הקדמה:
בלגרד, סרביה. אולי זו העובדה, שבשלושת השנים האחרונות זכו שירים מסגנונות שונים, אך השנה אנו זוכים לא רק לעלייה ניכרת ברמת השירים, אלא גם לגיוון מוזיקלי עשיר, בוודאי יחסית למה שעתיד לקרות מספר שנים לאחר מכן. הרוק עדיין לא עזב אותנו ואנו זוכים לנוכחות יפה שלו מטורקיה, פינלנד וסן מרינו לדוגמה. האתנו-פופ כבר לא זוכה, אבל עדיין חם. יוון, ארמניה מצליחות עם ז'אנר זה, בעוד הולנד נכשלת. הבלדה האתנית גם היא לא מתה עם נוכחות יפה של סרביה וישראל ובמידה מסוימת פורטוגל ואלבניה. אבל שום דבר לא מנצח פופ קליל, הפקות עשירות עד עמוסות וההעמדות מלוטשות. שמונה מדינות עושות שימוש בפירוטכניקה, במה שהופך להיות סטנדרט בתחרות. לא תמיד זה מתאים לרוח השיר…
שנה שנייה ברציפות זוכה בלדה, השם ישמור, אבל הפעם הסיבה נעוצה בעובדה שמדובר ברוסיה, שלה ניקוד אוטומטי ורב עוד לפני בחירת השיר, עקב מיעוטים רוסיים הפזורים במדינות ברה"ב לשעבר ואחרות. סיבה לא פחות חשובה היא הפופולריות של Dima Bilan במזרח אירופה. במיקומים אחריו נמצאים שלושה שירים קצביים בביצוע זמרות יפהפיות, שמרקדות ומרימות את האולם. מביניהן אין פייבוריטית מובהקת, וכך שלוש רבות, הרביעי לוקח. רוסיה באה עם בלדה לא רעה, מאד גנרית וזכירה. אבל זה לא היה זוכה אם הם היה מבוצע על ידי זמר אחר, וזה לא היה זוכה אם זו לא הייתה רוסיה.
טרם התחרות שתי בעיות עמדו בפני איגוד השידור האירופי. הפופולריות הגוברת של התחרות לאורך העשור האחרון הביאה מדינות רבות להצטרף לתחרות. ריבוי המדינות הוביל לכך, שבשנה שעברה חצי הגמר כלל 28 שירים. 10 מדינות זכו לעלות לגמר, בעוד 18 חזרו הביתה מאוכזבות. כלומר, יש יותר מפסידים ממנצחים, ורגע השיא של חצי הגמר, שבו מכריזים על עשרת העולות לגמר, מאבד מקסמו. הבעיה השנייה נובעת מהראשונה, שכן אין מדינות במערב אירופה שרוצות להצטרף, מה גם שלא נוצרות מדינות חדשות במערב. במזרח לעומת זאת, שלא נדע. מדינות חדשות צצות מידי פעם, אירופה נעה מזרחה והקווקז נוהר לתחרות. בשל כך ובשל סיבות ואחרות, הטופ 10 בשנת 2007 היה מורכב אך ורק ממדינות המזרח. סליחה, הטופ 16 היה מורכב ממדינות המזרח בלבד! בין אם המזרח מצליח כי הוא מושחת או כי הוא משקיע יותר, זה לא משנה. העובדה היא שהמערב מתחיל להתעייף מהתחרות, ואמנים מובילים לא מעוניינים להשתתף על מנת לא להתבזות. לאמנים מהמזרח אין מה להפסיד. וכך נוצר לו מעגל קסמים, שבו השמות הגדולים מהמזרח רוצים להשתתף, ומאחר והם מציגים את המיטב שיש למדינה להציע הם ממשיכים לקבל מיקומים גבוהים. לעומת זאת, במערב מגיעים לרוב אנונימיים או has beens, כוכבים גדולים שזמנם עבר.
כדי להתמודד עם כמות המשתתפות, ה-EBU מחלק את הערב לשני חצאי גמר, כאשר היחידים שמיקומם בגמר מובטח הן ארבע הגדולות והמארחת. על מנת לנסות להתגבר על הצבעות גושיות ומהגרים, המדינות מחולקות ל-6 בתים לפי היסטוריית הצבעות הדדית. הבית היוגוסלבי-אלבני, הבית הסקנדינבי-אסטוני, הבית הבלקני-מדינות מהגרים, הבית האיברי-בלטי-אירי-רומני, הבית הסובייטי-ישראלי והבית המרכז אירופי-מלטי-אזרי. המדינות מחולקות בהגרלה לשני חצאי גמר, כך שיש מספר שווה פחות או יותר של מדינות מכל בית שאמורות לבטל הצבעות לא הוגנות זו של זו. בכל חצי גמר יכולות להצביע רק המדינות המשתתפות בו, ובנוסף 2 או 3 מדינות מהמעפילות האוטומטיות לגמר, כפי שהוכרע עבורן בהגרלה. לאחר שקלול הצבעות הטלוויטינג, הטופ 9 בחצי הגמר עולות לגמר + המדינה שהגיעה הכי גבוה בהצבעת השופטים ולא נכללה בטופ 9 של הקהל. כן, שמעתם נכון, השופטים חוזרים, וכוחם מוגבל אך משמעותי עבור מדינה אחת או שתיים. הם יכולים להשפיע על מדינה אחת מכל חצי גמר. בפועל, הנזק היחיד שהם גרמו הם מניעתה של מקדוניה מלהיכנס לחצי הגמר. צחוק הגורל, שכן מקדוניה נכנסת כל שנה מהמקום התשיעי או העשירי ובזכות הצבעות מהגרים ושכנות.
בזכות זמר מלא קסם, הפקה מודרנית והופעה שסוף סוף יש חשיבה מאחוריה מצליחה ישראל לעשות את הבלתי אפשרי, ולא רק לעלות לגמר, אלא גם לסיים בטופ 10 לראשונה מאז 2005. ישראל מקוששת 1-6 נקודות ממדינות רבות ומצליחה לשבור גם את המדינות העיקשות ביותר, שלא הצביעו אפילו לשירי מימון, כמו יוון וקפריסין. אפילו נורבגיה נותנת לנו בחצי הגמר 10 נקודות, אז בואו… ההישג של מעודה התעמעם עם השנים, בעיקר עקב חוסר החיבוק הבולט של הרדיו הישראלי וככל הנראה גם עקב פרישתו מעולם המוזיקה. שני ההישגים הבולטים של יוצאי כוכב נולד לא נשכחים מהר מאד במסדרונות רשות השידור, ובמיוחד שיתוף הפעולה המוצלח עם טדי הפקות יביא את רשות השידור, שנמצאת מספר שנים לאחר מכן על סף התפרקות, לשיתוף פעולה נוסף שיימשך עד ל-2021.
שתי מדינות מופיעות בהופעת הבכורה שלהן בתחרות, אך בעוד אחת מהן לא משפיעה כהוא זה על התחרות, אזרבייג'ן מצטרפת ומראה לנו דיקטטורה מודרנית מהי. מתנהלת במשטר כמו פיאודלי, אזרבייג'ן מחליטה להביא את התרבות הפוליטית שלה לתחרות. החל מהשנה הבאה (כנראה) מתחילה תופעה של power voting, בהמשך מגיע שיחוד שופטים, לבסוף מגיעה גם זכייה שמתבררת כניצחון פירוס כאשר האירוח חושף את ערוותם לעיני כל. בין לבין הם מסתבכים עם ארמניה, כששתי המדינות עושות מה שאסור לעשות באירוויזיון וזה להכניס את הסכסוך ביניהן לתחרות. מדובר בסכסוך מכוער ומלוכלך יותר מזה הישראלי-ערבי. לאורך כל התקופה, ה-EBU מתגלה כחלש על חזקים ורפה מאד מבחינת מה שהוא מסוגל לעשות. האיגוד מחליט, במידה רבה של צדק, לתקוף בכלים שיש לו ולכפות חוקים ורגולציות, שיפחיתו את השחיתות והרמאויות, אך כשמתבקש לקחת עמדה בסוגיות חמורות יותר הוא נסוג ומעדיף לגנות מבלי לנקוט בסנקציה משמעותית. ב-2016 נגלה שכדי באמת לעצבן את ה-EBU ולעורר את הצד הנקמני שלו, אתה פשוט צריך לא לשלם לו ולהיות מדינה חלשה מבחינה פוליטית… עוד על אזרבייג'ן בשנים הקרובות. יש למה לצפות…

חצי גמר 1:
חצי גמר זה נסוב סביב התמה של "עיר". לאחר ה-Te Deum, הסמליל של התחרות השנה. נהרות של צבע אדום וכחול, צבעי הלאום והדגל, יוצרים את הסמליל, שהוא מפתח סול ענק הנוצר מהתמזגות הנהרות. האחרון בא לסמל את נקודת המפגש של נהר הסבה ונהר הדנובה בבלגרד. הסלוגן באופן נוח למדי הוא "Confluence of Sound", שקושר באופן קצת מגושם את ההתמזגות הזו עם התחרות המוזיקלית.

יצירת הסמליל מלוווה באינסטרומנטלי כינורות של פיזמון השיר הזוכה מהשנה שעברה. ה-Te Deum מושר על ידי מקהלה, המוצגת בסרטון שחור ולבן. נכנסים לאולם. הבמה לא שונה בהרבה מזו של השנה שעברה. מדובר בבמה קטנה ועגולה, כאשר משני צידיה מלמעלה יורדים שני שובלים האמורים לדמות שני נהרות. יש מסלול ממרכז הבמה לכיוון הקהל, שגם הוא נראה כמו נהר. בניגוד לתחרויות עבר, המסלול לא נכנס לאזור הקהל ויש הפרדה ברורה בין האמנים לקהל. מסכי טלוויזיה ו-LCD בשימוש נרחב על הבמה וברקע וידאוארט, המשתנה ממדינה למדינה.

