לאחר ההצלחה בשנה שעברה, חוזרת אוסטרליה לקיים זו השנה השנייה את הקדם, "Australia Decides". בשנה שעברה, סיימה המדינה והיבשת אוסטרליה, במקום התשיעי עם השיר "Zero Gravity" של Kate Miller-Heidke. עשרה מתמודדים יתחרו בשבת הבאה (12:30 בצהריים, שעון ישראל!) על הזכות להיות נציג המדינה ברוטרדם, הולנד. להלן סקירת השירים:

Casey Donovan – Proud – זוכת האיידול האוסטרלי ב-2004, שלא זכתה מאז להצלחה. השיר נפתח באופן שמזכיר קצת את אוסטריה 2014, ושירי ג'יימס בונד לסוגם. בלדת פופ סטנדרטית, תזמורתית, מפוארת משהו מבחינת העיבוד. מדובר בשיר דיסני, קיטשי למדי. התמה היא התגברות על מכשולים והעצמה עצמית. ל-Donovan קול גדול ומלא נשמה, אבל ההרגשה היא של פאוור בלאד משנות התשעים. מיושן וקלישאתי. 2/5.

Diana Rouvas – Can We Make Heaven – זוכת The Voice האוסטרלי. היא כתבה את השיר עם Louis Schoorl, אוסטרלי יליד הולנד, אשר היה מכותבי השיר האוסטרלי לאירוויזיון 2015, "Tonight Again". בנוסף, היה שותף בכתיבת שיריו של אינגרוסו במלודיפסטיבלן 2017 ו-2018, אשר ייצג את שבדיה באירוויזיון, "Dance You Off". גם ל-Rouvas קול גדול. השיר הוא פופ-מידטמפו המנוני, אך לא מעניין בעליל. יש עלייה בדרמה לקראת סוף השיר, שלא מוסיפה הרבה. המלודיה רזה, במיוחד של הפיזמון. חובבים השוו את סגנון השיר לזה של Emeli Sandé, ואת קולה של Rouvas לזה של Jesse J. השפעות של מוזיקת גוספל, אך נשמע שהיא לוחצת חזק מידי, אולי להסוות על השיר החלש. 2/5.

Didirri – Raw Stuff – בלדת אינדי-רוק קטנה ומקסימה. את השיר הוא מקדיש לרייצ'ל, מישהי שאנו לא יודעים את מקומה בחייו. המילים חידתיות וגורמות לך לתהות על מערכת היחסים ביניהם. יש משהו מאד עצוב בשיר, אבל גם מאד אופטימי. זה שיר פשוט, בריטפופ למתחילים, אבל אפקטיבי מאד, חשוף. אחד השירים היותר טובים שיצא לי לשמעו בעונת הקדמים הנוכחית. 4/5.

iOTA – Life – שם הבמה של Sean Hape. השיר נפתח ברקיעות פסנתר וממשיך כשיר בסגנונו של Mika. זה פופ על גבול הגלאם-פופ, עם רפרנסים גם ל-Queen ולמוזיקה בריטית משנות השמונים. זה חביב ומשובב נפש, המלודיה שמחה והאווירה כולה חמימה, אבל המלודיה לא מהודקת מספיק לטעמי, ונשמע כאילו היה לו רעיון, אבל הוא לא עיבד אותו למשהו אפקטיבי מידי. 3/5.

Jack Vidgen – I Am King I Am Queen – זכה ב-Australia's Got Talent ב-2011, אבל לא ממש הצליח מאז. בלדת פופ עם השפעת RnB. זו שוב בלדת העצמה ואהבה עצמית משורבטת, לדור ה-Z. יש כאן הרבה רחמים עצמיים, רפרנסים להט"בים ועוד. בסוף השיר הוא עולה לפלצטים ומנסה קצת לחקות את Sam Smith. המנגינה מעט גנרית והתוצאה הסופית אמנם רגשנית במידה, אבל לא משכנעת ולא קומפטטיבית דיה. 3/5.

Jaguar Jonze – Rabbit Hole – נכון לעכשיו נחשב חביב החובבים הגדול. האם השיר מסוגל לזכות בקדם המקומי? מדובר באחד השירים המקוריים והמעניינים יותר בקדם. אינדי-פופ-רוק עם השפעות ניינטיזיות מובהקות ופיזמון קליט בצורה בלתי רגילה. הקצב והביט אינטנסיביים מאד וההוק של השיר ממכר. כינורות דרמטיים ועצבניים והרגשה של להקת Garbage במודל 2020. מצוין. 4/5.

Jordan-Ravi – Pushing Stars – השיר נכתב על ידי צוות אוסטרלי-שבדי: האוסטרלים הם Tania Doko ו-George Sheppard, מתמודדי הקדם של השנה שעברה. בין הכותבים השבדיים Martin Eriksson, שהספיק לכתוב מספר שירים למלודיפסטיבלן. מדובר במידטמפו עד אפטמפו חביב ופושר. קצת סגנון של One Direction ודומיהם. מלודיה והפקה, שמתכתבים עם מוזיקת פולק, אך הם טין-פופ מודרני יותר מהכל. זה נשמע מוכר, אבל די גנרי. עם זאת, זה יכול להצליח מאד על הבמה, אם מדובר בפרפורמר כריזמטי. 3/5.

Mitch Tambo – Together – האינטרו זרק אותי להונגריה 2005. השיר מושר באנגלית וב-Gamilaraay, שהיא אחת השפות הילידיות באוסטרליה. מדובר בהמנון מיושן למדי וקיטשי. המילים קלישאתיות, מדברות על אחווה ושלום. עוד פופ מידטמפו, שנשמע כמו קלישאה על שירי אירוויזיון ויותר מתאים להיות שיר פתיחה או נעילה של אולימפיאדת חורף נשכחת. 2/5.

Montaigne – Don't Break Me – השיר האחרון להיחשף. בלדה עד מידטמפו, אינדי-פופ, עם הפקה עדכנית ומלודיה נחמדה, אם כי לא זכירה במיוחד. הפיזמון כבר יותר קליט וקל לעיכול, אבל כמו השיר של Jack Vidgen, יש כאן הרגשה של שיר שנכתב ברגע האחרון. זה נחמד וראוי להערכה, אבל היה אפשר להתאמץ אולי קצת יותר? 3/5.

Vanessa Amorosi – Lessons of Love – זכורה לאלו שחיו בשנת 2000, אז היה לה להיט גדול שהושמע רבות, גם ברדיו הישראלי. למי שציפה ללהיט באותו רמה של "Absolutely Everybody", צפויה אכזבה. הסגנון שלה השתנה רבות מאז. מדובר בבלדת פופ-רוק אמצע הדרך, עם הפקה כבדה. כבדה מאד אפילו. חובבים הישוו את הסגנון המוזיקלי לזה של Milery Cyrus. ל-Amorosi עדיין יש קול גדול, אבל השיר, למרות שיש בו חלקים חזקים, לא בולט יותר מידי. 3/5.

 

להלן דירוגי לשירי הקדם:

1. Didirri – Raw Stuff
2. Jaguar Jonze – Rabbit Hole
3. iOTA – Life
4. Montaigne – Don't Break Me
5. Vanessa Amorosi – Lessons of Love
6. Jordan-Ravi – Pushing Stars
7. Jack Vidgen – I Am King I Am Queen
8. Diana Rouvas – Can We Make Heaven
9. Mitch Tambo – Together
10. Casey Donovan – Proud

אישית, הייתי שמח מאד אם אוסטרליה תיבחר ב-Didirri, עם שירו הקרוב למושלם, אך לדעתי Jaguar Jonze מתמודדת חזק על הזכייה, כאשר לא ניתן לשלול זכייה של Jordan-Ravi. השופטים עשויים לפרגן ל-Vanessa Amorosi, אבל אני בספק אם הקהל יסכים איתם עליה. עם זאת, קשה לי לקרוא את הקהל האוסטרלי, וכפי שבשנה שעברה הם הפתיעו בבחירתם, הם עשויים לעשות כך גם הפעם.