רשות השידור הלטבית חשפה השבוע את 22 שירי הקדם המקומיים, המתחרים על הזכות להיות השיר הלטבי לאירוויזיון 2017. זה הזמן לסקירת השירים הלטביים (מתרגש):

Anna Zankovska – Rage Love – שיר פופ עם הפקה מודרנית חביבה, עם שלל בומים ובאסים להעצמת הדרמה, אבל הלחן עצמו דל ואפילו מיושן מאד. משהו שהיינו יכולים לשמוע בקדם הליטאי בשנים עברו, רק שהפעם הוא מקבל עיבוד בומבסטי. שיר סתמי למדי, שמתחזה למשהו שהוא לא. באיזשהו שלב הזמרת פוצחת בקטע ראפ מביך. הסטיילינג בקליפ רק מגביר את התחושה שמדובר בשיר ריקני בעטיפה יפה 2/5

Crime Sea – Escape – אינדי-אלטרופופ מסוגנן ונגיש מחד ויומרני מאידך, עם השפעות רגאיי ואפרופיוז'ן ניכרות. זה קצת דקדנס אירופאי, שנשמע כמו משהו שיתרסק בלייב. הפקה חלקלקה ושיר שהוא שלם, עדכני, היפסטרי במידה ועדיין קליט. שמעתי שירים טובים בסגנון, אבל גם שמעתי הרבה שירים גרועים הרבה יותר. אז כן, המלודיה קצת עצלה, אבל זה עדיין שיר טוב, שבולט לחיוב 3/5

Edgars Kreilis – We are angels – בלדת פופ מלודיפסטיבלנית או סתם סקנדינבית. בעולם האמיתי הייתי מכניס את זה תחת הקטגוריה של בלדות ג'סטין ביבר או OneRepubic, עם הפקת אלקטרו-פופ, הדרופ הצפוי בהיסטוריה והמילים הקלישאתיות שהיית מצפה לראות משיר כזה. המילים מרגיזות אותי והישר לטעמי היה צריך להסתיים אחרי 2 דקות. 2/5 

First Question – Naked – טכנו-דאנס יומרני ושאפתני. ההפקה האלקטרונית נפלאה, השיר עצמו חביב ביותר, גם אם שוב נשמע כמו אלקטרופופ של השנתיים האחרונות ששמענו עשרות פעמים. זה מודרני, מתלהב בעצמו, יש לי תחושה שאחרי כמה האזנות זה ימאיס את עצמו. אולי זה הרפפטטיביות או הדלות של המלודיה. אני מעריך את האווירה האורבנית ואת החיבור למוזיקה עכשווית 3/5

Franco Franco – UP – אינסוף שירי אלקטרופופ משתתפים בקדם הזה, שיש לי תחושה שבסוף תזכה איזו בלדה רגשנית או איזה פופ זול וקצבי. השיר הזה הולך באותה דרך של קודמיו, מידטמפו סינת'פופי המבוסס בעיקר על הפקה עשירה, שנשמע כמו המשך ישיר של השיר הקודם בקדם. הפזמון הוא החלק החלש בשיר והוא רפטטיבי, בעודו מכוסה בהפקה מלאה מאד. זה בסדר, אבל לא יותר 3/5

Katrīna Cīrule – Blood runs quicker – שוב MO פינת ג'סטין ביבר. ניכר שכולם בכל הקדמים מנסים להישמע כך. הז'אנר טרם הוכיח את עצמו באירוויזיון, אז הנהירה לז'אנר הזה לא הכי ברורה לי. מה שכן, כמו שאר השירים בקדם זה מאד מחובר למה שקורה מחוץ לתחרות. השיר הספציפי הזה יותר פופי מקודמיו, מזכיר לי קצת את בולגריה 2016 רק יותר מודרני ופחות חנפני. זה בעל תבנית ברורה של שיר פופ קליט, שההפקה תורמת לו ולא מנסה למלא משהו שאינו קיים. חביב מאד 3/5

Katrine Lukins – Silhouette – אנחנו ממשיכים במסע המודרני שנקרא הקדם הלטבי. הפעם מדובר בבלדה, קצת יותר קטנה, זה היה יכול להיות בלדת פסנתר, אבל זה מקבל הפקה מעט אלקטרונית, אבל יותר מנועה ממה שהיה עד כה. המלודיה קצת צפויה ולא מלהיבה או מרגשת, זה נורא בסדר, אבל לא יותר מזה. לא עשה לי כלום לצערי 3/5

Laura Lo & Chris Oak – Little weird – אני מניח מהשם שלה שהיא מנסה להידמות ל-Tove Lo, אבל זו רק השערה. דואט אפקטיבי, בלדת פופ רומנטית, אך לא דביקה מידי, עדכנית וכזו שמדברת לקהל רחב. אני לגמרי רואה כאן שיר קאנטרי במקור שקיבל הפקה קצת שונה. זה נחמד מאד, ואני חושב שזה יכול להביא לתוצאה טובה בקייב. זה כנראה השיר הראשון בקדם שמתחבר לרגש ומשדר אווירה "חמה". 3/5

Lauris Valters – Magic years – לאוריס מתיימר להביא לנו את שנות הקסם באווירה אמריקאית מאד. נשמע כמו פופ-רוק של Central USA, קצוות של מוזיקת קאנטרי בהפקה אקלטרופופית יפה. השיר בלי העיבוד הוא די סטנדרטי, אבל זה חמוד, פשוט, מחויך וכיפי. אני רואה את זה הולך לאיבוד בלייב, תלוי ביכולת של לאוריס להיות כריזמטי, מה שלא ניכר בקליפ המקדים לשיר. ועדיין, שוב שיר "חם" ושמח, לפחות באווירה הכללית 3/5

Linda Leen – Who is in charge – תואמת שרליז ת'רון המקומית בשיר פופ-רוק פסיכדלי באווירה אגריסיבית. היא מזכירה לי קצת את המוזיקה של ג'מאלה (לא זו ששמענו ממנה באירוויזיון) עד שזה הפך לרוק. הפקה רוקיסטית טובה מאד וליריקה מחאתית, עד כמה שהצלחתי להבין. זה יופי, כי זה שונה ממה ששמענו עד כה. אם הלטבים מחפשים יורשת לאמינטה יכול להיות שהם מצאו את האלטרנטיבית התורנית. זה יוצא מהשטנץ של השירים ששמענו עד כה וזה נפלא בעיני 4/5

Markus Riva – Dynamite – בלדת אלקטרופופ שלא מוותרת על הרגש ואישית לא עושה לי כלום. זה נשמע לי כמו משהו שיגיע גבוה בגמר. המילה "דינמייט" חוזרת על עצמה אינספור פעמים והמלודיה היא מידטמפו שלאגר שמקבל שדרוג בהפקה מודרנית, אך לא אדג'ית ולא מרשימה בעליל. 2/5

Miks Dukurs – Spiritual priest – בלקת רוק-בלוז אמריקאית מאד ולא הכי מעניינת. מיקס נשמע טוב, וכמו רבים בקדם הזה מאמץ באופן מרשים את המבטא האמריקאי, אבל השיר לא מתרומם לשום מקום, קצת יומרני מבחינת הטייטל והליריקה. ואז אחרי 2:30 דקות יש דרופ מטופש שלא תורם לשום דבר 2/5

Miks Galvanovskis – Runaway – אז יש עוד מיקס לאוסף, אבל בסגנון אחר לגמרי. אנחנו חוזרים לפופ, אבל הפעם באווירת פאנק ודיסקו סבנטיזית. השיר נחמד, אבל עושה רושם חובבני למדי. הקליפ המלווה אותו משעשע, אבל הוא באמת נופל בכל המדדים כשיר גנרי ונשכח למדי. אם אתה הולך על Fאנק אז תעשה את זה עד הסוף, אבל זה נשאר נורא חלבי ולא מספיק מגניב בשביל הז'אנר שלו 3/5

My Radiant You – All I know – פופ-רוק-קאנטרי פופולרי משום מה באזורים הללו של אירופה, לא מצליח להבין את זה. זה נורא אמצע הדרך, טובע בבינוניות. ההפקה נחמדה, הקולות שלהם נעימים כאלו, אבל זה עוד ממה שאנחנו כבר מכירים ושמענו. כולם מנסים להיות ליידי אנטבלום או The Common Linnets וזה די משעמם 2/5

Pikaso – U (can keep your cools) – זה הראפ שקובי אהב? אני מודה, זה טוב מאד. זה מגניב, Fאנקי בפזמון. פיקאסו נשמע מאד אותנטי בראפ שלו. זה פרשי, מתקדם, אקלקטי, אקספרימנטלי, אורבני ועוד מלא מילים מפוצצות. לפעמים כשהשיר טוב, אין מה להכביר במילים, מה גם שמה הייתה הפעם האחרונה שבה שמענו ראפ טוב בתחרות? תשובה: מונטנגרו 2013. 4/5

גרסת אודיו להאזנה כאן

Rock'n'Berries – Feel the love – פופ-דיסקו בלהקה שמנסה להישמע כמו OneRepublic. זה חביב, אך לא מלהיב. זה עשוי נכון ומופק כהלכה, אבל אני לא מצליח להתחבר לזה עד הסוף. יחד עם זאת, אני לא פוסל את הפוטנציאל הלהיטי של זה, זה יכול לדבר להרבה מאד אנשים ולהרבה מגזרים. רקיד, כיפי, אך נשכח אחרי האזנה אחת 3/5

Santa Danelevica – Your Breath – בלדת אינדי-פופ עם ביטים ברקע . זה מתחיל כבלדה קטנה ומינימליסטית וממשיך כקצת פחות מינימליסטי….אבל לא הרבה פחות. זה סגנון שהולך היום אצל כל מיני סינגר-סונגרייטרים, אבל השיר עצמו חסר כריזמה ולא מיוחד מספיק. אין לי מושג איך הוא הלך שנייה אחרי שהוא נגמר 3/5

