הקדמה:
אנחנו בשיא של שנות ה-90 וניתן לראות את זה על ידי התעצמות האלמנטים האתניים ומוזיקת העולם בתחרות שהתבססה במשך שנים על מוזיקת פופ קלילה ושלאגרים. כמות הבלדות גבוהה כמו בשנה שעברה, המינימליזם שולט בהופעות ובלבוש, כפי שהיה אפנתי אז, ושחור הוא הצבע השולט. אז האמנו שפשוט זה יפה ופחות זה יותר.
הרלגציה עושה דבר מעניין, שדומה למה שעושה שיטת חצאי הגמר כיום. המדינות, שרוצות לא להגיע לאחד המקומות האחרונים כדי לא להיות מורחקות מהשנה הבאה, שולחות שירים מכווני שופטים. לדוגמה דנמרק וסלובניה שמחליטות לעשות קדם כרגיל, אך לבטל את הצבעת הקהל, וזה עובד להן. הבחירות הפנימיות גם הן ממוקדות שופטים, כמו למשל השירים האיסלנדי וההונגרי שנבחרו בפעם הראשונה שלא בקדם, אלא בצורה פנימית. זה יוצר אפקט לא טבעי לטעמי, שאמנם מוציא שירים טובים, אבל מרחיק את הקהל מהתחרות. ואכן התחרות הופכת יותר ויותר אזוטרית ונראה שעבר זמנה, לפחות בעיני הציבור הרחב. בטבלאות ההימורים הובילה שבדיה. קרואטיה, דנמרק, ישראל, נורבגיה וספרד היו פייבוריטיות גם כן.

