2020: ארמניה – סיקור ה-Depi Evratesil – המדריך לאירוויזיון

ארמניה בוחרת! הקדם המקומי "Depi Evratesil" (לעבר האירוויזיון) נערך הערב (שבת). 12 שירים מתמודדים על הבכורה ועל הכרטיס לרוטרדם. ניתן לצפות בשידור החי כאן.

Agop – Butterflies – בסקירת השירים ציינתי: "שיר פאנק-פופ או פאוור-פופ קצבי. השיר, כפי שניתן להבין מכותרתו, הוא באווירה אופטימית ושמחה. זה מאד אמריקאי בסאונד. העיבוד מעט זול, ומשלב צלילי אלקטרו עדכניים עם צלילים, שנשמע שהוכנו במחשב ביתי… זה חמוד, מרענן, אך לא גאוני ולא משאיר חותם. 3/5."
בהופעה החיה: הופעה חמודה וחובבנית. אל Agop מתלווים ארבעה רקדנים והם קופצים, רוקדים ביחד ונותנים הרגשה של הופעה בתיכון השכונתי.

Karina EVN – Why? – בסקירת השירים ציינתי: "השיר מתחיל נחמד עם מקצב אלקטרו, אבל אז מתחילה השירה… וזה נשמע חובבני. מלבד המבטא מסיח הדעת, השיר מנסה נורא להיות להיטי והמנוני והתוצאה היא ההפך מגניב. זה פופ-טראנס, שחושב שהוא יכול להיות "Euphoria". עם Millennial Woop ועם קטע של ראפ/ספוקן וורד, השיר מספק 3 דקות, ש-2 מתוכן הן קרינג' מוחלט. 1/5."
בהופעה החיה: מה לעזאזל היא לובשת?! עם מחוך מנומר, בגד גוך שחור ועיטורים בכסף וקרחת, היא מזייפת את נשמתה בשיר הגרוע מלכתחילה הזה… היא נוהמת תוך כדי השיר, מכה בישבנה. שמישהו יעשה שזה ייגמר.

Hayk Music – What It Is To Be In Love – בסקירת השירים ציינתי: "בלדת פסנתר, שמזכירה קצת את אירלנד 2018, אבל פחות אלגנטית. קולו של הזמר נעים ועולה לפלצטים בפיזמון, המילים רזות להחריד. האם היה כאן ניסיון לעשות "Arcade" או שיר בסגנונו של Sam Smith? הוא יכול לשיר שירים בסגנון, אבל למצוא לעצמו כותבים אחרים. זה בינוני עד בסיסי, אבל עובר. 3/5."
בהופעה החיה: הצבע השולט על הבמה הוא התכלת. הזמר לובש ז'קט וחולצה לבנים עם מכנסיים שחורים. הוא מבצע את השיר ישוב על כיסא. הופעה קטנה ואינטימית. ווקלית הוא טוב ומוכר את השיר הזה, אבל השיר עצמו לא מחזיק כל כך.

ERNA – Life Faces – בסקירת השירים ציינתי: "זה שונה. השיר מתחיל כבלדת פופ-ג'אז, ובגשר הופך לקצבי. זה שומר על אווירת הפופ-ג'אז, אבל זה די בינוני, ולא מצליח ליצור חיבור למאזין. זה נשמע כמו ג'אם סשן גרוע, שבו המציאו מלודיה בחצי דקה וחזרו עליה בלופים. זה מאד בסיסי מבחינה המנגינה. 2/5."
בהופעה החיה: ERNA עולה בחולצה אסימטרית בצבע חרדל ומכנסיים שחורים. היא רוקדת על הבמה בחוסר חן. הההופעה חובבנית, והשיר אף גרוע יותר. בסוף השיר זיקוקים שלא לצורך. שיר ופרפורמרית חסרי כריזמה.

EVA Rida – No Love – בסקירת השירים ציינתי: "השיר נפתח בצלילי גיטרה, שמזכירים בלדה ספרדית או איטלקית. המבטא של ERNA קצת מפריע. זו בלדה עד מידטמפו עם הפקת אלקטרופופ, שמשלבת קצת כלים אקוסטיים. עוד שיר שלא סגור על מה שהוא רוצה להיות כשיהיה גדול. הפיזמון חסק הוק ברור, והשיר באופן כללי לא מצליח להותיר רושם. 2/5."
בהופעה החיה: היא עולה עם חולצה לבנה, שמלת עור שחורה ושיער סגול. לא ברור באיזה סולם היא שרה, או באיזו שפה. בפיזמון האורות על הבמה מתחילים לרצד ועבודת המצלמות מנסה לעשות ארמניה 2016…

Athena Manoukian – Chains on You – בסקירת השירים ציינתי: "מדובר באחד הפייבוריטים לזכות בקדם. חייב לציין שהופעתי למשמע השיר, ואני לא חושב שהשופטים בקדם הולכים להצביע לזה. זה טראפ-היפ-הופ מאד מאד אמריקאי. המבצעת מנסה להיות Ariana Grande או Nicky Minaj, אבל למען האמת, זה נשמע כמו חיקוי חיוור. 2/5."
בהופעה החיה: מדובר בהופעה המהודקת ביותר עד כה. היא עולה בחליפת גוף מנצנצת, עם ארבעה רקדנים וכס מלכות. הכוראוגרפיה טיפשית, אבל עובדת. הביט אפקטיבי. זיקוקים ולהבות של אש עולים מהבמה. אם יבחרו הופעה ולא שיר, זה השיר שיילכו איתו. היא עצמה יפהפייה.

Gabriel Jeeg – It's Your Turn – בסקירת השירים ציינתי: "השיר נפתח כמו "I Will Survive". המבצע שר בדרמטיות, שיר קברטי מאד, מיושן, שנות העשרים סטייל, ואז… השיר משתנה לפופ-דיסקו זול וטיפשי. בפיזמון זה כבר נשמע כמו הופעה בקלאב מד בקאריביים. אחד השירים הגרועים שיצא לי לשמוע בעונת הקדמים הנוכחית. 1/5."
בהופעה החיה: זה נורא כמו שזה בגרסת סטודיו. הוא לובש שחורים, כולל מכנסי עור. עמו שתי רקדניות חסרות קסם. מדובר בהופעה של צוות בידור במלון זול באילת. המצלמה מתמקדת בקהל, שנראה משועמם על גבול הנגעל.

Sergey & Nikolay Harutyunov – Ha, Take a Step – בסקירת השירים ציינתי: "סוג של בלדת רוק מיושנת בלי טעם וריח. זה מוזר. המלודיה לא איומה, כמו המילים המקושקשות, heaven, forever ונהמות אה-הא או הא… בשילוב הקולות הצרודים של הזמרים, זה נשמע כמו פארודיה על רוקרים מזדקנים. 1/5."
בהופעה החיה: שאלוהים יברך אותם… מסתבר שמדובר בשיר, שעוסק במחאות הפוליטיות והשינויים שבאו בעקבותיהם ב-2018. אחד מהם לובש לבן, השני עם ז'קט שחור, יושב על כיסא, עם מקל… ולא עושה שום דבר. בפיזמון השני, הוא מתחיל לצווח. זה באמת, מטופש כל כך.

Miriam Baghdasaryan – Run Away – בסקירת השירים ציינתי: "מדובר בפייבוריט השני, כאשר כעת מדברים על קרב בקדם בין שיר זה לבין "Chains on You". זה סביר בהחלט, אבל מעט אנמי. ל-Baghdasaryan יש קול ג'אזי מצוין ומבטא טוב. השיר עצמו הוא בלדה עם רכיבי אלקטרו ואמביינט, המשדר אווירה קודרת. 3/5."
בהופעה החיה: שיפור משמעותי מההופעות האחרונות. Baghdasaryan עולה בשמלה אדומה על במה אפופת עשן. היא קצת over singing את השיר, אבל הקול שלה חזק ויציב, ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. השיר עצמו, לא להיט, אבל בהחלט סביר. בוידאוארט להבות ופיצוצים.

Vladimir Arzumanyan – What’s Going On Mama – בסקירת השירים ציינתי: "הפייבוריט הרביעי והאחרון של החובבים, ולו משום שמדובר בשיר שמיע, אם כי גנרי למדי. אלקטרופופ מידטמפו, עם מלודיה שבלונית, אך לא מזיקה. אלמנטים אמביינטים והפקה מניחה את הדעת, גורמים לשיר להיות אחד החביבים בקדם הזה. אבל מדובר בשיר פשוט ולא מעניין במיוחד. 3/5."
בהופעה החיה: Arzumanyan עולה עם כובע גרב אדום, חולצה שחורה וז'קט שחור אורבני משהו. הוא יושב על ספה מעור שחור ולצידו מנורות ושולחן קטן. צורות אדומות בוידאוארט ווידאו של בחורה, שככל הנראה מדמה את מושא השיר. לא הבנתי את הקונספט של ההעמדה. ווקלית, הוא נשמע טוב, אבל חסר נוכחות בימתית.

Arthur Aleq – Heaven – בסקירת השירים ציינתי: "אחרי אינטרו של כלי מיתר ואווירה אתנית, מתחיל השיר, שהוא בלדה עד מידטמפו. גם השיר הזה נשמע כמו גרסת דמו, שנעשתה על מחשב ביתי וללא אולפן. המבטא לא נעים, המילים קלישאתיות. העיבוד הוא ברדק שלם. הבתים הם החלק היותר טוב של השיר, בעוד הפיזמון שבלוני ביותר. 2/5."
בהופעה החיה: Aleq עולה בשחור, כאשר הז'קט שלו הוא טייק על הפולקלור המקומי, אני מניח. את הבמה שוטפים אורות, במה שנראה כמו הרבה אווירה על מעט שיר. זה נשמע כאילו יש שני שירים בפלייבק, כל כך הרבה קורה, ועם זאת מוזיקלית, לא קורה כלום.

TOKIONINE – Save Me – בסקירת השירים ציינתי: "מדובר באחד הכותבים של ארמניה 2019, "Walking Out". פייבוריט חובבים נוסף. פופ-דאנס חביב ולא מזיק. החלק אחרי הפיזמון הזכיר לאנשים את "Statements" של Loreen, שאר השיר הזכיר לאנשים את "Dance You Off" של Benjamin Ingrosso. זה אכן מופק בכבדות, כמו שיר מועדונים. עם זאת, זה רמה אחת או שתיים (או שלוש) ממה ששמעתי עד כה. 3/5."
בהופעה החיה: TOKIONINE עולה בחליפת טרנינג וכובע גרב שחור. עמו ארבע רקדניות בלבוש כסוף, המדמות חייזרים אולי? בוידאו ארט אווירת מטריקס. ווקלית הוא נשמע טוב, אבל משהו בהופעה לא עובר מסך. זה עדיין, לטעמי, השיר הטוב ביותר בליינאפ.