לאחר שהשיגה ב-2017 את הניצחון הראשון והיחיד בתולדותיה באירוויזיון, ולאחר שבשנה שעברה סיימה במקום האחרון בגמר, פורטוגל ממשיכה לדבוק בפורמט הקדם המקומי, ה-Festival da Canção. הפעם נדמה שהיא מעלה הילוך, בעוד חובבים כבר מכתירים אותה כזוכת אירוויזיון 2019 עם שיר ספציפי מאד. להלן סקירת שירי הקדם פורטוגלי, ה-Festival da Canção:

Calema – A dois – מדובר בצמד, השר שיר פרי עטו. השיר הוא אלקטרו-פופ, זה מלודי ושקט בבתים ובונה דרמה לפיזמון ההמנוני והאפקטיבי. זה לא השיר הכי מיוחד בעולם, הוא כולל הרבה אופנות, שאנו רגילים לשמוע בשירי פופ מהשנים האחרונות, אבל זה עשוי ברמה גבוהה יחסית. זה קליט, פופ-דאנס אמביינטי 3/5.

Conan Osíris – Telemóveis – זה ה-אמן שכולם מדברים עליו עכשיו. שילוב של קונצ'יטה וורסט, זמר פאדו זקן ופרידה קאלו. זה נאמבר אקלקטי ומיוחד. זה משלב מוזיקת פולקלור פורטוגלית, צלילי אלקטרו וטכנו, צלילים אפריקאיים שורשיים, צלילים ערביים, לטינים, והכל על רקע קולו המסלסל של קונאן. זה מאד מיוחד, וכרגע הדיבור על זה כמנצח בקדם, אולי באירוויזיון כולו. זה אקצנטרי מידי מכדי לזכות באירוויזיון לטעמי, אבל אם ייסע לתל-אביב מטעם המדינה, זו תהיה הופעה שתיזכר לנצח 5/5.

Ana Cláudia – Inércia – עוד שיר אקלקטי. אנה שרה בקולה העדין את קטע האמביינט הזה, הנע בין נוסטלגיה פורטוגלית למוזיקה פיוצ'ריסטית. צלילי אלקטרו משתלבים בצלילי תזמורת. עוד שיר מעניין מאד, שעדיין אחרי קונאן נשמע יותר מיינסטרימי. ההפקה מצוינת ואנה מצליחה לסחוב את כל זה ולאגד את השיר למשהו שלם, שגדול מסך חלקיו 4/5.

João Campos – É o que é – בלדה אקוסטית, המלווה בגיטרה אקוסטית ובגיטרה פורטוגלית. נחמד ורומנטי מאד, שיר לביצוע על שפת הים, וכנראה לא יותר מזה. פורטוגלית היא שפה שנשמעת מצוין בשירי אהבה, אבל לצערי השיר הזה לא יוצר מגדרו, שיר אהבה קטן ולמלמ"י 3/5.

Filipe Keil – Hoje – שיר זה הגיע דרך "קול קורא" ולא הוזמן מראש על ידי רשות השידור ממלחין ידוע, כמו רוב השירים. התוצאה היא בלדת פסנתר סינגר-סונגרייטרית בבתים, אשר בגשר מקבלת צלילי אמביינט, רק כדי להפוך בפיזמון למידטמפו אלקטרופופי. זה נחמד, אבל נדמה שכבר שמענו את השיר הזה עשרות פעמים בשנים האחרונות. המלודיה חביבה, אך לא מעניינת מספיק לטעמי 3/5.

Ela Limão – Mais brilhante que mil sóis – שיר שמתחיל בצלילי עוגב לא יכול להיות רע. פופ-צ'ילאאוט עם רפרנסים מוזיקליים לסיקסטיז. לאלה קול מצו-סופרן, עדין ומלאכי. היא שרה שיר ערש כמעט, שנשמע ניצחי במלודיה שלו, אך ההפקה ברקע היא אינדי-פופ. זה מעניין, עכשווי מאד ורלבנטי, אך עשוי להיבלע בתוך כל צלילי האמביינט האחרים שיש בקדם הזה… 3/5.

Soraia Tavares – O meu sonho – השיר כולל מארש צבאי, הנמשך לכל אורכו. לסוריאה קול מתוק, אבל משהו בשיר לא מתחבר. המארש הצבאי על רקע מילים קיטשיות, ההפקה הכבדה על שיר עם לחן פשוט פופ-פולקי. נדמה שניסו לעשות משיר רגיל משהו מיוחד וניסיוני, אבל לפעמים שיר הוא רק שיר, ואין לכסות אותו בשכבות מיותרות 3/5.

Matay – Perfeito – תחילת השיר זורקת לשיר האירוויזיון של סלבדור סוברל, זוכה אירוויזיון 2017. זו בלדה אקוסטית דיסני-אית מאד. הקול של מתאי גדול, מלא נשמה, ומתאים בדיוק לבלדה הקלאסית אותה הוא שר. זה עשוי יפה, כמו שירים של פעם, בלי שטיקים מיוחדים ומיותרים. בכל שנה אחרת, לא הייתי מתנגד שזה יגיע לתל-אביב, אבל קונאן… 3/5.

Lara Laquiz – O lugar – אינדי-פופ עם השפעות ניינטיזיות. מדובר באחד השירים החלשים לטעמי בליין-אפ, ועדיין הוא לא לחלוטין רע, הוא פשוט מעט חסר פואנטה. קולה של הזמרת לא דומיננטי, הלחן נשמע מעט מרושל וה-Millennial Woop מצביע על פיזמון עצלני, ועדיין זה עובר כשיר רדיו לא מזיק 3/5.

Madrepaz – Mundo a mudar – עוד שיר באווירת סיקסטיז. פופ-פולק א-לה Genesis או The Beatles. אינדי-פופ רטרואטי וחמוד. בברייק של השיר נכנסות חצוצרות, שנותנות קצת אווירה מקסיקנית. שיר מרגיע ומחוייך, שהסיכוי שלו לזכות בתחרות שואף לאפס, אבל מזכיר לנו מאיפה הכל התחיל 3/5.

Mariana Bragada – Mar doce – עוד שיר שלא הוזמן מראש ממלחין. שיר זה נבחר בתכנית הרדיו 'MasterClass'. פופ-ג'אזי פורטוגלי מאד, כולו אקוסטי, עם צלילי גיטרה, תופים ובעיקר קולה הצלול של מריאנה וקולותיהן השמיימיים של זמרות הליווי. המוזיקה נעימה, זורמת ואוורירית. לשיר חסרה כריזמה, ואין לו הוק משמעותי כדי לקחת אותו צעד נוסף קדימה, ועדיין מדובר בשיר מקסים, שנתפר בעדינות, נקי ופשוט 3/5.

Dan Riverman – Lava – בלדת פסנתר עם קישוטי אמביינט-אלקטרו, כמו שהפורגטולים אוהבים. זה מלודי, זורם ונעים. האווירה מאד רגועה וקולו הנמוך והגברי של דן מתרפק על הצלילים. עם זאת, השיר נשמע מעט רפטטיבי בפיזמון. יש שינוי סולם בקטנה בסוף השיר. שיר חמוד מאד 3/5.

NBC – Igual a ti – השיר הוא פרי עטו של המבצע. בבתים זה נשמע קצת כמו פופ-קאנטרי-אמריקנה עם צלילי פריטת גיטרה. בפיזמון השיר מקבל תפנית מעט יותר רוקיסטית והופך לבלדת רוק. המילים, למיטב הבנתי, עמוקות ורגשיות, וזה בתיאום עם קולו הזועק של הזמר, שמטעין את השיר באמוציות רבות ומעביר את התחושה למאזין 3/5.

Mila Dores – Debaixo do luar – בלדת בוסה נובה חביבה, אך גם כזו שלא מחדשת כלום. תשאלו מדוע צריך לחדש? ובכן, אין צורך, אבל המבחר שפורטוגל מציעה השנה, גורם לשירים כאלה להחוויר. בחלק האחרון של השיר הוא מקבל אלמנטים של רוק, אבל אלו נעלמים חיש קל 3/5.

Marlon – O jantar – שיר קליל, לשם שינוי. זה פופ סבנטיזי, פופ-פולק עם השפעות של בוסה נובה. את השיר מלווה להקת מלוות בקולות נשיים עדינים, מה שתורם לתחושת הרטרו בשיר. זה חמוד מאד, אבל לא מצליח להותיר רושם גדול מידי. שיר לשמוע במועדון לילה או בהופעה בקפה תיאטרון 3/5.

Surma – Pugna – עוד שיר, שיש סביבו דיבור, אם כי פחות משירו של קונאן. השיר מתחיל בצלילי כינורות ועובר לצלילי אמביינט חלומיים. סורמה נשמעת שהיא שרה מתוך מקלט אפל, צלילים אלקטרוניים ממלאים את החלל שהיא מותירה. זה פוסט רוק מחתרתי ומיוחד. אין לי מושג איך זה יתורגם בלייב, אבל זה מקסים. יש בשיר צלילי כינורות, צלילים אלקטרוניים ומינימליזם מוזיקלי מיוחד 4/5.

להלן דירוגי לשירי הקדם:

1. Conan Osíris – Telemóveis
2. Ana Cláudia – Inércia
3. Surma – Pugna
4. Matay – Perfeito
5. NBC – Igual a ti
6. Ela Limão – Mais brilhante que mil sóis
7. Dan Riverman – Lava
8. Marlon – O jantar
9. Calema – A dois
10. Madrepaz – Mundo a mudar
11. Mariana Bragada – Mar doce
12. Mila Dores – Debaixo do luar
13. Filipe Keil – Hoje
14. João Campos – É o que é
15. Lara Laquiz – O lugar
16. Soraia Tavares – O meu sonho

הניחוש שלי הוא גם התקווה שלי לאירוויזיון 2019 – Conan Osíris. אני מאמין שיש לו סיכוי לנצח בקדם, עם תמיכת השופטים, א-לה הניצחון של סלבדור בקדם של 2017. ממי הוא צריך להיזהר? הייתי מציין את Matay, NBC ו-Calema.