מופע הפתיחה נקרא "Video Killed a Radio Star". על הבמה מקהלת ילדים השרה שיר ילדים מקומי, הוידאוארט מראה את קו הרקיע של בלגרד ברקע, ועל הבמה את ההתמזגות הנהרות בכחול ואדום. מיד לאחר מכן, להקה צוענית, המנגנת את המלודיות של להיטי האירוויזיון "Congratulations", "Waterloo", ו-"Nel blu dipinto di blu". הכל בסגנון בלקני-צועני מיוחד. הם מלוווים על ידי שלישיית זמרות פולקלור. אליהן מצטרפים רקדני פולקלור, הצבועים באדום וכחול מכף רגל ועד ראש. המנחים עולים לבמה לברך את המשתתפים, הם עולים משני צידי הבמה ונפגשים, ממש כמו הנהרות, ועוקצים מעט את הקהילה האירופית באמירות, שהם המתינו עשור וחצי לארח את התחרות, בעודם שואלים את אירופה "Where have you been?" בספק רמיזה לבידוד המדיני שסרביה סבלה ממנו. המעבר לגלויה נעשה בשימוש אפקט גרפי של הנהרות, האדום והכחול, השוטפים את המסך. כל גלויה גם מסתיימת באפקט של נהרות גועשים.
לאחר 6 שירים, ברייק קצר המציג את חיי הלילה בסרביה, מועדונים, קונצרטים, שווקים ומסעדות והכל בליווי מוזיקה פולקלור סרבית אותנטית. אחרי 10 שירים, המנחים חוזרים להסביר על ההצבעה בקצרה באנגלית וקצת בצרפתית. אחרי 18 שירים, סרטון קצר, המראה את ההכנות לתחרות, פועלי במה וכאלה. אחרי כל ההופעות, המנחים חוזרים להציג את שלב ההצבעה. הם מזמינים את Novak Djokovic להכריז על פתיחת ההצבעה באמצעות זריקת כדור טניס מוגדל לקהל. בהמשך, סרטון קצר המציג את ה"ווינרים" הסרביים, שהם בעיקר ספורטאים ו-Marija Šerifović אחת.
אחרי מופע הביניים, Kristina Radenković ו-Branislav Katić, מנחי המשנה, מאחורי הקלעים בקטע קצר, מביך ומיותר. חמשת שירי המדינות, שלהן מקום מובטח בגמר, מוצגים בקטעים קצרים מהקליפים המקדימים שלהם, לפי סדר ההופעה אליו הוגרלו בגמר. Radenković ו-Katić מאחורי הקלעים, שוב מביכים ומראיינים את בועז שלנו ואת Kalomira היווניה. המנחים על הבמה ממתינים למעטפה, המובאת על ידי אחת הרקדניות הצבועות באדום מתחילת המופע. בתוך המעטפה 10 מעטפות קטנות. המנחים מכריזים על המעפילות לגמר בסדר רנדומלי, תוך התייחסות לרמת היופי של הנשים במדינות השונות.. : יוון, רומניה, בוסניה והרצגובינה, פינלנד, רוסיה, ישראל, אזרבייג'ן, ארמניה, פולין ונורבגיה. עשרת המבצעים עולים לבמה ומנופפים לקהל על רקע כותרת הסיום.

חצי גמר 2:
חצי הגמר הזה נסוב סביב התמה של "מים". פתיח כמעט זהה לזה של חצי הגמר הראשון. הפעם, המקהלה המוצגת בסרטון היא בצבע. מופע הפתיחה נקרא Serbia for beginners accompanied by Aleksandar Josipović as a Master of Ceremonies. המאסטר Josipović הוא סוג של כרוז, שצועק על רקע המוזיקה. הוא לובש תחפושת של קנטאור וחליפה לבנה. כנריות לבושות תכלת, שוב הרקדנים-זמרים, הלבושים אדום או כחול מכף רגל ועד ראש, ממלאים את הבמה ומתחילים בריקודי פולקלור משובבי נפש. הכרוז הנ"ל מכריז על בואם של המנחים. Jovana Janković עשתה החלקה מהחצי הראשון, וזה מרגש. Željko Joksimović אוחז בשני תפוחים ומשוויץ בצרפתית שלו. הוא נותן אחד ל-Janković, ואת השני זורק לקהל. עד עכשיו לא הבנתי מה היה תפקידם במערכה…
אחרי 6 שירים, Ana Ivanović, טניסאית מקומית, הממוקמת שנייה בעולם, מציגה את עצמה ואת העיר. נופי העיר מוצגים בקליפ קצר על רקע אינסטרומנטלי של "Molitva", זוכה אירוויזיון 2007.
אחרי 17 שירים, Kristina Radenković ו-Branislav Katić שוב בגרין רום, עושים בושות בקטע מביך במיוחד, שבו הם פשוט שרים שירי עבר ורבים האחד עם השניה. מי אחראי לזוועה הזו?
בתום כל השירים, המנחים מזמנים לבמה את Lys Assia, המרוצה מעצמה. היא מודה לכל המעריצים וה-downloaders, קוראת לעצמה האימא של האירוויזיון, ויותר מרומזת לקהל שעליהם לעמוד ולהריע לה. היא מתבלבלת בין בולגריה לבלגרד, למרות שהיא חיה עשרות שנים במדינה שגבלה ביוגוסלביה… המנחים מציגים קליפ תיירותי קצר. Joksimović  ברגע שהוא חושב שהמצלמה לא עליו מסמן לקהל להריע, ברגע שהוא מבין שהיא עליו הוא מסמן באגודל. מביך.
לאחר מופע הביניים, recap מהקליפים המקדימים של שירי המדינות, המעפילות אוטומטית לגמר. Radenković ו-Katić מביכים שוב בגרין רום, מתקילים בשאלות את Tamara Todevska ממקדוניה ו-Ani Lorak מאוקראינה. המבוכה נקטעת, ושחקנית לבושה באדום בלבוש מסורתי מעבירה את המעטפה למנחים. בתוך המעטפה 10 מעטפות קטנות, ובהן שמות 10 המדינות המעפילות לגמר: אוקראינה, קרואטיה, אלבניה, איסלנד, גיאורגיה, דנמרק, שבדיה, לטביה, טורקיה ופורטוגל. לכל מדינה הם אומרים "Welcome to final", איפה ה-the נעלם, אימבצילים? המשתתפים של עשרת המדינות עולים לבמה לעשות שכונה ולנופף בדגלים.

גמר:
פתיח דומה לזה שהיה בחצאי הגמר, מקהלה שרה אקפלה, הפעם בבגדים הצבועים בצבעי הלאום. נכנסים לאולם, Marija Šerifović מזמרת את הפזמון של "Molitva", ומיד נכנס רמיקס האוס של השיר, אותו היא שרה לכלה, שמורידה את שמלת הכלה ונשארת בחליפת חתן, לאחר מכן Šerifović קורעת מעליה את החליפה, על מנת לחשוף, שהיא בעצם לובשת תחפושת של חצי כלה חצי חתן. חבורת רקדניות בלבוש זהה רוקדות לצלילי הרמיקס. Šerifović עוברת לשיר את שירה החדש "Tell Me Why", הרקדניות מורידות את מלבושיהן עבור תלבושת יותר מודרנית וסקסית. בסיום השיר, Šerifović מזמנת את צמד המנחים,  אשר אחרי הרמת כוסית ומספר מילים נותנים את האות לתחילת התחרות.
לאחר 6 שירים, שידור ישיר מכיכר העיר, שם צפיית המונים בהובלת Dušica Spasić, שמקשקשת בסרבית ובאנגלית, כולל משפט פתיחה עם טעויות תחביר, "Welcome to the Belgrade". מדובר בקשקושי תיירים, שכבר הורגלנו להם מהמנחים השנה.
אחרי 12 שירים, Radenković ו-Katić בגרין רום, צורחים את נפשם, ומנסים להיות נורא מאגניבים. מי אחראי לתסריט העלוב הזה ולשני הפתטיים הללו.  Jovana Janković ו-Željko Joksimović חוזרים שוב אחריהם.
אחרי 18 שירים, המנחים מציגים את הגביע, שיינתן למבצע הזוכה.
לאחר כל 25 השירים, המנחים מזמינים את הכדורסלן Vlade Divac, הזורק כדורסל שאיזו אוחצ'ה מהקהל תופסת, על מנת לסמל את פתיחת הקווים ל-15 דקות. Recap של כל השירים, שבו כל הזמרים צורחים. לאחר מכן, חוזרים לכיכר העיר עם Dušica Spasić הצורחת. סרטון תיירותי המציג את בלגרד ואת ההכנות לתחרות. אחרי מופע הביניים ואנו מוכנים להצבעה. לאחר מבוכה נוספת ממנחי המשנה בגרין רום, המתרועעים עם No Angels הגרמניות ו-Ani Lorak האוקראינית, Svante Stockselius מאשר כי ניתן לעבור לשלב ההצבעה.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד מזכיר מאד את זה מהשנה שעברה. ההבדל הוא בעיצוב. רקע כחול המדמה את מי הנהר, דגלי המדינות בעיגול קטום, דגל המדינה המצביעה בתוך מפתח הסול שהוא סמליל התחרות השנה.

אחרי ההצבעה הבריטית, יוון היא הראשונה להוביל את לוח הניקוד. לאחר ההצבעה המקדונית, טורקיה בשוויון עם יוון במקום הראשון. אחרי ההצבעה האוקראינית, ישראל עם ניקוד ראשון וטורקיה מובילה לבדה במקום הראשון. לאחר ההצבעה הגרמנית, ישראל עולה למקום ה-12, ויוון וטורקיה שוב בשוויון במקום הראשון. ההצבעה האסטונית מעלה את רוסיה למקום הראשון. ההצבעה האלבנית מכניסה את ישראל לראשונה לטופ 10, מקום תשיעי, ומעלה בחזרה את יוון למקום הראשון. אחרי ההצבעה הבלגית, ארמניה נכנסת לטופ 5, וטורקיה ויוון שוב בשוויון במקום הראשון. סן מרינו מעניקה 10 נקודות לישראל מעלה אותה למקום השביעי ושמה את יוון במקום הראשון לבדה. ההצבעה הלטבית מתעלמת מיוון וטורקיה ומעלה את רוסיה למקום השני.
ההצבעה הבולגרית פותחת פער בין יוון לשאר המדינות. החל מההצבעה הסרבית, טורקיה מתחילה להתדרדר ותסבול ממיעוט הצבעות. ההצבעה הישראלית מצמצמת את הפער בין יוון לרוסיה ל-2 נקודות בלבד, ואוקראינה נכנסת לראשונה לטופ 5. אחרי ההצבעה הקפריסאית הפער עולה ל-6 נקודות וארמניה עולה למקום השלישי. ההצבעה המולדובית מעלה את רוסיה לשוויון עם יוון במקום הראשון. ההצבעה האיסלנדית מתעלמת מרוסיה או יוון ומכניסה את נורבגיה לטופ 5 על חשבון טורקיה, שצונחת. אחרי ההצבעה הרומנית, יוון חוזרת למקום הראשון. ההצבעה הפורטוגלית מתעלמת מיוון ומעלה את רוסיה למקום הראשון, שם תישאר עד סוף הערב…
Kristina Radenković ו-Branislav Katić שוב צורחים בגרין רום. הם מראיינים את Kalomira היווניה, מנסים לראיין את Dima Bilan, נציג רוסיה, שצועק עם המשלחת "ראסייה". לאחר מכן הם משתוללים עם המשלחת הספרדית.
לאחר ההצבעה ההונגרית, אוקראינה נכנסת לראשונה לטופ 3. ההצבעה האנדורית מצמצמת במעט את הפער ל-6 נקודות בין רוסיה ליוון. ההצבעה הארמנית מעלה את הפער ל-14 נקודות. אחרי ההצבעה הספרדית, הפער כבר עומד על 22 נקודות. אחרי ההצבעה ההולנדית, ארמניה עולה למקום השלישי ודוחקת את אוקראינה החוצה. ההצבעה המלטית מעלה את אוקראינה למקום השלישי בשוויון עם ארמניה. ההצבעה השוויצרית מתעלמת ממדינות הטופ 5 למעט יוון, ומצמצמת את הפער במעט. ההצבעה הפינית מתעלמת מיוון ומגדילה את הפער בין רוסיה ליוון ל-32 נקודות. ככל שאוקראינה מתחזקת, יוון נחלשת, והחל מההצבעה הבלרוסית אוקראינה מקבלת בוסט. אחרי ההצבעה הליטאית, הניצחון הרוסי חתום וכבר לא ניתן לעקוף את Dima Bilan. ההצבעה הרוסית מעלה את אוקראינה למקום השני שם תסיים.
רוסיה זוכה לראשונה, אוקראינה שנייה, יוון שלישית, ארמניה ונורבגיה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Dima Bilan משתטה בגרין רום, כנראה הדושבג הגדול ביותר שזכה בתחרות. זיקוקים איפשהו בעיר, במה שנראה פחות כמו זיקוקים ויותר כמו ההפצצות של נאט"ו מ-1999. Bilan עולה בחולצה פתוחה לקבל את הפרס ולהגיד ל-Šerifović שהוא זוכר אותה. אף אחד לא סיפר לו שהיא לא בקטע שלו? הוא מקבל את הפרס, צורח. הרקדן והכנר שלו לוקחים את המיקרופון וצורחים קצת מילות תודה גם הם. זיקוקים/הפצצות נוספים/ות ו-reprise של השיר הזוכה. בשלב הזה אני כבר יצאתי מהאולם…

