אחרי הזכייה בשנה שעברה, פורטוגל נערכת לבחירת השיר שייצג אותה בבית. הליך הבחירה הוא התחרות המסורתית, Festival da Canção, שזו הפעם ה-52 (!) שהיא נערכת. ניתן לצפות בתחרות בשידור ישיר כאן. ניתן לקרוא את סיקור חצי הגמר הקודם כאן.
סה"כ יתמודדו 26 שירים בתחרות. בשבוע שעבר צפינו ב-13 שירים, אשר מתוכם 7 העפילו בגמר. הערב, 25 בפברואר, 2018, נצפה ב-13 השירים הנותרים. גם הערב 7 מועמדים יעלו לגמר אשר ייערך ביום ראשון הבא, ה-4 במרץ. ההצבעה היא משותפת של הקהל והשופטים. השירים טרם נחשפו במלואם ובעמוד היוטיוב של התחרות קיימות דגימות קצרות של השירים המשתתפים הערב.
המנחות הן Sónia Araújo ו-Tânia Ribas de Oliveira, מנחות טללוויזיה מקומיות. הערב מתחיל! אחרי הצגת כל המתמודדים הערב בסדרת שקופיות, המנחות עולות לבמה ופותחות בדברים. אחרי הסבר על הליך ההצבעה, הם מציגים את צוות השיפוט. בין השופטים לואיזה סוברל, כותבת השיר הזוכה באירוויזיון 2017 ושרה טברש, נציגת פורטוגל באירוויזיון 1994. לפני כל שיר גלויה, שבה מלחין השיר מציג את האמן שבחר לבצע את השיר.
Maria Inês Paris – Bandeira azul – "דגל כחול". השיר נפתח בשלל תקלות, הן בצילום והם בסאונד. אחרי כמה שניות אנחנו חוזרים לעצמנו. זו בלדת בוסה נובה נוגה וקלילה עם קצב וואלסי. ההפרעות לא הפריעו למאריה ולא הסיחו את דעתה, מצד שני גם השיר לא וההרגשה הכללית שהיא לא נוכחת. קצת מוזיקת מעליות 3/5.
לאחר ההופעה מצוין כי מאריה אינש תופיע שוב עקב התקלות הטכניות שהיו בתחילת ההופעה.
Dora Fidalgo – Arco-íris – דורה עולה בחליפה גברית רטרואית והצילום בשחור-לבן, ברגע שהיא מבטאת את שם השיר שפירושו "קשת", הצבע חוזר למסך. היא מתנועעת מצד לצד בביטחון ומרשימה ווקלית. זו בלדת ג'אז-soul מעט מנומנם. הדבר הכי מעניין על הבמה זה פרנסיסקו, זמר הליווי… 3/5.
Sequin – All over again – השיר נפתח בצלילי פסנתר דרמטיים ומיד תופס קצב סינתפופי קודר וקר. זה מרענן לשמוע שיר באנגלית ושהוא לא בוסה נובה. האווירה הופכת למחויכת יותר ומעט דיסקואית בפיזמון. זה לא מרים מספיק, זה מידטמפו אלקטרופופי חסר אופי. סקווין מאד חמודה, אבל לא מצליחה למכור את השיר ולא עושה רושם של "כוכבת". שיר חלש 2/5.
בינתיים בגרין רום אינס מראיינת את מריה, דורה וסקווין.
Diogo Piçarra – Canção do fim – "שיר הסיום". דיאגו כתב והלחין את השיר בעצמו. השיר מתחיל מפתיח בצלילי כינור. כלי מיתר הם חלק מהותי בבלדה העצובה הזו. דייגו לובש טישרט אפורה פשוטה וג'ינס. שיערו הארוך תורם למראה המרושל, אך האצילי. השיר מלודי מאד, בעל מנגינה פריכה ומחניפה, מוכרת כמעט. זה שיר שיכול לדבר להרבה אנשים 3/5.
David Pessoa – Amor veloz – "אהבה מהירה". דויד זמר מאד טוב, המלחין מלווה אותו על הפסנתר. זה שיר חמוד וזורם, בלדת פסנתר ג'אזית נעימה עם פיזמון קליט, אבל לא חזק מספיק כדי לעשות משהו משמעותי למאזין. דויד יודע להחזיק במה 3/5.
Tamin – Sobre nós – "לגבינו". השיר נפתח בצלילי מערבון, גיטרה חשמלית בוכה וצלילי בס. ההופעה הווקלית לא מדויקת, אבל השיר חביב מאד, בלדת פופ-soul עם מלודיה מורכבת. תאמין רחבת הגוף לא מתביישת ללבוש שמלה אדומה חוברת גוף ולנוע בחושניות. You go Girl! היא עולה לגבוהים ויורדת לנמוכים ומעבירה אווירה רבה ואופי 3/5.
Cláudia Pascoal – O jardim – "הגן". בלדת פופ-Soul נוספת. זו יותר נגישה ומוכרת מבחינת המבנה שלה, היא מתפתחת בבית השני לאלקטרו-פופ נוגה וחלומי. לצידה זמרת ליווי שהביאה מהבית, שחצי מהשיר ישבה עם הגב למצלמה. זה כאילו יותר פופי מהשיר הקודם, אבל יותר יומרני ממנו, למרות שהוא הרבה יותר אוכל להמונים 3/5.
Minni & Rhayra – Patati patata – השיר נפתח בקצב אפרו-קריבי. מיני ורהיה פוסעות לבמה בשמלות אדומות ופרחים לשיערן. הן לא מדהימות ווקלית. השיר נשמע כאילו יצא עכשיו ממשרד התיירות של מדינה אפריקאית כלשהי. הן מוסיפות מילים בשפות שונות, כמו "ספגטי", "נמסטה" ואז זה נהפך לסתם מביך 2/5.
אינס מראיינת בגרין רום את דיוגו, דויד ותמין.
Rita Ruivo – Anda daí – "בוא נלך". זה נשמע כמו פופ סתמי שהביאו מהאייטיז. ריטה נראית מחוץ לאזור הנוחות שלה, לבושה בזהב ומפונפנת, מה שלחלוטין לא תואם את האופי השיר הקליל. אני מאד אוהב את התמימות הפורטוגלית, אבל נדמה שחלק מהמוזיקאים המובילים שם לא התקדמו כהוא זה משנות השישים, השבעים או התשעים 2/5.
Susana Travassos – A mensageira – "השליח". השיר נפתח בצלילי פסנתר נוגים. סוזנה עולה בשמלה אדומה יפהפייה. הקול שלה מדהים והמוזיקה מזכירה לי מאד את להקת Madredeus האהובה עליי. זה שיר מאד פורטוגלי, פולקלור אקוסטי זורם ונעים. אני רואה את זה הופך לפייבוריט שלי אם זה זוכה, נהדר 4/5.
Lili – O voo das cegonhas – "מעוף החסידות". השיר מתחיל בביט אלקטרוני. לילי מופיעה בשמלךה לבנה כלתית משהו. יש לה קול מתיילד קצת, קצת מאד. זה נחמד לקבל סינת'-פופי עכשווי ונכון ודווקא בשפה הפורטוגלית. זה שיר חמוד בהפקה מאד מהודקת ונכונה, אך הוא לא להיטי. כולי תקווה שהוא לפחות יעלה לגמר 3/5.
בגרין רום אינס מראיינת את קלאודיה, מיני ורהיה, ריטה וסוזנה.
Daniela Onis – Para lá do rio – "מעבר לנהר". השיר נפתח בצלילי אקורדיון. דניאלה, אשר כתבה את השיר בעצמה עולה עם גופיה שחורה חושפנית מתחרה עם חצאית כתומה ארוכה. השיר מתחיל עצוב ובפיזמון מקבל קצב מעט יותר לטיני-רומבה-י. יש לה קול עמוק וזה תורם מאד לשיר מוזיקת העולם הזה. יפה ומרגש 3/5.
Peter Serrado – Sunset – השיר האחרון הוא גם שיר באנגלית. פיטר הגיע לתחרות המסלול הפתוח, ולא הוזמן לתחרות כמו רבים מהמלחינים המשתתפים בתחרות. הוא לא ממש יודע לעמוד מול מצלמה. זה רוק-קאנטרי בסיסי מיד-טמפו במבטא אמריקאי כבד וצליל ניינטיזי מובהק. הקהל נראה שמתלהב לפי קצב מחיאות הכפיים, אבל נראה לי שבשלב זה הם יעודדו כל דבר עם מעט קצב. יש מצב שזה סוס שחור ועולה לגמר, אבל זה לחלוטין לא בשבילי 2/5.
Maria Inês Paris עולה להופיע בשנית עקב התקלות הטכניות שהיו בתחילת ההופעה.
הקווים נפתחים והקהל מתבקש להצביע.
השופטים חושפים את הצבעתם: Diogo Piçarra מקבל מהם 12 נקודות. במקום השני שלהם נמצאת Cláudia Pascoal. קולות הקהל נחשפים. למקום הראשון בטלווטינג הגיע גם כן Diogo Piçarra, ואחריו ממש כמו בהצבעת השופטים Cláudia Pascoal. להלן התוצאות המלאות, כאשר המודגשים עלו לגמר:
- Diogo Piçarra – 24
- Cláudia Pascoal – 20
- Maria Inês Paris – 12
- Minnie & Rhayra – 10
- Lili – 10
- David Pessoa – 9
- Peter Serrado – 9
- Susana Travassos – 8
- Tamin – 8
- Daniela Onis – 5
- Rita Ruivo – 1
- Dora Fidalgo – 0
- Sequin – 0
ניתן לצפות שוב במשדר כולו כאן.
תגובה אחת הוסיפו את שלכם