מהלך הערב:
דבלין, אירלנד. התחרות ה-40 במספר של האירוויזיון נפתחת בנופי אירלנד, צילומים מתחלפים במהירות על רקע מוזיקה משתנה המציגה את המגוון והעושר התרבותי שלאירלנד יש להציע. הכל מאד תזזיתי, כיאה לדור ה-MTV. לאחר מכן אלומות אור על אלפי הצופים בקהל, ואז רטרוספקטיבה על תחרויות העבר, אני מאד מעריך מחוות היסטוריות כאלה. עוברים על שנים במהירות. דנה האירית זוכת 1970 זוכה לתשואות רמות, כמו גם ABBA, Brotherhood of Men, Celine Dion, Linda Martin, Niamh Kavanagh ו-Paul Harrington ו-Charlie McGettigan בגזרה הישראלית יש שוט של שוקולד מנטה מסטיק ומשמיעים את "אבניבי" של יזהר כהן. המסך עולה והמנחה צועדת פנימה, יורדת על גבי גרם מדרגות שמתרומם אף הוא ונעלם. הבמה חשוכה מוארת בכחול, בצורת חץ היורד מלמעלה למטה. שתי במות קטנות בצורת ראש חץ לצידי הבמה. הבמה תתקשט באפקטי תאורה שונים בכל שיר, אבל לא מספיק שונים. המנחה אוכלת את הראש על הניצחון והאירוח השלישי ברציפות של אירלנד. אחרי כל גלויה מופיע המנצח ומנופף לקהל, פרטי השיר עולים בבאנר כרגיל עם דגל המדינה בתחילת ובסיום כל הופעה. עבור מדינות שלא כותבות בכתב לטיני (קפריסין, ישראל יוון, רוסיה) בתחילת ההופעה הבאנר מציג את כל פרטי השיר בשפה של המדינה. זה עובד בכולם חוץ מבישראל, שמקבלת ג'יבריש קירילי במקום עברית. לאחר ההופעות ולפני המופע האמנותי, המנחה מציגה את Dana זוכת 1970 ואת Johnny Logan זוכה 1980 ו-1987, התזמורת מנגנת לו "Happy Birthday" והקהל שר בהתלהבות מועטה. המנחה מציגה לנו את הגביע שיקבל הזוכה. אחרי המופע האמנותי המנחה מציגה את הסופרוייזר החדש.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד נראה כמו זה מהשנתיים האחרונות רק משודרג מעט מבחינה ויזואלית, הוא צף על מים מבעבעים וזה נותן לזה שדרוג טכנולוגי נחמד. כמו בשנה שעברה בתחילת הקראת הניקוד של כל מדינה ואחרי שוט של הדובר, המסך מתפצל לתמונת הדובר ולתמונת לוח הניקוד, כאשר שניהם על רקע מי הנחל המבעבעים, לאחר מכן עוברים ללוח הניקוד שלוקח את המסך כולו. לאחר ההצבעה הפולנית, נורבגיה היא הראשונה להוביל. לאחר ההצבעה האירית, שבדיה ונורבגיה בשוויון במקום הראשון. סלובניה וצרפת במקום השלישי. ההצבעה הגרמנית שמה את שבדיה לבדה במקום הראשון, כאשר נורבגיה יורדת למקום השני וצרפת שלישית. במהלך ההצבעה הבוסנית רואים את נותנת הניקוד, כאשר מאחוריה כתוב כמו בדם XII, כלומר 21, רפרנס ל"מאה ה-21", כותרת השיר הבוסני, ומחאה על כך שערב המילניום החדש דם עדיין נשפך בבוסניה והרצגובינה. ההצבעה הבוסנית נותנת רק נקודה 1 לשבדיה ו-2 לנורבגיה ומעלה את ספרד למקום השלישי. לאחר ההצבעה הנורבגית, דנמרק עולה למקום השני על חשבון נורבגיה. ההצבעה הרוסית מצמצמת את הפער בין שבדיה לדנמרק ל-8 נקודות. ההצבעה האיסלנדית מעלה את נורבגיה למקום השני, רק 3 נקודות מאחורי שבדיה. ההצבעה האוסטרית מתעלמת מנורבגיה ומעלה את דנמרק בחזרה למקום השני. ההצבעה הספרדית מחולקת בעיקר לחברות הים תיכוניות, היא מתעלמת משבדיה ודנמרק ומעלה את קרואטיה למקום החמישי. ההצבעה הטורקית מעלה את קרואטיה למקום הרביעי ואת נורבגיה למקום הראשון, כאשר שם היא תישאר עד סוף הערב. נורבגיה מובילה עם 67, שבדיה שנייה עם 63 ודנמרק שלישית עם 62. המנחה מתבלבלת ואומרת שנורבגיה מובילה עם השיר "נוסטלגיה", שהוא כאמור השיר הקרואטי. ההצבעה הקרואטית מתעלמת מנורבגיה, דנמרק ושבדיה ומעלה את מלטה (!) למקום הרביעי. ההצבעה הצרפתית מתעלמת מדנמרק, מעלה את ספרד למקום החמישי וגורמת לנורבגיה לפתוח פער של 11 נקודות משבדיה. ההצבעה ההונגרית מתעלמת משבדיה ומעלה את צרפת למקום הרביעי. ההצבעה הבלגית מתעלמת משבדיה ומעלה את דנמרק וספרד לשוויון במקום השני. נורבגיה מובילה בפער של 20 נקודות. ההצבעה הבריטית מורידה את שבדיה למקום השלישי ומתעלמת מדנמרק, צרפת יורדת למקום החמישי. ההצבעה הפורטוגלית מגדילה את הפער בין נורבגיה לשאר – 21 נקודות הפרש בין נורבגיה לספרד. ההצבעה היוונית מעלה את מלטה למקום החמישי על חשבון צרפת. המנחה שוב אומרת שהשיר המוביל הוא "נוסטלגיה" ומיד לאחר מכן מתקנת ל"נוקטורן". ההצבעה השבדית מתעלמת מנורבגיה ומספרד ומעלה את דנמרק למקום השלישי. ההצבעה הדנית נותנת רק 2 נקודות לנורבגיה ומעלה את צרפת למקום החמישי ואת שבדיה בחזרה למקום השני. ההצבעה הסלובנית מתעלמת מספרד ומעלה את הפער בין נורבגיה לשבדיה ל-23 נקודות. ההצבעה הישראלית מעלה את צרפת לשיוויון במקום הרביעי עם דנמרק, מעלה את ספרד למקום השני, אך גם נותנת 10 נקודות לנורבגיה ומתעלמת משבדיה מה שחותם את הניצחון הנורבגי. ההצבעה היוונית מורידה את דנמרק למקום החמישי ושמה את הדובדבן על עוגת הניצחון הנורבגי. נורבגיה מנצחת בפעם השנייה, ספרד שנייה, שבדיה שלישית, צרפת ודנמרק חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
המנחה מכריזה על הזוכים ובלונים נופלים להם מהתקרה בגרין רום. הצוות הנורבגי עולה לבמה. המנחה מזמינה את Paul Harrington ו-Charlie McGettigan הזוכים מהשנה שעברה, להעניק את הפרס למלחין הזוכה. המנחה נפרדת מהקהל ומציגה שוב את השיר הזוכה שעולה להופעת זכייה, אשר בה מושרות מספר שורות באנגלית. זיקוקים על הבמה וקרני לייזר ירוקות בוהקות מלוות את סיום המשדר.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  פולין – פותחים עם השיר המצוין הזה. מוזיקת עולם פולנית לפנים. Justyna Steczkowska עוצמת עיניים, חובקת ידיים ושרה על להיות "לבד", בפולין כמו בפולין. שיר בלי פיזמון, בלי Hook. יש ביט קבוע שמלווה את השיר. שלושה נגני כינור/חליל בבגדים מסורתיים ושתי מלוות בשמלות שחורות. Steczkowska עצמה בשמלה שחורה מבריקה וז'קט אפור חצי שקוף.

02.  יוון – פתיח מדוקלם ביוונית עתיקה מעניק לשיר אווירה אתנית אמיתית. אחד השירים היוונים היותר "יווניים" שהיו בתחרות. בלדה אתנית קליטה יחסית, גם אם כבדה, ללא שטיקים רגילים של אירוויזיון, מאד מקומי. הבמה מאותרת באלומות אור המאירות על Elina Konstantopoulou והלהקה הלבושים בלבן. זכה למספר גרסאות ים תיכוניות, כמו גרסה בעברית של אורנה ומשה דץ, גרסה קרואטית, גרסה סרבית של Lepa Brena ולמיטב זכרוני עוד כמה.

03.  פורטוגל – שיר גוספל באירוויזיון? Hell yeah. שוב, עם מדברים על שירים שמתכתבים על מה שהולך מחוץ לתחרות, אז זה מאד אורבני-אמריקאי. זה מאד לא פורטוגלי באופן שבו אנחנו רגילים, אבל זה מאד פורטוגלי בעיני הפורטוגלים שכן זה מייצג את האוכלוסייה השחורה הגדולה במדינה. זה מצוין, קולח, גרובי. להקת גוספל קטנה אחראית על הליווי.

04.  בוסניה הרצגובינה – שיר שונה ממדינה זו. לא עוד שירים מיושנים, שירי כאב וזעם. השיר מוגדר כפאוור בלאד, שיר מורכב ויפה, זמר מצוין, אך לצערי הוא לא עובר מסך ולא מצליח למכור את השיר. השיר נפתח בקרני לייזר שיוצרות ריבועים תלת ממדיים. המלווים עומדים קרוב אליו, ונראה שהוא שכר את שירותיהם של מלווים מקומיים.

05.  הונגריה – בלדה סופר כבדה. הונגריה כאילו הצליחה במקרה בשנה שעברה, שולחת שיר שכתוב עליו חוסר הצלחה בתחרות: גבר עם קול צרוד וחרוך יושב על הפסנתר עם משקפי שמש שר שיר מלנכולי. זה משאלת מוות, אבל אני מחבב את זה על הקדרות שיש בשיר, אפילו שזה נשמע כמו בלדת רוק סובייטית משנות השמונים. חוץ מזה שאני תמיד מעריך אנדרדוג טוב.

06.  דנמרק – בלדת ניו אייג' מודרנית וחדשנית, ללא דרמה או מודולציה. זה מצליח להיות ולהישמע אטרקטיבי גם בלי כל השטיקים האלה, זה אקוסטי, עדין וחמוד מאד. צליל כינור מפלח את השיר, כמו גם בנג'ו שנותן לשיר את הביט שלו. Aud Wilken נראית מדהים מעפעפת בריסיה הכבדים ונראית כמו איילה אצילית.

07.  צרפת – שיר הפופ המודרני והקליט הראשון של הערב, וכנראה גם היחיד. Nathalie Santamaria מתנועעת בקלילות ובחושניות על הבמה, לובשת עליונית בצורת מחוך וכמו כולם ז'קט שחור ומכנסיים שחורים. מחפשים שיר שמתרגם גם במעט את מה שהולך מחוץ לעולם האירוויזיון המנותק? מצאתם. זה עובר כמו חמאה בגרון ונשמע מאד מרענן בים הבלדות והכבדות הכללית.

08.  קפריסין – שיר מלא אווירה ודרמה עם אלמנטים פולקלוריסטיים-יווניים בולטים. דרמה ים תיכנית מכושפת. בימוי והעמדה מבריקים, עבודת מצלמה מצוינת. Alexandros Panayi נותן הופעה ווקלית מצוינת וכובש את הבמה. הלהקה/ווקליסטים מנגנים על שלל כלי נגינה בחלקים האתניים והתזמורת משדרגת את השיר הזה.

09.  נורבגיה – בלדה נוגה, מנגינה עגולה וחנפנית, נפתח בזמרת ששרה בקול מלאכי וממשיך בלהקה שמנגנת את השיר ומנגנת ומנגנת. זה נראה מצוין על הבמה, קודר, אבל מצליח להעביר אווירה שמימית. זה השיא של הצלחת מוזיקת העולם באירוויזיון, וכיאה לאירופה, הם יודעים לקבל רק מוזיקת עולם לבנה, סקנדינבית, נקייה, חלילה לא משהו יווני, טורקי או פלמנק ספרדי, כן?

10.  טורקיה – השיר נפתח בצעקות טורקיות שכבר התרגלנו לשמוע באירוויזיון, אבל הופך במהרה לבלדה מערבית שמסתיימת בביג נוט. פיזמון הרמוני חמוד, להקת הליווי לוקחת חלק נכבד בשיר. Arzu Ece יפהפייה ושוב לבושה בשחור, בעלת קול עמוק, אבל נדמה שהמלודיה מושכת את השיר ושהיא מנסה להדביק את המלודיה במקום להשתמש בה לטובתה. לא עובר לצערי בלייב.

11.  בריטניה – כנראה שיר הראפ-היפ-הופ הראשון ואחד היחידים אי פעם על בימת האירוויזיון. המילים הם קלישאה אחת גדולה ואין פה הרבה מקוריות. שני הראפרים עושים עבודה טובה גם בתנועה, אבל הבחור שאחראי על הפיזמון לא יודע לזוז וזה נראה מגושם. אם יש משהו שהאירופאים לא אוהבים זה מוזיקה שחורה, אבל יש כאן את היתרון של האנגלית ושוב מוזיקה עדכנית בתחרות שהיא עצמה מנותקת. במובן הזה ההישג של השיר זו הצלחה עצומה.
12.  קרואטיה – קרואטיה נכנסת לתקופת הזהב. הם מבינים מה עובד בתחרות, ושולחים נאמבר שהוא הרבה יותר מסך חלקיו. Danijela Martinović בשמלה לבנה גדולה עם צווארון לבן, Lidija Horvat-Dunjko לובשת כמוה שמלה גדולה אך באדום. השיר בעל ניחוח פולקלוריסטי, אבל מדובר בעיקר ב-easy listening שעובד יפה על אוזניים מערביות. שימוש באופרה באופן מושכל, חכם ומוגבל. מלודיה פשוטה וקליטה.
13.  ספרד – פאוור בלאד אמיתית, שכבר נאמר כאן שקיבל שדרוג מצוין על ידי התזמורת. הבתים נשמעים גנובים מ-"Private Dancer" של Tina Turner. ה-הופעה הווקלית של הערב, ובדומה ל-Edyta Górniak מהשנה שעברה, הדבר מתוגמל יפה על ידי צוותי השיפוט ברחבי היבשת. הרבה צעקות ודרמה. Anabel Conde נראית מאד טבעי על הבמה, גם אם קצת goofy לטעמי, אבל מספיק כדי לעורר סימפאטיה.
14.  מלטה – בלדת פופ-בלוז. Mike Spiteri עם קול רוקיסטי, אבל לא צרוד מידי. צלילי הרמוניקה וכינור. הבתים נשמעים מבטיחים, אבל אז מגיע הפזמון הגנרי והעיבוד היבש שלא לוקח את השיר לשום מקום. אלומת אור שוטפת את פניו של Spiteri באפקט מצוין, שעובד יפה על הבמה ומשתלב עם האווירה של השיר. ההופעה עצמה סולידית ועוברת טוב בלי להתאמץ יותר מידי, משהו שמלטה חטאה בו יותר מפעם אחת ועוד תחטא.
15.  סלובניה – בלדת פופ בעלת מלודיה עגולה וחנפנית שגורדה מסוף הסבנטיז-תחילת האייטיז. מסוג השירים שעוברים יפה מאד את מכשול השפה בזכות זה שהם נשמעים מאד מוכרים. יש מודולציה בסוף ש-Darja Švajger מבצעת טוב מאד, וכן היא זמרת טובה אבל כל הסגנון הזה מתקתק לי מידי.
16.  שבדיה – בלדת מייקל בולטון, adult contemporary, בולטת בהיותה בלדת פופ רגילה לחלוטין בים האתניות והפולקלור על הבמה. זה קולע לאוזניים מערב אירופאיות ולשופטים המזדקנים בעיקר, Johnny Logan של שנות ה-90 אם תרצו. מנגינה עגולה, מבנה שיר מוכר ולהקת ליווי שתומכת ב- Jan Johansen מבלי להעפיל עליו. אני זוכר שבזמנו חשבתי שהוא גבר יפהפה.
17.  אוסטריה – Stella Jones בשיר פופ-ג'אז קצבי. יש לזה הוק מאד ברור, אבל השיר נראה קטן ומחוץ לחבורת השירים המובילה שהייתה הרבה יותר בומבסטית, דרמטית, ייחודית ופולקלוריסטית. זה עוד שיר שנשלח כמה שנים מאוחר מידי, הרי מדובר במוזיקת אייטיז אמריקאית, שהייתה יכולה לעבוד הרבה יותר טוב ב-1992 לדוגמה.
18.  איסלנד – בלדת ניינטיז טיפוסית. פופ-רוק פסטיבלי, עם מודולציה לראת סוף השיר והכל. נוסחתי מידי, ועדיין לא מצליח להתעלות מעבר לממוצע. Bo Halldórsson לבוש כמו כולם בשחור, עם קולר של כומר ומכנסיים בגזרה גבוהה, גבוהה מידי.
19.  בלגיה – וולוניה לא מצליחה להתקדם אל תוך העידן החדש של האירוויזיון ושולחת את Frédéric Etherlinck הנאה עם שיר שלום דלוח, נוסחתי ואייטיזי, שנשמע לפרקים כמו "אמן" הישראלי במלודיה. זה קיטש עטוף בעטיפת בלדת רוק, וזה לא עובד בשום צורה. המלווים והמודולציה רק מעצימים את תחושת הקיטש המיושן.
20. אירלנד – בוא נתחיל מזה שהשיר גנוב מ-"Moonlight" של Julie Felix. ההפקה כולה משלימה את הלחן ויוצרת שיר רטרו די משעמם וחיוור, אירלנד לא מתאמצת אפילו קצת עם השיר הזה. מעניין אם שיר כזה בפולנית היה מגיע למקום ה-14 כמו אירלנד או יותר נמוך? אל תענו לי, אני יודע את התשובה. הקהל מרים לו בטירוף.
21.  ישראל – בלדת משה דץ, חצי תפילה, חצי פופ easy listening, מלא קיטש. זה פורט על נימי הרגש, העמדת צדי צרפתי טיפוסית ודביקה. עבודת מצלמות מצוינת, אבל זה מביך אותי להסתכל על זה, כל כך מזויף. אז היינו בטוחים שאנחנו זוכים, היום אנחנו מבינים שזה היה כל כך מנותק שהיה לנו מזל להגיע לטופ 10. מי זה המנצח החתיך?
22. גרמניה – בלדת שלאגר בזויה על אמונה באלוהים. אני לא כל כך מבין מאיפה החשיבה, ששיר דתי יכול להצליח בתחרות. Tatjana Cheyenne Penniston נראית נורא, לבושה בסחבה לבנה, ושיער סתור. היא מדקלמת במקום לשיר ומזייפת את נשמתה כשצריך להגיע לתו בודד. עלובה.
23.  רוסיה – Philipp Kirkorov הבלתי נלאה בבלדה דרמטית, סובייטית מאד, מיושנת. הופעה מוגזמת של קירקורוב שנראה כמו Elpida עם איפור מוגזם. הופעה מאד לא נינוחה ומלאת פאתוס. השיר עצמו הוא מהומה רבה על לא מאומה. זה מגיע לאירוויזיון כנראה 5 שנים מאוחר מידי, שכן התחרות השתנתה מאד וכבר לא מתלהבת מדרמות מיושנות.

המנחה:
Mary Kennedy – מהאציליות שבמנחות התחרות. רהוטה, מדויקת, נעימה. המבטא שלה בצרפתית קרוב למושלם. מסמלת סופה של תקופה, של המנחים הרשמיים והכבדים. לאחר מכן המנחים יהפכו להיות יותר "פופיים" במידה מסוימת על מנת לפנות לקהל הצעיר.

הגלויות:
על רקע חלון לבן, תמונות קטנות מתחלפות של המבצעים מסתובבים וחווים את אירלנד. תמונות נוף וקלוז-אפים של המשתתפים. סתם ולא מיוחד.

Interval act:
Lumen – זהו שם השיר אותו שרים בלייב להקת Clannad, בריאן קנדי, תזמורת ה-RTE ולהקת נזירים. ייאמר לטובתם שגם אחרי אירוח אחר אירוח אחר אירוח האירים מצליחים לחדש ולהביא את האירוויזיון למקום חדש.

מעניקי ניקוד בולטים:
ישראל – דניאל פאר, מנחה אירוויזיון 1979.

שירים במצעדים:
נורבגיה – מקום 6 בפלנדריה, מקום 13 בהולנד, מקום 24 בוולוניה, מקום 26 בשבדיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Rien que pour toi" של Dominique Malerat מגיע למקום התשיעי, בלדת רוק-ניו וייב צרפתית. "Lola" של Largo הוא שיר רגאיי-פופ מגניב ומודרני, מסיים חמישי. "Soleil et lune" של Teddy Laventure הוא פופ צרפתי קליל וחמוד בליווי אקורדיון וקולות גבוהים, מעולה! מקום שמיני.
* בוסניה והרצגובינה – "Cuvaj se" היא בלדת רוק רך טובה, "Opila me jedna jesen" היא בלדה יותר בלקנית, שקטה ואקוסטית. "Raduj se" הוא שיר עם mood.
*קרואטיה – "Mjesec je jak afrodizijak" של Marinela Malic הוא דאנס נכון למקום ולזמן. מקום אחרון עם 0 נקודות. "Oluja" של Mira Simic היא בלדת פופ-גוספל טובה, מקום רביעי.
* ישראל – "אהבת דוד" של בנות יעקב הוא פופ מצוין, מקום שביעי. "לילה טוב אירופה" לחן והפקה של עופר ניסים, להיט בכל קנה מידה, מקום שני.

"אל הגאולה" של חיה סמיר הוא פופ-אתני מגניב לחלוטין, היה יכול להיות שיחוק אמיתי, זה ישראל שמבינה מה קורה באירוויזיון באותה שנה, מקום שישי. "כסף" של לימור עזריה-טויטו הוא פופ גל חדש ניינטיזי טיפוסי, מקום 13 ואחרון. "כמו בריז'יט" של טלי קורן במקום ה-11 זכור בזכות השורה "אתה שפוט יה בן תרבות, מה עשתה לך ההיא עם השדיים", אבל זה פופ טוב.
* נורבגיה – "Sanger i regn" של Betty & The Beagles הוא בלדה עם לחן קצת דל אבל אווירה פולקלוריסטית שמשתלטת על התחרות בגדול. השיר לא עולה לגמר. "Kom inn te mæ" של Helga Hægeland מגיע למקום השמיני והיא בלדת פולק מלודית וחמודה. "Fjelltonelek" של Tone Krohn Henriksen הוא עוד קטע פולק קלטי חמוד וזורם שלא עולה לגמר.
* פורטוגל – "Travo doce" של Ana Sofia היא בלדת פולקלור מעולה, מקום חמישי.

"Plural" של Teresa Brito הוא כבר מוזיקת טימבה קצבית ושמחה, מקום שלישי.
* סלובניה – "Dober dan maj" של Cudezna Polja הוא פופ-רוק שחורג מהשטיק הבלקני הקבוע, טוב מאד.
* שבדיה – "Du är drömmen jag drömt" של Björn Hedström הוא פופ-שלאגר עם הרגשת אייטיז. "Det vackraste" של Cecilia Vennersten הוא פופ ניו-אייג' שנכתב על ידי שלישיית One more time, מקום שני וקרוב מאד לזכייה.

* טורקיה – "Ikibin bir" של Orient Ekspres מגיע למקום השני, טורקיה על היפר עם גיטרות חשמליות, צלילים אוריינטליים אלקטרוניים ואווירה מזרחית.
* בריטניה – "Then There's a Knock at the Door" של FFF הוא רוק בריטי עדכני שמעולם לא נשמע בקדמים של המדינה. מקום שמיני ואחרון. "I'm Just Your Puppet on a String" של Londonbeat הוא רוק סיקסטיזי עם השפעות בלוז, מעולה, מקום שישי.

* בקדם האירי – יש דיבור על שליחת המקום השני לתחרות – "Always you" של Naoimh Penston – עקב הדמיון הנורא בין השיר האירי לבין "Moonlight" של Julie Felix. כאמור זה לא קורה לבסוף. הייתה ספקולציה לפיה השיר הזוכה נבחר בכוונה כדי שלא תהיה זכייה רביעית. לאחר האזנה לקדם אני יכול להגיש בלב שלם, כי הקדם היה כל כך גרוע ולא נראה שהיה שם שיר שהיה יכול להגיע גבוה יותר מהשיר שנבחר לבסוף.
* בקדם הנורבגי – Geir Ronning מגיע למקום השביעי. פינלנד תישלח אותו ב-2005. Secret Garden עולים לגמר על חודם של 2% בלבד, אבל לוקחים את הגמר בגדול.
* בקדם הטורקי – הזמרת המקורית של השיר "Sev" הייתה Yeşim Dönüş Işın. לפי השמועות, הוחלט להחליפה לפני הקדם מאחר והייתה שמנה.
* בקדם הקרואטי – Boris Novkovic מגיע למקום השישי ויישלח ב-2005. Srebrna Krila נציגי יוגוסלביה 1988 מגיעים למקום השביעי. Ivan Mikulic מגיע למקום ה-11 ויישלח ב-2004. Nina Badric מגיעה למקום ה-17 ותישלח ב-2012.
* בקדם הבריטי – ה-BBC מחליט לחזור לקדם מרובה משתתפים ולעזוב את שיטת הקדמים הפרטיים. אחת ממשתתפות הקדם היא Sox, הלא היא סמנת'ה פוקס, המגיעה למקום הרביעי.
* בקדם הקפריסאי – Michalis Hadjiyiannis מגיע עם שני שירים למקום השני והשלישי. הוא יישלח ב-1998.
* בקדם השבדי – למקום החמישי מגיע הרכב, שאחד מחבריו הוא Simon Adahl, שהיה גם חלק מההרכב שייצג את שבדיה ב-1990. Arvingarna נציגי 1993, מנסים גם כן את מזלם.
* בקדם הדני – רשות השידור מחליטה כי ההכרעה על השיר המנצח תהיה על ידי צוות שופטים במקום על ידי הקהל. השיר הזוכה מתקבל בהפתעה ולא זוכה לפופולריות בתחילה במדינה. עובדה שמשתנה לאחר שהשיר מסיים במקום החמישי באירוויזיון.
* בקדם הסלובני – גם כאן מוחלט כי הזוכה ייקבע על ידי שופטים ולא על ידי הקהל בבית. למקום השני מגיע צמד, בו אחד הזמרים הוא Oto Pestner שייצג את יוגוסלביה כחלק מהרכב ב-1975.
* בקדם הישראלי – דנה אינטרנשיונל מגיעה למקום השני, תישלח ב-1998 וגם תזכה. לאה לופטין מגיעה עם עופר לוי למקום השלישי, אחרי שהייתה חלק מההרכב שנשלח ב-1976.
* בקדם המלטי – Claudette Pace במקום השני. היא תישלח ב-2000. עוד ברשימת המשתתפים: Mary Spiteri נציגת 1992, Enzo Gusman הנון-נציג של 1976, Georgina נציגת 1991 ו-Miriam Christine Borg שתישלח ב-1996.

פרטי טריוויה:
* שיטת הרלגציה מאפשרת ל-5 מתוך 6 המדינות, שהגיעו למקומות האחרונים ב-1993 לחזור לתחרות: בלגיה, דנמרק, ישראל, סלובניה וטורקיה הן החוזרות. המדינה השישית היא לוקסמבורג שפרשה ב-1994.
* שיטת הרלגציה מנפה את 7 המדינות שהגיעו למקומות האחרונים בשנה שעברה: אסטוניה, פינלנד, ליטא, הולנד, רומניה, סלובקיה ושווייץ שסיימו אחרונות ב-1994 נאלצות לצפות בתחרות מבלי לשלוח נציג.
* לאחר הזכייה בשנה שעברה, RTE היו מוטרדים מהשאלה האם יוכלו להרשות לעצמם כלכלית לארח בפעם השלישית ברציפות. ה-BBC הציע לקחת מהם את האירוח ואפילו הייתה הצעה על השולחן להפקה משותפת בבלפסט, בירת צפון אירלנד.
* האירים לוקחים על עצמם לבסוף את האירוח בשנה זו, אך מיד מבקשים רשות מה-EBU לוותר מראש על הנחייה בשנה הבאה אם ינצחו שוב. מה שהם לא ידעו שזה אמנם לא יהיה בשנה הבאה, אבל כן בעוד שנתיים. הם גם לא ציפו את הבום הכלכלי שיאפשר להם את האירוח האחרון והמפואר ב-1997.
* ה-EBU מחליט להוריד את מכסת המשתתפות בחזרה ל-23 כדי למנוע מצב בו אורך התחרות עולה של 3 שעות.
* אורך התחרות עומד על כ-2:51 שעות.
* ערב התחרות השיר ההונגרי הוביל בהימורים כ-most likely לסיים עם 0 נקודות.
* Arzu Ece חוזרת לייצג את טורקיה בפעם השנייה, לאחר שעשתה זאת ב-1989 כחלק מהרכב.
* הבחירה הפנימית בגרמניה יוצרת חוסר שביעות רצון ציבורית. הייתה ביקורת רבה כלפי בחירה בצמד לא מוכר עם שיר שאינו מותאם לתחרות, לדברי המבקרים. הופעתה של הסולנית והתוצאה הסופית גררו תגובות קשות במדינה.
* רשות השידור הרוסית בוחרת ב-Philipp Kirkorov ברגע האחרון, שבועיים לפני תחילת שבוע החזרות בדבלין. Kirkorov נבר ברשימת שירים שהקליט וטרם ראו אור, ומצא שניים כאלה: "Karnaval" ו-"Kolybelnaya dlya vulkana". השיר האחרון נבחר, ולאחר התחרות התברר כי השיר הוקלט ושוחרר ב-1985 על ידי הזמרת המולדבית Anastasia Lazariuc תחת הכותרת "Buna seara stelelor".

* סערה זוטא מתעוררת כאשר הצוות הישראלי מבקש לשיר עם פמוטים ונרות דולקים על הבמה כמו בקדם וההפקה האירית מסרבת משיקולי בטיחות. הצוות הישראלי לוחץ ולוחץ ללא הועיל.
* אמנם לא היה סיכוי רב שהשיר האירי יזכה, אך ליתר ביטחון הטלוויזיה האירית מסכמת עם ה-EBU, כי גם במקרה של זכייה אירית, הם לא יארחו את התחרות. זאת מאחר והאירוח במשך 3 שנים רצופות היה נטל כלכלי על רשות השידור המקומית.
* השיר הזוכה עורר סערה בהיותו בעיקר אינסטרומנטלי, מבוסס על אינטרמצו של כינור. החלק הלירי בשיר כלל רק 24 מילים. אמנם השיר הבלגי ב-1983 כלל רק 11 מילים והשיר הפיני ב-1998 יכלול רק 6 מילים, אך השיר הנורבגי נתן משקל גדול יותר למוזיקה מאשר לשירה.
* לאחר התחרות, שבדיה פונה ל-EBU בבקשה לפסול את הניצחון הנורבגי, עקב הנ"ל.
* נורבגיה מקבלת הכי הרבה פעמים 12 נקודות – 6 פעמים בסך הכל. קרואטיה ושבדיה מקבלות 3 פעמים 12 נקודות, דנמרק, מלטה, ספרד ובריטניה מקבלות פעמיים 12 נקודות, קפריסין, יוון וישראל מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* נורבגיה מקבלת נקודות מהכמות הרבה ביותר של מדינות – 19 מדינות ניקדו אותה. אחריה צרפת עם ניקוד מ-17 מדינות.
* באופן מקרי למדי, אחרי 3 ניצחונות איריים ברצף זוכה נורבגיה, כאשר הכנרית, זו שמקבלת הכי הרבה זמן מסך בהופעה הנורבגית, היא אירית.
* קרואטיה מגיעה למקום הגבוה בהיסטוריה הקצרה שלה – למקום השישי. זו גם הפעם הראשונה שבה נכנסה לעשרת הגדולים. בשנה הבאה שיא זה יישבר.
* סלובניה מגיעה למקום הגבוה בהיסטוריה הקצרה שלה – המקום השביעי. לצערה, שיא זה נשמר עד היום.
* זו הפעם האחרונה שבה מנחה את התחרות מנחה בודדה. החל מהשנה הבאה שני מנחים או יותר…
* בצוות השיפוט הפולני ניתן למצוא את Edyta Górniak, נציגת השנה שעברה. בצוות השיפוט הספרדי ניתן למצוא את Alejandro Abad, נציג השנה שעברה. בזה הפורטוגלי ניתן למצוא את Anabela, נציגת המדינה ב-1993.
* רשות השידור הרוסית רמזה לצופיה ש-Philipp Kirkorov זכה בתחרות. כדי לתת את הרושם הזה, הרוסים שידרו את ההופעה של קירקורוב אחרונה ולא שידרו את החלק של הניקוד…
* תכנית יוונית על מאחורי הקלעים של אירוויזיון 1995:

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: