הקדם הצרפתי הסתיים במוצ"ש בניצחונו המוחץ של Bilal Hassani (קראו עוד על גמר הקדם, חצי גמר 1, חצי גמר 2 וסקירת השירים הקבוצתית). למרות שהשופטים הבינלאומיים לא הצביעו בעדו ומיקמו אותו נמוך בדירוגם, הקהל הצביע בהמוניו והביא את בילאל אל הבמה העתידית בתל-אביב. האם עובדה זו חוזה את כשלונו העתידי של הזמר עם שופטי האירוויזיון? בילאל כבר הוכר על ידי התקשורת הצרפתית כאחד הלהט"בים שמניעים את צרפת, אך האם הוא יצליח לכבוש את האירוויזיון או שמא יישאר מלך רק בממלכתו הדמיונית?

המבצע
Bilal Hassani נולד בספטמבר 1999, בפריז, צרפת. הוא זמר, כותב ויוטיובר, בעל תואר ראשון בספרות. בתור ילד החל לשיר בגיל 5. ב-2015 התקבל לעונה השנייה של The Voice Kids הצרפתי, לאחר שביצע באודישן את "Rise Like a Phoenix" של Conchita Wurst. הוא התקבל לנבחרת של Patrick Fiori, מי שזכור כנציג צרפת באירוויזיון 1993. לצערו, הודח מהתחרות בשלב מוקדם. ב-2017 יצא מהארון כהומו ומאוחר יותר כקוויר. עם העלייה בחשיפה החל לקבל גם איומים על חייו וסבל מבריונות ברשת. ערוץ היוטיוב של חסאני, בו הוא מפרסם סינגלים מקוריים שהוציא ובעיקר גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, זיכה אותו במעריצים צעירים רבים. הוא הוכר כדמות בעלת השפעה כאשר מגזין Têtu ציין את שמו ברשימת "30 הלהט"בים, שמניעים את צרפת". הוא צוין כאייקון ללהט"בים צרפתים צעירים.

השיר
"Roi" נכתב בין היתר על ידי בילאל עצמו ועל ידי הצמד Madame Monsieur, אשר ייצגו את צרפת באירוויזיון בשנה שעברה. השיר הוא פופ-RnB, עליו כתבתי "השיר מתחיל חצי באנגלית-חצי בצרפתית בבית, כפאוור בלאד עם מילים מעצימות. הפיזמון חלש בצורה יוצאת דופן, וחסר לטעמי כל פוטנציאל להיטי. אם הצרפתים יבחרו בבילאל, כפי שחוזים, אני לא רואה הצלחה יתרה באירוויזיון. הכל נשמע בינוני וגנרי למדי". בחצי הגמר ציינתי "השיר מתחיל בנגינת פסנתר, המזכירה לי מעט את "Alive" של Sia, ואכן לשם השיר מכוון. בילאל מופיע עם אאוטפיט לבן. בפיזמון מתלוות אליו 4 רקדניות מיותרות לחלוטין, הלבושות הצהוב. הוא פרפורמר נהדר, והסולם שבחר לשיר לא מסובך במיוחד, כך שבניגוד לאחרים, הוא לא מזייף. על אף שהשיר חלש, הוא מאד משכנע." בגמר ציינתי: "בילאל החליף מלבושים וכעת הוא לבוש באאוטפיט כחול עם כתפיות מעוטרות בתחרה עם אבנים דמויות יהלומים ורצועה דומה שמחברת ביניהם. ההופעה הפעם הרבה יותר טובה. את ההופעה מלווה צילומים שלו מהילדות, וזה נותן לשיר את המשמעות הביוגרפית שלו. אין רקדניות הפעם (הגיעו לקראת סוף ההופעה), והוא לא מתחיל את השיר מהקהל. זה זורם ונראה אלגנטי. למרות שאינני מחובבי השיר, אפשר להגיד שאחרי ההופעה הזו יש לנו זוכה." כמו שניתן לראות, למרות שהשיר אינו מרשים במיוחד, ונשמע מעט כמו Sia-reject, בילאל מאד משכנע בהופעה שלו, אבל הוא לא שכנע את כולם. השופטים הבינלאומיים בגמר התחרות מיקמו אותו במקום החמישי בלבד, והוא ניצח את התחרות כי קיבל אחוז די מדהים של קולות מהקהל בבית.
השיר היה לפייבוריט טרם התחרות מהרגע שנחשף. הוא קיבל 1.3 מיליון צפיות תוך 4 ימים מיום חשיפתו. 10 ימים לאחר חשיפתו, כבר עבר את רף 3 מיליון הצפיות.
השיר הוא שיר אוטוביוגרפי. מילות השיר ישירות מאד והמסר שלהן ברור. "אני מי שאני", הוא תמיד היה הוא, אל תשאלו אותו מי הוא, הוא המציא את המציאות שלו כפי שהוא תופס אותה כיום. הדובר מציין כי למרות שאינו מתאים לסכמות המסורתיות, שהוא לא מפרט מה הן, אך הכוונה ברורה כאשר האימג' שלו מוצג, הוא עדיין בן אדם ובעל אותן התכונות הפשוטות שעדיין משותפות לכולנו. הדובר חי בעולם משלו, שלא לומר ממלכה משלו, אשר בה הוא מלך. בין אמיתות אוניברסליות כאלו ואחרות, המסר האישי של חסאני הוא היכולת לקבל את עצמך ולברוא את עצמך מחדש. במובן זה הוא מתכתב רבות עם האיידול שלו, קונצ'יטה וורסט. בניגוד אליה, הוא אדם אמיתי, ולא דמות. אך הוא חי בעולם כמעט מדומין, אשר מבטא הלך רוח הולך וגובר בדור הצעיר. לכל אחד עמוד אינסטגרם משלו, ערוץ יוטיוב משלו, דף פייסבוק משלו, ובמקרה של בילאל גם עדר מעריצים משלו, כאלו שמצביעים כמעט בעיוורון, כאשר שופטים מרחבי אירופה (וישראל), שמייצגים את הדור הישן, מתעלמים ממנו. האם זה יעבוד באירוויזיון? אני חושב שהכריזמה של בילאל לא תחזיק את השיר על הבמה בתל-אביב. השופטים לא צפויים להתרשם, והקהל, שלא מכיר אותו כמו הקהל הצרפתי, ישפוט את השיר יותר מהאימג' עצמו.
צרפת צפויה להתמודד אוטומטית בגמר האירוויזיון, כחלק מחמשת הגדולות, ב-18/05.

מילות השיר בצרפתית ותרגומם לאנגלית,  מתוך האתר lyricstranslate.com (מקור):