רגע לפני שעונת 2019 מעלה הילוך ולאחר מכן הופכת להיסטוריה מפוארת, רציתי להקדיש סדרת פוסטים לשירי הקדמים של העונה. בניגוד לפוסט מלפני שנתיים, אביא כאן סיכום של שירי הקדמים ה"גדולים" של העונה. הכוונה היא הפעם *לא* לתת את נקודת מבטי (הצרה) ואת הטעם האישי שלי, אלא לתת פוקוס על הלהיטים הגדולים, כאלו שהיו חביבי חובבים ונפלו. כמובן, סביב כל אחד יש סיפור וסיבה מדוע הפסיד, שערוריות לצד סיפורי סינדרלה הפוכים, הרים שהולידו עכברים, שירים שהכזיבו בלייב, שיטות ניקוד שמנעו זכייה כזו או אחרת, או סתם פלופ חובבים, שלא הוכיח עצמו במבחן הקהל. בפוסט זה אתמקד ב-11 מדינות ראשונות.
אוסטרליה
הקדם האוסטרלי הראשון בהיסטוריה התגלה כאכזבה גדולה. השירים היו בינוניים ברובם, השמות הגדולים לא סיפקו את הסחורה. סנסציית הדראג Courtney Act הביאה פופ שבלוני למדי, Alfie Arcuri, זוכה האיידול המקומי הפופולארי למדי, לא הרשים עם הבלדה המאד רגילה שלו. שני שירים התבלטו כפייבוריטים מוקדמים, זה של ההרכב Sheppard והשני של ההרכב Electric Fields. נדמה כי גם החובבים היו חלוקים בדעתם ונחלקו לשני מחנות. לאכזבתם של כולם, אף אחד מן השירים לא נבחר. Sheppard סיימו במקום השלישי, Electric Fields במקום השני. הקהל והשופטים היו תמימי דעים בנוגע לטופ 3, והחובבים נתקעו עם השיר של Kate Miller-Heidke, אשר רבים מהם עדיין מנסים לגבש את דעתם לגביו…
בעוד Sheppard הגישו פופ-רוק המנוני מיינסטרימי ומאד רדיו פרנדלי, Electric Fields הלכו על הקו האלקטרו-Soul והפיוז'ן המוזיקלי לצד מסרים פרוגרסיביים סמי-פוליטיים. ניתן להניח ש-Electric Fields הפסידו עקב הופעה שהייתה בחלקה מבולגנת ועקב סדר ההופעות, בעוד Sheppard נתנו את אחת ההופעות המאכזבות בקדם. בכל מקרה, Kate Miller-Heidke, שאף אחד לא הימר על זכייתה, עקפה את שניהם הן בשופטים והן בקהל.
צפו בהופעה החיה כאן.
צפו בהופעה החיה כאן.
אוקראינה
במילה אחת – Maruv. אחת לכמה זמן אנו מקבלים "נון אנטרי". הכוונה לשיר, שנבחר לייצג את המדינה, אך נפסל מסיבה כזו או אחרת מהשתתפות. "We Don't Wanna Put In" של גאורגיה מ-2009, שנפסל עקב תוכן פוליטי, "Moment of Silence" של רומניה מ-2016, שנמנעה השתתפותו עקב החוב של רומניה ל-EBU, או "Quand tout s'enfuit" של לבנון ב-2005, אשר נמנעה השתתפותו, עקב פרישתה של המדינה, מאחר וסרבה לשדר את ההופעה הישראלית. יש דוגמאות למכביר, כאשר האחרונה היא "Flame is Burning" של רוסיה ב-2017, אשר נציגתה לא הורשתה להיכנס לתחומי אוקראינה המארחת. באותו הקשר של יחסי רוסיה-אוקראינה בתחרות, קיבלנו ככל הנראה השנה את הנון אנטרי, כנראה הגדול מכולם. כזה שהחובבים סוגדים לו, כזה שזוכה לתשואות בכל פעם שמנוגן במסיבות אירוויזיון.
הקדם האוקראיני, ה-Vidbir, הוא אחד הקדמים המיוחדים והמעניינים ביותר. הז'אנרים המוזיקליים שבו רבים והרמה הכללית גבוהה מאד. השנה, זכתה בקדם Maruv, זמרת מקומית בעלת קריירה ברוסיה. הקהל מיקם אותה במקום הראשון ונתן לה את הכרטיס לתל אביב. אך כבר במהלך גמר הקדם החלה השערורייה. Jamala, זוכת אירוויזיון 2016 ואחת השופטות בתחרות, שאלה אותה כיצד תגיב בתל אביב אם תישאל האם חצי האי קרים שייך לאוקראינה. למרות שענתה בחיוב מבלי למצמץ, מנחה הקדם המשיך והזכיר כי זוכה הקדם לאו דווקא ייצג את המדינה באירוויזיון וכי הדבר צריך לקבל את אישור רשות השידור (הקדם משודר בתחנת טלוויזיה אחרת). לאחר זכייתה בקדם נדרשה לחתום על חוזה תוך 48 שעות. בחוזה הוכרחה למעשה לבטל את כל הופעותיה המתוכננות ברוסיה תוך 24 שעות. בנוסף, נאסר עליה לשנות את המופע שלה או לדבר עם עיתונאים ללא אישור של רשות השידור. היא נדרשה להיענות לכל דרישה אשר תבוא מן הרשות. הפרת החוזה תיאלץ אותה לשלם קנס של 2 מיליון הריבניה (המטבע האוקראיני). Maruv ציינה גם כי רשות השידור סירבה לפצות אותה על הופעות מבוטלות וסירבה לשלם על הטיסה לישראל. נדמה היה שרשות השידור האוקראינית בוחרת להערים עליה קשיים, בין אם עקב לחץ פוליטי שהם נתונים לו ובין אם עקב רצון לרצות גורמים פוליטיים במדינה. תוך מספר ימים בחרה המדינה לפרוש מן התחרות, וזאת לאחר שמשתתפים נוספים בתחרות סירבו להצעתה להיות נציגי המדינה לתל אביב.
העובדה שלא זכה להיכנס לארץ המובטחת רק מעצימה את המיתולוגיה הנבנית סביב השיר. תוסיפו לזה את ההופעה הפרובוקטיבית ואת העובדה ש-Maruv נכנסה לקדם ברגע האחרון עקב פרישתה של הזמרת Tayanna, ותקבלו אגדת אירוויזיון מודרנית in the making.
Maruv הפכה ברגע לכוכבת, לפחות בקרב החובבים, אשר רבים מהם בטוחים במאת האחוזים, שאם הייתה מגיעה לתל אביב הייתה מביאה את הזכייה השלישית של אוקראינה.
ניתן לצפות בקליפ הרשמי כאן.
השאלה שככל הנראה התחילה את כדור השלג:
איטליה
המדינה עורכת מידי שנה את פסטיבל Sanremo ממנו נבחר נציג המדינה לאירוויזיון. המתמודדים לא ששים להשתתף באירוויזיון וזו גם אינם מטרתם העיקרית. מוסד הסנרמו גדול וחזק מכל אלו. השנה, זוכה הפסטיבל, Mahmood, היה לסינדרלה של הערב כאשר זכה בסנרמו ונאות לייצג את המדינה באירוויזיון. הוא אמנם התמקם בין הפייבוריטים הגדולים לזכייה באירוויזיון, אך בל נשכח כי השיר לא זכה בהצבעת הקהל באף אחד מערבי התחרות. הקהל אמנם התחמם כלפיו ככל שהזמן חלף, אך הפייבוריטים של הקהל היו ונותרו Ultimo ואחריו Il Volo.
Ultimo, הפייבוריט המוקדם לזכות בתחרות, היה מוכן לניצחון. שירו "I tuoi particolari" זכה בהצבעת הקהל כמעט בכל ערבי התחרות, כאשר בסופר-גמר הוא מקבל כמעט מחצית מהקולות. השיר עצמו? היה חביב על העיתונאים בהאזנה המוקדמת. בלדה איטלקית קלאסית, ולטעמי מעט חסרת ייחוד. יש הרבה אמוציות, המתפרצות בפיזמון. לזמר קול זך והוא מטעין את השיר הרומנטי בהרבה רגש וכוונה, אבל זה לטעמי לפחות מוזיקה שמרנית.
