2018: אלבניה – גמר ה-Festivali i Këngës 56

שלושת ערבי ה-Festivali i Këngës, הקדם האלבני, מגיעים הערב לסיום עם גמר הקדם. 14 שירים העפילו משני חצאי גמר והערב נדע מי ימשיך את דרכה של לינדיטה הלימי וייצג את אלבניה באירוויזיון 2018. ניתן להגיד שהערב גם תושק עונת אירוויזיון 2018 באופן סופי וסופני עם בחירת השיר הראשון לתחרות. כל השירים בוצעו בחצאי הגמר באלבנית וכך יהיה גם הערב. הזוכה ככל הנראה יזכה לגרסה באנגלית, שתבוצע על בימת האירוויזיון. הוחלט השנה לבטל את הטלווטינג שהוצגו בשנה שעברה ולהישאר עם הצבעת שופטים בלבד. החלטה תמוהה ולא לגיטימית. הפייבוריטים לפי החובבים הם המנון הרוק של Eugent Bushpepa ובלדת הפופ הדרמטית של Inis Neziri, אך כאמור אלו רק השופטים שקובעים הערב. ניתן להשלים פערים ולקרוא על סקירת כל שירי הקדם, סיקור חצי גמר 1 וסיקור חצי גמר 2.

המנחה היחיד הוא גם הערב Adi Krasta, עיתונאי ומנחה טלוויזיה. הוא עולה לבמה ופותח את הערב. אחרי סרטון תדמית לא קצר של RTSH, מוצג פסלון הזהב אשר יינתן לזוכה הערב על ידי מי שנראית כמנחת המשנה של הערב, התנצלותי שאינני יודע את שמה. מנחה פסטיבל סנרמו מהשנה שעברה מברך את אדי והמשתתפים, כדי להזכיר לנו שהפסטיבל הוא למעשה הגרסה האלבנית לפסטיבל סנרמו. האלבנים אוהבים להדגיש זאת, ובוודאי הפקת התחרות שחווה ירידה בפופולאריות בשנים האחרונות. כל הופעה הערב מוצגת על ידי דוגמנית מקומית בשמלה מוגזמת או ידוען מקומי, שמתלווה למנחי הערב. מתחילים….

Redon Makashi – Egziston – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "ראדון עוצר את ההופעה לאחר הבית הראשון בטענה שישנה בעיה עם התזמורת…מלווים אותו סוללת זמרות ליווי גדולה מידי ובכלל ההופעה מאופיינת באלנטים שהם "יותר מידי". השיר מזכיר לי את שירי האירוויזיון שהגיעו ממדינות מזרח אירופה בשנות התשעים. לא ברור אם הרגע הדיוותי יעלה לו באי-עליה לגמר. אני מהמר שכן." אני כתבתי בסקירת השירים: "עוד בלדת רוק רך מהעבר קפצה לבקר. עוד רוקר מזדקן מנסה את מזלו בסבך שנקרא סצינת המוזיקה האלבנית. לא בטוח עד כמה הוא בולט בין יתר הרוקרים, אבל השיר נשמע לא רלבנטי בעליל. זה קצת כמו הרוק המזרח אירופי של שנות התשעים אחרי נפילת החומה. זה מאד רגיל ונשמע כמו כל שיר אחד מהז'אנר. לא רע, אבל גם לא משהו שארצה לשמוע שוב. 3/5." ההופעה בגמר: אחרי שני צלילים, רדון שוב עוצר את התזמורת. אלוהים, איזו דיווה. מנחה הערב מתגנב מאחוריו ועושה עצמו מכה אותו עם המיקרופון לקול צחוק הקהל. זה שיר שעובר מאד טוב בלייב עם התזמורת. יש בזה משהו נוסטלגי ואותנטי. הוא קם מהפסנתר בחלק השני של השיר על מנת להוסיף לדרמה. תשע מלוות עבות בשר מלוות אותו ורק מוסיפות לדרמה, זה מסוג השירים שקיבל תרגום מאד מוצלח מהסטודיו הבינוני ללייב.

NA & Festina Mezini – Tjetër jetë – נבו כתב בחצי הגמר השני: "פסטינה שרה היטב, אבל היא יותר נערת רוק והסטיילינג שלה לא תואם את הקול וההגשה. סולן הלהקה NA נראה ונשמע נורא. הייתי מעדיף שייתנו לפסטינה לשיר את כל השיר. השיר עצמו הוא מאוד מיושן עד כדי פיהוק. סולו גיטרה סטייל 85 לקראת סוף השיר הוא חביב, אבל בכללי פחות התחברתי. הקהל דווקא אהב מאוד. 2/5. אני כתבתי בסקירת השירים: "דואט בין זמרת ללהקה. את הבתים מאד אהבתי, יש בהם משהו אותנטי ולא מתאמץ, אבל אז מגיע הפזמון המבחיל, ובאמת נדמה כי מדובר בהבדל של שמיים וארץ. שיר רדיו אלבני הופך בשנייה לבלדת שלום ראלף-זיגלית. נורא נורא מאכזב, שכן בשנה שעברה פסטינה שרה את אחד השרים היפים והמרגשים של עונת הקדמים כולה. איזו נפילה. 2/5." ההופעה בגמר: לא אשכח לפסטינה את שירה המופלא מהשנה שעברה. היא נדהמת מהקהל. ההופעה סטטית למדי. הפזמון איום ונורא, מן המנון שלום שנס ליחו כבר מזמן. הכימיה בין הצמד לא קיימת. הסולן של NA חסר כריזמה לחלוטין.

Voltan Prodani – E pamundur – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "התקדמנו לשנות התשעים עם בלדת רוק קלאסית היישר מאלבומו של בריאן אדאמס. וולטאן, בכובע מצחיה ואוזניות אייפון, יושב ליד הפסנתר אך קשה לזהות את פריטותיו במוזיקה העשירה. במהלך השיר נראה המתמודד הראשון, אלטון דטה, מלווה את וולטאן על קלידים. קשה לי לראות את זה בגמר." אני כתבתי בסקירת השירים: "עוד בלדת רוק. זה מתחיל נחמד, אבל הפזמון מאד חלש לטעמי. שוב, שיר רדיו נחמד, אבל לא מעבר. הזמר נשמע חסר אנרגיה והמלודיה ספק עצלה ספק מורכבת למאזין האירוויזיוני הממוצע. על כל פנים, זה נשמע בינוני אפילו עבורי, שמצליח למצוא את האלמנט הקאלטי בכל נפיחה של קדם מקומי. 3/5." ההופעה בגמר: הוא עוצר את ההופעה לפני שהתחילה ונותן הערות לתזמורת. הוא מאד אותנטי, כלומר חסר נוכחות בימתית לחלוטין. שוב, זה מסוג השירים שנשמע מאד בינוני בסטודיו ומקבל שדרוג יפה בלייב עם התזמורת. נדמה שזה גורלם של כל שירי הרוק בפסטיבל האלבני. גם הוא קם בסוף השיר על רגליו, אך נדמה שהוא לא מבדיל בין חזרה לבין הופעה…

Denisa Gjezo – Zemër ku je – נבו כתב בחצי הגמר השני: "דניסה משתמשת בקולות מסונתזים, כמיטב האופנה של לפני שנה, ולי, כמו לערן, זה נשמע בול כמו בולגריה 2017 רק פחות טוב. ההופעה לא קיימת ותחושת החיקוי עזה. 3/5". אני כתבתי בסקירת השירים: "בלדה עם הפקה מודרנית, לופ מעניין ברקע וכלי מיתר שמזכירים מוזיקה יפנית. ההפקה מעניינת יותר מהשיר עצמו, שכן הוא בלדה אלבנית צעקנית שעברה שדרוג קל. ההפקה באמת נפלאה. ככל שהשיר התקדם קיבלתי וייב של בולגריה 2017. יכול להיות שהאלבנים עלו כאן על משהו. מעניין אותי לשמוע איך זה יישמע באנגלית ויראה על הבמה. כנראה לעולם לא נדע. 3/5. ההופעה בגמר: ככה הורסים שיר מודרני עם שמלת pageant מוגזמת והופעה דרמטית ופיקית טיפוסית, וחבל כי זה אחד השירים הטובים של הקדם כולו. היא לובשת שמלה שחורה נפוחה ומנצנצת ועוטה כפפות שחורות עד המרפקים. ברמה הווקלית היא טובה מאד, אבל לא מתחברת מספיק עם המצלמה, בכלל עבודת המצלמה לא טובה במיוחד ולא מרימה לה.

הפסקה קלה לנו, עם קטע תזמורתי המוקדש ל-Françesk Radi, שתמונתו מתנוססת על המסך מאחורה. אחרי הפרסומות, מופע מחול מודרני על רקע שיר של Stromae.

