בשבת, 3.3.18, נערך הקדם המלטזי, הערב שכל נשות החברה וגאי האי ממתינים לו שנה שלמה, לאחר שתפרו את מיטב המחלצות ורכשו את שאריות השירים שנותרו במגירות הכותבים השוודיים לאחר שאלו לא התקבלו למלודיפסטיבלן, ככל שידם משגת.
גם השנה, כמו בכל שנה, אנחנו זוכים למבחר אדיר של שירי פופ שוודיים סבירים, שההפקה המלטזית מצליחה לחרב.

את הערב ינחה Colin Fitz, שדרן רדיו מלטזי. המופע מתחיל בהרהורי ליבו הנוגים בספריה הלאומית של מלטה, על מנת ללמוד על ההיסטוריה של האירוויזיון. לאחר מכן, יש מופע ריקוד ונגינה בטעם "מודרני", לתפיסת מלטה, תוך כדי הצגת המתמודדים.

לאחר מכן, עושים כבוד לקלאודיה פניאלו, אשר ייצגה את מלטה באירוויזיון 2017 ונחלה כישלון חרוץ, שכן לא עלתה לגמר.

השיר ייבחר באמצעות הצבעה משולבת של 50% שופטים ו-50% קהל. מבין השופטים, גם רגינה אוסק, שייצגה את איסלנד ב-2008, ראש משלחת צ'כיה לאירוויזיון, ראש משלחת אלבניה לאירוויזיון, ראש משלחת מקדוניה לאירוויזיון וברוני סנטורי מאיטליה, שמנצח על מגוון תזמורות בעולם, לרבות התזמורת של סן רמו.

AIDAN – Dai Laga – ערן ציין בסקירת השירים: "פופ רגאיי מודרני באנגלית מלאה, כאשר כולו באנגלית ורק הפזמון משתמש בביטוי הינדי. איידן ככל הנראה השתמש בביטים שיצאו למכירה ב-2016 והשתמש במלודיה משיר אחר (השיר המקורי). לא ברור כרגע מה יעלה בגורל השיר והאם רשות השידור אכן תפסול אותו כפי שאמורה לעשות… הייתי נותן לו 3, אבל שיר גנוב יקבל ממני 1/5." אני דווקא די חיבבתי את השיר המקורי, אבל לאחר שהשיר תוקן ונמחקו ממנו הביטים הגנובים, לא נותרה הרבה הפקה לשיר. בהופעה, איידן מנסה להרים את האולם כמיטב יכולתו, כראוי לשיר הפותח. הוא שר את השיר היטב, אבל ההופעה זולה מדי ומשדרת מתנ"סיות. זה מאוד מזכיר לי את ההופעות בשבועות האחרונים ברומניה. השיר עצמו מאוד זכיר ורקיד, אבל אני לא רואה את זה עושה משהו באירוויזיון בצורתו הנוכחית. 3/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Miriana Conte – Rocket – ערן ציין בסקירת השירים: "בין כותבי השיר נמצא Muxu (ראו לעיל). פופ מודרני עם ביטים אלקטרוניים וקצת אווירה אפרו-קריבית בקטנה, חיבבתי, השיר קליט, ורק הפזמון עם המילים המטופשות הורס. הפקה טובה, גם אם לא הכי מקורית. 3/5." אני אומר שמדובר בעוד שארית מלודיפטיבלן מחוממת. בהופעה, מירינה הביאה את חברותיה משיעור הזומבה וכולן לובשות שחור, כי זה אמור להרזות, כנראה. ההופעה עדיין מתנ"סית ולא הולמת שיר כל כך קצבי. 2/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Jasmine Abela – Supernovas – ערן ציין בסקירת השירים: "השיר הוגש לוועדה בשנה שעברה, אך לא התקבל לקדם. הלחן של Jonas Thander, שהלחין את השיר הליטאי לאירוויזיון 2016, "I've Been Waiting for This Night". באמתחתו שירים שכתב לאריאנה גרנדה, דמי לובאטו ו-Fifth Harmony. הוא גם כתב השנה שיר לקדם הרומני. זה כאילו לשיר יש את כל המרכיבים הדרושים, אבל התוצאה הסופית היא כל כך נשכחת שאתה מסיים את השיר ושואל למה? זה עוד ניסיון ליצור המנון בכוח. שמענו המון שירים כאלה. זה לא רע, אבל להיט זה לא יהיה. עלייה של חצי טון כדי לאנוס את האוזן עוד קצת. 3/5." אני חיבבתי יותר מערן. ההופעה מעניינת. ג'זמין  נראית נפלא, שרה היטב ועומדת באמצע מנסרה. זה מאוד שמרני ומאוד אירוויזיון של לפני עשור, אבל עד כה, זה הדבר הראשון שנראה ונשמע מעניין. עדיין, להגיע לגמר באירוויזיון זה גבולי. 4/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Matthew Anthony – Call 2morrow – ערן ציין בסקירת השירים: "מלחין השיר הוא Jonas Gladnikoff (ראו לעיל). מה הטוב שיכול לצאת מזה? השיר נשען המון על הביט האלטרו-האוסי הכבד על רקע גיטרה אקוסטית. זה הזכיר לי מאד את "We Don't Talk Anymore" של Charlie Puth את סלינה גומז. לא מרשים, או מקורי. 2/5." בגרסת האולפן, אני חיבבתי את השיר יותר מערן, בעיקר כי הוא מאוד מודרני וההפקה שלו נקייה ומעניינת. עם זאת, הוא לא מתפתח לשום מקום ונשאר באותה רמה. זה לא מתאים לאירוויזיון, אלא יותר ללאונג' באר. מת'יו מנסה להרים הופעה לשיר, אבל זה בא על חשבון הביצוע שלו והשירה שלא לא יציבה, בלשון המעטה. זה שיר שהיה יכול להצליח יחסית עם זמר מוצלח וכריזמטי יותר. כרגע, זה לא עובר. 2/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

את השירים הבאים מציג ג'אנלוקה שייצג את מלטה בג'וניור אירוויזיון האחרון.

Danica Muscat – One Step at a Time – ערן ציין בסקירת השירים: "בין כותבי השיר נמצא John Ballard, שכתב את מילות השיר הרוסי לאירוויזיון 2016, "You Are the Only One", מילות השיר האזרבייג'ני לאירוויזיון 2013, "Hold me" ועוד. השיר, ששואל את כותרתו מהשיר הבריטי לאירוויזיון 1992, גם פותח בצורה דומה. שאר השיר הוא באמת עולב העולבים. ניסיון לרקום להיט דאנס-האוס מועדונים, אך שאין בו לו להיט ולא חצי מכך. הלחן רזה וכמעט אינטואיטיבי, ההפקה זולה ומטופשת, המילים כמו תמיד קלישאה. 1/5." אני צריך לתקן את ערן, שכן השיר הבריטי של 1992 נקרא "One Step Out of Time". דניקה בטח מאוד מרוצה שהצליחה לרכוש שיר מכותב כל כך מוצלח, כביכול. עם זאת, אני מסכים עם ערן שמדובר בתחתית של התחתית של המגירה שלו. הייתי משתמש בשיר מקסימום כשיר פתיחה של ג'וניור האירוויזיון הבא שייערך במלטה, ודאי בקרוב. גם ההופעה זולה מאוד. דניקה ורקדן מזוקן עושים פדיחות על הבמה והיא מזייפת את נשמתה. 1/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Dwett – Breaking Point – ערן ציין בסקירת השירים: "הצוות מאחורי השיר הוא זה שכתב את השיר השיר המלטי לאירוויזיון 2015, "Warrior", שזה יופי כי זה השיר המלטי האהוב עליי באירוויזיון. השיר עצמו הוא אשפה מוזיקלית. בלדת קיטש קלישאתית, פופ-קאנטרי בצורתו הנחותה ביותר. מנותק מכל מה שקורה בעולם, ברודוויי בקטע רע. 2/5." אני מסכים לחלוטין עם ערן, אבל לא מבין למה הוא נתן לו ציון כזה גבוה. זה מסוג השירים שזוגות מתחתנים כופים על משפחתם לשמוע בזמן שהם מצהירים על אהבתם בזמן שאנשים בתור לבופה. איכס. בהתאם, אין ממש הופעה. השניים שרים זה לזה משל היינו עדיין בקדם הספרדי השנה. רק כדי להרוס את מה שנשאר, הזמרת מזייפת לחלוטין. 0/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Lawrence Gray – Love Renegade – ערן ציין בסקירת השירים: "בין כותבי השיר נמצא Muxu (ראו לעיל). יבורך לורנס גריי שלא מפסיק לנסות מ-1999 לייצג את מלטה בתחרות. זה לא יקרה הפעם. אפטמפו חסר עוקץ, למלמ"י, לא מעניין, מקום אחרון בחצי הגמר עם 0 נק' בטלווטינג…. מה הרעיון בלכלול שיר כזה סתמי, שנשמע כמו B Side של להקת דאנס משנות התשעים? 2/5."
אני מסכים עם ערן. זה לא יותר ממריחת זמן. בהופעה, לורנס מנסה לשיר, אבל לא מצליח במיוחד. יש לו שלוש מלוות במעילי גשם ותחתונים מתחת, שמנסות לפתות את הקהל בבית להצביע לשיר הנוראי זה. הן מתפשטות ומתחילות למזמז זו את זו. זו הטרדה מינית וזה מחריד. 1/5

גרסת האולפן:

Richard & Joe Micallef – Song for Dad – ערן ציין בסקירת השירים: "ריצ'רד, שייצג את מלטה באירוויזיון 2014 כחלק מהרכב, כתב את השיר. בשנה שעברה היה לו את השיר הטוב ביותר לדעתי בקדם. הפעם כנראה המצב מעט שונה. זו בלדה עד מידטמפו, פופ קאנטרי מודרני שריצ'רד מבצע עם אביו, מעט קיטשי, אבל משביע רצון. היא בנויה בצורה מאד אפקטיבית, כולל c part, שבלעדיו שיר מלטי אינו שיר מלטי. 3/5." אני אומר שהשיר הזה הוא דוגמה למכור אירוויזיון שממש רוצה לחזור אליו, בכל מחיר. מאוד אוהבים את ריצ'רד במלטה, ואפשר להבין למה, אבל השיר הזה חסר, לטעמי,  את הייחודיות של Firelight ב-2014 או השיר של ריצרד בקדם של 2017. אין ממש הופעה לשיר הזה. ריצ'רד עומד על הבמה ושר, מנסה למכור לנו כריזמה ותו לא. ג'ו, אביו, מצטרף אליו תוך הקהל כשברקע תמונות ילדות, כדי למצות את הרגשניות. לא זכור לי שמישהו שר עם אביו באירוויזיון ולכן יש כאן גימיק מעניין. גם הקהל יוצא מגדרו. 4/5

גרסת האולפן:

\

ההופעה החיה:

Tiziana Calleja – First Time – ערן ציין בסקירת השירים: "מדובר בבלדת פופ סטנדרטית ומיושנת, מלטה סטייל. המילים הן קלישאה והלחן הוא כמו של בלדת קאנטרי אמריקאית מלפני 15 שנים. חלש ביותר ולא מעניין. אם מלטה מעוניינת שוב לסיים בתחתית הטבלה בחצי הגמר, אין שום בעיה. 2/5." לי זה נשמע מאוד כמו Breathlessly הכושל של מלטה בשנה שעברה וכמו אז, גם השנה, השיר הזה הוא סיבה מעולה להפסקת שירותים. טיציאנה שרה בשמלה כתומה נאה עם עץ מזעזע לצדה ועושה כמיטב יכולתה לחקות את קלאודיה שראינו בראשית הערב. נוראי. 2/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Eleanor Cassar – Back to Life – ערן ציין בסקירת השירים: "מלחין השיר הוא Jonas Gladnikoff (ראו לעיל), האיש שאינו נח לרגע. פופ-דאנס בעל פזמון מלודיפסטיבלני מאד. ההפקה לכאורה מודרנית, אבל יש הרגשה של משהו מאד מיושן בהגשה ובמלודיה השלאגריסטית. לא בשבילי 2/5." אני מסכים עם ערן. זה מאוד תחילת שנות ה-2000 ועם ההפקה הזו, אני לא רואה איך מלטה יכולה להתבלט עם השיר הזה. אלנור מופיעה עם שמלה שחורה מכוערת ופרמננט מזעזע שנבלעים בבמה השחורה ומעלימים אותה. למרות השיר הקצבי, היא לבד על הבמה וההופעה משעממת לחלוטין. אמנם היא שרה היטב ואף כריזמטית משהו, בשוודיה היו עושים מטעמים מהשיר הזה, כי הפזמון מאוד מוצלח, אבל זו הופעה נוראית. 3/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Rhiannon Micallef – Beyond Blue Horizons – ערן ציין בסקירת השירים: "ריאנון הלחינה את השיר בעצמה. בלדת פסנתר-ג'אזית משהו. זה נחמד, אך לא משהו שיוצא מהופעה במסעדה או בבר בפאתי וולטה. עד לחצי הדקה האחרונה שאז ההפקה מרימה הילוך. אני נותן לזה נקודות נוספות כי זה מאד שונה ממה שקורה בקדם הזה וכי היא אשכרה כתבה את השיר שלה בעצמה. יו גו. 3/5." אני אומר שהקול של ריאנון מיוחד, מעושן ונעים. אני מעדיף את הבלדה שלה השנה על הזוועה שלה "Fearless" מהקדם של 2017. אולם, אולי זה שיר שקט מדי בכדי לעשות משהו באירוויזיון. ההופעה שוב נסמכת רק על הכריזמה של הזמרת. כנראה אין תקציב לכלום. ריאנון מעט חשה את עצמה מריה קארי, אבל יותר מריה קארי של השנים האחרונות מאשר בשיא הקריירה שלה. 2/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Brooke Borg – Heart of Gold – ערן ציין בסקירת השירים: "הצוות מאחורי השיר הוא זה שכתב את השיר הצ'כי לאירוויזיון 2016, "I Stand" ו- Borislav Milanov, שעומד מאחורי כמה בולגריה 2016, 2017 ועוד. טוב, אומרים שזה לוקח את הקדם. האם אכן כך? אני בהחלט יכול לראות זאת, אם מלטה תחליט לבחור בשיר הקומפטטיבי ביותר ולא תעשה את בחירותיה הרנדומליות הרגילות. זה להיט, שמופק כהלכה, כולל לופים אלקטרוניים א-לה MO, ג'סטין ביבר וחבריהם. עם ההופעה הנכונה זה יכול להביא גאווה למלטה. מבחינתי זה ראוי להערכה, אך פחות הטעם המוזיקלי שלי. 3/5." לטעמי, זה שיר פחות טוב מהשיר המושלם של ברוק בשנה שעברה, Untoppable או אפילו Golden שלה מהקדם של 2016. יהיה לי חבל שברוק תלך לאירוויזיו ןדווקא עם שיר ממוחזר כזה, שנשמע כאחרון השירים במלודיפסטיבלן, אבל לפחות יש לו פזמון המנוני ומוצלח. בהופעה, ברוק מופיעה עם אור אדום ומנסה באמצעות עריכה קצבית וכיראוגרפיה של ארמניה 2016 ליצור דרמה. ברוק שוב שרה היטב, כמו השנים הקודמות, ומלאת כריזמה. זה הכי מתקרב לאירוויזיון, אבל זה עדיין מרגיש זול וחיקוי. בהשוואה למה שראינו הערב, היא אכן אחת המצטיינות. 4/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

לפני השיר הבא, אנחנו זוכים למערכון משעשע על איך לכל הילדים בבית הספר קוראים על שמות זמרים מהאירוויזיון, בעיקר כיארה. הם גם טורחים לשיר יחד את Angel של מלטה 2005 כהמנון.

Christabelle Borg – Taboo – ערן ציין בסקירת השירים: "בין כותבי השיר נמצא Johnny Sanchez, שכתב את "Gamla Stan" למגנוס קלרסון עבור המלודיפסטיבלן ב-2015, "Up" של Etzia במלודיפסטיבלן 2017, Muxu, שכתב את השיר המלטי לאירוויזיון 2015, "Warrior" ותומס גיסון, שכתב את זוכה אירוויזיון 2012 "Euphoria" ושירי אירוויזיון נוספים. לצד השיר של ברוק, זה אחד השירים המדוברים השנה בקדם עקב צוות הכותבים. הזמרת נראית כמו אופירה אסייג המלטית. השיר עצמו חביב, אך סתמי, שומעים את היד השבדית במעל, ואכן אני יכול לראות את זה מסיים במקום השביעי ברבע הגמר השבדי. 3/5." אני מאוד אוהב את כריסטבל ו"Kingdom" שלה מהקדם של 2016 עדיין בפלייליסט שלי, אבל כמו במקרה של ברוק, גם הפעם השיר מוצלח, אבל חלש יותר משנים קודמות. בהופעה, כריסטבל מופיעה בתוך כלוב הולוגרמות ומנסה ליצור דרמה עם מיני הקרנות ורקדניות. בבתים היא מופיעה בחושך. היא שרה היטב ויחסית לזוועות שראינו הערב, זו אחת ההופעות הטובות. לטעמי, זה יותר מוצלח מברוק אפילו. גם הקהל יוצא מגדרו. 4/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Deborah C – Turn It Up – ערן ציין בסקירת השירים: "הצוות מאחורי השיר הוא זה שכתב את השיר הצ'כי לאירוויזיון 2016, "I Stand". פופ קצבי באווירה לטינית. לדברה יש קול ממש מרגיז וזה לא עוזר שהשיר עצמו מרגיז גם כן. מה זה Zigha Zigha לעזאזל? הניחי לי לנפשי. 1/5." אני חיבבתי מאוד את "Around The World" של דבורה מ-2016, אבל השיר הזה הוא זוועה. זה אמור להיות שיר חתונות, אבל הוא איטי מדי בשביל זה. לא כל שיר בקצב לטיני הוא אכן לטיני. זה עבש. בהופעה, דבורה נראית נהדר, אבל ההופעה זולה ו"רומנית" משהו. דבורה לא שרה היטב ולא מחזיקה את השיר, אבל יחסית למה שראינו הערב, זה סביר. 3/5
דבורה מופיעה שוב אחרונה, בשל תקלות טכניות שנפלו בהופעתה הראשונה. איזה כיף שאנחו צריכים לשמוע שוב את השיר הזה. אני לא מצליח להבין מה היו התקלות הטכניות שהצדיקו הופעה שנייה שלה, אבל קטונתי.

