2019: צרפת – חצי גמר שני

הצרפתים ממשיכים במסעם לחיפוש הנציג לאירוויזיון 2019. במוצאי שבת שעבר, Bilal Hassani כבש את הקהל והבטיח את מקומו בגמר, לצד שלושה שירים נוספים. ועדיין, אין מבין השירים הללו שיר אשר יכול להביא את צרפת להישג משמעותי בתחרות. האם חצי הגמר השני טומן בחובו את השיר לו הצרפתים מייחלים?
Destination Eurovision כולל שני חצאי גמר וגמר. בכל חצי הגמר משתתפים 9 מבצעים אשר יבצעו בתחילה גרסת כיסוי ולאחר מכן את השיר עמו הם מתמודדים בקדם. 4 שירים מעפילים לגמר מכל חצי גמר. מי שייקבע את התוצאות בחצי הגמר הם 5 שופטים בינלאומיים והקהל בבית. בגמר יצביע צוות שופטים מקומי: Christophe Willem, הממשיך מהשנה שעברה, הזמר André Manoukian והזמרת Vitaa. השופטים הבינלאומיים בחצי הגמר הראשון הם האישים הבאים:

50700231_2270869026526540_6663260611925210622_n

הערב מתחיל בתקציר חצי הגמר הקודם, ולאחריו נטע ברזילי מופיעה עם "Toy". שני מפגינים הנושאים כתובות נגד ישראל מפונים מהאולם.

כל המתמודדים מוצגים בזה אחר זה. מנחה הערב הוא הזמר הקנדי, Garou, המציג את חמשת השופטים הבינלאומיים. תחילה שר כל מתמודד גרסת כיסוי ולאחר מכן את שיר הקדם שלו.

Gabriella – On cherche encore (Never Get Enough) – זמרת קנדית, אשר הוציאה עד כה 3 אלבומים. השיר בצרפתית ובאנגלית.
בסטודיו: גבריאלה מגיעה כעוד חביבת חובבים. זה מתחיל כפופ קצבי סטנדרטי למדי, בפיזמון זה לוקח כבר למחוזות של מוזיקה אורבנית והיפ-הופ. לאחר מכן מגיע ברייק תזמורתי, שלקראת הסוף נשמע קצת פריסטייל. זה קצת שעטנז, מיקס לא ברור. החלק החזק של השיר הוא הבתים, אבל הפיזמון הוא letdown רציני. גבריאלה נשמעת מצוין גם באנגלית, וזה יכול לעבוד לטובתה, אבל אני לא רואה את זה מאיים על בילאל 3/5.
בהופעה החיה: הופעה אפקטיבית וצבעונית, אך מעט עמוסה. היא מנגנת על הקלידים, אחרי זה עובדת לכינור, לבושה בסרבל צהוב, נעמדת על מסך ענק המציג 3 דמויות שלה רוקדות. וידאוארט עם מלא צבע. נדמה כי הרבה קורה על הבמה כדי לחפות על השיר…. זה לא זה, אבל ההופעה חזקה, אין מה לומר.

The Divaz – La Voix d'Aretha – אחד מכותבי השיר הוא Yacine Azeggagh, שכתב השנה גם את השיר של Chimène Badi. השיר בצרפתית ואנגלית.
בסטודיו: השיר הוא מחווה ברורה לארית'ה פרנקלין המנוחה, שזה תמיד טוב. השלישייה, בעלת הקולות ה-Soulful שוזרות את מילות השיר של ארית'ה בנאמבר פופ-RnB-דיסקו קצבי, שיכול להרים כל יורוקלאב על הרגליים. הבעיה היא שבעוד הבתים ממש טובים, קצת ניינטיזיים, הפיזמון הוא חגיגת דיסקו נדושה למדי. ארית'ה לא הייתה זמרת דיסקו. זה עובר, אבל ממש לא מספיק 3/5.
בהופעה החיה: הן עומדות בשמלות אדומות, א-לה סופרימז, על בימה קטנה, עטורת פנסים. מתעלות את כל הגיי דרמה וה-glamour שהחובבים אוהבים. בשבילי זה פשוט הרבה יותר מידי…

גרו פונה לשיחה עם כריסטר ביורקמן השבדי, אשר יצביע בסוף הערב.

Ugo – Ce qui me blesse – בסטודיו: בלדת פופ מודרנית, פרשית מאד, חצי אקוסטית, עם מעט קישוטים חשמליים-אלקטרוניים ברקע. הפיזמון אמוציונלי, אך לא שמאלצי. אוגו שר מרגשנות, ויכול לתת לבילאל a run for his money? מרשים ומפתיע 3/5.
בהופעה החיה: אוגו מופיע על רקע של מה שנראה בהתחלה כמו שמש ולאחר מכן מופיעה דמות נערה באדום-אש. הוא פרפומר אש, נותן את כולו, קולית וברמת הנוכחות. האפקטים החשמליים על הבמה מעט פוגמים באינטימיות של השיר, אבל זה יכול בהחלט לגרום לבילאל לחשוש. לא סימון, זה!

גארו עובר לשיחה עם נטיה הגאורגית, אשר גם היא תצביע בסוף הערב כאחת השופטים הבינלאומיים.

Tracy De Sá – Por Aqui – בין כותבי השיר נמצא Tiery-F, שכתב בעבר ל-Amir Haddad, Shy'm, Tal, M. Pokora ולכוכב הפורטוגלי David Carreira. השיר בצרפתית, אנגלית וספרדית.
בסטודיו: האינטרו האגרסיבי זרק אותי להבטחה הבריטית מהשנה שעברה, Asanda, שהכזיבה. טרייסי נכנסת בראפ לא רע בכלל, ולאחר מכן מגיע הפיזמון הפופ-רגאטוני-אפרו-קריבי. זה מה שנקרא BOP. בבית השני היא חותכת לספרדית, ולאחר מכן מקנחת בפורטוגלית. זה להיט אמיתי. אחד השירים הטובים בליין אפ הערב ובקדם כולו 3/5.
בהופעה החיה: זה לא טוב. היא מאד חובבנית, וכל הביטחון העצמי שלה לא מחפה על זה. ויש לה ביטחון. היא מאד מאנפפת, ווקליסטית חלשה ביותר. כראפרית היא גם לא מדהימה. זה פשוט לא זה, וחבל.

Emmanuel Moire – La Promesse – אחד המשתתפים היותר מפורסמים בקדם. מאחוריו 4 אלבומים. כתב את שירו בעצמו.
בסטודיו: פאוור בלאד רגשנית ומלאת משמעות. עמנואל שר על החיים בארון ועל המשמעות של היציאה ממנו. המילים מאד ישירות, אין בהם שום דבר נסתר, ממש כמו הארון שעמנואל מדבר מחוצה לו. מוזיקלית מדובר בבלדת פופ די טיפוסית, אך מאד אפקטיבית. השיר נקלט בשמיעה ראשונה. לא מבין את כל אלו שהתאכזבו ממנו 3/5.
בהופעה החיה: הוא מתחיל את השיר מכופף בתוך ריבוע הסוגר עליו כמעט מכל הכיוונים. הוא רץ למרכז הבמה, שם מחכה לו רקדנים נטולי חולצה עם 0% שומן בגוף. הוא לובש ז'קט שחור הגדול ממנו בכמה מידות. הרקדנים קורעים ממנו חלקים עד שהוא נותר בחולצת טריקו שחורה. זה אמנותי מידי, כאילו מקיא עליך את המסר של השיר, גם במילים וגם בהופעה המאד לירית. זה שיר טוב, אבל היומרה של ההופעה עושה לי לא טוב.

גארו עובר לשוחח עם מיקולאש יוזף, נציג צ'כיה לאירוויזיון 2018.

Noémie – Ma petite famille – בסטודיו: השיר נפתח בצלילי דרבוקות, ולאחר מכן לוקח לסוגת הפופ-RnB, עם קולות גבריים, שקוראים "Yeah" לאורך כל השיר. זה מאד עדכני, מופק כהלכה, לא עמוס מידי, אבל השיר לא מספיק מעניין, עם פיזמון שכמעט לא קיים. בחלקים שונים בשיר יש שימוש בכלים שוניים: יש תופים ומקצב אפריקאי, פריטות גיטרה ואווירה פריזאית רב תרבותית כללית. זה נחמד, אבל נשמע כמו חצי שיר 3/5.
בהופעה החיה: ההופעה נפתחת בצלליות של מתופפים על רקע אדום. נואמי עולה בשמלה אדומה משובצת ונראית מצוין. חלק מההופעה וזוויות הצילום הזכירו לי מאד מאד מאד את זו של Ace Wilder במלודיפסטיבלן 2017. היא חמודה מאד, אבל השיר נטול כריזמה ולא הולך לשום מקום. הקהל אפילו לא מצליח למחוא כפיים לפי הקצב. היא מסיימת את ההופעה בינות הקהל.

Seemone – Tous les deux – בסטודיו: השיר נחשב ה-פייבוריט בקרב החובבים, אבל האם ההייפ מוצדק? זו בלדת פופ-פסנתר פשוטה למדי. חייב לציין שאני לא מבין את ההייפ, אולי עקב ההיצע החלש שיש השנה בקדם, אבל זה לטעמי nothing special. בלדה פן-אירופאית, שכל בלדה שנייה בקדם ההונגרי אוכלת אותה בלי מלח 3/5.
בהופעה החיה: בניגוד למה שציפיתי, היא לא מופיעה מאחורי פסנתר, אלא מבצעת את השיר בעמידה. זו בלדה מלודית מאד ונימוחה, יש לה קול צרוד מקסים, אבל זה שום דבר מיוחד לטעמי. מלווה אותה נגנית חצוצרה. לקראת סוף השיר סימון משנתקת ומסיימת בבכי. גארו מצטרף אליה לבכי.

Doutson – Sois un bon fils – בסטודיו: מדובר בנאמבר אפרו-קריבי קיצבי, אך לא מסיבתי. מצליח לתעל רגש, למרות שלא הייתם מצפים לכך משיר מז'אנר זה. מראה את פנייה הרבים והרב תרבותיים של צרפת. מאד רלבנטי לסצינת המוזיקה העכשווית. צרפת ניסתה את הז'אנר ב-2010 בהצלחה יחסית. השיר הזה הוא פחות להיט, ועדיין מרים במידה 3/5.
בהופעה החיה: עמו מופיע ילד, שעושה ליפסינק לכל מה שהוא שר. בוידאוארט נעים הדפסים שבטיים בצבעים חמים על רקע פרופיל אישה אפריקאית. בפימזון נכנסים רקדנים. את הבית האחרון הוא מבצע כמונולוג לילד. אתה זוכר שבאירוויזיון אסור ילדים, כן? עוד שיר חמוד, שנהרס בהופעה מטופשת.

גארו עובר לשיחה אחרונה, עם השופטת האחרונה, אנושיק מארמניה. הגיע זמן גם לשיר אחרון.

Philipelise – Madame La Paix – בין כותבי השיר נמצא Guillaume Soulan, שכתב בעבר ל-Julie Zenatti ו-Amandine Bourgeois.
בסטודיו: מידטמפו סינגר-סונגרייטרי, צרפתי מאד, מתחיל בנגינת גיטרה, ממשיך בליווי שנשמע אפריקאי, עובר בברייק לצלילי אקורדיון. השיר זורם ונעים, אבל גם הוא חסר פיזמון…. וחוץ מהוק מאד חזק, המלודיה שלו מאד רזה. החלקים שבו לא מהודקים מספיק, ומוחזקים על ידי הפקה אקלקטית מידי. השופטים עוד עשויים לאהוב את זה…. 3/5.
בהופעה החיה: פיליפאליז מופיעה על רקע פרחי ענק ווידאוארט של שקיעה. זה מטופש וחובבני להפליא. היא צועקת "היי היי" בפיזמון ההוא שלא קיים, וזה נשמע כמו שיר שכתבו בשתי דקות והופעה שתפרו בדקה. אם זה לא מקום אחרון, אני כבר לא מבין כלום 2/5.

להלן דירוגי לשירים, לאחר ההופעות:

  1. Ugo – Ce qui me blesse
  2. Emmanuel Moire – La Promesse
  3. Tracy De Sá – Por Aqui
  4. Seemone – Tous les deux
  5. Doutson – Sois un bon fils
  6. Gabriella – On cherche encore (Never Get Enough)
  7. Noémie – Ma petite famille
  8. The Divaz – La Voix d'Aretha
  9. Philipelise – Madame La Paix

הקווים נפתחים להצבעת הקהל. גארו מארח את יון אולה סאנד, המפקח מטעם איגוד השידור האירופי, ולאחר מכן עובר בין השופטים ומבקש לדעתם בדבר השירים שצריכים לעלות לשלב הבא. Vitaa מציינת את גבריאלה, עמנואל, סימון והדיוואז. André Manoukian ו-Christophe Willem מציינים את אותם הזמרים….השופטת Vitaa עולה להופיע….

לאחר מכן, הקווים נסגרים והגיע זמן הצבעת השופטים.
זואי מאוסטריה מצביעה. היא מעניקה 10 נק' לגבריאלה ו-12 נק' לסימון.
נטיה מגאורגיה מצביעה. היא מעניקה 10 נק' לפיליפאליז ו-12 נק' לסימון.
אנושיק מארמניה מצביעה. היא מעניקה 10 נק' לעמנואל ו-12 נק' לסימון.
מיקולאש מצ'כיה מצביע. הוא מעניק 10 נק' לדוטסון ו-12 נק' לסימון.
כריסטר ביורקמן משבדיה מצביע כעת. הוא מעניק 10 נק' לאוגו וגם הוא מעניק 12 נק' לסימון.

להלן תוצאות הביניים:
תמונה5

עוברים להצבעת הקהל. הקהל קובר את אוגו (!) וככל הנראה מוציא מככל אפשרות שנראה אותו בגמר…. לעומת זאת, הקהל מפתיע ומעניק מספיק נקודות לדוטסון, ומכניס אותו לגמר. הקהל מעניק 53 נקודות לסימון ו-56 נקודות לעמנואל! הקהל העדיף את עמנואל, מי היה מאמין.

להלן התוצאות המלאות, כאשר המודגשים בזהב עולים לגמר:
תמונה6.png

אז יש לנו שמיניית גמר! בשבוע הבא – גמר הקדם הצרפתי.

 

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.