הקדם הלטבי יוצא לדרך! אחד הקדמים המדוברים של העונה עם הרבה שירים טובים, הרבה אינדי-פופ, ובעיקר גישה בריאה לתחרות. הערב נפתח בהצגת המתמודדים ולאחר מכן השופטים. כל השופטים גברים אגב, וזה קצת צורם. גם בקרב המתמודדים יש יתרון ברור למין הגברי, וכבר הזכרתי זאת בסקירת השירים. אחרי כל הופעה השופטים נותנים את חוות דעתם. לשופטים מעלים שני מתמודדים לגמר, בעוד הקהל מעלה שני מתמודדים. בחירת הקהל וניקודו נקבעת על ידי שקלול בין ההאזנות ב-Spotify לפני התחרות לבין ההצבעות שנעשות בערב עצמו ב-SMS ובטלווט. בין לבין מופיע ה-beaver הלטבי. אל תשאלו. התחרות מתחילה:
Katrīna Cīrule – Blood runs quicker – בסקירת השירים כתבתי על זה: "שוב MO פינת ג'סטין ביבר. ניכר שכולם בכל הקדמים מנסים להישמע כך. הז'אנר טרם הוכיח את עצמו באירוויזיון, אז הנהירה לז'אנר הזה לא הכי ברורה לי. מה שכן, כמו שאר השירים בקדם זה מאד מחובר למה שקורה מחוץ לתחרות. השיר הספציפי הזה יותר פופי מקודמיו, מזכיר לי קצת את בולגריה 2016 רק יותר מודרני ופחות חנפני. זה בעל תבנית ברורה של שיר פופ קליט, שההפקה תורמת לו ולא מנסה למלא משהו שאינו קיים. חביב מאד 3/5." הופעה לא מדהימה ווקלית, ומרובה קלוזאפים לא מחמיאים של קטרינה, שמישהו פישל לה שם בעבודת האיפור. ביצוע קריוקי לאחר השירים היותר קומפטטיבים של התחרות כולה, מפתיע לרעה ומאכזב.
Miks Dukurs – Spiritual priest – בסקירת השירים כתבתי על זה: "בלדת רוק-בלוז אמריקאית מאד ולא הכי מעניינת. מיקס נשמע טוב, וכמו רבים בקדם הזה מאמץ באופן מרשים את המבטא האמריקאי, אבל השיר לא מתרומם לשום מקום, קצת יומרני מבחינת הטייטל והליריקה. ואז אחרי 2:30 דקות יש דרופ מטופש שלא תורם לשום דבר 2/5". ההופעה פשטה וצפויה. הוא עומד עם גיטרה, מנגן ושר. בחלק של הדרופ הוא רוקד קצת. זה מטופש ומרגיז כמו שזה נשמע. הוא לבוש כולו שחור, כולל חולצה שחורה מכופתרת שמכופתרת עד הסוף.
Anna Zankovska – Rage Love – בסקירת השירים כתבתי על זה: "שיר פופ עם הפקה מודרנית חביבה, עם שלל בומים ובאסים להעצמת הדרמה, אבל הלחן עצמו דל ואפילו מיושן מאד. משהו שהיינו יכולים לשמוע בקדם הליטאי בשנים עברו, רק שהפעם הוא מקבל עיבוד בומבסטי. שיר סתמי למדי, שמתחזה למשהו שהוא לא. באיזשהו שלב הזמרת פוצחת בקטע ראפ מביך. הסטיילינג בקליפ רק מגביר את התחושה שמדובר בשיר ריקני בעטיפה יפה 2/5." מדובר באחד השירים הגרועים של הקדם במעולה הזה. ההופעה מזעזעת כמו השיר עצמו, היא לא שרה בסולם הנכון והכל נראה כמו קדם לטבי מהעשור הקודם, ולא של 2017. הופעה חובבנית לשיר דלוח ולא מעניין. העטיפה היפה בקליפ נעלמת לחלוטין ומותירה את השיר במערומיו.
Edgars Kreilis – We are angels – בסקירת השירים כתבתי על זה: "בלדת פופ מלודיפסטיבלנית או סתם סקנדינבית. בעולם האמיתי הייתי מכניס את זה תחת הקטגוריה של בלדות ג'סטין ביבר או OneRepubic, עם הפקת אלקטרו-פופ, הדרופ הצפוי בהיסטוריה והמילים הקלישאתיות שהיית מצפה לראות משיר כזה. המילים מרגיזות אותי והישר לטעמי היה צריך להסתיים אחרי 2 דקות. 2/5 " הוביל ב"הצבעה" המוקדמת ב-spotify וחבל שכך. הופעה חלשה ונטולת אנרגיה של המתנ"ס השכונתי של ריגה. זמרי/רקדני הליווי עושים עבודה מזעזעת ואדגרס נותן הופעה חלשה וחובבנית. השיר מתכתב עם "Heroes" של מונס זלמרלב, הן במוזיקה והן במילים.
Crime Sea – Escape – בסקירת השירים כתבתי על זה: "אינדי-אלטרופופ מסוגנן ונגיש מחד ויומרני מאידך, עם השפעות רגאיי ואפרופיוז'ן ניכרות. זה קצת דקדנס אירופאי, שנשמע כמו משהו שיתרסק בלייב. הפקה חלקלקה ושיר שהוא שלם, עדכני, היפסטרי במידה ועדיין קליט. שמעתי שירים טובים בסגנון, אבל גם שמעתי הרבה שירים גרועים הרבה יותר. אז כן, המלודיה קצת עצלה, אבל זה עדיין שיר טוב, שבולט לחיוב 3/5." אחרי שני שירים חלשים, אני שמח שהשיר הזה עולה להופיע, אבל ההופעה חלשה בערך כמו שציפיתי. יש דברים שעובדים בסטודיו, אך קשה מאד לתרגמם להופעה בימתית, אלא אם כן יש לך משאבים כלכליים להפוך אותה להופעה משכנעת. אני עדיין אוהב את השיר, אבל מבין שהוא מוזר מידי במעטפת שבה הוא מוגש לקהל הרחב. הלהקה נראית כמו חבורת היפסטרים וההופעה נשענת כולה על המשחק של הסולנית על הבמה.
Rock'n'Berries – Feel the love – בסקירת השירים כתבתי על זה: "פופ-דיסקו מלהקה שמנסה להישמע כמו OneRepublic. זה חביב, אך לא מלהיב. זה עשוי נכון ומופק כהלכה, אבל אני לא מצליח להתחבר לזה עד הסוף. יחד עם זאת, אני לא פוסל את הפוטנציאל הלהיטי של זה, זה יכול לדבר להרבה מאד אנשים ולהרבה מגזרים. רקיד, כיפי, אך נשכח אחרי האזנה אחת 3/5." הופעה נפלאה וכריזמטית, לא מופקת בשום צורה, וכנראה זה סוד קסמה. שיר מסיבות מקפיץ שדווקא בהופעה החיה נעשה זכיר הודות לסולן הכריזמטי.
Lauris Valters – Magic years – בסקירת השירים כתבתי על זה: "לאוריס מתיימר להביא לנו את שנות הקסם באווירה אמריקאית מאד. נשמע כמו פופ-רוק של Central USA, קצוות של מוזיקת קאנטרי בהפקה אקלטרופופית יפה. השיר בלי העיבוד הוא די סטנדרטי, אבל זה חמוד, פשוט, מחויך וכיפי. אני רואה את זה הולך לאיבוד בלייב, תלוי ביכולת של לאוריס להיות כריזמטי, מה שלא ניכר בקליפ המקדים לשיר. ועדיין, שוב שיר "חם" ושמח, לפחות באווירה הכללית 3/5." ההופעה החיה מפתיעה, צבעונית מאד לפחות בגזרת התלבושות ולאוריס נותן הופעה ראויה לציון, שמזכירה קצת את הונגריה 2013. הופעה כיפית לשיר קליל. מאד אורבני ומייצג תרבות אינדי דרך שיר שהוא די מיינסטרימי.
First Question – Naked – בסקירת השירים כתבתי על זה: "טכנו-דאנס יומרני ושאפתני. ההפקה האלקטרונית נפלאה, השיר עצמו חביב ביותר, גם אם שוב נשמע כמו אלקטרופופ של השנתיים האחרונות ששמענו עשרות פעמים. זה מודרני, מתלהב מעצמו, יש לי תחושה שאחרי כמה האזנות זה ימאיס את עצמו. אולי זה הרפפטטיביות או הדלות של המלודיה. אני מעריך את האווירה האורבנית ואת החיבור למוזיקה עכשווית 3/5." ההופעה החיה כוללת את הסולן עומד עם טוניקה ומכנסי טיטול כשפניו וראשו מכוסים בבד. זמרות הליווי עומדות עם מזוודות, בעוד הסולן, פותח וסוגר את המזוודה שברשותו. זה יומרני ומנסה להיות אמנותי ואיכותי בכוח. יותר מידי, אפילו בשבילי. השיר לא מספיק טוב כדי לסחוב את כל היומרה הזו. הוא חביב, אבל בזה זה נגמר. לקראת סוף השיר הסולן מוריד את הכיסוי שהיה לו על הפרצוף, וזה הופך את כל העניין לקצת צ'יזי.
Lauris Valters
Linda Leen
Franco Franco
ו-
Miks Dukurs
- Linda Leen – Who is in charge
- Pikaso – U (can keep your cools)
- Lauris Valters – Magic years
- Katrīna Cīrule – Blood runs quicker
- First Question – Naked
- Franco Franco – UP
- Crime Sea – Escape
- Rock'n'Berries – Feel the love
- Miks Dukurs – Spiritual priest
- Anna Zankovska – Rage Love
- Edgars Kreilis – We are angels
המדריך לאירוויזיון 
4 תגובות הוסיפו את שלכם