אז Ultimo עצמו חביב הקהל האיטלקי, אך חובבי התחרות היו מאד מרוצים כאשר Mahmood נבחר. מתמודת נוספת שזכתה לשבחים מהחובבים, אך רק לאחר שהתחרות הסתיימה, היא Loredana Bertè הוותיקה עם "Cosa ti aspetti da me". השיר הוא אלקטרורוק,שהופך ללהיט רוק אצטדיונים חזק מאד וקליט. הקול שלה עמוק ומלא ניסיון חיים, והשיר הוא תצוגה של רוק איטלקי קלאסי ומודרני כאחד.
איסלנד
איסלנד היא המדינה הראשונה בסקירה זו שבה זכו הפייבוריטים. Hatari עם שירם המתריס, שמחלק חובבים למעריצים ומתעבים, זכו להיות נציגי המדינה לאירוויזיון 2019. ועדיין, ראוי להתעכב על Friðrik Ómar, נציג המדינה מ-2008 כחלק מהרכב. שירו בקדם השנה "Hvað ef ég get ekki elskað" לא בדיוק היה חביב חובבים השנה, בטח שלא ליד Hatari, אבל כן הצליח לקבל יותר קולות מהאחרונים בחצי הגמר שבו השתתף. השיר עצמו הוא בלדות התבכיינות, שנשמעת כמו שירים אחרים שלו בשילוב אלמנטים של פופ-בלוז שחזרו לאופנה. Bruno Mars פוגש את Meghan Trainor לבלדת ה-Blue Eyed Soul אם תרצו. השיר נשמע מאד כמו "Love on The Brain" של Rihanna, אך זכה להופעה חזקה ביותר של פרדריק. בקדם הוא החזיק את הבמה לבדו, ועשה זאת היטב!
ניתן להאזין לגרסת הסטודיו כאן.
אלבניהאלבניה היא המדינה הראשונה לבחור את שירה לאירוויזיון כמעט מידי שנה, לפחות הראשונה לעשות זאת במסגרת קדם. הפסטיבל המקומי, Festivali i Këngës, הוא יריית הפתיחה הלא רשמית של עונת הקדמים. הרמה השנה לא הייתה גבוהה כפי שהחובבים הורגלו, אבל הזמר Mirud עם שירו "Nënë" בלט מההתחלה. השיר הוא בלדה רגשנית גדולה, שהלחינה נציגת אלבניה לאירוויזיון 2015, הלא היא Elhaida Dani. השיר מתחיל בצליל פסנתר דרמטי וקולו הצלול של מירוד נכנס על רקע כינור. בפיזמון נשמעים צלילי תופים גדולים ודרמה רגשנית גדולה, אשר מובנת כששרים שיר על אימא. השיר הוא פופ-מוזיקת עולם, המנוני, האווירה היא קצת ניו-אייג' ניינטיזית. לשיר אין הוק חזק מספיק, אך לא זו הייתה הסיבה שבגינה הודח עוד בשלב חצי הגמר. השיר לא היה כזה שמכבד את האם, אלא כזה שמותח עליה ביקורת. המילים דיברו על בן, אשר מורחק מהמשפחה, ככל הנראה ולפי כל הסברות עקב נטייתו המינית. הובהר לי על ידי חובבים אלבנים כי שיר ביקורת על אמא בחברה מסורתית כמו זו האלבנית לא מתקבל יפה אצל הצופים.
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
אסטוניה
גם באסטוניה, כמו באיסלנד, לקח הפייבוריט את התחרות. אך לא נראה כי הוא הולך להצליח בה יותר מידי. קשה להגיד שיש שיר שנשאר עם רוב החובבים מהקדם האסטוני השנה. Grete Paia הפתיעה כשלא עלתה לגמר, אך קשה למצוא חובב שמתלהב מהשיר שלה, Inger ו-Stefan זכו לאהבה מהשופטים ומחלק מהחובבים, אך האם יש מישהו שעוד מאזין לשיריהם? Sandra Nurmsalu הכזיבה וגם הוכיחה שהקהל המקומי לא אוהב אותה כמו חובבי התחרות, Sissi השאירה טעם של עוד, אבל בעיקר עם רצון לשמוע אותה בשיר טוב ו-Kaia Tamm מילאה את משבצת ה-Novelty act, אבל כזה שלא ממש הצליח לקבל תרגום ראוי להופעה חיה. לכן אנו נישאר עם Uku Suviste, שהגיע עם שיר בינוני למדי, "Pretty Little Liar", אבל כזה שקיבל תמיכה על ידי Ani Lorak ו-Philip Kirkorov, שני נציגי עבר מאוקראינה ומרוסיה, אשר מוכרים היטב לחובבים. השתתפותו של Suviste ב-The Voice האוקראיני היה כנראה גם מבטיח לו קולות רבים ממדינות ברה"מ לשעבר. השיר כמעט וזכה בתחרות, מאחר וחלוקת הקולות הכניסה את Victor Crone לסופר-גמר בפוטו פיניש.
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
בלרוס
כל השמועות טוענות כי הקדם היה מכור. יש הטוענים כי הכותב ששמו מעטר את הקרדיטים התווסף לשם רק עקב קשריו ויכולתו לקנות את התחרות. הכל לכאורה, וללא הוכחות, ועדיין שיר אחד בקדם הצליח לבלוט ברמתו. BLGN ft. Mirex בשירם "Champion" היה לחביב החובבים המקומי. השיר מתחיל באופן שמזכיר את "Human" של Rag'n'Bone Man או אם תרצו את השיר האוסטרי של Cesar Sampson מאירוויזיון 2018. היה כאן ניסיון לרקום New-Blues להיטי. הפיזמון הוא כבר קברטי משהו. בסטודיו המבטא שלו נשמע לי מוזר, אך בהופעה החיה הבנתי כי מדובר בסטודנט ניגרי השוהה בבלרוס, וכי לא מדובר במבטא בלרוסי כפי שחשבתי בתחילה. ההופעה הייתה המרימה ביותר, הקהל הריע לו, אבל זה לא היה מספיק. אחד השופטים לא נתן לו את מלוא הנקודות כי הוא אינו אזרח בלרוסי. השיר סיים במקום השני וייתכן שהיה זוכה אם הייתה גם הצבעת קהל בקדם…
ניתן להאזין לגרסת הסטודיו כאן.
בריטניה
לבריטניה לא איכפת מהתחרות. מידי שנה החובבים מצפים לאיזה שם גדול, מידי שנה הם מתאכזבים. ה-BBC שולח או פליטי תכניות ריאליטי-שירה או Has beens (סליחה בוני), אשר אין להם מה להפסיד. השירים בקדמים הבריטיים, כאשר הם טורחים לערוך אותם, מגיעים מכותבים שבדים בעיקר או אחרים, ולא מכותבים בריטים. כולנו יודעים שיש מה למוזיקאים בריטים להציע, אפילו לאלו מדרג ב' ו-ג'… השנה היה ניצוץ של תקווה: "Sweet Lies" של Kerrie-Anne גרם לבאז קצר אצל החובבים. לקרי-אן קול מלא נשמה. השיר מתחיל לאט ונבנה בדרמטיות לפיזמון האקסטטי, שנתן וייבים של מועדונים בריטיים בניינטיז! הגשר מעט שלאגריסטי, אבל הפיזמון ההאוסי פשוט מחפה על הכל. זה היה קליל, כיפי, אך גם מעט מעט מתאמץ ורפטטיבי. השיר הושווה לסגנונו של Sigala. אך ההופעה בקדם נעדרה כריזמה ונראתה כמו הופעות של משתתפי X Factor גנריים. הקהל והשופטים הלכו על בטוח ובחרו ב-Michael Rice, למרות שגם כאן מדובר ברע במיעוטו.
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
גאורגיה
ה-X Factor הגאורגי היה מצד אחד אחד המתישים (3 שעות לפרק), אך מצד שני הייתה תכנית מוזיקה נהדרת שהציגה פרפורמרים מחוננים ומוזיקליים, ופתחה, לפחות בפניי, צוהר למוזיקה הגאוגרית העכשווית העשירה. זה לא נשמע כמו שום דבר שאנחנו רגילים לראות בריאליטי שירה אצלנו או בבריטניה, ארה"ב וכו'. בסופו של הליך הבחירה, נערך מעין קדם מצומצם בין הפיינליסטים. ככל הנראה, אף אחד מהשירים, המאד שונים ומקומיים שהתמודדו על הניצחון, לא היה מביא הישג משמעותי לגאורגיה. בכל זאת, Lisa Kalandadze, אחת הפייבוריטיות של העונה, ושירה "Sevdisperi Zgva", היו הנגישים ביותר לאזניים מערביות. השיר הוא בלדה תזמורתית דרמטית, אבל מלודית יותר משאר שירי הקדם. נגינת פסנתר ונגינת הכינור הנמהלת בקול הסופרן של ליסה גרמו לי לחשוב שזה יזכה בוודאות. השיר סיים במקום השני.
גרמניה
הקדם הגרמני העלה הילוך בשנתיים האחרונות ומציג תצוגה מרשימה של פופ מופק כהלכה כמו גם הופעות מרשימות ורמה כללית המכבדת את המדינה העשירה ביבשת. עד לרגע זה חובבים לא מבינים מה קרה שם. אמנם S!sters זוכים לאהדה חלקית, אך בשום שלב לא נחשבו לפייבוריטיות בתחרות. Aly Ryan עם שירה "Wear Your Love" הגיעה כמי שרבים רצו בניצחונה. זה היה Brass Pop עם פיזמון חזק. פופ עכשווי עם עיבוד שלוקח מעט לשנות ה-20. זה היה קצבי ושמח, מלודיפסטיבלני מאד, אבל משהו בהופעה של אלי עצמה לא עבד. היא נראתה חסרת אנרגיה ווקלית זה נשמע כמו one note. לעומתה, Lilly Among Clouds ושירה "Surprise" קיבלה יחס מן החובבים רק לאחר הקדם עצמו, אולי כי נתנה את השילוב הטוב ביותר של שיר+הופעה. זה היה Chamber pop ו-Art Pop א-לה Florence and the Machine, מאד עכשווי ומיוחד. ייתכן שהיה נעלם השנה בין שירי האינדי שנבחרו להתמודד בתל אביב. ובכל זאת, צמד האחיות שאינן אחיות זכו הן בהצבעת השופטים הבינלאומיים והן בהצבעת הקהל, כאשר Aly זוכה בהצבעת פאנל ה-100 ומסיימת במקום הרביעי, בעוד Lilly מפתיעה, מגיעה שנייה בהצבעת הקהל ומסיימת במקום השלישי. הערב המותח הסתיים בהתפרצות זעם אינטרנטית של חובבי התחרות, שלאט לאט מתחממים כלפי הצמד הזוכה.
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
דנמרק
עם מתן זכות הצבעה מגרינלנד, רבים האמינו כי חביבות החובבים המוקדמות Julie & Nina ייזכו בקדם המקומי. ואכן, הם זכו בהצבעת הקהל עם שירן "Leauge of Light". השיר הוא בלדה אוורירית, המכילה בפעם השנייה בהיסטוריה של הקדם הדני מילים בגרינלנדית. זה השיר, שהכי קרוב במבנה שלו לשיר של Rasmussen, נציג דנמרק בשנה שעברה. פופ-שלאגר מידטמפו עם מילים קיטשיות ופיזמון Sing along. השיר נשמע לטעמי כמו קלישאה אירוויזיונית ולשמחתי הפסיד את הבכורה, עקב הצבעת השופטים, אשר מיקמו אותו שלישי ואחרון בסופר-גמר השני. אז Leonora תישא את הדגל הדני בתל אביב, וקשה לומר שהרבה מוחים דמעה על ההפסד של הצמד, במה שנחשב לאחד הקדמים החלשים השנה…
ניתן לצפות בהופעה החיה כאן.
המדריך לאירוויזיון 