הקדמה:
וולוניה מארגנת את התחרות לאחר ניצחונה של רשות השידור הוולונית בשנה שעברה. השיטה הבלגית לבחירת הנציג לאירוויזיון אומרת ששנה אחת פלנדריה אחראית, בשנה שאחריה וולוניה וחוזר חלילה. כך שההנחייה וההפקה אמנם באחריות וולוניה, אך את השיר הבלגי השנה תורה של פלנדריה לשלוח.

מהלך הערב:
בריסל, בלגיה. בדומה לשנתיים האחרונות, התחרות נפתחת בגרפיקה ממוחשבת שיוצרת את סמליל התחרות הנוכחית. לאחר מכן, נופי בלגיה ממעוף הציפור, כיאה לתחרות באייטיז. Terry Wogan מציין את דנמרק, גרמניה ובריטניה כפייבוריטיות לזכיה עם אירלנד כבעלת סיכויים גם כן. המנחה פוסעת לבמה ופוסחת בשיר "Breathless", שיר לא רע בכלל, באווירה Fאנקית. הקטע של המנחה המזמרת התחיל ב-1985, ותודה לאל שיסתיים אחרי שנה זו. הבמה מתחילה מסורת חדשה של במות כהות, לעומת צבעי הפסטל והלבן ששלטו עד כה. הצבע השולט הוא שחור עם קרני לייזר תכולות שמקשטות את הרקע. הבמה עצמה לבנה, יש פירמידה לא ברורה ברקע ולצידה במה עילית קטנה עם גרם מדרגות, יש ברקע גם ירח עצום שעולה ויורד ויש משחקי תאורה עם הצבע המוקרן עליו. ממשיכים עם הבמה התלת מימדית והתזמורת הצמודה לבמה, כולם מעתיקים במידה מסוימת של מה שהשבדים החלו שנתיים לפני כן. המנחה פותחת בצרפתית ומציגה את התזמורת. מבלי לטרוח לתרגם לאנגלית… כמו בשנתיים האחרונות, המנחה מציגה את השיר, המבצע והמנצח על התזמורת. בסוף השיר מופיע על המסך בתחתית, שם המבצע ושם השיר שוב בצבע צהוב.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד זהה לאלו מ-85' ו-86', כמו שציינתי, שבדיה קבעה סטנדרט. נורבגיה מציבה את יוגוסלביה במקום הראשון. ההצבעה הישראלית מוזרה ביותר, משאירה את יוגוסלביה בראש. אחרי ההצבעה האוסטרית, אירלנד עולה למקום השני, רק 3 נקודות ליוגוסלביה. גרמניה ודנמרק קרובות לצמרת גם כן. ההצבעה האיסלנדית מאפסת את אירלנד ומעלה את גרמניה למקום השני. ההצבעה הבלגית נותנת לאירלנד את הדוז הראשון שלה להערב ומעלה אותה למקום השלישי. יוגוסלביה, גרמניה ואירלנד מתחילות להתרחק מהאחרות. ההצבעה השבדית מאפסת את יוגוסלביה ומעלה את גרמניה למקום הראשון, ושוב 12 נקודות לאירלנד שמעלות אותה למקום השני במרחק 2 נקודות מגרמניה. ההצבעה האיטלקית מעלה את אירלנד למקום הראשון, וכך זה יישאר עד לסוף הערב. איטליה מתחילה לצבור תאוצה כאשר מקבלת פעמיים ברצף 12 נקודות מפורטוגל וספרד ועוד 8 מטורקיה. אחרי ההצבעה הפורטוגלית הפער בין אירלנד לאחרות גדל, ויש 18 נקודות הפרש בינה לבין גרמניה. איטליה קופצת למקום הרביעי. אחרי הצבעה הטורקית, יוגוסלביה חוזרת למקום השני, אך הפער בינה לבין אירלנד הוא 19 נקודות. אחרי ההצבעה האקסצנטרית של יוון, שכמובן כוללת 12 נקודות לקפריסין, אין שינוי בצמרת, מאחר והיא מתעלמת מאירלנד וגרמניה. בהצבעה ההולנדית ראלף ענבר מציין "3 נקודות" בעברית לישראל, מה שמעורר צחוקים מהמשלחת הישראלית. אחרי הצבעה ההולנדית, אירלנד מגיעה ל-100 נקודות וגרמניה 24 נקודות מאחוריה. במהלך מכוער למדי, קפריסין מחזירה ליוון 12 נקודות. ההצבעה הפינית מגדילה שוב את הפער בצמרת, כאשר בין אירלנד לגרמניה כעת 35 נקודות. ההצבעה הדנית מקטינה את הפער במעט, ואחרי ההצבעה האירית הפער ביניהן עומד על 21 נקודות. מה שאומר שהניצחון הוא של אחת מהשתיים, כאשר נותרו רק 2 מדינות להצביע. 6 נקודות שנותנת יוגוסלביה לאירלנד חותמת את הניצחון האירי ו-12 הנקודות לאיטליה מקפיצה את המדינה למקום השלישי, ממש לפני צוות השיפוט האחרון. שווייץ מצביעה אחרונה ומקפיצה את הולנד למקום החמישי. אירלנד זוכה בגדול. גרמניה שוב במקום השני, איטליה שלישית, יוגוסלביה רביעית, דנמרק והולנד חולקות את המקום החמישי.