Tiri Gjoci – Orë e ndalur – נבו כתב בחצי הגמר השני: "אחרי כל הצרחות, זה מאוד מרענן. נותן לי וייב של הונגריה 2013. זה קול ולא מתאמץ. הלוואי ואלבניה ישכילו לשלוח את זה במקום עוד בלדה נשית עצמתית. עם ההפקה והעיבוד הנכונים, זה יכול להתבלט אפילו באירוויזיון. אחלה. 4/5. אני כתבתי בסקירת השירים: "שיר מעניין ושונה בנוף ה-FiKי. זה רוק-פופ אמצע הדרך, הכי שיר רדיו, אבל לא נאמר כדבר שלילי. ניכרת השקעה בהפקה, שאינה עמוסה, אך גם לא מינימליסטית כמו שהיינו מצפים ממוזיקה גלגל"צית שכזו. זה שיר בעיקר מפתיע, מבחינת הכיוון המלודי שהוא לוקח אליו. יש משהו מאד נינוח בשיר ונעים בקול של טירי. אני חושב שזה יכול להיות סוס שחור, תלוי בפופולריות של הזמר במדינה. השיר נגמר ורציתי עוד. 3/5." ההופעה בגמר: הבעיה היא שהוא נכנע לתכתיבי ה"פיק". הוא עולה בחליפה שחורה קומפלט ומגיש דרמה שלא נדרשת בשיר, כולל תנועות ידיים לחוצות והבעות פנים מלחיצות. השיר לא מצליח לעבור כמשהו אפקטיבי מספיק.

Orgesa Zaimi – Ngrije zërin – נבו כתב בחצי הגמר השני: "אורגזה נראית כמו היפסטרית שנקינאית משנות ה-90 ועולה עם משקפיים סגולים לבמה. השיר עצמו די מוצלח והבימוי של השיר הקצבי מעט יותר תזזיתי מאשר אמש. עדיין מורגש חסרונם של רקדנים. הכריזמה הבלתי מעורערת שלה אינה מספיקה כדי לחפות על הבמה הריקה. ועדיין, שיר טוב. 4/5". אני כתבתי בסקירת השירים: "זה מתחיל מבטיח עם הפקה בעלת קישוטי אלקטרו-האוס חמודים. הפזמון מגיע וכמו תמיד הוא חסר קשר לשאר השיר, אבל הפעם זה עובד. השיר הוא פופ קליט, אלקטרוני וסוחף במידה. יש Millenial Woop, שאפשר לוותר עליו מבחינתי. מבחינת המלודיה יש כאן פוטנציאל לא מבוטל, ועם כמה שיופי הפקה קלים זה יכול להיות טוב מאד אפילו. יופי של שיר. 3/5." ההופעה בגמר: מבחינתי השיר הטוב של הקדם כולו. אלקטרו-פופ עדכני ומקורי. היא עולה באותה שמלה היפסטרית קצרה וחנוטה מחצי הגמר ומשקפיים סגולים כהים. היא מפליאה ביכולת קולית ולא מזייפת איפה שאתה מצפה שהיא תעשה זאת. אם לשופטים יש אוזן חצי מודרנית הם ייבחרו בשיר. היא מופיעה עם הרבה אנרגיה ומשפריצה כריזמה על הבמה.

אדי יורד מהבמה ומראיין מספר אישים מהשורה הראשונה. מדובר כנראה בבכירי ממשל או באישים מן האליטה התרבותית של המדינה.

Rezarta Smaja & Luis Ejlli – Ra një yll – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "קינה. אין שום דרך אחרת להגדיר את השיר הזה. לואיז ייצג את אלבניה באירוויזיון 2006 ולא העפיל לגמר. הוא לא השתפר מאז וקולו כמעט נבלע בשאגותיה של רייזרטה. שניהם לבושים שחור ומייצרים דרמה מיותרת על הבמה. הדואט הזה עובד בקושי ומקומו בשנות התשעים המוקדמות. לצערי, האלבנים ככל הנראה יאהבו את זה וניאלץ לשמוע את זה גם בגמר." אני כתבתי בסקירת השירים: "לואיז…התבגר ולא בחן… הבלדה הדואטית הזו מעיקה. שיר קינה על אלוהים יודע מה, עם שני זמרים המתחרים ביניהם מי יצליח להישמע יותר עצוב וקרוע נפש. ההפקה מזכירה קצת בלדות מזרחיות מהניינטיז והכינורות המיותרים לחלוטין מזכירים לנו שזה שיר שמתואם לפסטיבל, אך חסר הצדקה לעולם המוזיקה של 2017. מתי כאב הראש נגמר? 2/5." ההופעה בגמר: מדובר באחד השירים הפחות אהובים עליי בקדם. רזטה נהדרת והופעה בשנה שעברה עם שיר קצבי נפלא. אתה מבין תוך כדי הופעה מדוע זה בגמר. האלבנים מעריכים את הדרמה המיושנת הזו, אבל זה מנותק מכל מה שמתרחש מחוץ לפסטיבל. שניהם זמרים נפלאים, אבל השיר עצמו צעקני וזול. הם זוכים לתשואות שלא היו כמותן הערב.

Artemisa Mithi – E dua botën – נבו כתב בחצי הגמר השני: "…ציפיתי להמון. ברור שהוא פייבוריט של ההפקה ואכן מדובר בשיר מעניין שמבוצע היטב. הוא צריך הפקה חדשה ומוצלחת יותר, אבל אני יכול לראות אותו מתמודד על הניצחון בגמר מחר. 4/5. אני כתבתי בסקירת השירים: "אחד השירים היותר מודרניים השנה בתחרות, בעיקר בזכות ההפקה הפופית-אלקטרונית החביבה שלו, אך מהר מאד השיר מקבל תפנית דרמטית, שמזכיר לנו שאנחנו עדיין בקדם האלבני, שבו דרמה וצעקות אפקטיביות מאד. המלודיה לא מרשימה, ובפזמון יש הרגשה שאנחנו מאזינים לשיר אחר. הברידג' האלקטרוני לא קשור לחבילה הכוללת והתוצאה מקושקשת. 2/5." ההופעה בגמר: היא מאד חמודה וכריזמטית וקל להבין מדוע היא בגמר. עוברת מסך בקלות ויודעת למכור את השיר, מעפעפעת בעינייה ומחייכת ונדמה שזה כל מה שצריך אל מול ערימת השירים הדרמטיים להחריד. הקול שלה טיפה בעייתי ונוטה לגניחות בסוף כל משפט. בגדול ההופעה פחות טובה מזו בחצי הגמר, אבל אני רואה פייבוריטית חובבים נולדת.

הפסקה קלה והופעה של הספורסטאר המקומי, Alban Skenderaj.

Manjola Nallbani – I njëjti qiell – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "דאנס מועדונים מסומפל של תחילת שנות האלפיים. מניולה מגישה לוק קוגרי בחליפה ומחשוף ועקבי סטילטו. היא טורפת את הבמה ומפתיעה בסולו אופראי מדוייק. אם רק הייתה מחייכת יותר הייתה לוקחת את הפסטיבל בהליכה. סביר שזה השיר עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לעבור את תהליך התרגום לאנגלית בקלות. בתום המופע מניולה מוזמנת לשוב להשתחוויה נוספת כי לקהל לא הספיק ממנה. לטעמי זה מועמד חזק לניצחון." אני כתבתי בסקירת השירים: "מישהי מנסה פה להישמע כמו דיוות מועדונים. השיר נשמע כמו להיט האוס-דאנס של פעם. מדברים עליה כעל פוטנציאל לזכייה ואני מאד מקווה שזה לא יקרה. זו תהיה דריכה במקום מבחינת אלבניה, אם לא צעידה אחורה. זה פשוט צועק זול ומיושן מכל כיוון. השירים הללו הפסיקו לעבוד כבר ב-1999. נגעלתי. 1/5." ההופעה בגמר: כמו בחצי הגמר היא עולה בחליפה שחורה שיצאה מהאופנה עם השיר שלה. ההופעה הווקלית צעקנית, אך מצוינת ברמת הביצוע. היא זוכה להפקה בימתית מפנקת עם מצלמות מסתובבות והרבה תאורת מועדונים. גם מניולה זוכה לתשואות רמות מהקהל וחוזרת לקידה נוספת.

Inis Neziri – Piedestal – נבו כתב בחצי הגמר השני: "ככה אלבניה אוהבת את הזמרות שלה – יפות וכוחניות עם קול עצמתי. השיר לא ברור במיוחד ולבטח יופק מחדש אם היא תזכה, אבל אין ספק שמדובר באחת הפייבוריטיות לניצחון. זה  מזכיר מאוד את אלהיידה דני מ-2015. אני פחות התחברתי לטון הקול שלה, אבל היא יודעת לשיר. 4/5. אני כתבתי בסקירת השירים: "עוד פייבוריטית, שזכתה לכינוי "כריסטינה אגילרה" האלבנית מפי חובבים שמצאו דמיון בין הקולות של השתיים. זו בלדה אלבנית טיפוסית, קודרת ודרמטית, מהסוג שאני אוהב בשמיעות ראשונות… לא מוצא בבלדה זו משהו מיוחד, אבל אם היא תדע לתת הופעה ווקלית טובה, זה יכול להגיע מאד גבוה. באירוויזיון אין לזה סיכוי, היינו כבר בסרט הזה עם אלבניה. 3/5." ההופעה בגמר: אחת הפייבוריטיות של הערב, עולה לבמה, באיך לא, שמלה שחורה מלכותית. היא נוהמת לאורך כל השיר והנחיריים שלה מתנפחים. רוב ההופעה היא בעיניים עצומות וחבל. בגדול הופעה ווקלית מאד חזקה, האלבנים מאד מעריכים את השירים הדרמטיים הללו. היא מקבלת גיבוי בצורת להקת ליווי חזקה ודרמטית. כמו שציינתי מקודם, אם זה זוכה זו עוד שנה לאלבניה בחצי הגמר. היא זוכה לתשואות רמות, אך לא ברמה של מניולה.

Bojken Lako – Sytë e shpirtit – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "בלדת רוק המפליאה במלודיה אפלה ונוגה עם רגעי סטקאטה תזזיתיים. בויקן התמודד בעבר בפסטיבל והפעם הוא עולה לבמה טוניקה וקפוצ'ון. השיר מאוד מיוחד אך לא נגיש כלל, ובויקן לא מתאמץ כדי לשנות את הגורל של השיר. הוא נשען על המיקרופון ושר מלמטה, כך שהמצלמה לא מצליחה לתפוס את קלסתרו. אם הוא יעלה, זה יהיה בזכות מוזיקאים בצוות השופטים." אני כתבתי בסקירת השירים: "מדובר באחד האמנים האלבניים האהובים עליי. כמעט כל שנה אהבתי את השיר ששלח לקדם. בלדת רוק עדינה בעלת מלודיה מורכבת, עגולה, אך לא קליטה בעליל. חיבבתי מאד, זה מקורי, אותנטי, אקוסטי ובעיקר חסר סיכוי כלשהו לזכות, אבל בוודאי שלעלות לגמר. יופי של הפקה עדינה ושיר שהוא פשוט שיר ולא מנסה להיות יותר מזה. 3/5". ההופעה בגמר: בויקאן מגיע לבוש בגמר בשיער בלונדיני מפונפן, חולצה כסופה צמודה, ז'קט שחור וסקיני שחור. אם מתעלמים מההצהרה האפנתית הקשה, מדובר בהופעה נפלאה של שיר טוב. בויקאן הוא אמן אמיתי, שקוע כולו בשיר. זה לא נגיש ולא מחניף, וזוכה לבימוי בימתי לא שגרתי ולא פסטיבלי.

לפני שלושת השירים האחרונים, מופע ביניים נוסף, מופע ברולסק על רקע השיר "Be Italian" בגרסת פרגי מהסרט "Nine".

Mariza Ikonomi – Unë – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "מריצה, המוכרת לקהל החובבים בתור מי שהשתתפה רבות בקדם האלבני בעשור הקודם, עולה בשמלת מלמלה ורודה ושרה בלדה המתחילה בלחישות ומתפתחת לפזמון צווחני. למרות שאין פה זיופים, החלקים השונים של השיר מוציאים ממריצה שתי הופעות מאוד שונות, והכריזמה שלה לפעמים אובדת. זה צפוי להצליח בתחרות." אני כתבתי בסקירת השירים: "…כל פעם הייתה פייבוריטית חובבים וכל פעם הפסידה. האם השנה חזרה לנצח? חייב לציין שהקול שלה ממש מציק, מלחשש ומשוחק מידי. השיר עצמו הוא בלדה עדינה ומלוחששת, שהופכת בפזמון לבלדה צעקנית ווולגרית. לא הבנתי את האופנה הזו של לשנות את השיר ב-180 מעלות בפזמון. זה צפוי להצליח בתחרות. אם יגיע לאירוויזיון, יישאר בחצי הגמר. 2/5." ההופעה בגמר: היא מתקשה לרדת במדרגות ונעזרת במנחה. היא גם מתקשה לשמוע משהו באזנייה, לא שזה יפריע לה לצרוח את השיר. זו המון דרמה ושיר נורא מתיש. אני לא אתפלא אם זה יגיע מאד גבוה, אני לא חושב שיתנו לה לזכות עם זה.

Eugent Bushpepa – Mall – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "הגענו לאחד הפייבוריטים על החובבים. השיר הוא מידטמפו המנוני עם מקצב דרמטי. ליוג'ין מראה מאוד קול עם קעקועים, עגילים מרובים, כובע קסקט וז'קט מופשל שרוולים. הקול שלו מרשים והוא מצליח להתחבר לקהל למרות שהוא עוצם עיניים לאורך החלק הארי של השיר. ההופעה זוכה לתשואות, ובצדק. בשנים האחרונות האלבנים נוטים לבחור אמנים עם יכולות ווקאליות מרשימות כך שסביר שיעלה לגמר." אני כתבתי בסקירת השירים: "אחד הפייבוריטים המוקדמים של החובבים, במיוחד הישראלים. השיר נשמע מאד מערבי, וקצת מזכיר את האירוויזיון בשנות ה-90. מידטמפו המנוני, מקצב דרמטי. לזמר קול מצוין, לפחות בסטודיו, והמלודיה מוכרת, סוג של בלדת רוק פינת אירוויזיון 1996. המוזיקה מחניפה מאד וזה יכול להיות אפקטיבי באירוויזיון עם ההופעה הנכונה. לא הייתי פוסל על הסף. 3/5." ההופעה בגמר: טרם ההופעה החלה, השיר מתקבל בתשואות רומות. הזמר החליף אאוטפיט וכעת הוא לובש ז'קט לבן, האם הוא מרגיש הוא הולך לזכות? ההופעה מתעכבת מעט. הסולן חזק מאד ווקלית ומתנהל על הבמה כמי שכבר ניצח את הערב, מאד מקצועי, נינוח ומדויק. זה עדיין נשמע מאד חנפני בעיני, אבל לא יכול להתעלם מהאפקטיביות של זה. התשואות ממשיכות לאורך השיר ולא נפסקות גם לאחר שהסתיים. הוא ככל הנראה גם עוקף את מניולה בתשואות והקהל מחזיר אותו לקידה נוספת.

Elton Deda – Fjalët – נועם כתב בחצי הגמר הראשון: "אלטון, אמן ותיק ומרובה ניסיון שבה להתחרות בכשרונות צעירים ממנו, כמעט לא זז על הבמה ומרבה לעצום את עיניו במהלך ההופעה. השיר, רוק אלבני מיושן מעט….קרוב לודאי יגיע לגמר עקב מעמדו וכשרונו." אני כתבתי בסקירת השירים: "עוד אמן ותיק ומרובה ניסיון שבה להתחרות בכשרונות צעירים ממנו. לא הבנתי למה חלק מהאלבנים מדברים על זה כמו משהו שיכול לזכות. כן, הוא יגיע לגמר עקב מעמדו וכשרונו, וכי השיר סביר בהחלט, אך זה לא חומר לניצחון, אפילו לא קרוב. אלטון הדדי הוא רוקר אלבני כמו שאתם חושבים שרוקר אלבני צריך להראות ולהישמע, אבל השיר לא אפקטיבי מספיק. 3/5." השיר אכן העפיל לגמר כפי שחזינו. ההופעה בגמר: אלטון דדה, למי שלא שם לב, הוא המנהל המוזיקלי של הערב. כולי תקווה שהוא לא סידר לעצמו ניצחוןץ ועדיין, שיר טוב והופעה חזקה ומשכנעת מאד. זה לא חומר לניצחון, אבל טופ 5 בהחלט אפשרי במקרה זה.

השופטים נקראים לפרוש לתאיהם ולהחליט על זהות הזוכה. עכשיו, אם אני מבין נכון, מתחיל מופע אמנותי ארוך ומייגע.

לאחר המופע האמנותי, מקבלים המנחים מעטפה ומכריזים על זוכה הערב……….

Eugent Bushpepa

למקום השני הגיע Redon Makashi, למקום השלישי Inis Neziri הצעירה. שאר המקומות לא נחשפים. בהצלחה ל-Eugent בליסבון, פורטוגל!

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.