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1.  טורקיה – יצירת מופת טורקית. פעם האחרונה של שיר בטורקית מלאה. רוק דרמטי, מלודיה מושלמת, שיר מחאה סוציאליסטי. Mor ve Ötesi מביאים את השיא של הרוק הטורקי, וטורקיה מדינה שיכולה להרשות לעצמה להעז, וכך אנחנו זוכים מידי פעם ממדינה זו לשירים טיפה יותר אלטרנטיביים. שיר אותנטי, לא מתחנף ועדיין בנוי כל כך נכון מבחינה מוסיקלית.

2.  צרפת – גל חדש-פופ/אינדי-פופ באנגלית מלאה לראשונה בתחרות. Sébastien Tellier נכנס במכונית קטנה, מחזיק כדור מלא בהליום, מלוווה ב-5 מלווים/ות, אשר כולם עוטים משקפי שמש וזקנים. זוויות צילום גאוניות, שלא נראו לפני כן בתחרות. הופעה בימתית פורצת דרך, שיר לא רגיל, היפי, פסיכדלי, שימוש כבד בסינתיסייזר. ועם כל זה, שיר קליל, סטלני וכיפי.

3.  סרביה – מבואס מכך שלא הביא את הניצחון הראשון למדינתו, Željko Joksimović רוקם את מה שנשמע כפסגת יצירותיו, או לפחות זו הייתה הכוונה. בלדה אתנית דרמטית מלאת אווירה מסתורית ועצבות. יש בשיר יותר מרמז אחד לקוסובו וכמו השיר של Beauty Queens בקדם, מדובר בשיר פרידה עצוב מחבל ארץ זה. השיר הזה לנצח חקוק בי, ומזכיר לי את השהות בבלגרד. כל האולם שר עמה. מקסים, מרגש, יפהפה.

4. אלבניה – פנינה נוספת בתחרות מגיעה אלינו מכיוונה של אלבניה. הקהל המקומי צועק בוז מסיבות ברורות שאינן קשורים לאיכות השיר. בלדת אתנו-רוק חזקה. Olta Boka נותנת הופעה אמוציונאלית ומשכנעת. המלודיה של השיר כמעט מושלמת, לטעמי השיר האלבני הטוב ביותר עד לאותה עת. בקליפ היה יותר מרמז דק לדגל קוסובו, מתוך ידיעה שהתחרות מתקיימת בסרביה.

5.  בוסניה והרצגובינה – גאוני! אחד השירים הטובים והאייקוניים של השנה. המדינה מתגלה כאחת היותר מעזות בתחרות כולה ומשאירה אבק לאחרות. Laka, זמר אקצנטרי המשחק תפקיד, עולה עם אחותו, המכבסת בגדים על הבמה. אותן מלוות רביעיית זמרות בלבוש כלות. פופ-אלטרנטיבי או פופ-פרוגרסיב. זה מעולה, מרענן, הופעה תיאטרלית ושונה. שיר מעניין מבחינה מוזיקלית, שמושר כולו בבוסנית (YAY!).

6.  פינלנד – ההבדל בין הפופ-מטאל שזכה בתחרות של 2006 לפאוור-מטאל של Teräsbetoni. נורא קל להתייחס להצלחה של Lordi ולהוכיח שהרוק קיבל הכרה, בעוד השיר הזה אמנם עולה לגמר, אך בהיעדר שטיקים מסיים בתחתית הטבלה. רוק פיני בועט, דרמטי, מלא אופי. הביצוע קרוב למושלם מבחינה ווקלית ואני שמח שלעומת היום, אז עוד היה מקום לתת-תרבויות מוזיקליות מסוג זה.

7.  סן מרינו – בלדת רוק מצוינת, מילים לא שגרתיות וסמי אירוטיות ומוזיקה אפילה היו מנת חלקו של השיר הסן מרינאי הראשון בתחרות. לאחר מכן הכל התדרדר, אבל לרגע אחד זכינו. שיר שנשמע כמו להיט רדיו מודרני לשעות ערב מאוחרות, הופעה טיפוסית של להקת רוק, קצת גיטרות חשמליות ופזמון טעון אמוציות. רקדנית מודרנית ברקע, שמסתובבת בין חברי הלהקה לא תורמת הרבה. בכורה נפלאה.

8.  ישראל – לאחר שורה של כישלונות רשות השידור אובדת עצות. כך נוצר שת"פ ראשון עם קשת וטדי הפקות. דנה אינטרנשיונל כתבה בלדת פופ, תומר בירן נתן לשיר אפיל אתני מודרני של מוזיקת עולם. דורון מדלי ביים הופעה אפקטיבית ביותר, שמנצלת את הבמה במקסימום עם מלווים חזקים. בועז מעודה היה זמיר עם קול קסם, שהטעין את השיר בדרמה עם הרבה אותנטיות ולא מעט סקס אפיל.

9.  מולדובה – בלדת פופ-ג'אז מצוינת מ-Geta Burlacu, שלא התרגמה להופעה מוצלחת על הבמה. מסוג השירים, שבסטודיו נשמעים טוב מאד, והולכים לאיבוד בהופעה מבולבלת וחלשה ווקלית. ההופעה מעט תמוהה, בה Burlacu לבושה בשמלה סגולה עם מלמלה לבנה וכתומה עם פרח כתום בשמלה וצעיף בצבע תואם. היא חובקת דובי ויושבת על ספה, שלמרגלותיה נגן חצוצרה עצל.

10.  קרואטיה – אחת הסיבות שאני אוהב את השנה הזו, היא ריבוי הסגנונות והפתיחות להם. קרואטיה שולחת להקה לא צעירה בשיר נוסטלגי חביב. מוזיקה מזרח אירופאית עם השפעות צועניות, אקורדיון, רקדנית צועניה וראפר בן 75 בשם 75 Cents, ששר ראפ ועושה סקרצ'ינג. זה נורא פשוט וזה עושה את זה חמוד מאד. זה לא מסטרפיס, אבל זה מאד חביב ומאד אירופאי. סוף סוף מזרח אירופה האמיתית.

11.  הולנד – לטעמי אחד הפספוסים בתחרות. הולנד מנסה לנצל את המיעוט הערבי במדינה ולשלוח אתנו-פופ. Hind, זמרת פופ ממוצא מרוקאי, שרה אחרי חצי הגמר כאורחת במופע של Slobodan Trkulja את השיר הזה בליווי תזמורת מלאה וזה נשמע נפלא! כמו גם שיר של פיירוז שהוכיח שהיא זמרת מעולה. על הבמה, עם הפלייבק, נשאר שיר פופ מאד חביב וכיפי, אבל לא אפקטיבי מספיק לקהל האירופי.
12.  מונטנגרו – פופ-רוק חביב למדי ומאד יוגוסלבי. נכתב על ידי מקדוני, שעבד הרבה עם Toše Proeski וזה ניכר. ל-Stefan Filipović קול מצוין, גברי מאד, שמזכיר במעט את הקול של Proeski, אבל זה ליד ולא הדבר האמיתי. למי שאוהב להיטי רדיו יוגוסלביים משנות השמונים זה יישא חן, אבל ההופעה מאד חלשה. 4 מלוות לבושות בשחור מפלרטטות עם Filipović, סוטרות לו מידי פעם וגורמות להופעה להראות סתמית וזולה.
13.  הונגריה – הייתי בטוח שזה עולה. בלדת פופ מסורתית של זמרת מצוינת עם קול עמוק. ויזואלית זה נוטף קלאסה. Csézy בשמלה מרהיבה שחורה-סגולה עם חלק עליון לבן. עמה ארבעה מלווים, שנעים מצד לצד מאחוריה, פסנתרן ואת הפמוטים שליאורה לא קיבלה. עבודת המצלמות לא עושה חסד עם ההופעה, אבל השיר באמת קלאסי וההופעה גורמת לי לחייך, רומנטי מאד.
14.  איסלנד – אירו-דאנס, שמתחיל באינטרו האוסי, ביט שלא נשמע תכופות בתחרות. אנרגטי, פופי, קליט וממכר. רחוק מלהיות יצירת מופת, פשוט קטע פופ אירופאי טיפוסי עם הופעה אפקטיבית, פשוטה ואטרקטיבית. הצמד מגיש בלייב הופעה ווקלית טובה, אך השיר נוטה תכופות לצעקנות. שיר להיטי שבסופו אתה מרגיש, שסיימת ריצת 5 ק"מ.
15.  רוסיה – כבר אז החל הבוז לרוסיה, ולא עקב ההומופוביה. Dima Bilan הוא פרפורמר מעצבן למדי עם המון שטיקים בהופעה שלו, מבטים מלחיצים והמון חשיבות עצמית. בלדת פופ מופקת כהלכה, שנשמעת המנונית מאד, אך זוכה בעיקר עקב הפופולאריות של Bilan במזרח אירופה. הוא בלבן עם מחליק אולימפי על הקרח וכנר. קיטש כמו שהרוסים אוהבים. זה היה רק עניין של זמן עד שרוסיה תזכה.
16.  מקדוניה – Tamara Todevska זמרת מעולה עם קול גדול. אני מרגיש שהשיר הזה קצת קטן עליה, שמעתי אותה בבלדות נשמה קורעות לב ומצוינות. במסגרת ריבוי הסגנונות, אנו מקבלים פופ-RnB-היפ-הופ עם שני ראפרים לצידה, אחד מהם, Adrian Gaxha, הוא כוכב בזכות עצמו ואלבני, מה שיכול להסביר את קריאות הבוז מהקהל הסרבי. מדובר בקטע קליט, מאד אמריקאי, אבל מדובר בז'אנר שמתקדם מהר וזה קצת מתאים ל-5 שנים לפני.
17.  קפריסין – מוזיקת לייקה מודרנית. מתחיל יותר מסורתי ומשתדרג עם הזמן. חלקים מהשיר מושפעים באופן בולט ממוזיקת ג'יימס בונד ונראים מעט קברטיים, אבל השיר מצליח להישאר נאמן לז'אנר המוזיקה שממנו בה ולהישמע מאד יווני. ועדיין, בהשוואה לשירים אחרים מאותו הז'אנר הוא לא מצליח להרשים יותר מידי. החלפת תחפושות קטנה ורביעיית מלווים בטוקסידו שמזיזים את Evdokia Kadi מצד לצד.
18.  ספרד – רגאטון או בדיחה על רגאטון, זה לא ממש משנה. מדובר בבדיחה פנימית, שכמו תמיד עוברת ומקסימה את הקהל המקומי, אבל עוברת מעל הראש של אירופאים רבים. להיט קיץ חמוד, אבל לא יותר. אולי בלי הדמות של Rodolfo Chikilicuatre ועם העמדה קצת פחות דבילית, השיר היה יכול להיהפך לקאלט, אבל ההופעה מנסה יותר מידי להיות קאלטית ונראית כמו מופע של ילדים בבית ספר.
19.  פורטוגל – הכי מתחבר למה שידידי קובי אמר על זה, מוזיקת תיירים. Andrej Babić המעיק מנסה ליצור בלדת פאדו ויוצא לו שעטנז בלקני-נפוליטני. העיבוד נשאר נאמן למוזיקה הפורטוגלית העממית ו-Vânia Fernandes נותנת הופעה ווקלית ענקית, אבל השיר אובר דרמטי ולוחץ בכוח על כל בלוטות הרגש. יש לי פינה בלב למוזיקה פורטוגלית, אבל אני פשוט לא יכול שלא לראות את הניסיון המזויף הזה ואת טביעת האצבע של Babić.
20. אזרבייג'ן – בדיעבד השיר וההופעה לא בישרו דבר על העתיד לבוא מאזרבייג'ן. רוק מזרח אירופאי, שספק מנסה לשחק על הקלף של Lordi מ-2006. Elnur ו-Samir משחקים מלאך ושטן. Elnur המלאך מפליא בפלצטו מידי פעם. Samir השטן שוטף את הרקדניות בנוזל דמוי דם, מהלך ארוטי מעט מטריד. לקראת הסוף, Samir חושף שגם הוא מלאך. המילים אליפטיות להחריד וחסרות רציונל, אך השיר בגדול לא רע.
21.  אסטוניה – אפקט Verka Serduchka #1. אבל אתה לא יכול להביא סתם שיר בדיחה, ולא כל שיר בדיחה יתחבב על הקהל. זה בעיקר נראה כמו שלישיית פקידים שמנמנים, שהולכים אחרי העבודה להשתכר ולשיר קריוקי. אליהם מתלווות שלישיית בנות בביקיני המנופפות בדגלים שונים או בשלטים רנדומאלים. השיר עצמו רפטטיבי וזה נעדר הקסם והאדג' שהיה ל-Serduchka. הכי סתם.
22.  בולגריה – אחרי ההצלחה של השנה שעברה, בולגריה לא מצליחה לשחזר את ההישג. השיר הוא אלקטרו-האוס כבד, שהאנרגיה שלו צונחת מיד כשהאינטרו נגמר והבית מתחיל בפופ-רגאיי רגוע ומונוטוני. שיתוף הפעולה בין הלהקה לבין DJ  Balthazar יוצרת מצב של תפסת מרובה-לא תפסת. נדמה שהשיר חסר מלודיה ומאד בסיסי, מה שעומד בניגוד מוחלט להופעה העמוסה והביטים האגריסיבים.
23.  רומניה – אלוהים כמה סקס אפיל יש בגבר הזה… Nico ו-Vlad בשיר, ששוב מבליט את המסורת הרומאנית של המדינה ומתחבר לשמאלץ האיטלקי של סן-רמו. Nico לובשת בחצי הגמר שמלת עור מזעזעת ונראית מבוגרת מכפי גילה. Vlad בג'ינס וז'קט. וויזואלית הם לא מתחברים. בלדת שמאלץ פומפוזית הזוכה לכמה money shots, שמטיסים אותם לגמר בקלות. שיר לא מעניין או מיוחד, גם אם מבוצע כהלכה.
24.  שווייץ – לא להאמין שזה היה ברשימת הפייבורטים לזכייה! Paolo Meneguzzi חמוד מאד, ובעל רפרטואר עשיר של שירי פופ אמצע הדרך, אבל חזקים. השיר הזה לא מעניין בשום צורה. הוא מתחיל חביב כבלדת פופ אייטיזית, אבל משם תופס קצב והופך לשלאגר מעייף, מיושן שלא מתאים למוזיקה העדכנית, ש-Meneguzzi עושה בדרך כלל. הרקדנים/זמרי ליווי פשוט מביכים, ומגחיכים את ההופעה. הם נראים כאילו הם יצאו מאירוויזיון 2000, שזו לא מחמאה. מלודיה לא מקורית… מלחין שבדי כבר אמרנו?
25.  ארמניה – הפופ-אתנו עדיין לא מת. ארמניה היא אחת המדינות המוכיחה זאת. אינטרו בארמנית מוביל לשיר פופ קליל, קל דעת ודי גנרי לטעמי. Sirusho מהממת שאין דברים כאלה, לובשת שמלה מאד דינמית בשחור ולבן ומלוווה על ידי שלושה רקדנים. הופעה אלגנטית ונקייה יחסית לאתנו-פופ. ועדיין מבחינה מוזיקלית זה זול נורא, חנפני, נשמע כמו כל שיר בסוגה המוזיקלית הזו, לא מותיר עליי רושם רב.
26.  אוקראינה – אחרי בלרוס בשנה שעברה, Philipp Kirkorov לא נח. והפעם הקרבן הוא Ani Lorak האוקראינית. כמו תמיד אצלו, הופעה מושלמת מבחינה ויזואלית. Lorak מגישה סקס אפיל for years ועודפים של כריזמה ואמביציה. אירו-פופ בהפקה מודרנית ומלוטשת, מראה את כוחה האמיתי של מזרח אירופה: רכישת הפקה מערבית והרמת הופעה, הכל מתחיל ונגמר בכסף. מאד מלאכותי.
27.  אירלנד – אפקט Verka Serduchka #2. זוכה לבוז כמו השיר האסטוני. בובת תרנגול הודו הוא הסולן, השר על הטרגדיה האירית בתחרות מאז שקיעתה של המדינה כאימפריית אירוויזיון. השיר הוא דאנס ניינטיזי פופ-טכנו. שוב הופעה עמוסה על שיר, שהוא גם ככה עמוס. יותר מידי בדיחות שמנסים לדחוס ל-3 דקות, מלוות בלבוש מגוחך ונוצות, קולות של פלוצים ורקדנים בלבוש אינדיאני. יותר מידי על פחות מידי שיר.
28.  דנמרק – Simon Mathew בשיר, שיהפוך לסימן ההיכר של דנמרק בתחרות: מוזיקת פופ easy listening לכל המשפחה, Ronan Keating פינת ריאקציונריה. זה נורא בסיסי, נשמע כמו משהו ששמענו מלא פעמים בניינטיז וכבר אז לא התלהבנו. הוא לבוש בשלייקס וכובע שמשווה לו מראה רטרו, ומשדר המון סטרייט אקטינג. הופעה מלאת אובר ביטחון עצמי למרות חוסר יכולת מובהק לעמוד בתווים הגבוהים.
29.  נורבגיה – צר לי שאני לא שותף להתלהבות הכוללת מהשיר הזה. בסטודיו הוא היה אחד השירים השנואים עליי. בלייב Maria Haukaas Storeng מצליחה לשדרג אותו מעט בהופעה כריזמטית, שלטעמי שואבת מעט השראה מההופעה של שירי מימון. המילים לעיתים רצות לפני המלודיה, הן מאד פשוטות וכך גם המלודיה הפיפטיזית-סיקסטיזית. זה צועק לי בינוניות מוזיקלית ואני עד היום לא הצלחתי להתחבר.
30.  גרמניה – בלדת פופ, שמנסה לחקות באופן בולט את "Bleeding Love" של Leona Lewis. להקת הבנות הזו, שנהנתה מפופולאריות עצומה בגרמניה בתחילת העשור, נראית כבר עייפה, ושלא איכפת להן מכולם. ההופעה מלאה בזיופים, השיר עצמו לא ממריא לשום מקום ונשמע כמו שעתוק, בינוני מאד. הן לבושות בשמלות בצבעי כחול-סגול עם מכונת רוח, שאמורה לספק דרמה, אבל גורמת להכל להראות זול.
31.  סלובניה – הטרגדיה של סלובניה ממשיכה. הופעה עמוסה המעפילה על שיר פופ, די סטנדרטי, פופ-דאנס ניינטיזי אירופופי. כל כך הרבה קורה בהופעה, שאני לא יודע מאיפה להתחיל. מלווים לבושים במסכות של עבדי BDSM, נגררים על הבמה כמו כלבים. באישזהו שלב הם על גלגיליות. Rebeka Dremelj נחשפת בז'קט כסוף מאחורי ניאון ירוק ואז עוברת לגופיה ושמלה קצרה. כל כך חסר טעם ועם זאת מתאים לשיר העלוב הזה.
32.  בלגיה – ככל הנראה בניסיון לשחזר את הצלחת Urban Trad, לאחר שנכשלו שנה אחר שנה, מחליטה רשות השידור הפלמית לחקות את ה-frenemies מוולוניה, ולשלוח להקה ששרה בשפה דמיונית. זה פחות חנפני מ-"Sanomi", אבל זה נשמע חובבני, כמו משהו שלהקת תיאטרון רחוב תעשה, וההופעה נראתה בהתאם ונעה על הציר של ג'אז אורבני ומוזיקת מעליות. הופעה חובבנית בכל מדד.
33.  בריטניה – הבמה מלאת צבעי דיסקו בשיר שנשמע כמו ריג'קט של M People. הזמר Andy Abraham, מקום שני באקס פקטור המקומי, יודע דבר או השניים על אובר הופעה, ולמרות הוידאו ארט החביב התוצאה עלובה. להקת הליווי עושה קולות של להקת חתונות, ההופעה בהתאם וגם השיר, שכמו רבים מהשירים הבריטיים של העשור הנוכחי משאיר ריח אנכרוניסטי חזק. פופ-סול מיושן שמתאים לבתי אבות.
34.  פולין – במרחק הזמן השם Isis לא מעורר יותר מידי נוחות וגם היא הספיקה לחזור לשמה המקורי. אמריקאית, שאני מופתע שהצליחה לעבור את האירופאים ולעלות לגמר אחרי 3 שנות בצורת פולנית, רק כדי לסיים במקום האחרון בגמר. נסיכה אמריקאית העונה על כל הסטריאוטיפים, שזופה, מנותחת, מורעבת, מאופרת, מחומצנת ומולבנת. הופעת pagent ושיר קיטשי בהתאם, שוב אפקט שירי מימון לטעמי.
35.  גאורגיה – אחד השירים היותר מיותרים השנה. בלדת שלום אירוטראש מלאת קלישאות על ילדים, דם ונשק. ההופעה גם היא קיטשית: כולם לבושים בשחור ואז לקראת הסוף כולם כולל המלווים מחליפים לבגדים לבנים, כנראה מחכים לשלום שיבוא. הרקע הוא המתיחות בין רוסיה לגיאורגיה שמתגברת מ-2006 וניסיון של הגיאורגים לקושש נקודות של סימפטיה, ולזה הם מוסיפים גם זמרת עיוורת…
36.  צ'כיה – בוא נעזוב את העובדה שהיא לא יודעת לשיר בלייב. השיר עצמו הוא גנרי, זול, מלודיה פשוטה של אקורד וחצי, מונוטונית, חסרת עניין. ההופעה עמוסה, בה כולם לבושים/ות בבגדים כסופים ויש אפילו פירוטכניקה בסוף השיר שלא קשורה לכלום, כי השיר כל כך חסר שיא, לא מעניין ונשמע כמו ניסיון נואש לעשות פופ אחרי שנכשלו עם הרוק בשנה שעברה. צ'כיה לא מבינה מה לעשות.
37.  בלרוס – אחרי שבשנה שעברה הגיעו להישג הטוב בתולדותיהם הקצרות, הבלרוסים חושבים שהם הבינו את השטיק ושולחים את Dmitry Koldun לעניים, בשיר שמנסה בכל הכוח לחקות את "Work Your Magic" על ידי אימוץ תמת ג'יימס בונד ושילוב גיטרות חשמליות להעצמת הדרמה. התוצאה בהתאם, השיר בינוני, ההופעה נראית כמו הופעת סיום של חטיבת ביניים. ווקלית הכל נשמע נורא חובבני.
38.  ליטא – מידי פעם מתפלק לליטא איזה שיר שנשמע כמו משהו שיצא מתוך מחזמר כושל. זה אחד מהם. עלובי החיים מושר על ידי עלוב חיים, שנראה כמו איש זאב, לבוש בחולצה מכופתרת לבנה פתוחה ומכנסי עור צמודים. סגנון השירה הוא תיאטרלי וזייפני. גיטרות חשמליות אמורות להפוך את לבלדת רוק, אבל זו מלודרמה מיושנת בשקל וזה יוצא די פתטי וארכאי.
39.  לטביה – מדהים כמה השיר הזה הצליח בשנה תחרותית וכמעט הגיע לטופ 10. הסקנדינביות אהבו את זה כמובן, זה מטופש, טראשי וילדותי כמו שהם אוהבים. מוזיקלית זה מזכיר את Aqua ואת חיקוייהם משנות ה-90. שיר פסטיגל, הלהקה מופיעה בבגדי שודדי ים. ההופעה הווקלית קשה. השיר בנוי בצורה מוכרת, כולל ברייק דרמטי, מודולציה ומלא גימיקים, זה מספיק לסיים בחצי השמאלי של לוח הניקוד.
40.  שבדיה – שלאגר דלוח, מילים שלא עושות הגיון לא משנה איך מסתכלים עליהם, שיר מיושן וריאקציונרי, שמנסה בכוח ויותר מידי על ידי הופעה עמוסה שטיקים: פתיחה בשחור לבן, מכונת רוח, לייזרים, וידאו ארט של מפלים, מלווים דודתיים וכוריאוגרפיה זקנה, מודולציה לקראת סוף השיר. יש בשיר הזה הכל ואין בו כלום. פרודיה על התחרות, מגוחך, מנופח. על איזה גיבורים את מדברת? מה את רוצה?!?!
41.  מלטה – חבר שראה את זה איתי אמר שהוא היה מתבייש לשיר שיר כזה. באופן מוזר למדי נראה לי שמלטה גם הושפעה מאפקט Verka Serduchka ומנסה לשלוח פופ היפר-סובייטי על וודקה, מרגלים סובייטים וגורקי פארק. שיר ילדותי, שגם כן מזכיר את Aqua באינפנטיליות שלו וכמו כל שיר והופעה מלטית סובל מזיעה ומאמץ יתר. הקהל באולם לא יודע איך לאכול את זה.
42.  יוון – נורא ואיום. Kalomira, זמרת אמריקאית גנרית למדי, מביאה אפיל Jennifer Lopez-אי לתחרות בקטע האתנו-פופ הזול והמחריד הזה. מלא הנפות שיער, כוריאוגרפית היפ-הופ-אתנו-פופ, שטיקים קיטשיים של לב סגול ענק והחלפת בגדים וברייק למוזיקת אתנית כמתבקש מכל שיר נוסחתי שכזה. וככה זה גם נשמע, היא מעצבנת בצורה בלתי רגילה ומזכירה פליטת אמריקן איידול שלא התרוממה.
43.  אנדורה – קצת לפני הפרישה, אנדורה מחליטה ללכת על זמרת עם הצלחה יחסית בספרד, ששוב מוצאה קטלוני. Gisela, יוצאת תכנית ריאליטי-שירה, שהגיעה לשפל אחרי ההופעה באירוויזיון, ובצדק. זה אירוטראש, שהיינו שומעים במלודיפסטיבלן בתחילת העשור ואחר כך ממדינות מזרח אירופה. הפקה בשני שקל עם ביטים של טכנו, הופעה ווקלית מתנשפת וגרדרובה מהגיהינום.

המנחים:
Jovana Janković ו-Željko Joksimović – היא מנחת טלוויזיה עם קול מהגיהינום, צורמני נורא. היא חמודה אבל מאד מאד לא טבעית ולחוצה. הוא המלחין והזמר המפורסם במדינה בתקופה הפוסט יוגוסלבית, כוכב ענק באזור, אחראי ללהיטים רבים ולהישגים הטובים של סרביה בתחרות, למעט השיר הזוכה מהשנה שעברה, וגם לשיר הבוסני ב-2006 ולשיר המונטנגרי ב-2015. הוא עוד יחזור לייצג את המדינה ב-2012 במהלך ירדנה ארזי-אי. הוא מבושם מעצמו מאד, משום מה לובש חליפות עם נעלי ספורט/סניקרס. באותה עת היא מאורסת והוא מעורב רומנטית עם סלבריטאית אחרת. כנראה שהיו עניינים מאחורי הקלעים, כי מספר חודשים לאחר מכן הם נוטשים נוטשים את בני ובנות זוגם/ן ומתחילים מערכת יחסים רומנטית. הם היום נשואים וחובקים שלושה ילדים.

הגלויות:
חבורה של שחקנים, רקדנים ואמנים שונים מציגים קטע סיפור קצר, שאמור להיות אסוציאטיבי למדינה הספציפית ולתושביה. תוך כדי הקטע, הם יוצרים את הדגל באמצעים שונים. על המרקע בינתיים מופיע מעין מכתב שנכתב מתייר של אותה מדינה בבלגרד לקרוב אליו במדינת המוצא. בגלויה הסרבית אין "מכתב", אלא רק כיתובים של "Welcome to Belgarde" ו-"Welcome to Serbia". בגלויה הבלגית, במקום השפה הרשמית, יש שימוש בשפה הדמיונית שהשיר הבלגי מושר בה. כל גלויה מסתיימת במעין חותמת על המכתב בצורת סמליל התחרות. אמנותי מודרני, מחויך וחביב בסטודיו. הם יוצרים את הדגל בדרכים שונות, לא תמיד מעניינות.

Interval act:
חצי גמר 1 – Slobodan Trkulja, Metropole Orkest, Balkanopolis – הוא שר את שירו מהקדם הסרבי בשנה שעברה, שהיה ללהיט ענק, ושיר נוסף. באמת מדובר במסטרפיס, בליווי תזמורת עשירה. הכל בפלייבק כמובן, אבל זה עדיין קסום.
חצי גמר 2 – National Theatre in Belgrade – מופע מחול מודרני ומשחק. מאד אורבני, אירופאי, סרבי, יפהפה. בליווי מוזיקת פולקלור.
גמר – Goran Bregović – עם תזמורת החתונות והלוויות, מוזיקה מדהימה, אולי המוזיקה הכי טובה באירופה. אמן ענק בסדר גודל בינלאומי במחרוזת משיריו וגם כמה שירי פולק. באופן משעשע למדי הוא שר את "Gas Gas", שהוא כתב עבור Severina הקרואטית והפך ללהיט. הוא ילחין את השיר הסרבי לאירוויזיון ב-2010.

מעניקי ניקוד בולטים:
בריטניה – Carrie Grant, נציגת 1983 כחלק מהרכב.
אסטוניה – Sahlene, נציגת 2002.
פורטוגל – Sabrina, נציגת 2007.
הולנד – Esther Hart, נציגת 2003.
אירלנד – Niamh Kavanagh, נציגת וזוכת 1993, ונציגת 2010 העתידית.
אזרבייג'ן – Leyla Aliyeva, מנחת 2012 העתידית.
פינלנד – Mikko Leppilampi, מנחה 2007.

שירים במצעדים:
* רוסיה – מקום 28 בשבדיה.
* יוון – מקום 18 בטורקיה, מקום 29 בדנמרק ופינלנד, מקום 38 בשבדיה.
* נורבגיה – מקום 8 בשבדיה, מקום 37 בדנמרק.
* לטביה – מקום 14 בדנמרק.
* איסלנד – מקום 38 בדנמרק.
* ספרד – מקום 1 ביוון, מקום 12 בשבדיה.
* שבדיה – מקום 4 בהונגריה, מקום 18 בפינלנד, מקום 20 בנורבגיה וטורקיה, מקום 24 בדנמרק. השיר מגיע למקום הראשון במצעד השנתי השבדי ולמקום ה-18 במצעד השנתי ההונגרי.
* צרפת – מקום 4 בשבדיה, מקום 29 בפלנדריה, מקום 39 בדנמרק.
* גרמניה – מקום 16 בהונגריה, מקום 21 במצעד האירופאי, מקום 37 באוסטריה.
* אנדורה – מקום 2 בספרד.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – כנראה ה-FIK הכי טוב ששמעתי עד כה, אולי הקדם הטוב בשנה זו. "Di të jetoj" של Besiana Mehmeti היא חפלה אלבנית, שלא מעפילה לגמר המקומי. "Jeta kërkon dashuri" של Flaka Krelani & Doruntina Disha מסיים במקום השני, קצבי והיסטרי.

"Qielli i ri" של Juliana Pasha במקום השלישי היא פאוור בלאד חזקה. "Mall i tretur" של Mariza Ikonomi במקום התשיעי היא בלדה אתנית קסומה. "30 sekonda" של Produkt 28 הוא ראפ-RnB עשוי כהלכה המסיים במקום ה-15. "Rrëfimi" של Rovena Dilo היא בלדת פופ מודרנית ודרמטית, לא עולה לגמר.
* ארמניה – "Strong" של Sirusho היא בלדת RnB חזקה.
* בלרוס – "Kola mlyna" של Palac הוא רוק אתני מרענן, מצוין, מקום שלישי בחצי הגמר, לא מספיק כדי לעלות לגמר.
*בולגריה – "Po-dobre" של Nikolai Manolov במקום השלישי היא פאוור בלאד טובה. "Samo teb obicham" של Sky מגיע למקום העשירי בדירוג החודשי של רבעי הגמר ולא עולה לחצי הגמר, פופ-רוק אמצע הדרך חמוד.
* קרואטיה – "Andjeo" של Emilija Kokic במקום השישי הוא שוב ניסיון לא רע של קרואטיה לשלוח בלדה אתנית מודרנית.
* קפריסין – "Butterfly" של Nikolas Metaxas מגיע למקום החמישי, בלדת רוק מצוינת. הוא ילחין את השיר שאחותו תשיר באירוויזיון בשנה הבאה.
* צ'כיה – "Józef, mój kochany" של Cechomor הוא פולק-רוק מקסים. "Partir et revenir" של Iva Frühlingová הוא פופ-רוק easy listening נימוח.

* דנמרק – "Grøn mand gå" של Louise Victoria הוא היפ הופ-RnB קצת של לפני 5 שנים, אבל עדיין חביב.
* אסטוניה – "365 Days" של Birgit Õigemeel היא בלדת פסנתר מצוינת, מקום שלישי. "Ice Cold Story" של Iiris Vesik במקום השני הוא פופ-רוק מצוין, להיטי, קליט וסוחף.

* פינלנד – "Pleasure" של Crumbland הוא רוק כבד פופי מאד ואמריקאי מאד. "Milloin" של Mikael Konttinen הוא פופ ג'יימס בונדי דרמטי וסוחף.
* גיאורגיה – "Freedom" של Irakli Pirtskhalava הוא שיר שלום אבל היפ-הופ, אפשר אחרת…
גרמניה – "Hinterm Ozean" של Fortenbacher מגיע למקום השני, בלדת פופ מודרנית. "Forever or Never" של Cinema Bizarre הוא רוק פופי להיטי שהיה יכול להגיע בוודאי גבוה מ-No Angels.
* איסלנד – "The Wiggle Wiggle Song" של Haffi Haff לא עולה לגמר, אבל זה להיט היפ-הופ בהפקת טכנו מגניב.

* אירלנד – "Not Crazy After All" של Leona Daly הוא יופי של בלדת ג'אז-פופ סינגר סונגרייטר.
* ישראל – "מסע חיי" של בועז מעודה היא בלדת פופ ישראלי ריו פרנדלי, מקום חמישי ואחרון.
* לטביה – "Broken Lullaby" של Andris Erglis במקום השלישי היא בלדת מחזמר דרמטית.
* ליטא – "Man vis tiek" של Asta מגיע למקום התשיעי בחצי הגמר הראשון ולא עולה לגמר. רוק טינאייג'רי בשפה הליטאית, יופי. "To My Soul" של Julija & Girma מקבל Wild card לגמר. יופי של מוזיקה אלקטרו-אתנית מקומית. "Calling Your Name" של Justina Adeikyte מגיעה למקום החמישי בחצי הגמר השני ולא עולה לגמר, בלדה עדינה וחביבה. "Muzika garsiau" של Justas הוא פוסט-גראנג' מגניב ונגיש, מקום 13. "Aš rasiu" של Laiptai הוא כבר רוק כבד קלאסי, מקום שמיני. "Neolitas" של Skyders הוא רוק גראנג' טוב, מקום שמיני בחצי הגמר השלישי.
* מקדוניה – "Docna e" של Sašo Gigov Giš התותח במקום הרביעי, מוזיקה אתנית אמיתית, מגניבה ואותנטית.

"Sever I jug" של Sonja Tarculovska היא בלדה בלקנית טיפוסית במקום החמישי.
* נורבגיה – "Lystgass" של Podium הוא רוק כבד סבבי לגמרי. עולה לשלב ההזדמנות הנוספת, אך לא ממשיך לגמר. "Am I Supposed to Love Again?" של Veronica Akselsen מגיע לסופר פיינל ומסיים במקום הרביעי, בלדת פופ בליווי כינור מייבב ואקורדיון.
* פולין – "Viva la Musica" של Man Meadow הוא דיסקו אירוטראשי בלחן של תומס ג'י:סון, מקום שלישי.

* פורטוגל – "Porto de encontro" של Lisboa Não Sejas Francesa הוא מוזיקת פולקלור מודרנית מצוינת, במקום התשיעי.
* רומניה – "Yeke yeke" של Imba הוא פופ אפרו-קריבי מגניב, מקום עשירי בחצי הגמר השני ולא עולה לגמר. "Dr. Frankenstein" של LaGaylia Frazier מגיע למקום העשירי, דיסקו שמזכיר את אפרו-דייט. "Vant de vara" של Monique מגיע למקום ה-12 והאחרון בחצי הגמר השני, ניו-אייג' רומני חביב. למקום ה-11 באותו חצי גמר מגיע "Mas conmigo" של V!per, דאנס באווירה לטינית.
* רוסיה – "Qarligaclar" של Asylyar מגיע למקום ה-27 והאחרון! שיר פופ טטרי.
* סרביה – "Beli jablan" של Aleksa Jelic & Ana Štajdohar מפתיע את כולם ומגיע למקום השני, פופ-דיסקו מקפיץ. "Zavet" של Beauty Queens, הלא הן המלוות של Marija Šerifović ב-2007, זוכות בחצי הגמר, אך בגמר צונחות למקום השלישי. השיר עצמו הולחן על ידי מלחין "Molitva" ובדומה ל-"Oro" הוא שיר קינה לפרידה מקוסובו, דרמטי ועצוב.

"Dunav" של Drum'n'Zez הוא מוזיקת הוא פופ ג'אז אורבני ורגוע.
*סלובניה – "Corpomorto (jutri jadram naprej)" של Andraž Hribar היא בלדת גלגל"צ חביבה. מקום שישי בחצי הגמר הראשון, לא מעפיל לגמר. "Peti element" של Iris מגיע למקום השביעי בחצי הגמר השני ולא מעפיל לגמר. בלדה דרמטית סמי-אתנית. "Za svobodo divjega srca" של Langa & Civili זוכה בחצי הגמר ובסיבוב הראשון של הגמר, אך בשני מגיע רק למקום השני. מוזיקת פולקלור סלובנית כיפית.
* ספרד – "Todo está en tu mente" של Coral מגיע למקום השני הוא פופ אירוטראשי דיוואי ודרמטי.

* שבדיה – "Kebabpizza Slivovitza" של Andra Generationen הוא מוזיקת גורן ברגוביץ' אתנו-סרבית, מקום חמישי בחצי הגמר השני ולא ממשיך הלאה.

"Lullaby" של Brandur היא בלדת פופ עצובה ומרשימה, שמסיימת מקום שביעי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיכה הלאה. "Izdajice" של Mickey Huskic מגיע למקום השביעי בחצי הגמר השני ולא ממשיך הלאה, שיר בסרבית, לא פחות, לכבוד המארחת. "Empty Room" של Sanna Nielsen מגיע למקום השני בגמר למרות שזוכה בהצבעת הקהל, בלדה קלאסית.
* בקדם המונטנגרי – למקום השני מגיעה Andrea, שתישלח בשנה הבאה. למקום השלישי מגיע Knez, שיישלח ב-2015.
* בקדם הישראלי – לראשונה נעשית פנייה של רשות השידור לשידורי קשת, שמצידם מפקידים את קיום קדם האירוויזיון על טדי הפקות. מתוך רצון לקדם את האמן, שזכה לפני מספר חודשים בתחרות שלהם, "כוכב נולד", טדי מחליטים, בהסכמת רשות השידור, על בועז מעודה כנציג ישראל לאירוויזיון. הקדם, אשר שודר לראשונה בערוץ 2, התפרש על שני ערבים והתוצאה הייתה שנויה במחלוקת. בתחילה הוחלט, כי חלק נכבד מההצבעות יינתן על ידי כוכבי אירוויזיון מחו"ל, אשר כבר בערב הראשון ניתן היה לראות שמעדיפים את "פרפרים". לעומת זאת, ההפקה דחפה, באופן די ברור לעין, את השיר של דנה אינטרנשיונל על חשבון השירים האחרים, אשר נבחר לבסוף. הצבעות השופטים הבינלאומיים לא נחשבו למרות שבתחילה נאמר שמדובר בחלק מההצבעה. 
* בקדם האסטוני – Birgit Õigemeel מגיעה למקום השלישי, ותישלח ב-2013. למקום השמיני מגיעים Luisa Värk & Traffic, אחד מחברי Traffic הוא Stig Rästa, שיישלח ב-2015 בדואט.
* בקדם המולדובי – לאחר הצבעות שני צוותי שיפוט וטלווטינג, הקדם מסתיים בשוויון בין Geta Burlacu לבין Olia Tira. שני צוותי השיפוט מתבקשים לבחור בין השתיים. גרטה זוכה ב-7 קולות, בעוד אוליה ב-5 קולות בלבד. האחרונה תישלח כחלק מהרכב ב-2010. יצוין שהטלווטינג בכלל העדיף שיר שלישי של Alexa. הזמר Jay Mon מגיע למקום התשיעי, ויישלח כסולן ההרכב שיישלח ב-2010 ושוב ב-2017.
* בקדם הסן מרינאי – נערכת בחירה פנימית. אחד ההרכבים, ששולח שיר ונשקלת השתתפותו, הוא הצמד Jalisse, שייצג את איטליה ב-1997. שירים נוספים הנשלחים לוועדה הם "If You Never Back" של Elnur Hüseynov מהקדם האזרבייג’ני ו-"We Are One" של Alexa מהקדם המולדובי.
* בקדם האזרבייג'ני – להקת Unformal מנסה את מזלה עם שני שירים. סולנית הלהקה היא Dilara Kazimova, שתישלח לבדה ב-2014. את השיר הזוכה Elnur היה אמור לשיר את השיר בסולו, אך לבסוף הצטרף אליו Samir.
* בקדם הסלובני – ממש כמו בשנה שעברה, השיר הזוכה זוכה ברגע האחרון. בחצי הגמר הראשון מגיעה Rebeka Dremelj למקום השלישי. בגמר היא מגיעה למקום השני, אך בסופר גמר גוברת על ההרכב Skupina Langa, שזכה בסיבוב הראשון ובחצי הגמר הראשון. Cole & Predsednik מגיעים למקום העשירי והאחרון. Cole הוא סולן הלהקה, שייצגה את המדינה ב-1993. למקום השישי מגיעים Turbo Angels, אשר שניים מחבריהם הם Marjetka Vovk ו-Raay, שיישלחו ב-2015 כצמד תחת השם Maraaya.
* בקדם הנורבגי – כל 18 השירים בקדם הולחנו על ידי נורבגים, מה שהעלה את ההשערה שה-NRK פסלו שירים של לא נורבגים לאור הביקורת הציבורית על כך שמרבית השירים בקדמים של 2006 ו-2007 היו שבדיים. NRK הכחישה וטענה, ששפטה את השירים אובייקטיבית ולא עשתה כנ"ל.
* בקדם הפולני – Sandra Oxenryd, נציגת אסטוניה 2006, מגיעה למקום השביעי.
* בקדם האירי – בין המשתתפים ניתן למצוא את Marc Roberts, נציג 1997.
* בקדם הרומני – הזמרת הסלובנית Maya Slatinsek מתקבלת עם שירה "Time to Rise", אך מחליטה לפרוש לאחר ששירה מתקבל גם לקדם האירי והיא מעדיפה להתמודד בו.
Cătălin Josan מעפיל לגמר עם שני שירים ומחליט ללכת רק עם אחד כדי לא לפצל את הקולות בין שני השירים. VH2 פורשים עקב האשמות, ששירם מועתק או דומה מידי לשיר אחר. את מקומם לוקחים שני שירים מחצי הגמר שלא עלו בתחילה על פי החלטת הטלוויזיה הרומנית, למרות שהיו שירים שהגיעו לפניהם. אחד השירים שנבחר על ידם היה של New Effect feat. Gentiana, אך הלהקה עקב התחייבויות קודמות לא יכלו להשתתף בגמר ומיקומם הלך לשיר אחר שנבחר על ידי הטלוויזיה הרומנית מחצי הגמר. Paula Seling & Provincialii מגיעים למקום השלישי. פאולה תישלח ב-2010 וב-2014 כחלק מצמד. למקום השביעי מגיעה Nicola, נציגת 2003. Nico, שזוכה עם Vlad, משתתפת גם עם שיר משל עצמה, אך מוציאה אותו מהתחרות לפני הגמר.
* בקדם הרוסי – Polina Smolova, נציגת בלרוס 2006, מגיעה למקום ה-16. Premier-Ministr, נציגי 2002, מגיעים למקום התשיעי, אך עם חברי להקה חדשים לגמרי. Aleksey Vorobyov מגיע למקום החמישי, ויישלח ב-2011. Sergey Lazarev מגיע למקום הרביעי, ויישלח ב-2016. השיר איתו התמודד, "Flyer", הקולט תחילה על ידי Danny Saucedo ו-Måns Zelmerlöw בנפרד, אך מאחר ולא התקבל למלודיפסטיבלן ב-2006 או 2007, נמסר ל-Lazarev.
* בקדם האיסלנדי – Birgitta Haukdal, נציגת 2003, מנסה את מזלה ומגיעה לגמר בדואט. היא שרה את הדואט ברבע הגמר, אך בחצי הגמר שהתה בחופשה והחצי השני נאלץ להופיע לבדו. Pálmi Gunnarsson, נציג 1986 כחלק מהרכב, מופיע בדואט ומגיע עד לחצי הגמר. Einar Ágúst Víðisson, נציג 2000 כחלק מצמד, מופיע כעת כחלק מצמד אחר. הוא עולה מרבע הגמר לשלב ה-wildcard, אך לא נבחר לעלות לחצי הגמר.
* בקדם השבדי – כלל חדש נקבע בתחרות בשם "Lex Agnes" על שם Agnes, שחשפה מידע על השיר שלה לפני שהיה מותר. לפי כלל זה על כל האמנים להגיש מראש מסמך ובו הם מצהירים את כל הפרטים על השיר והכותבים. Sanna Nielsen מגיעה למקום הראשון בטלווטינג של גמר המלודיפסטיבלן, אבל רק למקום השלישי בהצבעות השופטים ומסיימת במקום השני. היא תישלח ב-2014. Carola, נציגת 1983 ו-2006 ונציגת וזוכת 1991, משתתפת כחלק מצמד ועולה לשלב ההזדמנות הנוספת, אך שם עוצרת.
* בקדם הליטאי – Sasha Son מגיע למקום השלישי, ויישלח ב-2009. Julija, סולנית ההרכב שייצג את המדינה ב-2007, מגיעה למקום ה-12 בצמד.
* בקדם האלבני – למקום השלישי מגיעה Juliana Pasha, שתישלח ב-2010. למקום העשירי מגיעה Eneda Tarifa, שתישלח ב-2016. Jonida Maliqi מסיימת במקום הרביעי ותישלח ב-2019.
* בקדם הצ'כי – Gipsy.cz מנסים את מזלם, ויישלחו בשנה הבאה.
* בקדם הבלרוסי – Litesound מגיעים לגמר, ויישלחו ב-2012.
* בקדם הלטבי – Aisha מגיעה למקום השני, ותישלח ב-2010. Andris Erglis מגיע למקום השלישי. הוא היה חלק מההרכב שייצג את המדינה ב-2007. Triānas Parks מגיעים למקום הרביעי ויישלחו ב-2017.
* בקדם הקרואטי – שוויון במקום הראשון בין Kraljevi Ulice & 75 Cents, שזכו בצוותי השיפוט, לבין Antonija Šola, שזוכה בטלווטינג. מוחלט לשלוח את הראשונים עקב העדפת צוותי השיפוט. Emilija Kokic, סולנית ההרכב שייצג את יוגוסלביה וזכה באירוויזיון 1989, מגיעה למקום השישי לבדה. Maja Blagdan, נציגת 1996, מגיעה למקום ה-14.
* בקדם הבולגרי – 9 רבעי גמר מתקיימים, כאשר ההצבעה היא חודשית וכוללת מספר רבעי גמר ביחד. מעניין לציין ש-Deep Zone & Balthazar מגיעים למקום החמישי בחודש שלהם, מקבלים wildcard לחצי הגמר, אותו הם צולחים, ובגמר מגיעים למקום הראשון עם 15.37% מהקולות, כאשר המקום השני מקבל רק 0.1% פחות.
* בקדם הגאורגי –  3G מגיעים למקום הרביעי. הם יזכו בשנה הבאה עם Stefane, אבל ייפסלו מהשתתפות. ההרכב כולל את Tako Gachechiladze, שתישלח ב-2017 לבדה.
* בקדם ההונגרי – שוויון במקום הראשון בין Csézy לבין Adrien Szekeres. הראשונה מוכרזת כזוכה מאחר וזכתה בטלווטינג.
* בקדם המלטי – בחצי הגמר ניתן למצוא את Glen & Pamela, כאשר הוא יישלח ב-2011, Jessica Muscat, אשר תישלח כנציגת סן מרינו כחלק מצמד ב-2018, Mary Spiteri נציגת 1992 ו-Chris & Moira, נציגי 1995. אף אחד מהם לא מגיע לגמר. Claudia Faniello מגיעה למקומות השני והשלישי. היא תישלח ב-2017.
* בקדם הקפריסאי – Marlain Angelidou, נציגת 1999, מגיעה למקום השלישי.
* בקדם המקדוני – Vlatko Ilievski מגיע למקום ה-13, ויישלח ב-2011.
* בקדם הסרבי – Beauty Queens מגיעות למקום הראשון בחצי הגמר, אך רק למקום השלישי בגמר. הלהקה מורכבת מלהקת הליווי של Marija Šerifović באירוויזיון 2007. Jelena Tomaševic מגיעה בחצי הגמר למקום השני, אך זוכה בגמר.
* קדמים פרטיים בישראל, ארמניה ואוקראינה.

פרטי טריוויה:
* אנחנו בשיא של כל הזמנים – 43 מדינות משתתפות. שיא זה נשמר עד היום.
* אזרבייג'ן וסן מרינו בהופעות בכורה.
* אוסטריה פורשת במחאה על גושי ההצבעה.
* לראשונה משדר האתר הרשמי של האירוויזיון קדמים מרחבי היבשת, באישור רשויות השידור השונות.
* בספטמבר 2007, ראש עיריית הלסינקי מעביר את "מפתחות האירוויזיון" לסגן ראש עיריית בלגרד. זו מסורת שהחלה בשנה זו, כאשר כל שנה מתווסף לצרור מפתח מכל עיר, שאירחה את התחרות. מפתחות האירוויזיון עוברות מידי שנה לעיר המארחת הבאה.
* ב-17 לפברואר 2008, מכריזה קוסובו על עצמאות, ופורשת מסרביה באופן חד צדדי. הפגנות ומהומות פורצות ברחבי הבירה, בין היתר ונדליסטים זורעים הרס בסניף מקדונלנד'ס מקומי, עקב הכרתה של ארה"ב בקוסובו. ה-EBU מקיים פגישה טלפונית דחופה, ונשקלת העברת התחרות למדינה אחרת. המועמדות לאירוח היו אוקראינה, פינלנד ויוון. לבסוף האירוח הסרבי מאושר.
* בשל מתיחות אתנית וסכנות למשלחות שונות, ניתנת אבטחה מיוחדת למשלחות של אלבניה, קרואטיה וישראל.
* Roberto Meloni חוזר לייצג את לטביה בפעם השנייה, כמו גם Dima Bilan עבור רוסיה ו-Charlotte Perrelli עבור שבדיה.
* Marcel Bezençon Awards – אוקראינה זוכה בפרס האמנים, הניתן לפי הצבעת זוכי עבר. רומניה זוכה בפרס המלחין. פורטוגל זוכה בפרס העיתונות. ארמניה זוכה בקטגוריה חדשה, שנקראת Poplight Fan Award, וניתנת לשיר שזכה בהצבעה באתר השבדי poplight.se.
* בעקבות לחץ של הטלוויזיה היוונית, ה-EBU מכריח את האירים לשנות את מילות השיר כך שלא יכללו את שמה של 'מקדוניה' בהופעה החיה. למי שלא יודע, ליוונים סכסוך על המקדונים סביב השימוש בשם 'מקדוניה' למדינתם. מילות השיר עדיין כוללת את המילה 'מקדוניה' בגרסת הסטודיו.
* בסקר ה-OGAE השנתי, בו מצביעים מועדוני מעריצי האירוויזיון ברחבי היבשת ועוד, מגיעה שבדיה למקום הראשון, שווייץ שנייה, סרביה שלישית, איסלנד ונורבגיה חותמות את הטופ 5.
* השיר השוויצרי מואשם בהעתקה מהשיר "It Can Only Get Better" של Amy Diamond השבדית. שני כותבי השירים שבדיים, אם זה משנה למישהו.
* השיר הלטבי גם לא יותר מקורי ועושה שימוש בשיר העם האמריקאי "Turkey in the Straw" באינטרו ובפזמון.
* Vânia Fernandes, הזמרת הפורטוגלית, הקליטה גרסה סרבית לשירה, כאשר ה-Beauty Queens, להקת הליווי של Marija Šerifović מהשנה שעברה, משמשות כלהקת הליווי. Fernandes גם הקליטה עמן גרסה משלה ל-"Molitva", זוכה 2007, ולשירן מהקדם הסרבי ב-2008, "Zavet".
* לאחר זכייתו בקדם המקומי, השיר הגרמני הואשם בפלגיאריזם. נטען כי השיר שאל אלמנטים וחלקים מהמלודיה של "Breaking the Silence" בביצוע Steffi List. רשות השידור הגרמנית, NDR, עמדו על כך שהשיר נכתב והופק לפני ש-"Breaking the Silence" הוקלט.
* השיר הצרפתי מעורר סערה במדינה מאחר ולראשונה מדובר בשיר שכמעט כולו מבוצע באנגלית. השיר נבחר ללוות במדינה פרסומת לרנו מגאן.
* השיר הספרדי כלל במקור רפרנסים רבים לתקרית בין נשיא ונצואלה דאז, Hugo Chávez, לבין מלך ספרד, Juan Carlos I, ורה"מ הספרדי דאז, José Luis Rodríguez Zapatero. השיר נאלץ לעבור שינוי עקב מגבלת ה-EBU על אמירות פוליטיות בשירים.
* Dana, זוכת אירוויזיון 1970, וחברה בצוות השופטים בקדם האירי, יצאה נגד השיר האירי וטענה שהוא "לעג לתחרות". היא קראה ל-Dustin the Turkey, נציג אירלנד לאירוויזיון, ול-RTE לפרוש מהתחרות.
* מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר: חצי גמר 1 – יוון מגיעה למקום הראשון, בגמר מסיימת שלישית. ארמניה מגיעה שנייה, בגמר מסיימת רביעית. רוסיה מגיעה שלישית, בגמר מסיימת במקום הראשון. נורבגיה מגיעה רביעית, בגמר מסיימת חמישית. ישראל מגיעה למקום החמישי, בגמר מסיימת תשיעית. אזרבייג'אן שישית, בגמר שמינית. רומניה שביעית, בגמר מקום 20. פינלנד שמינית, בגמר מקום 22. בוסניה והרצגובינה תשיעית, בגמר עשירית. פולין עשירית, בגמר מקום 24.
חצי גמר 2 – אוקראינה מגיעה למקום הראשון, בגמר מסיימת שנייה. פורטוגל מגיעה שנייה, בגמר מסיימת במקום ה-13. דנמרק מגיעה שלישית, בגמר מסיימת במקום ה-15. קרואטיה מגיעה רביעית, בגמר במקום ה-21. גיאורגיה מגיעה חמישית, מסיימת 11. לטביה מגיעה שישית, מקום 12 בגמר. טורקיה שביעית, מקום זהה בגמר. איסלנד שמינית, מקום 14 בגמר. אלבניה תשיעית, מקום 17 בגמר. שבדיה מקום 12 בחצי הגמר, ומקום 18 בגמר.
* בחצי גמר 1 ארמניה מקבלת 5 פעמים 12 נקודות, יוון מקבלת 4 פעמים, בוסניה והרצגובינה מקבלת 3 פעמים, רוסיה ופינלנד מקבלת פעמיים, אנדורה, מונטנגרו, נורבגיה, פולין ורומניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בחצי גמר 2 אוקראינה מקבלת 6 פעמים 12 נקודות, דנמרק מקבלת 3 פעמים, גיאורגיה, מקדוניה ופורטוגל מקבלות פעמיים ואלבניה, קפריסין, לטביה, ליטא, שבדיה, שוויץ וטורקיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בגמר מקבלת ארמניה 8 פעמים 12 נקודות, רוסיה מקבלת 7 פעמים, יוון מקבלת 6 פעמים, סרביה מקבלת 4 פעמים, אזרבייג’אן, בוסניה והרצגובינה, דנמרק, נורבגיה ורומניה מקבלות פעמיים ואלבניה, גרמניה, איסלנד, לטביה, ספרד, שבדיה, טורקיה ואוקראינה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בחצי הגמר הראשון מקבלת יוון ניקוד מ-20 מדינות, אחריה נורבגיה ארמניה ורוסיה עם 19 מדינות וישראל ורומניה עם 17 מדינות. בחצי הגמר השני מקבלות אוקראינה, קרואטיה ודנמרק ניקוד מ-19 מדינות, אחריהן פורטוגל עם 18 מדינות מנקדות ואיסלנד, בולגריה וגיאורגיה עם 15 מדינות. בגמר מקבלות רוסיה ויוון ניקוד מ-36 מדינות, אחריה אוקראינה עם 35 מדינות מנקדות ונורבגיה עם 34.
* מיקומה של ארמניה (4) הוא המיקום הנמוך ביותר לשיר שקיבל הכי הרבה 12 נקודות בשנה ספציפית. שיא זה יישבר ב-2011, כאשר בוסניה הרצגובינה תהיה המדינה שתקבל הכי הרבה פעמים 12 נקודות באותה שנה, אך תסיים רק במקום השישי.
* לאחר התחרות מוענק ה-Barbara Dex Award עבור הלבוש הגרוע ביותר לאנדורה.
* גרמניה, פולין ובריטניה מסיימות אחרונות עם 14 נקודות. לא ברור האם מתקיים שובר שוויון במקרה זה. כל המדינות קיבלו ניקוד מ-2 מדינות כל אחת, כאשר גרמניה קיבלה 12+2, פולין 10+4 ובריטניה 8+6. בטבלה באתר הרשמי ניכר שהיה שימוש בשובר שוויון, כאשר גרמניה במקום ה-23, פולין במקום ה-24 ובריטניה במקום ה-25 והאחרון. יחד עם זאת, החל מ-1970 ועד אותה שנה כל שוויון למעט אם אירע במקום הראשון היה נשאר בעינו. רק החל מ-2009 התקבל חוק, המציין כי שובר השוויון יהיה בשימוש עבור כל מיקום שהוא.
* Dima Bilan, מבצע וכותב השיר הזוכה, ציין כי כתב את "Believe" בהשפעת הספר הסחי "הסוד".
* בזמן התחרות התרוצצה שמועה ביוון, שמלחין השיר האוקראיני הוא Dimitris Kontopoulos ולא Philipp Kirkorov כפי שנטען בקרדיטים של השיר. לאחר מכן נחשף, שאכן הראשון היה שותף בהפקת השיר, אך הדבר העלה את התיאוריה שלמעשה Kirkorov "קונה" את השירים ממנו ואת הזכות לקבל קרדיט ככותב.
* רוסיה מגיעה בחצי הגמר הראשון למקום השלישי בלבד, מה שקבע שיא שנשמר עד היום, של הזוכה עם המיקום הנמוך ביותר בחצי הגמר.
* רוסיה כאמור זוכה בפעם הראשונה, זהו מן הסתם מיקום שיא עבורה, שנשמר על ליום זה.
* ארמניה מסיימת במקום הרביעי, מיקום שיא עבורה, אשר יישבר ב-2014 עת Aram MP3 יגיע למקום הרביעי, אך עם יותר אחוזי ניקוד.
* צ'כיה מסיימת במקום ה-18 מבין 19 בחצי הגמר השני. באופן אירוני למדי, זה המיקום הגבוה ביותר ששיר צ'כי הגיע אליו, שיא זה יישבר ב-2015.
* עקב הצלחתה של Maria Haukaas Storeng בתחרות, הנורבגים נוהרים בהמוניהם למקלטי הטלוויזיה ובזמן ההצבעה אחוזי הצפייה בנורבגיה מגיעים עד לכמעט 81%, אחוזי הצפייה הגבוהים בנורבגיה בתחרות מאז התחרות אותה אירחה ב-1996.
* לאור הצלחת השיר הנורבגי, מחליטים ב-NRK, שהקדם המקומי יהיה פתוח ב-2009 לכותבים נורבגים בלבד.
* באירלנד השתתף Dustin the Turkey, לאחר התחרות, בקמפיין נגד אמנת ליסבון של האיחוד האירופי. הוא קרא לתושבי אירלנד להצביע "לא". אירלנד אכן הצביעה במשאל האם נגד האמנה, אך ב-2009 נערך משאל עם נוסף שבו הוסכם על אימוץ האמנה. הסלוגן היה "They didn't vote for us. Get them back. Vote 'No' to Lisbon". אמנת ליסבון היא האמנה הבינלאומית מכוחה פועל האיחוד האירופי מאז ה-1 בדצמבר 2009. 
* בתקשורת השוויצרית קראו לפרישה של שוויץ מהתחרות בעקבות אי העפלתו של נציגם Paolo Meneguzzi לגמר. Meneguzzi עצמו נקט בגישה יותר חיובית, וכשנשאל לגבי חזרתה של איטליה לתחרות טען כי איטליה תרוויח מהשתתפות שכזו.
* באלבום הבכורה שלו, שיצא כשנה לאחר התחרות, בועז מעודה שר גרסה עברית לשיר האלבני. הגרסה העברית נקראה "שער ליבך". מי שנכח באולם, יכל לראות סימנים מקדימים לכך, לאחר שבגמר צביקה הדר נתן בראש ממקום מושבו בקהל בזמן השיר האלבני.
* זוהי שנתו האחרונה של Terry Wogan כ-commentator עבור ה-BBC. הוא פורש לאחר התחרות לאות מחאה על מה שנהיה מהתחרות, ועל כשלון הנציג הבריטי. מי שצופה בתחרות עם ה-commentating של Terry Wogan כבר יכול לשמוע יותר מפעם אחת אותו צופה הצלחה למדינות מסוימות בשל התפוצה שלהן ברחבי אירופה. למרות שרובן לא התממשו, מתקבל הרושם ש-Wogan כבר נושא מרירות מסוימת, והתוצאה הסופית של בריטניה רק הייתה המסמר האחרון בהחלטתו לפרוש. הוא ילך לעולמו בינואר 2016.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון של התחרות כאן:

לא קיים לינק לצפייה בתחרות

ניתן לצפות בחצי הגמר השני של התחרות כאן:

לא קיים לינק לצפייה בתחרות

ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: