הערב פורטוגל בוחרת! ה-Festival da Canção, שזו הפעם ה-52 (!) שהוא מתקיים, מגיע הערב לסיומו. אחרי שהגיעה למקום האחרון בשנה שעברה, האם ההצלחה הכבירה לזה זכתה המדינה ב-2017 הייתה רק שיהוק ברצף כשלונות? הליינאפ בקדם הנוכחי מראה כי לפורטוגל יש סיכוי סביר להחזיר את התחרות לליסבון אחרי שנה הפסקה. האם יקבלו את ההחלטה הנכונה?
סה"כ יתמודדו 8 שירים העפילו לגמר התחרות. ניתן לצפות בתחרות בשידור חי כאן.
המנחים הם Filomena Cautela, מנחת אירוויזיון 2018 ו-Vasco Palmeirim, מגיש רדיו ומנחה של רשות השידור הפורטוגלית. את הערב פותחים צמד השופטים דווקא ולאחר מכן ביצוע פארודי של Vasco Palmeirim לשיר הפורטוגלי לאירוויזיון 1994. פילומנה מצטרפת אליו ומבצעת את פורטוגל 1973. צמחת הגרין רום עולה ומבצעת את פורטוגל 1989….
מתחילים בתחרות…
Calema – A dois – בסטודיו: מדובר בצמד, השר שיר פרי עטו. השיר הוא אלקטרו-פופ, זה מלודי ושקט בבתים ובונה דרמה לפיזמון ההמנוני והאפקטיבי. זה לא השיר הכי מיוחד בעולם, הוא כולל הרבה אופנות, שאנו רגילים לשמוע בשירי פופ מהשנים האחרונות, אבל זה עשוי ברמה גבוהה יחסית. זה קליט, פופ-דאנס אמביינטי 3/5.
בחצי הגמר: הצמד מרים את הערב עם שיר קצבי ראשון, וגם כזה שמתכתב עם מה שהולך במצעדים. הם נותנים הופעה טובה ויציבה, גם אם פשוטה מאד. הם לבושים בבגדים שחורים ומאחוריהם מלווים שגם רוקדים קצת מידי פעם. בוידאוארט המון נורות והכל מרגיש כמו מסיבה. כיף.
בהופעה החיה: הבמה הגדולה מתאימה להם. זה שיר הפופ היחיד בגמר, וזו כנראה פתיחה טובה עבור מפיקי הערב, אך פחות לצמד. הם לבושים בשחור עם ז'קטים צהוב או פרחוני-ורוד. הם נותנים הופעה טובה מאד, אבל אני חושב שזה שיר שיילך לאיבוד באירוויזיון ולא יעשה עבור פורטוגל דבר משמעותי.
Mariana Bragada – Mar doce – בסטודיו: עוד שיר שלא הוזמן מראש ממלחין. שיר זה נבחר בתכנית הרדיו 'MasterClass'. פופ-ג'אזי פורטוגלי מאד, כולו אקוסטי, עם צלילי גיטרה, תופים ובעיקר קולה הצלול של מריאנה וקולותיהן השמיימיים של זמרות הליווי. המוזיקה נעימה, זורמת ואוורירית. לשיר חסרה כריזמה, ואין לו הוק משמעותי כדי לקחת אותו צעד נוסף קדימה, ועדיין מדובר בשיר מקסים, שנתפר בעדינות, נקי ופשוט 3/5.
בחצי הגמר: מריאנה עולה בשמלת פסים צהובה-לבנה וסרט תואם לראשה. ההופעה משדרת משהו מאד נקי, תמים ופשוט. כמו השיר עצמו. מאחוריה ארבע מלוות בשחור. הפיזמון, המלווה בתופים ובמקצב אחיד, יוצא דווקא די אפקטיבי על הבמה.
בהופעה החיה: הנה לדוגמה שיר שמתאימה לו יותר הבמה הקטנה של חצי הגמר. זה קטן ומתוק. היא לובשת שמלת חרדל בוהמיינית משהו ועמה 3 זמרות ליווי בשחור עם סרטים בצבע חרדל כרוכים סביב מתניהן.
Matay – Perfeito – בסטודיו: תחילת השיר סורקת לשיר האירוויזיון של סלבדור סוברל, זוכה אירוויזיון 2017. זו בלדה אקוסטית דיסני-אית מאד. הקול של מתאי גדול, מלא נשמה, ומתאים בדיוק לבלדה הקלאסית אותה הוא שר. זה עשוי יפה, כמו שירים של פעם, בלי שטיקים מיוחדים ומיותרים. בכל שנה אחרת, לא הייתי מתנגד שזה יגיע לתל-אביב, אבל קונאן… 3/5.
בחצי הגמר: מתאיי נותן את ההופעה המצופה ממנו. הוא עולה בחליפה קלאסית ושר בליווי פסנתר. השירה שלו מושלמת. בוידאוארט שמיים סגולים של בין ערביים. זה רומנטי, נימוח ומקסים. הקהל מתלהב.
בהופעה החיה: אחד הפייבוריטים לזכייה הערב. מדובר בשיר שלחלוטין מכתכתב עם הזכייה הפורטוגלית באירוויזיון 2017, בסגנון ובקצב. ההגשה לעומת זאת שונה מאד. ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. הוא נותן הופעה ווקלית מושלמת והשיר מרגש מאד.
Surma – Pugna – בסטודיו: עוד שיר, שיש סביבו דיבור, אם כי פחות משירו של קונאן. השיר מתחיל בצלילי כינורות ועובר לצלילי אמביינט חלומיים. סורמה נשמעת שהיא שרה מתוך מקלט אפל, צלילים אלקטרוניים ממלאים את החלל שהיא מותירה. זה פוסט רוק מחתרתי ומיוחד. אין לי מושג איך זה יתורגם בלייב, אבל זה מקסים. יש בשיר צלילי כינורות, צלילים אלקטרוניים ומינימליזם מוזקלי מיוחד 4/5.
בחצי הגמר: ההופעה מתחילה בשני רקדנים על הרצפה, נעים על החלק האחורי של הבמה. סורמה לבושה שחורים עם איפור גותי ושיער לבן, שרה ספק להם ספק לקהל. זו השיר הכי מיוחד והכי יפה של הערב, שכאמור לא מדברים עליו מספיק בגלל קונאן. היא מקבלת אפקטים לקול שלה שיתאימו לגרסת הסטודיו. היא מוזרה, אפלה, אבל מצליחה להיות נגישה ודינמית על הבמה. זה מאופק מאד ומאיים להתפוצץ בכל רגע. נהדר.
בהופעה החיה:האורות ששוטפים את הבמה והאולם משרתים יפה את האווירה שסורמה זקוקה לה בשיר. הוידאוארט מציג פסים לבנים והמצלמה עוברת מפניה של סורמה לרקדנים. זה אחד השירים המיוחדים הערב ובקדם הזה בכלל. נדמה שכל שיר כאן הוא פנינה.
NBC – Igual a ti – בסטודיו: השיר הוא פרי עטו של המבצע. בבתים זה נשמע קצת כמו פופ-קאנטרי-אמריקנה עם צלילי פריטת גיטרה. בפיזמון השיר מקבל תפנית מעט יותר רוקיסטית והופך לבלדת רוק. המילים, למיטב הבנתי, עמוקות ורגשיות, וזה בתיאום עם קולו הזועק של הזמר, שמטעין את השיר באמוציות רבות ומעביר את התחושה למאזין 3/5.
בחצי הגמר: NBC מתחיל את ההופעה על 100. הוא עולה בזקט ומכנסיים אפנתיים בוורוד-שחור. זה לא עובר טוב בלייב כמו בסטודיו. הוא קצת אינטנסיבי מידי בהופעה שלו, אבל אני די בטוח שיש לו מקום בגמר. זה המון דרמה ואתה מאמין לו כשהוא כל כולו בשיר, אבל היה כדאי להוריד הילוך.
בהופעה החיה: NBC עולה הפעם בחליפה בהירה בלבן וסגול ונעליים לבנות. הוא נראה מצוין ושר נפלא, אבל עדיין סובל מ-over performance. עם כמה שהשיר טוב, הוא לא יעבור טוב לקהל כלל אירופאי, מבלי להעליב את האירופאים, כן? ועם זאת, מדובר בזמר נשמה, שנותן את כולו על הבמה, וזה תמיד כיף לראות.
Madrepaz – Mundo a mudar – בסטודיו: עוד שיר באווירת סיקסטיז. פופ-פולק א-לה Genesis או The Beatles. אינדי-פופ רטרואטי וחמוד. בברייק של השיר נכנסות חצוצרות, שנותנות קצת אווירה מקסיקנית. שיר מרגיע ומחוייך, שהסיכוי שלו לזכות בתחרות שואף לאפס, אבל מזכיר לנו מאיפה הכל התחיל 3/5.
בחצי הגמר: הצמד עולה באיפור שמכסה את החלק העליון של פניהם ונראה כמו מסכות עיניים, כולל מצח שחור. הם מופיעים בעודם יושבים ומנגנים על גיטרות. זה קצת צמד הפרברים, אבל כאמור יש בזה משהו מקסים ושובה לב. הופעה טובה עם הרמוניות קוליות מצוינות.
בהופעה החיה: הפעם הם לא יושבים על כיסאות, אך האיפור נותר זהה. ההעמדה נראית מעט מושפעת מהתרבות הילידית-אמריקאית. האנרגיה של השיר נדמית כלא מתאימה להערב, לקדם האינטנסיבי הזה. זה קצת נינוח מידי.
Conan Osíris – Telemóveis – בסטודיו: זה ה-אמן שכולם מדברים עליו עכשיו. שילוב של קונצ'יטה וורסט, זמר פאדו זקן ופרידה קאלו. זה נאמבר אקלקטי ומיוחד. זה משלב מוזיקת פולקלור פורטוגלית, צלילי אלקטרו וטכנו, צלילים אפריקאיים שורשיים, צלילים ערביים, לטינים, והכל על רקע קולו המסלסל של קונאן. זה מאד מיוחד, וכרגע הדיבור על זה כמנצח בקדם, אולי באירוויזיון כולו. זה אקצנטרי מידי מכדי לזכות באירוויזיון לטעמי, אבל אם ייסע לתל-אביב מטעם המדינה, זו תהיה הופעה שתיזכר לנצח 5/5.
בחצי הגמר: קונאן לובש חלוק שחור ועל הפנים יש לו… מה זה? חצי מסכת מתכת שכזו. מאחוריו רקדן חשוף חזה עם נעלי נייקי, והם רוקדים ביחד, עולים ויואדים במדרגות. שתי זמרות ליווי נותנות בקולות בברייקים. זה מוזר ומופלא, משונה ומהפנט. זה השיר הכי טוב השנה בקדמים השונים ואם יגיע לאירוויזיון יהיה אחד השירים הטובים זה שנים! יצירת מופת.
בהופעה החיה: קונאן עולה בקימונו צהוב, אותו הוא פושט לאחר הבית הראשון ונשאר עם קימונו לבן שנראה עשוי נוצות. הוא והרקדן לבושים דומה ועוטים תכשיטי זהב, כולל משהו מזהב שהוא מחזיק ביד. זה יומרני, אך מעניין מאד, השיר מרתק והוא זוכה להופעה מוזרה ומאד נכונה. מקווה שייבחר עד סוף הערב לנציג לתל אביב!
Ana Cláudia – Inércia – בסטודיו: עוד שיר אקלקטי. אנה שרה בקולה העדין את קטע האמביינט הזה, הנע בין נוסטלגיה פורטוגלית למוזיקה פיוצ'ריסטית. צלילי אלקטרו משתלבים בצלילי תזמורת. עוד שיר מעניין מאד, שעדיין אחרי קונאן נשמע יותר מיינסטרימי. ההפקה מצוינת ואנה מצליחה לסחוב את כל זה ולאגד את השיר למשהו שלם, שגדול מסך חלקיו 4/5.
בחצי הגמר: אנה מזכירה לי את לושיה מוניז, משהו באופן שבו היא מופיעה. היא עולה עם שמלה שחורה ארוכת שרוולים וחושפת כתפיים. הופעה מכושפת של שיר מצוין. האורות שוטפים את הבמה ואותה והיא מצליחה להעביר בשיר טכניקה ורגש. מושלם!
בהופעה החיה: ההופעה מעט יותר משוחררת, אולי משוחררת מידי. נדמה שמאחר ומדובר באולם גדול היא מעלה את האינטנסיביות של השיר, שלא לצורך לדעתי. זה עדיין שיר נהדר.
מופע הביניים כולל הופעות של Armando Gama, נציג 1983:
Anabela, נציגת 1993:
Vânia Fernandes, נציגת 2008:
ו-Isaura ו-Cláudia Pascoal, נציגות אירוויזיון 2018:
השופטים מצביעים:
צוות השיפוט של Norte מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Central מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Lisbon מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Alentejo מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Azores מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Madeira מעניק 12 נק' ל-Conan Osíris.
צוות השיפוט של Algarve מעניק 12 נק' ל-NBC.
הניקוד מתורגם ל-1-8, 10 ו-12. הצבעת הקהל:
3 – Ana Cláudia
4 – Surma
5 – Mariana Bragada
6 – Madrepaz
7 – Calema
8 – NBC
10 -Matay
12 – Conan Osíris
מה שאומר, ש-Conan Osíris הוא המנצח הגדול.
בהצלחה ל-Conan Osíris לפורטוגל בתל אביב!
המדריך לאירוויזיון 
תגובה אחת הוסיפו את שלכם