נפגשים בהילברסום, הולנד. שנה זו לא שונה בהרבה מקודמתה ולאט לאט אתה נכנס לוייב של הפיפטיז וקצת בלב מתגעגע לתקופה ההיא, אפילו שלא חיית בה… הרמה הכללית מתחילה לרדת לטעמי, ורוב השירים פשוט לא חזקים מספיק. התחרות אורכת כ-1:14 שעות, שזה עדיין קטן עלינו. כל תחרות שאורחת פחות מ-4 שעות זו מתנה שיש לברך עליה.
שלב ההצבעה:
כמו בשנה שעברה צוות השיפוט הראשון הוא מהמדינה האחרונה שהופיעה ועוברים אחורה, האחרונה להצביע היא המדינה הראשונה שהופיעה. כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו. הניקוד ניתן לפי סדר הופעת השירים.
שערורייה זוטא כאשר דנמרק מעניקה את הניצחון לצרפת לאחר שנתנה לה 9 נקודות מתוך 10. מה שחושף לראשונה את הבעייתיות בשיטת הניקוד הנוכחית. עד לאותו רגע, הייתה הצבעה צמודה בין איטליה לצרפת. בהמשך שווייץ מצליחה להדביק את הפער ולהגיע נקודה אחת אחרי צרפת. צוות השיפוט האיטלקי חותם את הניצחון הצרפתי עם 6 נקודות לצרפת ורק 4 לשווייץ. שווייץ מסיימת שנייה, איטליה שלישית, שבדיה רביעית. בלגיה ואוסטריה חותמות את הטופ 5.
להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. 
צרפת – זוכה ראוי. שאנסון מקסים, שיר ערש עם אלמנטים פסטיבליים. זמר מדויק עם המון שארם צרפתי שמביא הרבה כבוד לבימת האירוויזיון.
02. 
שבדיה – שיר דיסני ופתיחה מצוינת לשבדיה עם מקום רביעי מכובד. קליט, קטן חמוד, ושוב שיר ערש.
03. 
בלגיה – זמר מצוין וכריזמטי, האם הוא שר על זונה שהוא התאהב בה והתחתן עמה? קצת נשמע כמו מופע בבית מלון, אבל הכריזמה שלו עושה את ההבדל. פה גם נגמרים עבורי השירים ששווה להאזין להם פעם נוספת.
04. 
לוקסמבורג – בלדה די גנרית, ששכחתי אחרי שהיא נגמרה. גם אחרי ששמעתי את השיר עשרות פעמים אני לא זוכר איך הוא הולך.
05. 
איטליה – שיר להמונים. ואני הרי מהאריסטוקרטיה.
06. 
אוסטריה – שיר שמתחיל כבלדה, משנה קצב, וחוזר להיות בלדה. מיושן מאד וקברטי.
07. 
דנמרק – שוב פרופס על הבמה. הפעם זה יומן שהזמרת מעלעלת בו. נשמע עתיק, בינוני לחלוטין.
08. 
הולנד – מה את צורחת? Corry Brokken בהופעה אחרונה, תודה לאל.
09. 
גרמניה – פרופס בצורה של תקליטי ויניל. הנודניקית מהשנה שעברה עכשיו עם בגדי מלכת יופי, סרט וכתר. מוכיחה ששום גימיק לא יציל את השיר הזה מעצמו.
10. 
שווייץ – נוראי, מרגיז, גימיקי, חנפני. Lys Assia בניסיון נואש לשחזר את הניצחון שלה. לולא המחטף של צוות השיפוט הדני היא עוד הייתה מצליחה.
המנחה:
Hannie Lips – תודה שנזכרת לעלות באמת, ממש הקדימה את עפרה בעליה המאוחרת לבמה…. עולה רק בדקה ה-42 לאחר שכל השירים הושמעו ומכריזה שעקב תקלה טכנית השיר האיטלקי לא נשמע בכל המדינות ולכן יבוצע שוב.
הפעם הבאה שנראה אותה תהיה בהקראת הניקוד. אחרי שמוכרז הזוכה היא בורחת לאחורי הקלעים, הנבלה.
Interval Act:
יש לנו שניים, ולא אחד. הראשון מבוצע אחרי השיר השבדי וכולל נגינה בלבד של התזמורת
השני מבוצע גם הוא על ידי התזמורת, הפעם אחרי שכל השירים הוצגו. המופע השני זול במיוחד וכולל מוזיקה להמונים הנבערים.
שירי קדמים ראויים לאזכור:
* צרפת – "Tape dans tes mains" של Andre Richin – נשמע כמו להיט. עם זאת, לא בטוח שהיה מנצח את "Giorgio".
* הולנד – "Stewardess" של Greetje Kauffeld. שלאגר הולנדי זול על דיילת.
* בקדם האיטלקי – בין המשתתפים בפסטיבל סן רמו ניתן למצוא את Tonina Torrielli, אחת מנציגות 1956 ואת Claudio Villa נציג 1962 ו-1967.
* בקדם הגרמני – משתתפת Lale Andersen, אשר תישלח ב-1961.
* בקדם הדני – Birthe Wilke & Gustav Winckler מנסים את מזלם בשנית לאחר ההצלחה בשנה שעברה.
שירים במצעדים:
איטליה – מקום 1 בארה"ב, מקום 2 בהולנד ונורבגיה, מקום 10 בבריטניה, מקום 17 בצרפת.
פרטי טריוויה:
* כאמור, השיר "Nel blu, dipinto di blu", הידוע כ-"Volare", אחת מהקלאסיקות הגדולות שיצאו מהאירוויזיון, מגיע למקום השלישי, לאחר ש-Domenico Modugno נאלץ לבצע אותו פעמיים עקב תקלה טכנית.
* במאי 1959 זוכה "Nel blu, dipinto di blu" בשני פרסי גראמי אמריקאיים: תקליט השנה ושיר השנה. זה השיר היחיד בשפה זרה, שזוכה לפרסים אלו בגראמי, עד ליום זה. זהו גם שיר האירוויזיון היחיד שזוכה בפרס גראמי. השיר מגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. שוב, שיר האירוויזיון היחיד שהגיע להישג זה.
* שבדיה מצטרפת לתחרות ומסיימת במקום הרביעי.
* הזמרת השבדית, Alice Babs, הופיעה בתחרות עם תלבושת לאומית בסגנון האזור Leksand.
* השיר השבדי, "Lilla stjärna", נקרא במקור "Samma stjärnor lysa för oss två". השיר נאלץ לעבור שינויים קלים כדי להימנע מהאשמות לפלגיאריזם. המבצעת, Alice Babs, ורשות השידור השבדית, שכרו את שירותיו של Gunnar Wersén, שייכתוב מילים חדשות. כאשר מלחין השיר, Åke Gerhard, שמע על כך, הוא אסר על הקלטת השיר עם מילים חדשות. וכך, Alice החליטה לא להקליט את השיר בכלל. כך הפך השיר לאחד מבין שני שירי שבדיה באירוויזיון, שאין להם גרסת סטודיו בביצוע המבצע המקורי.
* בריטניה פורשת. תזכרו את הרגע הזה כי הוא לא יחזור על עצמו.
* עקב כך, זו הפעם השנייה והאחרונה בתולדות התחרות שאין שיר אחד באנגלית.
* מתחילה מסורת של הזוכה של השנה שעברה היא המארחת של השנה.
* חידוש טכנולוגי – שמות הזמרים והשירים מופיעים על גבי המסך לפני שהם עולים על הבמה.
* Corry Brokken ו-Lys Assia חוזרות בפעם השלישית והאחרונה בתור משתתפות. שתיהן השתתפו הן ב-1956 והן ב-1957. Brokken עבור הולנד, Assia עבור שווייץ.
* Fud Leclerc חוזר בשנית עבור בלגיה, אחרי 1956. Margot Hielscher חוזרת בפעם השנייה עבור גרמניה, אחרי 1957.
* חידוש בלוח התוצאות – רואים את סיכום הניקוד של כל מדינה לצד כמות הנקודות שקיבלה מצוות השיפוט שמצביע באותו רגע.
* הזוכה André Claveau יחזיק בתואר המנצח המבוגר ביותר בתחרות (היה בן 46 בעת הזכייה). השיא יישבר ב-1990, כאשר Toto Cutugno ייזכה בתחרות חודשיים לפני יום הולדתו ה-47.
* בפעם הראשונה המדינה המארחת (הולנד) מגיעה למקום האחרון.
* בפעם הראשונה יותר ממדינה אחת נמצאת במקום האחרון – הולנד ולוקסמבורג.
* עקב טעות בלוח הניקוד, במשך שנים טענו כלי התקשורת בשבדיה, כי שבדיה סיימה במקום השלישי.
* תאמינו או לא, זו התחרות הראשונה שבה היה סוג של במה משתנה – עבור כל שיר שינו קצת את התפאורה מאחור כדי שתתאים לתוכן השיר.
ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן:
המדריך לאירוויזיון 