הקדמה:
כנראה השנה שבה הגיעה לשיא תקופת המשבר שעוברת התחרות. השירים וההופעות ברמת הופעות בבימות בידור, התוצאות מזעזעות, כנראה הזוכה התמוה והלא ברור ביותר עד כה והכל עטוף באחד האירוחים המביכים, המגושמים וחסרי החן בתולדות התחרות. לפחות ב-1991 היה איזה חן איטלקי וכאוס דרום אירופאי טיפוסי. כאן הכל מסודר, אבל חיוור, עייף, חסר מעוף. המנחים הזויים, הבמה כנראה המכוערת ביותר שראינו מזה זמן רב, משעממת ואפורה והאולם ענק, ענק מידי ונותן אווירה של הפנינג. הקהל רחוק מהבמה ונראה כמו נמלים קטנות וחסרות קשר למה שמתרחש על הבמה.
שיטת הרלגציה כבר עולה לכולם על העצבים. נוצר מצב, שמדינות קבועות מורחקות ועושות שנה-שנה עם מדינות אחרות. פינלנד היא הדוגמה הקיצונית ביותר שהחל מ-1994 עושה שנה כן שנה לא. למקדוניה יש יותר הרחקות מהשתתפויות. גם רומניה, בוסניה ושוויץ עושות שנה שנה. מחליטים על שינוי: החל מהשנה הבאה שיטת הרלגציה משתנה, ול-2002 יעפילו אוטומטית מלבד 4 הגדולות גם הטופ 15 של השנה + המדינות שהורחקו השנה.
ההצבעות ממשיכות להיות בעייתיות, אבל זה לא קרוב אפילו למה שמחכה לנו בשנים הבאות. הכי בולטת היא לטביה שמסיימת עם 16 נקודות בלבד, 8 מאסטוניה ו-8 מלטביה השכנות… אירלנד מסיימת עם 6 נקודות, כאשר 5 מתוכן מבריטניה השכנה. מתוך 29 הנקודות שקיבלה בוסניה, 17 הם מידידותיה היוגוסלביות שלעבר קרואטיה וסלובניה. פורטוגל מסיימת עם 18 נקודות: 12 מצרפת עמוסת המהגרים ו-6 מספרד השכנה. טורקיה מקבלת 10 נקודות מיוון ו-7 נקודות ממדינות המהגרים גרמניה וצרפת, מה שמבטיח לה מקום בתחרות בשנה הבאה, ממש כמו במקרה של בוסניה.

מהלך הערב:
קופנהגן, דנמרק. הסמליל של התחרות השנה הוא 4 אליפסות שיוצרות צורה של לב.

התחרות נפתחת בהצגתו ומיד עוברים לאולם. השיר הזוכה של השנה שעברה מושר על ידי Olsen Brothers. הם צועדים לבמה ומיד לאחר מכן שרים את שירים החדש ”Walk Right Back", שיר נורא. שני השירים בפלייבק והאחרון מלווה על ידי להקת מלוות עם חמת חלילים. בשמי העיר מתפוצצים זיקוקים, למרות שנראה שזה צולם מראש. הבמה מחרידה ותעשייתית. זה נראה כאילו אין במה ושמדובר באתר בנייה.

סמליל התחרות קיים ברמה הפיזית והוא מרחף מעל הבמה. הבמה כל כך גדולה, כך שהזמרים הולכים בה לאיבוד. הקהל מסתובב ברחבי האצטדיון כאילו היה מדובר ב… ובכן… איצטדיון. המנחים עולים לבמה לאינטרו מביך ומלחיץ במיוחד. כל הערב הולך להיות בחרוזים באנגלית, צרפתית ודנית. בתחילת כל שיר עולה באנר המציג את דגל המדינה, פשוט ונקי, על רקע לבן. לצידו מופיע שם השיר והמבצע ובפונט קטן יותר פרטי כותבי השיר. אחרי 6 שירים, המנחים חוזרים לקדם צ'ט עם המתמודדים, הנערך בזה הרגע ככל הנראה. אחרי 12 שירים, המנחים חוזרים עם עוד כמה פנינים בחרוזים משעשעים, או שלפחות שעשעו את האימא של מי שכתב אותם. הם מציגים את הפסלון שיינתן לזוכה בקטע כאילו מצחיק. אחרי 16 שירים, המנחים חוזרים בקטע, שבו הם כאילו מפלרטטים ועושים מעשי כשפים ושאר עבודה זרה. הם יקפצו שוב לביקור להציג את ה-recap ולהציג את Aqua, ואז שוב בהצבעות כמובן. ערב התחרות הפייבוריטית לזכייה היא יוון ואחריה שבדיה וסלובניה.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד כמו בשנה שעברה, ובפעם האחרונה, ללא דגלים. לעומת לוח הניקוד של השנה שעברה, הוא פחות פוסט-מודרני ויותר נקי ואסתטי. הרקע הוא האליפסות של סמליל התחרות, המסתובבות על רקע שחור. שמות המדינות בלבן, כמו גם הניקוד הנוכחי. המדינה המובילה בכל רגע נתון צבועה ברקע צהוב-חרדל.

אחרי ההצבעה ההולנדית, אסטוניה נמצאת במקום הראשון. לאחר ההצבעה האיסלנדית, שוויון במקום הראשון בין דנמרק לאסטוניה כאשר יוון שלישית, צרפת רביעית וסלובניה חמישית. ההצבעה הבוסנית מתעלמת מדנמרק ומעלה את צרפת למקום השני אחרי אסטוניה. ההצבעה הנורבגית מעלה בחזרה את דנמרק למקום השני, שתי נקודות הרחק מאסטוניה. ההצבעה הישראלית מעלה את יוון בחזרה למקום השלישי, את ספרד לחמישי ומצמצמת את הפער בין אסטוניה לדנמרק לנקודה אחת. ההצבעה הרוסית מתעלמת מדנמרק ושמה את יוון וצרפת במקום השני בשוויון 3 נקודות בלבד אחרי אסטוניה, ספרד עולה למקום החמישי. ראש החץ המרובע של הערב הוא אסטוניה-יוון-צרפת-דנמרק, והפער ביניהן קטן. ההצבעה השבדית מעלה את יוון למקום הראשון, נקודה לפני יוון, ואת סלובניה בחזרה למקום החמישי. ההצבעה הליטאית מעלה את אסטוניה בחזרה למקום הראשון, 6 נקודות לפני יוון. ההצבעה הלטבית מעלה את דנמרק למקום השני ומורידה את יוון לרביעי ובעיקר פותחת את הפער בצמרת – 13 נקודות בין אסטוניה לבין דנמרק במקום השני. ההצבעה הקרואטית מצמצמת את הפער ל-3 נקודות בלבד. ההצבעה הפורטוגלית מעלה את דנמרק למקום הראשון ואת צרפת לשני. נראה שיוון מתנתקת מהחבורה וראש החץ הוא כעת משולש: דנמרק-צרפת-אסטוניה. ההצבעה האירית מעלה את אסטוניה למקום השני. בשלב זה אציין שהמנחה נראה סובל, ומת לסיים עם הערב הזה, הבעות הפנים שלו ושפת הגוף הכללית שלו פשוט זועקים, הוא מחייך את החיוך העצבני ביותר שיצא לי לראות. מגישת הנקודות הספרדייה הטיפשה מתקשה להגות את השם "סלובניה" מה שיוצר רגע משעשע או מרגיז, תלוי באיזה מצב רוח אתם. בשלב זה דנמרק ואסטוניה מתנתקות מצרפת והן כרגע ראש החץ עד סוף הערב. הפער ביניהן הוא 6 נקודות לטובת דנמרק. ההצבעה הצרפתית מצמצמת את הפער ל-2 נקודות ומעלה את יוון בשוויון עם צרפת למקום השלישי. דנמרק מתחילה לקבל ניקודים נמוכים יחסית וההצבעה הטורקית מעלה את אסטוניה בחזרה למקום הראשון ואת שבדיה למקום החמישי. אסטוניה הולכת להוביל מעכשיו ועד סוף ההצבעה. ההצבעה הבריטית מעלה את הפער ל-8 נקודות. המנחים מזכירים לנו שרק 15 המדינות שיסיימו במקומות הראשונים יעפילו לתחרות של השנה הבאה. ההצבעה הסלובנית מעלה את הפער ל-10 נקודות וההצבעה הפולנית כבר מעלה את זה ל-15 נקודות. ההצבעה הגרמנית מצמצמת את הפער ל-13 ונותנת קצת תקווה לדנים. ההצבעה האסטונית מצמצמת את הפער לנקודה 1. ההצבעה המלטית דוחפת את קרואטיה לטופ 10 ומגדילה את הפער בין אסטוניה לדנמרק ל-7 נקודות. ההצבעה היוונית נותנת רק 6 נקודות לדנמרק וחותמת את הניצחון האסטוני. ההצבעה הדנית מחזירה את מלטה לטופ 10. אסטוניה זוכה, דנמרק שנייה, יוון שלישית, צרפת ושבדיה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
הזוכים עושים את דרכם לבמה, שם הם מקבלים את הזרים המוזרים בתולדות התחרות. המנחה מנסה להכניס משפט ולשאול את הזוכים איך הם מרגישים, אבל Tanel Pader, זוכה השנה שעברה, מרגיש צורך לצרוח במבטא אמריקאי מזויף. המנחים נפרדים, ושוב ברגע מביך ולא נוח. הופעה של השיר הזוכה ובסיומו זיקוקים נורים מכל עבר. תם לו אחד האירוויזיונים הגרועים שאי פעם ראיתי.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1. רוסיה – רוק בריטי חמוד חמוד של הלהקה הזו עם הזמר הכמעט אנדרוגיני, שאין לי מושג מה הוא שר, אבל הוא עושה את זה בהרבה חן. במידה מסוימת זה נראה שרוסיה מנסה לחקות קצת את Brainstorm הלטביים מהשנה שעברה, מינוס החנפנות. זה מאד שונה ומרענן בנוף השירים מאותה השנה, ונראה אפילו עדכני יחסית, למרות ששנות התשעים עברו כבר.

2. בוסניה והרצגובינה – מיוחד ומעניין. אינטרו אתני בוסני קסום וקישוטים אתניים שימשיכו לאורך השיר. זו בלדה בלקנית מודרנית, לא קיטשית, עם קצוות של מוזיקת עולם, אבל מאד פופית ונגישה. המעבר לאנגלית בבית השני נראה מאד טבעי. Nino Pršeš נראה כמו Ali G, למי שזוכר, לבוש כמו גזר ויכול ליצור רתיעה בתחילה, במיוחד עם המניירות והקולות שהוא משמיע. שיר שלם, מלודי, מקורי, קטן ומרענן.

3. הולנד – חביב מאד, Tori Amos לעניים. Michelle פותחת את הערב, היא יחפה ומשדרת מסר היפי גם בפרפורמנס וגם במילות השיר. היא והמלוות הולכות לאיבוד על הבמה והתפאורה האימתניים. בלדה שקטה סינגר סונגרייטר סטייל, אבל השיר ממצה עצמו מהר מאד. ל-Michelle אין קול גדול וגם הכריזמה לא איי איי איי.

4. צרפת – שיר שנשמע מקסים בסטודיו וקצת הולך לי לאיבוד על הבמה בביצוע חביב, אך לא מפיל. גם הבמה הגדולה מידי, והיעדר תפאורה תומכת בלדות פוגמת לצערי בתוצר הסופי. צרפת שולחת בלדה מודרנית וקומפטטיבית אחרי 3 שנים קשות בהן לא הצליחו יותר מידי. לראשונה, פזמון אחרון בשיר הצרפתי מושר כולו באנגלית. ביצוע ווקלי יציב של פאוור בלאד ראויה.

5. ליטא – פופ דיסקו-Fאנקי בכאילו, אבל הוא חצי אפוי ונראה כמו הופעת רחוב. לא מבין את החזרה לשנות השבעים ותודה לאל שאלו פרפורי הגסיסה של הסגנון הזה. ההופעה עצמה חלטוריסטית לחלוטין. ל-Erica Jennings קול חושני ומצוין, שמתאים לשיר, והיא מצליחה לעשות את המיטב מהשיר, אבל הראפרים קצת פתטיים ועם זמרי הליווי הכל נראה נורא שכונה.

6. לטביה – שיר שהוא באמת יותר מידי. שיר בדיחה ראשון של לטביה, שזה תמיד דבר מבורך, אבל גם בדיחה צריך לדעת איך לעשות. Arnis Mednis לא עובר מעבר לקהל המקומי, משהו שמדינה לא תמיד מבינה. בדיחה פנימית צריכה לרוב להישאר כבדיחה פנימית. הופעה חלטוריסטית ושיר חביב, גם אם מבחינת ליריקה יש בו סתירות.

7. פורטוגל – הקדם הגדול ביותר אי פעם עד לאותה עת התרחש בפורטוגל… וזה זכה. פקיד שומה וזמר שהוא שומה, בשיר שאין שום סיכוי שמישהו בפורטוגל מסוגל ליהנות ממנו. מתנועעים מצד לצד כמו שני טמבלים בשיר דבילי וקלישאתי. פורטוגל מוכיחה עד כמה היא מנותקת מהמציאות האירוויזיונית ותישלח לחשב מסלול מחדש. מצד שני, אם Tanel Padar & Dave Benton זכו, למה זה הגיע כל כך נמוך?

8. בריטניה – פופ-דאנס שלא מממש את הפוטנציאל שלו, קודם כל ובעיקר בגלל זמרת גרועה, שלא מסוגלת לשיר תו אחד כראוי. בנמוכים היא נעלמת, בגבוהים היא צורחת עד זיוף, שלא נגמר, וככל שהשיר ממשיך הקול שלה מתעייף יותר ויותר. זה מרים בטירוף בסטודיו, נשמע כמו בדיוק מה שהאירוויזיון היה צריך. בלייב זה בלי ניתן לשמיעה וכל ההעמדה לא מנצלת סנטים ממה שאפשר היה לעשות עם זה! מכעיס.

9. יוון – המדינה מראה סימנים ראשונים של אימפריית אירוויזיון בהתהוות וכל זה בחסות להקה שבדית למהדרין. פופ עם גיטרות ים תיכוניות, מודרני ועדכני. השיר עצמו לטעמי נורא פרווה, יותר מידי אמצע הדרך. Elena Paparizou נראתה מצוין, היחידה שאיכשהו הגישה סטייל וסקסיות אמיתית, אבל ווקלית כמו תמיד היא נשמעת כמו מייבש כביסה.

10. ספרד – נער שעשועים ספרדי בשיר לטיני קצבי, כל מה שהיה פופולארי באותן שנים בחלקים רבים בעולם, כולל בישראל, מוכת הטלנובלות וה-Natalia Oreiro. הרקדניות נראות טיפשות, עם כוריאוגרפיה בשקל ו-David Civera כל כך לא סקסי ומלוקק. שמישהו ייתן לו ריטלין. עם זאת, הוא זמר טוב ומופיע טוב. השיר עצמו? כמו שזה נשמע; פופ קליל, לא מעניין, רפטטיבי, שכבר שמענו טובים ממנו מסוגו.

11. איסלנד – מוזיקת חתונות של הצמד 2Tricky. אחד על הגיטרה והשני מתפקד כזמר ומשליך פה ושם תנועות ידיים מוזרות. הן מלווים על ידי שתי זמרות ליווי ושתי רקדניות של אתי פולישוק. זה נראה חובבני, השיר לא מעניין, נשמע תלוש, מיושן . המודולציה בפזמון האחרון לא עושה רושם על אף אחד, שיר מיותר.
12. קרואטיה – Tonči Huljić חוזר בשלישית או בשנית, אני כבר לא עוקב, כדי להתחנף לקהל האירופאי בשלל קיטשיות ושטיקים אירוויזיוניים ממוחזרים. זה עבד לו חלקית. כל תו בשיר הזה מחושב, לא אמיתי, אונס את האוזן, הפקה אובר-דרמטית שמחפה על שיר שמורכב מבית אחד וחוזר על עצמו ולחן סתמי ושבלוני. חבל, היה להם קדם מצוין באותה שנה.
13. סלובניה – שיר שחובבים משפריצים ממנו ללא סיבה ברורה. Nuša Derenda נראית כמו הדבורה מאיה, במלבושי עור בלתי אפשריים. הביצוע הווקלי נשמע רע בגלל אפקט של הד, ששומש בשיר יתר על המידה. מן בלדת פופ קצבית ודרמטית, שמזיעה ממאמץ יתר. מסוג השירים שהזדקנו מאד רע לאורך השנים ונשמע יותר ויותר רע ככל שהזמן עובר. לקראת סיום השיר, היא מפסיקה לשיר ומתחילה לצווח.
14. טורקיה – בלדה מנותקת חסרת ז'אנר מאחר והיא כל כך לא שייכת לשום מקום. Sedat Yüce נראה כמו מאפיונר עם שיער מלא בג'ל, מכנסיים לא תפורים למידותיו, חליפה לבנה בוהקת ושיר שלא הולך לשום מקום. זה לא מיושן, זה סתם הזוי. הוא מלווה על ידי כנרית, 3 צ'לניות ופסנתרן, מה שתורם לאובר-פאתוס שכבר קיים בשיר. כמו בשנה שעברה, גם כאן טורקיה דוחפת קטע קצר באנגלית.
15. אסטוניה – ככל הנראה הזוכה הגרוע ביותר וגם הלא ברור ביותר בתולדות התחרות. שיר פופ-דיסקו עם נגיעות Fאנק, שנשמע ונראה כמו מופע בשיט תענוגות. שיר שהודח מפלייליסט של חמישיית ג'קסון. Tanel Padar זז כמו דוד שיכור בחתונה. זה מסמל יותר מכל את נקודת השבר בתחרות, שבה זוכה שיר שאף אחד לא אוהב ולא זוכר, ועדיין זה עשה לאנשים מספיק שמח כדי שיצביעו לזה.
16. ישראל – התגובה הריאקציונרית לפינג-פונג, שבעיני המושחתים ברוממה היו הדבר הגרוע ביותר שקרה לעם ישראל מאז גלות בבל. המדינה נכנסת לסחרחרה גם עקב האינתיפאדה השנייה, ובהתקף פסיכוטי נוסטלגי בוחרת בשיר מיושן ומעופש. השיר מקבל אינטרו של Tarkan וקצב כאילו מגניב. והכל מתחבר לידי עיסה מהבילה של פטריוטיות ישראלית, טעם רע ומנהל בית אבות אחד, שזוכה בקדם.
17. נורבגיה – אחד הדברים היותר מפחידים, שנראו על בימת התחרות זה החיוך של Haldor Lægreid, שבו נפתחת ההופעה. שיר שנשמע ממחזמר כושל, ששר זמר תיאטרלי ביותר. הסטיילינג של תחילת המאה הוא איום ונורא, לא מחמיא בצורה קיצונית ו-Lægreid מייצג את זה נאמנה. השיר קלישאתי בטירוף, בכייני. ואמנם הוא יודע לשיר נכון, אבל לא יודע לשיר טוב. רע. השיר נשמע כמו הגרסה של Céline Dion ל-"All By Myself".
18. דנמרק – קאנטרי קצבי לכפריים טיפשים, שכנראה גם הצביעו לזה בהמוניהם. Søren Poppe הוא חסר יכולת בימתית מינימאלית. Signe Svendsen מתוקה אמיתית, ועושה את השיר וההופעה, אבל השיר חנפני, מתלקק, מיושן, מעייף. עוד שיר חתונות פינת בית אבות כדי לסגור את הערב הבאמת מסריח הזה. אני חושב שיש מצב ש-Poppe הוא הגבר הכי פחות סקסי של הערב.
19. גרמניה – בלדת שלאגר גנרית ולא מעניינת. אין מה להגיד על Michelle, חוץ מזה שיש לה קול כאילו היא שאפה הליום או בלעה את הצ'יפמנקס. היא יודעת להופיע ולמלא את הבמה בהרבה דרמה שעובדת, אבל שם זה נגמר. השיר קיטשי, משתפך, היא מזייפת בטירוף, אבל גם מוכיחה, שבניגוד לדעה הרווחת, בלדה גרמנית יכולה לקבל תמיכה מרוב היבשת. מזכיר מעט את "The Power of Love" של Jennifer Rush.
20. מלטה – עוד מתחרה על תואר הזמר הכי פחות סקסי בתחרות. פופ ים תיכוני עם נגיעות לטיניות, משעמם, דלוח, מלוקק ושמנוני. בקיצור מלטה. כוריאוגרפיה והופעה כוללת שנראית כמו הופעה של צוות בידור בבית מלון. איפה סיגל שחמון שצריך אותה? קלישאה של פרודיה של סאטירה של שיר אירווזיוני לטיני. לך הביתה.
21. אירלנד – סוף כל סוף אירלנד משלמת על כל מה שהיא עשתה לנו בשנות ה-90, ומסיימת בתחתית עם הבלדה הנחותה הזאת שמורכבת משאריות משומשות של בלדות אייטיז, שנאכלו, עוכלו ויצאו מאיפה שאוכל יוצא בדרך כלל. Gary O'Shaughnessy נראה כמו איש מכירות של שואבי אבק, חסר קסם, מביך, דביל, האח הגדול של ליאור נרקיס.
22. פולין – Piasek במעיל פרווה וטי שרט פשוטה מדגים איך להיות אפילו פחות סקסי מ-David Civera. השיר עצמו הוא שיר חתונות רדוד. שילוב של "Walking on Sunshine", "Wake Up Boo" ו-"You Can’t Hurry Love". ממוחזר, עלוב, הכי לא מגניב שיכול להיות, חסר תכלית וסיבת קיום מחוץ לתחרות. אני רוצה שזה יסתיים ברגע שזה התחיל.
23. שבדיה – שלאגר שבדי עלוב וממוחזר ביותר ממובן אחד. ויזואלית זה ניסיון לחקות את ABBA, וגם מבחינת ההפקה הזולה. מבחינת מבנה השיר ולחנו, זה כאמור גניבה מוכחת משפטית מבלגיה 1996. שני השירים אגב, נשמעים כמו "Angeleyes" של ABBA. הופעה רעה מאד של צמד זמרות ללא נוכחות בימתית או יכולת לשאת שיר. המיקרופונים של המלוות גם סבל מתקלות פה ושם. דביק, לא אותנטי ובעיקר פתטי.

המנחים:
Natasja Crone Back ו-Søren Pilmark – מה אומר עליהם שלא נאמר קודם? צמד המנחים ככל הנראה הגרוע מזה זמן רב ואולי הגרוע אי פעם. הצמד האיטלקי ב-1991 אולי היה חאפרי, לא התכונן ושידר שכונה כללית, אבל שני אלה קיבלו מראש טקסט מביך והצליחו לעשות אותו מביך עוד יותר. הוא שחקן שבא לדפוק קופה וללכת, סובל מכל רגע ולא מצליח להסתיר את זה, משדר מתח ועצבנות, עם חיוכים שלא עובדים על אף אחד ופיל כללי של פסיכופת שיצא לחופשי. היא עיתונאית ומגישת חדשות וטוק-שואו עם חיוך קפוא וחוסר יכולת לשדר משהו טבעי ממש מול בן זוגה. לא אתפלא אם גם היא רוצחת סדרתית.

הגלויות:
סרטונים קצרים מחיי היום-יום בדנמרק, מופקים בקפידה, גם אם בעלי אסתטיקה נקייה מידי. כל אחד מהם אמור לייצג אלמנט של המדינה המשתתפת בו. במובן זה מדובר בחיקוי חסר הומור של הגלויות מהשנה שעברה.

Interval act:
Aqua and Safri Duo – זוועה שלא בא השטן. מוזיקה מחרידה של צמד דני ושל Aqua… הכל בפלייבק. וויזואלית הם מקבלים שדרוג לבמה שאף אחד מהמתמודדים לא קיבל. מחרוזת משירי הנפל של הלהקה, כשהסולנית מופיעה כמו רוקיסטית ושוכחת שהיא שרה שירים של דודות.

מעניקי ניקוד בולטים:
הולנד – Marlayne, נציגת 1999.
ישראל – יואב גינאי תמלילן זוכה 1998.
לטביה – Renārs Kaupers, נציג 2000 כסולן Brainstorm, ומנחה עתידי של אירוויזיון 2003.
צרפת – Corinne Hermès, זוכת 1983 עבור לוקסמבורג.
דנמרק – Gry Johansen, נציגת 1983.

שירים במצעדים:
אסטוניה – מקום 3 בפלנדריה, מקום 12 בשבדיה, מקום 14 בוולוניה.
יוון – מקום 3 בשבדיה, מקום 4 ברומניה, מקום 9 בנורבגיה ובמצעד האירופאי, מקום 15 בדנמרק.
צרפת – מקום 2 בוולוניה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בוסניה והרצגובינה – "Ja vjerujem" של Boris Rezak הוא שיר בלקני קצבי חמוד מאד ומופק לעילא, עם זמרות ליווי פולקלוריסטיות. מקום חמישי. במקום השביעי "Ko mi te uze" של Davor Ebner & Gruntibugli מיד טמפו רוק-פופ פשוט וטוב. "10 miliona ljubavi" של Fuad Backovic מגיע אף הוא למקום השביעי, פופ-דאנס מקומי חביב מאד.
* קרואטיה – "Balun" של Bruno Krajcar מגיע למקום ה-18 והאחרון, פולקלור מקומי מגניב. "Vilino kolo" של Putokazi מגיע למקום השמיני, קטע ניו-אייג'י חנפני, אבל סבבה. "Zlatni kljuc sudbine" של Tereza Kesovija מגיע למקום ה-17. בלדה טובה גם אם מיושנת. "Iz dana u dan" של Tony Cetinski הסטאר מגיע למקום החמישי. בלדת רוק טובה. "Za tebe stvorena" של Vesna Pisarovic מגיע למקום הרביעי, פופ מקומי נחמד, מעט פחות אגרסיבי מהשיר שלה בשנה הבאה, אבל מאותה משפחה.
* דנמרק – "I Australien" של baSix מגיע למקום השני. אקפלה נחמדה, שהקדימה את Cosmos בכמה שנים.
* גרמניה – "Techno Rocker" של Balloon הוא להיט טכנו-טראנס כמו שזה נשמע. מקום תשיעי.
* ישראל – "דרבוקה" של חמסה הוא להיט פופ-מזרחי חמוד מאד, מקום שלישי. "לונה" של מיכל אמדורסקי הוא פופ בסגנון "דיווה", מקום רביעי. "ישועה" של צאלה אחרק הוא טייק אתני נחמד. מקום חמישי. "בין החלומות" של ורד גובר הוא פופ-דאנס של זמרת עם קול מצוין, קליט ועדכני.

* לטביה – "Diamonds and Pearls" של Gunars Kalnins מגיע למקום השמיני, פופ-שלאגריסטי נחמד עם ניחוח אייטיזי. "Cita tautas dziesma" של Credo הוא רוק אתני מצוין שמגיע רק למקום התשיעי.

"Koka klucis konstantins" של Labveligais Tips מגיע למקום השישי. שיר שונה ומעניין.
* ליטא – "Parodyk ka gali" של La Vita הוא רוק ניינטיזי לא רע בכלל. "Kazkada" של Merlin נותן קצת יותר בגיטרות החשמליות, רוק טוב.
* הולנד – "So Much Love" של Ebonique הוא להיט מועדונים פופ-דיסקו שהולנד יתחרטו שלא שלחו.

* נורבגיה – "Your Heart Belongs to Me" של BIAZ הוא פופ-רגאיי עם נגיעות רוק. שונה, אינדי, חבל שהגיע רק מקום שביעי. "Brighter Than Light" של Elin Torset מגיע למקום השני, ניו-אייג' קומפטטיבי.

* פורטוגל – "Choro no fado" של Patrícia Colaço & Duo Demo הוא פאדו מקסים שהגיע מקום שני וקרוב מאד לזכייה וחבל שלא זכה!

* סלובניה – "Angel luci" של Deja Mušic & Katice מגיע למקום ה-13 בחצי הגמר ולא עולה לגמר. רוק עם נגיעות אתניות, אהבתי מאד. "Nedeljsko jutro" של So Real מגיע בחצי הגמר למקום ה-22 והאחרון. בלדת סינגר-סונגרייטר סימפונית וחמודה.
* ספרד – "No pidas más amor" של Luna הוא פופ-לטיני חזק, גם אם זול.
* טורקיה – "Hep ask olsun" של Ceynur Biçer הוא מה שהתחרות זקוקה לו עכשיו יותר מכל. פופ טורקי קצבי אמיתי ואותנטי. לא קישוטים ולא חרטא, מוזיקה מקומית אמיתית ומצוינת.

"Kaderimsin" של Isin Karaca כבר יותר מכוון לאוזן האירופאית ועדיין שיר פופ דרמטי ומצוין.
* בקדם האיסלנדי – Eyjólfur Kristjánsson, נציג 1991, מגיע למקום השביעי בדואט עם Birgitta Haukdal, שתישלח ב-2003
* בקדם הבוסני – Amila Glamocak, נציגת 1996, מגיעה למקום החמישי. למקום השביעי מגיעים בשוויון Davor Ebner, סולן הלהקה שתישלח ב-2009, Regina, ו-Fuad Backovic, הלא הוא Deen, שישלח ב-2004 ושוב ב-2016. למקום ה-11 מגיעה Mija Martina, שתישלח ב-2003
* בקדם השבדי – Sanna Nielsen מפציעה בחיינו. היא מגיעה למקום השלישי ותישלח ב-2014. Jan Johansen, נציג 1995, מגיע למקום החמישי.
* בקדם הליטאי – Cloudmaker, שהוא שם הבמה של Andrius Mamontovas, מגיע למקום השני ויישלח ב-2006 כחלק מלהקת LT United.
* בקדם הלטבי – למקום השני מגיע בדואט Lauris Reiniks, נציג 2003 העתידי כחלק מהרכב. חברו להרכב, Mārtiņš Freimanis, מגיע למקום הרביעי כסולן להקת Tumsa. הצלע השלישית של ההרכב העתידי, Yana Kay, מגיעה למקום השביעי. במקום השלישי נמצאת Marija Naumova, שתישלח בשנה הבאה וגם תזכה באירוויזיון.
* בקדם הקרואטי – למקום השני בדואט מגיעה Emilia Kokic, הלא היא סולנית Riva, הלהקה הזוכה באירוויזיון 1989 מטעם יוגוסלביה. למקום הרביעי מגיעה Vesna Pisarovic, שתישלח בשנה הבאה. במקום החמישי נמצא Tony Cetinski, נציג 1994. למקום השמיני מגיעים Putokazi, נציגי 1993. Dado Topic, נציג 2007 העתידי, מגיע למקום ה-11. במקום ה-12 נמצאים Novi Fosili, נציגי יוגוסלביה 1987. Vladimir Kocis-Zec, שהיה חבר הלהקה, מגיע למקום ה-18 והאחרון. Tereza Kesovija, נציגת מונקו 1966 ויוגוסלביה 1972, מגיעה למקום ה-17.
* בקדם הפורטוגלי – 50 שירים!!! מתחרים ב-5 חצאי גמר. כבוד למי שמצליח לצלוח את כולם, מאחר ורובם רעים. להקת Vudoo לא צולחת את חצי הגמר. אחד מחברי הלהקה, Pedro Soares, ייצג את פורטוגל כחלק מההרכב Alma Lusa, שנשלח ב-1998.
* בקדם האירי – Gary O'Shaughnessy מגיע רק למקום השלישי בכמות הקולות הכללית בטלווטינג , אך מאחר והאירים חילקו את הטלווטינג לאזורים, הוא מצליח לנצח בהצבעה.
השיר "Gypsy Blues" של הלהקה הרוסית-אירית Loyko היה אמור להשתתף בקדם, אך נפסל לאחר שמסתבר שהופע פומבית בתחרות מוזיקלית אחרת ב-2000.
* בקדם הבריטי – Nanne, נציגת שבדיה 1996 כחלק מההרכב One More Time, מגיעה למקום הרביעי.
* בקדם הסלובני – למקום השלישי מגיעה Karmen Stavec, נציגת 2003 העתידית. היא גם זוכה בטלווטינג. למקום החמישי מגיעה Tinkara Kovac, והיא תישלח ב-2014. למקום העשירי מגיעה Regina, נציגת 1996. 1X Orchestra, נציגי 1993, מתמודדים בחצי הגמר, אך לא מצליחים להעפיל לגמר.
* בקדם הגרמני – למקום השני מגיעה Joy, נציגת 1975, הפעם כחלק משלישיה. במקום השלישי מגיעה Lou, שתישלח ב-2003.
* בקדם המלטי – למקום השני, הרביעי, התשיעי וה-11 מגיעה Ira Losco. היא תישלח בשנה הבאה ושוב ב-2016. למקום השביעי והעשירי מגיעה Olivia Lewis, שתישלח ב-2007.
* בקדם היווני – שוויון במקום הראשון בין Antique לבין Kay Connors. מאחר והראשונים זכו בטלווטינג הם מוכרזים כזוכים. Lenou, ביתה של ננה מושקורי, מגיעה למקום השלישי.
* בקדם הדני – סולן להקת Parber Kerstein Band, המשתתפת בקדם, הוא Kenny Lübcke & Lotte Nilsson נציג 1992 כחלק מהצמד.

פרטי טריוויה:
* בוסניה והרצגובינה, ליטא, פולין, פורטוגל וסלובניה חוזרות במסגרת הרלגציה. יוון חוזרת אף היא לאחר שהורחקה מ-1999 במסגרת הרלגציה וויתרה על התמודדות ב-2000 עקב בעיות כלכליות.
* אוסטריה, בלגיה, קפריסין, פינלנד, מקדוניה, רומניה ושווייץ מורחקות לשנה עקב הרלגציה.
* הטלוויזיה הדנית עמדה בפני קשיים רבים טרם הפקת המופע. מלבד היעדר מימון, גם נראה בתחילה, שאין אולם ראוי לארח את התחרות. הנהלת איצטדיון ה-Parken הסכימה להתקין גג לאצטדיון עבור התחרות, וכך נסללה הדרך לאירוח בו. האולם היה הגדול ביותר עד כה בהיסטוריה של התחרות. בצר להם ועקב גודלו, חלק מהקהל לא יכל לראות את הבמה.
* הקהל באולם המארח עמד על 35,000 צופים, מה שאומר שבירת השיא, שקבעה שבדיה בשנה שעברה מבחינת הכמות קהל באולם.
* הולנד הוגרלה להופיע ראשונה וקבעה שיא של המדינה עם מספר הפעמים הרבות ביותר שפתחה את התחרות – 6 פעמים בסך הכל.
* בפעם הראשונה שתי מבצעות הופיעו תחת אותו שם: גם לנציגה ההולנדית וגם לגרמניה קראו Michelle.
* לטענת הטלוויזיה הרוסית, כ-2000 אמנים פנו על מנת להשתתף בתחרות ולייצג את המדינה.
* הלהקה הליטאית SKAMP הייתה להקה מצליחה לפני התחרות במדינתה, והופעלו עליה לחצים לפרוש מהתחרות כדי לא לפגוע בפופולריות שלה. הלהקה נשארה בתחרות ובאופן אירוני הגיעה למיקום הגבוה ביותר של ליטא עד לאותה עת – המקום ה-13. שיא שיישבר ב-2006.
* רוב המדינות השתמשו בטלווטינג מלא. לראשונה יש שימוש בהצבעת חצי-חצי, כאשר ה-EBU מתיר לממדינות להשתמש ב-50% הצבעת טלווטינג ו-50% הצבעות צוות שיפוט, בהתאם להחלטת רשות השידור של המדינה המצביעה. קרואטיה, מלטה ויוון משתמשות בשיטה זו, בעוד לרוסיה, טורקיה ובוסניה הותר שימוש מלא בצוות שופטים עקב חוסר יכולתן לבצע טלווטינג.
* אסטוניה מקבלת 12 נקודות 9 פעמים, דנמרק מקבלת 12 נקודות 6 פעמים, צרפת מקבלת 3 פעמים 12 נקודות, יוון מקבלת פעמיים 12 נקודות, ספרד, מלטה ופורטוגל מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* יוון אמנם מגיעה למקום השלישי, אך היא המדינה היחידה שמקבלת נקודות מכל המדינות המשתתפות. אחריה צרפת ואסטוניה עם נקודות מ-21 מדינות ודנמרק שנוקדה על ידי 20 מדינות.
* אסטוניה מגיע למקום הראשון בפעם הראשונה בתולדותיה וזה הפעם הראשונה מאז 1989, שזוכה מדינה שלא זכתה קודם לכן. היא מתמקמת במקום ה-6 ברשימת הניקוד הכללית מאז שיטת הניקוד החדשה (1975) עם 75% מהקולות, בין בלגיה 86' לצרפת 76'.
* יוון מגיעה למקום הגבוה ביותר בהיסטוריה שלה – המקום ה-3. שיא זה יושווה ב-2004 ויישבר ב-2005 כאשר יוון תזכה בתחרות.
* סלובניה מגיעה למקום ה-7 ומשחזרת את הישגה מ-1995, אך מאחר ו-Nuša Derenda מקבלת רק 26.5% מהקולות, בעוד Darja Švajger קיבלה ב-1995 32% מהקולות, ההישג של 1995 עדיין נחשב להישג הגבוה ביותר של סלובניה.
* פולין מגיעה למקום ה-20, שהוא המיקום הנמוך בתולדותיה. שיא שלילי זה יישבר ב-2008.
* אירלנד מגיעה למקום ה-21, שהוא לה מיקומה הנמוך ביותר בהיסטוריה של התחרות. שיא שלילי זה יישבר ב-2004.
* Dave Benton הוא השחור היחיד שזכה בתחרות, וגם בהיותו בן 50, הזמר המבוגר ביותר שזכה בתחרות.
* הניצחון האסטוני הוא הניצחון הראשון של מדינה ברה"מית לשעבר בתחרות, וניצחון ראשון למדינה שהצטרפה לאחר 1992.
* Terry Wogan כינה בשידור חי את המנחים "ד"ר מוות ופיית השיניים". הדנים התעצבנו, וה-BBC נאלצו להתנצל על אמירותיו.
* השיר השבדי הואשם על היותו פלגיאט של השיר הבלגי לאירוויזיון 1996, "Liefde is een kaartspel". ה-EBU החליט כי הנושא יוכרע בבית משפט, וכי השיר רשאי להשתתף כל עוד לא נקבע כי הוא אכן פלגיאט על ידי בית המשפט. כותבי השיר השבדי וחברת התקליטים השבדית הכחישו את הטענות, אך כאשר כותבי השיר הבלגי ואיגוד היוצרים הבלגים עתרו לבית המשפט ב-2003, השבדים הציעו פשרה כספית ולמעשה הודו כי השיר אכן פלגיאט. זה לא הפריע לשיר לסיים שנתיים קודם במקום החמישי לעומת השיר הבלגי שסיים ב-1996 במקום ה-16…
* לאחר התחרות צופים התלוננו, שההופעה של Aqua בחלק האומנותי כללה קללות.
* סידרת אנימה יפנית בשם "Di Gi Charat Nyo!" השתמשה בשיר השבדי-בלגי כשיר הפתיחה שלה, בגרסה יפנית:

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: