הקדמה:
מדובר בשנת מפנה: מזרח אירופה מתדפקת על דלת האירוויזיון, רוצה מאד להיכנס ולהיות חלק מאירופה. פירוק יוגוסלביה, ברה"מ ונפילת מסך הברזל גרמו לכך שמדינות חדשות או כאלו שנפל בהן השלטון הקומוניסטי רצו להשתתף בתחרות.
על מנת לשמור על מספר משתתפות סביר, ה-EBU ב"פתרון פלסתר" קבע החלטה שרירותית שכל המדינות שמעולם לא השתתפו בתחרות כמדינות עצמאיות ייאלצו לעבור שלב מקדים. 7 מדינות חדשות יכלו להשתתף לפי חוקי התחרות, והיה להכריע אלו 3 מדינות מתוך ה-7 אכן ישתתפו בתחרות. לשם כך ה-EBU מגדיל את מספר המדינות המשתתפות ל-25 לעומת 23 כפי שהיה עד כה.
Kvalifikacija za Millstreet היה שם התחרות המקדימה בה התחרו בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, אסטוניה, הונגריה, רומניה, סלובניה וסלובקיה. התחרות נערכה בסלובניה. לכל מדינה היה צוות שופטים כמו באירוויזיון והוענקו הנקודות 1-8, 10 ו-12. סלובניה עולה מהמקום הראשון ואחריה בוסניה וקרואטיה. מעניין לראות שהתוצאות באירוויזיון היו הפוכות, שכן קרואטיה סיימה במקום ה-15, בוסניה ב-16 וסלובניה במקום ה-22. סלובקיה הייתה במרחק נקודה אחת מעלייה. לכל 4 המדינות שלא עברו את הסיבוב המקדים הובטח מקום בתחרות של 1994.

מהלך הערב:
מילסטריט, אירלנד. אחרי הטה דאום, סמליל התחרות נוצר בגרפיקה ממוחשבת. הפתיח מציג לנו את הסיפור של Eochaid ו-Étaín מהמיתולוגיה הקלטית, ולאחר מכן את אירלנד הכפרית של ימינו. למה כפרית? ובכן מילסטריט היא עיירה די שוממה עם אוכלוסיה שכיום מונה רק 1,500 אנשים. מוזיקה קלטית ממשיכה להתנגן על הבמה ובסופה פוסעת המנחה לבמה, פותחת בצרפתית, אירית ואנגלית. הבמה היי טקיסטית, חשוכה וקרה, כאשר הצבעים שחור וכחול שולטים בה, אך בשירים מסוימים יש שימוש בצבעים רכים יותר. בתקרת הבמה חלקי מתכת יוצרים צורה של מגן דוד. לאחר כל גלויה, בפתיחת השיר מופיע באנר קטן מסולסל עם פרטי השיר ודגל המדינה.

שלב ההצבעה:
לאחר ההצבעה האיטלקית, אירלנד מובילה. ההצבעה טורקיה נותנת לאירלנד רק נקודה אחת ומעלה את בוסניה והרצגובינה למקום הראשון. ההצבעה הגרמנית מעלה את שווייץ למקום הראשון, נורבגיה שנייה והולנד שלישית. המנחה חותכת לטופ 5, מסורת שהתחילה באירוח האירי ב-1988, רק שכעת גם רואים על המסך את ההופעה של המדינה המובילה לצד דירוג הטופ 5. ההצבעה השווייצרית מעלה את נורבגיה ואירלנד לתיקו במקום הראשון כאשר מלטה שלישית. ההצבעה הדנית מתעלמת מנורבגיה ומותירה את אירלנד בראש, כאשר אחריה שווייץ ונורבגיה. כל נותן נקודות מנסה את מזלו באמירת שלום באירית וזה מביך מעט… ההצבעה היוונית מחזירה את המצב לתיקו בראש בין נורבגיה ואירלנד, שווייץ שלישית. אחרי ההצבעה הבלגית נוצר ראש החץ של הערב: נורבגיה בראש ואחריה שוויץ במרחק נקודה, אירלנד ובריטניה במקום השלישי והרביעי. נורבגיה-שווייץ-אירלנד-בריטניה מתרחקות מהשאר בשלב זה. בקטע תמוה, המנחה מדלגת על ההצבעה המלטית ואומרת שנחזור אליהם בסוף הערב. במה שנראה ברטרוספקטיבה כניסיון מודע לעשות רגע שיא בסוף הערב ולהימנע מסיום אנטי קלימקטי. ההצבעה האיסלנדית מעלה את בריטניה למקום השני. ההצבעה האוסטרית מעלה את בריטניה למקום הראשון ואת שבדיה למקום החמישי. המצלמה חותכת תכופות לגרין רום להתמקד במקבלי 12 הנקודות ובמובילים. ההצבעה הפורטוגלית שוברת את ה-0 של ישראל, וישראל עולה מהמקום האחרון. פורטוגל מעלה את אירלנד למקום השלישי. ההצבעה הצרפתית מתעלמת מנורבגיה ומעלה את אירלנד למקום השני. ההצבעה השבדית מעלה את דנמרק מהמקום האחרון, מעלה את צרפת למקום החמישי ומצמצמת את הפער בין בריטניה לאירלנד ל-4 נקודות בלבד. נורבגיה מתנתקת מראש החץ אשר הוא כעת בריטניה-אירלנד-שווייץ. ההצבעה האירית מגדילה את הפער ל-12 נקודות. אירלנד ושווייץ בשיוויון במקום השני. ההצבעה הלוקסמבורגית מעלה את צרפת למקום הרביעי ומורידה את אירלנד לשלישי. ההצבעה הסלובנית מעלימה את ה-0 היחיד שהיה עד עתה על לוח הניקוד, זה של לוקסמבורג. בוסניה והרצגובינה שהתחילה חזק יוצאת מהטופ 10. ההצבעה הפינית מחזירה את נורבגיה למקום הרביעי, אך היא רחוקה מידי מכדי להוות איזשהו איום על שלושת המובילות. יש קשיים להשיג את סרייבו שסועת הקרבות ואיכות השמע נמוכה מאד, מה שמרגש את הקהל שמוחא כפיים בהתרגשות. ההצבעה הבוסנית מתעכבת בשל איכות השמע ובסופה מסתבר שהם התעלמו משוויץ והעלו את אירלנד למקום השני, רק 8 נקודות אחרי בריטניה. ההצבעה הבריטית מעלה את אירלנד לראש, 4 נקודות מעל בריטניה. ההצבעה ההולנדית מעלה את אירלנד להובלה של 10 נקודות על בריטניה ושווייץ. המנחה מתבלבלת ונותנת לאירלנד 12 נקודות, הדובר ההולנדי מתקן אותה, היא מתנצלת שנסחפה לקול צחוק הקהל. ההצבעה הקרואטית מצמצמת את הפער ל-6 נקודות ומורידה את שווייץ למקום השלישי. ההצבעה הספרדית מעלה את הפער ל-11 נקודות. ההצבעה הקפריסאית מעלה את הפער ל-14 נקודות. ההצבעה של ספרד, קפריסין וישראל דוחפות את יוון לטופ 10. ההצבעה הישראלית מצמצמת את הפער ל-7 נקודות ומוציאה את שווייץ מראש החץ, והיא מחוץ למירוץ באופן רשמי. זה כעת בין אירלנד לבריטניה. ההצבעה הנורבגית מעלה את צרפת למקום הרביעי ואת הפער בין אירלנד לבריטניה ל-11 נקודות. כולם שוכחים שעדיין מלטה צריכה להצביע והיא יכולה לשנות הכל… ההצבעה המלטית, שמעניקה 10 נקודות ללוקסמבורג, אחרי שעשתה זאת גם ב-1992, מורידה את ישראל למקום אחד לפני האחרון. מלטה מתעלמת מבריטניה ונותנת את ה-12 נקודות לאירלנד. הקהל שואג, בכירי הממשל האירי בקהל באקסטזה, הם זכו במגרש הביתי, משהו שרק ספרד, לוקסמבורג וישראל הצליחו לעשות עד כה. Sonia מאוכזבת. אירלנד זוכה בפעם השנייה ברציפות ובפעם החמישית באופן כללי, בריטניה שנייה, שווייץ שלישית, צרפת ונורבגיה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
הקהל האירי קם על רגליו ושר "אולה אולה אולה אולה". המנחה מציגה את הגביע שייקחו הזוכה. זו הפעם הראשונה שבו מציגים את הגביע בצורה כזו. Linda Martin מעניקה את הגביע לכותב השיר, Niamh Kavanagh והמלוות הבוכיות עולות לבמה לקול תשואות הקהל הנלהב. Martin מעניקה לה זר פרחים. המנחה בדברי פרידה, מביעה תקווה לראות את כולם בקרוב, לקול צחוק הקהל. גם היא מקבלת זר פרחים מ-Martin, ו-Kavanagh פותחת בהופעת ההדרן.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  איטליה – מקסים. בלדת רוק-פולק דרמטית. Enrico Ruggeri במעיל עור ומכנסי עור עם קול מעושן בהופעה הכמעט אחרונה של איטליה (אם מחשיבים את 1997), לפני הנטישה ארכות השנים. גיטרות חשמליות מקשטות את השיר המעולה הזה, כמו גם התזמורת, שמרימה את השיר.

02.  בוסניה והרצגובינה – בלדת אהבה עצובה וכואבת מאד, מלאת מטען פוליטי. הופעה מרגשת. רוק רך עם קישוטים אתניים עדינים. לחן של Dino Merlin, אייקון בוסני, שיחזור וייצג את המדינה בעצמו פעמיים. ההופעה דלה וענייה, ובעצם מייצגת את מצב המדינה באותה עת.

03.  נורבגיה – אחרי הבלאגן הישראלי, נורבגיה בבלדה אתנית קסומה, בוזוקי מיוון, צלילי פולק מהסיקסטיז, אבל אותנטיים, אקורדיון ממזרח אירופה, קול עדין חסר יומרות. שיר שממשיך את הטרנד המתפתח באירוויזיון של בלדות אתניות. חמוד מאד ופשוט. חותם את התחרות ובמידה מסוימת יכל לטרוף את הקלפים לולא האובססיה של השופטים להצביע לשירים באנגלית…

04.  פינלנד – מעולם לא הייתי מחובבי פינלנד 1979 של Katri Helena, אבל השיר הזה שלה הוא סוכר. בלדת אקורדיון סובייטית, בשילוב עם קולה הצרוד מעט זה נשמע נוסטלגי, מקסים, אותנטי, לא מתאמץ, ללא רגעי שיא, אמיתי ופשוט.

05.  צרפת – המשך של התקופה הפוסט מודרנית של צרפת. היא שולחת שירים המייצגים מיעוטים בתוכה, והפעם זוכה בכבוד Patrick Fiori החתיך עם שיר הלל לאי של קורסיקה ושיר הכולל אפילו מספר שורות בקורסיקאית. בלדה עם מוטיבים אתנים-קורסיקאיים כולל גיטרה אקוסטית מייבבת. הופעה נוטפת כריזמה, מצוין, מקורי, מקומי ועם זאת בעל אפיל בולט מאד.

06.  דנמרק – שיר ערש מתוק עם עיבוד פשוט. Tommy Seebach בהופעה אחרונה בתחרות. בימוי מיוחד על הבמה. טומי, הנגנים וזמרי הליווי עומדים במעגל, מה שיוצר אפקט טיפה מוזר שאתה כל הזמן רואה מישהו עם הגב אלייך… זה כנראה היה לא אפקטיבי במיוחד. שיר מקסים באווירה נוסטלגית.

07.  יוון – המדינה מבינה מה הביא לה את המקום החמישי בשנה שעברה, ושולחת שיר קצבי אתני, יווני מאד, רלבנטי ועדכני. ההופעה הווקלית מתחילה חלש, אבל Katerina Garbi מתאוששת בבית השני. מילים שכולם שיר הלל לתרבות יוון, תוך גם מתיחת ביקורת על חוסר היכולת של המדינה לעשות שינוי ולהתקדם אל עבר תקופה חדשה, למרות הצורך בכך. האם כותבי השיר ראו את הנולד ואת המשבר הכלכלי? שמלה תכולה ושקופה בצדדים והופעה כריזמטית וממגנטת.

08.  טורקיה – לא יודע איך להגדיר את השיר הזה. פופ-רגאיי-בלוז-טורקי. זה חמוד מאד, זה לגמרי מנותק ומייצג את טורקיה כפי שהייתה לפני שהבינה את השטיק. אותנטי, תמים, אני מחבב מאד. הם חסרי מודעות ברמה הגבוהה ביותר אבר… וכן, יש כאן השפעה לא מבוטלת של "Faith" של George Michael.

09.  הולנד – Ruth Jacott בהופעה ש-Sonia לא הצליחה להעמיד, סקסית ומלאת attitude. השפה ההולנדית קשה, אבל היא מצליחה להפוך אותה לנגישה וקלה לשמיעה. המלודיה עצמה לא מיוחדת, אבל ההפקה, הביט העדכני, הסקראצ'ינג וקטע הברייקדאנס עושים את שלהם. להקת ליווי מעולה. דוגמה לפופ טוב, שמבוצע כהלכה.

10.  ספרד – אחד השירים המגניבים השנה הגיעו מספרד. פופ-דאנס-היפ הופ עם נגיעות לטיניות, שהולכות לאיבוד עם התזמורת שפשוט מחרבת את השיר לעומת גרסת הסטודיו. שיר ביקורתי על גברים. Eva Santamaría נותנת הופעה מלאת ביטחון ופאסון, אך החבילה הכולה על הבמה עם התזמורת, נראית היסטרית ומבולגנת מידי ולא מהודקת מספיק.

11.  סלובניה – זה קצת מנותק, כמו רוב השירים הסלובנים עד ליום זה. פה אנחנו רואים את שורשי הקלולס-נס של מדינה זו. שיר קצבי, פופי ומעט ילדותי. זה חמוד בקטע תמים ונאיבי, אבל זה לא הכי מרשים מוזיקלית. הסולן מחזיק את השיר יפה, המלוות חובבניות להחריד, כולל כוריאוגרפיית אתי פולישוק.
12.  פורטוגל – Anabela מפזרת חיוכים ואת השיער בבלדת האווירה הקלילה כאוויר הזו. זה שיר חמוד מאד, אבל הוא לא עובר את מחסום ה"חמוד". זה פופי ומלודי, מה שפורטוגל לא מצטיינת בו בדרך כלל, אבל זה נשמע מאד safe. הופעה בוטחת של הזמרת והמלווים (אחד חתיך). עלייה של חצי טון ותזמורת שמוסיפה לדרמה.
13.  שווייץ – מודה שאני לא מבין את ההתלהבות מהשיר. שוייץ רוצה לשחזר את ההצלחה של Celine Dion, מייבאת עוד זמרת מקנדה. בלדת פופ דרמטית, מלודית, קליטה. עבודת מצלמות מחמיאה והופעה בוטחת של Annie Cotton. לטעמי, בלדה פשוטה מאד, שכבר שמענו רבות ממנה.
14.  קפריסין – בלדת שלום, שהקפריסאים שלחו שלוש שנים מאוחר מידי, שלא לדבר על עשור מאוחר מידי. זה נורא קיטשי ודביקי. הפיזמון במיוחד. זה קצת חזרה אחורה אחרי Evridiki. בימים פחות ציניים שלי אני מסוגל להתרגש מזה… קצת.
15.  גרמניה – המדינה הזו נזכרת לשלוח עכשיו מה שהייתה צריכה לשלוח בשנות השמונים. בלדה מיושנת א-לה Duran Duran או Modern Talking. המלודיה מאד קליטה ועגולה, אבל השיר לא מבוים ולא מותאם לבמה. הביצוע הקולי גם לא מתרומם לשום מקום.
16.  בלגיה – Barbara Dex זכורה עד ליום זה בזכות הפרס הקרוי על שמה. זכורה ולא בצדק. אני יכול למנות תלבושות רבות שהיו גרועות משלה. מה שכן, תסרוקות גרועות משלה לא היו הרבה. בלדת פופ עם מוטיב העצמה. זה מיושן ולא עושה לי כלום. מעט מיותר, אבל לא רע מספיק למקום אחרון.
17.  מלטה – מדינה שמעולם לא הצטיינה בשירים מקוריים. זה נשמע שיר אמריקאי ישן, או שעטנז של כמה מהם. בלדת adult contemporary בסגנון פופ-בלוז, כולל שלישיית מלוות עם כוריאוגרפיה מתואמת וצלילי "אוווווו" חוזרים. הגיטריסט ואחת המלוות יחזרו בעוד שנה לייצג את מלטה כצמד.
18.  איסלנד – בלדת שלאגר, פיזמון סוחף אבל זה לא מעניין בשום צורה. זה מאד מלודי, חנפני וחייכני, אבל אין בזה שום אדג', שום העזה או שום מדבר ששווה לעצור ולהאזין לזה במשך שלוש דקות. עבודה רבה של הסקסופון בשיר, שמוסיף עוד יותר לצ'יזיות של השיר.
19.  לוקסמבורג – שירת הברבור של אחת המדינות שהפכו למיותרות בתחרות. בלדת פופ שלאגר מיושנת, שגורדה מאיפשהו באייטיז, וכבר אף אחד לא מעז לשלוח. הופעת מתנ"ס בליווי תלבושות ש-Wind הגרמנית לבשו באייטיז. חלש ביותר. הם מנסים להפוך את זה לרוקיסטי ומגניב, אבל זה ממש לא הולך.
20.  אירלנד – בלדה וולגרית וצעקנית. לא מקורית, לא מעניינת, דרמטית מידי, חנפנית וזקנה. ההופעה כמו השיר עצמו שמרנית מאד, מה שמוכיח שבשנות ה-90 שמרנות וחוסר העזה היו בתחרות שם נרדף ל"איכות". ובכן, הרשו לי לפקפק בכך.
21.  שבדיה – שבדיה עוברת לפיפטיז עם השיר המרגיז והחנפני הזה. כינורות בפיזמון, רביעיית בלונדינים חייכנים, פזמון קליט ושיר שנתפר לתחרות ללא בושה. ה"פה פה פה" של חברי הלהקה מחזירים בלית ברירה ל-"God only knows" של הביץ' בויז. זה הדבר הלבן ביותר שראיתי על הבמה היום…
22.  בריטניה – כותרת הלקוחה משיר של Kylie Minogue, אך לטובת שיר הרבה יותר גרוע. פופ קצבי משנות הסיקסטיז המוקדמות, Sonia מנסה להיות סקסית, אבל בעיקר נורא נורא מלאכותית, וכך גם השיר, שהוא פופ מאד בינוני, מיושן ומיובש.
23.  אוסטריה – זוועה של שיר. שלאגר אגרסיבי על מריה מגדלנה, פתטי, צ'יזי, מרגיז, tacky. שיר תחת.
24.  ישראל – ישראל כמו תמיד לא מפספסת הזדמנות להכשיל עצמה בקונספציה שגויה. אז נכון שזה לא שיר שלום, אבל זה מיושן מספיק ושמאלצי כדי להיכנס לתת קטגוריה של שירי תקווה (ע"ע "אין דבר", "לייט א קנדל"). שרהל'ה שרון נראית מטורפת, השיר כל כך מנותק ממה שהולך בעולם המוזיקה, כל כך דבילי.
25.  קרואטיה – כנראה השיר השנוא עליי אי פעם בתחרות. מופת של צביעות קרואטית ופרופגנדת הקורבן. להקה של יפים ויפות קרואטים עם חיוכים מלאכיים מזויפים ומוזיקת שיר ערש מנסים למכור לאירופה את מה שכבר קנתה: אנחנו הקורבן המסכן של המלחמה. סרביה החבולה לא יכולה להתגונן שכן היא כבר מוחרמת. זה נראה כמו המלצה לשיר של משרד יחסי הציבור האמריקאי, שהממשלה הקרואטית שכרה.

המנחה:
Fionnuala Sweeney – מקסימה, מוכשרת, רהוטה, נפלאה. החלה את דרכה כחזאית, קריינית ולאחר מכן כעיתונאית מובילה באירלנד וסיקרה עבורם ב-2006 את מלחמת לבנון השנייה בחיפה המופגזת, על כך קיבלה פרס. לאחר מכן עברה להיות כתבת CNN ועברה לאטלנטה, ואחר כך ללונדון. היא זכתה בפרסי אמי על סיקור המהפכות במצרים ובלוב.

הגלויות:
תמונות יום יומיות מרחבי אירלנד, כאשר המשתתפים לוקחים חלק בחיי היום יום בעיר. זה לא מרשים בלשון המעטה, אבל אני סולח לאירים בזכות ההפקה המופלאה של התחרות השנה.

Interval act:
Linda Martin שרה את השיר הזוכה שלה מהשנה שעברה, Johnny Logan שר שיר מקורי ומיותר בליווי מקהלה. אחרי זה מקהלת ילדים נכנסת. מתיש וקיטשי.

שירים במצעדים:
אירלנד – מקום 24 בבריטניה.
בריטניה – מקום 26 באירלנד.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Ik ga dood aan jou" של Bart Herman היא בלדה דרמטית טובה.
* ישראל – "אני אנא" של לינט הוא שיר הקדמים הישראלי הטוב בכל הזמנים!

"פרפר" של דוד ד'אור הוא שמאלץ שמאלצי במיוחד, אבל הוא מקסים.
* נורבגיה – "Det skulle vært sommer" של Rune Larsen & Helge Nilsen היא בלדת בוסה נובה מקסימה שמגיעה רק למקום השביעי.
* פורטוגל – הקדם המצטיין של השנה. "Renascer de um trovador" של Piedade Fernandes היא בלדה פולקלוריסטית קליטה ומקסימה, מקום רביעי.

"Talvez noutro lugar" של Liza Mayo הוא טייק פורטוגלי על בלדת דיסני, מעניין, מקום שביעי בלבד. "O poeta, o pintor e o músico" של Jose Cid, Bragança & Ca. Lda. היא בלדת רוק-פופ חמודה מאד. מקום שני.
* רומניה – הקדם השני הכי טוב של השנה אחרי פורטוגל. "Seara de seara" של Mioara Feraru מתגאה בהיותו שיר הקדמים הראשון של רומניה, היסטרי ומהמם.

"Balerina" של Nicoleta Alexandru היא בלדת רוק מעולה. "Plec" של Corina Dogaru הוא להיט פופ אייטיזי עם נגיעות פורטוגליות, מעולה, עם קטע ראפ ברומנית, מי צריך יותר?
* שבדיה – "I dina ögon" של Pernilla Emme הוא שלאגר חזק, עם השפעות של מוזיקת Soul. מקום שלישי.

* טורקיה – "Yarin çok güzel olmaliyim anne" של Sonat & Seda Bagcan היא בלדה פסנתר טורקית מסורתית יפהפייה.

* בקדם הטורקי – Grup Pi מנסה את מזלה. סולנית הלהקה היא Tugba Önal, שתישלח ב-1999. הקהל באולם היה מלא בחברים של Burak Aydos, שלכאורה היטו את ההצבעה לטובתו והביאו לזכייתו בקדם.
* בקדם השווייצרי – Annie Cotton מקבלת את מירב הנקודות ב-3 מתוך 4 צוותי שיפוט.
* בקדם הבלגי – Lisa del Bo מגיעה שלישית ותישלח ב-1996.
* בקדם המלטי – מנסים את מזלם: Renato נציג 1975, Mike Spiteri, שיישלח ב-1995, Paul Giordimaina, נציג 1991, ו-Claudette Pace בדואט ולעתיד נציגת 2000. בחצי הגמר ניתן למצוא את Enzo Guzman, הנון-נציג של 1976, ואת Georgina נציגת 1991.
* בקדם האיסלנדי – Anna Mjöll Ólafsdóttir מגיעה למקום השני ותישלח ב-1996.
* בקדם הפורטוגלי – Jose Cid, נציג 1980, מגיע למקום השני. בחצי הגמר ניתן למצוא את Armando Gama, נציג 1983.
* בקדם השבדי – Arvingarna זוכים במירב הנקודות מכל נקודות הטלווטינג. Christer Björkman, נציג השנה שעברה, מנסה את מזלו.
* בקדם הסלובני – Darja Svajger מגיעה למקום השני, ותישלח ב-1995 ושוב ב-1999. Regina מגיעה למקום הרביעי, ותישלח ב-1996.
* בקדם הבוסני – Davorin Popovic מנסה ויישלח ב-1995 כמו גם Alma Cardzic שתישלח ב-1994.
* בקדם הבריטי – Sonia רוצה ללכת לאירוויזיון עם "Our World" עוד בלדה סביבתית-שלום-תקווה משהו כזה. השיר מגיע למקום השני.
* בקדם הקרואטי – Maja Blagdan מגיעה שנייה, ותישלח ב-1996. Toni Cetinski מגיע למקום השישי, ויישלח ב-1994. Nina מגיעה שביעית, ותישלח ב-2012.
* בקדם הקפריסאי – Alex Panayi מגיע שלישי, ויישלח ב-1995, ואחר כך כחלק מצמד ב-2000.
* בקדם הישראלי – דוד ד'אור מגיע רביעי, ויישלח ב-2004.
* בקדם הנורבגי – Tor Endresen מגיע שלישי, ויישלח ב-1997. Merethe Trøan מגיעה שישית, אחרי שהייתה הנציגה ב-1992. Jahn Teigen, נציג 1978, 1982 ו-1983, מגיע למקום השמיני והאחרון.
* בקדם הרומני – בין המשתתפות ניתן למצוא את Nicoleta Alexandru, שתישלח ב-2003 ואת Monica Anghel, שתישלח ב-2002.
* בקדם הרומני – השיר נבחר על ידי סקר טלפוני לצופים לא רק ברחבי המדינה, אלא גם במולדובה השכנה.
* קדמים פרטיים באוסטריה, בהולנד, בבריטניה ובאסטוניה.

פרטי טריוויה:
* מספר שיר של מדינות – 25 מדינות. ה-EBU מגדיל את המכסה המותרת עקב רצונן של מספר מדינות מזרח אירופאיות להשתתף.
* בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה בהופעות בכורה.
* יוגוסלביה פורשת בשל חרם בינלאומי וסנקציות של האו"ם, המונעות ממנה השתתפות.
* Tony Wegas חוזר לייצג את אוסטריה בפעם השנייה, אחרי שעשה זאת ב-1992. Katri Helena חוזרת בפעם השנייה עבור פינלנד, אחרי שעשתה זאת ב-1979.
* Tommy Seebach חוזר לייצג את דנמרק בפעם השלישית והאחרונה, אחרי שעשה זאת ב-1979 וב-1981.
* כאמור העיר המארחת, Millstreet, הייתה העיר הקטנה ביותר שאי פעם אירחה את התחרות.
* חוזרים למנחה היחידה, לאחר שמ-1988 היה שימוש בצמד מנחים.
* על השתתפותו ועל השיר שביצע, אמר ב-2021 נציג איטליה, Enrico Ruggeri: "זו הייתה אחת החוויות המוזרות בחיי. תארו לעצמכם שבזמנו נציג מטעם רשות השידור האיטלקית התלווה אליי, על מנת לוודא שלא אזכה. הסיכון שבזכייה ואירוח התחרות שנה לאחר מכן, היה סיכון שהם רצו להימנע ממנו. אני מקווה שדברים השתנו היום. "Sole d'Europa" נכתב בחופזה, שיר שנכתב במטרה לא לזכות בתחרות."
* לוקסמבורג שרה חלקית בלוקסמבורגית, שזו הפעם השלישית שהיה שימוש בשפה זו, רק שהפעם רוב השיר בצרפתית ורק חלק ממנו בשפה הלוקסמבורגית.
* השיר הספרדי הוא שיר האירוויזיון הראשון, שכלל את המילה Sex.
* ספרד לא הורשתה לבצע את השיר עם פלייבק ונאלצה לעשות עיבוד מוזיקלי חדש של הרגע האחרון, על מנת שיתאים לתזמורת. עד לאותה נקודה, ספרד הובילה בטבלאות ההימורים.
* Eva Santamaría, נציג ספרד, ביקרה את הרקדנים הספרדיים, וטענה כי הם אינם מסוגלים לבצע את הכוראוגרפיה שניתנה להם.
* השיר הנורבגי, בדומה לשיר הנורבגי מ-1989 מושר בניב של השפה הנורבגית מאזור Rogaland.
* אירלנד זוכה בפעם החמישית וכעת ביחד עם לוקסמבורג וצרפת במועדון ה-5. שלושתן זכו במספר הרב ביותר של פעמים בתחרות נכון לאותה שנה.
* זו הפעם היחידה בהיסטוריה שיש טופ 2 זהה שנתיים ברציפות.
* אירלנד מקבלת 7 פעמים 12 נקודות, ואף מקבלת נקודות מכל המדינות המשתתפות. בריטניה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות. נורבגיה ושווייץ מקבלות 3 פעמים 12 נקודות, צרפת ופורטוגל מקבלות פעמיים 12 נקודות, אוסטריה, בוסניה והרצגובינה, יוון והולנד מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* על מנת להתמודד עם הכמות הגוברת של מדינות הרוצות להשתתף, הוחלט כי 7 המדינות שייסיימו אחרונות בתחרות זו יורחקו מהתחרות של השנה הבאה. עקב פרישת איטליה בשנה הבאה, קפריסין הורשתה להשתתף ב-1994. וכך הוחלט כי בלגיה, ישראל, סלובניה, דנמרק וטורקיה לא יוכלו להשתתף. כמו גם לוקסמבורג, שמחליטה לפרוש מרצון.
* Tommy Seebach כותב את השיר כשיר ערש לביתו, אליה הוא מתגעגע, ובעידוד משפחתו שולח אותו לקדם הדני וגם זוכה בו. המיקום הנמוך בו זכה גרם לדנמרק להיות מורחקת מהתחרות לשנה, מה שגרם לעיתונות הדנית להאשים את Seebach ברמה האישית. בנו סיפר לימים שיחס המדיה הדנית דחף אותו לאלכוהוליזם ודיכאון, מה שהוביל לבסוף לגירושיו ולבסוף למותו מהתקף לב.
* "Ellada, hora tou fotos" היה לשיר הראשון שיצא ביוון כ-CD single והחל טרנד חדש באופן בו אמנים יוונים מוציאים סינגלים או EP's.
* השיר הצרפתי כלל לראשונה חלק בקורסיקאית. הוא הגיע למקום הרביעי, מה שאומר שזה המקום הגבוה ביותר אליו הגיע שיר שהציג שפה שאינה שפה רשמית של אף מדינה משתתפת. את השיא הזה תשבור בלגיה עם "Sanomi", שיגיע למקום השני ב-2003 ומשתמש בשפה דמיונית.
* השיר האירי היה לסינגל הנמכר ביותר באותה שנה באירלנד.
* כותב השיר הבריטי ציין כי הוא ניסה לשחזר את השיר "Wake me up before you go-go" של Wham!
* השיר ההולנדי היה הראשון בהיסטוריה של התחרות להשתמש בסקרצ'ינג.
* בהופעה ההולנדית, Ruth Jacott והמלווים היו לבושים בתלבושות בהשראת ז'אנר המדע הבידיוני.
* שדרן החדשות של ה-BBC, Nicholas Witchell, יצר שערורייה כאשר ציין לפני השידור כי האירוע ייערך "ברפת באירלנד". הוא התנצל על כך לאחר מכן.
* בין חברי השיפוט ניתן למצוא בקרואטיה את Maja Blagdan, שתישלח ב-1996, ביוון את Bessy Argyraki, נציגת 1977 כחלק מהרכב, ובספרד את Sergio Blanco ו-Estíbaliz Uranga, נציגי 1975.
* זו השנה האחרונה בה נמסרו הנקודות באמצעות קווי הטלפון. החל משנה הבאה שיחות וידאו יחליפו את השיחות הקוויות המיושנות.
* שמלת השק השקוף שתפרה לעצמה Barbara Dex זכתה ליחס מיוחד מצד חובבים רבים שהתייחסו אליה כשמלה המכוערת אי פעם בתחרות. החל מ-1997 החל אתר האינטרנט House of Eurovision להעניק את תואר זוכה "Barbara Dex Award" למי שלדעתם היה המתלבש הגרוע באותה שנה באירוויזיון.
* במקביל לתחרות שידרה רשת MTV Europe הפופולרית שידרה את תחרות ה-MTV Euro Video Song Contest 1993, שהייתה אמורה להוות אלטרנטיבה מגניבה לצעירים שכבר נטשו את תחרות האירוויזיון. 15 מדינות השתתפו, כולל ישראל אשר הגיעה למקום האחרון וקיבלה את עיטור הבננה בשל כך עם סטלה מאריס בקליפ לשיר "אישתר".

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: