2022: פורטוגל – סיקור Festival da Canção – חצי גמר 1

פורטוגל נערכת לבחירת השיר שייצג אותה בטורינו. הליך הבחירה הוא התחרות המסורתית, Festival da Canção, שזו הפעם ה-55(!) בה היא מתקיימת. כמו תמיד, מדובר בקדם מאד שונה, עם הרבה צלילי ג'אז ובוסה נובה, ופחות נוכחות של מוזיקת פופ מסחרית. סה"כ יתמודדו 20 שירים בתחרות, 10 בכל חצי גמר. 5 שירים יעפילו מכל חצי גמר לגמר, שייערך ב-6/03, בהצבעה משותפת של הקהל והשופטים.

המנחים הם Jorge Gabriel, מנחה טלוויזיה, שהנחה את הקדם הפורטוגלי ב-2006, 2007, ואת אחד מחצאי הגמר ב-2018-2021, ו-Sónia Araújo, מנחת טלוויזיה, מנחת טלוויזיה, שהנחתה את קדם 2001 ואחד מחצאי הגמר של קדמים 2017-2021. הערב נפתח במחווה לנציגי פורטוגל לאירוויזיון 2021, The Black Mamba. אחרי ראיון קצר עם סולן ההרכב, הם עולים להופיע.

לאחר מכן, המתמודדים מוצגים. השופטים הם Dulce Pontes, נציגת 1991, Dino D'Santiago, Surma, Teresa Salgueiro, Pedro Granger, Miguel Cadete, ו-Tatanka, סולן The Black Mamba, ההרכב שייצג את פורטוגל בשנה שעברה. כמו תמיד, בגרין רום תראיין את המתמודדים Inês Lopes Gonçalves. התחרות מתחילה.

Os Quatro e Meia – Amanhã – בגרסת הסטודיו: בלדה תזמורתית קלאסית ונוסטלגית, שנשמעה כאילו יצאה מאחת התחרויות האחרונות של פסטיבל סנרמו. קולו של הזמר מקסים, הוא עולה לגבהים לקראת סוף השיר ומעביר את השיר בהרבה רגש. זה לא מיוחד או פורץ דרך, אבל זה קלאסי ויפה. 3/5.
בהופעה החיה: הרכב לבוש בחליפות שחורות. ההופעה הווקאלית מצוינת. הקול של הזמר נשמע חם ועמוקף אבל הוא לא מתקשר עם המצלמה. מגיע להם להעפיל לשבוע הבא, ואובייקטיבית כשיר, אני רואה את זה עושה את זה. עם זאת, ההופעה עצמה וההעמדה היו מאד low key.

TheMisterDriver – Calisun – בגרסת הסטודיו: זה קצב שאנחנו לא רגילים אליו בקדם הפורטוגלי. להיט היפ-הופ בפורטוגלית ובאנגלית, שמזכיר את Silk Sonic. סוג של מוזיקת מוטאון עם ראפ והפקה מודרנית. אשמח מאד לשמוע מוזיקה שחורה באירוויזיון, אבל לא נראה לי שזה השיר שיעשה את הפריצה עבור הז'אנר בתחרות. 3/5.
בהופעה החיה: כצפוי הוא נראה כמו סטלן טיפוסי. לבוש בטישירט תכלת וג'ינס קרוע. על ראשו ראסטות בלונדיניות. זה להיט היפ-הופ אורבני, מבוצע כהלכה, אבל אני לא רואה את זה ממשיך לגמר.

Diana Castro – Ginger Ale – בגרסת הסטודיו: מיטדמפו עד אפטמפו פופ-RnB ומוזיקת נשמה א-לה Emily King. הפזמון קליט בטירוף והמלודיה שלו חמודה ומדבקת. זה קופצני, אופטימי ומחויך, ומשלב בין מוזיקת נשמה מלאת רגש ללהיט פופ סיקסטיזי מגניב. אשמח מאד לראות ולשמוע את השיר בגמר הקדם. 3/5.
בהופעה החיה: היא עולה בחליפת מכנסיים בצבע ורוד פוקסייה עם שרוולים גדולים. עמה שתי זמרות ליווי בלבוש תואם. המתופף בוורוד ולבן. זה אחד השירים המרימים והכיפים של הקדם הזה, ושל הערב. היא מבצעת אותו מצוין, אבל ההעמדה היא קצת צנועה מידי לטעמי.

FF – Como é bom esperar alguém – בגרסת הסטודיו: בלדה מינימליסטית מקסימה, המושרת בקול המתעל קצת ממסורת הפולקלור המקומית. זה נשמע קצת כמו Salvador Sobral וקצת כמו קלאסיקות פורטוגלית מפעם. בפזמון הכינורות סוחפים אותך ואתה מרגיש עצמך נוהה אחר הצליל הנימוך והקול המרגש של הזמר. עלייה של חצי טון לקראת סוף השיר קושרים סרט סביב המתנה המרהיבה הזו, אבל לא היה בזה באמת צורך. 4/5.
בהופעה החיה: הוא עומד בחולצה לבנה נפוחה ומכנסיים מחויטים כחולים. עבודת המצלמות נעה בין התמקדות על עיניו, שפתיו, אבל לא נותנת לנו מבט מלא אליו עד הפזמון. זה קצת שיר דיסני, קצת שיר פיפטיזי מה-Great American Song Book.

Norton – Hope – בגרסת הסטודיו: סינת'פופ אלטרנטיבי באנגלית. מופק כהלכה, עם מוטיבים פסיכדליים, א-לה Tame Impala. יש גם מוטיבים של איטלו-דיסקו בשיר. עם זאת, השיר לא מהודק מבחינת מלודיה, ונדמה שהוא נשען בעיקר על הפקה עשירה. זה בסדר, אבל ציפיתי ליותר. 3/5.
בהופעה החיה: ההרכב לבוש באאוטפיטים שחורים מעוצבים. ההופעה בינונית נורא, וקוברת את הסיכויים של השיר לראות גמר. זה לא מופק בשום צורה.

Aurea – Why? – בגרסת הסטודיו: אחת הזמרות היותר מפורסמות בליינאפ של הקדם, וההערכה היא שהיא תעפיל בקלות לגמר. מדובר בבלדת פופ-בלוז מינימליסטית, מבוססת פסנתר. זה מאד ארה"ב של שנות התשעים. אני אוהב מוזיקה מינימליסטית, אבל זה טיפה מנומנם לי. לקראת סוף השיר יש איזה ניסיון לקרשנדו, אבל זה פחות עובד עליי. חביב. 3/5.
בהופעה החיה: היא עולה בשמלת כלה לבנה ג'ולה ומנופחת. מאחוריה יש סוס עץ. עמה יש פסנתרן. הביצוע טוב מאד. דמותה עולה בשחור-לבן על מסך מרצד. זו הופעה מצוינת, רק השמלה קצת מוגזמת לי.

Kumpania Algazarra – A minha praia – בגרסת הסטודיו: מוזיקה שמחה וקצבית, כמעט בלקנית. מישהו אמר שזה יכול היה להיות השיר המולדובי לאירוויזיון. שיר קצבי באווירה טובה, מולטי-אינסטרומנטל, מזכיר קצת מסיבת רחוב בפלורנטין. זה קצת all over the place, ודי ברור שזה לא יביא שום דבר משמעותי למדינה בתחרות. 3/5.
בהופעה החיה: כן, זה קצת מועדון הקצב של אביהו פנחסוב, פוגש את Full Trunk. כל חברי ההרכב לובשים משקפי שמש. האווירה היא כצפוי, שמחה, סטלנית ופורקת עול.

Maro – Saudade, saudade – בגרסת הסטודיו: ה-פייבוריט של החובבים, שהם מאמינים שיביא את האירוויזיון לליסבון או לפורטו ב-2023. אבל הפורטוגלים בשנים האחרונות לא בחרו בפייבוריטים, אז לא הייתי ממהר להכתיר מנצחת. השיר נפתח בצלילי פסנתר במונו. מדובר בבלדה עד מיטדמפו, המשלבת מוזיקת נשמה ודאונטמפו עם צלילי מוזיקת עולם. ברמה המקומית אציין שהיא נשמעת מאד כמו מרינה מקסימיליאן. זה טוב, אבל אני מרגיש שהרבה באירופה ירגישו מנוכרים לזה. 3/5.
בהופעה החיה: אלומת אור שוטפת את הבמה. הזמרת לובשת אאוטפיט שחור פשוט וז'קא צהוב. זה שיר טוב, אבל התעופה של החובבים על זה מוגזמת. יש צבעים בוהקים וכיתובים בוידאוארט, פתאום זה נראה לי נורא יומרני.

Valas and Os Astronautas – Odisseia – בגרסת הסטודיו: צלילי דיסקו וFאנק, כמו תמיד בקדם הפורטוגלי. השיר נפתח עם קצת סקראצ'ינג, ואז הסולן נכנס בשיר קצובה, ספק דקלום. זה מן דיסקו אלטרנטיבי כזה, לא קליט להכעיס, מגניב ומאוהב בעצמו. לא קומפטטיבי במיוחד, למעט כמה היפסטרים בליסבון. 3/5.
בהופעה החיה: הם עולים בלבוש פשוט וזרוק. בוידאוארט אימג'ים של אסטרונאוטים. הביצוע לאה, וההופעה עצמה, למעט כמה אורות מרצדים, לא עושה שום דבר משמעותי.

Fado Bicha – Povo pequenino – בגרסת הסטודיו: השיר נפתח בשירת פאדו רגשנית על רקע צלילי רקיעות. הפזמון הוא כבר חגיגת פולקלור בהפקה אלקטרונית אלטרנטיבית. זה נשמע כמו טייק מודרני ומחתרתי על שיר פאדו ישן. מקסים, מקורי, מרענן, סיום מושלם לערב. 4/5.
בהופעה החיה: הזמר שר עם הינומה נוצצת גדולה, המכסה את פניו. עמו נגן גיטרה בפרווה סגולה, שמנגן בשלב מסוים על סינתיסייזר. הזמר מוריד את השכבה העליונה. הוא לבוש באאוטפיט מפוספס של שחור ואפור, עם ז'קט וורוד בוהק ואיפור עם שלל צבעי מלחמה על פניו. הביצוע הווקאלי לא מדויק בעליל, והוא מזייף לקראת הסוף. יורד אצלי ל-3/5.

להלן דירוגי לשירי חצי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

  1. FF – Como é bom esperar alguém
  2. Diana Castro – Ginger Ale
  3. Fado Bicha – Povo pequenino
  4. Maro – Saudade, saudade
  5. TheMisterDriver – Calisun
  6. Os Quatro e Meia – Amanhã
  7. Kumpania Algazarra – A minha praia
  8. Valas and Os Astronautas – Odisseia
  9. Aurea – Why?
  10. Norton – Hope

בעודנו ממתינים לתוצאות, המנחים משוחחים עם השופטים. לאחר מכן, מופע הביניים בכיכובה של Rita Redshoes. היא מבצעת את השיר הפורטוגלי לאירוויזיון 1992, "Amor D'Água Fresca":

ולאחר מכן, Expensive Soul בהופעת מחווה להרכב Heróis do Mar:

ולתוצאות. חמשת המעפילים לגמר הם:

  1. Os Quatro e Meia
  2. Aurea
  3. FF
  4. Diana Castro
  5. Maro

ביום שני בלילה – חצי הגמר השני. בינתיים ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.