זהו פסטיבל סן רמו ה-68, כך שפסטיבל זה הוא תחרות השירים הקדומה באירופה. הפסטיבל הראשון נערך עוד ב-1951, והאירוויזיון, שהחל חמש שנים לאחר מכן, התבסס על פורמט הפסטיבל. ניתן לומר שבלעדי פסטיבל סן רמו, לא היה לנו אירוויזיון.

עד היום הפסטיבל משמש חגיגה של מוזיקה איטלקית. הפסטיבל נמשך במשך חמישה ערבים בעיירה סן רמו בצפון מערב איטליה, לא רחוק מהגבול עם מונקו וצרפת. כל תכנית אורכת בין 4 ל-5 שעות, ומלאה בגבב, מערכונים, הלצות, ריאיונות, המון פרסומות, ובין היתר – גם שירים.
הפסטיבל גם כולל שתי תחרויות שונות – תחרות הזמרים הצעירים, שזו היא השתתפותם הראשונה בתחרות, וכן תחרות זמרים ותיקים.

כיצד כל זה קשור לאירוויזיון?
ובכן, החל מחזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, הפסטיבל משמש כסוג של קדם האירוויזיון האיטלקי. אולם, האירוויזיון הוא רק תופעת לוואי של הפסטיבל. הזוכה לא מוכרח לייצג את איטליה באירוויזיון, אך שמורה לו זכות סירוב ראשון. במידה והזוכה לא מעוניין או לא יכול לייצג את איטליה בתחרות, וועדה של רשות השידור האיטלקית בוחרת מתוך אמני הפסטיבל את נציגם לתחרות. כך קרה ב-2011, 2012, 2014 וב-2016. ההצלחה לאו דווקא שמורה למנצחי הפסטיבל. ב-2011 נשלח Raphael Gualazzi, שזכה בקטגוריית האמנים החדשים בסנרמו, והגיע באירוויזיון למקום השני להפתעת רבים. בכלל, מאז חזרתה של איטליה לתחרות ב-2011 הם סיימו כמעט תמיד בטופ 10, למעט ב-2014 וב-2016, כך שהציפייה מהם גבוהה.
ב-2015 ו-2017 זוכי הפסטיבל הסכימו לייצג את איטליה באירוויזיון ולכולנו זכו פרנצ'סקט גבאני הנפלא בקייב, אשר הגיע למקום השביעי והנמוך במיוחד, לאור העובדה שרבים, לרבות אנוכי, הימרו שאיטליה תנצח בכל התחרות.

מנחי הפסטיבל השנה הם Claudio Baglioni, מוזיקאי וזמר, שהוא גם המנהל המוזיקלי של הפסטיבל השנה, וכן Michelle Yvonne Hunziker, מנחת טלוויזיה, דוגמנית וזמרת ו-Pierfrancesco Favino, שחקן איטלקי.

מה היה לנו עד עכשיו?
חוץ מכאב ראש אחד גדול, היו עד כה 4 משדרים של הפסטיבל. בערב הראשון, אותו ניתן להשלים כאן, הופיעו לראשונה כל 20 האמנים הוותיקים עם שיריהם המתמודדים בתחרות הוותיקים. בערב השני, הופיעו 10 מתוך אותם אמנים שוב, עם עוד 4 אמנים חדשים המתמודדים בתחרות האמנים החדשים. בערב השלישי הופיעו המחצית השניה של האמנים הוותיקים והחדשים ובערב הרביעי, האמנים הוותיקים שרו דואטים וגרסאות חדשות של שיריהם המוכרים.

סקירת המתמודדים בתחרות האמנים החדשים:

Lorenzo Baglioni – Il congiuntivo –
לורנצו מושפע ככה"נ מפרנצ'סקו הנהדר של 2017 ומביא לנו הופעה, עם מיני רקוויזיטים וארבעה זמרי ליווי שלבושים בגלימות אקדמאיות ומבצעים איתו כיראוגרפיה מיושנת וחנונית למהדרין. חבל שהשיר לא מספיק מוצלח. גם השיר, כמו ההופעה, מעט מיושן. לורנצו, כמיטב המסורת האיטלקית, נראה יותר טוב ממה שהוא שר ואין לו קול עצמתי במיוחד. 3/5

Giulia Casieri – Come stai – ג'וליה מבצעת שיר פאנקי ג'אזי מהיר עם ספוקן וורד / ראפ מלודי בבתים. כנראה המלל הוא החלק העיקרי של השיר הזה, שכן המלודיה פשוטה עד לא קיימת. חבל שאני לא מבין איטלקית. ג'וליה נראית נהדר ומבצעת היטב את השיר, אבל הסגנון הזה לא מדבר אלי במיוחד ואין לו שום סיכוי באירוויזיון 2/5

Mirkoeilcane – Stiamo tutti bene –
גם ה"שיר" של מירקואילקאנה הוא ספוקן וורד. הוא מקריא מלל, שכנראה יש לו המון משמעות. לשיר הוא לא שר בשום שלב. למי שלא מבין איטלקית, אין בזה כל ערך. זמר הוא לא. לי זה עושה בעיקר כאב ראש. 1/5

Alice Caioli – Specchi rotti –
השיר של אליס מזכיר במשהו את שני הקודמים, בכך שהוא כולל המון מלל ולא הרבה מלודיה. לפחות היא מנסה לשיר את הפזמון, אולם המלודיה כל כך בסיסית, כך שזה לא מתפתח לשום מקום. הדרמה שהיא מבקשת לייצר לא מתרחשת. אני לא יודע אם הבעיה בכשרון של הזמרת או בלחן, אבל נדמה לי ששניהם בסיסיים למדי. 1/5

Mudimbi – Il mago –
כנראה לא קיבלתי את המזכר והשנה "ספוקן וורד" הוא הדבר הבא. גם מודימבי לא שר במיוחד ויותר משחק את המילים כמו סטנדאפיסט.עם זאת, הקול, הפרצופים שלו וההופעה שלו מספיק מעניינים כדי להפוך אותו לאחד הפייבוריטים, לטעמי. אין ספק שיש לו הרבה כריזמה. השיר הוא שיר קיצי קופצני וחביב ותו לא. 3/5

Eva – Cosa ti salverà –
אווה מנסה לשיר בלדה איטלקית קלאסית עם הרבה דרמה בפזמון. יש לה קול מחוספס מאוד, כמו שאוהבים באיטליה ואני אוהב פחות. המראה שלה נהדר עם מיני פירסינג וקעקועים. חבל שהיא לא זמרת יותר טובה, כי השיר עצמו יפה. צריך זמרת עם עצמות בקול שיוכלו לספק את הדרמה שהפזמון דורש. השיר גדול עליה בכמה מידות. 3/5

Ultimo – Il ballo delle incertezze –
והנה חזרנו ל"ספוקן וורד". גם אולטימו, שיש לו שם במה נהדר (בתרגום כללי "סופי"), לוחש את הבתים עם תוכן שלבטח מאוד דרמטי ומשמעותי, שאני לא מבין. בניגוד לקודמים לו, השיר של אולטימו הולך ומתפתח והדרמה בו מתעצמת. לצערנו, הקול של אולטימו לא מספיק עצמתי כדי לספק את הדרמה הנדרשת והוא בוחר בצעקות. לפחות יש כאן מלודיה והוא "שר מהלב", כביכול. האיטלקים בטח אוהבים את זה. 3/5

Leonardo Monteiro – Bianca –
לאונרדו בחר לשיר ואני מודה לו על כך. נשמע שיש לו קול יפה, אבל הלחן של השיר כל כך בסיסי ומשעמם, שגם האלתורים המוצלחים של לאונדרו לא מצילים אותו. אפילו המודולוציה לקראת סוף השיר, לטובת העצמת הדרמה, לא מצילה את השיר מהבינוניות. חבל. הייתי מעדיף לשמוע אותו מבצע את השיר של אווה. 2/5

מצב ההימורים –

בהימורים כרגע, שלושה שירים פתחו פער משמעותי על השאר:

Ermal Meta & Fabrizio Moro – Non mi avete fatto niente – כשהוצג השיר בערב הראשון כתבתי: "זהו שיתוף הפעולה הראשון של ארמל ופבריציו, ששניהם הופיעו בפסטיבל בשנה שעברה, 2017. לארמל היה את אחד השירים האהובים עליי מהפסטיבל שנה שעברה, איתו הגיע למקום השלישי. בתחרות גרסאות הכיסוי, הוא זכה במקום הראשון, כך שיש למה לצפות. משמעות שם השיר היא "לא עשית לי דבר".
שיר פופ מאוד איטלקי וסופסוף מעט קצבי, גם אם רק מיד טמפו. הבתים הם כמעט ספוקן וורד.
אני בטוח שלו הייתי מבין את המילים, הייתי מתלהב יותר, אבל כרגע זה נשמע כמו שני בחורים כעוסים. המלודיה כמעט שלא קיימת. ציפיתי להרבה יותר מארמל. לא משהו. 1/5"

השיר הזה מוביל בגדול בהימורים עם יחס ניצחון של 1:2.10

אין לי ממש מושג למה. כנראה זה משהו בטקסט. בכל מקרה, אני לא רואה שיר כזה מצליח במיוחד באירוויזיון ללא אוקראיניזציה משמעותית.

Lo Stato Sociale – Una vita in vacanza – כשהוצג השיר בערב הראשון כתבתי: "זוהי הופעתה הראשונה של הלהקה בפסטיבל. משמעות שם השיר היא "החיים בחופשה".
סופסוף שיר עם מעט קצב בערב הקודר הזה. זה שיר אלקטרו דיסקו. חבל שהסולן לא יודע לשיר, כי השיר לא רע. בבתים הסולן מקריא את המילים. בפזמון, הם בעיקר צועקים את המילים. לקראת סוף השיר, עולה "סבתא" ומתחילה לרקוד טנגו עם בחור צעיר. גימיק חביב. זה שיר כיפי, שאם מישהו היה טורח לשיר אותו, הייתי מאוד אוהב אותו. 3/5"

השיר הזה שני בהימורים עם יחס ניצחון של 1:2.75

מבין השירים המועמדים לנצח, זה המועדף עלי. אין ספק שזה השיר הכי כיפי עם אחת ההופעות המוצלחות ביותר. עדיין הייתי שמח ליותר שירה ופחות להג וצעקות היפסטריות, אבל לפחות זו הופעה שיכולה להצליח באירוויזיון והשיר מספיק מדבק וזכיר.

Ron – Almeno Pensami – כשהוצג השיר בערב הראשון כתבתי: "רון התמודד בפסטיבל בשנה שעברה, 2017, אך הודח בחצי הגמר. משמעות שם השיר היא "לפחות תחשבי עליי".
רון מבצע בלדה שקטה תוך שהוא פורט עלי גיטרה ובליווי פסנתר על הבמה. זה שיר איטלקי קלאסי, שלבטח מתבסס על מילים יפהפיות, שאני לא מבין. המלודיה מרדימה מעט וזה משדר שיר שני קלאסי, שאין לו הרבה סיכויים, למרות שרון מבצע אותו הכי יפה שהוא יכול. 2/5"

השיר הזה שלישים בהימורים עם יחס ניצחון של 1:3.50

אין ספק שמדובר בשיר יפה ורון שר אותו היטב, אבל בשביל האירוויזיון, אני לא בטוח שהוא מתאים. הוא שקט מדי ולא מתפתח מספיק. הוא "הפסקת שירותים" קלאסית, שיר שאנשים לא יצליחו לזכור מספיק זמן כדי להצביע לו.

בעולם מושלם, הייתי שולח לאירוויזיון דווקא את השיר שנמצא במקום הרביעי בהימורים עם יחס של 1:17:

Annalisa – Il mondo prima di te  – כשהוצג השיר בערב הראשון כתבתי: "אנליסה השתתפה לאחרונה בפסטיבל ב-2016 והגיעה למקום ה-11. משמעות שם השיר היא "העולם לפניך".
אנליסה ופיעה בשמלה שחורה קצרה עם מחשוף עמוק ושרה בלדה קלאסית ומאוד מלודית עם פזמון חזק. הקול שלה נהדר וכך גם הכריזמה. היא מחזיקה את השיר נהדר למרות שהיא לבד על הבמה הענקית. פתיחה טובה לערב אחרי 45 דקות של ברבורים. חסרה לי הופעה מושקעת יותר כדי שזה יהיה אירוויזיוני למשעי. 4/5 "

זו בלדה נהדרת ודרמטית שעם הופעה נכונה יכולה רק להרוויח מהבמה הענקית והפירוטכניקה של האירוויזיון. הפזמון מאוד תקשורתי ומלודי, אנליסה נראית ושרה נהדר והשיר יכול להגיע בכיף לטופ 10 בליסבון, אבל מה אני מבין…