THE HiQ – Таю От Любви – אחד השירים היותר מדוברים השנה בקדם והיחיד בשפה שאינה אנגלית (רוסית!) אז זה קודם כל מקבל נקודות על השימוש בשפת אחרת. זה אותנטי, בלדת רוק נפלאה ופריכה. אני לא מבין את השפה ובכל זאת זה נגע בי. אוהב את השילוב בין האקוסטי לאלקטרוני, זה אופנתי, נכון ונפלא מוזיקלית. אוהב מאד 4/5

The Ludvig – I'm in love with you – היפסטר מוזר ונפלא בבלדת אהבה רומנטית, פשוטה ומקסימה. אינדי-פופ מקסים ומקורי. המלודיה לא מאד מתוחכמת, אבך הפשטות לצד הצלילים האלקטרוניים סינתטיים ברקע הופכים את השיר לשלם, שמיע ומרגש. נגמר ומשאיר טעם של עוד, מת לראות את זה בלייב 4/5

Toms Kalderauskis – We won't back down – אז אחרי כמה שירים מרשימים, אנחנו חוזרים לשטאנץ של הקדם הזה, בלדות עד מידטמפו פופ-רוק בהפקה אלקטרונית, משל לא הייתה מוזיקה בעולם זולת OneRepublic. שוב ניסיון לרקום המנון סוחף. האמת? זה לא כזה רע, לא הייתי פוסל את זה על הסף, זה מאד קומפטטיבי, הבמה של שהשיר נבנה עד לדרמה בפזמון, שיכול לעבוד מאד טוב בלייב, אם השיר יתנהג כמו להיט האצטדיונים שהוא מנסה להיות. 3/5

Triana Park – Line – ה-שיר הכי מדובר של השנה, כבר בניתי ציפיות. האמת, זה נשמע להיט, אבל משאיר אותי אדיש. אולי כי זה נורא מודע לעצמו ומלא בחשיבות עצמית. אולי כי השיר רפטטיבי מאד. הבתים טובים, אבל הפזמון הוא סוג של חפירה. העיבוד מהמם, אין מה לומר. סינת'פופ אייטיזי עם שאריות דיסקו, ביטים של האוס מתחילת המילניום. זה נשמע כמו הרבה מאד דברים מוכרים, ולכן אני מאמין זה נחשב הפייבוריט, אבל שמעתי טובים ממנו בקדם זה 3/5

UP – One by one – והגענו לשיר האחרון ברשימה. בדלת פולק אמריקאית סיקסטיזית מאד. האמת, לא ציפיתי לזה. זה שובר לגמרי את רצף השירים האלקטרוני הקר שנוצר כאן. יש כאן התכתבות עם הביטלס ובייחוד עם התקופה ההודית שלהם, כאשר נגינת סיטאר נכנסת אחרי הפזמון הראשון. המילים קריפיות ומאיימות, וזה עומד בניגוד מוחלט למוזיקה הנעימה וההיפית, וזה נפלא. זה נגמר מהר, ואני רוצה יותר מזה 4/5

זה הזמן לקבוע שמדובר לדעתי בקדם הטוב של השנה, אין כמעט שירים ממש רעים, יש כמה יצירות מרהיבות. כל הכבוד ללטביה שמביאה את הקרם דה-לה קרם של המוזיקה המקומית, צועדת עם הזמן ומצליחה לשמור על איזון בין פופ עדכני לבין מוזיקת מעט יותר אלטרנטיבית. להלן דירוגי לשירי הקדם:

1. Linda Leen – Who is in charge
2. Pikaso – U (can keep your cools)
3. The Ludvig – I'm in love with you
4. THE HiQ – Таю От Любви
5. UP – One by one
6. Lauris Valters – Magic years
7. Laura Lo & Chris Oak – Little weird
8. Katrīna Cīrule – Blood runs quicker
9. Toms Kalderauskis – We won't back down
10. Triana Park – Line
11. First Question – Naked
12. Franco Franco – UP
13. Crime Sea – Escape
14. Katrine Lukins – Silhouette
15. Rock'n'Berries – Feel the love
16. Santa Danelevica – Your Breath
17. Miks Galvanovskis – Runaway
18. Miks Dukurs – Spiritual priest
19. Markus Riva – Dynamite
20. My Radiant You – All I know
21. Anna Zankovska – Rage Love
22. Edgars Kreilis – We are angels

זו פעם ראשונה ממש הרגשתי מוזר ששירים טובים נמצאים מחוץ לטופ 10. איפה תמצאו עוד קדם כזה השנה? מדהים! אז אהיה כאמור מרוצה אם הלטבים ייבחרו ב-Linda Leen, פיקאסו, ה-לודוויג, The HIQ או UP, אבל אני יכול להגיש בלב שלם שכל שיר אחר הממוקם אצלי במקומות ה-6 עד ה-10 היה יכול להיות הפייבוריט שלי בכל מדינה אחרת. מבין הפייבורטים שלי רק ללודוויג יש סיכוי אמיתי להיבחר, וייתכן שזה יהיה בינו לבין Triana Park או Markus Riva המאד קומפטטיבי. המיעוט הרוסי ירים ל-THE HiQ, אבל אני בספק רב, שיהיה קונצנזוס רחב לגביהם.