היום נערך יום החזרות השני עבור 9 המדינות הממוקמות 8-16 בסדר ההופעות בחצי הגמר הראשון. להלן פירוט של מה שנצפה ממרכז העיתונאים הווירטואלי:

 קפריסין – לבושה בשמלת כסופה חושפנית ומנצנצת. עמה על הבמה 4 רקדניות לבושות באדום. הצבע השולט על הבמה בגדול הוא אדום, כיאה לשיר על השטן… ווקלית היא נשמעת טוב והיא נראית מצוין. יש אפקט של מראות על הבמה, שלא הצלחתי לראות כי חיבור האינטרנט שלי לא חזק היום… זה מאד אפקטיבי ויעפיל די בקלילות לגמר.

 נורבגיה – ההופעה זהה לחלוטין להופעה שראינו בקדם ובהופעות הקודמות של Tix. הוא לובש חליפה כסופה ועוטה כנפיים. הוא מחובר בשרשראות לרקדנים, הלבושים כמו שדים. השרשראות עושות רעש בלתי פוסק שמפריע לשיר. הבמה מוחשכת והוידאוארט מציג שמיים סוערים. רק בסוף השיר, הוידאוארט עובר להראות שמיים בהירים עם עננים בורוד וכתום. הוא סיים את ההופעה בקריאת "oh fuck". ניכר שהוא היה לחוץ קצת, ווקלית זה היה בסדר גמור. אני חושב שזה יעלה די בקלות לגמר, הקהל קונה את ההופעות המוגזמות האלה כל פעם. השיר עצמו הוא כל כך מיינסטרימי, שהוא הזכיר לי את פולין 2016, ואם האחרון הצליח מאד בקהל, אין סיבה שזה לא.

 קרואטיה – גם Albina כמו לבושה בשמלה כסופה חושפנית. עמה על הבמה 4 רקדנים בלבוש כסוף תואם. הכוראוגרפיה דומה לזו שהייתה בקדם, רק שהם הלכו על לוק פחות אורבני ויותר נוצץ. מכונת הרוח עובדת שעות נוספות. דמותה של Albina משוכפלת בשלב מסוים. הצבעים השולטים על הבמה הם צבעי נאון ורוד וכחול, כולל בוידאוארט, שזזים בסנכון עם תנועות הידיים שלה. הפזמון האחרון של השיר מושר בקרואטית, שזה מגניב. היא לא מושלמת ווקלית, אבל אנחנו כבר מכירים את המגבלות שלה כזמרת. היא נשמעת בסדר. הופעה אפקטיבית למדי, אבל אני לא יודע אם השיר חזק מספיק כדי להעפיל בגמר.

 בלגיה – הזמרת לבושה בשמלת מיני שחורה. יש זמרת ליווי לבושה שחורים גם כן, אשר עליה יש אלומת אור. פנים בשחור לבן בוידאוארט. ההרגשה היא אינטימית. קונצרט פרטי של Hooverphonic. עם זאת, לא ברור האם זה מספיק כדי להעפיל לגמר. עד עכשיו חשבתי שכן, עכשיו אני כבר לא בטוח. הופעה בוטחת, גם מבחינה ווקלית. שאר חברי הלהקה על הבמה "מנגנים" על הקלידים והגיטרה. צריך לצפות שוב כדי לגבש את דעתי.

 ישראל – עדן במרכז הבמה, סביבה חמשת הרקדנים, והמצלמה סובבת סביבם. הוידאוארט של נאון בורוד וכחול כמו בהופעה של קרואטיה. משהו שם לא עובד מבחינת הכוראוגרפיה. עדן לא מחייכת, וגם הרקדנים קפואים קצת. ווקלית היא מה שנקרא holding back. השמלה הלבנה בעיצובו של אלון לבנה, עם פסים שחורים וכסופים. בפזמון השני מופיעה דמותה של עדן מאוירת בוידאוארט. בפזמון האחרון, הרקדנים קורעים מעליה את השמלה. הם מסתבכים והיא פורצת בצחוק. היא חושפת אאוטפיט שחור שזור ולא מחמיא. בשוט האחרון מוסיפים לה כתר משיער… בגדול, מאד מאכזב. את התו האחרון של ה-whistle היא דווקא צלחה יפה. החזרה השנייה עברה כבר יותר טוב, אבל יש הרבה נקודות בעייתיות בהופעה, שלא תלויות בה, אלא בבימוי הנאמבר.

 רומניה – Roxen צועדת למרכז הבמה בקפוצ'ון ירוק גדול. על רצפת הבמה 5 רקדנים ורקדניות, הקמים לקראתה ומרימים אותה. הם לובשים שרוולים וחולצות רחבות, אך קצרות שרוולים בלבן ושחור. בפזמון השני היא פוסעת על המסלול והרקדנים בעקבותיה, עושים תנועות מפחידות. הופעה מוזרה. ציפיתי ליותר מהרומנים. הוידאוארט מתעורר בחלק האחרון של השיר, אז רואים שקיעה בסגול וכתום. ווקלית היא מתקשה פה ושם, ובפזמון מנסה לצעוק ללא סיבה. זה לא עובד. גם כאן הבמה די ריקה, ו-Roxen לא מצליחה למלא אותה בנוכחות הנעלמת שלה. זה גבולי מבחינת ההעפלה, ואני נוטה להניח שיעפיל. בחזרה האחרונה הבמה הייתה אפופת עשן, מה שהוסיף מעט לאווירה. בוידאוארט צלליות של דמויות מנסות לפרוץ מבעד למסך. קצת מלחיץ. בעת ריצה על המסלול צבע אדום רודף אחרי Roxen. יש בזה משהו אמנותי, אבל זה עוד לא אפוי עד הסוף.

 אזרבייג'ן – Efendi לבושה בבגד שחור חושפני. על הבמה עמה ארבע רקדניות בלבוש זהה לשלה (למה לעזאזל?). השיער שלה לא עשוי. היא נשמעת מצוין. וידאוארט יפה של כדור זהב גדול, ממרכזו מידי פעם יוצא נחש (הקססס), אש, ושלל צורות אוריינטליסטיות בטורקיז וורוד. הוידאוארט נותן תחושה של תלת מימד ושל במה עמוקה יותר. הזמרת והרקדניות כמעט ולא זזות, הן בעיקר רוקדות במקום. לחזרה ראשונה היא נשמעה טוב, אבל יצויין שקולות הרקע המוקלטים מראש מטביעים את הקול שלה. זה עולה כמו כלום. החזרה הנוספת הייתה זהה לקודמתה, הם באו מוכנים.

אוקראינה – הופעה מחשמלת כמו שציפיתי. הסולנית עולה בבגד מעור וז'קט נוצות ירוק בצבעים זרחניים. ההרכב כולו על בימה קטנה עם עצים לבנים מעץ סביבם. הנגנים לא יוצאים מהבמה הקטנה. עמם שני רקדנים. הנגנים והרקדנים בלבוש חצי עתידני חצי מסורתי, האוחזים שני אינסטרומנטים עגולים. חוץ מהסולנית, שאר האנשים על הבמה לבושים בשחור לבן. בוידאוארט יש סיפור, כמעט כמו סרט עתידני דיסוטופי או שמא מדובר בבריאה של עולם חדש. דמויות עתידניות רצות, ומעניקות תחושה ש-Go_A הם להקה קטנה, כמעט מיניאטורית בתוך עולם גדול ומאיים. אמרתי להקה קטנה? סליחה, להקה ענקית. ויזואלית זה הכי טוב השנה בינתיים? יש מצב. עולה בקלות לשלב הבא, אבל זה היה ברור שהם יעלו. איך זה יסיים בגמר זה יותר מעניין. אחד השירים היותר טובים השנה בתחרות, לשמחתי זוכה לתצוגה ויזואלית מרשימה. בחזרה הבאה הסולנית האריכה את התו האחרון של השיר.

מלטה – תחילה רואים רק את הצללית של Destiny. היא לובשת אאוטפיט ורוד לאס-וגאסי מאד. עמה 4 רקדניות בורוד גם כן. זה מאד מרפרר להופעה של נטע מחד ומאד מלודיפסטיבלני מאידך. לרקדניות יש מוטות שהן נעזרות בהן (תחשבו על המלוות של מונס במלודיפסטיבלן 2009). ווקלית היא מושלמת כמו תמיד. הכוראוגרפיה דומה למה שראינו בקליפ: ריקודים אנרטגיים ותנועות סקסיות מהרקדניות וקצת וווגינג. Destiny לא רוקדת, אלא עושה בעיקר תנועות ידיים. הוידאוארט הוא ורוד בוהק בעיקר ובסוף הופך לצהוב. היא נותנת הרבה אטיטוד. זה יכול לזכות? בהחלט. השיר קומפטטיבי מאד. ההופעה רגילה למדי ללא גימיקים, אבל אנרגטית ומבוצעת כהלכה.

היכונו מחר לחזרות הראשונות של סן מרינו, אסטוניה, צ'כיה, יוון, אוסטריה, פולין, מולדובה, איסלנד וסרביה.

התמונות מתוך אתר האירוויזיון הרשמי וצולמו על ידי Andres Putting.