2020: מולדובה – סיקור ה-O melodie pentru Europa

מולדובה בוחרת את שירה לאירוויזיון 2020. ממש היום, כמה שעות לפני הגמר, פרשה Geta Burlacu מסיבות אישיות. וחבל, היה לה את השיר הכי טוב בקדם.

Denis Midone – Like a Champion – בסקירת השירים כתבתי: "המבטא שלו באנגלית לא טוב כל כך, במיוחד בכותרת השיר, שחוזרת על עצמה… מידטמפו בינוני, עם מילים מביכות למדי. המלודיה לא רעה, אבל גם לא בולטת לטובה. פופ בהפקה מינימליסטית עם השפעות RnB קלות. האנרגיה נמוכה. אני לא מצליח להתגבר על ה"שמפיון". 2/5."
בהופעה החיה: זה לא הולך לשום מקום. הוא מופיע לבדו על הבמה עם ז'קט אפנתי, עטור סמלי V בגווני כחול שונים. לפחות הוא למד להגות "Champion" כמו שצריך, יחסית כמובן. השיר עדיין גרוע מאד.

Natalia Gordienko – Prison – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מופק לעייפה בצלילים אלקטרונים דרמטיים ובומים למיניהם. בלדה, אשר מתפרצת בפיזמון. זה מזכיר את רוסיה 2016, רק פחות קצבי. הופתעתי מכמה שהשיר הרבה פחות אפקטיבי ממה שחשבתי. ניכר שהם חשבו על ההעמדה וההופעה ולפי זה תפרו שיר. הכי מלאכותי שיש. 1/5."
בהופעה החיה: ווקלית היא נשמעת הרבה יותר טוב ממה שציפיתי. לצידה, 4 זמרי ליווי על כיסאות מוארים. אני לא מבין את השיר הזה. זה קיטש מוחלט. הצבע השחור שולט על הבמה. מכף ידה יוצא אור, משל הייתה דוטר במלודיפסטיבלן.

Viorela Moraru – Remedy – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מידטמפו מפתיעה למדי. הפיזמון הוא החלק החזק בשיר, אשר בו Moraru מסלסלת בקולה ונותנת לשיר גוון אתני מסוים. המילים של השיר קצת מביכות והיה אפשר להתאמץ קצת יותר. ועדיין, זה מפתיע לטובה. ההפקה האלקטרונית מחמיאה לשיר ולקולה של הזמרת. 3/5."
בהופעה החיה: הופעה ווקלית מוגבלת ומבטא בלתי אפשרי. היא עולה בשמלה לבנה, עם חבורת רקדנים לבושי סמרטוטים. זה דרמטי שלא לצורך. זה שיר סביר, ולא היה צריך את כל הבלאגן הזה על הבמה כדי למכור אותו.

Valentin Uzun & Irina Kovalsky – Moldovița – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר בעוד חביב חובבים. שיר תיירים פשוט, מטופש, כפרי וממכר. הסאונד הרומני-מולדובי מוכר. מלא "הופה", אזכורים של ממליגה ושימוש בשמות של מדינות, כולל אמירת "שלום" בעברית. זה נורא כיפי מצד אחד, מצד שני זה סיתנטי ונכתב לתחרות. אני חצוי בהרגשתי לגבי זה. 3/5."
בהופעה החיה: שיר תיירים חמוד להפליא, גם אם מרגיז במידה. ההופעה על הבמה מחניפה כצפוי. הם יושבים על ספסל-שולחן כאילו הם בפיקניק בסחנה. כולם לבושים בתלבושות מסורתיות והרקדניות נותנות בריקוד עם. חמוד ומרגיז בו זמנית.

Lavinia Rusu – Touch – בסקירת השירים כתבתי: "המנון פופ-האוס קצבי ומועדוני. הצלילים אמביינטים ונחמדים, אבל המלודיה של השיר לא עשירה מספיק, סתמית למדי. הקול של Rusu נהדר, ולדעתי היא ראויה לשיר טוב יותר. גם כאן ההרגשה היא של הפקה שאיחרה את הרכבת .2/5."
בהופעה החיה: היא מרגישה עצמה מלכת דיסקו, עולה עם אאוטפיט בסגול מנצנץ. לצידה רקדניות בתכלת מנצנץ. מדובר בהופעה במתנ"ס חביבה. חובבני וחסר חן. בלייב, הקול שלה נשמע הרבה הרבה פחות מרשים.

Dima Jelezoglo – Do It Slow – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצליל אתנו-פופ, משל היינו בשיר טורקי או יווני באירוויזיון של לפני 15 שנים. המבטא של Jelezoglo לא מדהים. הוא מנסה לסלסל ולמכור לנו אווירה ערבית/ים תיכונית. הדרופ האלקטרוני מיושן כאמור, ונשמע כאילו אנחנו במועדון תל אביבי ב-2002. גם זה מהנה עקב טראשיותו, אבל מפה ועד האירוויזיון הדרך ארוכה ומפותלת… שלא לומר מסולסלת. 2/5."
בהופעה החיה: טוב, זה משהו שצריך לראות כדי להאמין. הזמר מענטז קלות, מלווה על ידי רקדניות במראה רקדניות בטן, שמענטזות ביחד עם זמרות הליווי. זה קצת הופעה תחנה מרכזית, אבל אני אוהב את זה על האלמנט הקאלטי שיש בזה.

Diana Rotaru – Dale dale – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר בחביב החובבים הגדול. השיר נפתח בהפקה כבדה מאד, שמזכירה את הצליל הרומני שהפך אפנתי לדקה וחצי בעשור הראשון של האלפיימז. זה כבר טראש לפנים, אתנו-פופ מולדובי. ההרגשה היא של שיר מיושן, אך לפחות כזה, שהוא מקומי מאד ומייצג את המוזיקה של המדינה. 3/5."
בהופעה החיה: ה-גילטי פלז'ר של הערב. היא עולה עם קפוצ'ון כסוף. היא והרקדניות לבושות בצבעי כסף, אבל נראה שרכשו את האאוטפיטס בזמיר טריקים. הופעה כיפית ומרימה. זה בדיוק מה שהאירוויזיון שלנו צריך עכשיו. הזוכה המוראלי של הערב.

Pasha Parfeny – My Wine – בסקירת השירים כתבתי: "Parfeny החמוד חוזר בסגנונו המוכר. פופ קצבי חמוד עם מקצב רומני-מולדובי-אתני כיפי ומקפיץ. המבטא שלו חמוד ועובד עם העובדה, שמדובר בשיר עם הרבה פולקלור ושמחה מולדובית. ושיר על יין, מה יש לא לאהוב. זה לא משתווה לשירו מאירוויזיון 2012, זה פחות פופי ופחות מוכוון מצעדים, אבל זה כיפי, אותנטי ומחוייך. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בלבוש מוגזם, שכנראה שואל קצת מהפולקור המקומי. עמו שני רקדנים, המשלבים בין ריקוד אורבני לריקוד רומני. זה שמח מאד, שיכור מאד ואפקטיבי מאד, גם אם אתה פיכח. זמרות הליווי נכנסות לפריים בפיזמון השני בתלבושות מסורתיות. בברייק, כולם רוקדים כשגבם אל הקהל, ופרצופים מצוירים מאחורי ראשיהם. זה משעשע ושמח מאד.

Live Beat – Love Me Now – בסקירת השירים כתבתי: "דאנס Fאנקי, שתמיד נחמד להאזין לו. השיר לא בולט מידי בז'אנר שלו. הביט בפיזמון הזכיר לחובבים את "Friend of a Friend", שגם הוא לא היה הכי מקורי מלכתחילה. לסלונית יש קול מלא נשמה, כמתבקש בשירים כאלו, ונשמע שהיא מתמסרת לשיר. אני מרגיש שזו תהיה הופעה כיפית, אבל השיר לא קומפטטיבי כדי להגיע להישג משמעותי. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה באאוטפיט עור אדום עם שני זמרי/רקדני ליווי. שני רקדנים נוספים מתזממזים על הספה בצידי הבמה. ההופעה מגוחכת, אבל השיר מהנה במידה. אחד מזמרי הליווי נותן בראפ בשלב כלשהו.

Valeria Pașa – It’s Time -בסקירת השירים כתבתי: "פאוור פופ, המתחיל כבלדה עד מידטמפו בבתים והופך לשיר אגרסיבי בפיזמון. המבטא שלה לא הכי טוב, אבל ניכר שיש לה קול טוב ומלא נשמה. הפיזמון המנוני, אבל ההרגשה היא של שני שירים שהולחמו להם יחדיו בחוסר חן. 3/5."
בהופעה החיה: החדשות הטובות הן, ששנות התשעים הגיעו למולדובה. החדשות הרעות הן, ששנות התשעים הגיעו למודלובה רק עכשיו. היא נותנת הופעה ווקלית סבירה, אבל ויזואלית זה מיושן מאד וחסר סיכוי. לבושה בלבן + עליונית עור + כובע עור + צמד רקדניות בלבוש תואם. הקול שלה מאנפף מעט.

Maria Ciolac – Our Home – בסקירת השירים כתבתי: "השיר קיים בגרסת הדמו בלבד נכון לעכשיו. בלדת פסנתר פשוטה, ועצובה, שקשה לשפוט אותה בלי הקלטה באיכות גבוהה. הקול של Ciolac הוא אלטו-סופרן, המלודיה נחמדה, אך לא קליטה יותר מידי. עם העיבוד הנכון, זה יכול להתחבב עליי מאד. 3/5."
בהופעה החיה: אחד השירים החביבים עליי בקדם. היא עולה עם שמלה תכולה ארוכה. לצערי היא לא מנגנת על פסנתר. זה מאד בית ספר למוזיקה, וחסר סיכוי, אבל אני מאד אוהב את הבוסריות של זה. הייתי מעדיף אם זה היה מושר ברומנית. העיבוד לצערי, עדיין ברמה של דמו.

Sasha Letty – Summer of Love – בסקירת השירים כתבתי: "להיט אירוטראשי קצבי וממכר. זה כל כך זול, שזה הופך להיות נהדר. המילים טיפשיות ונהנתניות. המבטא שלה גרוע, עד שהוא הופך להיות נהדר. ההפקה עמוסה עד כאב בצלילי סינתיסייזרים. חובבים העלו, שהפיזמון נשמע כמו "Boys Boys Boys" של Sabrina. כן, זה לא הכי מקורי שיש בנמצא. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה בשמלת מיני כסופה והרגשת דיסקו כללי. אחד הרקדנים הוא מעין ברמן על הבמה. שתי הרקדניות לבושות בכסף ושחור. עוד שני זמרי ליווי עייפים יושבים על כסאות בצד. זה זול ונפלא.

Irina Kit – Chain Reaction – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר באירופופ קצבי כמיטב המסורת. המלודיה בבית נשמעת כמו שיר ילדים, בעוד בפיזמון היא הופכת להיות שלאגר "שבדי" חצי אפוי. 2/5."
בהופעה החיה: את השיר היא מתחילה ליד הפסנתר. בפיזמון היא קמה ופוסעת קדימה עם שתי זמרות הליווי. היא לובשת שמלת מיני ירוקה, מסביבה כולם בשחור. רקדן עם חולצה שקופה מקפץ ביניהן. היא לא מפסיקה לעשות פאוור פיסט.

Petronela Donciu & Andreea Portărescu – We Will Be Legends – בסקירת השירים כתבתי: "באתי עם ציפיות נמוכות לשיר הזה והצלחתי איכשהו להתאכזב. זה מתחיל כבלדה ועובר למידטמפו, שמנסה להישמע כמו המנון. זה לא נשמע כמו כלום, לא הצלחתי להבין מה ניסו לעשות כאן. אין לזה זכות קיום מחוץ לתחרות (או בתחרות עצמה לצורך העניין). 1/5."
בהופעה החיה: הצמד עולה בשמלות מוגזמות, נובורישיות מאד. ההופעה הווקלית קשה, המבטא קשה אף יותר. הכוראוגרפיה מביכה. מאחוריהן בדים אפורים מתנופפים ומכונת רוח מיותרת.

LANJERON – Hi Five – בסקירת השירים כתבתי: "ההרכב מביא שילוב של דאנס-פופ עם צלילי חצוצרות א-לה שנות ה-20 של המאה הקודמת. גם כאן מדובר בסגנון שהיה אפנתי לפני כעשור, ורומניה התמחתה בסוג המוזיקה הזה. ההפקה נחמדה, לא פרשית מספיק לטעמי. לא מצליחים להבין על מה הם שרים, כי הפלייבק פשוט יותר חזק מהקולות שלהם… חביב ולא מזיק. 3/5."
בהופעה החיה: זה קצת הופעת בית ספר. שלושת הזמרים יושבים על ספסל בלבוש אורבני, ומאחוריהם הנגנים. זה מרים ושמח, אבל זו לא רמה לצערי. הם מנסים להיות Sunstroke Projekt ממש בכוח, עם ההוק של הסקסופון. זה לא כל כך עובד.

Julia Ilienko feat. Mishel Dar – Tears – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח במקצב פופ-האוס מוכר, לא הכי רענן, יש לציין. הפיזמון מושר פעמיים (!) לפני שעוברים לבית הראשון. הרבה הפקה (מיושנת) על שיר פשוט למדי. זה נשמע כמו שיר קדמים טיפוסי, חסר אופי, טעם או ריח. הפיזמון רפטטיבי מידי והשיר לא מתפתח לשום מקום. 2/5."
בהופעה החיה: השיר מבוצע על ידי חברי ההרכב, במין מכונית. זה נראה מגוחך. הם נעים מצד לצד ומשדרים אווירה שמחה וחיובית, אבל הכל מרגיש מאולץ. לקראת סוף השיר, הם יוצאים מהמכונית ופוסעים למרכז הבמה.

Catarina Sandu – Die for You – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר באחד מחביבי החובבים בקדם זה. שומעים את הסגנון של הכותב הנ"ל, אבל זה נשמע כמו שירי פופ נשכחים מלפני 20 שנה. זה אירופופי קצבי, אבל זה אפילו לא טראשי מספיק להיות גילטי פלז'ר, גנרי. לא מספיק טוב לצערי. 2/5."
בהופעה החיה: היא והמלוות עולות בתלבושות של חג המתים המקסיקני. ההופעה הווקלית טובה ומשביעת רצון, אבל התחפושות מסיחות את הדעת מהשיר. הקצב כיפי וההופעה מופקת כראוי.

Alexandru Cibotaru – Cine te-a facut să plîngi – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מידטמפו מלודית ונימוחה. זה שיר אמצע הדרך, ברומנית מלאה. המלודיה רומנטית וההרגשה עצובה ומתוקה. "מי גורם לך לבכות?" היא התרגום של כותרת, מה שמסביר קצת את המוד של השיר. זה נחמד, מיושן, אבל נעים במידה. 3/5."
בהופעה החיה: זה אחד השירים החמודים הערב. הוא עולה בחליפה כחולה-אדומה ומראה כללי של חוסר מודעות. זה מקסים ותמים. זה גם אחד השיירם הבודדים המושרים ברומנית הערב. חסר סיכוי, אבל אהבתי מאד.

Maxim Zavidia – Take Control – בסקירת השירים כתבתי: "הוא מאד רוצה להגיע לאירוויזיון. הפעם הוא מנסה לחקות את הסאונד של RagnBone Man. בחלק השני של השיר מצטרפת אליו מקהלת גוספל, והכל נראה שלא לצורך. זה ניסיון לתת לשיר איזשהו סאונד של מוזיקת נשמה. פחות עובד עליי. 2/5."
בהופעה החיה: הופעת מתנ"ס טיפשית. השיר מתחיל בבמה חשוכה, כאשר המלווים מקיפים את הזמר. כולם לבושים בשחור. הרבה משחקים של אור וצל בשקל תשעים. הוא תמיד מסיים גבוה, ללא סיבה מוצדקת. גם הפעם?