2021: צרפת – סיקור ה-Eurovision France, c'est vous qui décidez!

הערב צרפת בוחרת שיר. במסגרת הפורמט, Eurovision France, c'est vous qui décidez!, יתמודדו הערב 12 זמרים, זמרות והרכבים, על הזכות לייצג את צרפת ברוטרדם במאי 2021. 8 שירים יעפילו לסופר-גמר, 7 שירים מהקהל ושיר אחד מהשופטים. בסופר-גמר ההצבעה תהיה 50%-50% שופטים וקהל.

הקדם משודר מפריז, וניתן לצפות בו כאן בשידור ישיר. הערב נפתח ברקדנים/דגלנים מנופפים בדגלי סמל האירוויזיון עם דגל צרפת בתוכו לצלילי "Waterloo" של ABBA, זוכה אירוויזיון 1974. Marie Myriam עולה לבמה עם חמישה ממתמודדי הערב לשיר את השיר הזוכה שלה מאירוויזיון 1977, השיר האחרון מצרפת שזכה בתחרות. Natasha St. Pier עולה עם ארבעה מתמודדים נוספים, לשיר את השיר שלה מאירוויזיון 2001. הזיופים של המתמודדים לא נגמרים. Duncan Laurance עולה לבצע את "Aracde", זוכה אירוויזיון 2019 שלו מטעם הולנד, עם חמישה מתמודדים נוספים. עמיר עולה אחריו לבצע את שירו מאירוויזיון 2016 עם ארבעת המתמודדים האחרונים.

המנחים Stéphane Bern ו-Laurence Boccolini עולים לבמה, כאשר מאחוריהם כל מתמודדי הערב. הם מציגים את השופטים: יו"ר צוות השופטים הוא נציג 2016, עמיר חדד, ובנוסף אליו Chimène Badi, Michèle Bernier, Agustín Galiana, Jean-Paul Gaultier, Élodie Gossuin , זוכה אירוויזיון 2019, Duncan Laurence, הזמר André Manoukian, זוכת אירוויזיון 1977, Marie Myriam ונציגת 2001, Natasha St-Pier.

המנחים מזמינים לבמה את זוכת אירוויזיון ג'וניור 2020, Valentina Giovagnini, לראיון קצר. התחרות מתחילה!

Andriamad – Alléluia – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי תופים גדולים ואז בליריקה קלישאתית כדוגמת "People of the World" ו"הללויה". ההרגשה הכללית היא של שיר, שמנסה לרקוד על כל החתונות. שיר שלום ואחדות, עם צלילים שבטיים מסורסים. אני מאד אתעצבן אם הצרפתיים ייבחרו את השיר השבלוני הזה כנציגם ברוטרדם. קולות מאוול רק מוסיפים לאווירת הקלישאות. זה יותר מידי מסרים של שלום ואחווה עם הפקה כבדה, על מעט מידי שיר ומלודיה רזה. 2/5."
בהופעה החיה: היא לבושה באאוטפיט טורקיז בהיר מנצנץ, שנשלף משנות השבעים. הוא לבוש בגוונים שונים של אדום וחולצה שחורה. ארבעה רקדנים לצידם, תורמים לאווירה הקצבית של השיר בכוראוגרפיה אורבנית משהו ומודרנית. הם לא מצליחים להחזיק את השיר ווקלית, אבל עבודת המצלמות מחמיאה להם וגם הרקדנים. השיר עדיין, לדעתי, מתחת לכל ביקורת. היא צווחת מידי פעם, ודווקא לקראת הסוף מצליחה לדייק בתווים.

עמיר מציין, שהם הזכירו לו את ארנה ומשה דץ. Marie Myriam אוהבת את השיר וחושבת שצרפת לשלוח אותם לאירוויזיון. השופטים מעניקים לצמד 8/10 לבבות, מה שאומר ש-8 שופטים מתוך 10 אהבו את השיר.

Juliette Moraine – Pourvu qu'on m'aime – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדה צרפתית טיפוסית, שנדמה שנשלפה מאיפשהו בשנות השבעים. צלילי אקורדיון ופסנתר, על רקע קולה הנשבר והאמוציונלי של הזמרת, מבטאים נאמנה את התרבות המוזיקלית הצרפתית והמסורת המקומית של בלדות קורעות לב, שלא יודעות איפוק מה הוא. אתה שומע הרבה סבל בקולה, אבל שואל את עצמך עד כמה השיר הזה מיוחד או שונה משירים דומים, אשר שמענו בעבר. קצת גנרי בז'אנר שלו, לצערי, צפוי ולעיתים נופל לקלישאות. 3/5."
בהופעה החיה: כתום הוא הצבע של ההופעה. Moraine לובשת חליפת מכנסיים כתומה, עם חלק עליון דמוי עור. אלומות אור כתומות מאירות אותה ואת הבמה. הופעה ווקלית לא רעה בכלל. היא תיאטרלית במידה ובאופן שהיית מצפה שיבצעו בלדה צרפתית שכזו. את התו הגדול לקראת סוף השיר היא מבצעת באופן מושלם. וואו. ברקע, כוכבים נופלים.

השופטים מחמיאים לה על ההופעה. הם מעניקים לה 7/10 לבבות.

Céphaz – On a mangé le soleil – על גרסת הסטודיו כתבתי: "זה לא רע, אבל רחוק מלהדהים. מלודיה קטנה ופופית באווירה שמחה, אבל לצערי כזו שלא מתפתחת לשום מקום. השיר נכתב בין השאר על ידי המוזיקאי הוותיק Antoine Essertier, שכתב בעבר ל-Chimène Badi, Nolwenn Leroy, Chiara ועוד. Céphaz מוכיח יכולות בימתיות מרשימות, אבל אני בספק עד כמה אפשר להרים את השיר הזה בהופעה החיה. הצרפתים, שנשמרים מבלדות כמו מאש, עשויים להצביע לזה, וזו תהיה טעות לטעמי. יש משהו לאה מעט בשיר, והוא לא מתרומם בשום שלב. 3/5."
בהופעה החיה: Céphaz עולה בחליפה צהובה עם חולצה לבנה. יש לו קול גבוה קצת מידי לטעמי. הבמה צבעונית. המלווים עומדים על מדרגות אדומות מאחוריו, שהופכות לבמה. שמו באדום בגדול מעוטר באורות . המלווים לבושים במכנסיים משובצים באדום וחולצות לבנות. ויזואלית זה נראה מצוין, מוזיקלית זה סתמי, ווקלית זה לא עובר אודישן. בסוף השיר הוא עולה לבמה האחורית והרקדנים/זמרי הליווי עוברים לקדמת הבמה.

השופטים מעניקים לו 6/10 לבבות.

Amui – Maeva – על גרסת הסטודיו כתבתי: "טוב, לא באמת הייתי צריך את זה. קצב קריבי, שמצד אחד מביא את הטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים, ומצד שני משחק גם עם אפנת המוזיקה הקריבית, שהפכה פופולרית בשנים האחרונות. אני חש שב-2010 הצרפתיים עשו את זה טוב יותר. בניגוד לשיר של 21 Juin Le Duo, השיר הנוכחי צפוי להתרסק לגמרי על בימת האירוויזיון. הפיזמון קלישאתי ומעט מיושן. הפקת השיר טובה, אבל החבילה ככלל היא לא הטוב ביותר שיש לצרפת להציע, גם בז'אנר הזה ספציפית. 3/5."
בהופעה החיה: רצפת הבמה מדמה גלים, מה שמכניס אותך לאווירה הקריבית מן ההתחלה. זה סוג של גילטי פלז'ר, אני מודה, אבל זה חובבני מאד. הנוכחות הבימתית לא שם. הקהל מנופף בדגלי האיטי. מעריך את התרומה הקריבית לתרבות הצרפתית, ושהשיר הזה בליינאפ, אבל אני לא חושב שזה מספיק טוב. מה גם שהשלישייה לא הכי מרשימה. שני רקדנים חשופי חזה מצטרפים להרכב ב-C Part השבטי.

השופטים מעניקים להרכב 5/10 לבבות.

Philippine – Bah non – על גרסת הסטודיו כתבתי: "פופ-RnB חזק, עם אטיטוד. ל-Philippine קול אדיש משהו , אך מלא נשמה. המלודיה פריכה, נעה בקלילות מתו אחד למשנהו. השיר מאד קליט, פופי, אבל מעביר גם משהו מעט עצוב. גם כאן השיר לא מנסה לשחק על הקלף האפנתי. זה קצת שיר שהיה יכול לצאת לפני 10 שנים במובן הזה. השאלה היא איך היא תמלא את הבמה אם תגיע לרוטרדם, כי מבחינת מבנה שיר ומלודיה יש לה את זה. 3/5."
בהופעה החיה: ההופעה מתחילה בדקלום של כותרת השיר ובומים. Philippine מלווה על ידי רקדן מודרני, וביחד עם מדמים מערכת יחסים זוגית, כאשר על הבמה התפאורה מדמה דירה. מילות השיר מוארות על מסכי הלד מעל הבמה. Philippine משתלבת יפה בכוראוגרפיה בפזמון השני, אבל ווקלית יוצאת משיווי משקל לעיתים ואז חוזרת לעצמה. הופעה לירית טובה, שבה Philippine מוכיחה שיש לה המון ביטחון בימתי.

Duncan Laurence חושב שצריך יותר שירים כועסים כאלו באירוויזיון, ואחרי כל מה שקורה בעולם אנחנו צריכים שירים כאלו. השופטים מעניקים לה 5/10 לבבות.

Terence James – Je t'emmènerai danser – על גרסת הסטודיו כתבתי: "צלילי חמת חלילים פותחים את השיר, שהופך ללהיט פופ-דאנס עם תחילת שירתו של James. גם כאן, זה נשמע כמו שיר לא הכי עדני, וקצת כזה שנכתב במיוחד עבור האירוויזיון. ההפקה הקלטית משהו נשמעת קצת מוזר, ולמעט שפת השיר, אין בזה הרבה מן המוזיקה הצרפתית לטעמי. הפיזמון רפטטיבי, וחוזר על כותרת השיר. זה אירופופ חסר זהות מעט, גם אם לא לגמרי רע. בין כותבי השיר, למעט המבצע עצמו, גם Ben Mazué, שכתב בעבר ל-Patricia Kaas ועוד. הזמר התמודד בעונה האחרונה של "The Voice" המקומי, ועשוי להרוויח מכך שפרץ לאחרונה בתכנית. 3/5."
בהופעה החיה: James עולה לבמה עם ארבעה רקדנים גברים, לבושים בחליפות סקוטיות. רקדניות לבושה בלבן רוקדת עם חישוק לצידם ואז עוברת לאחורי הבמה. הוא נותן הופעה ווקלית טובה, ומצליח לבצע את השיר, שנראה לא הכי קל לביצוע. הכריזמה שם, והאפקט של חמישה גברים יפים על הבמה, בשיר בקצב מהיר נראה כמו בחירה בטוחה למדי לעלות לשלב הבא. לקראת הסוף, ההופעה הופכת לקצת אירוויזיונית-קלישאתית. ווקלית זה היה מעולה.

השופטים מעניקים לו 6/10 לבבות.

Barbara Pravi – Voilà – על גרסת הסטודיו כתבתי: "הפייבוריט הגדול של החובבים. בלדה צרפתית מאד, Patricia Kaas-אית מאד. זה קודר, זה מינימליסטי ומאד רגשי, זה דרמטי ותיאטרלי. Pravi ו-Igit אשר כתבו את השיר, כתבו גם את השיר הצרפתי, שזכה באירוויזיון ג'וניור 2020 לפני חודש. המלודיה טיפוסית, אין הפתעות בשיר, היא לא מנסה להמציא את הגלגל ולהביא משהו חדש או אפנתי, אלא שומרת על הדיגניטי והזהות המוזיקלית הצרפתית. קסום, מכושף. 4/5."
בהופעה החיה: חביבת החובבים הגדולה של הקדם, אבל לפי כל התחזיות של החובבים הצרפתית לא תזכה הערב. היא עולה בחליפת מכנסיים שחורה, סטרפלס וחגורה כסופה רחבה. הרבה משחקים של אור וצל. היא לבדה על הבמה, מעבירה את השיר בהמון רגש. עבודת המצלמה עושה עמה חסד, וההופעה היא המרשימה והאלגנטית ביותר, מופקת לעילא. ביצוע מרגש, צרפתי מאד, ומעל הכל שיר מצוין. תזכי כבר! הקהל הרוס עליה. השופטים בוכים.

השופטים מעניקים לה 9/10 לבבות.

PONY X – Amour fou – על גרסת הסטודיו כתבתי: "פופ-Fאנק מגניב, שזורם יפה עם השירה של הזמר, כאשר הברייק לפני הפיזמון עובר לקצב פופ-טכנו ולוקח אותנו לצלילי המועדונים הצרפתיים, המוכרים לנו מסוף הניינטיז-תחילת האלפיימיז. זה לא הכי פרשי, וגם הפיזמון באנגלית הורס קצת והופך את הכל למעט גנרי, אבל זה בהחלט שיר מגניב, שיכול להרים את היורוקלאב. נשמע כמו הפקה שעופר ניסים היה יכול לעשות. 3/5."
בהופעה החיה: הופעה שמחה בצבעי פסטל. הזמר עולה בז'קט ורוד ועמו ארבע רקדניות בבגדי גוף תואמים. על עמדת הדיג'יי אדם עם ראש של פוני בצבע תכלת. פסל ראש ענק של פוני בתכלת גם ברקע. זה כיפי, שמח, אבל לא משתווה למה ששמענו הרגע מ-Barbara Pravi, צר לי. השופטים יעופו על זה, כי הם מחפשים שיר קצבי, ומבין כל השירים הקצביים זה אחד הטובים ששמענו הערב.

השופטים מעניקים להרכב 7/10 לבבות.

Casanova – Tutti – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי מוזיקה מזרחית. Casanova נכנס בקולו וטוען את השיר בשמחה ומקצב מהיר. הפיזמון הוא כבר מסיבה ים תיכונית מגניבה, אווירה ספרדית יותר מצרפתית. זה גם קצת המנון כדורגל. בין כותבי השיר, הזמר עצמו, כמו גם Théo Grasset ו-Jérôme Brûlant, שכתבו בעבר ל-Natasha St-Pier. אם הצרפתים יבחרו בשיר קצבי, הם עשויים לבחור בזה, אבל השיר לא מספיק אפוי לטעמי מבחינת המלודיה. זה נחמד, קצת מיושן, קצת B side, לא שיר מוביל בשום צורה. להיט רדיו פרנדלי קטן, אבל גם כזה שנשכח. עשוי להרוויח מהעובדה שהוא המבצע הקורסיקני היחיד בקדם, ולקבל קולות רבים מקורסיקה. 3/5."
בהופעה החיה: Casanova פותח את השיר במאוול. הצבע האדום שולט בהופעה. הוא לובש ז'קט כתום ומכנסיים שחורות מפוספסות. עמו ארבע רקדניות קורסיקאיות בחצאיות אדומות ועליוניות שחורות. על רצפת הבמה הנוף של קורסיקה, ולאחר מכן מילות השיר. זה לא קומפטטיבי או טוב מספיק כדי לייצג את צרפת בתחרות, אבל אם להאמין לחובבים המקומיים זה בעל סיכוי גבוה לקחת את הערב. הוא, אגב, לא כל כך סוחף בתור פרפורמר. את התו האחרון הוא מזייף כהוגן.

השופטים מעניקים לו 7/10 לבבות.

LMK – Magique – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל לאט, כבלדה קטנה ואוורירית, ומיד תופס קצב צרפתי-אורבני, ביטים אפריקאיים, שמרימים את השיר ומבדלים אותו מן השאר. נכון לעכשיו זה נשמע גם השיר הכי "נכון" מבחינת זמן ומקום, וזה יכולה להיות בחירה ראויה עבור צרפת, שממעטת לשלוח שירים, שמבטאים את הזהות האורבנית והקוסמופוליטית שלה. השיר שואל קצת מאפנת הפופ-רגאיי של תחילת הניינטיז. זה רקיד, שמח וכיפי בגדול. 3/5."
בהופעה החיה: את ההופעה היא פותחת בנגינה על נבל. האורות נדלקים על הבמה, והיא מצטרפת אל חמש הרקדניות. כולן לבושות בלבן, בעוד LMK משלבת גם כסף. מאחוריהן תפאורת קרטון המדמה מגברי מוזיקה גדולים. ההופעה נראית קצת מועטת תקציב, וחבל, זה שיר ממש חמוד בסטודיו. לצערי, השיר לא עובר בהופעה החיה כמו שהוא צריך לעבור. היא טובה, כראפרית וכווקליסטית, אבל לא משדרת כוכבות ומספיק אטיטוד. 

Duncan Laurence חושב שזה שיר שהאירוויזיון צריך, ואומר ל-LMK שהוא אוהב את מה שהיא עושה. הוא טוען, שיש לה פוטנציאל להיות כוכבת כמו Selena Gomez או Ariana Grande. הוא חושב שההופעה צריכה להיות פשוטה יותר. השופטים מעניקים לה 6/10 לבבות.

Ali  – Paris me dit (Yalla ya helo!) – על גרסת הסטודיו כתבתי: "שיר מתחיל במאוול ועובר למקצב דאנס ומועדונים כבר בבית הראשון. זה ניסיון לעשות "גולדן בוי" לטעמי, מבלי המגניבות והמודעות העצמית. השיר מתאמץ מידי ולא מתחבר למאזין. קריאות "יאללה יאללה" לא מספיקות כדי להפוך את השיר ללהיט. זה שיר חלש מאד, עם מעט מאד להציע. פופ-דאנס בינוני, שצרפת לא יכולה להרשות לעצמה לשלוח אחרי ההצלחה הגדולה בג'וניור. 2/5."
בהופעה החיה: הופעה מוגזמת וזמר מוגזם. הוא עומד על במה מוגבההת, עם מן טייק מודרני על לבוש מהרנסאנס. סביבו כילה והבמה אפופת עשן. הוא פרפורמר קצת מעצבן, והשיר חלש מאד. אם יש משהו שאני לא יכול לסבול זה הופעות מוגזמות לשירים בינוניים.

השופטים מעניקים לו 6/10 לבבות.

21 Juin Le Duo – Peux-tu me dire? – על גרסת הסטודיו כתבתי: "צלילים קריביים, שאמורים לייצג את "הטריטוריות שמעבר לים". מקצב קליט וקולותיהם של הצמד 21 Juin Le Duo תורמים לשיר וגורמים לו להתחבב על המאזין. זה נשמע אותנטי, כן, לא מתאמץ מידי. השיר מביא את הקולנס של המוזיקה הקריבית מבלי להתפשר בעבור איזושהי אפקטיביות אירוויזיונית. ה-C part כבר יותר חושב על ההופעה הבימתית, אבל בגדול מדובר בשיר חביב, קליל, לא קומפטטיבי, ודווקא בזה סוד קסמו. 3/5."
בהופעה החיה: הצמד לבוש בלבן ומאחוריהם תפאורת קרטון מסתובבת שמדמה חדרים שונים, בצבעים שונים, זה כיפי ושמח, אבל הם עצמם לא נשמעים הכי טוב ונסמכים מאד על קולות הרקע. ההופעה קיטשית וב-C part הם עוברים לתופף על תופים גדולים ושם הם כבר איבדו אותי. לקחו שיר אותנטי יחסית ונתנו לו מטעפת אירוויזיונית מצועצעת. חבל.

השופטים מעניקים להרכב 6/10 לבבות.

להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:

  1. Barbara Pravi – Voilà
  2. Philippine – Bah non
  3. LMK – Magique
  4. PONY X – Amour fou
  5. 21 Juin Le Duo – Peux-tu me dire?
  6. Juliette Moraine – Pourvu qu'on m'aime
  7. Amui – Maeva
  8. Terence James – Je t'emmènerai danser
  9. Casanova – Tutti
  10. Céphaz – On a mangé le soleil
  11. Andriamad – Alléluia
  12. Ali  – Paris me dit (Yalla ya helo!)

עכשיו על הקהל והשופטים להצביע. הטופ 7 של הקהל יעלו לשלב הבא. השופטים יעלו שיר נוסף לשלב הבא. הקווים נפתחים וכעת הזמן למופע הביניים: עמיר חדד עולה לבצע מחרוזת מלהיטיו.

המנחים מוכנים להכריז על העולים לשלב הבא, שקיבלו את מרב הקולות מהקהל, והם:
Casanova
Juliette Moraine
Céphaz
21 Juin Le Duo
Amui
Barbara Pravi
PONY X

ומי השיר שהשופטים נתנו לו את הכרטיס לשלב הבא? השופטים מצביעים בטאבלטים שלהם לשיר האהוב עליהם מבין השירים שנבחרו, ובר המזל הוא/היא:
LMK

זוכת אירוויזיון ג'וניור 2020, Valentina Giovagnini, עולה לבמה לבצע את שירה הזוכה ואת השיר הזוכה של אירוויזיון 1988, "Ne partez pas sans moi" של Celine Dion, אשר זכה עבור שווייץ. את השיר הזה היא כבר מבצעת עם הסופר-פיינליסטים.

הגיע זמן תוצאות. השופטים מצביעים, ראשית Marie Myriam:

1

לאחריה, Jean-Paul Gaultier:

2

לוח הניקוד אחרי הצבעתה של Élodie Gossuin:

3

Duncan Laurence:

4

Chimène Badi:

5

לוח הניקוד אחרי הצבעתו של Michèle Bernier:

6

André Manoukian:

7

Natasha St-Pier:

8

Agustín Galiana:

9

עמיר חדד:

10

וכעת להצבעת הקהל:

AUDI

תמימות דעים בין השופטים לקהל – Barbara Pravi נוסעת לרוטרדם, בהצלחה!

ניתן לצפות שוב בקדם כאן:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.