הענקת הפרס ו-reprise:
Sandra Kim עולה לבמה לראיון קצרצר ומיותר. Logan והמלווים עולים לבמה כאשר קבוצת ילדות רקדניות מתופפות ברגליהן על הבמה, מעניקות להם פרחים ונעלמות. Logan בהופעה אחרונה מלאת פאסון וקיטש, שבו הוא מכריז על אהבתו לאירלנד ומזייף התרגשות.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  ספרד – אני מת על זה בקטע אחר. השיר נפתח בצלילי סינת'פופ וגיטרות חשמליות. Patricia Kraus עולה עם מחוך עור סטרפלס, של ירוק זוהר שאותו היא משליכה לרצפה בפיזמון הראשון, צמיד כסף בלתי אפשרי וצבעי מלחמה במקום איפור. השיר עצמו? מלודי בעיבוד מודרני, הופעה מלאת עצמה וביטחון עצמי. מצוין.

02.  לוקסמבורג – אני מת על השיר הזה. סינת'פופ ו-new wave פופ. זה מודרני, סקסי, אנרגטי, שונה. Plastic Bertrand עולה לבמה בלבוש שחור עם ז'קט בוורוד מזעזע ו-hair toss שלא נגמר. אם שופטים פחות שמרניים זה היה אמור להגיע גבוה יותר מהמקום הנמוך שהוא הגיע אליו.

03.  פורטוגל – אינטרו דרמטי של גיטרה חשמלית, ומיד לאחר מכן צלילי גיטרה פורטוגלית. שיר מקסים ומאד מקומי, שעובד מאד יפה עם התזמורת. לזמר קול עמוק ורחב כמיטב המסורת הפורטוגלית, אפילו שהשיר לוקח למקום מעט יותר פופי. אבל זה פופ בגרסת פורטוגל, לא כזה שמדבר לאוזניים אירופאיות. זמר נטול כריזמה וזמרות ליווי שנראות כמו ספרניות בהפסקת צהריים. אני מת על התלבושות שלהם, שיקי מאד.

04.  איסלנד – בלדת פסנתר מינימליסטית, שוב מאד לא אירוויזיונית. זה חמוד ומאד מלודי, רומנטי ועושה אווירה לילית קסומה. ממש לדמיין את עצמכם יושבים בלילה איסלנדי קר ומביטים מהחלון בשלג הנופל. למרגרט קול קטן וחמוד. ייקח לאיסלנד זמן להבין מה עובד בתחרות, ולמה דברים כאלה הם די חסרי סיכוי.

05.  איטליה – כנראה השיר המודרני הראשון של הערב. בלדת פופ-בלוז מלאת נשמה בביצוע שני זמרים גברים. מסוג השירים שכתוב עליהם "איטליה" על המצח. דרמטי ומלודי מאד, ביצוע ווקלי מעולה ומלא רגש. מחזיר קצת dignity לתחרות.

06.  טורקיה – טורקיה עוצרת רגע מהאבולוציה שעברה בשנים האחרונות. השיר עצמו מאד חמוד, טורקי טיפוסי של העת ההיא, אבל ההופעה מבורדקת ומסיחה את הדעת מהשיר עצמו. טורקיה בוחרת להסתכל בכל השירים שזכו מ-1984 ולהגיע למסקנה שהם צריכים להעמיד הופעה מלאת שטיקים ותנועות של התקף אפילפסיה. זה כיפי, אבל לא שורד כל כך את מבחן הזמן.

