2022: פורטוגל – סיקור Festival da Canção – חצי גמר 2

פורטוגל ממשיכה במסעה לבחירת השיר שייצג אותה בטורינו. הליך הבחירה הוא התחרות המסורתית, Festival da Canção, שזו הפעם ה-55(!) בה היא מתקיימת. כמו תמיד, מדובר בקדם מאד שונה, עם הרבה צלילי ג'אז ובוסה נובה, ופחות נוכחות של מוזיקת פופ מסחרית. סה"כ יתמודדו 20 שירים בתחרות, 10 בכל חצי גמר. 5 שירים יעפילו מכל חצי גמר לגמר, שייערך ב-6/03, בהצבעה משותפת של הקהל והשופטים.

המנחים הם Tânia Ribas de Oliveira, מנחת טלוויזיה, אשר הנחתה את אחד מחצאי הגמר של הקדם בארבע השנים האחרונות, ו-José Carlos Malato, מנחה טלוויזיה, אשר הנחה את קדם 2014 ואחד מחצאי הגמר של הקדם בחמש השנים האחרונות. כמו תמיד, בגרין רום תראיין את המתמודדים Inês Lopes Gonçalves.
אחרי ש-Eládio Clímaco, מנחה הפסטיבל בעבר, נושא דברים לרגל חגיגות ה-65 שנים לרשות השידור, להקה על הבמה מבצעת להיטי רוק אנד רול קלאסיים. המנחים נכנסים לבמה לראיון קצר עם Clímaco. לאחר מכן, המתמודדים מוצגים. השופטים הם Dulce Pontes, נציגת 1991, Dino D'Santiago, Surma, Teresa Salgueiro, Pedro Granger, Miguel Cadete, ו-Tatanka, סולן The Black Mamba, ההרכב שייצג את פורטוגל בשנה שעברה. כמו תמיד, בגרין רום תראיין את המתמודדים Inês Lopes Gonçalves. התחרות מתחילה.

Os Azeitonas – Solta a voz e canta – בסטודיו: שיר פופ-Fאנק חמוד באווירת סוף סיקסטיז-תחילת סבנטיז. צליל שמח, נאיבי כמעט, טרום עידן הדיסקו. תמיד אפשר למצוא שיר כזה בקדם הפורטוגלי. הקולות משתלבים בהרמוניה, והעיבוד הוא לגמרי של פעם, מלא חצוצרות, גיטרות ותופים, בלי טיפת אלקטרו. זה מחויך וכיפי. 3/5.
בהופעה החיה: הסולנית ההריונית עולה בשמלה כחולה גדולה עם חברבורות שחורות. שני חברי ההרכב האחרים בחולצות ורודות עם שלל ציורים צבעוניים עליהם. זה שמח ומשובב נפש, אבל חובבני בטירוף.

Cubita – Uma mensagem tua – בסטודיו: "הודעה ממך" בלדת פופ מודרנית, נימוחה ונעימה, מבוססת פסנתר. הקול של הזמרת חם ומלטף. ההפקה אקוסטית, פשוטה, עם מעט מחיאות כפיים. אחרי הפזמון הראשון, נכנס מקצב אלקטרוני קל ונותן לשיר רובד נוסף. מקסים .3/5.
בהופעה החיה: היא לובשת אאוטפיט אדום חסר צורה, ושובל הז'קט שלה מתחבר לבד שעל רצפת האולם. לצידה נגן גיטרה ונגן קלידים לבושים באדום גם כן. ההופעה מינימליסטית כמו שצריך. אורות סגולים שוטפים את הבמה. היא נוטה לעצום עיניים, והקול שלה מעט מנוזל, לעומת הסטודיו. חוץ מזה ההופעה יפה וצנועה, אבל כמה יתחברו לזה?

Inês Homem de Melo – Fome de viagem – בסטודיו: שיר שיצא מסרט ישן, "מרי פופינס", "צלילי המוזיקה" או "גברתי הנאווה". יש לזה קטע, וזה מאד פורטוגלי. מסוג השרים שהולנד יכלה לשלוח בתחילת שנות השישים. מקורי. 3/5.
בהופעה החיה: היא לובשת שצלה לבנה קצרה עם ציורים בשחור ועוטה של שחור. לצידה על הבמה ערימת מזוודות בצבעים שונים, ורקדנים באותם צבעים. הם מדמים עמידה בתור בשדה התעופה. בוידאוארט גלויות וחפצי תיירות שונים. זה פחות טוב בלייב, וקצת נראה כמו הופעת בית ספר תיכון. הקול שלה, לעומת זאת, מושלם!

Syro – Ainda nos temos – בסטודיו: בלדת פופ פשוטה וסתמית, שהושוותה לפורטוגל 2017, הולנד 2019 ואפילו לישראל 2019. זה לא רע, אבל רחוק מלהיות מלהיב. לפרקים זה אפילו קיטשי. האם היה כאן ניסיון מוכוון ליצור שיר לאירוויזיון. לא מן הנמנע שכן. ההפקה כבדה מידי ומתקתקה. 2/5.
בהופעה החיה: המצלמה יורדת מלמטה, ומראה אותו עומד בתוך ריבוע כחול, שנוצר על ידי אלומות אור. הוא לובש אאוטפיט שחור גדול וחסר צורה, במה שנראה כמו האופנה בקדם הזה בשנים האחרונות. כן, יש לזה שיק מסוים. הוא נועל נעליים עם פלטפורמה. ההופעה הווקאלית טובה, אבל השיר שמאלצי מידי. גם הופעה זו מינימליסטית מאד, וכך צריך.

Pepperoni Passion – Código 30 – בסטודיו: ראפ והיפ-הופ בהפקת רוק נ' קול של פעם. ההפקה קלאסית, וזה עשוי כהלכה, אבל אני לא בטוח עד כמה זה בולט כשיר בפני עצמו. זה טוב, אבל מרגיש שבז'אנר שלו עצמו הוא לא בולט. ראפ תמיד נשמע טוב בפורטוגלית. 3/5.
בהופעה החיה: הם לבושים כמו נערים בתיכון עם ז'קטים של נבחרת הפוטבול, או מה שזה לא יהיה. שלושת הנגנים שעמם לבושים כאילו הם ממועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר. זה מצחיק אותי שהם משחקים אותה גנגסטרים, כי הם נראים כמו החנונים הכי גדולים בליסבון. בוידאוארט מופיעים פניהם המפוקסלות, בין היתר. בסדר.

Milhanas – Corpo de mulher – בסטודיו: בלדה נוגה ואוורירית, בליווי עדין של כלי נגינה, המושר בקולה הנמוך יחסית של הזמרת. המלודיה חמימה ורכה. יש קצת אלמנטים של פולקלור פורטוגלי, אבל גם הרבה אלמנטים אמריקאיים א-לה The Great American Songbook. יפה. 3/5.
בהופעה החיה: הזמרת לובשת, שוב, שמלה גדולה מכפי מידותיה, ומאד אמנותית, כולל ברדס, שיורד תוך כדי שירה. גם כאן, השובל של השמלה נשפך על רצפת הבמה. גם הופעה זו מינימליסטית, והיא לבדה על הבמה. יש לה קול מקסים וזה עובר מאד יפה. האורות תכולים-סגולים, ואלומות האור מאחוריה גורמת לכך שאנחנו לא רואים את הקיר מאחוריה.

O Vampiro Submarino – Ao lado de mim – בסטודיו: שיר אפטמפו מסוגת הג'אז, שנשמע כאילו יצא ממועדון בשנות השישים בניו-יורק, להוציא את השפה הפורטוגלית. השירה של הזמר קצובה ורפטטיבית, והשיר מבוסס עצמו על הצלילים החמים והמוכרים של הפסנתר. הזמר והמלווים מהמהמים. זה נחמד בסטודיו, אבל אני בספק כמה טוב זה יכול לעבור באירוויזיון על הבמה הגדולה. 3/5.
בהופעה החיה: הזמר עומד במרכז הבמה עם חליפה כעורה עם הדפס של שמיים ועננים. עמו שני זמרי ליווי ושתי זמרות ליווי. בוידאוארט דמויות אמורפיות רוקדות. הוא לא מחייך, ולא ברור אם זה כי הוא מתרגש, או כי ככב הוא רוצה להעביר את השיר. מה שבטוח הוא שהחיבור כאן עם הקהל הוא מינימלי עד לא קיים. כמו שחשבתי, זה שיר נחמד מאד, אבל לא עובר בלייב.

Jonas – Pontas soltas – בסטודיו: לזמר יש קול פאדו עמוק. השיר עצמו הוא פופ-פאדו דרמטי בהפקה מודרנית. השיר בעל מלודית פאדו מובהקת, מלא נשמה ותשוקה כמיטב מסורת הז'אנר. מכשף, מקסים ונוסטלגי. 3/5.
בהופעה החיה: הדרמה מתחילה על ההתחלה. הזמר עומד במרכז הבמה. סביבו חמישה רקדנים ורקדניות, הנותנים בריקוד אמנותי, רוקעים ברגליהם ומוחאים כפיים. הוא לובש חולצה שחורה ומכנסי פסים בשחור-לבן. הרקדנים – בדיוק ההפך. הוא נשמע מעולה, בדיוק כמו בסטודיו. זה יומרני בטירוף, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה עשוי נכון. יש גם עבודה עם תאורה זהובה ולבנה. קצת דרמטי מידי לטעמי, אבל מושלם מוזיקלית.

Blacci – Mar no fim – בסטודיו: השיר נפתח בנגינת כינורות. קולה של הזמרת נכנס, על רקע פסנתר בלבד. השיר הושווה לבלדות של Billie Eilish. סוג של אינדי-פופ, עם דרמה קטנה, שנבנית בהדרגה, ומלאת מיסתורין. יכול לרכב על האפנה העכשווית ולהצליח בקדם. 3/5.
בהופעה החיה: כמה הפורטוגלים אוהבים דרמה! הזמרת מסירה הינומה אדומה בתחילת השיר. היא לובשת עליונית אדומה הקשורה, סביב חזה, ושמלה אדומה עשוית תחרה. מתחתיה מכנסיים אדומים. היא עוטה תכשיטי זהב רבים ושיערה אסוף לאחור. בוידאוארט גשם אדום, ולאחר מכן כדורים כחולים-סגולים. גם שובל שמלתה נשפך על רצפת הבמה. עמה על הבמה שתי כנרית וצ'לנית. לא בטוח שההופעה האמנותית הזו זה מה שמתאים לשיר.

Pongo and Tristany – Dégrá.dê – בסטודיו: בלדה עד אפטמפו אוונגרדית, עם פזמון של מוזיקה אפריקאית, או Kuduro, אם להיות יותר ספציפיים. הפקה אקספרימנטלית. זה מעניין, מאד שונה, אנרגטי ומדדיטיבי, משלב בין השבטי לאלקטרוני המנוכר, מחבר ביניהם יפה. עם זאת, חסר לי הוק מלודי. 3/5.
בהופעה החיה: הוא יושב עם רגליים מפוסקות על הבמה. מאחוריו עומדת הזמרת ומניחה ידיים על ראשו. הוא קם והם מתחבקים. היא נותנת את הקטע שלה, והם רוקדים בתיאום. בוידאוארט ציור של הפנים שלה נעים בתזזיתיות בעוד שפתיה זזות למילות השיר. גם זה מאד אמנותי ומיוחד, והם פרפורמרים מדהימים. זה לא קליט בעליל, אבל מאד מיוחד.

להלן דירוגי לשירי חצי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

  1. Jonas – Pontas soltas
  2. Inês Homem de Melo – Fome de viagem
  3. Milhanas – Corpo de mulher
  4. Pongo and Tristany – Dégrá.dê
  5. Cubita – Uma mensagem tua
  6. Blacci – Mar no fim
  7. O Vampiro Submarino – Ao lado de mim
  8. Os Azeitonas – Solta a voz e canta
  9. Pepperoni Passion – Código 30
  10. Syro – Ainda nos temos

בעודנו ממתינים לתוצאות, המנחים משוחחים עם השופטים. לאחר מכן, מופע ביניים של  Captain Fausto, Lena D'Água ו-Samuel Úria. אחריהם עולה להופיע נציגת ספרד, Chanel, עם שיר האירוויזיון שלה, "SloMo":

ולאחר מכן, The Legendary Tigerman:

ולתוצאות. חמשת המעפילים לגמר הם:

  1. Milhanas
  2. Syro
  3. Inês Homem de Melo
  4. Pongo and Tristany
  5. Pepperoni Passion

בשבת בלילה – גמר הקדם. בינתיים ניתן לצפות בחצי הגמר השני כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.