2022: איטליה – סיקור ה-Sanremo Festival – הערב החמישי והאחרון

ברוכים הבאים לפסטיבל המוזיקה הותיק באירופה, פסטיבל סנרמו, המתקיים זה השנה ה-72. מי שרוצה להתעדכן על ארבעת הערבים הראשונים של הפסטיבל אשר התקיימו בימים שלישי-שישי, יכול לקרוא על כך כאן.

אז איך בעצם עובד פסטיבל סנרמו? ביום שלישי האחרון התמודדו 13 השירים הראשונים. ביום רביעי התמודדו 13 השירים האחרונים. בחמישי ביצעו כל 25 המתמודדים את שיריהם שוב בפעם השנייה. בשישי התמודדו כל 25 האמנים בביצוע גרסאות כיסוי לשירים מוכרים. היום בערב מופיעים כל 25 המתמודדים.

הערב נפתח בהופעה של להקת הצי האיטלקי. המנחה הראשי הוא כמו תמיד Amadeus. לצידו מנחה את התחרות Sabrina Ferilli. התחרות מתחילה!

Matteo Romano – Virale – בסקירת השירים כתבתי: "זמר שעלה מה-Sanremo Giovani. בלדת פופ מודרנית, על מריבת אוהבים, עם מטאפורות מעולם האינטרנט. הפזמון של השיר מפתיע במלודיה המיוחדת שלו, והעיבוד הופך לאלקטרופופי. אם יש אמן צעיר שכדאי לשים עליו עין זה אדון Romano. שיר עכשווי מאד שנתפר במיוחד למידותיו באופן מעורר הערכה. יפה. 4/5."
בהופעה חיה: אחד השירים היפים הערב נבחר לפתוח את הערב. ביצוע מצוין ומלא רגש. הוא מתרגש מהמעמד, אבל צולח אותו בקלות. יופי של הופעה, פשוטה ואמיתית.

Giusy Ferreri – Miele – בסקירת השירים כתבתי: "שיר נוסטלגי עם קצב חושני מפתיע, המדבר על סופה של אהבה. האווירה היא רטרואית, וקולה המעט צומרני, אך המקסים של Ferreri נשמע מלא נשמה. יש בשיר אלמנטים של מוזיקה איטלקית מפעם, הרגשה ים תיכונית, צוענית ולטינית. סביר שהרדיו יחבק את השיר הזה, אבל הוא לא מתבלט מספיק בעיניי ובאזניי. 3/5. "
בהופעה חיה: Ferreri עולה עם שמלה חושפנית. היא מופיעה בטבעיות רבה ובחוסר מאמץ. בחלק האחרון של השיר היא מדברת אל תוך מגאפון, מה שקצת פוגם באלגנטיות של השיר. זה נינוח עד אדיש למעשה.

Rkomi – Insuperabile – בסקירת השירים כתבתי: "גיטרת הבאס העצבנית בתחילת השיר זורקת ל-Måneskin ולמוזיקת הרוק של שנות התשעים, אבל אז נכנס קולו של Rkomi. הוא נשמע הרבה פחות כמו זמר רוק, ויותר כמו זמר פולק או נשמה. השיר הוא רוק עם חלקים של ראפ. יש שימוש של אוטוטיון בקולו, שזה אף פעם לא רעיון טוב בעיני. האנרגיה בשיר גבוה ומתפרצת, ואם הוא מעביר את זה בלייב, זה יכול לשנות הרבה. 3/5."
בהופעה חיה: פרפורמר אדיר, שנותן בראש. הופעה ווקאלית מצוינת. הוא פוסע בין הקהל, ועולה בסוף הפזמון הראשי לבמה. לייב מאד כריזמטי, שבו הוא מתקשר עם הקהל, עם התזמורת, עם הטכנאים ועם מי לא. הוא מרים את האולם על הרגליים.

Iva Zanicchi – Voglio amarti – בסקירת השירים כתבתי: "זוכת פסטיבל סנרמו 1967, 1969 ו-1974, ונציגת איטליה לאירוויזיון 1969 חוזרת בגיל 82 (!) להתמודד בפסטיבל. זו בלדה סנטימנטלית וטיפוסית למדי, שיושבת יפה על קולה החרוך של הזמרת. זה מאד adult contemporary ולא הכי מעניין. באמצע השיר יש סולו גיטרה חשמלית. 3/5. "
בהופעה חיה: זה די מדהים לשמוע אותה בגילה. זכות גדולה. היא מדויקת, זמרת בנשמה, שנותנת את כל הנשמה גם בגילה המתקדם. זה שיר שרחוק מלהדהים, אבל הביצוע מעורר השתאות. כבוד לה.

Aka 7even – Perfetta così – בסקירת השירים כתבתי: "בכורה עבורו בסנרמו של הגדולים. שיר בקצב גבוה, עם נוכחות בולטת של תופים וגיטרה חשמלית. זה קצת מאכזב, כי מתיאור השיר ציפיתי ליותר. זה שיר שרוצה להיות המנון כשיהיה גדול, אבל קצת מיושן, ומתאים למוזיקה של לפני עשור. סוג של המנון אצטדיונים עם Millenial Woop. לא עפתי בכלל. 3/5. "
בהופעה חיה: זה היה המקום האחרון שלי, אבל ההופעה החיה ממש טובה. הוא נותן את הנשמה, ונשמע הרבה יותר מחובר מבסטודיו. החולשות של השיר עדיין שם. ההופעה שלו מאד אמיתית, נטולת פוזות. המצלמה התזזיתית משרתת את הנרטיב של ההופעה.

Massimo Ranieri – Lettera di là del mare – בסקירת השירים כתבתי: "נציג איטליה לאירוויזיון 1971 ו-1973 וזוכה פסטיבל סנרמו 1988. השיר הזה הוא בלדה ים תיכונית טיפוסית למדי, שלפי המקומיים כוללת מילים פואטיות, ישירות ומרגשות. בפזמון הרגש משתפך, ו-Ranieri מראה שעדיין יש לו את זה בגילו המתקדם, והוא לא איבד את ה-signature voice. שיר נעים להאזנה, אך בהחלט לא להיט. 3/5. "
בהופעה חיה: ביצוע מושלם, כמו שרק הוא יודע. עדיין, לא זה שיר חזק, אבל הוא מרגש בדרכו. הוא נותן את הנשמה, וזה די מדהים לראות אגדה חיה על בימת הסנרמו.

Noemi – Ti amo, non lo so dire – בסקירת השירים כתבתי: "שיר נוסף, שנכתב על ידי Mahmood, וניתן להבחין בכך. שיר עכשווי בקצב מהיר. קולה של הזמרת נכנס מיד, וצלילי באס מלווים אותה עד לשינוי הקצב של השיר וכניסת הפקת האלקטרו. זה קצת מבולגן, והמלודיה לא הכי מהודקת, ואני תוהה אם זה יעבוד לרעתה. נכון לעכשיו היא ממוקמת איפשהו באמצע הטבלה. 3/5. "
בהופעה חיה: היא עולה בשמלה כסופה עשוית משולשים. את השיר היא מבצעת באדישות מסוימת, עד לפזמון שבו היא הרבה יותר נוכחת. עם התזמורת, השיר נשמע הרבה יותר אסוף והרבה פחות מבולגן.

Fabrizio Moro – Sei tu – בסקירת השירים כתבתי: "זוכה הפסטיבל מלפני 4 שנים, חוזר עם בלדה רומנטית קלאסית. זה בלדת סנרמו מהספר . השיר נפתח בנגינת פסנתר, ובהמשך מצטרפים הכינורות. יש בשיר הרבה פאתוס וזה קצת מתקתק לטעמי. הוא זמר מצוין, מן הסתם. 3/5. "
בהופעה חיה: הוא עולה בחליפה מנצנצת וחולצה מכופתרת פתוחה. ההופעה משכנעת כי הוא באמת מצוין, אבל השיר עצמו הוא שום דבר.

Dargen D'Amico – Dove si balla –  בסקירת השירים כתבתי: "שיר באווירת איטלו-דיסקו ניינטיזית. השיר נפתח בקטע טראנס, אבל בהמשך השיר מתפתח למשהו יותר מלודי. זה יכול להישמע מיושן ומגוחך כשזה מחוץ לקונטקסט, אבל האמת שיש בזה משהו חכם, ניסיון לתפור מחווה נוסטלגית למוזיקה שגדלנו עליה בשנות התשעים. זה שמח ומרים ועושה חשק לקפוץ. הוא אחד היחידים ששירו כולל התייחסות למגיפת הקורונה ולמסכות. המנון. 4/5. "
בהופעה חיה: D'Amico עולה במראה אריק ברמן. הוא חובש משקפי שמש, לובש חולצה ומכנסיים מנצנצים באפור וכחול כהה, ועוטה ז'קט בכחול כהה. איזה שיר נהדר. הוא מבצע אותו בנונשלנטיות והקהל עומד על רגליו ורוקד. קולות זמרי הליווי גוברים עליו לפעמים, ואני חושד שיש גם קולות ליווי מוקלטים.

Elisa – O forse sei tu – בסקירת השירים כתבתי: "זוכת פסטיבל סנרמו 2001 חוזרת בבלדה טיפוסית. השיר תואר כ"מכשף", ואני חושב שזו קצת הגזמה. זו אכן בלדה שלמה מאד, עם עיבוד מלכותי ומאד סנרמואי, אבל זה לא משהו שלא שמענו בעבר. היא זמרת נפלאה, אבל אני לא חושב שהיא תזכה הערב, למרות הניקוד הרב שצברה. היא הלחינה את השיר בעצמה. אינטימי ואישי מאד, אך לא נשמע כמו ווינר. 3/5. "
בהופעה חיה: אפשר להבין למה היא מובילה בהצבעות. הביצוע נפלא ומרגש. הביצוע החי של השיר מעניק לו חיים. התזמורת מזריקה בו מרץ, וזה נשמע יותר טוב משחשבתי.

Irama – Ovunque sarai – בסקירת השירים כתבתי: "הפייבוריט של החובבים בשנה שעברה בבלדה תזמורתית, עם קרשנדו. Irama שר את הפזמון ברגש על רגע נגינת פסנתר שקטה. בלדת פסנתר קלאסית על המסירות של הדובר למושא אהבתו. רומנטי, כמו מסרט, אבל לא פורץ דרך בשום צורה. החובבים ימצאו להם בופ חדש 3/5."
בהופעה חיה: הופעה מלאת רגש ומופלאה. הוא עולה עטוי ראסטות. זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב בלייב מאשר בסטודיו.

Michele Bravi – Inverno dei fiori – בסקירת השירים כתבתי: "שיר פופ אינטנסיבי, עם עיבוד מרשים ואלגנטי. השיר מתחיל בעיבוד של כלי מיתר, ובפזמון יורד בקצב, בעוד הכינורות תופסים עוד ועוד נפח. קולו של Bravi נשמע רועד והוא משדר פחד וייאוש. יש בזה משהו קצת בומבסטי, בעוד הניסיון הוא להיות אינטימי, וזה לא יורד לי בגרון בקלות. כשיר זה אכן אלגנטי, אבל לא הצליח לרגש אותי. 3/5. "
בהופעה חיה: הוא עולה בחולצה בצבע גוף עם פרחים זהובים וחצי ז'קט על זרוע שמאל. גם העדשות שלו מוזהבות. אני לא מבין את הסטיילינג כל כך. התזמורת משרתת את השיר הזה, שבסטודיו נשמע עמוס. האמת שגם בלייב זה נשמע קצת יותר מידי.

La Rappresentante di Lista – Ciao ciao –  בסקירת השירים כתבתי: "שיר קצבי ורקיד, משהו בין Fאנק לדאנס. רבים חושבים שזהו השיר הנכון לאירוויזיון. יש בשיר משהו מדבק, הוא עושה חשק לרקוד ונדבק לך למוח. הבתים מתחילים את המסיבה והפזמון אפקטיבי וזכיר מאד. זה מצד אחד נשמע מאד מקורי, ומצד שני מוכר במידה. ההפקה מצוינת, רטרואית, אבל יש בה גם משהו ניצחי. 3/5."
בהופעה החיה: הופעה נפלאה ומלאת אנרגיה, שכולה אומרת אירוויזיון. אני לא אתפלא אם זה יעשה מעשה עוקץ וינצח בפסטיבל. זה כיפי, שמח, אופטימי ומלא אנרגיה. הקהל יוצא מגדרו.

Emma – Ogni volta è così – בסקירת השירים כתבתי: "זוכת סנרמו 2012 ונציגת איטליה לאירוויזיון 2014. הקול שלה מלא עוצמה וממלא את השיר, בניגוד לזמרים אחרים, שצריכים תמיכה של הפקה גדולה מהחיים. בפזמון היא פורצת ונשמעת מלאת געגועים. אחד הטקסטים הארוכים השנה בפסטיבל, בשיר שהוא הומאז' לנשות מוזיקת הרוק המקומית. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה בשמלת תחרה שחורה ותספורת בלונדינית תואמת. בפזמון היא פורצת בגדול, וזה נשמע גדול מהחיים. היא פוסעת קדימה בחלק האחרון של השיר. הקהל מקבל אותה באהבה. היא מודה למנצחת על התזמורת, Francesca Michielin.

Mahmood & Blanco – Brividi – בסקירת השירים כתבתי: "זוכה פסטיבל סנרמו 2019ו נציג איטליה לאירוויזיון 2019 עם "Soldi" חוזר לפסטיבל, הפעם בשיתוף פעולה עם אחד התגליות הגדולות של השנה האחרונה באיטליה. זה שונה ממה שהורגלנו לשמוע ממנו. בלדת פופ נימוחה עם לחן מרגש, אשר בחלק השני שלה, יש שימוש בתזמורת עשירה, מה שמרים עוד קצת את הרגש. Blanco נותן בראפ בשלב כלשהו. אני לא מבין איטלקית, אבל אני שומע הרבה אהבה וכאב בביצוע של הזמרים. 3/5. "
בהופעה החיה: הופעה מלאת רגש. Mahmood לובש חולצה לבנה, עניבה ושמלה שחורה. Blanco עם חולצת תחרה חושפנית. זה טופ 5 באירוויזיון, אבל לא ניצחון.

Highsnob & Hu – Abbi cura di te – בסקירת השירים כתבתי: "סוג של פופ-ראפ עם צלילים עכשוויים. הטקסט מדבר על רגעים יומיומיים לצד ציטוטים תנ"כיים, ואף מאזכר את אמנות הקשירה הארוטית היפנית. שני הזמרים שרים רק את הפזמון ביחד. הקולות שלהם משתלבים יפה. יש משהו רגוע בשירה שלהם. ל-Hu יש קול מקסים ותמים משהו, ואני חושב שהיא החלק החזק בצמד האד הוקי הזה. השיר נח על הפקת אלקטרו קצובה עם מוטיבים של מוזיקה שחורה. 3/5. "
בהופעה החיה: הוא לובש חליפה כתומה מרהיבה. היא במראה אנדרוגיני עם ז'קט כהה גדול. זה נשמע נהדר. הקולות שלהם משתלבים בהרמוניה נפלאה. השירה שלהם נפלאה ואינטנסיבית. שיר שמשדר רגישות, והם מצליחים לתעל את הרגישות הזו בלייב.

Marco Mengoni ו-Filippo Scotti, שהתפרסם בעולם בזכות תפקידו בסרט "יד האלוהים", עולים לבמה וקוראים ציוצים. הם מדברים על השנאה ברשת, למיטב הבנתי. Scotti נשאר לבדו על הבמה. כשהוא מסיים Mengoni עולה לבצע את שירו הזוכה מפסטיבל סנרמו 2013, אשר סיים במקום השביעי באירוויזיון, "L'Essenziale".
התחרות ממשיכה.

Sangiovanni – Farfalle – בסקירת השירים כתבתי: "שיר פופ רקיד עם מלודיה חביבה מאד ופשוטה. זה מסוג השירים שאתם מוצאים כל שנה בסנרמו. אני לא בטוח מה אני חושב על העיבוד. מצד אחד, זה רטרואי ועם קריצה, אבל בניגוד ל-Dargen D'Amico, המלודיה של שירו של Sangiovanni פשוטה מידי כדי לשבת על עיבוד כזה כבד, והקריצה הולכת לאיבוד. אחרי הפזמון יש מוזיקת ניצחונות שזורקת לתחילת האלפיימז. 3/5."
בהופעה החיה: גם השיר הזה מתעורר לחיים בלייב. הוא מאבד את העיבוד הרטרואי המיותר לטעמי ומרוויח מהעיבוד התזמורתי. הוא מאד חמוד ומבצע את השיר בהרבה כריזמה.

Gianni Morandi – Apri tutte le porte – בסקירת השירים כתבתי: "נציג איטליה לאירוויזיון 1970 וזוכה פסטיבל סנרמו 1987. יציאה מפתיעה. שיר קצבי ומרענן, שכולל מוטיבים משנות השישים לצד צלילים עכשוויים.הקליפ משעשע, ואם הוא מעביר משהו בזה בלייב, צפו להפתעות. מדובר בשיר אופטימי, שיכול להעלות חיוך בכל אחד, ולהוכיח שלכישרון, כריזמה וסוואג אין גיל. 3/5. "
בהופעה החיה: הוא עולה בחליפה בכחול כהה עם ז'קט מנצנץ. Morandi מוכיח שלכישרון אכן אין גיל. הוא מרים את האווירה ואת הקהל. זה המנון שמח ואינטנסיבי, שהייתם מצפים לשמוע מזמר צעיר, אבל הוא עושה את זה בענק. התזמורת יוצרת מגדרה וגם המבצע. וואו.

Ditonellapiaga & Donatella Rettore – Chimica – בסקירת השירים כתבתי: "אינדי פופ קצבי ומיידי, המפגיש בין שתי דורות של זמרות איטלקיות. ההפקה כוללת אלמנטים של פאנק ו-Soul. השיר נשמע עכשווי וגם כזה שיכול היה לצאת בשנות השמונים, וזה מה שהופך אותו לחכם כל כך, וממצה את השת"פ הבין דורי הזה. זה יכול להיות רעיון טוב לשלוח את זה לטורינו, ולהראות שלזמרים מבוגרים יש עדיין מה להציע. 4/5. "
בהופעה החיה: Ditonellapiaga לובשת שמלה לבנה וז'קט בכחול כהה. Rettore באאוטפיט שחור דמוי עור, כפפות אדומות ושיער לבן בתספורת מוהוק. הופעה אינטנסיבית של שתי הזמרות. זה מלא אנרגיה, מסיבתי וכיפי. הן נותנות מעצמן עד השנייה האחרונה של השיר, הלא קל לביצוע הזה.

מופע ביניים של Orietta Berti ו-Fabio Rovazzi על הספינה Costa Toscana, העוגנת על חופי סנרמו.

Yuman – Ora e qui – בסקירת השירים כתבתי: "זמר שהגיע מה-Sanremo Giovani. יש לו קול עמוק חם. שיר עם אווירת נשמה, עם פזמון מלודי, המושר בהרבה רגש. ההפקה פשוטה ומזכירה הופעות בבר אפלולי, עם נוכחות בולטת של גיטרות ופסנתר. הבתים מעט חלשים, לעומת הפזמון, עד כדי כך שהם נשמעים כמו שני שירים נפרדים. זה קצת הסגנון של Adele, רק בגבר. לקראת סוף השיר יש מודולציה מפתיעה. 3/5. "
בהופעה החיה: הוא עולה לבמה במה שנראה כמו כותונת לילה לבנה. הוא ווקאליסט מצוין, עם קול צרוד בקצוות ומלא נשמה. המבט שלו קצת תקוע בחלל, ולא מישיר מבט לקהל או למצלמה, אבל זה לא פוגם בהופעה ובשיר. הוא עומד במודולציה בהצלחה.

Achille Lauro feat. Harlem Gospel Choir – Domenica – בסקירת השירים כתבתי: "פופ-רוק קצבי עם הפקה ניינטיזית, שנשמעת כמו של להקת רוק. אין שימוש באמצעים אלקטרוניים כמעט, וזה נשמע כמו שיר ישן. הטקסט מלא באירוניה ובמטפורות. הפזמון כולל שריקות ומחיאות כפיים. זה אכן קליט, אבל לטעמי לא הכי פרשי ולא הכי אפקטיבי שיש. השיר ממצה עצמו אחרי דקה וחצי והשאר צפוי למדי. 3/5. "
בהופעה החיה: הוא עולה בחליפה ורודה ושיער בצבע פלטינה עם אייליינר כבד. מקהלת הגוספל כוללת שש זמרות, המחזיקות בידיהן פרח מזויף צהוב גדול. הוא מחזיק כוס מרטיני. עבודת המצלמות מחושבת. הבעיה היא שהשיר עצמו די חלש ושטוח, לעומת ההופעה המלאה הזו. הוא נותן הופעה טובה ומלאת כריזמה, אך ראוי לשיר קצת יותר… יותר.

מופע ביניים, שהוא מחווה ל-Raffaella Carrà, שהלכה לעולמה בשנה החולפת.

Ana Mena – Duecentomila ore – בסקירת השירים כתבתי: "דאנס עם השפעות לטיניות ופולקיות, כולל אקורדיון. היא מביאה מהבית הספרדי את הצליל הספרדי, ומשלבת אותו עם הפיל האיטלקי. הפזמון תופס קצב בעיבוד אלקטרוני לטיני רטרואי. העיבוד עובד הרבה על הקול שלה, ועם כמה שהשיר כיפי, הוא לא ברמה של הרבה מהשירים האחרים בפסטיבל. 3/5."
בהופעה החיה: Mena היפהפייה עולה בשמלה אדומה מנצנצת נטולת שרוולים וחושפת גב. שיערה אסוף. כל מי שזלזל בה, צפוי לגלות פרפורמרית לא רעה בכלל. למרות שהיא הצהירה שאין בכוונתה לנסוע לאירוויזיון, היא בהחלט ראויה למעמד. העיבוד של השיר עם התזמורת נשמע מצוין, וסוף סוף שומעים אותה בלי סנתוז. והיא נשמעת בסדר לגמרי. היא כריזמטית ושובת לב.

Tananai – Sesso occasionale – בסקירת השירים כתבתי: "אמן נוסף שעלה מה-Sanremo Giovani. שיר פופ-ראפ אירוני , מהיר ומרענן, המדבר על הניסיונות להשתחרר מהאשמות בבגידה. אחד הכותבים הוא הנכד של Gianni Morandi. הזמר נע בין ראפ/ספוקן וורד לבין שירה מלוחששת. הפזמון לא חזק במיוחד, אבל הוא טוס מספיק. שימוש במויקת אלקטרופופ אייטיזית מסונתזת. הביצוע הווקאלי האדיש שלו בוודאי יפצל את הצופים. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עולה באאוטפיט שחור שיקי, הכולל ז'קט קצר, דמוי חלוק. הביצוע הווקלי לוקה בחסר ונשמע בחלקים כמו הופעת קריוקי. מן הסתם בחלקים של הראפ/ספוקן וורד הוא נשמע הרבה יותר טוב.

Giovanni Truppi – Tuo padre, mia madre, Lucia – בסקירת השירים כתבתי: "אחד ההימורים של Amadeus. השיר משלב בסגנונו מסורת וחדשנות. מלודיה נפוליטנית, שנכנסת ללב. בבתים יש שימוש בספוקן וורד, ובפזמון חוזרים למלודיה האיטלקית מאד. זה מעניין, אבל לא יתחבר לאוזן האירופית בשום צורה. מוזיקה מורכבת, צליל סינגר-סונגרייטרי כמעט מאולתר, אך אלגנטי מאד. 3/5.."
בהופעה החיה: הוא עולה לבמה עם גופיה סגולה, כמעט התרסה לכל המעמד, אני מניח שזה תואם לאישיות שלו, שגם באה לידי ביטוי בשיר. לאורך כל השיר הוא עומד, שר בעיניים עצומות ופורט על גיטרה. זה יכול קצת לעצבן כל החשיבות העצמית הזו, אבל למען האמת זה מגובה בשיר ממש טוב.

Le Vibrazioni – Tantissimo – בסקירת השירים כתבתי: "שיר רוק קצבי עם צליל אייטיזי מובהק, קלידים ותופי בס. השיר מתחיל באנרגיה גובהה על ההתחלה, שמשתלבת עם פזמון המנוני, חזק וזכיר. מלודי ואיטלקי מאד, למרות שמדובר בשיר רוק. הוא לא מיוחד בשום צורה, אבל ההרכב פשוט עושה את מה שהוא טוב בו, ועושים את זה טוב. 3/5."
בהופעה החיה: חברי ההרכב לובשים אאוטפיטים שחורים-אפורים לא כל כך תואמים. הסולן לובש בגד עתיר נוצות. אורות מרצדים מזכירים לנו שמדובר בהופעה של להקת רוק, אבל למעשה השיר נשמע פחות טוב מבסטודיו. זה לא יותר מבסדר. הביצוע הווקאלי טוב, והם מצטיירים כאותנטיים מאד.

להלן דירוגי לשירי התחרות, לאחר ההופעות החיות:

  1. Dargen D'Amico – Dove si balla
  2. Ditonellapiaga & Donatella Rettore – Chimica
  3. Matteo Romano – Virale
  4. Gianni Morandi – Apri tutte le porte
  5. Giovanni Truppi – Tuo padre, mia madre, Lucia
  6. Highsnob & Hu – Abbi cura di te
  7. La Rappresentante di Lista – Ciao ciao
  8. Mahmood & Blanco – Brividi
  9. Emma – Ogni volta è così
  10. Yuman – Ora e qui
  11. Irama – Ovunque sarai
  12. Noemi – Ti amo, non lo so dire
  13. Ana Mena – Duecentomila ore
  14. Le Vibrazioni – Tantissimo
  15. Rkomi – Insuperabile
  16. Elisa – O forse sei tu
  17. Giusy Ferreri – Miele
  18. Sangiovanni – Farfalle
  19. Tananai – Sesso occasionale
  20. Achille Lauro feat. Harlem Gospel Choir – Domenica
  21. Michele Bravi – Inverno dei fiori
  22. Massimo Ranieri – Lettera di là del mare
  23. Iva Zanicchi – Voglio amarti
  24. Aka 7even – Perfetta così
  25. Fabrizio Moro – Sei tu

מופע ביניים נוסף. Marco Mengoni חוזר לבצע את הסינגל האחרון שלו, "Mi fiderò".

ועכשיו לתוצאות. מקומות 15-25:

מקומות 4-14:

מקומות 1-3:

בזמן שקהל מצביע, מופע ביניים נוסף. הפעם זו Orietta Berti. אחריה עולה Fabio Rovazzi.

מופע ביניים נוסף,

קווי הטלווטינג נסגרים. כעת חלוקת פרסים
בפרס המבקרים על שם Mia Martini זוכה – Massimo Ranieri.
בפרס עיתונות הטלוויזיה, הרדיו והרשת על שם Lucio Dalla זוכה – Gianni Morandi.
בפרס Sergio Bardotti על המילים הטובות ביותר זוכה – Fabrizio Moro.
בפרס Giancarlo Bigazzi על הלחן הטוב ביותר זוכה – Elisa.

הטופ 3 עולים לבמה. הגיע זמן לתוצאות.
למקום השלישי הגיע…

Gianni Morandi

והזוכים בפסטיבל סנרמו 2022 הם:

Mahmood & Blanco

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.