07.  שווייץ – שיר ללא תזמורת, מה שלטעמי פגע לו בניקוד הסופי. עוד סינתפופ עם הפקה מודרנית, אבל מלודיה קצת ממוחזרת. Carol Rich מתרוצצת על הבמה בהופעה שיש בה הכל חוץ מחינניות. זה לא מופק בימתית בשום צורה, ונראה כמו כמה חבר'ה שיכורים שמפריעים ל-Rich השיכורה לשיר קריוקי. אתם מבינים למה אני מחבב את זה, כן?

08.  פינלנד – עוד שיר קצבי מפינלנד, שמזכיר מאד את השיר שלהם מ-1985 (מן הסתם, אותם כותבים), רק עם יותר אופי ופחות או יותר אותה כמות צעקות. שיר מעדות ה-"I need a hero". דרמטי ועצבני. התזמורת משדרגת מעט את השיר, אך יותר מפעם אחת מעפילה על הקול של Vicky Rosti. מסוג השירים שרק פינלנד יכולה להביא ומייחד אותה. להקת הליווי קופצת על הבמה, אך Rosti לא עושה מספיק למכור את השיר לטעמי.

09.  ישראל – שיר הבדיחה הראשון ששלחה ישראל והוא מרענן מהבחינה הזו ששירי בדיחה לא היו מקובלים כל כך באייטיז. זה משעשע, לא לוקח את עצמו ברצינות, נחמד ועושה את המרב שאפשר מהצמד הזה שאינם זמרים. מאד אפקטיבי על הבמה ומושך את העין. תאמינו או לא, גם בשיר הזה יש מודולציה בפיזמון האחרון. השיר היה ללהיט באיסלנד.

10.  אוסטריה – בלדה רומנטית ושקטה שנתיים ברציפות לאוסטריה, למרות שהשיר הזה יותר מלודי ו"שמח" מהשיר של השנה שעברה. אירוויזיונית זה לא מתפתח לשום מקום, זה קיטשי מבלי ללכת עם הקיטש עד הסוף. בלדה ללא רגע שיא באירוויזיון, האם היא בלדה? הפזמון האחרון לא עומד לו ו-Gary מזייף את נשמתו.

11. בריטניה – עוד שיר מודרני מבריטניה, אחרי השנה שעברה, אך פחות קוהרנטי. רוק-פופ, בלי הרבה קשר בין הפזמון לבתים של השיר. Rikki הסקוטי לובש חצי גלימה בצבעי החצאית הסקוטית. בריטניה נהנית מיתרון השפה האנגלית, אך השיר רחוק מלהיות להיט והוא מסיים במקום הנמוך ביותר עבור בריטניה עד אותה שנה. שיא שלילי, שיישבר רק בשנת 2000, כשבריטניה תגיע למקום ה-16.
12.  הולנד – להולנד מסורת ארוכה של השארת הלהיטים בקדם ושליחת השיר הפחות קומפטטיבי בתחרות. לא הפעם. השיר מצליח יפה, אך אני לא מחובביו. זה מתחיל דרמטי ומבטיח עם צלילי drum machine כבדים. בפזמון זה הופך לשלאגר זול עם סינתסייזרים, מלודיה פשוטה. Marcha לבושה כולה בלבן, כמו גם הלהקה שעמה. ויזואלית זה עובר יפה מאד, אבל שם זה נגמר.
13.  שבדיה – השיר הכי לא שבדי ששמעתי שאתם יכולים לחשוב עליו. וזה לא אומר משהו טוב בהכרח. Lotta Engberg לבושה בצהוב ובוורוד ולהקת הליווי בצהוב. השיר עצמו הוא שיר קיץ באווירה טרופית מובהקת. זה קליל ודבילי, אבל שוב נשמע מאד זקן, כמו שיר של בית אבות. זה גליץ' במטריקס של המלודיפסטיבלן.
14.  דנמרק – שיר שלום מציק מדנמרק. שלאגר מלודי, מחויך ומלוקק. זה לא רע, אבל זה מסוג השירים שהם הקלישאה של עצמם, לא מעז, לא מגניב בשום צורה, סופר שמרני, צליל סקנדינבי טיפוסי של אותה העת, פורט על מיתרי הרגש, אבל חסר נשמה אמיתית. עלייה של חצי טון בסוף השיר היא הצפויה בהיסטוריה של המוזיקה.
15.  גרמניה – ראלף זיגל חוזר עם להקת Wind שמשחזרת את מיקומה הסופי מ-1985. להיט פופ-רגאיי עלוב למדי, דל מאד מבחינה מלודית, לא מורכב, רפטטיבי וקיטשי. הלהקה כעת כוללת סולן אחר מזה שהיה ב-1985 ואת Rob Pilatus המנוח, שכעבור שנה יפרוץ כחלק מהצמד המצליח Milli Vanilli. השיר כולו בנוי על מודולציה בלתי נגמרת, מה שכנראה עבד על לא מעט שופטים.
16.  יוון – שיר קצבי דרמטי של Wham היווניים. מודה בפה מלא שאני לא אוהב את הסאונד הפיפטיזי הקיצבי של השירים באייטיז. זה מאד לא יווני, עם זמר שחש מינימום אלביס וזמרות ליווי בלבוש פיפטיזי טיפוסי. דבילי ומיושן.
17.  בלגיה – מסוג השירים שיצר השטן. פלנדריה שוב שולחת שירים נוסחתיים או מה שהיא חושבת שיעבוד בתחרות במקום שירים טובים. זה זועק גיי קלאב בבריסל. דרמה על לא כלום וכוראוגרפיה מטופשת. מסוג השירים שאין להם זכות קיום מחוץ לתחרות. פתטי.
18. אירלנד – הפעם עם שיר שכתב בעצמו, Johnny Logan בפאוור בלאד טיפוסית, עם פיל מאד אמריקאי ופחות אירופאי. זה קיטשי ונוסחתי עד לרמה מביכה. אני לא יכול לשמוע את זה יותר. מה שכן כתוב על זה שיר שופטים (!).
19. קפריסין – יש גבול לכמה העתקות חסרות בושה אני מסוגל להיחשף. השיר נשמע כמו העתק של "Chain Reaction" שהביג'יז כתבו לדיאנה רוס שנתיים לפני כן בתוספת "True Blue" של Madonna. ההופעה מזכירה מאד את זו של שבדיה מלפני שנתיים. השיר הוא אחד השירים הקפריסאים היותר מצליחים בתחרות, אשר מקדימים אותו רק השירים של 1982, 1997, 2004 ו-2018.
20.  נורבגיה – למרות מראה הפאנק שלה, Kate מתחנפת ומתלקקת יותר מידי. השיר קיטשי, וכך גם מילותיו. התזמורת מעצימה את הקיטש והגיחוך. מסוג השירים שהיו צריכים להישאר בקדם. אבל אירופה אוהבת את הנשים שלה כאלה ונורבגיה מגיעה שלא בצדק לטופ 10.
21.  צרפת – בלדה בלי טעם ובלי ריח. מסוג השירים שלוקסמבורג תתחיל לשלוח לפני שתפרוש מהתחרות לעד. מביך להאמין שזה מה שיש לצרפת להציע לאירופה. זה כל כך בינוני, גנרי וחסר חן שאני מופתע שזה קיבל בכלל נקודות. הקול של הזמרת רועד והיא נשמעת כמו עז פועה בפזמון. השיר הבא בבקשה.
22. יוגוסלביה – לא מקורי, שוב סאונד פיפטיזי מטופש, ילדותי, ראקציונרי ועולה על העצבים. יוגוסלביה חוזרת לשטיק שהצליח לה 4 שנים קודם לכן ועמו גם תזכה שנתיים לאחר מכן. השיר נשמע כמו העתקה של "Do You Want to Dance" בגרסה של Cliff Richard and the Shadows.

המנחה:
Viktor Lazlo – סוג של נערת זוהר מתבגרת. קול מתלחשש וסקסי. נראית מעולה, אבל בעלת כריזמה מוגבלת בלבד. המנחה השחורה הראשונה.

הגלויות:
מזכיר מאד את הגלויות של השנה שעברה. מתחילים בקליפ קטן המציג את נופי בלגיה, התעשייה, התרבות הבלגית ועוד מן המדינה. לאחר מכן, על המסך, פרטי השיר המשתתף עם דגל המדינה המשתתפת. לאחר מכן עוברים לזמר על רקע cartoon של מיטב אמני בלגיה.

Interval act:
Mark Grauwels – האחרון כתב את המוזיקה לקטע זה עבור יום ההולדת ה-30 לקהילת ה-EC, כיאה לבריסל המתיימרת להיות בירת אירופה. הכוכבים של הקהילה האירופית נעים באמצעות גרפיקה ממוחשבת ברחבי בלגיה, במסלול בשדה התעופה, בשדות, בתאטרון, להקת רקדנים בבגדי גוף רוקדת לצלילי קלאסיקות אירופאיות. Grauwels עולה לבמה לסולו חלילית בסיום הקטע.

שירים במצעדים:
אירלנד – מקום 1 בפלנדריה, 2 בגרמניה, נורבגיה, שבדיה ובריטניה, 3 בהולנד, 4 באוסטריה ו-6 בשווייץ.
איטליה – מקום 5 בפלנדריה, 6 בשבדיה, 7 בשווייץ ו-8 באוסטריה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "In Slow Motion" של Margriet Hermans היא בלדה עם פזמון נהדר.

* דנמרק – "Det' gratis" של Tommy Seebach הוא שיר כיפי בהפקה נפלאה.
* פינלנד – "Eilinen uudelleen" של Leena Nilsson מגיע רק למקום השמיני, אך הוא הדבר הכי קרוב לשלאגר פיני בקדם.
* יוון – "Les to telos nahi erthi" של Lia Vissi, Christos Callow, Katerina, Adamantidou ו-Stelios Goulielmos היא בלדה עצובה שבנויה יפה. "Papse na blekis to rok me ta bouzoukia" של Christina Maragouzi הוא שיר נפלא שמשלב רוק עם מוזיקה יוונית עממית.

"Ela sto mytho" של Giorgos Antoniou מגיע אמנם למקום האחרון, אבל זה רוק חביב.
* איסלנד – זוכים בתואר הקדם המצטיין של השנה. "Ég leyni minni ást" של Björgvin Halldórsson מגיע רק למקום השמיני, אך מדובר בפופ אייטיזי עדכני וקליט. "Í blíðu og stríðu" של Jóhann Helgason הוא המנון שהגיע רק למקום התשיעי. "Norðurljós" של Eyjólfur Kristjánsson מגיע למקום השלישי ופה כבר מדובר ב-full blown שלאגר איסלנדי. "Lífið er lag" של Módel מגיע למקום השני, ושוב מדובר בלהיט סינתפופ מופק לעילא.

"Sofðu vært" של Sigrún Hjálmtýsdóttir הוא שיר ערש מקסים. מקום אחרון. "Aldrei ég gleymi" של Aldrei ég gleymi היא בלדת פופ-ג'אז קסומה. מקום שישי. "Mín þrá" של Björgvin Halldórsson הוא פופ אפטמפו בהפקה עדכנית וסוחפת. מקום חמישי.
* ישראל – "די לי די" של אילנה אביטל לא מקורי בשיט אבל להיט… "כינור" של דודו פישר הוא שיר עם אפיל מאד יהודי, מיוחד. "היי הופה" של דליה כהן והבחורים מאפיקים הוא נוסטלגי ומשעשע. "קזינו עולמי" של מיקי קם הוא הפספוס הכי גדול של הקדם.

"אירוביקה" של ישראלה קריבושה הוא קאלט!
* פורטוגל – "É do stress" של Mário Mata הוא שיר ייחודי ומאד מקומי, מתחיל קצת מיושן, אבל תופס תאוצה למשהו חמוד מאד.
* שבדיה – "Alexandra" של Sound of Music הוא שלאגר קליט שמגיע למקום הרביעי. "Dansa i neon" של Lena Philipsson הוא כבר פחות שלאגריסטי ויותר פופ אייטיזי טיפוסי.
* שווייץ – "Dimentica" של Rita Nessi & I Team הוא שיר מיוחד עם סאונד מודרניסטי. מגיע מקום לפני אחרון. "Da cumpignia" של Furbaz הוא שיר שגם אם מיושן, עדיין מאד נחמד.
* טורקיה – עוד קדם שמקבל ציון לשבח. "Paydos" של Denk מגיע למקום השני, סאונד טורקי טיפוסי של שנות השמונים. "Keloglan" של Arzu Ece, Rüya Ersavci, Fatih Erkoç ו-Harun Kolçak הוא כבר יותר פופי וקליט. "Günesli bir resim çiz bana" של Kayahan, Emel-Erdal, Yesim ו-Ayse זה כבר יותר הצליל הפולקלוריסטי שאני אוהב.

"Güzel seyler söyle" של Askim Nur Yengi, Harun Kolçak ו-Grup Periyod לוקח יותר מידי השראה לטעמי מאירלנד 1984.
* בריטניה – "Too Hot to Handle" של Ann Turner הגיע מקום שני והיה עדיף אם היה נשלח. "Master of the Game" של Ian Prince מגיע למקום האחרון, אבל הוא מגניב לגמרי, גם אם מעט רפטטיבי.
* יוגוסלביה – "Bye Bye Baby" של Moulin Rouge הסלובניים הוא להיט סינת'פופ שגם שואל קצת מ-"Chain Reaction". השיר "Nuk te haroj" של Violeta Rexhepagiq הקוסובארית הגיע למקום האחרון אבל מדובר בשיר מעניין. "Spavaj, samo spavaj" של 777 הסרבים מגיע רק למקום ה-17 אבל מדובר באמת בשיר מקסים שהיה מגיע לו יותר. "Nebeska kraljica" של Hari Mata Hari הבוסניים הן הוכחה שאין על הרוק היוגוסלבי של שנות ה-80 (וה-70). "Anuška" של Ana Kostovska המקדונית הוא בלדת סינתפופ מיוחדת סופר עדכנית!

"Zrno neznosti" של Bebi Dol הסרבית הוא עוד שיר מצוין של הזמרת. "Bila jednom ljubav jedna" של Indeksi הבוסניים הוא בלדת רוק נפלאה.
* בקדם הנורבגי – Finn Kalvik נציג 1981 מגיע למקום הרביעי. Tor Endresen מגיע למקום התשיעי ויישלח 10 שנים לאחר מכן כדי לסיים במקום האחרון עם 0 נקודות.
* בקדם הישראלי – הקדם הגדול עד לאותה עת, עם 16 שירים מתחרים. לראשונה, הקדם נערך בתל אביב במקום בירושלים. לראשונה מאז 1979, יש שימוש בתזמורת חיה בקדם וגם הזמרים שרים בחי. גם לראשונה – הקהל בבית מצביע, על ידי מרכזניות שמתקשרות אליהם ושואלות לשיר המועדף עליהם. בסך הכל היו 9 נקודות הצבעה, כאשר במקום תל אביב, הקהל באולם הסינרמה מצביע. אורנה ומשה דץ מגיעים למקום הרביעי, ויישלחו 4 שנים לאחר מכן. יזהר כהן, נציג 1985 וזוכה אירוויזיון 1978, מגיע חמישי בדואט עם אחותו ורדינה כהן. ניתן לשמוע בביצוע של "שיר הבטלנים" כי אבי קושניר מתבלבל במילים לחלוטין בבית השני, וגורר את נתן דטנר עמו בבלבול. התוצאה היא ביצוע שבחלקו מבולגן מאד, מה שלא מנע מהצמד לזכות.
* בקדם האיסלנדי – Módel מגיעים למקום השני. סולן הלהקה הוא Eiríkur Hauksson נציג השנה שעברה כחלק מלהקת ICY ונציג 2007 העתידי. Björgvin Halldórsson מגיע חמישי ויישלח 8 שנים לאחר מכן. Eyjólfur Kristjánsson מגיע למקום השלישי ויישלח 4 שנים מאוחר יותר.
* בקדם השבדי – השיר הזוכה נקרא "Fyra bugg och en Coca Cola" במקור, אך נאלץ לשנות את שמו ל"Boogaloo" כמו גם את מילות הפזמון עקב האיסור בחוקי התחרות בנוגע לפרסומות בשירים. Lena Philipsson מגיע למקום החמישי ותישלח לבסוף ב-2004.
* בקדם הפורטוגלי – 12 שירים היו אמורים להשתתף, אך הוועדה טענה כי רמת השירים נמוכה באופן משמעותי וצמצמה את הרשימה ל-6 שירים.
* בקדם הטורקי – Mazhar-Fuat-Özkan, נציגי 1985, מנסים את מזלם. הם יישלחו בשנה הבאה. Kayahan מנסה אף הוא ויישלח שלוש שנים לאחר מכן. Arzu Ece מנסה עם שני שירים ותישלח 8 שנים לאחר מכן.
* בקדם היווני – Lia Vissi, נציגת 1985 של קפריסין, מגיעה כחלק מלהקה למקום השלישי. Christos Callow אף הוא באותה להקה יישלח 3 שנים לאחר מכן. Yiannis Savidakis מגיע כחלק מלהקה למקום החמישי, ויישלח על ידי קפריסין בדואט שנתיים לאחר מכן.
* בקדם הצרפתי – Pascale Fontenel מסיימת במקום העשירי והאחרון לאחר שמזייפת את נשמתה. ב-2017 תיכנס לפרלמנט הצרפתי כחברה במפלגתו של הנשיא Emmanuel Macron.
* בקדם הגרמני – Maxi & Chris Garden מגיעות למקום השני והן יישלחו שנה לאחר מכן. Michael Hoffmann, חצי מהצמד שייצג את המדינה ב-1983, מגיע למקום החמישי.
* בקדם הדני – Birthe Kjær במקום השני. תישלח שנתיים לאחר מכן. Tommy Seebach, נציג 1979 ו-1981, במקום הרביעי. יישלח לבסוף 6 שנים לאחר מכן. Kirsten Siggaard, נציגת 1984 ו-1985 כחלק מצמד, מגיעה למקום החמישי. Dario Campeotto, נציג 1961, גם מנסה את מזלו.
* בקדם האירי – ג'וני לוגן זוכה ממוקם ראשון בדירוג של כל צוותי השיפוט. Charlie McGettigan מגיע שלישי ויישלח לתחרות ב-1994 וגם ייזכה בה.
* בקדם היוגוסלבי – הונהג שינוי שנוי במחלוקת בשיטת הבחירה, שיטה שנשארה עד הקדם הכל-יוגוסלבי האחרון ב-1991. כל רשות שידור מקומית שלחה 2 שירים על פי בחירתה (סה"כ 8 שירים), בנוסף נבחרו עוד 8 שירים על ידי וועדה, כאשר גם שירים אלו הוגשו על ידי רשויות השידור השונות. יש כאן פתח לשחיתות, כי כל רשות שידור יכולה לשלוח 2 שירים גרועים, שנכנסים אוטומטית לתחרות ולשלוח את השירים היותר טובים לבחירת הוועדה ולהגדיל את סיכויים לזכות. וכך מסיימת קרואטיה עם 2 שירים במקום הראשון והשני ועוד 2 שירים במקומות האחרונים. בנוסף, כל רשות שידור יכלה להצביע לשירים שהיא שלחה, מה שנוצל עד תום על ידי רשויות השידור השונות. בשנה זו המתיחות האתנית ביוגוסלביה מתחילה להתלקח ומלחמה נראית בעיני רבים רק כעניין של זמן. באופן אירוני, אלו גם השנים המוצלחות ביותר של יוגוסלביה בתחרות. Tereza Kesovija הקרואטית נשלחת על ידי הטלוויזיה הסרבית ובתגובה נקודות השיפוט הקרואטיות מנקדות אותה נמוך. היא מסיימת שלישית, למרות שהייתה פייבוריטית לזכייה. היא ייצגת את מונקו ב-1966 ואת יוגוסלביה ב-1972. את גרסת הדמו של שירה הקליטה Bebi Dol, אך לבסוף הוחלט לתת את השיר ל-Kesovija. במקום הרביעי Bebi Dol הסרבית, נציגת הטלוויזיה הסרבית גם כן, תישלח 4 שנים לאחר מכן. Kaliopi נציגת הטלוויזיה המקדונית מגיעה בבכורה למקום העשירי. מקדוניה תישלח אותה כמדינה עצמאית ב-2012 וב-2016. Daniel המונטנגרי נשלח ע"י הטלוויזיה המונטנגרית ומגיע 12. Hari Mata Hari הבוסניים מגיעים למקום ה-14 ויישלחו על ידי בוסניה והרצגובינה ב-2006. Seid Memić "Vajta" הבוסני נציג 1981 מגיע למקום ה-16.
* בקדם השווייצרי – Marc Dietrich נציג 1971, 1976, 1979 ו-1981 כחלק מהשלישייה Peter, Sue & Marc מגיע למקום השני. Furbaz מגיעים למקום השלישי ויישלחו שנתיים לאחר מכן.
* קדם פרטי בהולנד.

פרטי טריוויה:
* מספר שיא של משתתפות – 22 מדינות בסך הכל.
* יוון ואיטליה חוזרות.
* Alexia חוזרת בפעם השנייה עבור קפריסין, לאחר שהייתה חלק מהלהקה שייצגה את המדינה ב-1981. להקת Wind חוזרים בפעם השנייה עבור גרמניה, אחרי 1985. Johnny Logan חוזר עבור אירלנד, אחרי 1980.
* Gary Lux חוזר בפעם השלישית והאחרונה עבור אוסטריה, אחרי שייצג את המדינה כחלק מהרכב ב-1983 ולבדו ב-1985.
* התחרות מתארכת שוב, כמעט 3 שעות – 2:57 שעות ליתר דיוק.
* לאחר זכיית "שיר הבטלנים" בקדם, שר התרבות הישראלי, יצחק נבון, איים להתפטר אם השיר יישלח לתחרות. הוא לא עשה זאת לבסוף. גם שר המדע והפיתוח, גדעון פת, הרים קול מחאה.
* אבי קושניר ונתן דטנר נפגשו בחזרות להצגה "אילוף הסוררת". הם החליטו להרים מופע ביחד, שיכלול מערכונים, סטנד אפ ורוק אנד קול. החשיפה שלה זכתה ריטה בקדם 1986, עודדה את מנהלם יהודה טלית לשלוח אותם להתחרות בקדם. "שיר הבטלנים" היה מהשירים, שהתקבלו לקדם, אך לא היה לו מבצע. לאחר שהגשש החיוור, ספי ריבלין ואחרים סירבו לשיר, הצמד לקח את השיר לקובי אושרת על מנת שיהפוך אותו ליותר רוק אנד רול. אושרת סירב בתחילה, מאחר ולדבריו השיר נשמע מבולגן ולא ברור. הצמד לא בנה על ניצחון והיה ברור שמדובר ב-filler שנועד לשעשע את הקהל. במהלך החזרות, שאר המשתתפים היו סבורים כי מדובר בחלק מהמופע האמנותי.
* בלוקסמבורג, אחרי Nana Mouskouri ב-1963 ו-Baccara ב-1978, שוב נבחר נציג שזכה כבר להצלחה בינלאומית – Plastic Bertrand.
* Plastic Bertrand ציין בראיון כי עלה להופיע כשהוא שיכור לגמרי.
* איגוד השידור האירופי מודאג מאורך התחרות, מגביל את כמות המשתתפות ל-22, מה שייצור בעיות בשנים הבאות כאשר עוד מדינות ירצו להשתתף בתחרות.
* Johnny Logan הוא הזמר הראשון והאחרון שזכה בתחרות פעמיים כמבצע.
* אף מדינה לא מקבלת נקודות מכל המדינות, אך גרמניה מקבלת נקודות מהכי הרבה מדינות – 20 מדינות הצביעו לגרמניה לעומת 19 שהצביעו לאירלנד.
* אירלנד מקבלת 8 פעמים 12 נקודות, איטליה מקבלת 5 פעמים, גרמניה ויוגוסלביה מקבלות פעמיים 12 נקודות. קפריסין, צרפת, יוון, הולנד ושבדיה מקבלות 12 נקודות פעם אחת כל אחת.
* למרות שכבר העניקו בעבר 12 נקודות האחת לשנייה, זו השנה הראשונה בה הן יוון והן קפריסין מעניקות זו לזו את 12 הנקודות, מה שיהפוך במהרה למסורת ארורה.
* George Veselov, שר החינוך הסובייטי, מעלה הצעה שברה"מ תשתתף בתחרות, וזאת לאור הרפורמות ש-Mikhail Gorbachev הנהיג לאורך העשור, וזאת במטרה לשפר את מערכת היחסים בין ברה"מ למערב אירופה. Valery Leontiev מוצע כנציג, אך ראשי המפלגה הקומוניסטית ובראשם ג'ורבצ'וב טוענים שזהו צעד רדיקלי מידי.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: