הקדמה:
זה הזמן לסכם עשור של שירים. התחרות עוברת במהלך עשור זה את רף 20 השירים ואת רף 3 השעות לאירוע. תחרויות השנתיים האחרונות מתחילות את טרנד צמד המנחים. טרנד שהחל בסוף שנות ה-70, נפסק, חוזר ובהמשך יהיה לנורמה ולברירת המחדל. עשור זה ראה את הבכורה היחידה של מדינה ערבית, בכורתה של קפריסין ובכך היווצרות ההרגל המגונה של הצבעה הדדית בינה לבין יוון. בשנים אלו עוד הייתה בושה וה-12 נקודות לא הלכו אוטומטית לבת הברית, בהמשך הבושה נגמרת והם פשוט ייתנו אוטומטית את ה-12 נקודות שלהם אחת לשנייה. סקנדינביה מחוזקת על ידי הצטרפותה של איסלנד לגוש הסקנדינבי. כוחה של הצרפתית מתחיל להיחלש, למרות זכייה של 3 שירים בצרפתית. אנו רואים ניצנים של בעייתיות בחוק השפה: האנגלית מתוגמלת כמעט אוטומטית על ידי מדינות רבות.
העשור המהפכני של האירוויזיון ממש לפנינו ונפילת מסך הברזל ישנה את פניה של התחרות לעד. אנו נפרדים ממונקו כבר בתחילת העשור והיא תבליח לרגע ב-2004-2006. זהו העשור האחרון של יוגוסלביה וזה אך סמלי שבשנה האחרונה לעשור זה הם זוכים, זכייה ראשונה של מדינה מזרח אירופית! מה שיהפוך כמעט לסטנדרט בעשור הראשון של שנות ה-2000. מוזיקלית, השאנסונים הצרפתיים נכחדים לגמרי ואת מקומם מחליפה בלדת השלאגר. מוזיקת שלאגר קצבית וצלילי פיפטיז קצביים שוטפים את התחרות, אך האחרון הוא אופנה חולפת בעוד השלאגר ממשיך להיות דומיננטי.

מהלך הערב:
לוזאן, שווייץ. התחרות נפתחת בגרפיקה ממוחשבת היוצרת תלת מימד של סמליל התחרות הנוכחית, פירמידה ושלל צורות גאומטריות כעורות. ילדה קטנה בשם היידי יוצאת למסע ברחבי שווייץ. אנו רואים את הנופים, הסמלים. האתרים והאייקונים השווייצרים. הפתיח מתיש נורא. אחרי 7 דקות היא מגיעה לאולם ופוגשת בכניסה את Celine Dion. הן פוסעות פנימה על הבמה ו-Dion שרה את שירה הזוכה מהשנה שעברה ואחריו עולים המנחים לבמה ומציגים את סלין ואת שירה החדש "Where Does My Heart Beat Now", ששנה לאחר מכן יהיה שיר הפריצה שלה לארה"ב. הפתיחה הארוכה בהיסטוריה. הבמה כהה עם פירמידה מאחוריה ועוד שניים בצדדים, והכל מואר באור נאון מכוער. יש מסך גדול ליד הבמה שאנו רואים עליו את המתמודדים. הרבה פעמים המסך נמצא בתוך השוט וכך ניתנת להופעות מסוימות הילה של קונצרט רוק, כולם נראים כוכבים כשהפנים שלהם מוצגות על מסך גדול. רק אחרי 20 דקות אנחנו זוכים לראות הופעה של שיר מתמודד ראשון. המנחים עולים לקטע קצר במספר שפות, כולל רומאנש. מציגים את המנצח הראשי והתזמורת נותנת קטע קצר. כל שיר מוצג בנפרד על ידי אחד המנחים או שניהם. בכל מקרה הם עומדים שם ביחד. כל שיר מוצג באיטלקית, צרפתית או אנגלית ולעתים קטע קצר בשפת המדינה המשתתפת. במהלך השירים עולים פעמיים באנרים עם דגל המדינה, שם הזמר, השיר, כותבי השיר ומספר השיר בסדר ההופעה.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד דומה לזה של השנה שעברה. שמות המדינות בתכלת בצרפתית על רקע תכלת. מדינות שמקבלות נקודות דולקות בצהוב. הניקוד החדש מופיע בצהוב לצד הסך הכל של המדינה. המדינה שמצביעה באדום עם אייקון של טלפון לידה. המדינה המובילה מהבהבת בסיום כל הצבעה.
אחרי ההצבעה האיטלקית, אוסטריה היא הראשונה להוביל. אחרי ההצבעה הישראלית, בריטניה עולה למקום השני ויוגוסלביה לשלישי. אחרי ההצבעה האירית, יוגוסלביה עולה למקום הראשון וכך זה יישאר עד סוף הערב. אוסטריה שנייה, פינלנד שלישית. ההצבעה ההולנדית מעלה את דנמרק למקום השני, פינלנד ובריטניה במקום השלישי. ההצבעה הטורקית מעלה את פינלנד למקום השני ביחד עם דנמרק, כאשר יוגוסלביה מובילה עליהן ב-10 נקודות. שימו לב, שאחרי 5 הצבעות שבדיה במקום ה-16 ואיטליה במקום האחרון עם 0 נקודות. שבדיה מתחילה לטפס החל מההצבעה של בלגיה, אבל לאיטליה ייקח זמן לטפס מעלה. ההצבעה הבלגית מעלה את אוסטריה למקום השלישי. ההצבעה הבריטית מגדילה את הפער בין יוגוסלביה לדנמרק אשר במקום השני – 18 נקודות הפרש. שווייץ התחילה חזק וכעת היא מקום רביעי, אך היא תתדרדר החל מההצבעה הפינית. ההצבעה הנורבגית מצמצמת את הפער ל-15 נקודות ומעלה את בריטניה למקום השלישי. ההצבעה הפורטוגלית מרימה את איטליה מהקרשים ונותנת לבריטניה פעם שנייה ברציפות 12 נקודות. יוגוסלביה-דנמרק-בריטניה הן הגוש שמתרחק מהשאר. ההצבעה השבדית מחזקת את דנמרק והפער בינה לבין יוגוסלביה הוא 13 נקודות. ההצבעה הדנית מביאה את הפער בין יוגוסלביה לבינה ל-25 נקודות, ומעלה את שבדיה למקום הרביעי. ההצבעה האוסטרית מגדילה את הפער בצמרת ל-28 נקודות. ההצבעה הספרדית מתעלמת מיוגוסלביה ודנמרק, ומעלה את בריטניה למקום השני 12 נקודות בלבד אחרי יוגוסלביה. ההצבעה השווייצרית מתעלמת מבריטניה ומדנמרק ומחזקת במעט את יוגוסלביה. ההצבעה היוונית מתעלמת מיוגוסלביה ודנמרק מה שהופך את החלק האחרון של ההצבעה לאנטי-קלימטי. המאבק האמיתי הוא על מקומות 10-17. ההצבעה האיסלנדית מתעלמת מבריטניה מה שאומר שבריטניה חייבת לקבל פעמיים 12 נקודות ויוגוסלביה 0 נקודות ורק אז יהיה שיוויון ביו השתיים… גרמניה נותנת נקודה בודדה ליוגוסלביה מה שמעניק לה את הניצחון. יוגוסלביה זוכה בפעם הראשונה והאחרונה, בריטניה שוב שנייה, דנמרק שלישית, שבדיה ואוסטריה סוגרות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
להקת Riva עולה לבמה לקבל את הפרס. Emilija Kokić, סולנית הלהקה, מתעלמת מ-Celine Dion, שמנסה להעניק לה אותו ביחד עם הילדה היידי, לבסוף Dion מתייאשת ומעניקה אותו לאחד מחברי הלהקה האחרים. התקשורת מתנפלת על סף הבמה לצלם את הזוכים. Lolita Morena המנחה מגרשת באסרטיביות את העיתונות ו-Riva מבצעת את השיר הזוכה הפעם באנגלית.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  פורטוגל – אוהב את השיר הזה. החל מהאופנה האייטיזית הבלתי מתפשרת ועד לשיר עצמו שהוא מגניב לגמרי, רקיד, סינתפופ פורטוגלי שמאבד קצת מהצלילים האלקטרונים עם התזמורת. אבל עדיין זה שיר מלא, שלם, בלי שטיקים וחצאי בתים. עדיין יש משהו מאד אפקטיבי בשיר, הוא מקומי ומודרני בו זמנית. היום בחיים שיר כזה לא היה עובר את משטרת הפוליטיקלי קורקט. לשיר שיר שמאדיר כיבוש?

02.  איסלנד – בלדה מאד לא קומיוניקטיבית עם מוטיבים אלקטרוניים בולטים. Daníel Ágúst Haraldsson מגיש את השיר בצורה רגועה מאד ובלי הרבה כריזמה, אבל האמת שהשיר לא ממש מאפשר זאת, הוא קודר ומוזר. אני אוהב. גם שיר זה הושר ללא תזמורת. דניאל עם מכנסי גזרה גבוהה במיוחד.

03.  טורקיה – אחד השירים ההיסטריים. טורקיה במלוא עצמתה, עם שיר קצבי צעקני משהו, מנצח שמשתולל, תזמורת שמתחרעת על השיר וזמרים עם כוראוגרפיה מינימלית שמשאירים לשיר עצמו לעשות את השמח בלי שהם צריכים לעשות יותר מלשיר. הזמרים מעולים וכל החבילה מלאת חיות ואנרגיה.

04.  ספרד – בלדת פופ ספרדית דרמטית, זמרת שמתאבדת על הבמה כמיטב המסורת הספרדית. נינה יפהפייה וסקסית, השיר מלודי, מרגש. היא מגישה את השיר עם הרבה אמוציות, אבל מחייכת תוך כדי. זה חושני, זה מלא רגש, מבוצע במקצועיות. השיר בנוי בצורה חכמה כולל העלייה של החצי טון בסוף. ככה הופעה צריכה להראות. Juan Carlos Calderón, שהלחין את ספרד 1973 ואת ספרד 1985 אחראי גם ללחן זה.

05.  פינלנד – גיטרה ספרדית בשיר עם כותרת איטלקית. מראה לכם רק כמה כולם בדרום אירופה נראים אותו דבר מנקודת מבט פינית… Anneli Saaristo זמרת נפלאה ומופלאה. היה לה שיר מעולה באותו סגנון בקדם הפיני מספר שנים לפני כן. התזמורת עושה מזה מטעמים, Saaristo עומדת מבלי לנוע כמעט ומוכרת את השיר בצורה מעוררת הערכה. אין בזה שום דבר "פיני", אבל זה פשוט שיר מקסים, פשוט ועם זאת מלודי, מחויך, מקורי ומדבר לכולם.

06.  לוקסמבורג – מגניב לגמרי, אחד השירים היותר מרעננים בתחרות ובליין אפ הכללי של לוקסמבורג. הסולנית האמריקאית לא מדהימה מבחינה ווקלית, אבל הפיל הכללי של השיר, מן פופ-ג'אז מודרני עושה את העבודה. אחלה להקה, שיר מאד לא קופמטטיבי, אבל כזה שצריך עוד ממנו.

07.  איטליה – בלדת רוק מודרנית ואיטלקית מאד. זה לא נכנס לשטאנץ של שירי הסינג אלונג או השלאגר, אבל זה בהחלט בשטאנץ הקבוע של איטליה שמקפידה לבחור שירים "מכובדים" מאד, בלי גימיקים. פתיחה מאד טובה לערב, אבל השיר נראה ארוך מ-3 דקות (רמז: הוא לא).

08.  שווייץ – רומנש היא שפה לא הכי נעימה לאוזן. זו הופעה "מכובדת" מאד, בלדה אירופאית טיפוסית, שמרנית, אבל מוצג כאן גם בפעם הראשונה והאחרונה שיר בשפה הזו. הגברים בשיר שרים מהאף ובקולות קצת אופראיים, נו, אירופאי מסורתי טיפוסי. זה לא משהו למות עליו, אבל זה גם לא רע.

09.  קפריסין – צמד שנראים כמו חתן וכלה בשיר קטן, חמוד, תמים, רומנטי ומתקתק. התזמורת עושה עבודה יפה בלשדרג את השיר. יש קצת ניסיון לדרמה לקראת סוף השיר, אך רוב הזמן זה נשאר רק חמוד. Fani Polymeri לא עושה עבודה מי יודע מה, Yiannis Savvidakis לעומתה הורס את הבריאות…

10.  בריטניה – אם הבנתי נכון אין כאן תזמורת, אלא להקה שמנגנת על במה. אין לי הסבר לכמות ה-12 נקודות שזה קיבל באותו ערב. בלדת פיפטיז-סיקסטיז של זמר עם קול מעושן, אבל זה נראה פתטי, כמו להקה של גברים מתבגרים שחושבים שזה מגניב להקים להקת רוק. אולי זה באמת הקול הטוב של הסולן והיכולת שלו למכור את השיר. מה שכן, זה היה מאד חריג בנוף של אותה שנה. וכן, יש את עניין האנגלית שתמיד עוזר להם…

11.  הולנד – המדינה שוקעת במצולות הבינוניות עם השיר הזה. בלדה מבוססת כינורות ותזמורת, Justine Pelmelay לא מצליחה להגיע לתו הגדול ב-money time. לא ממש קורה כלום בשיר, אמצע טבלה טיפוסי.
12.  אוסטריה – הופעה ראשונה ל-Thomas Forstner האוסטרי בבלדה, שלרגע החזירה את הצבע ללחיים האוסטריות. זה מרענן כי זה בא אחרי רצף שלאגרים קשים. המלודיה היא easy listening לכל דבר, והשיר מצליח להעביר את הגרמנית מבלי לגרום לה להישמע קשה. שיר אירופאי שגם הסבתא, גם הבת וגם הנכד ההומו יאהבו, אבל רק בגלל Forstner. זה שיר שלטעמי לא שורד את מבחן הזמן.
13.  נורבגיה – בנורבגיה חשבו כנראה לנסות לשחזר את ההצלחה של השנה שעברה עם בלדה נוגה המושרת על ידי זמרת ענוגה. אני מודה שזה פחות עובד מהשנה שעברה, זה פחות אותנטי, יותר קיטשי, פסטיבלי להחריד, שיר שנתפר להופעת אירוויזיון, כולל עלייה של חצי טון וצרחות של Britt Synnøve Johansen והעמדה שנראית כמו ההעמדה הישראלית.
14.  גרמניה – בלדת פופ אייטיז עדכנית, אך חסרת כל Hook וזמר שנראה בעצירות מתמדת. זה לא עובר טוב על המסך, לא מופק בשום צורה מבחינת הופעה בימתית ומסתמך לחלוטין על תצלומי תקריב של Nino de Angelo, שכאמור לא החמיאו לו במיוחד. מן דורון מזר בגרסתה האיטלקית-גרמנית. עוד שיר שלא נגמר.
15.  יוגוסלביה – Riva הקרואטים בעוד שיר פיפטיז שמגיע מיוגוסלביה בתקופה זו. זה כאמור מיושן באופן מרגיז, אבל האינטרו, האאטרו, הפזמון הקליט והכוריאוגרפיה עושים את שלהם. זה בא אחרון בסדר ההשמעה וקצת מעורר את כולם, אבל באמת שזה חסר ייחוד, ובצורה בולטת.
16.  יוון – בלדה עדינה וחנפנית עם כל מיני טיפים של עזרה עצמית. אחרי שהתבזתה בשנה שעברה עם Clown, יוון הולכת על בטוח. זה עוד שיר קטן ומלודי שמצטלם טוב על הבמה. התזמורת נותנת לזה בוסט שלא קיים בסטודיו. זה מה שנקרא ללכת על בטוח, אבל זה בעיקר ללכת עם ולהרגיש בלי…
17.  צרפת – Nathalie Pâque המעצבנת בעוד שיר שכתוב עליו "אירוויזיון" מההתחלה ועד הסוף. השטיק של ילד מזמר מיצה עצמו עם גילי נתנאל לפני שעה. בלדת פופ מתקתקת, חסרת ייחוד, המסתמכת על הקסם המתאמץ של הזמרת הצעירה. סקסופון היה מאד באופנה אני מניח.
18.  בלגיה – שוב פלנדריה מתקשקשת לה עם שיר אמצע הדרך שחסר כריזמה, hook או חינניות. זה סופר שמרני, חסר ייחודיות, סינגל שהיה מגיע לתחנות רדיו ומישהו היה שם אותו באחת המגירות ולא פותח אותה לעולם. ל- Ingeborg קול חסר ייחוד, לבוש שהקדים את Barbara Dex באפרוריות שלו ומראה כללי של פקידת בנק.
19.  דנמרק – הופעה סופר אפקטיבית של Birthe Kjær מלאת החן. שטיקים כמו בשנה שעברה עם המנצח, כאשר הפעם המנצח מוזמן לבמה ומצטרף ללהקת הליווי ומוחלף על ידי המנצח המקומי. בסופו של דבר זה שלאגר דני קברטי שכבר מוצה, נראה שכבר שמענו את השיר מספר פעמים מאז שדנמרק עלו על הטריק ב-1984. זה מיושן להחריד, משהו מהפיפטיז או הסיקסטיז. אחד מזמרי הליווי הוא סורן מהצמד Hot Eyes, שגם הלחין את השיר.
20.  שבדיה – אוף, זה שיר מתיש, מהתו הראשון עם החצוצרה ולכל אורכו. שיר בלי משחק מקדים, ישר מתחילים עם הפזמון ובקצב גבוה, יש משהו מאד אגרסיבי ולא נעים בשיר. להקת הליווי שוב, מאד אגרסיבית, ומאד מרוצה מעצמה. בסופו של דבר יש פה מעט שיר והרבה דרמה. כמובן שבסוף החצוצרות נכנסות לפעולה ואחת מזמרות הליווי צורחת, Tommy Nilsson עצמו צורח בתו האחרון ואני מרגיש מחולל אחרי 3 דקות. יש פה יותר אווירה משיר.
21.  אירלנד – הופעה במתנ"ס השכונתי בדאבלין. זה נשמע כמו B side או פילר של זמר אנונימי. בינוני להחריד ודווקא רומז לא על השנים המוצלחות שאירלנד תתחיל לחוות מהשנה הבאה, אלא על מה שהיא תישלח בתקופה שלאחר מכן. זה שיר קדמים אירי טיפוסי, שלא אמור להגיע שם ליותר מהמקום השישי.
22.  ישראל – מהתו הראשון ברור כי מדובר בזוועתון. גילי מזייף את נשמתו, עם קול גבוה מידי, לחוץ בצורה בלתי רגילה, חיוכים לחוצים, תווים וחלקים' שמתפספסים לחלוטין. גלית לא מצילה את המצב יותר מידי, כי אין מה להציל. בלדה דלוחה, מנותקת, קיטשית. בימוי מזעזע של צדי צרפתי. כאב לאוזניים ולעיניים.

המנחים:
Jacques Deschenaux ו-Lolita Morena – הוא עיתונאי ספורט בעיקר בן 44 שנראה בן 64. מנסה לשבור את נטיות השדרנות שלו עם תנועות ידיים, שיחשבו שהוא לא כזה קפוץ, וזה נורא מאולץ. היא מלכת היופי השווייצרית לשעבר שאר זכתה במקום הרביעי גם במיס עולם 1982 וגם במיס יוניברס 1983. בשני המקרים גם קיבלה את פרס הפוטוגנית ביותר. היא לא פראיירית. בהתחלה נראתה כמו הבחורה היפה, שהביאו להנחות לצד המנחה החיוור והקפוץ, אבל היא לוקחת את העניינים לידיים והרשימה אותי מאד עם האסרטיביות שלה בסוף המופע מול אחד הצלמים, שלא רצה להתפנות מהבמה.

הגלויות:
כל מבצע מטייל ברחבי שווייץ. נדמה שכבר היינו שם, לא? גלויות שחוזרות על עצמן. המוזיקה בכל גלויה אמורה לייצג את התרבות של המדינה המשתתפת. בפעם השנייה ברציפות אחרי 1988, המשלחת הישראלית ברכבת. מה יש לאירופאים עם יהודים ברכבות?

Interval act:
Guy Tell – סוג של קוסם, אמן חושים ואשליות. מזמן לא ראינו קוסם באירוויזיון… מופע קרקסי מביך מלווה במוזיקה אייטיזית מחרידה. הוא אמור להיות סוג של טייק עם William Tell, זה לא מעניין, לא אז, ולא עכשיו.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Anne" של Clouseau. רוק רך נחמדוש. יותר טוב מהשיר שלהם מעוד שנתיים. מקום שני.
* דנמרק – "Nu er jeg blot en stemme" של Pia Cohn במקום הרביעי. פופ מאד שונה ועדכני, לא מה שהייתם מצפים מדנמרק. "Landet Camelot" של Lecia Jønsson הוא כבר יותר שלאגר דני. מקום שני. "Fugle" של Jørgen Olsen היא בלדה מקסימה, הכי טוב מכל השירים ששמעתי עד כה של ה-Olsen Brothers.

* פינלנד – "Oi äiti maa" של Anneli Saaristo הוא בלדה למען איכות הסביבה. נגיש מאד, מנגינה עגולה ופזמון שלאגר. "Minä olen muistanut" של Kim Lönnholm היא בלדה אקוסטית מעולה.
* יוון – "Mono essi" של Mando הוא בדיוק מה שהיה חסר ליוון בשנות השמונים.

"Enochos" של Nei Epivates במקום הרביעי הוא שיר עם הרבה אלמנטים אתניים שמזכירים את מה שיוון תישלח בעשור הבא, Cleopatra פינת Katy Garbi.
* ישראל – "חולף לו עם הזמן" של ניסים גרמה הוא שיר מזרחי ראשון בקדם אירוויזיון!!! מקום חמישי. "בחלום" של ענת עצמון הוא להיט רדיו מקסים ומודרני. מקום רביעי. "ידידיי" של מנגו הוא הפספוס של השנה. שיר שהיה מפציץ באירוויזיון, שלאגר ישראלי! רק מקום שישי.

"דיינו" של אבי טולדנו הוא להיט השטאנץ התורני שלו, פופ פולק ישראלי, מקום שני. "לשמוח ולרקוד" של אופירה ורווית יוספי הוא פופ-רוק אנרגטי וקיצי, מקום שלישי.
* לוקסמבורג – "Je l'aime" של Park Café מגיע למקום השני, בלדת רוק עם אלמנטים אלקטרוניים, אפוף אווירה.
* הולנד – "Wacht op mij" של Shannah הוא שלאגר עוצמתי שמסיים במקום השני.

* נורבגיה – "Optimist" של Jahn Teigen הוא פופ דרמטי בסגנון ABBA.
* פורטוגל – קדם קטן, רק 5 שירים, אך שירים מרשימים. "Assim recordo-me de ti" של Eccos הוא ניסיון להיות מלודיים, נשמע כאילו זיגל כתב את זה, מקום שלישי. מאד שלאגר גרמני. "Canção de roda e fantasia" של Lenita Gentil הוא פימבה על אסיד, מקום חמישי ואחרון. "Partir de mim" של Marina Mota הוא כבר שלאגר בסגנון נורבגי-דני. מקום שני.

* שבדיה – "Mitt ibland änglar" של Fingerprints הוא פופ אייטיזי טיפוסי, מודרני וקליט.
* טורקיה – תקשיבו טוב. זה הקדם המצטיין של השנה. "Ve melankoli" של Kayahan נשמע קצת כמו הדמו של השיר שלו מהשנה הבאה. מקום שני. "Hasret" של Sertab Altin & Klips הוא בלדת פופ-רוק לא טיפוסית לטורקיה עם אלמנטים של שלאגר. מקום שלישי. "Bir fantastik ask" של Jale, Gür Akad & Seden Kutlubay הוא אחלה פופ טורקי קצבי. מקום 11. "Elif'in aldi beni" של Arzu Ece הוא שיר קצבי מלא דרמה ומלודיה עשירה. מקום עשירי בלבד וחבל.

* יוגוסלביה – "Voli me opet" של BG Sound הוא פופ-רוק בלקני מרענן. מקום שלישי.
* בקדם הישראלי – אבי טולדנו נציג 1982 מגיע למקום השני. "חלב ודבש" נציגי וזוכי אירוויזיון 1979 מגיעים למקום השמיני עם לאה לופטין, שהייתה חלק מ"שוקולד מנטה מסטיק" נציגות 1976. חלק מהאמנים התלוננו וטענו כי גילי נתנאל זכה רק בזכות העובדה שהשירה בקדם לא הייתה בחי. הקדם חוזר לירושלים וההופעות שוב (כמו לפני 1987) בפלייבק מלא. שוב ההצבעה הייתה לפי מדגם צופים, כאשר מרכזניות התקשרו אל הצופים הנדגמים לאחר הופעת השירים וביקשו מהם לבחור את השיר המועדף עליהם. הצופים חולקו ל-6 אזורים: ירושלים והסביבה, חיפה והצפון, השפלה, אזור השרון, דרום הארץ ותל אביב והמרכז. "דרך המלך" קיבל 4 פעמים 12 נקודות ופעם אחת 10 נקודות, מה שהופך אותו לזוכה הגדול ביותר בתולדות הקדם עד לאותה עת.
* בקדם האירי – Nicola Kerr מגיעה למקום השלישי, היא הייתה חלק מהלהקה שייצגה את המדינה ב-1977. Linda Martin, נציגת 1984, מגיעה למקום השישי, ותחזור לייצג את אירלנד ב-1992 ואף לנצח בתחרות כולה.
* בקדם הטורקי – Kayahan מגיע למקום השני ויישלח בשנה הבאה. Mazhar-Fuat-Özkan, הלא הם MFÖ, נציגי 1985 ו-1988 מגיעים למקום ה-15. Arzu Ece מגיעה לבדה למקום ה-10, אך היא גם חלק מהלקה הזוכה. היא תישלח כסולנית ב-1995. Neco נציג 1982, מגיע למקום ה-11. Klips נציגי 1986, מגיעים למקום השלישי ביחד עם הזמרת Sertab Altin. הזמרת הנושאת את שם משפחתו של בעלה, תדבוק החל מהשנה הבאה בשם המשפחה המקורי שלה – Erener. היא תכבוש את שוק הפופ המקומי וב-2003 תייצג את המדינה ותזכה באירוויזיון.
* בקדם הבלגי – Clouseau מגיעים למקום השני ויישלחו ב-1991.
* בקדם הנורבגי – כשמוכרזים שלושת השירים של הסופר פיינל ומסתבר ש-Jahn Teigen לא בתוכם, הקהל מגיב בקריאות בוז. הוא ייצג את המדינה ב-1978, 1982 ו-1983. Tor Endresen מגיע למקום השני ויישלח ב-1997. Kate Gulbrandsen, נציגת 1987, לא עולה לסופר פיינל. יש חמישה צוותי שיפוט: שלושה מחולקים לפי גיל, צוות שיפוט של עיתונאים וצוות שיפוט של מומחים. בני 15-30 מעדיפים את Britt-Synnøve Johansen, בעוד שאר קבוצות הגיל מעדיפות את Tor Endresen. העיתונאים נותנים את מרב הנקודות ל-Ingeborg Hungnes, אך ההצבעה של צוות ה"מומחים" מטה את הכף לטובת Johansen.
* בקדם השבדי – Orup מההרכב Eriksson-Glenmark, אשר מסיימים במקום השני, לא ממש מרוצה מהתוצאה ומחריב מאחורי הקלעים את העוגה שמוקדשת לזוכה, Tommy Nilsson, בזמן שהאחרון יצא לדבר עם העיתונאים.
* בקדם הדני – Jørgen Olsen מגיע למקום השלישי. הוא ייצג את המדינה עם אחיו ב-2000 וביחד הם יזכו בתחרות כולה. Gry Johansen, נציגת 1983, מגיעה למקום השישי. צמד Snapshot מגיע למקום השמיני. חצי הצמד היא Lotte Nilsson, שתישלח כחלק מצמד אחר ב-1992.
* בקדם הפיני – Kirka נציג 1984, מגיע למקום החמישי. Sonja Lumme, נציגת 1985, מגיעה אף היא למקום החמישי.
* בקדם היווני – Mando מגיעה למקום השני בהפרש של נקודה. מסתבר שאחד מהשופטים לא נתן ניקוד והיא הייתה אמורה לזכות. היא תובעת את ERT וזוכה בתביעה (!), אך ההחלטה נופלת מאוחר מידי ולא ניתן להחליף את השיר שנשלח לתחרות. היא תישלח ב-2003. Anna Vissi, נציגת 1980 וקפריסין 1982, מגיעה למקום השלישי. היא תישלח שוב ב-2006, כשיוון תארח את התחרות. Michalis Rakintzis מגיע למקום השישי והאחרון. הוא יישלח ב-2002.
* בקדם האיסלנדי – Eyjólfur Kristjánsson מגיע למקום השני ויישלח ב-1991. למקום הרביעי הגיע Björgvin Halldórsson והוא יישלח ב-1995.
* בקדם הגרמני – Dorkas מגיעה למקום השלישי ותישלח ב-1994 כחלק מלהקת Mekado.
* בקדם היוגוסלבי – Ambasadori הבוסניים מגיעים למקום השביעי. הם היו נציגי 1976, אך הפעם הם בהרכב שונה. השיר מטעם קוסובו "Fjollat" של Trio Rona משודר רק בקוסובו ובמקדוניה. הטענה הרשמית על כך היא תקלה טכנית שמנעה את שידור השיר לשאר תחנות השידור.
* קדם פרטי בלוקסמבורג.

פרטי טריוויה:
* קפריסין חוזרת לתחרות.
* לראשונה מאז 1970, אין זמרים חוזרים. עבור כל הזמרים המשתתפים השנה זו השתתפותם הראשונה בתחרות.
* בלתי נתפס: הטלוויזיה האיטלקית מפספסת את הדדליין לאישור השתתפותה בתחרות. הם ביקשו יפה מה-EBU שייתנו להם להשתתף למרות שחלף הדדליין. ה-EBU הסכים בתנאי שהם מסכימים שהשיר יופיע ראשון…
* גילי נתנאל ו-Nathalie Pâque היו רק בני 12 ו-11 בהתאמה בזמן התחרות, מה שגרם לחלק מהמדינות להתלונן בפני ה-EBU. עקב כך, נקבע החל מהשנה הבאה כי על כל משתתף להיות לפחות בן 16 בשנה של התחרות.
* השיר הנורבגי מושר בניב של השפה הנורבגית מאזור Rogaland.
* השירים האוסטריים והגרמניים הולחנו שניהם על ידי Dieter Bohlen מלהקת Modern Talking.
* בריטניה מסיימת שנייה אך עם הכי הרבה פעמים 12 נקודות – 5 פעמים. יוגוסלביה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות. אוסטריה, דנמרק ושבדיה מקבלות 3 פעמים 12 נקודות. יוון מקבלת פעמיים 12 נקודות. קפריסין ואיטליה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* אירלנד מסיימת במקום ה-18, המקום הנמוך ביותר שלה עד לאותה שנה.
* Ray Caruana, סולן הלהקה הבריטית, טען שהשיר היוגוסלבי לא ראוי לזכייה והביע את חוסר שביעות רצונו מהתוצאות.
* השיר הפורטוגלי מבוסס על סרט דוקומנטרי בבימויו ובהנחייתו של José Hermano Saraiva.
* השיר האיסלנדי נודע בארצו כ- "Það sem enginn heyrði" (מה שאף אחד לא שומע) מאחר וסיים אחרון עם 0 נקודות.
* להקת ריבה היוגוסלבית לא האריכה ימים והסולנית לא הצליחה להרים קריירה ממשית במוזיקה, אבל הניצחון היוגוסלבי גרר אחריו גל התעניינות במערב אירופה ברוק היוגוסלבי של שנות השמונים והשבעים.
* Daníel Ágúst Haraldsson, הנציג האיסלנדי, שסיים אחרון עם 0 נקודות, דווקא זכה להצלחה מרשימה מספר שנים לאחר מכן. הוא הקים את ההרכב המצליח GusGus ב-1995.
* בשנת 2010 עולה בדנמרק המחזמר "Vi maler byen rød: The Musical", המבוסס על שירים שייצגו את דנמרק באירוויזיון משנות ה-50 ועד 2010. המחזמר היה להצלחה עצומה. שם המחזמר, כפי שניתן לראות, לקוח מהשיר הדני של שנה זו.
* בדצמבר 2018 התראיינה הזמרת הקרואטית Vlatka Pokos וציינה כי היא הקליטה את גרסת הדמו לשיר היוגוסלבי לאירוויזיון 1989, "Rock Me", אך מפיקי הקדם מנעו ממנה לשיר את השיר בקדם עקב גילה הצעיר ונתנו את השיר ל-Riva. לדבריה, מלחין השיר Rajko Dujmić מאד אהב את גרסתה לשיר, אך היא לא יכלה להשתתף בקדם, שכן לפי חוקיו כל המבצעים היו חייבים להיות בני 18 מינימום. מקור.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: