הערב פורטוגל בוחרת! ה-Festival da Canção, שזו הפעם ה-54 שהוא מתקיים, מגיע הערב לסיומו. אחרי בשנים האחרונות, המדינה כשלה בתחרות, האם הערב פורטוגל תבחר את השיר שיחזיר אותה לפסגה?

סה"כ יתמודדו 10 שירים, שהעפילו לגמר התחרות. ניתן לצפות בתחרות בשידור חי כאן.
המנחים הם Filomena Cautela, מנחת אירוויזיון 2018 ו-Vasco Palmeirim, מגיש רדיו ומנחה של רשות השידור הפורטוגלית. שניהם הנחו את גמר הקדם גם ב-2019 וב-2020. הם פותחים את הערב בבדיחות על כך שהאולם ריק. כן, קורונה. כמו תמיד, מנחת הגרין רום, היא Inês Lopes Gonçalves. השלושה מבצעים גרסה משלהם ל-"Playback" של Carlos Paião.

המתמודדים מוצגים והתחרות מתחילה!

Karetus & Romeu Bairos – Saudade – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כפאדו או פולקלור מקומי ובפזמון מקבל עיבוד אלקטרוני מפתיע, שלא לוקח אותו רחוק מידי מהמוזיקה המקומית, אבל כן נותן לו איזשהו אדג', שחסר לשירים אחרים. החובבים המקומיים עפים על זה, אבל אני לא בטוח עד כמה באירופה יידעו לאכול את זה. שילוב של מסורתי וחדשני, רוח וחומר. החזרה על הפזמון פוגמת בשיר לטעמי, אבל ההפקה מצוינת, והמעבר בין המקצבים מושך את תשומת לב המאזין. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "מהפייבוריטים הגדולים של הערב ושל הקדם כולו. הסולן לובש חליפה, המורכבת ממעיל שחור ועל הדש שלו פרח אדום. על פניו ארשת סובלת. הוא מופיע בתוך קובייה ללא פאות. אלומות אור שוטפות את הבמה וצבעי הבמה משתנים מאדום לכחול. הזמר יוצר מן הקובייה. בפזמון האחרון שני רקדנים בלבוש בצבעים שונים ומסכות וידאו מקפצים ומרקדים. האם זה הזוכה של הערב? אחת ההופעות החזקות."
בהופעה החיה: הפייבוריטים המוקדמים. האם העובדה שהם פותחים את הערב תיפגע בהם? ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. את רוב הביקורת קיבל הסולן על כך שהוא לא זז מספיק, בעוד כל ההופעה זזה סביבו. אני לא מבין את הביקורת הזו. די ברור שהוא עושה את מה שהוא טוב, שזה לשיר, ולשיר מהלב. השיר לא יזכה הערב, אבל ייכנס בוודאי לטופ 5. הוא מסתובב בסוף השיר, מוריד את הז'קט וחושף כיתוב על גב חולצתו.

Joana Alegre – Joana do mar – בסקירת השירים כתבתי: "את השיר Alegre כתבה בעצמה וקראה לו על שמה: "ז'ואנה של הים". בלדה עד מיטמפו פולק אקוסטית. המלודיה לא הכי קומפטטיבית, אבל מאד אלגנטית. הקול של Alegre נשי וחזק. שומעים שהיא מספרת סיפור אישי. השיר הופק על ידי Luisa Sobral, הכותבת זוכת אירוויזיון 2021. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "Alegre עולה במהרה בוהמייני, עם חולצה תכולה בוהקת, חצאית ארוכה בצבע חיוור, אך נוצץ. היא עוטה מן צעיף העשוי חרוסים. גם כאן, היא לבדה על הבמה. הביצוע מאד מחובר לשיר, מאד כן. היא מנוענעת את ידיה ונוטה לעצום את העיניים, או שאולי אלו הריסים המאד כבדים שלה."
בהופעה החיה: ההופעה שונה מבחצי הגמר. Alegre לובשת שמלת תחרה גדולה בצבע טורקיז, מרובת שכבות, שיערה אסוף ואליה הצטרפה רקדנית, שלובשת מה שנראה כמו בייבידול בורוד חיוור. את התנועות עם הידיים היא שמרה. לטעמי זה פוגם קצת בפשטות ובקסם של השיר. זה לגמרי מיותר.

Fábia Maia – Dia lindo – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פסנתר קטנה ושקטה. המילים רגשניות ומדברות על מוטיבציה ואהבה. הקול שלה פחות לטעמי, הוא מעט גנרי ולפרקים מתאמץ. המלודיה של השיר לא זכירה מספיק ולולא ידיעת המילים גם מרשימה הרבה פחות. זה לא רע בשום אופן, אבל גם רחוק מלהיות מדהים. נדמה ששמענו הרבה שירים כאלה בעבר. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "מהשירים החלשים של הערב לטעמי, גם אם אינו לגמרי רע. Maia בחליפה ירוקה בהירה כעורה ורחבה. אליה מתלווים צ'לן, כנר ופסנתרן. היא נשמעת מאד מחוברת רגשית, עוצמת עיניים במהלך הביצוע, הפזמון עגול ומלודי, ואני חייב לציין שזה עולה אצלי כמה מקומות."
בהופעה החיה: לטעמי אחד השירים החלשים בקדם הזה. Maia החליפה את מלבושיה מחצי הגמר, וכעת לובשת אאוטפיט שחור, שנראה כמו תחפושת מ"משחקי הכס". לא מחמיא לה בשום צורה. שוב הופעה ווקלית ורגשית מאד טובה, אבל השיר לא מתקדם יותר מידי ולא מתפתח.

Valéria – Na mais profunda saudade – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כמו פסקול של סרט הרפתקאות או "משחקי הכס" מקומי. צלילי פאדו ופולקלור פורטוגלי מעטרים אותו וקולה מלא הנשמע של Valéria ממלא אותו. לעיתים השיר נשמע מופק יתר על המידה, וזה מתחיל להישמע קצת כמו רעש שמפריע לשיר. הייתי מעדיף את השיר יותר stripped down, ונשען על קולה של הזמרת ועל הכלים האקוסטיים. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "Valéria פוסעת לקדמת הבמה בשמלת תחרה רב שכבתית בצבע אפרסק. הקול שלה מקסים, אבל המראה המפונפן פחות עבוד לי עם מוזיקת פאדו, שאמורה להיות עממית ושורשית. היא מופיעה לבדה על הבמה, ולא באמת קורה כלום. הופעה פשוטה למדי, שלדעתי היה צריך לתת לה להיות פשוטה יותר, להצמיד ל-Valéria שמלה קיטשית פחות ולתת לה להתחרע על השיר. היא מדייקת בתו האחרון ונשמעת מצמרר."
בהופעה החיה: Valéria החליפה את שמלת האפרסק בשמלה צהובה הרבה יותר אלגנטית. שיערה אסוף, היא עונדת סוג עגילי כסף גדולים. והיא נראית הרבה יותר מלכותית, כמו דיוות פאדו מודרנית. ביצוע ווקלי ללא רבב. גם זה כנראה לא יעשה משהו משמעותי הערב.

Carolina Deslandes – Por um triz – בסקירת השירים כתבתי: "עוד בלדה שקטה לאוסף. גם כאן מדובר בשיר אקוסטי, המושר בקולה הקטן והעדין של Deslandes. המלודיה מוכרת וחמימה, נוגה ורכה. המילים של השיר פואטיות ומשלימות את האווירה הרומנטית והעצובה של השיר. ואכן, יש מן עצבות מתוקה בשיר. הוא לא מחדש הרבה, אבל מאד נעים להאזנה וזורם. 4/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "ההופעה בשחור לבן. Deslandes באאוטפיט שחור, הכולל חולצה רחבה וחצאית שקופה ונמוכה משהו. מאחוריה צ'לנית ונגן גיטרה פורטוגלית. הצילום מעניק להופעה את הגוון האמנותי שלה, והיא תיאבק הערב על המקום הראשון מול NEEV כנראה, אבל אני מאמין שהשופטים יעדיפו אותה. המצלמה לוקחת הרבה צילומי לונג-שוט, ומאחר והבמה מוחשכת, זה גורם לבמה להיראות גדולה מכפי שהיא ול-Deslandes להיראות קטנה. ביצוע מצוין, לא מתאמץ ואותנטי."
בהופעה החיה: היא הפייבוריטית של הערב, לפחות אחת מהן. אם השופטים יעשו את עבודתם כמו שצריך, היא תיקח את הערב הזה, ולא NEEV. זה כמו שיר מפסקול של סרט ישן, ויכול להיות ממשיך דרכו של שירו של Salvador Sobral מאירוויזיון 2017. ההופעה הווקלית עדינה, העיבוד נוגע לא נוגע. מלאכת מחשבת.

NEEV – Dancing in the Stars – בסקירת השירים כתבתי: "עוד שיר באנגלית, מהבודדים בקדם. בלדת פסנתר, אשר לא הייתם יכולים לנחש שהגיעה מפורטוגל. זה כרגע אחד הפייבוריטים לזכייה, וחבל. השיר מושפע מהדור החדש של זמרי הפופ, ונשמע כלל-אירופאי. ב-C Part נכנסת תזמורת ומזריקה דרמה לשיר, ואני לא בטוח האם זה היה הכרחי. בחלקים השקטים של השיר הוא הזכיר לי את "Driving License" של Olivia Rodrigo. זה בהחלט שמיע, אבל קצת מתחנף למאזין. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "NEEV יושב ומנגן על הפסנתר, כאשר עליו נר דולק בתוך פמוט. הצבע השולט על הבמה הוא כחול. הוא עצמו לובש מעיל כחול כהה מסוגנן. הוא לא מסתכל למצלמה ובקושי מרים את מבטו. בפזמון השני מעגל של אורות מדליק את הבמה ועושה מעגל של אורות הסובבים אותו ואת הפסנתר. העיבוד הדרמטי, עבודת המצלמות והתאורה ב-C Part מעצים את הדרמה. זה כנראה זוכה הערב בהצבעת הקהל ואולי גם בגמר."
בהופעה החיה: NEEV הוא הפייבוריט הגדול לזכייה הערב. הוא ככל הנראה ייקח את קולות קהל. בשנה שעברה, השופטים סיכלו את זכייתו של השיר החביב על הקהל, האם יעשו זאת גם הפעם? הלוואי. אם זה יגיע לרוטרדם זה יהיה עוד שיר חסר זהות, שיכול היה לבוא מאסטוניה או מצ'כיה. מדווה שייבחר הערב משהו פורטוגלי אמיתי.

Pedro Gonçalves – Não vou ficar – בסקירת השירים כתבתי: "אחד השירים היותר מחוברים למה שקורה בעולם היום. בלדת פופ-RnB. זה מלוטש מבחינת הפקה ובעל לחן קליט, אבל קצת חסר אופי. השיר היה יכול להיות מושר באנגלית בכל קדם סקנדינבי. השיר גם נשמע מאד דומה ל-"Guilty Conscience" של 070 Shake. מאכזב מאד. 1/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "Gonçalves עולה הז'קט ספורט בכחול, ירוק, לבן ובגול. הוא לובש מתחת חולצת טריקו ירוקה דהויה ומכנסי ג'ינס. עמו על הבמה להקה. הביצוע הקולי טוב, אבל הקול שלו חסר ייחוד, וכפי שציינתי מעלה, גם השיר. בזבוז של זמן."
בהופעה החיה: Gonçalves שינה את מלבושיו לגמר, וכעת הוא לובש חולצה ומכנסיים לבנים עם ז'קט אדום נוצץ. בפזמון הוא דופק ריקוד אידיוטי. זה כנראה השיר הגרוע ביותר בגמר, שעלה על חשבון שירים אחרים, שהגיע להם יותר.

Sara Afonso – Contramão – בסקירת השירים כתבתי: "עוד בלדה קטנה ונוגה, המלווה על ידי פסנתר וכלי מיתר. השיר מתפתח ולוקח אותך למסע. רק נסו לעצום את העיניים תוך כדי האזנה ותרגישו עצמכם מרחפים. קולה המרטיט של Afonso עולה לפלצטים מידי פעם. הפזמון מאד מלודי וסוחף. צלילים מקומיים, השפעות ג'אז ואווירה חלומית. עוד שיר פשוט ויפה 4/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "עוד שיר מקסים, מהטובים של הערב. Afonso עולה בשמלה שחורה פשוטה ונעליים שטוחות. היא עומדת ברגליים פשוקות מעט ונותנת הופעה פשוטה ונקייה, שנלקחה כאילו מהקדם של 1994. זה פשוט ויפהפה, נטול יומרות. המוזיקה הרומנטית כובשת והביצוע העדין והמכובד של Afonso מוכר את השיר."
בהופעה החיה: זה כנראה השיר השני הכי טוב של הערב, אבל אני לא בטוח שיש לו סיכוי לקבל מספיק אהבה מהקהל. ההופעה שהיא נתנה בחצי הגמר הייתה מופתית, וגם הערב היא לא טומנת ידה בצלחת. היא שינתה את שמלתה לשמלה בצבע כחול עמוק. את הנעליים השטוחות החליפו נעלי עקב. הפזמון כל כך מקסים והסוף שלו עושה לי קווץ' בלב. איזה יופי של דבר!

EU.CLIDES – VOLTE-FACE – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ אלקטרונית עם אלמנטים אורבניים והשפעות של מוזיקה אפריקאית. השיר שקט והקול המלטף של הזמר חודר אל מתחת לעור. גם כאן יש אווירה אמביינטית חלומית, אבל השיר הזה, לטעמי, מצליח לחדש. הגשר/הפזמון מלודי ומושר כמעט ללא אפקטים. עיבוד מצוין ומדויק. 4/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "זה השיר האהוב עליי בקדם כולו! הזמר עולה בז'קט ירוק פתוח ומכנסיים ירוקים קצרים. הוא לבדו על הבמה. הוא מבצע את השיר בעודו יושב על כיסא ורגליו לא מגיעות לרצפת הבמה. ביצוע יפה, מלא נשמה. האור על הבמה לא נוגע בו ישירות ויותר תחושה מסתורית בזכות ההצללה החלקית של פניו וגופו. הוא נראה ונשמע מחובר לשיר ומאמין בו. אם יש צדק, השיר יעפיל לגמר."
בהופעה החיה: ההופעה נשארה פשוטה ומהממת. הזמר החליף את הבגדים הירוקים בכאלו לבנים, כיאה לגמר. זהו השיר הטוב של הערב. גם מרגש, גם מתוחכם, גם מלא נשמה ומסתורי. השיר החל להתחבב יותר ויותר בזמן האחרון על ידי החובבים, אך לא ברור היכן עומד הקהל הפורטוגלי בעניין. יותר מידי שירים לשופטים לנקד ומעט מידי לקהל… מקווה שזה לא יתנקם בנו הערב.

The Black Mamba – Love Is on My Side – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי תזמורת כמו לקוח מה-The American Songbook. למעשה מדובר בבלדת פופ-Soul קליטה ומלודית מאד, אמריקאית, אבל גם בעלת צליל אוניברסלי למדי. הפזמון חזק מאד עם הסיום "Maybe not tonight". העיבוד התזמורתי מוסיף מאד לשיר והקול מלא הנשמה והמעט אמריקאי של סולן ההרכב נותן לשיר אופי של להיט אצטדיונים המנוני. 3/5."
על ההופעה החיה בטרום הגמר כתבתי: "ההופעה נפתחת במסך מגורען בשחור ולבן. חברי הלהקה לובשים חליפות טוקסידו, בעוד הסולן חובש כובע גדול ומזכיר מעט את Boy George. בפזמון נכנס הצבע, המסך עדיין מגורען, לצד פילטר רך. הוא נשמע כמו בסטודיו, ודי ברור שזה עולה לגמר, למרות שזה נורא קיטשי בעיני. בפזמון האחרון הוא מרים את הגיטרה החשמלית ועושה כאילו הוא מנגן."
בהופעה החיה: שיר אחרון להערב. זה עוד שיר שאין בו שום דבר פורטוגלי, אבל בניגוד ל-NEEV אין לו יותר מידי סיכויים לסיים בראש טבלת הניקוד הערב. ההופעה זהה לזו שבחצי הגמר. לא בטוח שהייתי בוחר בהם לסגור את הערב, אלא אם כן הם הצליחו ממש בחצי הגמר, ואני טועה בכל תחזיותיי.

סרטון לזכרו את Carlos do Carmo המנוח, נציג פורטוגל לאירוויזיון 1976, אשר הלך לעולמו בשנה החולפת.

מופע הביניים מוקדש לו. Ricardo Ribeiro, המבצע את אחד משירו של do Carmo. אחריו עולה Ana Moura ומבצעת את שיר האירוויזיון שלו מ-1976, "Uma flor de verde pinho". אחריה עולה Camané. את המופע הם חותמים בשיר משותף.

מופע הביניים הבא הוא של Dino D'Santiago.

מופע הביניים הבא הוא מחווה למוזיקת הפולקלור הפורטוגלית, בביצוע Cláudia Pascoal, נציגת 2018, Clã ו-Filipe Sambado.

אחרי השתעשעות מאחורי הקלעים, Cláudia Pascoal, Clã ו-Filipe Sambado חוזרים לנאמבר נוסף.

שלושת המנחים מכריזים על סגירת הקווים ומבצעים שיר פארודי בשם "Esta é a canção". נו, מתי התוצאות?

עדיין לא, עכשיו תורה על זוכת השנה שעברה, Elisa, לשיר את שירה המשמים, שזכה בקדם בשנה שעברה, "Medo De Sentir".

הגיע זמן תוצאות. ראשית, השופטים מצביעים… או לפחות מנסים להצביע. התקשורת עם נציג מחוז צפון נקטעת שוב ושוב, והוא יורד מהקו. עוברים למחוז הבא.

צוות השיפוט של Centro מעניק 12 נק' ל-The Black Mamba.
צוות השיפוט של Lisboa a vale do tejo מעניק 12 נק' ל-Carolina Deslandes.
צוות השיפוט של Alentejo מעניק 12 נק' ל-Joana Alegre.
צוות השיפוט של Algarve מעניק 12 נק' ל-The Black Mamba.
צוות השיפוט של Madeira מעניק 12 נק' ל-The Black Mamba.
צוות השיפוט של Azores מעניק 12 נק' ל-Sara Afonso.
צוות השיפוט של Norte מעניק 12 נק' ל-EU.CLIDES.

הניקוד מתורגם ל-1-8, 10 ו-12:

ועכשיו להצבעת הקהל:

1 – Fábia Maia
2 – EU.CLIDES
3 – Joana Alegre
4 – Pedro Gonçalves
5 – Sara Afonso
6 – Karetus & Romeu Bairos
7 – Valéria
8 – Carolina Deslandes
10 – The Black Mamba
12 – NEEV

מה שאומר, ש-The Black Mamba הם המנצחים.

בהצלחה ל-The Black Mamba לפורטוגל ברוטרדם!… כל תחזיותיי התבדו