הקדם הסרבי, ה-Beovizija, ממשיך עם חצי הגמר השני. הערב יתמודדו 12 מתמודדים ושירים על 6 מקומות בגמר.
הערב נפתח בהופעה של השיר הסרבי לאירוויזיון 2018, "Nova Deca" בביצוע Sanja Ilic i Balkanika.
מנחי הערב הם Ana Babić ו-Nebojša Milovanović. אחרי וידאו של שירי סרביה באירוויזיון, התחרות מתחילה.
Sanja Rio – Ljubimo se – בסטודיו: "אנחנו מתנשקים". איזה שיר כיפי. זה משהו שיכול להפוך לקאלט בקלות. פופ קצבי באווירת אנדר-פרודקשן, סניה נותנת בקולות גבוהים והאווירה הכללית היא של שיר פופ בקדם היוגוסלבי ב-1984. זה רטרואי ונוסטלגי, ובו בזמן מרענן ונכון מאד. ההפקה טכנואית ומגניבה, ובגדול מדובר בשיר המגניב ביותר בקדם הזה 3/5.
בהופעה החיה: אני מת על השיר זה, אבל מה הסיכוי שמהמיקום הראשון זה יעפיל לגמר? היא עולה עם מכנסיים ירוק רעל וחולצה שחורה א-סימטרית. ההופעה נורא אייטיזית, לא הכי מלוטשת והיא עושה תנועה עם הידיים שלה שמסיחה את הדעת. אבל זה עדיין מגניב אש בעיני.
Majdan – Budim te – בסטודיו: "אני מעיר אותך". בלדת רוק של פעם. זה קצת בסיסי מבחינת המלודיה, אבל זה מאד אותנטי, והגיע הזמן שיהיה לסוגת המוזיקה הזו ייצוג הולם בקדם כלשהו, בטח בלקני. רוק רך עד רוק קלאסי. שיר אצטדיונים, עם סולו גיטרה חשמלית. נוסטלגי, חביב, אך לא בטוח בכלל שיש לדבר הזה קהל 3/5.
בהופעה החיה: אם יש שיר שמתעורר בלייב, זה השיר הזה. הסולן חמוד מאד, עם כריזמה, יחסית להיצע שיש לקדם הזה. זה עובר מאד טוב בלייב. הופעה קלאסית של הופעת רוק, קצת מבושמת מעצמה, אבל טובה מאד.
Goga Stanić – Čudo – בסטודיו: "נס". השיר נכתב על ידי צמד האחיות הבלתי נלאות Ylva ו-Linda Persson… כמה טוב זה יכול להיות? ובכן, זה לא לחלוטין רע. זה אלקטרופופ-drum and bass, שבפיזמון הופך לשיר שני, פופ בנאלי, ואז בקטע המעבר מקבל דרופ אלקטרוני שאין בו צורך. זה תפור בצורה גסה. יש כאן חלקים טובים, שנקטעים על ידי חלקים חלשים. שוב, שיר שכתבו הצמד כדי לקבל תמלוגים 3/5.
בהופעה החיה: לא נעים להודות, אבל יש כאן פוטנציאל לגמר לפחות. גוגה עולה עם שמלת מיני משובצת בשחור לבן ו-5 רקדנים ורקדניות בלבוש תואם. זה עובר מאד טוב במצלמה, ונראה מופק היטב. היא נשמעת נפלא ויודעת איך לדבר למצלמה.
Kristina Radenković ו-Bojana Marković בגרין רום, מראיינות את Sanja Rio, Majdan ו-Goga Stanić.
Ana Popović – Lutaš – בסטודיו: "שיטוטך". השיר מתחיל בפריטת גיטרה אקוסטית וממשיך כך. בהמשך השיר מעלה חצי הילוך ועם צלילי כינורות מגיש פיזמון מעט מוריד. יש משהו לא טבעי בשיר. קצת כמו שרבוט, אשר הוענק לו עיבוד דרמטי. אנה עצמה מבצעת נפלאה בעלת מנעד קולי מרשים, היא יכולה לשיר כל דבר, אבל זה פשוט לא מספיק טוב 3/5.
בהופעה החיה: אנה עולה עם שמלה שחורה עם עיטורי מתכת ואפרו נהדר. היא נראית נפלא ובאמת לובשת את אחת השמלות היפות בקדם הזה, אבל השיר הולך לישון כשמגיע הפיזמון, וחבל.
Lord – Radnički sin – בסטודיו: "בן עובד"(?). קשקוש קצבי, המנסה לשלב בין פופ, מוזיקת פולק אתנית, Fאנק ואפרו-פיוז'ן/רגאיי. זה בעיקר מבולגן מאד וחסר אלמנט להיטי אמיתי. זה כנראה יעשה כיף על הבמה, אך מוזיקלית זה נשמע לי למל"מי, קצת שיר שנכתב בעשר דקות ואז עבדו עוד חודש על העיבוד האגרסיבי שלו, שגם הוא לא הכי מקורי 3/5.
בהופעה החיה: לורד עולה עם שלייקס, מכופתרת לבנה ומכנסיים אפורות. עמו ארבעה היפסטרים מעיקים, שיוצאים בריקוד אורבני מאלחש. ההופעה מאד אנרגטית ואין בה רגע דל. הוא מופיע נהדר, אבל חסר שיר.
Nevena Božović – Kruna – בסטודיו: "כתר". Nevena היא נציגת סרביה מ-2013, עת הייתה חלק משלישיה, הזכורה בעיקר בכך שהייתה מהיחידות שלא העפילו לגמר מטעם סרביה. השיר הנוכחי הוא פרי עטה. בלדת פופ דרמטית ומשתפכת, אך לא מעניינת ולא זכירה מספיק. זה מלא אלמנטים קיטשיים והפקה לפי הספר, כולל משפט באנגלית, זעקות שבר וגיטרה חשמלית. זה לא עובד עליי 2/5.
בהופעה החיה: נבנה עולה בשמלה שחורה ותכשיטי כסף למכביר. זו בלדה ריקה, אבל זה כנראה עולה לגמר כמו כלום. לקראת סוף השיר פורצים זיקוקים ומזכירים לנו ששיר שיר, אבל זה עדיין קדם אירוויזיון.
בגרין רום Kristina ו-Bojana מראיינות את Ana Popović, Lord ו-Nevena Božović.
Gipsykord – Boje – בסטודיו: "צבעים". שם ההרכב מבטיח חגיגה צוענית, אך אנחנו מקבלים Fאנק-דיסקו של סוף הניינטיז תחילת האלפיימיז. אווירת לאונג' ומסיבה low key עם קצת צלילים מקומיים. זה כיפי, גם אם רגוע מידי ולא מספיק מורכב מבחינת המלודיה. ב-C Part נכנסים כינורות צועניים וזה מגניב ומוסיף המון לשיר, אך נדמה שלשיר תוקף קצר מאד… 3/5.
בהופעה החיה: הסולנית עולה שלבוש שכולו חבלים צבעונים…. גם זה עובר טוב בלייב, בזכות הסולנית, שהיא לא ווקליסטית גדולה, אבל פרפורמרית טובה.היא רוקדת קלות ומנסה למכור סקס, אבל חוץ מזה לא הרבה קורה.
Jana Šušteršić – Viktorija – בסטודיו: בלדת פופ קלאסית, שנשמעת לאו דווקא סרבית. זה מאד אירופאי, מעט מיושן, אך נוגע… השיר הזה נדמה כי מאבד השראה אחרי דקה, והופך לדי צפוי. ל-יאנה קול בוגר מאד, אבל זה טיפה דרמטי מידי ותפור לתחרות 3/5.
בהופעה החיה: היא עולה בשמלת תחרה ורודה עם חלק עליון בצבעי פסטל צעקניים. היא מנסה למכור דרמה, אבל זה יותר מעט פתטי. באיזשהו שלב היא מתיישבת על הפסנתר ומתחילה לנגן.
Lana & Aldo – Pogledaj u nebo – בסטודיו: "הבט לשמיים". מדובר בהרכב הזייה, שבשנה שעברה היה אחד הפייבוריטים שלי, בזכות הופעת הקאלט שנתנו בקדם. זה כמו תמיד, בלאגן שלם של סגנונות, המנון פופ עם אלמנטים של גלאם רוק, שירי sing along, מוזיקת אייטיז, תופי טם טם וקרקסיות כללית. כמה דרמה ועל כלום. גילטי פלז'ר, כמו שגילטי פלז'ר צריך להיות 3/5.
בהופעה החיה: אין מה להגיד. הופעה נפלאה כמו שציפיתי. לנה מופיעה במכנסי עור והרגשה של כוכבת רוק. 0 מודעות, 100 באיכות.
בגרין רום Kristina ו-Bojana מראיינות את Gipsykord, Jana Šušteršić ו-Lana & Aldo.
Dženan Lončarević – Nema suza – בסטודיו: "ללא דמעות". השיר נכתב על ידי זמר הפופ המקומי Željko Vasić, אשר עובד עם Dženan מספר שנים. זו בלדה בלקנית מהספר. מתחיל בכלים אתניים, ממשיך עדין ונוסטלגי, פריטות פסנתר, דרמה שהולכת ונבנית, גשר אמוציונלי עם כינורות בוכים. נדמה שאין לשיר פיזמון, החצוצרות מצטרפות בבית השני ומוסיפות דרמה והרגשה יוגו-נוסטלגית כללית. מאד סרייבו בסבנטיז. זה לוקח את הקדם כמו כלום 3/5.
בהופעה החיה: דג'נן עולה בחליפת איש עסקים, עם ז'קט שמעט גדול עליו. לצידו אמא מבוגרת שתופרת. אני מניח שזה אמור לפרוט על נימי הרגש. מה קורה שם? יש רקדנית שמדמה עצמה לכדור הצמר של האמא המבוגרת. שלוש רקדניות צעירות פוסעות פנימה ומשחקות בחוט הצמר משל היה חבל הטבור. אי אפשר להתרכז בשיר.
Tina & Lola Amvon – Tvoje oči – בסטודיו: "עינייך". האם מדובר באחינועם ומירה הסרביות? לא ממש. מדובר בצמד בן דורי, בבלדת קיטש מיושנת, עתירת כינורות ורקיעות פסנתר. זה נורא קלישאה שיכלה להשתלב יופי באירוויזיון 1988 וראלף זיגל היה גאה בה. הכי לא 2/5.
בהופעה החיה: הצמד מופיע בחליפות מכנסיים תאמות בלבן-שחור-צהוב. זה קצת לבוש של מסע בין כוכבים. ההופעה הקולית סבירה, אבל ההרמוניות לא שם. הופעה סטטית.
Tamara Milanović – Reči nisu dovoljne – בסטודיו: "מילים אינן מספיקות". בלדת סינגר-סונגרייטר יפה ועדינה. לתמרה קול חזק וייחודי. אחרי הפיזמון יש צליל נקי של חליל, ובליווי קולות המלווים מוענקת לשיר אווירה סיקסטיזית מגניבה. זה נשמע מאד לא סרבי, בלדה על גבול האינדי-פופ, מעט רפטטיבית בפיזמון, אבל עדיין אפקטיבית 3/5.
בהופעה החיה: תמרה עולה בשמלה ורודה ורקדנים חשופי חזה. הקול שלה מאד מאנפף, אבל עדיין זה אחד השירים הטובים הערב. חבל שהלכו על הופעה קיטשית ולא על משהו שמתאים לשיר ולאווירה שלו.
בגרין רום Kristina ו-Bojana מראיינות את Dženan Lončarević, Tina & Lola Amvon ו-Tamara Milanović.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר, אחרי ההופעות:
- Sanja Rio – Ljubimo se
- Tamara Milanović – Reči nisu dovoljne
- Lana & Aldo – Pogledaj u nebo
- Majdan – Budim te
- Lord – Radnički sin
- Dženan Lončarević – Nema suza
- Gipsykord – Boje
- Ana Popović – Lutaš
- Jana Šušteršić – Viktorija
- Goga Stanić – Čudo
- Tina & Lola Amvon – Tvoje oči
- Nevena Božović – Kruna
הקווים נפתחים ונסגרים. במופע הביניים ילנה טומשביץ' (סרביה 2008) ולאה סירק (סלובניה 2018) מבצעות את זוכה אירוויזיון 2017, "Amar Pelos Dois".
לאחר מכן, כל אחת מהן שרה את השיר עמו הופיעה באירוויזיון.
לאחר מכן, Laka, נציג בוסניה והרצגובינה 2008 עולה לבצע שירו דאז…
ומיד אחריו Kaliopi, נציגת מקדוניה 2012 ו-2016 שרה את שירה מ-2012… בכל זאת, זה השיר שצריך לזכור לה.
רגע, לא נגמר: מחווה ללהיט היוגוסלבי הכושל מאירוויזיון 1982, "Halo Halo".
לאחר מכן, "Rock Me" בביצוע Emilija Kokić, סולנית להקת Riva.
תגידו מה שתגידו, בניגוד לקרואטיה שרואה רק את ההיסטוריה של קרואטיה בתחרות וסלובניה, שלא מרגישה חלק מיוגוסלביה בשום צורה, סרביה מחייה ונותנת כבוד לכל החלקים של יוגוסלביה לשעבר. מחמם את הלב.
הגיע זמן תוצאות. הזמרים והשירים שעולים לשלב הבא הם:
- Majdan – Budim te
- Jana Šušteršić – Viktorija
- Nevena Božović – Kruna
- Ana Popović – Lutaš
- Dženan Lončarević – Nema suza
- Lord – Radnički sin
ששת המפעילים לגמר מגרילים את המקומות הנותרים בגמר. חנתראה בגמר הסרבי ביום שבת!
ניתן לראות את חצי הגמר שוב כאן:
המדריך לאירוויזיון 