הקדם האוקראיני הסתיים במוצ"ש בדרמה גדולה (קראו על כך כאן). הפייבוריטית הגדולה, אולי של עונת האירוויזיון כולה, הלכה הביתה בידיים ריקות. הקהל האוקראיני הכריע – אוקראינה הולכת על רוק. בחירה אמיצה ושונה, אך האם היא "נכונה"? O.Torvald זוכים בכרטיס אוטומטי לגמר, כנציגי המדינה המארחת. האם אכן יסיימו בטופ 10 רק כי מדובר באוקראינה? האם יש סיכוי לדאבל אוקראיני? וגם על המאבק הבלתי נגמר בין רוסיה ואוקראינה וכיצד הוא משתקף בשיר?

המבצעים
להקת O.Torvald הוקמה בשנת 2005 בעיר פולטבה, ובשנת 2006 עברו חבריה לקייב. גרעין הלהקה הם שני חברי ילדות, ז'ניה ודניס, אשר הכירו ב-1994 וב-1999 הקימו את להקת "Cool! Pedal", שהייתה פעילה עד שנת 2005. ב-2006 היו בלהקה 5 חברים שעברו להתגורר ביחד בקייב, אוקראינה.
הלהקה השתתפה בפסטיבלים שונים והחלה בהקלטת שירים לקראת אלבום בכורה, אשר יצא לבסוף ב-2008 ונשא את שם הלהקה. הסינגל הראשון שלהם לשיר "Не залишай" חשף אותם לקהל רחב. הם החלו לראות סימנים ראשונים של הצלחה וזכו לחשיפה תקשורתית. בשנת 2009 חבר אליהם Alex Baev, מפיק אמריקאי ממוצא אוקראיני והפיק עבורם שני קליפים, שצילומיהם ערכו כחודשיים.
אלבומם השני, В тобі, זכה להצלחה רבה. באלבום זה עבר ההרכב רענון ושניים מחבריו הוחלפו. אלבומם השלישי כלל את השיר "Mr.DJ", אשר הקליפ שלו נאסר לשידור עקב תכניים מיניים בוטים. הם שחררו מאז עוד שני אלבומים נוספים.

השיר
"Time" נכתב על ידי הלהקה עצמה. נראה כי עבר זמן מאז ששמענו להקת רוק אמיתית בתחרות. השיר הוא אנטי-להיט ברור, אך האוקראינים בחרו בו ממספר סיבות.
עוד לפני שנורתה יריית הפתיחה של הקדם, ואפילו עוד בטרם הוכרזו השירים המתחרים, נותר הייפ גדול סביב הזמרת טיאנה ושירה "I love you", תחילה בגרסתו האוקראינית המקורית. השיר הפך לחביב חובבים, ועם הניצחון הסוחף שלה בקהל בחצי/שליש הגמר הראשון נראה היה כי היא הולכת לקחת את התחרות. O.Torvald מצידם הגיעו לגמר מחצי/שליש הגמר השלישי, שם אמנם זכו, אך הגיעו רק למקום השני בקהל ובשופטים. בגמר השופטים התהפכו ונתנו את מירב הנקודות לטיאנה, והקהל נתן לה רק את המקום השלישי. O.Torvald, לעומתה, קיבלו שוב את המקום השני בקהל ובשופטים, מה שהספיק להם להגיע למקום הראשון הכולל, אחרי שובר השוויון מול טיאנה. טיאנה, אגב, חמקה אל מאחורי הקלעים, ולא נשארה עם שאר המתמודדים בכדי לברך את הלהקה על ניצחונה. אבל הניצחון בקדם הוא יותר מניצחון של ז'אנר הרוק על בלדת פופ; הוא ניצחון של להקה וותיקה שרגילה להיאבק כל חייה על מישהי שהתגלתה בתכנית כשרונות, חשבה שהניצחון בידיה, אך לא למדה שהחיים מזמנים גם הפסדים. מצד שני, אוקראינה הפסידה מקום בטופ 5 לטובת שיר מעניין יותר…
המוזיקה מזכירה קצת את הגראנג' האמריקאי של שנות התשעים תחילת שנות האלפיים, אך מאוד נאמנה לסגנון הרוק שאומץ ופותח כבר עשרות שנים על ידי להקות ואמני רוק במדינות הפוסט-סובייטיות. השיר אינו "כבד" במובן הרוקי של המילה. הוא קליט מספיק ומלודי במידה כדי שגם אנשים שלא אוהבים רוק יוכלו להתחבר אליו, או לפחות להבין אותו מוזיקלית. המבטא של הסולן, לעומת זאת, זה משהו שהוא יהיה חייב לעבוד עליו אם הוא יירצה תמיכה של הקהל והשופטים במדינות המערב. להודות על האמת, השיר אינו יצירת מופת, רוקיסטית או אחרת. קשה לראות דאבל אוקראיני עם O.Torvald, אבל טופ 10 אפשרי עם אוקראיניזציה והופעה ויזואלית שתיקח קצת מהופעת הקדם ותשדרג אותה לכבוד האירוויזיון.
השיר עצמו נושא מסר פצפיסטי, נגד אלימות. המילים מדברות על "מקום ללא אלימות", ועל זמן שיש לנצל. סולן הלהקה, יבגני גליץ', אמר על השיר: "זמן זה הדבר היחיד שאי אפשר להחזיר. אנחנו צריכים להודות על הרגעים שאנו חיים עם היקרים לנו, לכבד את העבר ולקוות לעתיד…לא ניתן להמעיט בערך הזמן, ויש לנצל את הזמן להביע אהבה, להתקשר להורים, למצוא זמן לילדים, להילחם למען החופש של המדינה. מיידית. כאן ועכשיו. מבלי לאבד זמן". מסר לכאורה גנרי וסחי, אך המשפט המדבר על החופש של המדינה מכניס לקונטקסט אחר, כשאנחנו יודעים שמדובר על להקה אוקראינית. הפלישה הרוסית לחצי האי קרים עוררה בקרב מקומיים רבים רגשות לאומיים, שדעכו מעט לאחר המהפכה הכתומה של 2005. אוקראינים רבים שואפים להתבדל מרוסיה על כל סממניה. גאליץ' אף קיעקע על עצמו אימג' של מוניומנט ידוע בקייב. הוא הודה שאמנם הוא גדל על רוסית וחושב ברוסית, אך חשוב לו לדבוק בשפה של המדינה, שהיא אוקראינית. לדבריו, בלתי אפשרי שרוסית תהיה שפה רשמית באוקראינה והוא התנגד לכך בלשון חריפה. הוא מגדיר את עצמו רדיקלי בנושא, ומציין שעקב כך, רוב שירי הלהקה הם באוקראינית.
ואז מגיעות השורות האחרונות, "There’s no common ground/There’s no compromise/Between the time and sound", שמראות, שעם כל המסר השליו ושיר השלום ש-Time  מנסה להיות, הסולן גאליץ' אינו איש של פשרות. השלום הוא נכון, אך הוא יהיה רק כש'אנחנו' נקבל את מה שמגיע לנו, בדרך ש'אנחנו' נבחר. השלום אולי מתחיל בתוכנו, אבל השיר האוקראיני מוכיח שהשלום של אחד, הוא הרבה פעמים המצע שעליו נערך המאבק של האחר.

מילות השיר, מתוך האתר genius.com (מקור):