הערב פורטוגל בוחרת! ה-Festival da Canção, שזו הפעם ה-56 שהוא מתקיים, מגיע הערב לסיומו. מי ייצג את פורטוגל במאי?

סה"כ יתמודדו 13 שירים, שהעפילו לגמר התחרות. ניתן לצפות בתחרות בשידור חי כאן.
המנחים הם Filomena Cautela, מנחת אירוויזיון 2018 ו-Vasco Palmeirim, מגיש רדיו ומנחה של רשות השידור הפורטוגלית. שניהם הנחו את גמר הקדם גם ב-2019-2022. כמו תמיד, מנחת הגרין רום, היא Inês Lopes Gonçalves.

הערב נפתח בסרטון משעשע, שאני בטוח שהייתי משתעשע ממנו אם הייתי מבין ממנו דבר אחד. החבורה מהסרטון מגיעה למאחורי הקלעים של הקדם. הם טרוריסטים? אני לא מבינה כלום, אבל זה מאד דרמטי. הם מפריעים למנחים, הלבושים חלוקים לבנים. אחרי שהם רואים את האור, הם מחליפים מלבושים לבגדי הופעה זהובים. זה מאד מטופש. הם עולים לבמה ומבצעים את שיר הפתיחה המטופש עוד יותר של הערב. מצטרפים אליהם עשרות ילדים וזמרים בוגרים.

המתמודדים מוצגים והתחרות מתחילה!

Cláudia Pascoal – Nasci Maria – על גרסת הסטודיו כתבתי: "נציגת 2018 פותחת את השיר על רקע מוזיקה מינימלית. לאחר מכן מגיע הפזמון הקצבי, השבטי. בבית הכלים השולטים אכן משדרים משהו אפריקאי, ואלו משתלבים עם מוזיקה איברית, משהו שמזכיר לי קצת מוזיקת פלמנקו. השיר מדבר על אישה, ועל דרכה בעולם, כך למיטב הבנתי. הפזמון קצת נתקע בראש, אבל זה באמת שיר טוב, טוב בהרבה מהשיר עמו התחרתה וזכתה בקדם של 2018. עכשיו ממש מגיע לה. 4/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא למדה דבר או שניים מהופעתה הכושלת באירוויזיון. היא פותחת את ההופעה בהינומת כלה, אותה היא פושטת וחושפת תלבושת דולי סטייל בצהוב ווורוד. עמה ארבע רקדניות בורוד חיוור עם מטפחות ראש. הן מצליפות בבד שהן מחזיקות בפזמון, ואז… תולות כביסה. יש בזה משהו מאד שבטי, שחוגג את הנשיות ואת הזהות הפורטוגלית בו זמנית. הן פוצחות בריקוד, וזה נראה ונשמע נפלא, מודרני ומסורתי. מטורף."
בהופעה החיה: חצי שעה מתחילת הקדם אנחנו מקבלים את השיר הראשון, שאלוהים יקח אותם. זה השיר הטוב של הערב, ואחד הטובים של עונת הקדמים כולה. אני לא חושב שהיא תגיע לאירוויזיון השנה, אבל אם כן, משהו בסטיילינג חייב להשתנות. חוץ מזה, פתיחה מושלמת לערב שלא ייגמר לעולם.

Churky – Encruzilhada – על גרסת הסטודיו כתבתי: "פופ-רוק רדיו פרנדלי, שמתחיל בנגינת גיטרה אקוסטית. בגשר נכנסים שאר הכלים, ובפזמון השיר הופך לפולק-פופ או קאנטרי-פופ, עם לחן מתוק, פשוט למדי, אווירה מחויכת, שמחה, אך לא מרימה. אני מתאר את זה בהופעה עם להקת רחוב פולקלוריסטית. זה נחמד מאד, אבל כפילר באלבום, פחות כשיר שהוא סטנד אלון. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד בז'קט פלנל, חולצה לבנה וגיטרה. אור טורקיז מאיר אותו, ולאחר מכן שאר האורות נדלקים. משהו לא זורם בהופעה. הקול שלו לוחץ מידי, והפלייבק חלש."
בהופעה החיה: זה פילר גם בקדם הזה, לא סתם הוא מוקם שני בסדר ההופעות. זה די מדהים שכל שיר הערב יותר טוב מכל הזבל שהופיע הערב בשבדיה. ועדיין, השיר הנוכחי לא ליגה. הוא נחמד, נעים, אבל זה לא זה.

Esse Povo – Sapatos de cimento – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בקצב גבוה. גם כאן יש צלילים אפריקאיים שבטיים, הפעם הרבה יותר קצביים, מרימים ומודרניים, המשולבים עם מקצבים מערביים. הפזמון הוא כבר להיט אצטדיונים או המנון של גביע כדורגל. איזה כיף של שיר. האווירה אופטימית, והווקאליות עשירה. שיר מרים. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הרביעיה עולה בז'קטים ומכנסיים ורודים וחולצות ועליוניות בצבעים שונים. הלייב קצת מאכזב, כי הוא גורם להם להראות כמו הופעה של צוות בידור. ווקאלית זה טוב, העיבוד קצת משתלט על הסאונד, אבל הם יכולים לו. אני עדיין מאד אוהב את זה. זה מקומי ואמיתי, אף קדם אחר באירופה לא יכול לאלכס שיר כזה. זה אחלה של שיר לסיים עמו את הערב. הקהל מחזיר להם אהבה."
בהופעה החיה: הם עלו בחסד, אחרי תקלות בהצבעה החצי הגמר שלהם. שיר שבטי, חמוד לאללה, אבל לא קומפטטיבי כל כך. זו הופעה טיפוסית לקדם הפורטוגלי. הם באמת חמודים.

Bárbara Tinoco – Goodnight – בחצי הגמר כתבתי: "את השיר לא כתבה לעצמה, אך "נאלצה" לבצע אותו לאחר שהמבצעת המקורית לא רצתה אותו. ההעמדה היא של מסיבת קוקטייל עצובה. היא שרה לאהובה. שאר האנשים במסיבה קפואים במקומם. זה הרבה פחות חזק מהשיר שלה ב-2020, שהיה פייבוריט גדול, וסיים במקום השני. 3/5."
בהופעה החיה: היא הפסידה את הניצחון שיכל להיות שלה לפני שלוש שנים. השיר הנוכחי לא יביא לה את הזכייה, אלא אם יקרה לה נס. ועדיף שלא, כי באירוויזיון זה לא צפוי להצליח. זה שיר מאד אמצע הדרך. אין בו יותר מידי. מאד מרדים, אכן גודנייט.

You Can't Win, Charlie Brown – Contraste mudo – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדת גיטרה עדינה. הקול של הזמר נמוך ומרטיב לי את הפיתה. צלילי כינורות נכנסים אחרי הבית הראשון וחודרים ללב. בבית השני, נכנסים התופים וכלים נוספיים. זמרת מצטרפת אליו להרמוניה ווקאלית מושלמת. מסוג השירים שמוצאים באוספים של מוזיקת עולם. הפקה עשירה מאד. 4/5.
בחצי הגמר כתבתי: "בוידאוארט ירח גדול. להרכב שני זמרים. שאר הלהקה מנגנת ברקע ושרה עמם. הבמה חשוכה. אני אוהב את זה, אבל זה יומרני נורא. אבל אז נכנסת התזמורת ואני נמס. זה באמת שיר יפהפה. השילוב של הכתום והתכלת בתאורה מקסים ומחמם לב. הביצוע פנטסטי."
בהופעה החיה: הופעה מופלאה וקסומה, אבל אין להם סיכוי לנצח. קראתי איפשהו שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לסיים במקום האחרון. אני מקווה שאין זה כך. הרכב נהדר ושיר נפלא. הופעה חלומית.

Voodoo Marmalade – Tormento – בחצי הגמר כתבתי: "להקת פופ-פולק סטלנית, בשיר תואם, שאולתר במרתף שלהם בפאתי ליסבון. זה לא מאד מעניין, ואפילו קצת מעצבן, אבל הם קצת חמודים, אז אני אתן להם 3/5, אבל זה בלחץ. ניכרות השפעות ממוזיקה דרום אמריקאית."
בהופעה החיה: עכשיו אני שם לב שבוידאוארט יש ויטראז'ים עם ציורי גולגלות. זה נראה ונשמע כמו מופע ביניים חביב, ולא מעבר לכך. לא להאמין ששיר כזה העפיל לגמר.

Inês Apenas – Fim do mundo – בחצי הגמר כתבתי: "חגיגת פופ-אמביינט. היא מתחלה את השיר ישובה, עוטה חליפת ירוק רעל כעורה. היא פוסעת קדימה, יושבת ליד פסנתר ונותנת בניגון. השיר מקבל קצוות של רוק פרוגרסיבי. שתי רקדניות פוסעות קדימה, לבושות לבן, נשענות על הפסנתר ופוצחות בריקוד. זה מאד יומרני. 3/5."
בהופעה החיה: "סוף העולם". השיר לא קודר לכזו כותרת. ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. זה יסיים איפשהו באמצע הטבלה, ועדיין, יש שם הרבה פוטנציאל להמשך. ההוק של השיר לא מספיק חזק, אבל אהבתי מאד את ההפקה העשירה של השיר.

Mimicat – Ai coração – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי פסנתר, א-לה "I Will Survive". מיד לאחר, הזמרת עוברת לשירה קברטית ודרמטית, משל היה מדובר בשיר מתוך מחזמר בברודוויי. זה תיאטרלי, מלא דרמה, משלב פופ עם פלמנקו. אחרי הפזמון, יש ברייק לגיטרה ים-תיכונית. זה מעורר משהו. אני מופתע למדי זה פייבוריט כזה לא גדול. זה שיר מצוין, אבל לא הייתי מסמן אותו כפייבוריט. השיר מסתיים, כמו במחזמרים, בקול גדול. 4/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הפייבוריטית של הערב ושל הקדם כולו. היא בשמלה תחרה אדומה אדומה. עמה רקדניות בחצאיות תואמות, הרוקדות פלמנקו, ומאחוריה ספה חומה. בוידאוארט לב שחור, מוקף בצורות אדומות. הצבע הורוד נכנס, והרקדניות לא נרגעות. ההופעה הווקאלית נפלאה, ובימתית יש לה נוכחות בולטת. זה נהדר, סקסי, מכשף. שיר נפלא."
בהופעה החיה: השיער שלה מעט שונה. שאר ההופעה זהה, ובאה למכור אווירת בורדל זולה ואורבנית. שיר נהדר, והופעה מרשימה ומרימה. זה מה שהאירוויזיון הזה צריך, ואתם צריכים לשלוח את זה, פורטוגל! הרימה לי את כל השכונה בפתח תקווה.

Dapunksportif – World Needs Therapy – בחצי הגמר כתבתי: "רוק-Pאנק מהספר. חברי הלהקה לבושים בשחור לבן. זה השיר היחיד הערב שהוא באנגלית. רוק'נ'רול של פעם, בביצוע זמרים של פעם. אין לי כוונה להיות אייג'יסטי, אבל זה נשמע זקן ועייף. 2/5."
בהופעה החיה: השיר הפח של הערב. למה צריך גמר של 13 שירים מתוך 20 שירים? יצאתם מדעתכם. מדובר בחבורה של הייטקיסטים, שסיימו את העבודה ויצאו לנגן. לא ולא, ולא תודה.

Neon Soho – Endless World – על גרסת הסטודיו כתבתי: "נגינת םסנתר וצלילים שמימיים מלווים את השיר הזה, שכולו באנגלית. קולה של הסולנית מנחם. בפזמון, העיבוד האלקטרוני מגביר מעט קצב. זו בלדה עד מידטמפו. זה מאד ניינטיזי, מסוג שירי הטריפ-הופ של התקופה ההיא. זה שיר נחמד, אבל הוא לא מחדש דבר, ואין לו הוק חזק מספיק לצערי. ההפקה עשירה, אבל המלודיה פחות. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "שובם של החייזרים. ההרכב עולה בתלבושות לבנות ובימה חשוכה. הסולנית, בחצי מסיכת תחרה על פניה וצווארון עצום, שנראה כמו עלי כותרת של פרח. הוידאוארט והתאורה תזזיתיים, והכל בצבעי שחור-לבן. ההופעה יומרנית, והשיר עצמו חלש מלודית בעיני, גם אם לא לחלוטין גרוע."
בהופעה החיה: ההופעה דומה לזו של חצי הגמר, רק הפעם היא בלי מסיכת התחרה על הפנים. ושב, זה מופק יפה, אבל חלש מלודית בעיני. ווקאלית, היא מרימה יפה את התו הגדול בסוף השיר, זה לא מספיק לצערי.

Ivandro – Povo – בחצי הגמר כתבתי: "צלילי גיטרה פותחים את השיר. הוא עמוד בחליפה חומה בין עמודים לבנים, שאני מניח מדמים בניינים בעיר. מדובר בבלדת בוסה נובה חמודה מאד, אך לא מחדשת, וקצת לאה. לקראת סוף השיר הוא פותח מבערים, אך לזמן קצר. זה חביב מאד. 3/5."
בהופעה החיה: הוא החליף מלבוש לחליפה לבנה. עודו עומד בינות עמודים לבנים. זו בוסה נובה נעימה, והוא מזריק בה קצת יותר דרמה על ידי שירתו הזועקת. מלודית, השיר לא מתפתח יותר מידי, כדרכם של הרבה שירי בוסה נובה.

Edmundo Inácio – A festa – בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד בגבו לנגן הסיטאר. הוא לבוש שמלה אדומה. הנגן לבוש לבן. הוא נשאר לבדו על הבמה, בוידאוארט דמויות בכחול. זה פולק פורטוגלי עם מוזיקת אמצע הדרך. הקול שלו מקסים וחודר. לקראת סוף השיר, מצטרפים אליו לבמה ארבעה נגנים לבושים בלבן, עם מסכות תחרה לבנות. יפה. 3/5."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. זה שיר אפקטיבי מאד, שיכול לאתגר את הפייבוריטים הגדולים של הקדם, אבל אם ינצח עשוי לסיים כמו פורטוגל 2019, ולכן אין לבחור בו. חוץ מזה, מדובר בשיר יפה מאד, מלא אווירה.

SAL – Viver – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בהרמוניות קוליות של זמרי ההרכב, על רקע עיבוד אלקטרוני מינימלי. מיד נכנסת גיטרה אקוסטית, והשיר הופך לפולקלור פורטוגלי עם השפעות ימי-ביינמיות. מסוג השירים שאפשר למצוא רק בפורטוגל. הפזמון הוא יותר פופ סיקסטיזי המנוני, הרבה פחות פולקלוריסטי. אחרי הפזמון השני, גיטרה חשמלית. קצת לא קשור. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה מתחילה בשחור-לבן, ובהתמקדות על פניהם של חברי הלהקה. הם לובשים אאוטפיטים שחורים. מאחוריהם בוקסות, שנראות כמו רמקולים. בוידאוארט צורות בשחור ולבן. הם בונים מהבוקסות חומה. הביצוע הווקלי מצוין, זה עולה אצלי מקום אחד בדירוג. הדנימיקה על הבמה נהדרת."
בהופעה החיה: בחירה טובה מאד לסיום של הערב. זה שיר שמח, יחסית לפורטוגל, וההעמדה טובה ומלאת מחשבה. זה לסיים את הערב באנרגיה גבוהה, יחסית.

להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

1. Mimicat – Ai coração
2. Cláudia Pascoal – Nasci Maria
3. You Can't Win, Charlie Brown – Contraste mudo
4. Edmundo Inácio – A festa
5. Esse Povo – Sapatos de cimento
6. Ivandro – Povo
7. SAL – Viver
8. Inês Apenas – Fim do mundo
9. Bárbara Tinoco – Goodnight
10. Churky – Encruzilhada
11. Voodoo Marmalade – Tormento
12. Neon Soho – Endless World
13. Dapunksportif – World Needs Therapy

כעת, כל מתמודדי הערב והמנחים מבצעים את "Hey Jude" של The Beatles בגרסה הפורטוגלית ההומוריסטית.

מופע הביניים הבא הוא של Salvador Sobral, זוכה אירוויזיון 2017, במחרוזת של The Beatles.

לקראת מופע הביניים הבא, תקציר הזכייה של Maro בקדם 2022. ומסעה לאיטליה. ואז עולה Maro בכבודה ובעצמה. אני מזהה בין מלוויה זמרים שהפסידו לה בקדם של השנה שעברה:

מופע ביניים נוסף – David Fonseca:

הגיע זמן תוצאות. ראשית, השופטים מצביעים.

צוות השיפוט של Norte מעניק 12 נק' ל-Ivandro.
צוות השיפוט של Centro מעניק 12 נק' ל-Mimicat.
צוות השיפוט של Lisboa a vale do tejo מעניק 12 נק' ל-Mimicat.
צוות השיפוט של Alentejo מעניק 12 נק' ל-Edmundo Inácio.
צוות השיפוט של Algarve מעניק 12 נק' ל-You Can't Win, Charlie Brown.
צוות השיפוט של Madeira מעניק 12 נק' ל-Mimicat.
צוות השיפוט של Azores מעניק 12 נק' ל-Mimicat.

הניקוד מתורגם ל-1-8, 10 ו-12:

ועכשיו להצבעת הקהל:

טעות מציגה את Mimicat כמי שקיבלה את הנקודה האחת, וכולם נכנסים ללחץ. ולתוצאות האמת:

1 – Inês Apenas
2 – SAL
3 – Ivandro
4 – Cláudia Pascoal
5 – Churky
6 – Bárbara Tinoco
7 – Voodoo Marmalade
8 – Dapunksportif
10 – Edmundo Inácio
12 – Mimicat

מה שאומר, ש-Mimicat היא המנצחת.

בהצלחה ל-Mimicat ולפורטוגל בליברפול!
ניתן לראות שוב את גמר הקדם כאן.