"הכוכב הבא לאירוויזיון" הגיעה השבוע לכותרות בעקבות ההצהרה הרשמית של להקת שלווה, כי היא פורשת מן התחרות, מאחר וחבריה לא יוכלו לחלל שבת ולהשתתף באירוויזיון. פתרונות שונים נוסו (שימוש במקרופון שאמור למנוע חילול שבת וניסיונות שכנוע עקרים של ה-EBU, שהיו יותר מצג שווא עבור הון פוליטי לקראת הפריימריז במפלגת השלטון), אך הסוף ידוע מראש: לא ניתן להשתתף באירוויזיון מבלי לחלל שבת. האם שלווה הייתה צריכה להשתתף בכלל בתכנית? בוודאי שכן! בניגוד למתמודדים דתיים אחרים, שהשתתפותם הייתה עשויה להיות בגדר הולכת שולל, להקת שלווה הרוויחה בגדול מהחשיפה ומפוטנציאל התרומות וההרתמות של הקהל הישראלי לטובת ציבור המוגבלים. ותמיד היה קיים התרחיש הלא בלתי אפשרי, כי הלהקה תזכה בתחרות, ולו כדי להיות מוכתרים "הכוכבים הבאים" ותוותר על הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון לטובת המקום השני.
מבחינת הרייטינג, התכנית של יום ראשון קיבלה 21.2% רייטינג וניצחה את "האח הגדול". מקור. בטבלאות הרייטינג של השבוע החולף, "הכוכב הבא לאירוויזיון" נמצאת במקום השני ברשימת התכניות הנצפות של השבוע עם ממוצע שבועי של 21.3%. מקור.

פרק 30 הוא החלק הראשון של חצי הגמר. דניאל ברזילי, טאי, להקת שלווה וכיתריה נלחמים על הכרטיס הראשון לגמר. המתמודדים פותחים את הערב בביצוע קצר של "I Gotta Feeling" של The Black Eyes Peas.

דו הקרב הראשון הוא של כיתריה מול טאי. כיתריה בוחרת לשיר את "There's Nothing Holdin' Me Back" של Shawn Mendes. היא נראית נפלא, אלגנטית, היא רוקדת עם ארבע רקדניות ליווי, ומראה שוב שהיא יכולה להרים שואו. הבעיה היחידה שלה כרגע הוא היעדר אישיות בימתית. אנחנו יודעים שאת יודעת לשיר, אך מי את? הביצוע מדויק ברמה של סטודיו. עם "כחול" מכל השופטים היא מסיימת את הביצוע עם 87%.

טאי בוחרת לשיר את "Genius" של LSD. היא לא ממוקדת, הביצוע לא מתרומם, הרגש לא מתחבר לה לביצוע, וזה משהו שקרה בכמה מההופעות האחרונות. כל השופטים מצביעים לה "אדום" והיא מסיימת עם 42%. זה קצת נראה כמו אודישנים ראשונים, ולא הופעה בחצי הגמר. כיתריה עולה לשלב הבא. אסף אמר שזה לא הרגיש לגמרי טבעי לה.

 

דו הקרב השני הוא של דניאל ברזילי מול להקת שלווה. דניאל ברזילי בוחר לשיר את "כשאחר" של אייל גולן. אל הביצוע שלו מתלווה רקדנית. זה ביצוע מהמם, שונה מאד מכל מה שביצע עד כה, ושונה מהביצוע המקורי. זה יהיה פספוס אם לא יעלה לגמר לדעתי. סטטיק ובן אל חושבים שזה פשוט מידי, קרן טוענת כי זה לא מתאים לאירוויזיון, אך מצביעה "כחול". הקהל לא מצביע בעדו, וכל השופטים מצביעים "אדום" למעט קרן. הוא מסיים עם 30% בלבד.

להקת שלווה מבצעת את "True Colors" של Cyndi Lauper. זה אחד השירים היותר מרגשים, קלאסיקה מודרנית, אבל הביצוע מתקתק מידי. הם עוברים כמו כלום לשלב הבא, ומרימים את המסך כמו כלום. אני חושב שדניאל היה הרבה יותר טוב, הרבה יותר רגשי וממוקד. עם "אדום" מהראל בלבד, הם עוברים לשלב הבא עם 84%.

דניאל ברזילי וטאי מועמדים להדחה לאחר השלב הראשון. השופטים מודיעים כי הם מדיחים מהתחרות את טאי, המסיימת את דרכה.

דו הקרב האחרון להערב הוא בין כיתריה ללהקת שלווה. אין הצבעה עם אחוזים, כמו בתכנית רגילה, אלא ניקוד של 10 ו-12 נק' כמו באירוויזיון, לכאורה, מהקהל והשופטים. להקת שלווה בוחרת לשיר את "פיזמון ליקינטון" בעיבוד הודי מיוחד. זה הגרסה של ליאורה יצחק למעשה, מתוך "בייבי אוריינטל". דינה נותנת את הקטע בהודית וענהאל בעברית. זה ביצוע יפה, שיושב עליהם בול. הבחירה בשיר היא נכונה מאד.

כיתריה בוחרת לשיר את "השקט שנשאר" של שירי מימון. בחירה שאפתנית מאד. הביצוע שלה, מן הסתם, הוא יותר Soul, אבל עדיין מהאזורים של שירי. ועדיין, אם צריכים לחזות כיצד יצביעו השופטים והקהל, אין שום סיכוי שבעולם שהם לא ייתנו את מרב הנקודות לשלווה. ביצוע טוב וממוקד, אבל היא חייבת להוציא את האישיות שלה יותר ולהביט למצלמה.

שלב הניקוד: הראל, קרן ואסף נותנים את 12 הנקודות שלהם לכיתריה. סטטיק, בן אל ושירי  מעניקים את 12 הנקודות שלהם ללהקה שלווה. שני המתמודדים נמצאים במצב של תיקו. הקהל מחליט כי לגמר עולה/עולים….. להקת שלווה.

בפרק 31 המתמודדים אברהם דה קרבליו, עופרי כלפון, מאיה בוסקילה ושפיטה נלחמים על הכרטיס השני לגמר. המתמודדים פותחים את הערב בביצוע קצר של "Can't Stop The Feeling" של Justin Timberlake.

דו הקרב הראשון הוא של מאיה בוסקילה מול שפיטה. מאיה בוסקילה בוחרת לשיר את "Love on Top" של Beyoncé. היא מתחילה מאד חזק, אבל בהמשך מתפזרת לביצוע של זמרת חתונות. וזו הסכנה הגדולה אם היא תישלח באירוויזיון. היא לא מחוברת למה שהיא שרה, אלא רק לשואו. והשואו הזה נורא נורא מיושן, זה 1992 יותר מ-2018. הביצוע הוא תצוגה של יכולת טכנית ותו לא. עם "כחול" מכל השופטים היא מסיימת עם 85%.

שפיטה בוחרת לשיר את "Imagine" של John Lennon. טרם ההופעה היא עונה לשאלה האם שליחה שלה לאירוויזיון לא תציג אותנו כלועגים לערבים. היא עונה כי תמיד יבקרו את ישראל, ואם יבחרו בה לפחות יבחרו במישהי שתוכל לענות חזרה. זו התשובה הכי טובה ששמעתי בסוגיית שפיטה. הביצוע טוב, בהתחשב בכל הבעייתיות שיש ויש לי עם הדמות. הגרסה היא מעט שירה בציבור. עם "כחול" מכל השופטים היא מסיימת עם 72%.

דו הקרב השני הוא של אברהם דה קרבליו מול עופרי כלפון. אברהם דה קרבליו בוחר לשיר את "The Writings on The Wall" של Sam Smith. גם את הביצוע הזה הוא מבצע על הפסנתר. זה שיר מהפסקול של ג'יימס בונד, והוא מבצע אותו בצורה תיאטרלית מידי. זה נשמע קצת נאמבר בברודוויי, מאשר הופעה של זמר פופ. ועדיין, הביצוע הווקלי מושלם. עם "כחול" מכל השופטים הוא מסיים עם 82%. שירי אומרת שהוא מגזים לפעמים, והיא אוהבת את זה. אסף אומר שהוא צורח יפה…

עופרי כלפון בוחרת לשיר את "יא מאמא" של שמעון בוסקילה. כמו כל הביצועים שלה, גם זה נשמע מאד בוסרי, וייתכן שהפעם זה לא עובד. השירה בשפה, שאמנם זורמת לה, אך עדיין דורשת ממנה מאמץ, גורם לשיר להישמע פחות נוח. השופטים מאד לא אוהבים ומצביעים אדום, למעט אסף והראל. היא מסיימת עם 55%.

שפיטה ועופרי כלפון מועמדים להדחה לאחר השלב הראשון. השופטים מודיעים כי הם מדיחים מהתחרות את עופרי כלפון, המסיימת את דרכה בתחרות.

דו הקרב האחרון להערב הוא של מאיה בוסקילה מול אברהם דה קרבליו. אברהם דה קרבליו בוחר לבצע את "Halo" של Beyoncé. זה מהביצועים הבודדים שהוא מבצע ללא פסנתר. זה נשמע כמו ביצוע adult contemporary לשיר, וזה לא טוב. הוא מוציא את המגניבות של ביונסה מהשיר, ואני אומר את זה בתור מי שאברהם הוא המתמודד האהוב עליו העונה. הראל מציין שהביצוע היה התקפה. שירי טוענת שהוא דחף יותר מידי.

מאיה בוסקילה בוחרת לבצע את "A Million Voices" של Polina Gagarina מאירוויזיון 2015. זה נורא ואיום, לא מדויק, צעקני, שיר שנבחר כדי שהיא תוכל לתת דרמה כמו שהיא אוהבת, אבל זה אחד הביצועים הגרועים שלה, אם לא הגרוע מהכולם.

שלב הניקוד: הראל, קרן, שירי, סטטיק ובן אל נותנים את 12 הנקודות שלהם למאיה בוסקילה. אסף מעניק את 12 הנקודות שלו לאברהם דה קרבליו. הקהל מצביע והכרטיס השני לגמר הולך ל….. מאיה בוסקילה.

רותם סלע חושפת כי בדו קרב האחרון, אשר יתרחש ביום חמישי יתמודדו קובי מרימי ואושר ביטון על מקום נוסף בגמר.

בפרק 32 יתמודדו ארבעה מתמודדים על כרטיס נוסף לגמר, והם: דניאל ברזילי, שפיטה, כיתריה ואברהם דה קרבליו.

דניאל ברזילי בוחר לשיר את "Use Somebiody" של Kings of Leon. דניאל פונה לצד הרוקיסטי שבו ומבצע את להיט המצעדים הזה, אבל משהו באנרגיה לא עובר, ושוב, אני אומר את זה כאוהד דניאל מס' 1… או 2. רק בפיזמון האחרון הוא נותן עליה של חצי טון והאנרגיה קצת נטענת. הוא מסיים עם 50% ו"כחול" מקרן בלבד. סטטיק טוען שזה היה מעט חלבי.

כיתריה בוחרת לשיר את "Rise Up" של Andra Day. בלדת RnB מרגשת. זו בחירה מאד נכונה, של שיר, שמצד אחד הוא אישי ומרגש, ומצד שני מאפשר לה להגיע לגבוהים ולבלוט. מבחינת הופעה אני רוצה לראות ממנה עוד אש בעיניים, נכון לעכשיו זו מורה למוזיקה ששרה. היא מקבלת "כחול" מכל השופטים ומסיימת עם 91%. הראל חושב שהיא תדע מה לעשות עם השיר שיכתבו לה לאירוויזיון.

שפיטה בוחרת לשיר את "Lioness", שיר מקורי שלה. היא תמיד טובה בשירים מקוריים שלה. השיר קצת באנרגיה נמוכה, והקהל לא קונה את זה. הביצוע עובר לפופ-דאנס וזה פוזל למחוזות אירוטראשיים זולים. היא מסיימת עם 65% ועם "אדום" מסטטיק ובן אל בלבד.

אברהם דה קרבליו בוחר לשיר את "Perfect" של Ed Sheeran. אני לא אוהב את השיר, וזו בחירה מעט קלישאתית, אבל הוא נותן כמו תמיד ביצוע טוב. האם זה לוקח את הביצוע של כיתריה? לצערי לא… הוא רגשי ומחובר, מדויק. בעלו בוכה מאחורי הקלעים. עם "כחול" מכל השופטים, אברהם מסיים עם 89%. מה שאומר שהכרטיס השלישי לגמר הולך ל-כיתריה.