הקדמה:
לראשונה התחרות מתארחת בעיר זו, שתהפוך נכון להיום לבירת האירוויזיון. התחרות מתעבה בחמש מדינות נוספות, 4 שחוזרות ואחת בבכורה. השיא של 18 מדינות חוזר על עצמו. מתחילה תקופת השאנסונים הצרפתיים. שהם לא בדיוק שאנסונים קלאסים, אלא שעתוק שמאלצי להמונים. השטאנץ הזה יזכה בשנה זו כמו גם בשנתיים שלאחר מכן ויחזור לנשוך אותנו מידי פעם גם במהלך העשור ובזה שאחריו.

מהלך הערב:
דבלין, אירלנד. התחרות נפתחת בטיול בכרכרה ברחבי דבלין, אשר לבסוף מביאה את נוסעיה לאולם בו מתארחת התחרות. המנחה עולה בשמלה בצבע ירוק קיא ושיער מנופח, מתיישבת ומברכת באירית קשה, ממשיכה בצרפתית ומסיימת באנגלית. המנחה מציינת כי סדר השירים נקבע בהגרלה וכי ישנה שיטת הצבעה חדשה שתפורט בהמשך. התפאורה זה או 3 צלחות או 3 צדפות, אני לא בטוח. במרכז הצדפה הגדולה ולצידה הצדפות הקטנות. יש משחקים של צבע מאחור ולפי המוד של השיר משנים את צבע הרקע, אבל הסגול החיוור שולט בגדול. לאחר הגלויה מופיע שם המנצח ועם תחילת השיר שם הזמר.

שלב ההצבעה:
עקב השערורייה של 1969 מוצגת שיטת ניקוד חדשה: לכל מדינה 2 שופטים, אחד מעל גיל 25 ואחד מתחת לגיל 25. השופטים נמצאים באולם והם מנקדים כל שיר מ-1 עד 5 כראות עיניהם. מכאן שכל מדינה יכולה להעניק בין 2 ל-10 נקודות מקסימום. אין מכסה שצריך לעמוד בה וכאן טמונה הבעיה: ישנן מדינות שבאופן בולט מנקדות נמוך את השאר, לדוגמה לוקסמבורג, שממש מתקמצנת על נקודות. עוד בעיות בשיטה: הצבעה ארוכה ונעדרת קליימקסים. פונים ל-3 צוותי שיפוט בו זמנית והם צריכים להציג את הניקוד שלהם עבור כל השירים. כלומר, עוברים שיר שיר ושואלים אותם להצבעתם. לראשונה יש שימוש בלוח ניקוד דיגיטלי. לוח הניקוד מחולק לשניים, הרקע סגול-כחול. חותכים הרבה לגרין רום ואנו צופים בהמון חיוכים מזויפים. אחרי ההצבעה של השלישייה הראשונה, אוסטריה, מלטה ומונקו, המובילה היא ספרד עם 22 נקודות, שנייה בריטניה עם 20 נקודות, במקום השלישי איטליה ואירלנד עם 19 נקודות כל אחת וחמישית גרמניה עם 18. אחרי ההצבעה של שווייץ, גרמניה וספרד, איטליה במקום הראשון עם 39 נקודות, ספרד שנייה עם 34, בריטניה שלישית עם 33 נקודות, גרמניה רביעית עם 32, במקום החמישי מונקו, צרפת ואירלנד עם 31 נקודות כל אחת. אחרי ההצבעה של צרפת, לוקסמבורג ובריטניה, איטליה ממשיכה להוביל עם 56 נקודות, ספרד שנייה עם 55, מונקו שלישית עם 51, פורטוגל רביעית עם 49 וגרמניה חמישית עם 48. בלגיה, איטליה ושבדיה מצביעות – מונקו עולה למקום הראשון עם 75 נקודות, ספרד שנייה עם 70, גרמניה שלישית עם 67, איטליה רביעית עם 65 ובריטניה חמישית עם 61. בהצבעת אירלנד, הולנד ופורטוגל יש רגע מעורר יחיד בשלב הניקוד – מונקו מקבלת מכל השלושה ניקוד מאד גבוה, מה שמעורר תשואות חלושות מהקהל…מונקו כעת מובילה עם 101, ספרד שנייה עם 92, גרמניה שלישית עם 84, בריטניה רביעית עם 80, איטליה חמישית עם 76. אלו גם המיקומים הסופיים אחרי חלוקת הנקודות של יוגוסלביה, פינלנד ונורבגיה, רק עם ניקוד גבוה יותר כמובן.

הענקת הפרס ו-reprise:
המנחה מכריזה על מונקו כזוכה וסברין עולה לבמה ומקבלת פרחים ומדליה מדנה, זוכת השנה שעברה ועוד גבר לא מזוהה. ברגע מתנגן השיר הזוכה של השנה שעברה. לבמה עולות גם כמו גם קרינה מספרד במקום השני וקטייה אבשטיין שהגיעה שלישית, אך הן עומדות על הבמה הנמוכה…

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  יוגוסלביה – Kruno Slabinac הקרואטי בבלדת רוק סלבית ענקית. זה דרמטי, זה קודר ומלא תשוקה. השיר משלב אלמנטים של פרוגרסיב רוק למרות שהוא עדיין לא שם באופן מלא. מסוג השירים שלא באים לנצח, אלא לתת שואו אמיתי ואותנטי וללכת הביתה. מעריץ.

02.  פורטוגל – פורטוגל חוזרת ובענק. זמרת יפהפייה בשמלה פסיכדלית ושיר פופ-פולקלור פורטוגלי דרמטי. העיבוד נהדר, השירה קסומה. זו פורטוגל במלוא עוצמתה. מצליחים לשלב בין המסורת לבין מוזיקה שתהיה נגישה לשאר אירופה. טוניצ'ה מביאה לפורטוגל פעם ראשונה מקום בטופ 10 ופורטוגל נכנסת לתקופה יפה של 3 שנים שבהם תסיים בעשירייה הראשונה.

03.  הולנד – נפלא. צמד פולק בשיר שמנסה לשחזר את הזוכה ההולנדי מ-1969 ולטעמי מתעלה עליו. זה פולק מאד רפטטיבי עם נגיעות של מוזיקת ימי הביניים. התלבושות מרהיבות והקולות של הצמד הזה מרטיטים לי את הלב. המיקרופון של הזמרת לא עבד בתחילת השיר ויש כמה צלילים צורמים בשניות הראשונות. מילות השיר לא ברורות.

04.  שוויץ – לטעמי השיר הכי טוב של Peter, Sue & Marc בתחרות והיחיד שלהם בצרפתית. פופ-פולק אמריקאי מתאים לזמנו. ל-Sue קול סופרנו מקסים וההופעה עצמו משדרת קלאסיות אמיתית. מלודיה פשוטה, שאנסון פינת היפילנד.

05.  שבדיה – שנייה לפני אבבא. שבדיה שולחת להקה! וזו הלהקה הראשונה בתולדות התחרות. כבוד! השיר עוסק בנופיה הלבנים של סקנדינביה, במוזיקה שהיא שילוב של פופ-פסיכדלי, נגיעות פולק סקנדינבי ושלאגר. הקולות של הלהקה קסומים ומזכירים קצת את ה-Mamas and the Papas. מי שמזהה את החיוך העצום של אחת הזמרות, זה בגלל שזו Marie Bergman עצומת הלסת שתחזור לייצג את שבדיה ב-1994.

06.  צרפת – Serge Lama ישחרר שנתיים לאחר מכן את אחד השירים הצרפתיים המפורסמים בכל הזמנים (שידוע בגרסתו העברית כ"בדידות" בביצוע יזהר כהן ואח"כ הראל סקעת). השיר הנוכחי פחות טוב, הוא מתחיל מבטיח, אבל נופל למחוזות מעט מיושנים בפזמון. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמקצועיות כמו גם מתנועות הראש המוגזמות שלו. זה לא בא לזכות, אבל זה נעים לאוזן.

07.  פינלנד – פופ פיני פאנקי וחמוד. השיר מתחיל כבלדת-שלאגר ומושך לאינפנטיליות פינית בפזמון עם קצת קצב סובייטי. ריקודי רקע שלא נראו כמוהם עד פינלנד 1994. קשה לא לחייך לזה ולא לרקוד תוך כדי. שיר שעושה טוב.

08.  נורבגיה – מנסים שוב נוסחה שמעולם לא הצליחה להם. שיר פופ מתיילד ומיושן. האנה קרוג מסיימת נורא נמוך, רק כדי לחזור ב-1985 ולזכות. השיר הזה קטן ותמים, בלתי מזיק, למרות שההופעה מעט מביכה.

09.  איטליה – Massimo Ranieri בעל הבייביפייס מביא הרבה קסם איטלקי וכישרון לבימת התחרות אחרי כמה שירים מאד חלשים. זו בלדה קורעת לב ואגרסיבית שנתפרה לתחרות, אבל גם מאד מלודית ועשויה היטב. עליה של חצי טון בסוף השיר נותנת בוסט יפה לשיר.

10.  ספרד – Karina מפספסת את השורה הראשונה של השיר וככל הנראה מפסידה בשל כך את הזכייה השלישית של ספרד. שיר סופר קליט, אירו-פופ חייכני קצבי, שממש כמו השיר ב-1969 – יש לו בית אחד ופזמון בקצב מתגבר (עליית חצי טון).

11.  גרמניה – שלאגר לעוס לעייפה, עם אלמנטים של גוספל, כמו בשיר שלה מהשנה שעברה, רק שזה הרבה יותר צעקני. הפעם היא מחייכת, מוסיפה runs ו"מוכרת" את השיר יותר, אבל מסיימת באותו המקום…
12.  מונקו – כמה אפשר לשמוע את השיר הזה על ספסל, עץ ורחוב? זה קיטש מתאמץ, שאנסון מזויף. Séverine מלאת פאתוס בלתי נסבל. אחרי אוסטריה ומלטה כל דבר עם קצת מלודיה יישמע טוב.
13.  לוקסמבורג – שיר אינפנטילי על תפוח, שחוזר על המילה Pomme pomme pomme….ההופעה חמודה ומחויכת, אבל השיר עצמו לא מרשים בשום צורה, שיר של פסטיבל שירי הילדים. מציק.
14.  אירלנד – בלדה אירית טיפוסית בלי המלודיה האירופאית הנגישה שהם הביאו איתם בעבר. זה נורא גנרי. לזמרת קול סופרנו לא יציב והוא נשבר לקראת סיום השיר. החבילה כולה מאד מאכזבת בהתחשב בעובדה שמדובר במדינה המארחת.
15. בלגיה – עוד שיר בית אבות, שמנסה לעשות פאנק אבל נשמע נורא זקן. פלנדריה, עד היום, מצטיינת בלשלוח את ההכי בינוני שיש. זה שיר של מועדונים או של מסעדה עם מלצרים מזמרים.
16.  מלטה – הכי רחוק שיש ממה שמלטה שולחת היום. זו מוזיקת בית אבות שאין לה רלבנטיות לכלום. ההופעה מגוחכת עד מצחיקה והסיום של השיר יוציא מכם פרץ צחוק לא רצוני. הקהל אהב את זה משום מה.
17.  אוסטריה – חוזרת לאחר היעדרות של שנתיים. הזמרת מזייפת את נשמתה, המאמץ מוציא ממנה פרצופים משונים. השיר עצמו נורא אגריסיבי. זה לא ממש פופ, אבל זה שלאגריסטי. ניסיון לשלב יורוטראש עם מוזיקת סול.
18.  בריטניה – מרגיז. בריטניה חושבת שהיא עלתה על שטיק וזה ניסיון לשחזר את השיר של Sandie Shaw בשילוב הקסם של Lulu. התוצאה לא מצליחה לעשות לא את זה ולא את זה ונשאר עם החסרונות של כל שיר. זה מגחיך את התחרות. כמובן שזה באנגלית אז זה מסיים גבוה.

המנחה:
Bernadette Ní Ghallchóir – יפה ושתוקה. עוד פרח קיר לאוסף. יחד עם זאת, כבוד על זה שעמדה בשיטת הניקוד החדשה. לא קל.

הגלוית:
נופים פשוטים מהמדינה המשתתתפת. שם המדינה מופיע למטה בקטן ולאחר מכן על המסך מופיע שם השיר ומתחתיו שמות הכותבים.

Interval act:
Bunratty Castle Entertainers – מופע אירי מסורתי עם לבוש מימי הביניים. לא מלהיב.

שירים במצעדים:
מונקו – מקום 2 בנורבגיה, מקום 3 בפלנדריה ואירלנד, מקום 4 בצרפת, מקום 5 בשווייץ, מקום 9 בבריטניה, מקום 13 בהולנד, מקום 23 בגרמניה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Cora danst de Hora" של Johan Stollz. בלגיה בשיר הורה?! מעניין.
* אירלנד – "An sean seanchaí" של Brian Byrne. בלדה מקסימה בשפה האירית עם פיל סיקסטיזי ועיבוד מאד מאד מיושן.
* מלטה – "Ejja fil-qrib" של Carmen Schembri. הדבר הכי קרוב לבלדת פופ שנשמע מהם. זה חמוד מאד ומקומי מאד. "Dlonk, dlonk" של Enzo Guzman, שיר אינפנטילי, אבל היה מצליח יפה, זה מדבר לקהל האירופי יותר מהזוועה שהם שלחו.
* הולנד – "Lente" של Saskia & Serge. זה הגיע למקום השני. שיר פולק-פופ קצבי חמוד.
* נורבגיה – "India" של Inger Jacobsen בולט לטובה בצלילים אוריינטליסטים. מגיע למקום האחרון. "Ironside" של Odd Børre & Jan-Erik Berntsen הוא שיר ג'יימס בונדי שמגיע למקום השני.

"Vi vil tro det vi synger" של Webe Karlsen, Dag Spantell & Geir Wenzel מגיע שלישי עם אינטרו פאנקי במיוחד, הוא ממשיך קצת גנרי
* פורטוגל – קדם מדהים! אין שיר שאני לא אוהב פה!!! "Verde pinho" של Daphne הוא בלדת ניו-אייג' אופרה. "Adolescente" של Duarte Mendes החתיך הוא צ'יל אווט לפנים. "Rosa, roseira" של Efe 5 הוא טיפה יותר מיושן, מזכיר את הגבעטרון. "Cavalo à solta" של Fernando Tordo היא בלדה דרמטית באווירה כבדה. "Andar ver o sol" של Lenita Gentil כנ"ל. למקום השני מגיע "Flor sem tempo" של Paulo de Carvalho המעט יותר קומפטטיבי. זה לא היה עובד באירוויזיון, אבל זה שיר נהדר.

* שבדיה – קדם מזוויע! "Var är du nu" של Tommy Körberg הוא בלדת אהבה קטנה ראויה לציון.
* בריטניה – "Another time, another place" פאנקי ומודרני בהרבה ממה שהם שלחו בסוף.
* יוגוסלביה – "Regrat" של Majda Sepe מגיע רק למקום השישי, אבל מדובר בבלדת פופ מורכבת ומתקדמת. המלכה האם Esma Redzepova עם "Malo, malo" , אם אני לא טועה מדובר באחד הייצוגים הראשונים של מקדוניה בקדם היוגוסלבי. חבל שלא זכינו לקבל את פיסת הפולקלור הצועני הזה באירוויזיון עצמו. אבל הזוכה היה מסטרפיס בפני עצמו. בגדול, אין על היוגוסלבים.

* בקדם המלטי – Mary Spiteri מנסה. היא תישלח ב-1992 ותכבוש את המקום השלישי. Enzo Guzman טוען כי שירו "Dlonk, dlonk" היה חביב הקהל, אך אין דרך להוכיח זאת כי לא נותרה הקלטה של הקדם.
* בקדם הספרדי – Jaime Morey מגיע מקום שני ויישלח שנה מאוחר יותר.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. בין שולחי השירים Séverine, שתייצג את מונקו בשנה זו וגם תזכה, אבל עם שיר אחר, ו-Guy Bonnet, נציג השנה שעברה, שיישלח שוב ב-1983.
* בקדם היוגוסלבי – Esma Redzepova המקדונית מגיעה למקום השלישי. היא תייצג את מקדוניה העצמאית ב-2013.
* בקדם הבלגי – Nicole Josy & Hugo Sigal זוכים, אך נשארים בבית. הם יישלחו שנתיים מאוחר יותר ויסיימו אחרונים. שנייה מגיעה Ann Christy שתישלח 4 שנים לאחר מכן. משתתפת נוספת היא Micha Marah, שתישלח 8 שנים מאוחר יותר ותסיים אחרונה
* בקדם השבדי – זמר, זמרת ולהקה מופיעים בחמישה סיבובים מקדימים. לכל אחד 5 שירים. בכל אחד מהסיבובים זוכה להקת Family Four, כך שהגמר הוא מעין קדם פרטי. הזמר הוא Tommy Körberg, נציג 1969.
* בקדם האירי – Red Hurley מגיע למקום השני. הוא יישלח 5 שנים מאוחר יותר לתחרות
* בקדם הפורטוגלי – Paulo de Carvalho מגיע שני ויישלח ב-1974 בשליחות היסטורית, Fernando Tordo מגיע שלישי וישלח ב-1973, Duarte Mendes יישלח ב-1975. עם סיום ההצבעה בקדם, נשמעות שריקות מהקהל במחאה על השיר שנבחר. לפי הקריאות, הקהל העדיף את "Cavalo à solta" של Fernando Tordo. מלחין השיר הזוכה והשיר של פרננדו, José Carlos Ary dos Santos, סימן לקהל ללכת לעזאזל…
* בקדם הפיני – Lasse Mårtenson נציג 1964 מנסה את מזלו.
* קדמים פרטיים בבריטניה, בהולנד ובגרמניה.

פרטי טריוויה:
* מלטה מצטרפת ומגיעה למקום האחרון.
* התחרות מתארכת ל-1:46 שעות עקב שלב הניקוד המעייף.
* לראשונה שימוש בלוח ניקוד דיגיטלי.
* אוסטריה, פינלנד, נורבגיה, פורטוגל ושבדיה חוזרות.
* לראשונה הותרו הופעות לא רק של סולנים או של צמדים, אלא של להקות. הותר לעלות לבמה עד 6 אנשים מקסימום בכל הופעה, כלל שתקף עד היום (עד שביורקמן יחליט לשנות אותו…ממש בקרוב…).
* לראשונה חויבו על המדינות לשלוח וידאו מקדים של השיר עבור שידור השירים טרם התחרות.
* Jacques Raymond, נציג בלגיה 1963, חוזר לייצג את בלגיה בפעם השנייה. Katja Ebstein, נציגת גרמניה מהשנה שעברה חוזרת ליצצג את מדינתה.
* את השיר הבלגי שרו במקור Nicole & Hugo, אך זמן קצר לפני התחרות Nicole חלתה בצהבת ולא יכלה לנסוע. Lily Castel & Jacques Raymond נסעו במקום הצמד המקורי, כאשר ללילי לא היה מספיק זמן אפילו לבחור שמלה ראויה לאירוע.
* הבריטים חששו מהתגובה של הקהל באירלנד לזמרת בריטית עקב הסכוך בצפון אירלנד, ולכן בחרו בק-Clodagh Rodgers הצפון אירלנדית, מה שלא מנע מהמחתרת האירית לאיים על חייה.
* אחרי ההופעה של פורטוגל קטע שייזכר לדורות – אישה מוחאת כפיים בקהל וקופאת לאחר כמה שניות עם הידיים באוויר וחיוך קריפי משהו.
* השופטים נמצאים באולם, לראשונה מאז 1956. הם צופים בתחרות בטלוויזיה מאחורי הקלעים ועולים לבמה להצגת הניקוד. Clifford Brown מכריז על הניקוד שמציגות המדינות.
* מונקו זכתה בפעם הראשונה והאחרונה בתולדותיה.
* השיר הזוכה ייצג את מונקו, אך כל מי שעסק בכתיבתו והפקתו כמו גם הזמרת המבצעת הם מצרפת. סברין טענה כי מעולם לא ביקרה במונקו, מה שלא היה נכון עקרונית, כי היא הופיעה ב-preview video שצולם במונקו.
* אחת השופטות של אוסטריה, Beatrix Neundlinger, תייצג את אוסטריה ב-1972 וב-1977 כחלק משני הרכבים שונים.
* השיר הבריטי זכור כמי שאוזכר בפרק "The Cycling Tour" של מונטי פייטון. בפרק, דמות בשם Mr. Gulliver משוכנע, כתוצאה מחבלה בראשו, שהוא Clodagh Rodgers. בסוף הפרק, ישנה מפלצת מצוירת שקופצת מהשיחים ואז קופצת למעלה ולמטה בעודה שרה את "Jack in the box"… ניתן לראות את הקטע בדקה 30:31.

* לראשונה התחרות משודרת באיסלנד, הונג קונג ובארה"ב. סה"כ התחרות שודרה ב-29 מדינות.

הרי היא לפניכם, "האישה המסתורית". כל היודע דבר על מקום הימצאה או מה לעזאזל קרה לה, נא עדכן

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: