הקדמה:
נדמה שכל שנה בשנות ה-90 היא שנת מפנה, או לפחות שנה שיש בה חידוש מרענן. אז המפנה הוא בדמות כמות המדינות המזרח אירופאיות הממלאות את התחרות, הן עדיין נבוכות מכדי להצביע זו לזו, אבל הבושה הזו תיעלם לקראת תום העשור עם כניסת הטלווטינג.
מבחינת החידושים, אין ספק שאירלנד הצעידה קדימה את התחרות מבחינה טכנולוגית עם שימוש במסכי וידאו לראשונה, ופנייה לדוברי המדינות בשיחות וידאו במקום בשיחה טלפונית, מה שנראה לנו היום כמובן מאליו.
זכיית אירלנד בפעם השלישית בתחרות (וכן אני מקדים את המאוחר) היא כנראה ההוכחה הטובה ביותר לניקוד היתר, שזוכות לו מדינות ששרות באנגלית.

מהלך הערב:
דבלין, אירלנד. כותרות הפתיחה נעות כמו על מים. סמליל התחרות שהוא טירה מכוסת כוכבים מופיע. מופע סרטון, המציג תחפושות של דמויות איריות שונות עם מסכות פנים קריקטוריסטיות, לצד מופעי רחוב הכוללים אש, ריקודים, אנשים המטיילים על הגשר עם דגלים וסירות, הנושאות את סמליל התחרות על מפרשן. הדמויות המחופשות נכנסות לאולם לצד מנופפי הדגלים. המנחים נשואים על גשר חשמלי יורדים מגג ההיכל אל מרכז הבמה לקול תשואות הקהל. הבמה גדולה פי 4 מהבמה במילסטריט, עיצובה כולל קו רקיע של עיר כולל גורדי שחקים ומסכי וידאו, בשילוב עם רקע חשוך שמדמה שמים בלילה ומשתנה כל הזמן. התפאורה מבוססת על הקונספט של כיצד דאבלין העתידית תיראה. הרצפה בכחול כהה לדמות את נהר הליפי, למעט שביל מתפתל לבן עליו עמדו המבצעים. אנו חוזרים לצמד מנחים. היא פותחת באירית, הוא ממשיך באנגלית ואז היא בצרפתית. הם מציינים, שהשנה 7 מדינות עושות את בכורתן בתחרות. יצוין כי כל השבעה הן ממזרח אירופה. לצידן, גם קרואטיה ובוסניה והרצגובינה, שזו השנה השנייה להופעתן. לפני ובסיום כל הופעה עולה באנר עם פרטי השיר, סמליל התחרות הופך לדגל המדינה המשתתפת. אחרי כל שתי או יותר הופעות, אחד המנחים מציג את השיר והגלויה הבאים.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד זהה לזה מהשנה שעברה. ההצבעה השבדית שמה את הונגריה במקום הראשון. הונגריה מקבלת 12 נקודות מ-3 המדינות הראשונות להצביע. אחרי 3 מצביעות, הונגריה מובילה ואחריה מלטה ופורטוגל. ההצבעה הקפריסאית מאפסת את הונגריה, מעלה את אירלנד למקום השני. ההצבעה האיסלנדית זוכה תחילה לבוז, ככל הנראה מנורבגים ושבדים בקהל, שכן הם מעניקים מעט נקודות לשכנות מסקנדינביה. הקריאות מתחלפות בשאגת שמחה של הקהל המקומי עם קבלת אירלנד את ה-12 הנקודות הראשונות שלה לערב זה. ההצבעה האיסלנדית מעלה את גרמניה למקום השלישי, בעוד הונגריה ואירלנד פותחות פער. ההצבעה הבריטית מעלה את פורטוגל ופולין למקום השלישי בשיוויון עם גרמניה ומצמצמת את הפער בין הונגריה ואירלנד לנקודה בודדה. ההצבעה הקרואטית מקפיצה את אירלנד למקום הראשון, וכך זה יישאר עד סוף הערב. ההצבעה הפורטוגלית מעלה את גרמניה למקום השני בשיוויון עם הונגריה ומגדילה את הפער בין אירלנד לשאר. ההצבעה השווייצרית מעלה את פולין למקום השני. רגע של מבוכה כאשר נראה שהמנחה דוחק בדוברת האסטונית, שנראית פגועה וכועסת. הקהל פורץ בצחוק. הפער בין אירלנד לפולין עומד על 22 נקודות. אחרי ההצבעה הרומנית, גרמניה קופצת למקום השלישי. איך שהטופ 5 נראה כעת, כך זה גם הולך להסתיים. אירלנד בורחת מהשאר, כאשר פולין חזק במקום השני, הונגריה וגרמניה נאבקות על המקום השלישי בעוד מלטה גם היא חזקה במקום החמישי. הדובר המלטי נראה מגוחך בטוקסידו, כשלצידו שריון של אביר. הקהל מגחך. זה כנראה ההצבעה השערורייתית אי פעם בתחרות: המלטים מנקדים את רומניה, שווייץ, קרואטיה וסלובקיה בניקוד גבוה אחרי שכל הערב קיבלו 0 עגול משאר השופטים. בוז מהקהל כשאירלנד מקבלת רק 5 נקודות. ההצבעה ההולנדית מעלה את הונגריה למקום השלישי. אירלנד לא מפסיקה לקבל 12 נקודות והיא נמצאת כעת במרחק של 32 נקודות מפולין. ההצבעה הליטאית מעלה את גרמניה בחזרה למקום השלישי. ההצבעה הנורבגית מחזירה את הונגריה למקום השלישי. לקראת ההצבעה הבוסנית, הקהל מריע, ונותנת הנקודות הבוסנית מתרגשת מאד. ההצבעה הפינית מרימה את פינלנד מהמקום האחרון, שמה את הונגריה וגרמניה בשיוויון במקום השלישי ומגדילה את הפער בין אירלנד לבין פולין ל-40 נקודות. ההצבעה היוונית מעלה את אסטוניה מהמקום האחרון. ההצבעה היוונית שערורייתית כמעט כמו זו המלטית, וכמובן מקבלת קריאות בוז לאחר ש-12 הנקודות ניתנות לקפריסין ואירלנד מאופסת. הצבעה זו מעלה את מלטה למקום השלישי, אך מלטה לא תקבל נקודות משלב זה ואילך. ההצבעה האוסטרית מעלה את הונגריה למקום השלישי ומרימה את הולנד מהמקום האחרון. ההצבעה הספרדית מעלה את גרמניה למקום השלישי ומאפסת את פולין. תיאורטית פולין כבר לא יכולה לעקוף את אירלנד, אך המנחה מתעקש שכן… בהצבעה ההונגרית, מקבל את פנינו בחור מבוגר וכבד עם כוס ויסקי (?). אחרי ההצבעה ההונגרית, הפער בין אירלנד לפולין הוא 50 נקודות כעת. ההצבעה הרוסית מעלה, לראשונה בתולדות התחרות, מדינה מעבר לקו 200 הנקודות. מדובר כמובן באירלנד. אירלנד זוכה, פולין שנייה, גרמניה שלישית, הונגריה ומלטה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
המנחה מכריש ברוב פומפוזיות על הזוכה, Paul Harrington ו-Charlie McGettigan עושים את דרכם לבמה, בעוד זיקוקים ופירוטכניקה שוטפים את הבמה. Niamh Kavanagh מגיעה לתת את הפרס למלחין, קונפטי נורה מהתקרה וחתיכת נייר או שקית נוחתת על ראשה של המנחה, וזה נורא מצחיק… השיר הזוכה מובצע על מסך מפוצל כאשר הכתוביות עולות על המסך השני עם זיקוקים שנורים בשמי אירלנד.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  רומניה – עוד בלדת רוק. Dan Bittman בהופעה מחשמלת לטעמי עם ביגוד שכבר יצא מהאופנה לדעתי עוד אז. ארבע זמרות ליווי חסרות בושה שנותנות את כל הלב. השיר מתחיל כבלדה עדינה ומתפתח עוד ועוד עד לשיא הרוקיסטי בו Bittman שר עם המון כוח וכנות של מוזיקאי אמיתי. מהמם.

02.  צרפת – זה מרתק כמה צרפת הייתה מתקדמת ביחס לשאר המדינות וכמה מוצלחת היא הייתה בשנות ה-90 המוקדמות. עד כה קיבלנו את צרפת המתפכחת מהשאנסונים העבשים לטובת ייצוג של המיעוטים השונים בתוכה. הפעם הם הולכים על Nina Morato הנועזת והמאד שונה בים הנשים המעודנות. היא לובשת סוג של תחתונים מעור (?) ושרה על כך שהיא putain, שזה זונה במקרה הטוב, או לזיין במקרה הקצת פחות טוב מבחינת ההגבלות על קללות במילות השירים. נועז, חצוף, שונה, אורבני.

03.  ליטא – עוד שיר שנפתח בגיטרה חשמלית עצבנית. קול חלוד ורוקיסטי משהו, אך מתעקש לשיר מה שהכותרת מכנה כ"שיר ערש" לאהובתו. זה נהדר, תמים, אמיתי, בלדת רוק מקסימה גם אם לגמרי מחוץ לקונטקסט. אחד האיפוסים היותר לא מוצדקים שהייתי עד להם.

04.  יוון – מקסים! זה כל כך מרענן בנוף הבלדות המדכאות של אותה שנה. יוון לא מפחדת להיות יוון וכנראה שולחת את השיר היווני ביותר מאז 1974. זה לגמרי הסוג של מוזיקת העולם שחסרה באירוויזיון. שמח, קליל, אתני ואותנטי, כל מה שיוון הייתה אז וכבר אינה היום בתחרות. טברנה באולם האירוויזיון עם בוזוקי וגיטרה חשמלית. מצוין.

05.  קרואטיה – אחרי הזוועה של השנה שעברה, קרואטיה חוזרת עם בלדת רוק חזקה ומגובשת ו-Tony Cetinski החתיך. ארבע זמרות ליווי מאד חזקות ועיבוד תזמורתי מרשים. Cetinski עם הרבה כריזמה ונוכחות בימתית, אבל כנראה לא מספיק כדי לשכנע את השופטים ברחבי היבשת. הוא ייגדל להיות כוכב ענק בקרואטיה.

06.  אסטוניה – שלאגר אסטוני מיושן ומקסים. Silvi Vrait שרה עם המון תשוקה ואטיטוד, מקצועית להפליא. הלחן שייך למי שילחין את זוועת ה-Everybody וגם יזכה בתחרות בינתיים מדובר בפנינת פופ משמחת, נוסטלגית ותמימה. מקסים.

07.  קפריסין – בלדה יוונית דרמטית, הרבה זריקת ידיים ושיער לאחור, לצד מבטים קשים מ-Evridiki. היא עומדת לבדה על מרכז הבמה, כאשר הלהקה עומדת מאחור. ברייק יווני עם בוזוקי נותן לשיר עוד מהנופח הפולקלוריסטי שהופך ליותר ויותר פופולרי בתחרות. מילים חזקות והופעה ווקלית מרשימה מאד.

08.  סלובקיה – בכורה מעניינת, שיר רוק מלודי יחסית, גם אם זה נשמע כמו משהו מהסבנטיז, זה בהחלט נסלח כשמדובר במזרח אירופה ומוערך שמישהו עדיין טורח לשלוח להקות רוק לתחרות. זה בהחלט מסמל את הטרנספורציה שחווה מזרח אירופה בתחום המוזיקה. נחמד מאד.

09.  ספרד – אני נורא מחבב את Alejandro Abad, זמר מצוין, ספרדי מאד, עם נשמה ותשוקה שיוצאת בשיר, משהו שאין סיכוי שבחלקים הקרירים של אירופה יבינו. בלדה עם מלודיה לא עגולה מספיק כדי להתחבב על שופטי היבשת. הוא עושה אהבה עם המצלמה ומוציא את המקסימום שיש מהשיר הזה על הבמה. מקבל אצלי טוב +.

10.  רוסיה – הגרסה המהירה של השיר כדי שייכנס למסגרת 3 הדקות לא עושה הרבה חסד עם השיר. מעדיף את הגרסה המלאה תרתי משמע. Youddiph, הלא היא Masha Katz, בשיר הנקרא "הנודד הניצחי". האם השיר מדבר על דמותו של היהודי הנודד? כך סוברים רבים. 8 שנים לפני Marie N., הייתה זו Youddiph שהחליפה מלבושים על ידי שימוש בשמלה מאד… פרקטית.

11.  פורטוגל – בלדה מלודית להפליא, שלא תואמת את הסיגנון המוזיקלי שתפתח Sara Tavares בהמשך. היא מחזיקה את השיר יפה ווקלית, אבל הנוכחות הבימתית שלה חסרה במעט עם עמידה כפופה ותנועות ידיים מוזרות. היא מאד חמודה, והשיר לטעמי היה במקום הנכון ובזמן הנכון. אם אירלנד הייתה שולחת את זה ובאנגלית, זה היה זוכה.
12.  פינלנד – שיר שלא היה צריך להיות עם תזמורת. שלאגר-דאנס שהיה עובד הרבה יותר טוב עם פלייבק. כוריאוגרפיה דלה וחסרת אנרגיה. השיר עצמו מאד חמוד. כמו במקרה של מורן מזור, גם כאן התלבושות מסיחות את הדעת מהשיר עצמו. הן לובשות כותנות לילה ועליהן ז'קט שחור ארוך. שני רקדנים שחורים רוקדים ריקוד שאין לו קשר למקצב של השיר.
13.  הונגריה – בלדה עדינה המושרת על ידי נערה צעירה ונאה עם קול מלאכי. זה בדיוק מה שאירופה אוהבת, ולא פלא שזה הוביל את הטבלה בשלב מסוים. נגן הגיטרה בשיר שהוא גם מלחין השיר עושה עבודה נפלאה. המילים קשות, וגרסתן באנגלית מקרבות את ההשערה כי מדובר בשיר שמדבר על הפלה.
14.  הולנד – בלדה מסורתית מיושנת, כולל סיפור עצוב שברגע שהוא משתנה לטובה, יש מודולציה והשיר הופך מעצוב לרומנטי ומלא תקווה. יש גבול לכמה אפשר להיות ציניים. כי אם כל זה שהוא מיושן, הוא שובה לב, מעורר מעט געגוע לאירוויזיון של פעם, ובעיקר נטול יומרות.
15.  בריטניה – צלילים אלקטרוניים בשילוב עם צלילים תזמורתיים. Frances Ruffelle לא כריזמטית מספיק למכור את השיר. אין לי מושג על מה השיר מדבר, אבל יש הרבה יומרה וניסיון פוסטמודרני לזרוק כל מיני דברים שונים על הבמה ובשיר עצמו, ניסיון אגרסיבי מידי אם תשאלו אותי. מה שכן יש כאן ניסיון ברור לצעוד עם הזמן מבחינת בריטניה לעומת שני השירים האחרונים והמיושנים ששלחו. הם לא מתוגמלים על כך אם תהיתם.
16.  שבדיה – בלדת פופ שמאלצית, אמריקאית מאד, דיסני למבוגרים, מזכיר מאד דואטים שכבר שמענו מהצד השני של האוקיאנוס בסוף שנות השמונים, תחילת ה-90. הופעה עוצמתית. Roger Pontare ו-Marie Bergman מביאים הרבה אנרגיה לשיר ותשוקה. הם נותנים את כל הלב.
17.  בוסניה והרצגובינה – זה עובר נהדר עם התזמורת, גם אם נשמע מיושן להחריד. שניהם נראו כמו פקידי בנק משנות ה-80. השיר פומפוזי נורא וסובל ממלודיה פשוטה מידי. לצערי לא מעניין מספיק וכנראה שאין מספיק סימפטיה בעולם כדי לתת לזה מקום בטופ 10, גם לא אצלי.
18.  איסלנד – שיר פופ מרגיז, שמתאמץ ומנסה יותר מידי להתחבב על השופטים. הרבה דרמה, מולודציה וניסיון לאנוס את האוזן לטעמי. Sigga עם תנועות ריקוד מוזרות ולא ברורות. מעולם לא הבנתי למה זה שיר כל כך אהוב על חובבים, זה מזכיר לי משהו פרווה כמו מרגרינה: לא טבעי,לא אותנטי, לא מתחלק לי בגרון.
19.  שווייץ – השוט הפתוח נראה כמו שוט מ"הגיבן מנוטרדאם". בלדת פופ מהאייטיז, שגם אז סביר שלא הייתה מצליחה. Duilio לא עובר מסך ושולח מבטים מבוהלים בלתי פוסקים ותנועות ריקוד מונוטוניות. אפשר להאמין שזמר אחר היה עושה את זה יותר טוב, אבל השיר פשוט הוא כלום על פיתה ובז' כצבע לחליפה הוא משהו שאף פעם אף אחד לא צריך לעשות…
20.  פולין – בלדה משתפכת שמאלצית, עלאק איכותית, מושרת על ידי זמרת עם כל כך הרבה שטיקים והצגות על הבמה, שכל החבילה ביחד נראית מזויפת בטירוף. היא מנסה לתעל את מאריה קארי שהייתה אז בשיא גדולתה. שיר מנופח, דרמה רבה ומהומה רבה על לא מאומה. ווקלית היא הייתה מושלמת והיא גם נראית מיליון דולר, אבל זה זועק חוסר אותנטיות.
21.  גרמניה – זוועה, זבל של Ralph Siegel, לא ראויה למאכל אדם. שלאגר זול, עם רפרנסים מרגיזים ומיותרים לפיפטיז ולשנות העשרים. שיר בית אבות שהצליח לבלוט על רקע אינספור בלדות ועל רקע… ובכן… מזרח אירופה שהייתה מטורפת על זה. הופעה אנרגטית מאד.
22.  אירלנד – שיר שופטים. מה שפעם העזו לקרוא "איכותי". אז לא. שני גברים לבנים על פסנתר וגיטרה שרים שירים נוסטלגיים זה לא "איכות", זה סתם שני גברים לבנים יושבים ומתרפקים על העבר. גלג"צי, לא עובר את מבחן הזמן, זקן, כאילו נוסטלגי, safe בכל פרמטר. לצערי הדרעק הזה היה עובד גם היום.
23.  אוסטריה – בלדת שלום בסיסית ביותר. תחשבו על "שירו שיר אמן" רק בקצב כפול 1.5 וקצת סינתיסיזר. זה קיטשי ומיושן כמו שזה נשמע, פתטי, מסוג השירים שהיה נהוג לשלוח בתחילת העשור הזה, אך לא עוד והם לא מתוגמלים אלא עם כן הם מביאים משהו שונה. אין בשיר לא דרמה, לא עניין ו-Petra Frey לבושה בחולצת ימי ביניים לא מחמיאה ומכנסיים תואמים.
24.  מלטה – מלטה כמו מלטה, אף פעם לא שולחת משהו אותנטי, אלא תמיד מנסה לחשוב מה אירופה תאהב, כמו הילד הנודניק שמתלבש לפי איך שהילד הכי מקובל בכיתה מתלבש. שיר שלא מדבר על כלום, עם כל מיני משפטי העצמה וקלישאות מתוזמרות. זה מעצבן, זה מזויף ואחרי שאתה קולט את השטיק לא בא לך לשמוע את השיר הזה יותר לעולם.
25.  נורבגיה – זוועת עולם, קיטש שאין שני לו, בלדת ברודווי נשכחת. מעולם לא הייתי מאוהדיה של Betan, אבל היא באמת מתבזה בשיר הנבוב הזה, ביחד עם יאן וורנר המנוח בן ה-18, שסיפק מבטים דרמטים ושרבובי שפתיים מביכים. נורא נורא נורא.

המנחים:
Cynthia Ní Mhurchú ו-Gerry Ryan – היא הכי לא טבעית בעולם, קפוצה נורא. עסקה בהוראה לפני שהגיעה לתקשורת ולעיתנאות. היום עוסקת בעריכת דין. הוא מנופח נורא, כמו פיל בחנות חרסינה. אייקון עיתונאי בארצו, היה בעל השכר הגבוה ביותר ב-RTE במשך תקופה. הלך לעולמו ב-2010 עקב מנת יתר של קוקאין, בדיוק 16 שנה לאחר שהנחה את האירוויזיון.

הגלויות:
סרטונים מחיי היום יום באירלנד. כל גלויה בחלק מאד ספציפי של אירלנד. דגל המדינה המשתתפת מנופנף פנימה ויוצא החוצה כדי להציג בפנינו וידאו מבוים קצרצר של המשתתפים. דגל של סמליל האירוויזיון הנוכחי מתנופף פנימה וכשהוא יוצא מהפריים הבמה נחשפת.

Interval act:
Riverdance – איך שופטים את זה? זה בהחלט מאד מרשים, אבל אף פעם לא הייתי חובב גדול של הריברדאנס, ריקוד אירי להמונים, הרבה טכניקה.

מעניקי ניקוד בולטים:
* קרואטיה – Helga Vlahović, מנחת אירוויזיון 1990.
* שווייץ – Sandra Simó, נציגת 1991.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אוסטריה – "Highway" של Alex. פאנקי ומקפיץ. רק מקום שישי. "Amico Pierre" של Etta Scollo היא בלדה עדינה ונוגה, רק מקום שביעי.
* קרואטיה – "Arja" של Oliver Dragojevic היא בלדה בלקנית מיושנת ונעימה, נפוליטנית מאד. הוא המלחין של קרואטיה 1993 אגב. מקום רביעי.
* פינלנד – "Hän lähtee tänään" של Indiana הוא דיסקו מגניב ומשעשע, מקום שישי. "Rakkauden tiellä" של Rio נשמע דומה להפליא לשיר שפינלנד תישלח בעוד שנתיים. מקום חמישי.
* הונגריה – "Gyere haza" של Kati Bontovics הוא רטרו רוק-נ-רול לא רע בכלל. מקום תשיעי.
* איסלנד – "Stopp" של Anna Mjöll Ólafsdóttir הוא דיסקו-שלאגר מגניב עם פתיחה בעלת דימיון לא מבוטל ל-"Blame It on the Boogie".

* הולנד – "Zomaar een dag" של Willeke Alberti הוא שיר חמוד להפליא, שנשמע כאילו נשלף מהתחרות של 1959… מקום שני. "Zonder jou" שלה מגיע למקום רביעי, בלדה מתוזמרת ודרמטית.

* נורבגיה – "Mor" של Elin Furubotn מגיע למקום העשירי והאחרון וחבל. בלדה מיוחדת עם השפעות ג'אז ופולק, גם אם לא מהודקת במיוחד. "Uimotståelig" של Sub Diva הוא פופ דאנס מגניב עם הופעה הזויה. מקום שמיני.
* פורטוגל – מקום שני ברשימת הקדמים המצטיינים של השנה. "Tanta gente sem rumo" של João Carlos מגיע למקום ה-20 והאחרון ונשמע כמו שיר שיצא מפסטיבל וודסטוק ב-1969. למקום ה-18 מגיע "Menina morena ladina" של Laureano, בלדת פולקלור ימי-ביניימית. "Desculpa lá o mau jeito" של Blue TomTom הוא ראפ מעניין… מקום 15 בחצי הגמר. "O vento sabe a que quer" של Inova Fora Nada היא בלדת ניו אייג' מקסימה ומיוחדת, מקום שישי. למקום החמישי מגיע "Trovas do Demo e d'el Rei" של Trivium הוא פולקלור קצבי מסורתי. "Lisboa, minha linda cidade" של José de Carvalho מגיע למקום הרביעי, מדובר בבלדת קסומה על ליסבון עם קישוטי פאדו קלים. "Malmequer do campo" של Isabel Campelo הוא פאדו מיד טמפו מעולה, תענוג לאזניים, מקום שלישי.

* רומניה – אין פה יהלומים זוהרים. "Speranta" של Luminita Anghel הוא קצת צעקני, אבל מלודי.
* רוסיה – ה-קדם של השנה. אין פה שיר שלא אהבתי. "Rossijskaja liritsjetskaja" של Andrej Misin מיוחד ואקספרימנטלי. מקום שלישי. במקום הרביעי "Devki pesni raspevajut" של Elena Kirii, שאין לי מושג איך להגדיר, זה סתם יפה. "Prileti ko mne" של Kvartal מגיע למקום החמישי, פאנק-ג'אז כזה. "Pushkin" של Megapolis מגיע למקום האחרון, כל כך מוזר, אלקטרוני-אינדי עם כמה כלים אקוסטיים. "Sibirskaja ljubov" של Nogu Svelo מגיע למקום השני ואני מצר על כך שלא זכה, שיר רוק לפנים על אהבה סיבירית.

"Raspjatije" של Tatjana Martsynkovskaja הוא בלדת רוק טובה, מקום חמישי.
* שבדיה – "Stanna hos mig" של Cayenne הוא בלוז-פופ שמגיע למקום השלישי. למקום השני מגיעה בלדת שלאגר "Det vackraste jag vet" של Gladys del Pilar.
* בריטניה – "Slowboat" של Frances Ruffelle הוא היחיד שאהבתי. בלדה קטנה, אך משתפכת, מקום 7 מתוך 8.
* בקדם השבדי – Gladys del Pilar מגיעה למקום השני. היא תישלח ב-2002 כחלק מלהקת אפרו-דייט.
* בקדם הקפריסאי – Christina Argyri מגיעה למקום השלישי, ותישלח ב-2000 כחלק מצמד Nomiza.
* בקדם האיסלנדי – השיר הזוכה מושר על ידי Sigrun אחותה של Sigga, שעמה היא שרה כצמד באירוויזיון 1992. הטלוויזיה האיסלנדית מחליטה לאחר הזכייה, שהעיבוד לא מתאים לזכייה בתחרות, שוכרת את שירותיו של Frank McNamara ליצור עיבוד חדש ומחליפה את Sigrun ב-Sigga… כך נראתה גרסת המקור של השיר:

עוד במתמודדות Anna Mjöll Ólafsdóttir, אשר תישלח ב-1996.
* בקדם הבריטי – Frances Ruffelle וה-BBC מואשמים ברמאות והעדפה של השיר "We Will Be Free (Lonely Symphony)" מאחר ובקדם במהלך הביצוע, Ruffelle לובשת חולצה ועליה רשום UK, כאילו אומרת לאנשים להצביע לשיר. Ruffelle והגורמים האחראיים ב-BBC הכחישו את הדברים.
* בקדם הקרואטי – Boris Novkovic מגיע שביעי, ויישלח ב-2005. Nina Badric מגיעה עשירית, ותישלח ב-2012.
* בקדם הפורטוגלי – Marco Quelhas משתתף בשני חצאי הגמר, מגיע למקום השביעי וה-13 בהתאמה, ולא עולה עם אף אחד מהם לגמר. הוא יישלח ב-2001 כחלק מצמד. Sara Tavares מקבלת את מקסימום הנקודות מכל צוותי השיפוט.
* בקדם האסטוני – Ivo Linna מגיע למקום השלישי, ויישלח כחלק מצמד ב-1996. Evelin Samuel מגיעה למקום השמיני והשישי בסולו, ולמקום החמישי כחלק מהרכב. היא תישלח ב-1999.
* בקדם הרומני – Monica Anghel שרה שני שירים, ותישלח לבסוף ב-2002 כחלק מצמד. Nicoleta Nicola שולחת שוב שיר, ותישלח לבסוף רק ב-2003. Luminita Anghel שרה סולו אחד ודואט אחד. היא תישלח לבסוף ב-2005.
* בקדם המלטי – Ray Caruana, שהיה סולן הלהקה שייצגה את בריטניה ב-1989 מגיע למקום השני. Georgina נציגת 1991 מגיעה שלישית. Renato נציג 1975 מגיע רביעי, Enzo Guzman, הנון-נציג מ-1976 לא עולה לגמר.
* בקדם הנורבגי – Tor Endresen מגיע למקום השני, ויישלח ב-1997. Jahn Teigen, נציג 1978, 1982 ו-1983, מגיע למקום החמישי.
* בקדם הבוסני – הקהל בוחר את השיר אחרי השמעה של כ-דקה בערך מכל שיר מ-8 השירים המתמודדים…
* בקדם האוסטרי – Simone נציגת 1990 מגיעה למקום הרביעי. Marc Berry, שהיה חלק מהלהקה שנשלחה ב-1980, מגיע שמיני ואחרון.
* בקדם ההונגרי – פרידריקה מקבלת למעלה מ-97% מהנקודות האפשריות. Andrea Szulák, הנון-נציגה של 1993, מגיעה למקום השלישי. Csaba Szigeti מגיע בהרכב למקום התשיעי. הוא יישלח בשנה הבאה.
* בקדם הרוסי – הזמרת Vika Tsiganova מחליטה לפרוש לאחר שהיא מואשמת באנטישמיות.
* קדמים פרטיים בבריטניה, בהולנד ובבוסניה והרצגובינה.

פרטי טריוויה:
* בכורה לאסטוניה, הונגריה, ליטא, פולין, רומניה, רוסיה וסלובקיה.
* בלגיה, דנמרק, ישראל, טורקיה וסלובניה נאלצות לפרוש עקב רלגציה שהוחלטה לפני התחרות של 1993.
* לוקסמבורג מוותרת על זכותה להיכנס לרשימת המתנה ופורשת לתמיד. איטליה מחליטה אף היא לפרוש מה שמכניס את קפריסין מרשימת ההמתנה לרשימת המשתתפים.
* Evridiki חוזרת לייצג את קפריסין בפעם השנייה, אחרי 1992.
* Sigga חוזרת בפעם השלישית עבור איסלנד, אחרי שעשתה זאת כחלק מהרכב ב-1992. Elisabeth Andreassen חוזרת לייצג את נורבגיה, וזו לה הופעתה השלישית בתחרות אחרי שייצגה את שבדיה ב-1982 ואת נורבגיה ב-1985. בכל פעם היא השתתפה כחלק מצמד אחר. Marie Bergman חוזרת בפעם השלישית עבור שבדיה אחרי שהייתה חלק מהלקה שייצגה את המדינה ב-1971 וב-1972.
* רשות השידור היוונית נזכרה ברגע האחרון לחפש אחר שיר, ומאחר ואף זמר לא היה מוכן לכתוב שיר בדקה ה-90, הכבוד הלך ל-Costas Bigalis, שהיה מוכן לקחת את הסיכון. עם זאת, Bigalis טען בראיון מאוחר כי ERT דרשו ממנו להופיע עם שיר אתני, ולכן נבחר "To trehadiri". הוא עצמו רצה לשלוח לאירוויזיון שיר שנכתב על המלחמה ביוגוסלביה בשם "Tou polémou to paidí" ("ילד מלחמה"):

* בנות להקת MeKaDo התקשו להתמודד עם הכוריאוגרפיה המורכבת בהופעתן, וניתן לראות את Kati Karney מתקשה בחלק מהצעדים בהופעה החיה.
* להקת MeKaDo גם הייתה מהראשונות לשיר קטע ראפ באירוויזיון ולהתייחס לז'אנר ההיפ-הופ.
* השיר הבוסני מתעכב מעט עקב מחיאות כפיים סוערות מהקהל כהבעת סימפטיה למדינה שעודנה במלחמה.
* הזמרת האוסטרית, Petra Frey, הייתה רק בת 15 בזמן התחרות, אך לא עברה על החוקים. לפי חוקי האירוויזיון כל האמנים המופיעים חייבים להיות בני 16 לפחות בשנת התחרות. ביוני באותה שנה היא חגגה 16.
* נציג ספרד, Alejandro Abad, רצה ללכת לאירוויזיון עם השיר "Lo que siento por ti", אך הוועדה שבחרה את השיר העדיפה את "Ella no es ella".
* לראשונה בהיסטוריה של התחרות, הניקוד ניתן בשיחת וידאו עם הדוברים השונים, במקום בשיחה טלפונית. עובדה זו סיפקה מספר רגעים משעשעים ואף הדגישה את ההבדלים התרבותיים בין מזרח למערב אירופה.
* אירלנד מקבלת 8 פעמים 12 נקודות, פולין מקבלת 6 פעמים, הונגריה מקבלת 4 פעמים וגרמניה מקבלת פעמיים. קרואטיה, קפריסין, יוון, מלטה, פורטוגל וסלובקיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* המקום האחרון עם 0 נקודות של ליטא הוא ההפסד המוחץ ביותר עד כה: מדובר ב-0 נקודות, לאחר שהיו 24 מנקדים אפשריים… זו תהיה לפעם הראשונה והאחרונה שליטא תשתמש בשיטת הבחירה הפנימית.
* זו הפעם הראשונה והאחרונה בה הונגריה נתנה לבוסניה ניקוד…
* אירלנד שוברת בזכייתה מספר שיאים: היא כעת המדינה בעלת מספר הזכיות הרב ביותר – 6 זכיות בסך הכל, המדינה היחידה שזכתה פעמיים במגרש הביתי, המדינה היחידה שזכתה 3 שנים ברציפות והמדינה היחידה שקיבלה למעלה מ-200 נקודות.
* מבין חברי צוותי השיפוט ניתן למצוא בספרד את Serafín Zubiri, נציג 1992, בפולין את Anna Maria Jopek, שתהיה נציגתם ב-1997 ובפורטוגל את Dina, נציגת 1992 ו-Rita Guerra, שתהיה נציגת המדינה ב-2003.
* פולין מגיעה למקום השני, שזה המקום הגבוה ביותר למדינה בהופעת הבכורה שלה. שיא זה יישבר על ידי סרביה ב-2007, או שאולי לא, תלוי את מי שואלים.
* מעל פולין עמדה סכנת פסילה, שכן Edyta Górniak במהלך ערמומי מחליטה לבצע במהלך החזרה הגנרלית את החצי האחרון של השיר באנגלית, דבר שהיה אסור על פי חוקי התחרות, מאחר והשופטים צפו בהופעות בחזרה הגנרלית. 6 מדינות מתלוננות ודורשות את פסילת פולין, אך זה לא מספיק לפסול אותה, שכן לפי החוקים 13 מדינות צריכות להתלונן על מנת שמדינה תיפסל.
* נציג ליטא, Ovidijus Vyšniauskas, ציין בראיון מאוחר, כי אם היה מכיר את האירוויזיון הוא היה ככל הנראה שולח שיר אחר.
* השיר הפולני נכתב ב-1984 על ידי Stanislaw Syrewicz עבור הרכב אמריקאי. השיר היה באנגלית ונקרא "No One Said It Was Easy". ההרכב דחה את השיר והשיר היה זמין לרכישה דרך music publishers. המלחין ויוני נמרי חיו בצרפת באותה תקופה וב-1988 יוני נמרי רוכש את הזכויות להקלטת השיר. עם מילים של תלמה אליגון הוא שחרר את תקליט השדרים של השיר בישראל, שזכה לשם "גבר מאוהב". אגב, עטיפת התקליט של נמרי ציינה כי הלחן הוא שלו…. שנים לאחר מכן, Górniak הקליטה את השיר בגרסה שלה והלכה עמו לאירוויזיון. למרות שהשיר הוא פולני ונכתב על ידי Stanislaw Syrewicz, הרי שהוא יצא מסחרית 6 שנים לפני כן, ולכן היה צריך להיפסל טרם השתתפותו. להלן הגרסה המקורית:

ניתן לצפות בתרות המלאה כאן: