הקדמה:
קייב, אוקראינה. המדינה סוערת לאחר המהפכה הכתומה ומקווה, להשתמש בתחרות כקרש קפיצה אל הקהילה האירופית והמערב, בדומה לטורקיה בשנה שעברה.
זוהי השנה השנייה לקיום חצי הגמר שבו מתמודדות מדינות רבות, רבות מידי, על 10 כרטיסים בלבד לגמר. כמות המשתתפים עולה וחצי הגמר עמוס בשירים, שרובם יישארו מחוץ לתחרות.
הזכיות האחרונות של Sertab Erener ו-Ruslana קובעות את החוקים החדשים: חייבים רקדנים, חייבים תופי ענק, גימיקים, בלאגן בעיניים, הופעות אגרסיביות, צעקות וצלילים אתניים כבדים, על מנת לזכות בתחרות. כמעט כולם מנסים לחקות את שתי אלה וכמעט כולם נופלים. מעל כולם ניצבת יוון, ששולחת שיר שלו רבים מהאלמנטים מהנ"ל, אך עושה זאת בחוסר מאמץ ניכר. נוצר לפיכך שטנץ של זוכות, שכולם מרגישים שהם חייבים לעמוד בו, ושהופך להיות הבון טון של התחרות. ולמרות זאת, זו תהיה השנה האחרונה, שבה יזכה שיר פופ-אתני, אך הז'אנר לא יעזוב אותנו כל כך מהר.
בתוך כל הבלגאן האתני התוקפני מגיעות שלוש בלדות לטופ 5 ובניהן ישראל. ישראל שולחת את שירי מימון, שיוצרת רגע שלא נשכח עד היום. שירי מימון נותנת לחובבי התחרות הישראלים ולצופים בארץ בכלל, משהו שהדור הקודם כבר ראה מספיק פעמים, ישראל מגיעה לטופ 5 והיא עושה זאת תוך קביעת סטנדרט חדש לתחרות באופן שבו מוגשת בלדת פופ, סטנדרט שמדברים עליו עד היום, ושניסו לחקות אותו לא פעם בתחרות. השיר הזה, שנשלח כמעט במקרה, לא מייצג איזושהי אסטרטגיה של רשות השידור לפניו או אחריו, שכן אחריו יגיעו כישלונות מחפירים למכביר והצלחות ספורות בלבד. ככה זה, כמו כל דבר בארץ, גם זה קורה במקרה, על הדרך ובהמון מזל, ובמקרה זה גם כישרון. זו תהיה הפעם הראשונה מאז 1999, שישראל מסיימת בטופ 5 וגם הפעם האחרונה עד לזכייה ב-2018.
מבחינת ההצבעות, הן נראות צפויות מאי פעם ולא הוגנות. פסה הבושה מהעולם. כולם מצביעים לחברים בלבד. אוסטריה, המלאה במהגרי הבלקן, נותנת לבלקניות את מרב הנקודות. הניקוד הליטאי מתמקד בלטביה ובשווייץ, ששלחה להקה של השכנה אסטוניה. פורטוגל נותנת את מרב הנקודות לזמר הפורטוגלי מבלגיה ומקבלת נקודות מהמקומות עם הכי הרבה מהגרים פורטוגלים: 12 נקודות מגרמניה, שווייץ וצרפת, 10 מבלגיה, 5 מספרד השכנה וזהו! מאחר ויש בפורטוגל ובספרד מהגרים רומנים, מולדובים ואוקראינים לרוב, מירב הנקודות הולכות למדינות הללו. נורבגיה ודנמרק מתחרות על הניקוד של שאר הסקנדינביות. הבלקן ויוגוסלביה לשעבר הכי חסרות בושה, וכולן מחלקות לכולן נקודות. דווקא גוש הברה"מיות לא מצליח בשנה זו, אך כמובן ש-12 הנקודות המסורתיות של בלרוס לרוסיה לא מאחר לבוא. יוון וקפריסין לא רגועות בלי לפנק אחת את השנייה ב-12 נקודות.
הסיסמה של השנה הייתה "Awakening", שסימלה את ההתעוררות של המדינה אחרי האביב, כמו גם את ההתעוררות של המדינה בעקבות המהפכה הכתומה ותהליכי הדמוקרטיזציה במדינה. הסיסמה התכתבה גם עם ליל קופאלה, שהוא חג סלבי. סמליל המשנה של התחרות כלל אלמנטים של פריחה בצבעים ירוק וכחול. הסמליל מסמל את ההתעוררות של אוקראינה וקייב ומוכנותן להציג עצמן לאירופה.

חצי הגמר:
סרטון קצר וחובבני בצבעים ירוק וכחול פותח את התחרות, לאחר הטה דאום בגרסתו הפומפוזית. כיתוב "Welcome to Ukraine" מופיע, ואחריו המנחים נוסעים לאולם ומתווכחים באוקראינית. הם פוסעים לאולם לקול שאגות הקהל. היא צורחת הרבה. קטע קומי מיותר שבו הם מציגים פנים שונות של אוקראינה על הבמה – ריקודי פולקלור, ריקודי היפ הופ, מקהלת הצבא האוקראיני ומה שנראה כפריק שואו,  הכולל שני רקדנים של ריקודים סלוניים ואישה המושכת גבר ברצועה… עוד כמה צרחות ומתחילים. לאורך חצי הגמר והגמר יש בעיה קשה של סאונד, שמתבטאת בכך, שמיקרופונים, שכנראה נמצאים במצלמות באולם, משדרים דיבורים וצעקות מהקהל. זה נשמע מאד לא מקצועי. כל גלויה מסתיימת בכדור קטן שהופך לדגל המדינה, יורד לתחתית המסך להצטרף לבאנר הנוצר, כאשר מסביבו שדה אלקטרומגנטי הסובב אותו באלכסון.
אחרי 8 שירים, קליפ קצר ופופי, המציג את אוקראינה וקייב התוססת מקבלות את פני הזמרים המשתתפים. אחרי 13 שירים, כנ"ל, זה נהיה מעייף. אחרי 16 שירים, המנחים נמצאים בגרין רום, שנראה מועתק מזה של 2002 ושל השנה שעברה. קטע קצר שלהם ומאד לא טבעי, שבו הם לא מצליחים להעביר שום מסר, חוץ מהעובדה שתתקיים הופעת 50 שנה לאירוויזיון בדנמרק בקיץ הקרוב. ההצבעה מתחילה ואיתה הריקאפ של השירים. לאחר מכן, סרטון קצר, המציג את ההכנות לאירוויזיון על רקע מוזיקת מועדונים מהאייטיז. המנחים סופרים לאחור לסגירת הקווים ומכים בפעמוני רוח עם סיום שלב ההצבעה. אחרי מופע הביניים, המנחים מציגים את 14 שירים שהעפילו אוטומטית לגמר: 4 הגדולות + הטופ 10 של 2004. הם מקבלים את עשרת המעטפות, וחושפים את המדינות העולות לגמר בסדר הבא: הונגריה (למרות שהדגל שמוצג בתוך המעטפה הוא של בולגריה), רומניה, נורבגיה, מולדובה, ישראל, דנמרק, מקדוניה, קרואטיה, שווייץ ולטביה. כמו בשנה שעברה, הסדר שבו המנחים פותחים את המעטפות קובע בעצם את המיקום בגמר של המעפילות: הונגריה שהוכרזה ראשונה תפתח את הגמר, בעוד לטביה שהוכרזה אחרונה קיבלה את המיקום המאוחר ביותר הפנוי בגמר, 23 בסדר ההשמעה. כל המבצעים ולהקות הליווי, שעלו לגמר, עולים לבמה ומנופפים לקהל.

הגמר:
כדור קטן של אור מלווה אותנו ברחבי ציור של אוקראינה, הוא הופך לפרח, שהוא סמליל התחרות. על המסך נותרת הסיסמה "Awakening".
אנחנו נכנסים לבמה, צלילי האינטרו של אוקראינה 2004 מתחלפים במוזיקת תופים וגיטרות. חבורת רקדנים רוקדים עם כדורים ירוקים זוהרים, ולהקת מתופפים מלווה אותה. Ruslana עולה לבמה ואחרי כמה "היי היי היי" מופיעה בלייב עם שירה החדש "Heart on Fire" בליווי רקדנים. היא אפילו משתמשת ברובה היורה אש. המנחים Maria Efrosinina ו- Pavlo Shylko עולים לבמה. אחרי 12 שירים, סרטון קצר, שהוא תקציר לחצי הגמר. לאחר שכל השירים הופיעו, המנחים מציגים משהו, שהם רוצים שייהפך למסורת, ומזמינים את המתאגרפים Vitali Klitschko ו-Wladimir Klitschko, המכים בפעמון הרוח בעדינות לסמל את פתיחת הקווים. עשר הדקות רצות על המסך בעודנו רואים את ה-recap. לאחר מכן, אנו זוכים לצפות בקליפ קצר המתאר את ההכנות לתחרות. המנחים מציגים לנו צפיית המונים בכיכר העיר בקייב. אחרי מופע הביניים, Efrosinina חוזרת לצרוח על הבמה, ונדמה שככל שהערב מתארך, הצרחות שלה הולכות ומתגברות. Shylko בגרין רום, מראיין את נציגת יוון, Helena Paparizou ואת נציג קרואטיה, Boris Novković. המפקח על התחרות, Svante Stockselius, מאשר שיש תוצאות.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד קטן יחסית. הרקע הוא צבעי הנושא של השנה, כחול וירוק זרחן. הדובר נמצא בנקודה הימנית העליונה בתוך עיגול קטן. תחתיו הנקודה שעומדת להינתן, היא נעלמת ומופיה על השורה של המדינה הרלבנטית. דגלי המדינות בעיגול קטן ופשוט. בסיום הקראת הניקוד של כל מדינה, אנו צופים במקבלי 12 הנקודות.

לאחר ההצבעה האוסטרית, סרביה ומונטנגרו הם המובילים. לאחר ההצבעה הליטאית, קרואטיה עולה להובלה ולאחר הפורטוגלית, מולדובה מובילה. הצבעת צוות השיפוט של מונקו נותנת לישראל את 12 הנקודות הראשונות מאז 1998 והאחרונות עד 2016, להוציא חצאי גמר. המצב בצמרת מאד צמוד, ולאחר הצבעת בלרוס, שווייץ עולה למקום הראשון, אחריה ישראל ומולדובה במרחק של נקודה אחת בלבד. יוון נמצאת במקום ה-12, ולאחר ההצבעה של הולנד ישראל עולה להובלה. לאחר ההצבעה האיסלנדית, שווייץ חוזרת למקום הראשון ויוון עולה למקום ה-11. לאחר ההצבעה הבלגית, ישראל חוזרת להובלה וזו תהיה הפעם האחרונה עד 2018, שבה ישראל הובילה באיזשהו שלב בתחרות. יוון עולה למקום ה-8. ההצבעה האסטונית מעלה את הלהקה האסטונית, המייצגת את שווייץ, למקום הראשון. המצב בטופ מאד צמוד ובין המקום הראשון למקום ה-13 מפרידים רק 24 נקודות (!!!) לאחר ההצבעה הפינית, שווייץ פותחת פער של 11 נקודות מישראל במקום השני. לאחר ההצבעה האנדורית, ישראל ולטביה מצמצמות את הפער ל-4 נקודות בינן לבין שווייץ בראש. ההצבעה הבולגרית מעלה את יוון למקום החמישי. ההצבעה האירית מעלה את לטביה למקום הראשון, 5 נקודות לפני שווייץ. יוון, ששבה להתדרדר, חוזרת למקום החמישי אחרי ההצבעה ההונגרית. לאחר ההצבעה הבריטית, יוון קופצת למקום השני, 6 נקודות בלבד אחרי לטביה. אחרי ההצבעה המלטית, אנחנו עוברים לגרין רום לשיחה הכי לא טבעית שראיתי בין Ruslana לבין המתאגרף Wladimir Klitschko. זה הדבר הכי צעקני ומגוחך שראיתי בחיי. קידום קטן של ה-CD וה-DVD של התחרות. לאחר ההצבעה הרומנית, יוון עולה לשוויון במקום הראשון עם לטביה. לאחר ההצבעה הנורבגית, לטביה חוזרת לבדידות בצמרת. לאחר ההצבעה הטורקית, יוון חוזרת להובלה, במרחק 8 נקודות מלטביה. לאחר ההצבעה המולדבית, לטביה חוזרת לראש הטבלה בשוויון עם יוון. ההצבעה האלבנית שמה את יוון לבדה במקום הראשון, 12 נקודות הרחק מלטביה. מנקודה זו ואילך, יוון תשמור על המקום הראשון עד הסוף המר. ההצבעה הקפריסאית מגדילה את הפער ל-23 נקודות בין יוון לבין לטביה. ההצבעה הספרדית מעלה את רומניה למקום השני, 24 נקודות אחרי יוון. ההצבעה הישראלית מצמצמת את הפער ל-19 נקודות. הצבעת סרביה ומונטנגרו מגדילות את הפער שוב ל-28 נקודות. ההצבעה השבדית מגדילה את הפער ל-37 נקודות. הדוברת האוקראינית עושה בלאגן, נותנת לשתי מדינות 3 נקודות, ונאלצת להקריא שוב את הנקודות, וכשהיא עושה את זה היא ממהרת והמנחה נאלץ לעצור אותה שוב… ההצבעה האוקראינית מתעלמת מיוון ומרומניה, אך לא מביאה לשינוי משמעותי. ההצבעה הגרמנית מתעלמת מרומניה, מעלה את מלטה למקום השני ומגדילה את הפער בין יוון למקום השני ל-47 נקודות. ההצבעה הרוסית מקטינה את הפער ל-32 נקודות לאחר שמלטה מקבלת בפעם היחידה הערב 12 נקודות. ההצבעה הבוסנית מתעלמת ממלטה, ולמעשה חותמת את הניצחון היווני. היוונים בקהל מתחילים לשיר בקול. ההצבעה הצרפתית דוחפת ברגע האחרון את ישראל לטופ 5. יוון זוכה לראשונה, מלטה שנייה, רומניה שלישית, ישראל ולטביה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Helena Paparizou חוגגת בגרין רום, היוונים באקסטזה. Paparizou דוחפת מישהו באסרטיביות, כנראה ממש הטריד אותה, ופוסעת לבמה בצעד קליל עם דגלי יוון. Ruslana מעניקה לה את הגביע, המתאבקים אוחזים פרחים ומנהיג אוקראינה החדש והמבטיח, Viktor Yushchenko, עולה להעניק ל-Paparizou הזוכה פרס נוסף, המעוצב לפי הסמליל של התחרות השנה. הקהל מואס בשיר ככל הנראה ו-Paparizou מבצעת את השיר הזוכה מול אולם ההולך ומתרוקן.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  מולדובה – הופעת בכורה למדינה הזו, ושיא שתליח לשבור רק ב-2017. רוק-פאנק-סקא-ראפרוק שיר קצבי, כיפי, אותנטי, משוחרר, עדכני ואחד הדברים הכי מגניבים שנראו על בימת התחרות. כבוד למולדובה על הופעה משובחת, טבעית נורא, משעשעת. הלהקה מתאבדת על הבמה עם ברייקים של מוזיקת פולק מולדובנית וגימיק בדמות סבתא מולדובית המתופפת על תוף גדול. פנטסטי.

02.  סלובניה – אחד הפספוסים הגדולים של השנה ושל העשור זו בלדת הרוק המצוינת הזו, שלמרות הגרלה מצוינת, לא מצליחה להגיע לגמר, למרות שמגיע לה יותר מאחרות. סלובניה נשארת האחות המקופחת של מדינות יוגוסלביה לשעבר. השיר בנוי יפה ומתפתח לאורך הזמן בעוד על הבמה לא קורה שום דבר. זמרת האופרה בסוף השיר, ש-Omar Naber מחבק בסוף השיר על רקע הגיטרות החשמליות, היא תוספת יפה.

03.  אוקראינה – אז במדינה המארחת הייתה חצי מהפכה והם שרים על זה שיר ראפ. למי איכפת? לי. שיר ראפ-רוק מצוין, כנה, אמיתי, מהקרביים שמציג את האווירה הנוכחית במדינה ויהווה לעד time stamp בתחרות של שנה זו. הלהקה מופיעה, כאשר מלווים אותם שני רקדנים באפודות, שעונדים אזיקים כדי לסמל את האזרח, השואף להשתחרר מכבלי השלטון המושחת. Power to the people.

04.  בלרוס – אני לא יודע מה לחשוב על זה. זה כל כך גרוע, שזה עושה לי את זה. פופ קצבי מחריד ממדינה, שהגדירה מחדש את גבולות הקיטש ואת חוסר הגבולות והבושה של מדינות מסוימות במזרח. החל מהאופן המושחת בו נבחר השיר, הוחלף, וכלה בשיר עצמו שהוא יורוטראש מרהיב של זמרת עם קול של גבר ומבטא של אשת אוליגרך למופת. מה שהולך על הבמה זו מוגזמות ברמות של פיליפ קירקורוב. מת על זה.

05.  ספרד – זה לא Las Ketchup, אבל זה good enough. מבטא פלמנקו מורגש של שלוש בנות מאד ספרדיות, השרות על מעשי כשפים. זה חמוד ומשובב נפש, אבל זו גם הסימן הראשון להתרסקותה של ספרד כמדינה תחרותית. זה שכונה, זה שמח, זה פלמנקו-פופ, שכשחושבים על זה זו הגרסה הספרדית לאתנו-פופ. היסטרי ועל ספידים, כמו שהספרדים אוהבים, צבעוני וכיפי. הראפר לא מוסיף, אך גם לא גורע.

06.  רומניה – המדינה כבר בדרך להיות יצואנית קטנה של מוזיקה אלקטרונית. כעת היא שולחת את כוכבת הניינטיז המקומית בגרסתה המשודרגת. Luminița Anghel בעלת קול חזק ודרמטי שיכול להיות מעצבן לעיתים, אבל בשיר הזה הוא מצליח להשתלב יפה, על אף זיופים לא פוסקים. פופ-טכנו-טרנס-האוס, הכל בשיר אחד. הופעה אפקטיבית מאד מבחינה ויזואלית, עם גיצים מתוך כלי עבודה, ולהקה שמתופפת על כל דבר אפשרי.

07.  פולין – שיר מצוין באווירה מזרח אירופאית-צוענית, שעל הנייר היה אמור להיות הצלחה גדולה, שכן אלו השנים הגדולות של המוזיקה האתנית המרקידה והשמחה. זה מדבר לכולם, זה שמח, צבעוני ושונה, אבל נופל כמו הופעות אחרות בהופעה קלישאתית שמוזילה את השיר, וחבל, כי זה שיר מצוין. רקדניות מנופפות בשמלות ענקיות, נגנית אקורדיון במיני וזמר שמוריד חולצה בסוף השיר זה קצת יותר מידי.

08.  ישראל – הופעה בלתי נשכחת למעריצי התחרות. חמושה באמביציה בלתי נדלית, סטיילינג הורס, קול ענק וכריזמה שאין כמותה, שירי מימון נכנסת להיכל התהילה הישראלי עם בלדת הפופ הזו, שבוצעה על הבמה בשלמות ועד היום מהווה דוגמה לכיצד יש להעמיד בלדה על בימת האירוויזיון. גוררת חיקויים במשך קרוב לעשור, שלא הצליחו להשתוות מבחינת ההישג או מבחינת שובל הקסם, ששירי השאירה אחריה. השיר? פופ שבלוני לחלוטין. כל זמרת אחרת הייתה נופלת ונשכחת, ואיתה השיר.

09.  לטביה – בלדת סינגר סונגרייטר אנטי מלחמתית ולא רעה בכלל, למרות כמה מגבלות. Walters & Kazha יושבים בתחילת השיר על כסאות ומנגנים על גיטרות. בשלב מסוים הם קמים, מסתובבים על הבמה ואז את הפזמון מלווים בשפת הסימנים. אני יכול להבין למה זה עובד על כמה בנות עשרה ועל דודות, שני גברים בלונדיניים חמודים ששרים על שלום זה תמיד מתכון לגריפת נקודות. בסדר.

10.  אלבניה – בגרסת ה-FIK זה נשמע ונראה כמו משהו, שהולך להביא את האירוויזיון לטירנה. ואז השיר עבר את האלבניזציה, כנראה הגרועה בהיסטוריה. חוץ מהאנגלית, השיר עובר עיבוד, שמסרס אותו מכל אלמנט של coolness, שהיה בו. מלהיט חפלות בלקני הופך לפופ די רגיל עם קישוטים אתניים, שמנסה למערב את השיר מעט והופך אותו למשהו לא הכי טבעי. זה עדיין חביב, אבל אתה מרגיש שמשהו חשוב חסר.

11.  רוסיה – זה לא רע, אבל גם אין בזה משהו מיוחד, שגורם לך להתלהב. נדיר לראות את רוסיה נכשלת במיקום הסופי וזו אחת הפעמים הנדירות. ההופעה נאמנה להופעה של נערת רוק א-לה Avril Lavigne, רק עם מבטא מורגש ותמה של ביקורת על התרבות האמריקאית. זה מרענן במובן הזה, המוזיקה והעיבוד לא רעים בכלל, אבל זה לא עובר טוב על הבמה ולא נראה הכי אותנטי בעולם.
12.  אסטוניה – להקת בנות עם שיר, שבמרחק הזמן הוא דווקא די חמוד ולא מזיק. פופ-סקא קצבי בביצוע להקה, שמורכבת ברובה בבנות חסרות כריזמה, שלא יודעות להופיע מול מצלמה ולמכור את השיר. רוב השיר הן מאחורי משהו דמוי עמדת דיג'יי. החלק האחרון של השיר הוא בלאגן היסטרי ברמה הויזואלית, אבל בעיקר ווקלית. Laura, זו עם הכחול, לעתיד תהיה כוכבת פופ באסטוניה בזכות עצמה ותיייצג את המדינה בצמד.
13.  קרואטיה – הקרואטים חובטים בראשם לאחר שסרביה ומונטנגרו, אויביהם הנצחיים, הגיעו למקום השני בשנה שעברה. איך לא חשבנו על זה קודם? בלדת פופ עם צליל בלקני מובהק ואפילו להקת ליווי של שלוש זמרות, השרות ולבושות בסגנון אתני. השיר חביב, גם אם נורא שמרני, קליט ונתקע בראש. Boris Novković זמר מצוין, שכבר ניסה את מזלו בקדמים מספר פעמים במהלך שנות התשעים, כולל ביוגוסלביה.
14.  דנמרק – פופ-רגאיי מידטמפו מלודי וחנפני מושר על ידי זמר כריזמטי מאד, שיודע להרים את הבמה ולשחק מול המצלמה. ההופעה אפקטיבית, למרות 4 זמרי ליווי, המתנועעים במגושמות על הבמה. נראה שזמרי ליווי הם מרכיב חשוב בהופעות הדניות משנות השמונים. הם תמיד לוקחים חלק מרכזי בהופעה. המלודיה נורא מוכרת, בלדת Ronan Keating שתהפוך לסימן ההיכר המעייף של דנמרק בעתיד לבוא.
15.  אוסטריה – להקת פולק-פופ בקטע חביב ומשעשע, אבל לא יותר מזה. שיר סיפורי, המתאר נערה בקובה, ולכן חייב לכלול קטעים בספרדית עם מקצבים קריביים…קטעי יודל, שהיו יכולים להיות מרגיזים אם הזמר לא היה כזה חמוד. הסולנית חמודה, אבל מאבדת אוויר לקראת הסוף. זה חמוד מידי, קצת מתאמץ ומתחנף, אבל בעיקר נראה שכונה וחובבני. הזמרת בלבוש מסורתי בעוד הבנים בחליפות טרנינג.
16.  הונגריה – אני רוצה לאהוב את השיר, אבל קצת קשה לי. כאילו יש בו את כל המרכיבים הנכונים: מוזיקה קלטית עם מקצב מזרח אירופאי, שמשלב פופ עם מוזיקה מסורתית וכינורות בוכים, אבל התוצאה של הכל מאד לא מרשימה. הזמרת חלשה ווקלית, ההרמוניות לא טובות, והשיר עצמו נשמע כמו גרסה חלשה של מה שהוא היה אמור להיות. זה נשאר במחוזות השירים הלא מזיקים, שזוכים להופעות מקצועיות.
17.  בריטניה – בניסיון נואש לגנוב קולות טורקיים/מהגרים שולחים פופ-RnB קיצבי ואגריסיבי עם צלילים אוריינטליסטים, אבל ככה בדיוק זה נשמע, כמו ניסיון נואש לקושש קולות, אחרי שאין למדינה מושג מה לעשות כדי להצליח. הזמרת Javine מאבדת אוויר במספר חלקים. רקדניות שלבושות כמו רקדניות בטן ורקדנים בגופיות הופכים את ההופעה לזולה במיוחד. הבמה נראית מאד לא אטקרטיבית.
18.  טורקיה – מוזר, לא? טורקיה נהנית מעמדה פריבילגית, היא שלחה שיר שזכה, ועוד שיר שמראה שיש מוזיקאים מקומיים שיודעים מה לעשות, ועכשיו הם שולחים את הדבר המבולבל הזה, שנראה כאילו הם חזרו לאייטיז… Gülseren לא מקצועית, צורחת. על הבמה, מישהו שנראה כמו שמאן וארבעה רקדניות/זמרות ליווי. זה נורא בלאגן, אבל איכשהו זה חביב יותר מהרבה זבל שנשלח השנה.
19.  הולנד – זמרת טובה מאד, גם אם לא ייחודית, בפאוור בלאד ארכאית, קיטשית ומשעממת. Glennis Grace עוטה על עצמה שמלה לבנה עמוקת מחשוף ולא מחמיאה ומנסה לשדר fierceness, אבל האמת שהשיר כל כך חלש וגנרי, ונשמע שכבר שמענו אותו בעבר. היא יותר טובה מהשיר, ומוכיחה זאת על ידי דיוק בכל תו ותו, אבל זה לא מספיק. זוויות צילום מהגיהינום ושטיקים צפויים מראש.
20.  צרפת – פופ-RnB קצבי ולא מעניין מצרפת. נשמע כמו Bside של Bside. אורטל לא יודעת להופיע על הבמה ולהחזיק מיקרופון כמו שצריך, היא זזה במגושמות, ונראה שהבמה הגדולה זרה לה. היא נשמעת בסדר, אבל זה לא באמת שיר שדורש הרבה. לא סגור אם הזיופים הם ממנה או מהמלוות, אבל ההופעה נראית כמו משהו שלא נעשו עליו יותר מידי חזרות. פשוט זרקו אותם לבמה ואמרו "תופיעו". שיר סתמי.
21.  נורבגיה – תהרגו אותי, אני לא מבין מה יש לאהוב בזה. להקת מחווה לז'אנר הגלאם-רוק, כאשר לעיתים מחווה זה מילה אחרת ל"אנחנו נורא מיושנים ומנסים לחקות סגנון שהצליח פעם בארה"ב"….חוץ מהויז'ואל, ההפקה הרוקיסטית והקולות החרוכים אין בשיר הזה הרבה, לא מוזיקלית בכל אופן. השיר נשאר נורא בסיסי ורדוד מבחינה מלודית. את הרוק שלי אני מעדיף יותר אותנטי וקצת יותר…ובכן…טוב.
22.  שווייץ – בניסיון נואש להביא את הקול מהמדינות הבלטיות, ולאור כישלונם העצום בשנה שעברה, מחליטים השוויצרים לשלוח את להקת הבנות האסטונית המצליחה Vanilla Ninja. השיר הוא פופ עם גיטרות חשמליות. זוכרים שהייתה תקופה שאמרו שרוק זה הפופ החדש? אז זה, וזה טבעי כמו שזה נשמע. הדבר הכי דודתי ולא מגניב שיכול לצאת מרוק. את הרביעייה הלבושה בלבן מלווים גיטריסט ומתופף.
23.  אנדורה – אני זוכר שבזמנו נורא אהבתי את זה. במבט לאחור, זה עוד שיר מאד מתאמץ, החל מצלילי הניו-אייג' והשאנטי, המגע הלסבי, Anabel Conde הצווחנית ועד לרקדנים נטולי החולצה. בסופו של דבר זה נראה פתטי, מוזר ומאד לא טבעי. ככה נראית מדינה, שמנסה באופן נואש לחקות אלמנטים של השיר הזוכה מהשנה שעברה, מבלי לנסות להביא משהו אותנטי. מוזיקלית זה לא מעניין ונשמע מבולגן.
24.  מלטה – כמו לוויתן שנפלט לחוף, חוזרת לה Chiara בקמאבק סוער. לאחר שהובסה על ידי דנה אינטרנשיונל ב-1998, הזמרת הגדולה בעלת הקול הענוג מנסה שוב, ומצליחה כנגד כל הסיכויים, עם בלדה פשוטה, פשוטה מידי. זה נשמע כמו מוזיקה נוצרית, בלדה מהאייטיז או סתם כמו גרסה חיוורת ל-"Power of Love". המילים קלישאה, המלודיה קלישאה, העיבוד קלישאה, השמלה מסטיק בזוקה. היא עצמה נראית נפלא אגב.
25.  בולגריה – זה נורא עצוב, שהיה קדם נורא גדול ומה שנבחר לייצג את בולגריה בשנת הבכורה שלה זה השיר המגוחך הזה. בלדת ניינטיז של בוי בנד אמריקאית עם צליל פופ-בלוז, שמעולם לא הצליח בתחרות ובצדק. זה כל כך לא מקורי, לא מעניין וממצה את עצמו אחרי הפזמון הראשון. מה שבולגריה שלחה לאחר מכן לעומת זה, זה שמיים וארץ. שיר מנותק.
26.  סרביה ומונטנגרו – אין לתאר כמה זה זול. אחרי המחטף המונטנגרי בקדם המקומי, להקת הבנים העלובה הזו נבחרה לייצג את המדינה במה שיהיה שירת הברבור של האיחוד בין שתי המדינות. הופעה שנראית לקוחה מהופעת בית ספר ועיבוד פומפוזי של Tonči Huljić הקרואטי, שנקרא לדגל כדי לבייש את סרביה עד הסוף. הבנים קופצים כמו חבורת קופים, השיר מזויף, דרמטי שלא לצורך ומביך.
27.  איסלנד – עוד אחת שמתאמצת יתר על המידה היא Selma. ב-1999 היא הייתה הנערה החביבה והחייכנית, הפעם היא הולכת על תדמית יותר סקסית והתוצאה קצת פחות. שיר אגרסיבי מאד שאונס את האוזן. היא לבושה כמו ג'יני שצץ מהמנורה וסביבה 4 רקדניות חסרות חן לבושות זהב. ההופעה לא מבוימת בצורה אפקטיבית, והשיר שואל אלמנטים הפקתיים מ-"Die Another Day" ועוד. אובר-פרודוסד. רע!
28.  בלגיה – עוד מדינה שמסתובבת כמו תרנגולת ערופת ראש. אחרי ההישג המופתי והמקרי ב-2003, וולוניה שולחת בלדת מחזות זמר עבשה ומיושנת. Nuno Resende מצליח לגרד כמה נקודות מפורטוגל ארץ מוצאו וגם מרשים את שירי מימון, אבל לא מעבר. זה נשמע כמו שיר נושא של אולימפיאדה משנות ה-80, קיטשי, פומפוזי ומנופח. הוא לא מוסיף בהגשה המיושנת שלו. מה שכן, הוא יודע לשיר.
29.  אירלנד – לא יודעת מה לעשות כדי לחזור לשנות הזוהר שלה, אירלנד שולחת צמד אחים חנונים וחסרי כריזמה בשיר פופ קצבי מופק יתר על המידה, יותר ממה שהלחן הדל מסוגל לשאת. ובמסגרת פינתנו, בוא נעשה מה שכולם עושים ואולי נצליח, האירים משלבים רקדניות בלבוש חשוף, שפוצחות בריקוד אירי מסורתי ב-c part. באמצע ההופעה Joe נכנס להתקף ריקוד לא ברור וזה נורא משעשע לצפייה.
30.  שבדיה – עוד זמר טוב, שמתבזבז בשיר פופ-קברט מגוחך. כישלון שבדי ראשון מזה זמן רב, ודי בצדק. זה נשמע כמו משהו, שכותבי השיר הישראלי ב-2003 יכלו להוציא. Martin Stenmarck נראה כמו דושבג, שמבושם מעצמו ומשדר זחיחות. עמו ארבע זמרות ליווי מרקדות ב- jump suits בלבן, מתנועעות בחושניות. שיר ריק, חסר משמעות ותוכן. ההופעה הבימתית לא עמוסה כמו הרבה אחרות באותה שנה.
31.  בוסניה והרצגובינה – Andrej Babić לא נח, והפעם עם שיר, שכתב ללהקת בנות שאני אמור להאמין שהוא בדיחה על שירי אירוויזיון. ובכן, לא, מאחר וכל השירים שלו הן בדיחה. זה עוד היה נסלח בבוסנית, אבל באנגלית זה נשמע מגוחך, הבנות צורחות במקום לשיר ויש להן מבטא לא נעים. זה קברטי, פופ ריאקציונרי ומיושן, צ'יזי. השלישייה לבושה בשמלות סטאן שונות בצבע וורוד בהיר ונראות נורא.
32.  פינלנד – בלדת פופ-קיטש ממוחזרת. לאחר שניסה את מזלו בקדמים הנורבגיים והפיניים בשנות ה-90, Geir Rönning מצליח סוף סוף להגיע לתחרות. השיר נשמע כמו חיקוי פופי יותר ל-"Hotel California", המילים מדכאות, אבל חסרות משמעות ו-Rönning נותן הופעה טובה ווקלית, אך לא מצליח להתחבר לקהל. הוא לבוש בטי שרט כחולה, ז'קט לבן, ג'ינס ושרשרת עם תליון של רפסודה גדולה… מיותר ברמות.
33.  מונקו – הקאמבק של מונקו לא מוכיח את עצמו עם הבלדה הדלוחה הזו. זמרת בינונית. המלודיה עצמה נורא פשוטה וחובבנית, והעיבוד פומפוזי ולא תואם למלודיה ולא לקולה של Lise Darly. אתה צופה בזה ולא מבין מה לא בסדר, וקשה בהתחלה לשים על זה את האצבע. זה כל כך מנסה להיות דרמטי, אבל נשמע מאד בינוני. Darly לא מקצועית, והרבה פעמים נכנסת לשיר במקום הלא נכון, שלא לדבר על אי דיוקים בשירה.
34.  יוון – אינטרו שמטעין דרמה לבתים רפטטיביים והופעה שכתובה עליה ווינר מכל זווית. Helena Paparizou מעולם לא הייתה ווקליסטית גדולה, והיא גם לא נדרשת כאן לאיזושהי ווקליות מיוחדת. העיבוד האגרסיבי והכוריאוגרפיה המהודקת עושות עבורה את העבודה. השיר הוא שלוש דקות של פופ ריקני עם קישוטים אתניים. זה נמוך, זול וחסר מחשבה. החרוז הכי טוב שהם מצאו ל-One הוא One. נו שיט.
35.  קפריסין – אתנו-פופ גנרי להחריד, שאחרי אלבניה נשמע אפילו גרוע יותר ממה שהוא. זה זול, זה מיותר, ההופעה הצפויה בהיסטוריה, זה מנסה להיות סקסי בכוח. ההופעה חלשה בצורה בלתי רגילה, משדרת נואשות ומצליחה להסית את הדעת מהשיר עקב ריבוי הדברים, שקורים על הבמה. לעולם אזכור לו את המופע בטברנה של שמעון פרנס, שלצלילי שירו כמה גרושות הדביקו לו שטרות על המצח.
36.  מקדוניה – איך שומעים שהדביל הזה הלחין את זה? שיר שהוא כלום ושום דבר מלבד ניסיון נלעג לרקום פופ-אתנו קליט ורקיד. התוצאה פתטית. זה נראה כמו הופעה במועדון לילה זול עם שלוש רקדניות, שרואים להן את התחתונים, שני זמרי ליווי מצועצעים וזמר אחד סחי יצור על, חסר כריזמה ונוכחות משכנעת. הוא נע במוגשמות ולבוש כמו אדיוט. בסוף השיר הוא אפילו זורק Yippie מביך.
37.  ליטא – שאריות מחוממות של מלודיפסטיבלן שנשלחו לקדם הליטאי וזכו. זהו רמז מקדים לאסון הקרב אלינו – כותבים שבדים עוד ימלאו את התחרות, ושבדיה תהפוך למוקד עלייה לרגל של הרבה מדינות, שחפצות בהצלחות בתחרות. Laura נשמעת נורא, לא יודעת להחזיק תו, נראית זוועה עם איפור כבד ושמלה שלא מותירה מקום לדמיון. ההופעה מגוחכת, ונראית כמו פארודיה על המלודי. בשלב מסוים המלוות מעפילות עליה בזיופים.
38.  פורטוגל – כנראה השיר הגרוע בתולדות פורטוגל בתחרות. שני זמרים נטולי סקס אפיל מנסים לשדר מיניות בהופעה, ובהתנשפויות מוגזמות מהשנייה הראשונה של השיר. השיר עצמו הוא פופ קצבי ושמרני, מה שעומד בניגוד מוחלט לאופן שבו הם מופיעים. מלודית הפזמון מועתק כמעט לגמרי מ-"Everlasting love". נקודת שפל של מדינה שמנסה להצליח בתחרות ולא יודעת איך. אין טיפה של דיגניטי.
39.  גרמניה – תו ראשון שמתהדר בזיוף צורם, ואליו מתלווה גם כן פזמון חוזר כואב לשמיעה מאי דיוקים. הבתים מועתקים מ-"What's Up?" של 4 Non Blondes, ולשיר פשוט אין מה להציע חוץ מאפיל כאילו סקסי של זמרת כאילו רוק, כולל תנועות מוגזמות והנפות שיער. זה נראה חובבני מכל זווית. האם טעיתי לשמוע קריאות בוז מהקהל?

המנחים:
Maria Efrosinina ו- Pavlo Shylko – היא יפהפייה, משכילה, דוברת שפות, מהאליטה של אוקראינה, אבל בלתי נסבלת כמנחה. צורחת בלי הפסקה, כאשר הקטע המביך ביותר הוא שלב הקראת העולות לגמר שבו היא כבר לגמרי קורעת לי את עור התוף בליווי המון חיוכים מזויפים. ממשיכה מאז לעבוד כמנחה ואשת תקשורת ידועה. הוא פרצוף תחת, בעל מבטא אמריקאי מאולץ ומאומץ, לא מצליח לזייף התרגשות קלה שבקלות, מונוטוני למרות גוון הקול הרדיופוני שלו. מתהדר בתואר "דיג'יי"…אחרי התחרות המשיך בקריירת ההנחיה שלו ברדיו ובטלוויזיה, כתב את השיר האוקראיני ל-2006, השתתף בכתיבת השיר ב-2007 ואף שימש כיועץ ל-Verka Serduchka בתחרות כמו גם לסאפורה נציגת אזרבייג'ן ב-2010.

הגלויות:
קליפים לא אחידים המציגים את אוקראינה. הצגה של תרבות, מורשת, תעשייה ועוד. שוב צבעונים בגלויה של הולנד, אבל בגדול הקשר של הגלויות למדינות המשתתפות די רופף. זה נראה כאילו משרד התיירות המקומי אחראי להן, וזה מאד לא מרשים במובן הזה, נראה שכבר ראינו כאלה בעבר.

Interval act:
בחצי הגמר – Irina Mazur's Ballet "Life" – להקת מחול מודרני בקטע חינני, המשלב סגנונות מודרניים עם אלמנטים מסורתיים-אתניים. מוזיקה נהדרת וכוריאוגרפיה נחמדה מאד.
בגמר – המתופפים מהפתיח, Kiev Percussion Ensemble ARS NOVA, חוזרים, Anatoliy Zalevskiy נותן בריקוד מודרני מרשים למוזיקה נוגה וקצת מדכאת. רוסלנה בשירה המקסים "The Same Star", שבכלל לא נשמע כמו שאריות מ-"Wild dances". טוב, אולי קצת.

מעניקי ניקוד בולטים:
אסטוניה – Maarja-Liis Ilus, נציגת 1996 ו-1997.
פינלנד – Jari Sillanpää, נציג 2004.
אירלנד – Dana זוכת אירוויזיון 1970.
בריטניה – Cheryl Baker, זוכת אירוויזיון 1981 כחלק מלהקת Bucks Fizz.
דנמרק – Gry Johansen, נציגת 1983.
מקדוניה – Karolina Gočeva, נציגת 2002 ונציגת 2007 העתידית.
לטביה – Marija Naumova, זוכת 2002 ומנחת 2003.
צרפת – Marie Myriam, זוכת 1977.

שירים במצעדים:
יוון – מקום 1 בשבדיה, מקום 4 ברומניה, מקום 9 בהונגריה, מקום 10 בפלנדריה, מקום 11 בברזיל, מקום 15 בשוויץ, מקום 24 בהולנד, מקום 33 בטורקיה, מקום 36 בוולוניה, מקום 37 בגרמניה.
רומניה – מקום 2 ברוסיה, מקום 14 בגרמניה.
מולדובה – מקום 10 בדנמרק.
שוויץ – מקום 3 באסטוניה.
נורבגיה – מקום 26 בשבדיה.
בריטניה – מקום 32 באירלנד.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Frikem se më pëlqen" של Jonida Maliqi מגיע למקום השלישי, אתנו-פופ להיטי בהפקה טובה מאד.

"Do të fal" של Julian Lekoçaj הוא מיד טמפו עם ביט מהפנט ופזמון מלודי חזק. "Hëna dhe yjet dashurojnë" של Luiz Ejlli מגיע למקום השני, בלדת פופ-אתנית עם קישוטי RnB מודרניים. "Kthehem prap" של Rovena Stefa היא בלדת ניו-אייג' פינת מלך האריות. "Përpara se ti të vish në këtë botë" של Saimir & Enkela Braho היא בלדה מיוחדת.
* אוסטריה – "Good Old Europe is Dying" של Alf Poier היא בלדת מחאה שמאלנית, שמגיעה למקום השני. "Hotel Hotel" שלו מגיע למקום השביעי, ומזכיר במעט את הקקפוניה שהוא נשלח עמה ב-2003.
* בלגיה – "Lost Paradise" של Tiffany Ciely הוא השיר היחיד בקדם חוץ מהשיר הזוכה והוא טוב פי כמה ממנו. RnB.
* בוסניה והרצגובינה – "No more" של GDH היא בלדת RnB היפ-הופ עם ראפ בספרדית. עדכני ומרענן. מקום עשירי בלבד. "Jabuka" של Igor Vukojevic מגיע למקום השלישי, בלדה אתנית בלקנית כמו שאנחנו אוהבים, שאמנם זכתה בטלווטינג, אך לא הגיעה לארץ המובטחת. "Carolija" של Jasna Gospic מגיעה למקום השמיני. נוסטלגי ויפהפה, מזכיר את יוגוסלביה. "Ruzice rumena" של Mija Martina הוא אחלה שיר שמגיע למקום החמישי. פופ-RnB אגרסיבי, ששואל אלמנטים מסוימים מהשיר הזוכה של השנה שעברה. "U ocima" של Maja Nurkic & Nedim Šuta מגיע גם הוא למקום העשירי, בלדה בלקנית מלודית שנבנית בהדרגה. "Ruza bez trna" של Ruzica Cavic מגיע למקום השביעי, עוד בלדת פופ מלודית, שקטה ועצובה. "Everything She'll Do" של Unplugged Plug מגיע למקום השישי, לא שיר אופייני לבוסניה, בלדת רוק סינגר-סונגרייטר, קצת ניינטיזית, אבל חביבה.
* בולגריה – "Ako ima rai" של Grafa היא בלדת רוק-פופ מצוינת, מקום שלישי. "Vsichki drehi mi prechat" של Ustata הוא היפ הופ עדכני ומרים, מקום שישי. "Ne moga" של Nina Nikolina היא בלדה אוורירית עם הפקה אלקטרונית עדינה, מקסים, אך לא עובר את חצי הגמר המקומי. "Ke te molam" של Nona Iotova היא בלדה אתנית אקוסטית שלא עוברת גם כן את חצי הגמר, מושלם. "Edinstveni" של Slavi Trifonov & Sofi Marinova היא בלדת צ'לגה נפלאה, שמגיעה למקום השני.

"Taodos" של Stoian Roianov – YaYa מגיע למקום הרביעי, ראפ אקספרימינטלי מיוחד
* אסטוניה – "11" של Deva Deva Dance & Cardinals במקום השלישי הוא קטע ניו-אייג' עם שירה בסנסקריט ובלטינית, מיוחד מאד. "Gotta Go" של Eha הוא סינת'פופ אירופאי מצוין שמגיע למקום החמישי.
* פינלנד – "Europa Europa" של Momocat מגיע למקום החמישי בטרום הגמר השני, פופ על אירופה הקוסמופוליטית עם קטעים בערבית, חמוד מאד.
* צרפת – "Laissez-moi rêver" של Karine Trécy מגיע למקום הרביעי, פאוור בלאד לא רעה שיכלה להמשיך את רצף הבלדות של צרפת ולהחזיר אותה לטופ 10. "Je m'envole" של Lionel Tim מגיע למקום השלישי, כנ"ל, פאוור בלאד חביבה.
* הונגריה – "Szép ez a világ" של Acapulco הוא פופ חנפני ואפקטיבי. "Álomszép" של Karányi הוא כבר יותר דאנס-האוס מרים ומודרני. "Eltunt álom" של Melody Island היא בלדה עדינה וחמודה.
* ישראל – "אודה-לה-יה" של גאיה הוא יופי של פופ-מוזיקת עולם, מקום תשיעי. "כמו חלום" של רינת בר הוא אחלה קטע פופ עם קצוות של פסקול ג'יימס בונד. מקום שביעי. "Hello, Hello" של האחיות פיק הוא קאלט מגוחך, שמזכיר שאריות של צביקה פיק מהאייטיז.

* לטביה – "Ja nu" של Gunars Kalninš היא בלדה דרמטית ומתפתחת, מקום חמישי בחצי הגמר הראשון.
* מקדוניה – "Sonce i mesecina" של Aleksandra Pileva במקום השני הוא הלהיט שמקדוניה מעולם לא שלחה וחבל, פופ בלקני מהמם!

* מלטה – "Love is The Reason" של Charlene & Natasha מגיע למקום ה-13, פופ שלאגר שעדיין לא שמענו ממלטה, כנראה כי הגיע מכותבים שבדיים.
* מולדובה – "Un sarut" של Alexa הוא יופי של פופ-דאנס מודרני במקום התשיעי.
* הולנד – "Go" של Trinity United במקום השישי הוא יורופופ קצת מיושן, אבל נוסטלגי וחביב. "Tranen in de stilte" של Barbara Lok במקום התשיעי היא בלדת פופ אירופאית טיפוסית ונעימה.
* נורבגיה – "Velvet Blue" של Kathrine Strugstad הוא חגיגה של פופ-האוס ווקלי וכיפי.
* רומניה – "Le le" של Loredana Groza הוא פופ-אתנו בהפקת רוק-אלקטרונית מעניינת, שיר מיוחד, שמנסה לעשות גם הוא Ruslana…

"Soarele meu" של Mandinga הוא שיר קיץ קריבי וחושני, שמסיים במקום הרביעי.
* רוסיה – "Balalaika" של Alexandr Panayotov & Alexei Chumakov הוא יורוטראש שרוסיה ממשיכה לשלוח כמותו עד ליום זה, זול אך אפקטיבי. מקום חמישי. "Letala, da pela" של Varvara הוא פופ-אתנו רוסי עצבני שהיה משאיר אבק להלנה פפריזו לעניות דעתי, מקום רביעי בלבד.

* סרביה ומונטנגרו – "Hide cico" של Ogi הוא יופי של פופ בלקני, מקום שלישי. "Šta ce mi dani" של Andrea מגיע למקום החמישי, בלדת אוורירית קסומה.

"Nevidljiva" של Ana Cvetkovic מגיע למקום העשירי, פופרה חביב אם כי קיטשי. "Jutro" של Jelena Tomaševic הוא אחד השירים הפחות טובים של Željko Joksimović בקדם/באירוויזיון. מדכא מאד, כמעט יום הזיכרון מבחינתי, אבל נחשב לנון אנטרי במובן מסוים. מקום שני. "Utjeha" של Stevan Faddy מגיע למקום הרביעי, פופ חמוד מאד עם מלודיה קליטה. "Potrazi me" של Astra מגיע רק למקום ה-21 והאחרון בחצי הגמר הסרבי וחבל, קטע פופ-קברט מודרני עם קישוטים בלקניים.
* ספרד – "Vente pal sur" של María Lorente לא עבור את חצי הגמר בקדם המקומי, אבל זה קטע פלמנקו היפ-הופ מגניב. "Echo de menos" של Felipe Conde במקום השלישי היא בלדת קיטש ספרדית טיפוסית. "Santo Job" של Gema Castaño הוא יופי של פופ, סופר מגניב וקליט, אך לא עובר את חצי הגמר. "Arriba el mundo" של Yulia הוא פופ-לטיני ים תיכוני להיטי. מגיע לגמר.

* שבדיה – "Alcastar" של Alcazar הוא יורופופ להיטי, מקום שלישי. "Alla flickor" של Linda Bengtzing הוא שלאגר קלאסי, שמזכיר את השיר הבוסני של השנה, מקום תשיעי. "Refrain Refrain" של Pay TV מגיע למקום השביעי בטרום הגמר הראשון ולא מגיע לגמר, פופ-טכנו משעשע וחד. "Att älska dig" של Shirley Clamp הוא עוד שלאגר קלאסי ומאד קומפטטיבי, מקום רביעי. "Du och jag mot världen" של Fredrik Kempe & Sanna Nielsen במקום השמיני הוא שלאגר קליט וממכר. "Big up" של Group Avalon מגיע למקום השישי בטרום הגמר השני ולא עולה לגמר. קטע היפ הופ חביב. "Om natten" של Jessica Folcker מגיע למקום השישי בטרום הגמר השלישי ולא עולה לגמר. שלאגר מודרני שמשום מה לא מצליח כמו האחרים. "Långt bortom tid och rum" של Mathias Holmgren מגיע למקום הרביעי בטרום הגמר הרביעי ומגיע למקום החמישי בשלב ההזדמנות השנייה. שלאגר-פופ שבדי אגרסיבי וקאמפי. "Håll om mig" של Nanne Grönvall מגיע למקום השני והופך ללהיט בקרב החובבים, הופעה חזקה של שיר ממכר ופשוט.

* טורקיה – "Sen benim askimsin" של Elya & Grup Ariana הוא פופ טורקי טיפוסי מפעם, כיפי מאד. "Rumuz Andante" של Seçil Hüner Yapakçi במקום השני הוא פופ-אתנו מצוין וקקפוני. "Tek istegim" של Nursel Efe היא בלדה אתנית מצוינת.

* אוקראינה – "Doroha" של Mandri היא בלדת רוק נפלאה, מקום שביעי.

"Chushoy gorod" של Ex-Presidenti במקום ה-14 הוא פופ-RnB מיד טמפו אוורירי. "Patriot" של Yurcash הוא קטע אוקראיני פולקלוריסטי ביקורתי ומשעשע עם ברייק למוזיקת רוק דיסטורשיין, מקום שלישי. "Chas priyshov" של De Shifer במקום החמישי הוא קטע רוק כבד. "Nashe lito" של Tartak הוא קטע רוק ניינטיזי מגניב, מקום שלישי גם כן. "Znaky pitannya" של Daleko במקום התשיעי הוא גם רוק ניינטיזי, אבל יותר נגיש ומעט פופי.
* בריטניה – "Guardian Angel" של Andy Scott-Lee במקום השלישי היא בלדת פופ קיטש, אך מודרנית. אם הבריטים היו רוצים ללכת על בטוח, הם היו הולכים על זה
* בקדם האוסטרי – שיטת הניקוד בקדם חילקה את המדינה למחוזות, והצבעה דרך טלפונים ניידים הוותה נקודות שיפוט נוספת. Alf Poier מקבל הכי הרבה הצבעות מהקהל, אך עקב החלוקה המעט מעוותת של הניקוד לפי מחוזות, Global Kryner זוכה להכי הרבה נקודות וזוכה. Alf Poier, הוא נציג 2003. הוא מגיע למקום השני והשביעי עם שני שירים.
* בקדם הליטאי – B'Avarija הנון נציגים של 2002 מגיעים למקום העשירי. Vilija Mataciunaite מגיעה למקום השביעי, ותישלח לבסוף ב-2014. 4 Fun מגיעים למקום החמישי בטרום הגמר החמישי ולא עולים לגמר. הם יישלחו ב-2007.
* בקדם המולדובי – Nelly Ciobanu מגיעה למקום השני, ותישלח ב-2008. ההרכב Millennium מסיים במקום השלישי, ויישלח ב-2006. Natalia Gordienco, חברת ההרכב, תזכה בקדם 2020 לבדה, אך תישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. היא תישלח לבסוף ב-2021.
* בקדם הישראלי – "השקט שנשאר" הופך לזוכה הגדול בכל הזמנים, כאשר מקבל 12 נקודות מכל נקודות השיפוט, למעט הטלווטינג מירושלים שנתנו את 12 הנקודות ליוסי אזולאי ולשירי מימון רק 10 נקודות. מירה עוואד מגיעה למקום ה-14 והאחרון, ותישלח כחלק מצמד ב-2009.
* בקדם הבלרוסי -Angelica Agurbash זוכה באופן מפוקפק עם השיר "Boys and Girls", אך בעקבות ביקורת לא מחמיאה על השיר, היא וצוות ההפקה שלה מחליטים על שינוי השיר לתחרות לאחר הקדם. בתחילה נבחר שירו של צביקה פיק "Show Me Your Love", אך לאחר מכן נבחר שירם של הכותבים היווניים Nikos Terzis ו-Nektarios Tyrakis, הנקרא "Love Me Tonight". בנוסף, Polina Smolova מנסה את מזלה ואף מובילה בהצבעות הקהל באיזשהו שלב, אך ההצבעות נגנזות…היא תישלח בשנה הבאה.
* בקדם ההולנדי – להקת Airforce מגיעה למקום השני. אחת מחברות הלהקה היא Laura Vlasblom, שייצגה את הולנד ב-1986 כחלק מהרכב. Waylon מגיע למקום הרביעי כחלק מצמד בטרום הגמר הראשון. הוא יישלח ב-2014 כחלק מצמד אחר, וב-2018 כסולן. Justine Pelmelay, נציגת 1989, מגיעה למקום השישי והאחרון בטרום הגמר השלישי.
* בקדם האסטוני – להקת Suntribe נוצרת במיוחד עבור השיר עמו זכתה, והתפרקה מספר חודשים לאחר מכן. Laura אמנם זוכה כחלק מ-Suntribe, אך גם מגיעה למקום השני לבדה. היא תישלח שוב ב-2017 כחלק מצמד.
* בקדם הנורבגי – למקום הרביעי מגיע Jahn Teigen, נציג 1978, 1982 כחלק מצמד ו-1983. להקת Seppo מנסה את מזלה בקדם, כאשר אחד מחבריה הוא Tor Endresen, נציג 1977.
* בקדם הרומני – Luminița Anghel זוכה במקום הראשון בטלווטינג, אך Loredana זוכה במקום הראשון בצוות השיפוט. בחישוב הכולל Anghel מסיימת 5 נקודות בלבד לפני Loredana. למקום השלישי מגיעים הצמד Nico & Mihai Traistariu. הזמר Mihai ייצג את המדינה בשנה הבאה. Nico תייצג את המדינה כחלק מצמד אחר ב-2008. למקום הרביעי מגיעה להקת Mandinga, שתייצג את המדינה ב-2012, אך השנה הם עם סולנית בשם Elena Gheorghe, שתישלח לבדה ב-2009.
* בקדם המקדוני – רשימה של 128 אמנים מצומצמת על ידי צוות השיפוט ל-6. אחת מהם היא Kaliopi, שמסרבת להשתתף בקדם. היא תייצג את המדינה ב-2012 וב-2016. המקדונים נשארים עם 5 זמרים. למקום החמישי מגיעה Tamara Todevska, שתישלח ב-2008 כחלק מהרכב ולבדה ב-2019. למקום הרביעי מגיעה אחותה של תמרה, Tijana Dapcevic, שתישלח ב-2014. Aleksandra Pileva מגיעה למקום הראשון בטלווטינג, אך Martin Vučić זוכה בהצבעת השופטים והקהל באולם.
* בקדם האנדורי – שוויון במקום הראשון בין Marian van de Wal לבין Mar Capdevil. חבר צוות השיפוט הצעיר ביותר מכריע לטובתה של van de Wal. לאחר מכן van de Wal שרה את שלושת שירי הקדם.
* בקדם הקרואטי – למקום השני מגיעה להקת Magazin נציגת 1995. למקום השלישי מגיעה Danijela נציגת 1995 גם כן כחלק מ-Magazine, ונציגת 1998. Andrea Šušnjara מגיעה למקום הרביעי ותישלח ב-2009. Goran Karan, נציג 2000, מגיע למקום השמיני. 4 asa מגיעה למקום העשירי, להקה זו כוללת את Vlado Kalember, נציג יוגוסלביה 1984, ואת Rajko Dujmic, שהיה חלק מלהקת Novi Fosili, נציגת יוגוסלביה 1987. Vesna Pisarovic, נציגת 2002, מגיעה למקום ה-14 והאחרון. Damir Kedžo מגיע למקום העשירי. הוא יזכה בקדם הקרואטי ב-2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון.
* בקדם הבולגרי – Slavi Trifonov & Sofi Marinova מסרבים לשיר את השיר בגמר המקומי, ובמקום לשיר, הם דיברו אל הקהל והצופים בבית, על רקע הפלייבק של השיר שלהם, כמחאה על כך, שלהקת Kaffe הפיצו כרטיסי סים חינם כדי שיצביעו לה. הצמד מגיע למקום השני. Marinova עצמה תישלח מטעם בולגריה ב-2012.

למקום החמישי מגיע הרכב של 5 זמרים, שאחת מהם היא Mariana Popova, שתישלח בשנה הבאה. למקום ה-12 מגיעים Deep Zone Project, שיישלחו ב-2008. למקום התשיעי מגיע ההרכב Melody, שאחת החברות בו היא Poli Genova, שתישלח לבדה ב-2011 וב-2016.
* בקדם האירי – RTE עורכת בפעם השלישית את תחרות הריאליטי שירה "You’re a Star".
* בקדם הסלובני – בסיבוב ההצבעה הראשון מגיע Omar Naber רק למקום השלישי אחרי Rebeka Dremelj ו- Saša Lendero. הוא זוכה בסיבוב ההצבעה השני והסופי. למקום השלישי מגיעה Rebeka Dremelj, שתישלח ב-2008. למקום הרביעי מגיעה Nuša Derenda, נציגת 2001. למקום התשיעי מגיעה Regina נציגת 1996.
* בקדם הדני – Brødrene Olsen, נציגי וזוכי אירוויזיון 2000, מגיעים למקום השני.
* בקדם הפולני – נערכת בחירה פנימית. למקום התשיעי מגיעה Magdalena Tul, שתישלח ב-2011.
* בקדם הבריטי – למקום החמישי והאחרון מגיעה Gina G, נציגת 1996.
* בקדם המלטי – הפרעת חשמל כללית גורמת לכך, שחלקים נרחבים במדינה לא יכולים לצפות בחלקו הראשון של הקדם, מה שמעיב על הגינות התוצאה הסופית. Olivia Lewis מגיעה שוב למקום השני, ותישלח ב-2007. Glen מגיע למקום השמיני, ויישלח ב-2011. Fabrizio Faniello, נציג 2001 מגיע למקום ה-12, ויישלח שוב בשנה הבאה
* בקדם הטורקי – Gülseren זוכה עקב טעות בספירת הקולות של אחד מצוותי השיפוט. Sertab Erener, זוכת אירוויזיון 2003, טוענת שזוהי לא הבחירה הטובה ביותר. Sedat Yüce, נציג 2001, בין מתמודדי הקדם.
* בקדם האלבני – Luiz Ejlli מגיע למקום השני, ויישלח בשנה הבאה. אחת מהמתמודדת בגמר כחלק מהרכב היא Rona Nishliu, שתישלח ב-2012. Jonida Maliqi מסיימת במקום השלישי, ותישלח ב-2019.
* בקדם הסרבי-מונטנגרי – בעקבות המחטף הסרבי בשנה שעברה, וכחלק מנוהג המקום להביא את המאבק האתני במדינה לתחרויות הקדם, זוכה להקת No name במחטף מונטנגרי. שתי סיבות הובילו להחלטה של המונטנגרים לנהוג בחוסר הגינות: הראשונה כאמור עצם העובדה שהשופטים הסרביים איפסו את השירים המונטנגריים בקדם של 2004. הסיבה השנייה היא קידום השירים הסרבים של Jelena Tomašević ושל Ogi שעלו לגמר, ברדיו, למרות שסוכם בין שני הערוצי הטלוויזיה שזה לא ייקרה. Željko Joksimović, מלחין ומעבד השיר של Jelena Tomaševic, אפילו ערך לכבודה מסיבת ניצחון לפני הגמר. המחטף התבטא באיפוס הפייבוריטים הסרביים. זאת לעומת השופטים הסרביים, שנתנו מעט נקודות לשירים המונטנגריים. יצוין כי בטלווטינג ניצחו No name בענק. ה-EBU החל בחקירה עקב תלונות שהתקבלו לגבי השיר הזוכה, כולל תלונה בדבר היות השיר פלגיאט. לבסוף השיר קיבל אישור להשתתף באירוויזיון. כאמור, למקום השני מגיעה Jelena Tomaševic, שתישלח מטעם סרביה ב-2008. למקום הרביעי מגיע Stevan Faddy, שיישלח ב-2007 מטעם מונטנגרו. למקום החמישי מגיעה Andrea, שתישלח מטעם מונטנגרו ב-2009. הרחק מכולם במקום ה-18 נמצאת Marija Šerifovic, שתישלח ב-2007 ואף תזכה באירוויזיון.
* בקדם השבדי – Nanne Grönvall, נציגת 1996 כחלק מהרכב, מגיעה למקום השני, קרוב מאד למקום הראשון. היא למעשה זוכה בהצבעת הקהל בהפרש של למעלה מ-150,000 קולות, אך מפסידה עקב השופטים, דבר הגורם לקולות מחאה מצד הצופים. Sanna Nielsen מגיעה בדואט למקום השמיני, ותישלח ב-2014. Alcazar מגיעים למקום השלישי. אחד מחברי הלהקה, Andreas Lundstedt, ייצג את שווייץ בשנה הבאה כחלק מהרכב. Katrina & The Nameless מגיעים למקום השלישי בטרום הגמר הרביעי, ולמקום השישי בשלב ההזדמנות הנוספת, ולא עולים לגמר. Katrina היא זוכת אירוויזיון 1997, אז ביחד עם the Waves.
* בקדם האוקראיני – Greenjolly לא משתתפים בשלב חצאי הגמר של הקדם וניתן להם Wildcard על ידי סגן ראש הממשלה, Mykola Tomenko. הוא מצדיק את הפעולה על ידי כך שצריך להיות שיר שמשקף את השינויים במדינה בעקבות המהפכה הכתומה. פעולה זו גוררת ביקורת ציבורית נרחבת. השיר זוכה לבסוף, בין היתר כי שימש כשיר שליווה את המחאה ב-2004. על מנת לא לכול מסרים פוליטיים, השיר עובר מקצה שינויים בהוראת ה-EBU. בנוסף, השיר נשמע דומה מידי לשיר מחאה אחר ונאלצים לבצע שינויים נוספים כדי להפכו ליותר מקורי. למקום השני מגיעה Ani Lorak, שתישלח ב-2008.
* בקדם הרוסי – Dima Bilan מגיע למקום השני. הוא יישלח בשנה הבאה ושוב ב-2008, אז גם ייזכה באירוויזיון.
* בקדם הבוסני – Igor Vukojevic זוכה בטלווטינג, אך מסיים רק במקום השלישי. התחרות מסתיימת בשוויון בין Feminem ל-Tinka Milinovic, אך מאחר ו-Feminem זוכות בצוות השיפוט, הן מוכרזות כזוכות הקדם. Milinovic תישלח בשנה הבאה מטעם שוויץ כחלק מהרכב. Marija Šestic מגיעה למקום הרביעי, ותישלח ב-2007. Mija Martina, נציגת 2003, מגיעה למקום החמישי.
* קדמים פרטיים בקפריסין ויוון. גם באנדורה מתקיים קדם פרטי לאחר בחירת הנציגה.

פרטי טריוויה:
* בולגריה ומולדובה בהופעות בכורה!
* הונגריה חוזרת לאחר היעדרות של 7 שנים.
* אף מדינה לא פורשת, מה שמביא את התחרות לשיא של 39 מדינות משתתפות.
* צ'כיה מגישה את מועמדותה לבכורה בתחרות, אך פורשת בדצמבר 2004.
* לבנון מגישה את מועמדותה לבכורה בתחרות, ואף בוחרת שיר – "Quand tout s'enfuit" של Aline Lahoud. במרץ נאלצת המדינה לפרוש, לאחר שה-EBU מבהיר לרשות השידור הלבנונית, כי היא מחויבת לשדר את השיר הישראלי ולאפשר לקהל להצביע לישראל, דבר העומד בניגוד לחוק במדינה, המונע הכרה בישראל. עקב כך נאלצת לבנון לפרוש, לשלם קנס ולהיות מורחקת מהתחרות לשלוש השנים הקרובות.
* עטיפת אלבום התחרות כללה לבבות קטנים עם דגלי כל המדינות המשתתפות, כולל דגל לבנון, אשר הוסר ברגע האחרון לאחר פרישתה.
* Constantinos Christoforou חוזר לייצג את קפריסין בפעם השלישית, לאחר שעשה זאת ב-1996 וב-2002 כחלק מהרכב.
* Helena Paparizou חוזרת לייצג את יוון בפעם השנייה, לאחר שעשתה זאת ב-2001 כסולנית הצמד Antique. נציגת איסלנד 1999, Selma, חוזרת בפעם השנייה עבור מדינתה. Chiara, חוזרת בפעם השנייה עבור מלטה, אותה ייצגה ב-1998.
* הגמר אורך קצת פחות מ-3.5 שעות, מה שאומר שזו התחרות הארוכה בהיסטוריה עד לאותה שנה. שלב ההצבעה היה ארוך במיוחד ועלה על שעה, מה שהביא את ה-EBU לשינוי באופן הקראת הנקודות, על מנת לקצר אותו משמעותית החל מהשנה הבאה.
* במקור הייתה אמורה Ruslana להנחות את התחרות, אך היא פרשה עקב מספר סיבות, אחת מהן היא חוסר שליטתה בשפה האנגלית.
* בפרסי Marcel Bezençon זוכים שלוש מדינות: יוון זוכה בפרס האמנים אשר מוחלט על ידי זוכי העבר, סרביה ומונטנגרו זוכה בפרס המלחינים ומלטה זוכה בפרס העיתונות.
* בפרס "Barbara Dex", שבו מצביעים גולשי האינטרנט למתלבש הגרוע ביותר מבין המשתתפים, זוכה Martin Vučić ממקדוניה.
* ליטא זוכה בכבוד המפוקפק להיות השיר, שהגיע למקום האחרון בחצי הגמר עם הניקוד הגבוה ביותר – 17 נקודות בסך הכל. שיא זה יישבר ב-2012 על ידי סלובקיה.
* השיר הישראלי נכתב ב-1998 ויועד בזמנו ללינור אברג'יל. הוא נכתב באנגלית ודיבר על חייה של לינור ועל מקרה האונס שעברה. היא הייתה אמורה לשיר אותו בטקס מיס עולם 1999. ברגע האחרון הוחלט כי לינור לא תשיר את השיר, והוא נגנז. השיר הוצע לשירי מימון כאשר עבדה על אלבום הבכורה שלה.
* השיר הפיני נכתב בעקבות משבר בני הערובה בבסלאן, רוסיה.
* לקראת סוף השיר הנורבגי, סולן להקת Wig Wam מנופף בסרט כתום, שהוא סמל המהפכה הכתומה באוקראינה.
* כאמצעי יחסי ציבור, ה-EBU משיק את הספר "The Eurovision Song Contest – The Official History" של הסופר הבריטי-אמריקאי John Kennedy O'Connor. הספר הוצג בין שיר 12 ל-13 בגמר.
* טרם התחרות היו קריאות בגרמניה, כלפי Gracia הנציגה, לפרוש מן התחרות, לאחר שהמפיק שלה הודה, שהוא עשה מניפולציה על מיקום השיר במצעד המקומי על ידי רכישה מסיבית של סינגלים. Gracia הגנה על המפיק, וציינה שתופיע בתחרות למרות מחאות זמרים מקומיים.
* השיר הבולגרי הואשם בפלגיאריזם עקב דמיון לשיר "Don't Go"  של הזמר הבולגרי Ruslan Mainov מ-2001.
* כדקה לאחר שהחלה ההופעה הטורקית, ניתן היה לשמוע בבירור את השיר המולדובי בפלייבק מתערבב עם זה הטורקי, וזאת כתוצאה מתקלה טכנית.
* Constantinos Christoforou הקפריסאי הוא הזמר היחיד, שייצג מדינה בהופעת סולו, לאחר מכן כחלק מלהקה ולאחר מכן שוב כסולן.
* את קולות הקטע בגרסת הסטודיו של השיר הקפריסאי שרה Elena Patroklou, נציגת 1991. היא פרשה מסיבות אישיות מליווי השיר בתחרות. את מקומה לקחה Elina Constantopoulou, נציגת יוון ב-1995.
* סדר ההצבעות בגמר נקבע כך: ראשית הצביעו המדינות שלא העפילו לגמר לפי סדר הופעתן בחצי הגמר. לאחר מכן הצביעו הפינליסטיות לפי סדר הופעתן בגמר.
* ה-EBU מכריז על כמות מינימלית של הצבעות טלפוניות, שצריכות להתקבל בכל מדינה, ובמידה ולא יתקבלו מספיק קולות, אזי אותה מדינה תשתמש בצוות שיפוט עבור הצבעתה. בחצי הגמר נאלצו להשתמש בצוות השיפוט מונקו, אנדורה ואלבניה. אלו נתנו 12, 12 ו-7 נקודות לישראל בהתאמה. בגמר השתמשו בצוות שיפוט אנדורה, מונקו ומולדובה. אלו נתנו לישראל 8, 12 ו-6 נקודות בהתאמה.
*  בחצי הגמר רומניה מסיימת ראשונה ומגיעה שלישית בגמר. מולדובה מגיעה שנייה בחצי הגמר ושישית בגמר. דנמרק, שמגיעה למקום השלישי בחצי הגמר, מגיעה למקום התשיעי בגמר. קרואטיה מסיימת במקום הרביעי בחצי הגמר ובמקום ה-11 בגמר. הונגריה מגיעה למקום החמישי בחצי הגמר ולמקום ה-12 בגמר. נורבגיה מגיעה למקום השישי בחצי הגמר ולמקום התשיעי בגמר. ישראל מגיעה למקום השביעי בחצי הגמר ולמקום הרביעי בגמר. שוויץ מגיעה למקום השמיני גם בחצי הגמר וגם בגמר. מקדוניה מגיעה למקום התשיעי בחצי הגמר ובגמר מסיימת במקום ה-17. לטביה מעפילה מהמקום העשירי בחצי הגמר, רק 4 נקודות מהמקום ה-11, אך בגמר מצליחה לטפס למקום החמישי.
* בחצי הגמר – רומניה מקבלת 6 פעמים 12 נקודות, קרואטיה 5 פעמים, דנמרק ומולדובה 4 פעמים, ישראל, נורבגיה ופורטוגל 3 פעמים, לטביה ומקדוניה פעמיים, בלרוס, בלגיה, אסטוניה, הונגריה, אירלנד, הולנד ושוויץ מקבלות 12 נקודת פעם אחת כל אחת.
* בחצי הגמר רומניה מקבלת ניקוד מהכי הרבה מדינות – 35 מדינות בסך הכל. אחריה הונגריה עם 31 מדינות שהצביעו עבורה. למולדובה ונורבגיה הצביעו 30 מדינות בחצי הגמר.
* בגמר יוון מקבלת נקודות מ-33 מדינות, ואחריה מלטה עם 30 מדינות שהצביעו בעדה ומולדובה וישראל עם 28 מדינות שניקדו אותן.
* לראשונה ארבעת הגדולות, שלהן מיקום קבוע בגמר, מסיימות בארבעת המקומות האחרונים בגמר, המקומות ה-21-24. קצת לפניהן במקום ה-19, נמצאת המארחת אוקראינה.
* השיר היווני הוא לא רק ההישג הגבוה ביותר עד היום ליוון בתחרות, הוא גם קבע שני שיאים חדשים: הוא הזוכה בעל % הניקוד הנמוך ביותר עד כה. השיר מקבל רק כ-50% מהניקוד האפשרי. שיא שלילי זה יישבר ב-2011, כשאזרבייג'ן תקבל 44% מהניקוד האפשרי בלבד.
השיא השני הוא כמות ה-12 נקודות. Helena Paparizou מקבלת 10 פעמים 12 נקודות, כמו בריטניה 1997. ביחד שני השירים מחזיקים בשיא עד 2009, אז יקבל Alexander Rybak, נציג נורבגיה, 16 פעמים 12 נקודות.
* מלטה מגיעה למקום השני ומשחזרת את ההישג הטוב בתולדותיה מ-2002, אך מאחר ו-Ira Losco קיבלה ב-2002 59% מהקולות ו-Chiara השנה קיבלה רק 42% מהקולות, השיא של 2002 לא נשבר.
* רומניה מגיעה למקום השלישי, שהוא המקום הגבוה עבורה עד כה. שיא זה יישבר ב-2010, אז יגיעו Paula Seling and Ovi למקום השלישי עם אחוז ניקוד גבוה יותר.
* מולדובה מגיעה בבכורתה למקום השישי, שהוא המקום הגבוה עבורה עד כה. שיא זה יישבר ב-2017, אז יגיעו SunStroke Project למקום השלישי.
* אוקראינה מגיעה למקום ה-19, שהוא המקום הנמוך ביותר בהיסטוריה הקצרה שלה. שיא שלילי זה יישבר ב-2017, אז יגיעו O.Torvald למקום ה-24.
* גרמניה מגיעה למקום ה-24 והאחרון. זו הפעם החמישית, שבה גרמניה מגיעה למקום האחרון. מבחינת מיקום זה היה הנמוך ביותר אליו הגיעה גרמניה עד כה. שיא שלילי זה יישבר ב-2015 אז תגיע גרמניה למקום ה-27 והאחרון.
* הסינגל היווני מגיע למעמד פלטינה ביוון ולמעמד זהב בשבדיה.
* ב-2013 פסק בית המשפט ביוון לטובת Manos Psaltakis, שטען כי היה שותף בכתיבת "My Number One".
* בערב הגמר אחד החובבים מחפש בגוגל את תוצאות חצי הגמר ומגיע לתוצאות הרשמיות, שטרם פורסמו על ידי ה-EBU. מסתבר, שמישהו ב-EBU העלה את התוצאות לאתר, אבל לא שם להם קישור באתר. הוא חשב שבכך אף אחד לא יוכל להיכנס לדף, אבל הוא שכח שיש גוגל…זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שתוצאות חצי הגמר הרשמיות הודלפו לפני סיום הגמר ולא באופן רשמי על ידי ה-EBU.
* ניתן לצפות בחצי הגמר כאן:

* ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: