הערב נפתח בילדה ששרה את הגרסה הספרדית ל-"The winner takes it all" ואחר כך להקה ששרה את "The show must go on" גם כן בגרסה הספרדית, ואז "Edge of glory" של ליידי גאגא ו-"Euphoria" של לורין, השיר היחיד שעוד קשור לאירוויזיון… הבמה נראית כאילו יצאנו מקדם 2003.

המנחה מציג את השופטים: Virginia Díaz, Javier Cárdenas ו-Xavi Martínez. שלושתם מגישי רדיו ולהם ביחד 50% מהקולות. 50% הנותרים הם של הקהל בבית, שיצביע ב-SMSים. במקרה של תיקו, השופטים יכריעו על ידי הצבעה בסיבוב שני.

Manel Navarro – Do it for your lover – בסקירת השירים כתבתי על זה: "צעיר המתמודדים, בן 20, נדחף קשות לתחרות על ידי חברת התקליטים שלו שמאד מאמינה בו. פופ-רגאיי, רפטטיבי מאד בפזמון. אנשים שהאזינו לזה קישרוו לפרנס נציג שבדיה מהשנה שעברה, אבל האמת היא שפרנס לא המציא את הז'אנר, אז חבל על המחמאה. יש משהו מאד עצל בשיר, המועט בליריקה משמעותית, עם הפקת כאילו-פשוטה, אך המריחה ממאמץ וחשיבות עצמית. לא מספיק טוב 2/5." הופעה חובבנית, אם כי סבירה ברמה הווקלית. הספרדים לא שמעו על וידאוארט, אז הם פשוט שמים מסך טלוויזיה גדול ברקע. זה מזכיר לי עכשיו את "Do it like a brother"  של ג'סי ג'יי.

Leklein – Ouch – בסקירת השירים כתבתי על זה: "הייתה אחת מההכי פחות אהובים עליי בשלבים המוקדמים, אבל ההופעה החיה שלה והאופי שלה גרמו לי להסתכל אחרת על השיר. זה נשמע לי בהתחלה מאד מקושקשש מוזיקלית, פופ, שמנסה להיות רטרו, דאנס, עם הפקה שחותכת בין סגנונות ללא הרף. האמת שבעיבוד החדש זה קיבל קצת יותר צורה וזה נשמע מעט יותר מגובש, למרות שעדיין זה לא מרשים כשיר וחייב לקבל שיפוץ נוסף והפעם יותר עצבני כדי להישמע ממש טוב. הפוטנציאל שם, אך טרם מומש 2/5". טרם השיר הבחורה מתקבלת בתשואות רמות. האם הספרדים לגמרי איבדו את זה? לקליין מקבלת הפקה מחבקת למדי, לעומת מנל. הבמה מתפקדת כוידאוארט (סוף סוף). היא נותנת הופעה ווקלית טובה ונראית גותית למדי במלבושים שחורים המכסים אותה מכף רגל ועד ראש. בתום ההופעה תשואות רמות. בהנחה שבקהל יושבים חברי OGAE אז אין מה לדאוג. אם מדובר במגמה לאומית, אז יש לנו בעיה….

Paula Rojo – Lo que nunca fue – בסקירת השירים כתבתי על זה: "קאנטרי, אמריקנה רילנס. זה מציק, שמרני בדיוק כמו כל שיר בז'אנר הזה. ממותק לי מידי, חסר השראה. יש לה קול מתיילד וזה מוריד עוד יותר מערך השיר לטעמי.. שיר שאתה שומע ברדיו ואחר כך שוכח מי שר אותו, ולמען האמת אתה גם לא רוצה לדעת, שיר רקע, לא לפלייליסט שלי בבקשה 2/5". פאולה עולה על הבמה בשמלה ורודה ושיער שעשוי ברישול. ממש בית קטן בערבה. איתה להקה שמנגנת בעיקר על כלי מיתר: גיטרות ובנג'ו. ההרגשה היא של המדינות המיד-ווסט בארה"ב. היא שרה יפה ויודעת להעביר את השיר, אבל השיר פשוט רע, אמריקאי-ריאקציונרי, סבנטיזי לא במובן הטוב.

Mario Jefferson – Spin my head / Pierdo el control – בסקירת השירים כתבתי על זה: "מריו חצי אנגלי, אך נולד בספרד, מוכר במדינה בזכות השתתפותו ב-X Factor המקומי וריאליטי השירה "Operacion triunfo". זה דווקא יותר הזכירר לי את פרנס, פופ טיפוסי, עם Millennial woopp וכל האווירה הלא מתאמצת הזו, שכבר נראה שכולם מתאמצים להשיג. זה מוזיקת מועדונים, אבל לא כזו מרימה, יותר מהטראקים המדכאים. הלחן לא מעניין והשיר חוזר על אותו הלופ עד שנגמר. 3/5". הופעה שחורה משחור. מאריו חושב שהוא ג'סטין ביבר ומתנועע בהתאם. האמת שזו ההופעה החדשה עם כוראוגרפיה ראויה. מצטרפים אליו 4 רקדנים וביחד הם מנסים להרים את הקהל עם השיר הלא ממש מלהיב הזה. הוא מקבל נקודות על הופעה מקצועית.

Maika – Momento crítico – בסקירת השירים כתבתי על זה: "זה הרגע הקריטי של מייקה, מי שהייתה מהמתמודדת בקדם השוייצרי בשנה שעברה. שיר רוק שלא הולך עד הסוף. למריקה קול רוקיסטי כאסחיסטי וגברי מאד, שיכול לעבודד לטובתה. תחשבו על מיי פיינגולד, רק עם קול הרבה יותר רוקיסטי. כמו שאמרתי, המלודיה קצת חלבית והשיר, חביב ככל שיהיה, לא מתרומם. הקול שלה דרמטי, אבל השיר עצמו לא עומד בקצב שלה 3/5".  היא עולה עם ז'קט אדום שחור ולהקת ליווי. מנסים לשים קצת עשן על הבמה וזה לא עובד, הופעה ווקלית מצוינת והשיר הכי טוב בקדם הזה. הופעה פשוטה וטובה, אבל חסרת סיכוי. היא נותנת את הנשמה בהופעה והקהל מגיב בהתלהבות.

Mirela – Contigo – בסקירת השירים כתבתי על זה: "הגברת התמודדה בעבר לייצג את ספרד באירוויזיון ובאירוויזיון הילדים. השיר הראשון שנשמע אירוויזיוני טיפוסי, וזו לא מחמאה. זה מתחיל כמו שיר מאד מוכר ועכשווי, אבל כשזה מגיע לפזמון זה פשוט נופל. פזמון מיושן, סוף הניינטיז- תחילת האלפיימיז. זה בוטם 3 בגמר, אירופה לא אוהבת מוזיקה לטינית, ואין סיבה שיאהבו עכשיו. זה אנטי-להיט, על גבול הפתטי 1/5." מירלה מקבלת הפקה בימתית מפרגנת עם וידאוארט של ריח וכוכבים ונגן גיטרה שמנגן ליד מדורה קטנה. היא עצמה לובשת שמלה לבנה קטנה. הופעה אנרגטית ומקצועית שמשדרגת את השיר הרבה מעבר למה שהיה לו להציע בגרסת הסטודיו. ווקלית היא נשמעת נפלא ולקראת הסוף מצטרפים אליה 5 רקדנים לריקוד סוחף. זו ההופעה הדינמית ביותר שהייתה הערב. זה כנראה בינה לבין מאנל ואלי לקליין…

1. Maika – Momento crítico
2. Mario Jefferson – Spin my head / Pierdo el control
3. Leklein – Ouch
4. Manel Navarro – Do it for your lover
5. Paula Rojo – Lo que nunca fue
6. Mirela – Contigo

אחרי שמאנל ולקליין מסביר למה כדאי להצביע להם, הגיע זמן המופע האמנותי. ראשונה עולה קרינה, נציגת 1971, בשירה "En un mundo nuevo". מעריצי האירוויזיון מראים לה הרבה אהבה מהקהל.

אחרי עוד כמה נאומים מהמתמודדים, דויד סיברה, עולה להופיע עם שירו מאירווזיון 2001, "Dile que la quiero" בגרסה מעט יותר פופ-רוק ופחות לטינית. לדיויד בכל זאת מקום של כבוד בהיסטוריה של ספרד באירווזיון. הוא הגיע הכי גבוה בעשרים השנים האחרונות עבור ספרד בתחרות – מקום שישי ב-2001.

הפעם תורם של מייקה ומירלה לדברר את עצמן ולשכנע את הצופים להצביע בעדן. ואז "Europe's living a celebration" בגרסת כלום. רוזה לא מופיעה, אלא זמרת כלום עם להקת רקדנים במראה וינטג' צבעוני. אותה להקה ממשיכה בקטעי קישור והם שרים את  "Yo soy aquél" של Raphael מ-1966, את "Quédate conmigo" של Pastora Solar, את "Eres tú" של Mocedades בגרסה קריבית קצבית ואת "La la la" של Massiel בגרסה שטרם זיהיתי את מקורה. האווירה היא מחזמר המתנ"ס, אבל אני חייב לציין שהם נשמעים מצוין.

הקווים נסגרים והמתמודדים מתנשקים ומאחלים זה לזה בהצלחה. חמודים. אבל צריך לספור את הקולות, אז בינתיים עולה Barei, נציגת השנה שעברה, לשיר את שירה הגרוע: "Say Yay!".

זמן תוצאות: השופטים מצביעים, בעוד הקהל מפריע…. השופט הראשון נותן מעט נקודות למירלה ולקליין ואת מירב הנקודות למאנל. השופט השני נותן 10 נקודות למאנל, מה שמציב אותו במקום השני, בעודו נותן את מירב הנקודות למירלה, שעולה למקום השני. השופטת השלישית והאחרונה מעניקה את הניקוד הנמול ביותר למירלה ושוב את המקום הראשון למאנל. כרגע התוצאות הם כדלקמן:

1. Manel – 34
2. Mario Jefferson – 25
3. Mirela – 22
4. LeKlein – 22
5. Paula Rojo – 21
6. Maila – 20

המועמדים מוזמנים לעלות על הבמה להקראת תוצאות הצבעת הקהל. במקום השישי בהצבעת הקהל – Mario. במקום החמישי – Paula. במקום הרביעי בהצבעת הקהל – Maika. מקום שלישי בהצבעת הקהל – Manel. במקום השני – Lekelain. מרילה במקום הראשון בקהל. כלומר, שוויון בין Manel לבין Mirela. השופטים נדרשים להכריע. החובבים בקהל צועקים בעצבנות כי הם מבינים שגנבו להם את הקדם.

השופטים מצביעים: שניים לטובת מאנל ואחד לטובת מירלה, מה שאומר שמאנל זכה והוא ייצג את ספרד באירווזיון הקרוב בקייב.