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Avenue Sky – We Can Run – ערן ציין בסקירת השירים: "השיר הוגש לוועדה בשנה שעברה, אך לא התקבל לקדם. בין יוצרי השיר נמצא Jonas Gladnikoff שהלחין את השירים האירים לאירוויזיון 2009, 2010 ו-2014 ו-Glen Vella נציג מלטה לאירוויזיון 2011. זה שיר שמנסה להיות המנוני, אבל מצליח להישמע בויבנדי מיושן. אווניו סקיי הם אכן בוי בנד. אני לא יודע איך זה יעבוד על הבמה, אבל כשיר עצמו הוא מאד חלש ובינוני. 2/5." אני מסכים בגדול עם ערן. זה מיושן וגנוב מ-Coldplay של לפני עשור. ההופעה נוראית. ששה גברברים שהחליטו לעשות חלטורה על הבמה ולשיר עם החברים שלהם לבירה וכדורגל. אם זה מה שנחשב חתיך במלטה, המצב שלהם בעייתי מאוד. אפס כריזמה והכיראורגפיה מביכה. איכס. 1/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

Petra – Evolution – ערן ציין בסקירת השירים: "הצוות מאחורי השיר הוא זה שכתב את השיר השיר המלטי לאירוויזיון 2015, "Warrior", שכבר הספיקו לאכזב אותי הערב…. עוד שיר שנפתח בדרופ אלקטרוני followed by  שאגות אריה. אלוהים, כמה דרמה. זה מידטמפו עצבני של אישה כועסת, בליווי הפקה מתאימה, עם צלילי שלשלאות ברקע. האם שוחררת משבי דעאש? כי אם לא, אין לכך תירוץ. באמת סתם דרמה על ריק, פול גז בניוטרל. 2/5." מאוד מסכים עם ערן. ההפקה השתלטה על השיר ופטרה שם רק בתור תירוץ. בהופעה, פטרה בעיקר מאוהבת בעצמה ואף שרה לעצמה במראה. יש גם אפקטים של גשם והיא מלאת דרמה, ללא כל גיבוי בשיר. לקינוח, היא גם מזייפת ולא מגיעה לגבוהים. ביי ביץ'. 1/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

לפני הניקוד, אנחנו מקבלים עוד הופעת ריקוד מבית אתי פולישוק ולא פחות משלוש חזרות על כל השירים המתמודדים. כאילו לא מרחנו מספיק זמן, אנחנו "זוכים" גם להופעה של ג'יאנלוקה מג'וניור האירוויזיון שנערך בגאורגיה בנובמבר 2017. האמת, שיש לו יותר כריזמה מהרבה ממתמודדי הערב. לאחר מכן, הוא שר שיר נוסף! כנראה יש לו כבר קריירה במלטה. עוד עשור הוא יוכל להיכשל בשם מלטה גם באירוויזיון המבוגרים.

לאחר מכן, קלאודיה פניאלו, נציגת מלטה 2017, שרה לנו עם פלייבק מלא מחרוזת משיריה, "You Said It's Fine", "Pen and Paper" ו-"The One Whose Left Behind" שהם לא משהו בכלל.

ההצבעה שלי:
1. Christabelle Borg – Taboo
2. Richard & Joe Micallef – Song for Dad
3. Brooke Borg – Heart of Gold
4. Jasmine Abela – Supernovas
5. Eleanor Cassar – Back to Life
6. AIDAN – Dai Laga
7. Deborah C – Turn It Up
8. Miriana Conte – Rocket
9. Matthew Anthony – Call 2morrow
10. Rhiannon Micallef – Beyond Blue Horizons
11. Tiziana Calleja – First Time
12. Avenue Sky – We Can Run
13. Lawrence Gray – Love Renegade
14. Petra – Evolution
15. Danica Muscat – One Step at a Time
16. Dwett – Breaking Point

כל השופטים נותנים את 12 הנקודות ל-Christabelle Borg – Taboo.

לאחר הצבעת השופטים, כריסטבל מובילה עם 60 נקודות על המקום השני, ברוק, עם 37 נקודות.

לאחר הצבעת הקהל, הזוכה היא: Christabelle Borg – Taboo.

ההופעה הזוכה: