הערב (חמישי) הודיעה רוסיה על פרישתה מהשתתפות באירוויזיון 2017. המדינה הודיעה שגם לא תשדר את התחרות. כיצד הגענו למצב הזה? להלן סקירה של האירועים שהתרחשו בחודש וחצי האחרונים שהובילו לפרישה הרוסית;

בשנה שעברה זכתה אוקראינה באירוויזיון עם השיר "1944" בביצוע ג'מאלה. השיר, שהתיימר לספר את הסיפור האישי של סבתה את ג'מאלה מ-1944, קיפל בתוכו את הטרגדיה הטטרית של הגירוש שביצע סטלין לתושבי חצי האי קרים באותה שנה. היה ברור לכולם שהרקע הוא הפלישה הרוסית לקרים שהתרחשה ב-2014, מאז שולטת רוסיה דה פקטו בחצי האי. הזכייה הייתה אצבע בעין של רוסיה, שזכתה למעשה בהצבעת הקהל, אך ירדה למקום השלישי בעקבות הצבעת השופטים. התגובה הרוסית המתינה למרץ 2017…
לפני כחודש הכריזה רוסיה על נציגתה לאירוויזיון 2017. יוליה סמוילובה בת ה-28 נבחרה באופן לא הכי תמים, מתוך מודעות לחוק האוקראיני, האוסר על מי שנכנס לקרים דרך רוסיה לאחר הפלישה הרוסית, להיכנס למדינה למשך 5 שנים. סמוילובה נבחרה בקפידה. מצד אחד היא לא הייתה ברשימה השחורה של השלטונות האוקראינים, מצד שני היא הופיעה בקרים ב-2015 ולפי החוק המקומי לא יכולה להיכנס למדינה. בנוסף, יוליה סובלת מניוון שרירים, ורוסיה שיחקה על קלף הרחמים ושלחה אותה עם שיר שלום ציני להחריד. המטרה הייתה ברורה: להציג את אוקראינה כבריון השכונתי המתאכזר לנכה המסכנה. לפרק זמן מסוים נדמה היה שהספין עבד. לא היה ברור מה יעלה בגורלה של יוליה ושל ההשתתפות הרוסית.
זמן קצר לאחר ההכרזה על הנציגה, ה-SBU, שירות הביטחון האוקראיני, אסר באופן רשמי על יוליה להיכנס למדינה, ונראה כי ידיה של רשות השידור האוקראינית כבולות. ה-EBU נראה אובד עצות וביקש מהצדדים להגיע להבנה, ללא קבלת החלטה מצידו. רשות השידור הרוסית הכריזה, כי במידה וסמוילובה לא תורשה להשתתף בתחרות השנה, היא תהיה נציגת רוסיה ב-2018. רשות השידור הרוסית גם החליטה לא לשדר את התחרות השנה אם יוליה לא תורשה להשתתף בה. מתוך ניסיון למצוא פתרון יצירתי, הציעו ב-EBU כי יוליה תישאר למעשה ברוסיה, והופעתה תשודר לוויינית. כך שבעוד שאר האמנים יופיעו על הבמה באוקראינה, רוסיה תופיע מרוסיה… סגן ראש הממשלה האוקראיני ציין כי הפתרון אינו אפשרי, מאחר והחוק גם אינו אפשר לשדר הופעה של מי שהיא פרסונה נון גרטה…. בתיאום מושלם עם האוקראינים, גם הרוסים מסרו כי הפתרון של שידור באמצעות לוויין לא מקובל עליהם. ה-EBU ניסה אז להציע לרוסיה לשלוח נציג אחר לתחרות, מה שנידחה על ידם. לאחר מכן הציע יון אולה סאנד, המפקח על התחרות מטעם ה-EBU, לדחות את איסור הכניסה של יוליה לאוקראינה עד לאחר האירוויזיון. הצעה זו נדחתה על ידי האוקראינים שהכריזו כי החוק תקף לגבי כולם. בסוף מרץ פנתה מנכ"לית ה-EBU לראש ממשלת אוקראינה וביקשה ממנו להתערב לטובת כניסתה של יוליה למדינה עבור התחרות. במכתב שכתבה לו היה רמז לאיום למנוע את השתתפותה של רשות השידור האוקראינית בתחרויות עתידיות. היא גם ציינה שחלק מרשויות השידור המשתתפות איימו לפרוש אם תימנע כניסתה של הזמרת הרוסיה לתחרות השנה בקייב. שר החוץ של אוקראינה מסר כי החוק חל על כולם ולא ניתן להחריג ממנו מקרים דוגמת המקרה של יוליה. הרשויות באוקראינה קראו ל-EBU לא להתערב בעניינה הפנימיים של המדינה.
היום כאמור הגיעה ההחלטה מטעם רשות השידור הרוסית לפרוש מהתחרות.
איגוד השידור האירופי הביע צער על ההחלטה וגינה את האיסור האוקראיני על כניסתה של יוליה למדינה. לא ברור עדיין האם רוסיה תאלץ לשלם קנס או לא, או האם תשתתף בהצבעה השנה. לא ברור גם אם אכן יוטלו סנקציות על אוקראינה כפי שהציעו האיומים האחרונים שהופנו אליה. מה שבטוח הוא, שהסיפור לא נגמר. רוסיה לא תישאר חייבת וסביר כי ב-2018 ייפתח סיבוב חדש של עימות בין המדינות באמצעות הפלטרפורמה של התחרות.
עם פרישתה של רוסיה, שני חצאי הגמר עכשיו שווים עם 18 מדינות מתחרות בכל חצי גמר.