2022: פורטוגל – סיקור ה-Festival da Canção – גמר

הערב פורטוגל בוחרת! ה-Festival da Canção, שזו הפעם ה-55 שהוא מתקיים, מגיע הערב לסיומו. מי ייצג את פורטוגל במאי?

סה"כ יתמודדו 10 שירים, שהעפילו לגמר התחרות. ניתן לצפות בתחרות בשידור חי כאן.
המנחים הם Filomena Cautela, מנחת אירוויזיון 2018 ו-Vasco Palmeirim, מגיש רדיו ומנחה של רשות השידור הפורטוגלית. שניהם הנחו את גמר הקדם גם ב-2019-2021. כמו תמיד, מנחת הגרין רום, היא Inês Lopes Gonçalves. אחרי כמה קטעים קומיים, יש מחווה לאוקראינה, כנראה היפה והכואבת ביותר שראיתי מבין המחוות בקדמים השנה.

המתמודדים מוצגים והתחרות מתחילה!

Pongo and Tristany – Dégrá.dê – בסטודיו: בלדה עד אפטמפו אוונגרדית, עם פזמון של מוזיקה אפריקאית, או Kuduro, אם להיות יותר ספציפיים. הפקה אקספרימנטלית. זה מעניין, מאד שונה, אנרגטי ומדדיטיבי, משלב בין השבטי לאלקטרוני המנוכר, מחבר ביניהם יפה. עם זאת, חסר לי הוק מלודי. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הוא יושב עם רגליים מפוסקות על הבמה. מאחוריו עומדת הזמרת ומניחה ידיים על ראשו. הוא קם והם מתחבקים. היא נותנת את הקטע שלה, והם רוקדים בתיאום. בוידאוארט ציור של הפנים שלה נעים בתזזיתיות בעוד שפתיה זזות למילות השיר. גם זה מאד אמנותי ומיוחד, והם פרפורמרים מדהימים. זה לא קליט בעליל, אבל מאד מיוחד."
בהופעה החיה: היא עכשיו לובשת גלימה, תאורה ירוקה מאירה עליה. הוא קם מוקדם מכפי שקם בחצי הגמר. זה מרים, זה שבטי ונפלא. גם האיפור שלה שונה, ונראה יותר ניאוני.

Syro – Ainda nos temos – בסטודיו: בלדת פופ פשוטה וסתמית, שהושוותה לפורטוגל 2017, הולנד 2019 ואפילו לישראל 2019. זה לא רע, אבל רחוק מלהיות מלהיב. לפרקים זה אפילו קיטשי. האם היה כאן ניסיון מוכוון ליצור שיר לאירוויזיון. לא מן הנמנע שכן. ההפקה כבדה מידי ומתקתקה. 2/5.
בחצי הגמר כתבתי: "המצלמה יורדת מלמטה, ומראה אותו עומד בתוך ריבוע כחול, שנוצר על ידי אלומות אור. הוא לובש אאוטפיט שחור גדול וחסר צורה, במה שנראה כמו האופנה בקדם הזה בשנים האחרונות. כן, יש לזה שיק מסוים. הוא נועל נעליים עם פלטפורמה. ההופעה הווקאלית טובה, אבל השיר שמאלצי מידי. גם הופעה זו מינימליסטית מאד, וכך צריך."
בהופעה החיה: הוא החליף אאוטפיט, ולובש כעת לבן קומפלט. שיערו אסוף. אני חשבתי שהוא אחד הפייבוריטים לזכייה, אבל ההופעה הזו הייתה חלשה מבחינת כריזמה.

Milhanas – Corpo de mulher – בסטודיו: בלדה נוגה ואוורירית, בליווי עדין של כלי נגינה, המושר בקולה הנמוך יחסית של הזמרת. המלודיה חמימה ורכה. יש קצת אלמנטים של פולקלור פורטוגלי, אבל גם הרבה אלמנטים אמריקאיים א-לה The Great American Songbook. יפה. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הזמרת לובשת, שוב, שמלה גדולה מכפי מידותיה, ומאד אמנותית, כולל ברדס, שיורד תוך כדי שירה. גם כאן, השובל של השמלה נשפך על רצפת הבמה. גם הופעה זו מינימליסטית, והיא לבדה על הבמה. יש לה קול מקסים וזה עובר מאד יפה. האורות תכולים-סגולים, ואלומות האור מאחוריה גורמת לכך שאנחנו לא רואים את הקיר מאחוריה."
בהופעה החיה: היא נפתרה מהברדס, והשיער האסוף, וכעת מופיעה בשיער מקורזל פזור. מאחוריה יש חמישה רקדניות ששוכבות על הבמה. זה יפה וחשוף, ועם זאת מאד מאד יומרני.

Inês Homem de Melo – Fome de viagem – בסטודיו: שיר שיצא מסרט ישן, "מרי פופינס", "צלילי המוזיקה" או "גברתי הנאווה". יש לזה קטע, וזה מאד פורטוגלי. מסוג השרים שהולנד יכלה לשלוח בתחילת שנות השישים. מקורי. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שצלה לבנה קצרה עם ציורים בשחור ועוטה של שחור. לצידה על הבמה ערימת מזוודות בצבעים שונים, ורקדנים באותם צבעים. הם מדמים עמידה בתור בשדה התעופה. בוידאוארט גלויות וחפצי תיירות שונים. זה פחות טוב בלייב, וקצת נראה כמו הופעת בית ספר תיכון. הקול שלה, לעומת זאת, מושלם!"
בהופעה החיה: היא החליפה אאוטפיט, וכעת לובשת שמלה לבנה עם מטוס נייר אדום על דש חולצתה. שאר ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. זה מקסים, אבל לא ברור עד כמה זה אפקטיבי.

Aurea – Why? – בגרסת הסטודיו: אחת הזמרות היותר מפורסמות בליינאפ של הקדם, וההערכה היא שהיא תעפיל בקלות לגמר. מדובר בבלדת פופ-בלוז מינימליסטית, מבוססת פסנתר. זה מאד ארה"ב של שנות התשעים. אני אוהב מוזיקה מינימליסטית, אבל זה טיפה מנומנם לי. לקראת סוף השיר יש איזה ניסיון לקרשנדו, אבל זה פחות עובד עליי. חביב. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה בשמלת כלה לבנה ג'ולה ומנופחת. מאחוריה יש סוס עץ. עמה יש פסנתרן. הביצוע טוב מאד. דמותה עולה בשחור-לבן על מסך מרצד. זו הופעה מצוינת, רק השמלה קצת מוגזמת לי."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. נכון לרגע זה, מדובר בפייבוריט לזכות בקדם, וכולי תקווה שזה לא יקרה. היא מופיעה עם סוס עץ מאחוריה. זה נראה בנוי לאירוויזיון.

Os Quatro e Meia – Amanhã – בגרסת הסטודיו: בלדה תזמורתית קלאסית ונוסטלגית, שנשמעה כאילו יצאה מאחת התחרויות האחרונות של פסטיבל סנרמו. קולו של הזמר מקסים, הוא עולה לגבהים לקראת סוף השיר ומעביר את השיר בהרבה רגש. זה לא מיוחד או פורץ דרך, אבל זה קלאסי ויפה. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הרכב לבוש בחליפות שחורות. ההופעה הווקאלית מצוינת. הקול של הזמר נשמע חם ועמוק, אבל הוא לא מתקשר עם המצלמה. מגיע להם להעפיל לשבוע הבא, ואובייקטיבית כשיר, אני רואה את זה עושה את זה. עם זאת, ההופעה עצמה וההעמדה היו מאד low key."
בהופעה החיה: הדיבור סביבם, שהם יכולים לקחת את הקדם דרך המקום השני בקהל והמקום השני בשופטים. אני מאד מקווה שזה לא יקרה. עם כמה שהם נאים, זה לא שיר קומפטטיבי מספיק לייצג את המדינה בתחרות.

FF – Como é bom esperar alguém – בגרסת הסטודיו: בלדה מינימליסטית מקסימה, המושרת בקול המתעל קצת ממסורת הפולקלור המקומית. זה נשמע קצת כמו Salvador Sobral וקצת כמו קלאסיקות פורטוגלית מפעם. בפזמון הכינורות סוחפים אותך ואתה מרגיש עצמך נוהה אחר הצליל הנימוך והקול המרגש של הזמר. עלייה של חצי טון לקראת סוף השיר קושרים סרט סביב המתנה המרהיבה הזו, אבל לא היה בזה באמת צורך. 4/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד בחולצה לבנה נפוחה ומכנסיים מחויטים כחולים. עבודת המצלמות נעה בין התמקדות על עיניו, שפתיו, אבל לא נותנת לנו מבט מלא אליו עד הפזמון. זה קצת שיר דיסני, קצת שיר פיפטיזי מה-Great American Song Book."
בהופעה החיה: זה השיר הטוב של הערב, של הקדם, וכנראה של עונת הקדמים כולה. בלדה מקסימה ונימוחה, מה הסיכוי שזה יזכה הערב?

Diana Castro – Ginger Ale – בגרסת הסטודיו: מיטדמפו עד אפטמפו פופ-RnB ומוזיקת נשמה א-לה Emily King. הפזמון קליט בטירוף והמלודיה שלו חמודה ומדבקת. זה קופצני, אופטימי ומחויך, ומשלב בין מוזיקת נשמה מלאת רגש ללהיט פופ סיקסטיזי מגניב. אשמח מאד לראות ולשמוע את השיר בגמר הקדם. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה בחליפת מכנסיים בצבע ורוד פוקסייה עם שרוולים גדולים. עמה שתי זמרות ליווי בלבוש תואם. המתופף בוורוד ולבן. זה אחד השירים המרימים והכיפים של הקדם הזה, ושל הערב. היא מבצעת אותו מצוין, אבל ההעמדה היא קצת צנועה מידי לטעמי."
בהופעה החיה: אחד השירים הכיפיים של עונת הקדמים כולה. חבל לי שזה לא זכה להעמדה יותר אפקטיבית. היא נותנת הופעה ווקאלית טובה הלוואי שהיה לזה סיכוי להגיע לאירוויזיון.

Maro – Saudade, saudade – בגרסת הסטודיו: ה-פייבוריט של החובבים, שהם מאמינים שיביא את האירוויזיון לליסבון או לפורטו ב-2023. אבל הפורטוגלים בשנים האחרונות לא בחרו בפייבוריטים, אז לא הייתי ממהר להכתיר מנצחת. השיר נפתח בצלילי פסנתר במונו. מדובר בבלדה עד מיטדמפו, המשלבת מוזיקת נשמה ודאונטמפו עם צלילי מוזיקת עולם. ברמה המקומית אציין שהיא נשמעת מאד כמו מרינה מקסימיליאן. זה טוב, אבל אני מרגיש שהרבה באירופה ירגישו מנוכרים לזה. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "אלומת אור שוטפת את הבמה. הזמרת לובשת אאוטפיט שחור פשוט וז'קא צהוב. זה שיר טוב, אבל התעופה של החובבים על זה מוגזמת. יש צבעים בוהקים וכיתובים בוידאוארט, פתאום זה נראה לי נורא יומרני."
בהופעה החיה: השיר מבוצע באנגלית מלאה. אני מניח שהחובבים לא צפו את זה. זה נורא יומרני.

Pepperoni Passion – Código 30 – בסטודיו: ראפ והיפ-הופ בהפקת רוק נ' קול של פעם. ההפקה קלאסית, וזה עשוי כהלכה, אבל אני לא בטוח עד כמה זה בולט כשיר בפני עצמו. זה טוב, אבל מרגיש שבז'אנר שלו עצמו הוא לא בולט. ראפ תמיד נשמע טוב בפורטוגלית. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הם לבושים כמו נערים בתיכון עם ז'קטים של נבחרת הפוטבול, או מה שזה לא יהיה. שלושת הנגנים שעמם לבושים כאילו הם ממועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר. זה מצחיק אותי שהם משחקים אותה גנגסטרים, כי הם נראים כמו החנונים הכי גדולים בליסבון. בוידאוארט מופיעים פניהם המפוקסלות, בין היתר. בסדר."
בהופעה החיה: הנודניקים סוגרים את הערב, ובאמת שאין לי כוחות אליהם. שלושה ילדי כאפות. לפחות נמנע מאיתנו מופע הטוורקינג.

להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

  1. FF – Como é bom esperar alguém
  2. Diana Castro – Ginger Ale
  3. Inês Homem de Melo – Fome de viagem
  4. Milhanas – Corpo de mulher
  5. Pongo and Tristany – Dégrá.dê
  6. Maro – Saudade, saudade
  7. Os Quatro e Meia – Amanhã
  8. Aurea – Why?
  9. Pepperoni Passion – Código 30
  10. Syro – Ainda nos temos

כעת סרטון לזכרו של Armando Gama, נציג 1983, שהלך לפני חודשיים לעולמו.

מופע הביניים הבא הוא של שירים מהאלבום/פסקול "Tozé Brito (de) novo", בביצוע Tiago Bettencourt, Selma Uamusse ו-Benjamim.

מופע הביניים הבא הוא של Bateu Matou & Convidados עם "Festibaile":

אחרי השתעשעות מאחורי הקלעים, שלושת המנחים במופע ביניים משלהם:

עדיין לא, עכשיו תורם של זוכי השנה שעברה, The Black Mamba, עם שיר האירוויזיון שלהם, "Love is on My Side":

אחרי סרטון מחווה לאיטליה, הגיע זמן תוצאות. ראשית, השופטים מצביעים.

צוות השיפוט של Norte מעניק 12 נק' ל-Maro.
צוות השיפוט של Centro מעניק 12 נק' ל-Maro.
צוות השיפוט של Lisboa a vale do tejo מעניק 12 נק' ל-Diana Castro.
צוות השיפוט של Alentejo מעניק 12 נק' ל-FF.
צוות השיפוט של Algarve מעניק 12 נק' ל-Aurea.
צוות השיפוט של Madeira מעניק 12 נק' ל-Maro.
צוות השיפוט של Azores מעניק 12 נק' ל-Maro.

הניקוד מתורגם ל-1-8, 10 ו-12:

ועכשיו להצבעת הקהל:

1 – Pepperoni Passion
2 – Milhanas
3 – Pongo and Tristany
4 – Diana Castro
5 – Aurea
6 – Syro
7 – Inês Homem de Melo
8 – FF
10 – Os Quatro e Meia
12 – Maro

מה שאומר, ש-Maro היא המנצחת.

בהצלחה ל-Maro לפורטוגל בטורינו!
ניתן לראות שוב את גמר הקדם כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.