מחר מתפרסמים 10 השירים מתוך ה-30 במסלול ה-Eurocasting, אשר יעפילו לשלב הבא. 10 שירים אלו יצטמצמו מאוחר יותר ל-3 ואז ל-1. אותו שיר בודד לא יהיה נציג ספרד לאירוויזיון, אלא יתחרה מול אמנים יותר מבוססים ושיריהם…. ועל כן, אין זמן טוב יותר לפרסם את סיקור השירים של שלב זה.
Lem Baquero – Hard to love you – השיר מתחיל בצליל Raw Pop מאד מובהק ואופייני לתקופה. יצוין לזכותו של Lem שאין לו מבטא בכלל, אבל השיר נשמע כמו הרבה מאד שירים אחרים שכבר שמענו בשנים האחרונות. להיט מועדונים פופ-אפרו-פיוזן, אבל לא כזה שמתרומם לשום מקום או שיש לו קיום אחרי שהמסיבה נגמרת. הוא נשמע טוב רק כשאתם שיכורים ובמעדון אפוף עשן. 3/5
Dani J – Sin ti – השיר מתחיל מאד מודרני, אבל איך שהשירה מתחילה הוא חותך למחוזות הפופ-לטיני של שנות התשעים המאוחרות. הפיזמון רפטטיבי ונשמע מוכר מידי. מאד ממוצע, הפקה זולה, משהו שיעבוד רק על עקרות בית מבוגרות. הוא נראה טוב, זה כן. 2/5
Jon Josdi – Donde estabas tú – אני חושב שאם אשמע עוד רגאטון אשתגע. זה נשמע כמו להיט קיץ ישראלי של סטטיק ובן אל, ואת האמת כל השירים בז'אנר הזה נשמעים לי אותו הדבר. יש לי הרגשה מאד רעה לגבי זה…. 2/5
Romy Low – In love – רומי נותנת לי וייבים של דמי לובטו קצת, אבל השיר נשמע לי כמו פילר באלבום של דמי, כזה שהייתי מעביר אחרי דקה וחצי. ה-Millennial whoop אחרי הפיזמון כבר מחוץ לאופנה כבר שנתיים, הבתים חלשים, הפזמון הוא החלק החזק של השיר אבל הוא לא מספק את הסחורה, במיוחד לאור העובדה שיש לו מילים מטופשות להחריד. ושוב, ספרדיה עם מבטא סביר הוא דבר מפתיע ומבורך. 2/5
Ivet Vidal – Do you want me – פתיחה פשוטה ואפקטיבית, הפקה חלקלקה יחסית, שוב מבטא לא מורגש. השיר מאד מהודק מבחינת מלודיה, בטח לעומת אלו שקדמו לו. הפיזמון מקיים את מה שהבטיחו הבתים, מאד פרטטיבי, אך מדבר. הפקה צריכה קצת יותר נפח, אבל נראה לי שזה מספיק כדי לעלות לשלב הבא. פופ להיטי מועדוני, שלם מאד מבחינת שיר. 3/5
Carmel – Waiting for a better end – הפנים חסובלות בכרטיס הביקור לא מבשרות טוב. בלדת פסנתר סינגר-סונגרייטר, שכבר שמענו מספיק ממנה וטובים ממנה. זה נשמע סתמי, יש כמוה אלפים ברחבי העולם ואין שום דבר מיוחד בזה. השיר הזכיר לי קצת את "Would you" של בלגיה מאירוויזיון 2012. הקול שלה הוא עוד נקודה לרעתה, לא מאד ערב לאוזן, קצת הופעה בלובי של בית מלון, כשהקהל אוכל בורקסים. 2/5
Javián – No somos héroes – שיר שמתחיל בצלילי קאנטרי-רוק וקצת הזכיר לי את האינטרו של "כל העיר שלנו" של פ.טסי את ע.בן זקן. זה אשכרה סוג של פופ-קאנטרי מיושן בספרדית. גם כאן יש Millennial whoop בלתי נסבל. הכי שיר סתם, לא ממש רע, אבל סתם מציק, דל, לא מעניין. 2/5
Brequette – No enemy – אחד השירים שיותר חיכו לו, מאחר ומה שמה הייתה פייבוריטית לפני 3 שנים בקדם הספרדי, אך פישלה בלייב. פופ מודרני, אם כי לא מרשים במיוחד. המילים מקוריות, ההפקה מעט דמו-אית, זה נשמע מרשים, אבל לא מרגש. לא יודע עד כמה זה אפקטיבי. 3/5
Padre Damián – Thousand Suns – האם זהו השיר השבדי הראשון בחבורה? נראה כך. בין כותבי השיר נמצא Andreas Ohrn מלהקת Gravitonas השבדית. זה בהחלט נשמע כמו שיר מלודיפסטיבלן שלא יעבור את חצי הגמר. פופ שבדי גנרי לחלוטין. Millennial woop שוב אחרי הפיזמון. המבטא של דמיאן מאכזב לאחר רצף של מבטאים מרשימים. סתם, שאריות מלודי שחיממו במיקרו. 2/5
E-Twins – Chica del vestido rojo – שום דבר טוב לא יכול לצאת מזוג תאומים ששרים. שיר גלגל"צי במובן המאד לא מחמיא של המילה, חובבני, מיושן, תחילת העשור הקודם, נותן לי וייבים של אבריל לווין ושאר להקות פופ-רוק חלביות, רק בלי שום קסם אישי. הלחן צפוי. הכל כאן מאד מאד ממוצע. 1/5
Nito – Luna – צליל פופ אגרסיבי של להקות בנים מהניינטיז-תחילת ה-00's פותח את השיר. זה לא מספיק מודע לעצמו כדי להיות רטרו, מה שיוצא קצת פתטי. פופ-לטיני שמנסה להיות מגניב, אבל יוצא לו עולב. ההפקה כל כך זולה ועלובה, שאני באמת לא רואה לזה סיכוי לעלות לשלב הבא, והפתע מאד אם כן. איזה שיר גרוע. 1/5
Wildback – Noches de verano – צליל סינתטי אייטיזי מובהק פותח את השיר, followed by גיטרות מהניינטיז, ואז מגיע הנער עם הקול המרגיז ביקום לשיר שיר פופ-פאנק שעבד עליו הקלח לפני עשר שנים בערך ויותר. זוכרים את אנונימוס, הלהקה האנדורית שייצגה את אנדורה ב-2007, אז זה, רק בלי הקשר לוגי. 2/5
Pedro Elipe – Del dolor – פדרו שר שיר שהוא עצמו כתב, אך הפעם חזות הסינגר-סונגרייטר לא נוגררת למחוזות הבינוניות. בלדת פסנתר רומנטית ומלודית, מקורית עד כמה שאפשר לצפות, אך לא להיטית. המילים קלישאתיות, אך כנות. הקול שלו מקסים, השיר חמוד ולא יומרני. קצת צריך יותר Oomph כדי לעבור לשלב הבא, שכן הוא לא קומפטטיבי כל כך. 3/5
Fruela – Live it up – הבחור ניסה את מזלו ב-X factor הבריטי לפני שנתיים ולא הצליח יותר מידי. השיר הזה נשמע פופ מאד בסיסי. הוא נשען בעיקר על העיבוד המאד אגרסיבי, אך הזול והכנראה שאול מכמה שירים שכרגע נמצאים במצעדים. שיר בלי עמוד שידרה, בלי אופי, כמעט עצוב לי לשמוע את זה. רע מאד. 1/5
Nieves Hidalgo – Esclava – המראה שלה מעניין, כי ברור שהיא יוצאת מהשטנץ של דור ה-Y/Z. ואכן, שיר פלמנקו-פופ, מרענן בנוף הפופ הבינוני. כותרת השיר היא "עבד" והמילים קשות וכואבות, במקובל בז'אנר. עם כמה שהתלהבתי בתחילה, כך התאכזבתי מהשיר. על אף שהוא יוצא דופן, הוא עדיין לא ממריא לשום מקום, פושר מוזיקלית. הפקה זולה שהזכירה לי את Edurne מלפני שנתיים. לא רע, אך בהחלט לא ממצה את הפוטנציאל של הזמרת. 3/5
Nicky Triphook – Daddy's little girl – זמר ממוצא בריטי הממקומם באיים הקנריים. פופ-קאנטרי רוקבילי קלישאתי וטיפוסי. אם אתם רוצים עוד שירים כמו "Copycat" מאירוויזיון 2009, אז יש לכם. חלש מאד, לא רלבנטי, לא באירוויזיון ולא מחוצה לו. החוצה! 1/5
LeKlein – Ouch!! – ונסה, שעומדת מאחורי השם, מתוארת בכרטיס הביקור כזמרת מועדונים באיביזה. אני לא יודע מה קורה במקום, אבל מסתבר שזו לא מוזיקה עדכנית… לאיזה ז'אנר אני מכניס את הקשקוש הזה? פופ, שמנסה להיות רטרו, דאנס, עם הפקה שחותכת בין סגנונות ללא הרף. זול. 1/5
Shannel – Bailando – באמת מזמן לא היה רגאטון והתגעגתי…. תחשבו על השיר של מרגרט מהקדם הפולני של 2016 רק בלי שיר טוב… אין לי דרך אחרת לתאר את זבלון המועדונים הזה. מזכיר לי יוטיובריות ישראליות, שמחכות שאיזה אמרגן ימצא את השיר שלהם ביוטיוב ויתלהב. זה לא יקרה לעולם וזה לא יקרה הפעם. 1/5
Rebeca Moss – Volveré por ti – יוצאת The Voice המקומי בבלדת פופ מסורתית. אני די בטוח שיש כאן שתי קולות… אבל הקרדיט הוא רק לרבקה. על כל פנים, השיר נופל בפיזמון, במקום להפוך לפאוור-בלד אמיתית, הוא נגרר למחוזות בנאליים. מאד חלש לטעמי, והופך עקב כך מרטרו לסתם מיושן. 2/5
Íñigo – Hoy es por mí – הוא כבר מקבל אצלי נקודות על זה שהוא חתיך, אבל אז הוא מתחיל לשיר בקול קצת פחות אטרקטיבי. איינגו הוא שחקן מקומי ש"חוטא" בשירה, כמו שאומרים. שוב הפקת דמו זולה, שלא מחליטה האם השיר הוא פופ-דאנס, רוק, דיסקו, פאנק? מבולגן, לא מעניין, חסר ערך. 2/5
Gio – Vuelve a mí – צלילי גיטרה נוגים וקול הפלצטו של ג'יו באינטרו של השיר לא מבטיחים טובות. בלדת פופ-RnB אקוסטית, שתצפה לראות ברחוב או באיזה בר מגעיל. יש לו קול טוב, והיה ניתן לנצל אותו לטובת שיר יותר טוב, אבל נשארנו בשלולית הבינוניות. שבלונה דלוחה של מוזיקה. 2/5
Javi Soleil – Alas mojadas – נציג ספרד לאירוויזיון בדיוק לפני 10 שנים, בשנת 2007, עם להקת הבנים D'Nash, הוא אחד הפייבוריטים לעלות לשלב הבא. כותרת השיר היא "כנפיים רטובות", שזו בהחלט כותרת ראויה. השיר עצמו חביב, adult contemporary, לא מנסה להיות צעיר ומגניב, לא יומרני, פופ-רוק רגיל למדי, אך כזה שעושה את העבודה. הוא יעבור בקלות לשלב הבא, ואולי גם לזה של אחריו, אבל אני לא רואה אותו זוכה בכל הקופה. 3/5
Stvrkid feat.Silence of the Wolves – Sparkling Lights – שלושה סטודנטים עם מבטא מהגיהנום. צליל EDM קשה, מלודיה לא קיימת, Millennial woop, לא שמענו כמה כאלה כבר. זה נשמע כמו משהו שהם שרבטו במרתף של ההורים שלהם אחרי שהם עישנו משהו ובטח לא זכרו מה הם כתבו. נורא ואיום. הפקה כבדה נורא וזולה, זולה, זולה. 1/5
Milena Brody – Momento – זמרת הליווי של Barei באירוויזיון 2016 ושל ESDM באירוויזיון 2013. היא כתבה לעצמה את השיר, פופ אגרסיבי של לפני 15 שנים ויותר, אבל כזה שעושה את העבודה. קליט, נשמע טוב, יש לה קול מצוין, זה בספרדית. אני לא רואה את זה עושה אפקט באירוויזיון, אך לשלב זה אני חושב שזה מספיק כדי להמשיך לשלב הבא. 3/5
Alicia Nurho Band – Under the light – צליל כלי מיתר קודרים בתחילת השיר מבשרים על שיר מאד שונה מערימת (!) השירים שהוצגה לפנינו לפני כן. אז כן, השיר אקוסטי, נשען מאד על כינורות וצ'לואים, אבל יומרני בטירוף. הסגנון מתואר כאינדי-קלאסי, ואני אומר די. שיר פלצני, מלא פאתוס מזויף. יישכח מחר מהר מאד. 1/5
Detergente líquido – 131 bpm – הלהקה מתוארת כרוק אלטרנטיבי, אבל נשמעת כל כך חלבית. נשמעים כמו חבורה של סטונדטים ששרים בערב מיקרופון פתוח. אם זה עולה לשלב הבא, לאנשים אין אזניים. חנפני וסתמי, שיר ששורבט בשתי דקות (ואורכו 3 דקות, כן?) 1/5
Ektor Pan – Perfect storm – כותרת השיר אולי זרקה אתכם לנורבגיה 2014, אבל האמת שמדובר בפופ-EDM טיפוסי, לא מדהים, אבל גם לא רע. מסתבר שהבחור הגיש את מועמדתו בעבר לקדם השווייצרי, אבל פחות הלך לו. שיר חמוד, לא מנסה להיות משהו שהוא לו, מעט למלמ"י אבל נשמע כמו משהו מלא. אני חושב שזה עובר לשלב הבא. 3/5
Ander & Rossi – Ahora soy yo – עוד שני יוטיוברים בשיר רגאטון קריבי-לטיני זול ומציק. זה עובר לשלב הבא כמו כלום, כי זה שיר שהוא זונת קולות, מוכר את עצמו בקלות. אני באמת לא מצליח להבחין בין שיר רגאטון אחד למישנהו. אני בעד שנתחיל לדרג אותם לפי מידת החתיכות של הזמרים. במקרה הזה, הם זוכים. 2/5
Iranzo Iranzinix – Bye te digo – בכרטיס הביקור הוא מצולם עם אווז… אז לא תופתעו לשמוע שמדובר בשיר סטלני, שחבל שמזגזג בין הספרדית והאנגלית ועדיף שהיה נשאר בשפת המקום. זה חמוד מאד, אינדי-פופ אקוסטי, שמזכיר קצת את ByeAlex הזכור לטובה מאירוויזיון 2013. בהחלט מגיע לו מקום בשלב הבא, למרות שאני לא יודע עד כמה זה יעבוד על הקהל. 3/5
Paradise Phantoms – Madrifornia – טוב, מישהו פה מנסה להיות ברונו מארס. חיקוי די ברור ל-""Uptown funk" ולעוד מלא מלא שירים של אדון מארס. השיר הוא החלם של "מדריד" ו"קליפורניה". זה כיפי, אבל לא מצליח להתבלט בז'אנר שבו בחר. אני רק מודה לאל שאין עוד שיר רגאטון. 3/5
אז לפי הנ"ל, אשמח לראות את הבאים עולים לשלב הבא:
Lem Baquero – Hard to love you
Ivet Vidal – Do you want me
Brequette – No enemy
Pedro Elipe – Del dolor
Nieves Hidalgo – Esclava
Javi Soleil – Alas mojadas
Milena Brody – Momento
Ektor Pan – Perfect storm
Iranzo Iranzinix – Bye te digo
Paradise Phantoms – Madrifornia
המדריך לאירוויזיון 