היום נערך יום החזרות השביעי, בו הופיעו 9 המדינות הממוקמות 10-18 בסדר ההופעות בחצי הגמר השני. להלן פירוט מה שנראה מחדר העיתונאים:
קרואטיה – ההופעה מספרת סיפור נוצרי מאד, של יציאה מהגיהנום לגן העדן. המצלמה רועדת ומדמה רעידת אדמה ו-Roko עולה השמיימה. הוידאוארט עובר מאש ותמרות עשן לשמיים ועננים. הוא פוגש בשני המלאכים/רקדנים, והם מעניקים לו כנפיים. סוף טוב, הכל טוב. ווקלית זה טוב, חוץ מקטע השיא שהוא נמנע ממנו.
מלטה – הם שינו קטעים קטנים בהעמדה, זה מתחיל להראות פחות מרשים ממה שהיה בהתחלה, אבל זה עדיין שיר והופעה כיפיים מאד. נראה ש-Michela עברה סדנת העצמה ושרשרת חיול כדי להוציא ממנה את המרב. ווקלית היא טובה, זה אזור הנוחות שלה, ורואים את זה, לעומת הקטעים שהיא צריכה לרקוד או סתם לשחק מול המצלמה. היא עם שיער פזור הפעם ופחות מסתובבת על הבמה.
ליטא – כנראה שרירי הכתפיים שלו מאד חזקים, כי Jurij Veklenko סוחב את כל ההופעה הזו על גבו. כלום לא השתנה מהחזרה הראשונה. הוא מנסה פעמיים להופיע עם חולצה קצרה, כדי למשוך את קולות הגייז הוא נשמע טוב ווקלית ומלא כריזמה, אבל בהיעדר מושכי תשומת לב, מה הסיכוי שלו לעומת שאר המתמודדים? לא רב לדעתי.
רוסיה – Sergey Lazarev הוא כמו מכונה. כל חזרה מזכירה את הקודמת ונראית אותו דבר. הוא נשמע מצוין, אבל כל הנ"ל גורמים לחבילה כולה להיראות מאד סינתטית. מצד שני, הדעה שלי משוחדת. ויזואלית זה מושלם. האפקט של המראות מבלבל, כי בתחילה הוא עומד מול מראה אמיתית. רק לאחר מכן הוא פוסע למרכז הבמה ומאחוריו מסכי לד דמויי מראות. ויזואלית זה קר, מנוכר, מזויף, אך מושלם מכל בחינה אחרת.
אלבניה – חזרה טובה ל-Jonida Maliqi. האלבנים עשו כמה שינויים בהעמדה. זמרי הליווי עברו קצת קדימה, והמצלמה מראה אותם, יונידה אספה את השיער. השמלה נשארה. יש להבות בוידאוארט, אבל לא בהגזמה. היא עוזבת את המעמד של המיקרופון וצועדת קדימה בשלב כלשהו. על רצפת ה-LED יש וידאו של קן, שאנשים מתאספים בו, כדי לדמות את קריאתה של יונידה לאחיה האלבנים לחזור למולדת. זו חזרה טובה משמעותית מהראשונה, אבל אני לא רואה את זה עולה לגמר.
נורבגיה – שוב הופעה חזקה ווקלית ובכלל. הכימיה בין חברי KEiiNO נהדרת וכשפרד עושה יוייקינג יש סמלים שבטיים בוידאוארט ועל רצפת ה-LED. הוידאוארט מראה הרים בצבעים קרים ולאחר מכן אנחנו "טסים" לחלל, כאשר ה-"spirits" נראים כמו צורות צבעוניות אמורפיות. המוטיב החוזר בהופעה הוא שילוב של חום וקור. בסוף השיר, ה"תעופה" בבקדרופ מגבירה קצב והצבעים הקרים ביחד עם ה"רוחות" יוצרים צבעים חמים.
הולנד – דממת מוות בחדר העיתונאים. Duncan Laurence עולה באותה העמדה מהחזרה הראשונה, עם כלי הנגינה מהאייטיז, יש לזה קטע. הצבע הכחול והסגול בבקדרופ מוסיף המון לדרמה. הם שינו את גוף התאורה, ועכשיו מונחת קוביית פלסטיק שקופה על הקלידים, ומעליו מנורה עגולה. זה מקסים. הצבעים הקודרים תורמים לאווירה המלנכולית של השיר. הוא נראה כל כך קטן על הבמה, אבל הרגש שהוא מעביר עוצמתי מאד. שוכנעתי מחדש שזה זוכה בשבת הבאה.
מקדוניה – הופעה יציבה ובוטחת של Tamara Todevska. אין הרבה שינויים בהופעה מהחזרה הראשונה. בסוף ההופעה יש תמונה שלה ושל ביתה הקטנה על הוידאוארט. לוקח זמן לקול שלה להתחמם, אך אחרי שהוא מתחמם הוא יכול להמיס קרחונים. היא פרפורמרית עם נוכחות מאד חזקה. אני מאמין שזה יעפיל לגמר.
אזרבייג'ן – המתמודד לניצחון שחמק מתחת לאפי. אני עדיין לא מבין מה כולם מוצאים בזה. כן, ההופעה אסתטית והוידאוארט יפה, אבל השיר מה איתו? Chingiz שינה תסרוקת ונראה הרבה יותר טוב לטעמי. אני מעריך כי היו בעיות בסאונד, כי הוא איחר בכניסות לאורך השיר כולו.
היכונו ליום ראשון, לחזרות השניות של ישראל, צרפת, ספרד, איטליה, בריטניה וגרמניה.
התמונות מתוך אתר האירוויזיון הרשמי וצולמו על ידי Thomas Hanses ו-Andres Putting.
המדריך לאירוויזיון 