קובי אשרת נולד ב-1945 בחיפה בשם יעקב ונטורה, להורים שעלו בנפרד שנים לפני השואה מסלוניקי שביוון. אביו מוריס ונטורה היה עמיל מכס בנמל, שגם החזיק קיוסק, בערבים לימד ריקודים סלוניים והיה המנדולינן הראשי בתזמורת כלי הפריטה של בית החרושת למלט 'נשר'. אמו דייזי לבית שאלתיאל הייתה מורה לצרפתית ב'אליאנס' ומנדולינאית. לאשרת שתי אחיות גדולות. אשרת למד מכניקה עדינה בבית הספר בסמ"ת שבחיפה. בגיל 14 הקים אשרת עם חבר ילדות צמד בשם "רון כרמל", שזכה במקום הראשון בתחרות כישרונות צעירים של "מעריב לנוער". בהיותו ב"צופים", הקים יחד עם חברו גדי יגיל וחבר נוסף, הרכב שקראו לו "שלישיית הדובדבנים והתפוח". בצבא התקבל ללהקת פיקוד הצפון והיה מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית. לאחר שחרורו, נשא לאישה את אלישבע, חברתו מהלהקה, שעמה עבר לקיבוצה, קיבוץ אפק, שם עבד במפעל לווסתי-לחץ. פעם בשבוע יצא ללימודי מוזיקה בתל אביב אצל אגון קרטן. בהיותו בקיבוץ שינה את שם משפחתו ל"אשרת", אותו העתיק מהשלט "דואר נע אשרת, ליד אפק".
בשנת 1969 במאי להקת פיקוד דיזינגוף, דני ליטאי הציע לאשרת להלחין ללהקה שיר בנוסח רוסי שכתב יורם טהרלב. השיר, "העולם כולו נגדנו" היה להיטו הגדול הראשון של אשרת כמלחין. בשנת 1970, לאחר כשש שנים בקיבוץ אפק, עבר עם משפחתו לגוש דן והצטרף כשחקן וזמר למחזמר הרוק "קרחת", שכתב יהונתן גפן, והלחינו אלונה טוראל ומישה סגל. לאחר מכן, חבר לקובי רכט, וביחד הקימו את צמד "הקוביות". הצמד הוציא את התקליטון "למה עכשיו" שהפך ללהיט ברדיו. עוד באותה שנה חברו השניים לחנן יובל והקימו את שלישיית "שובבי ציון". אלבומה היחיד של הלהקה יצא בשנת 1971 והניב להיטים כמו "איש גדול" ו"נוגה". החל מ-1973 מתמקד בכתיבה לאחרים והפקה מוזיקלית. הוא כתב גם לטלוויזיה ולקולנוע.

פסטיבל הזמר והפזמון 1978 שימש כקדם אירוויזיון הפומבי הראשון. בו הלחין ועיבד אשרת שני שירים: הראשון הוא "ביקשתי" של נאוה ברוכין. לדברי אשרת, ברוכין הלכה לאסטרולוג גרמני, שאמר לה שהיא תזכה באירוויזיון עם השיר. השיר סיים במקום העשירי בקדם. השיר השני הוא "נסיך החלומות (ולנטינו)" של גלי עטרי, שסיים במקום השלישי. עוד ב-1977 הוצע לאילנית ללכת עם השיר לתחרות, אך הוועדה של רשות השידור בוחרת ב"אהבה היא שיר לשניים". הטענה של יו"ר הוועדה, יצחק שמעוני, הייתה ש"ולנטינו" היא דמות לא עברית, ולכן לא ראוי שהשיר ייצג את ישראל בתחרות בינלאומית. השיר הוא פופ מצוין, שהיה מתברג יפה בתחרות, אך לא זוכה.

השיר "הללויה" נשלח לפסטיבל של 1978 בביצוע להקת "'הכל עובר חביבי", אך נדחה על ידי רשות השידור בטענה שהוא נשמע אמריקאי מידי. לדברי אשרת, הוא ושמרית אור, כותבת המילים של השיר, ניסו לכתוב שיר בהשראת ההרכב "The Manhattan Transfer". בהתחלה הוא סלד מהשימוש בשם "הללויה", ופחד כי זה יעורר מחאות מצד גורמים דתיים.
במהלך השנה שלאחר מכן, ניסה קובי אשרת לשבצו בהופעות שונות של הלהקה, אך ללא הצלחה. השיר אף היה אמור להיות מבוצע במופע כלשהו ונעשו חזרות עליו, אך לבסוף הבמאי של אותו המופע החליט שיש לקצר את המופע ומשום כך, השמיט את השיר ביום ההופעה. השיר התקבל לפסטיבל הזמר של 1979. עקב תאונה קלה שעברה סולנית הלהקה שלומית אהרון, החליטו בהכל עובר חביבי לא להשתתף בתחרות לבסוף. משום שהשיר התקבל כבר, הרכיב קובי אשרת את "חלב ודבש" כדי לבצע את השיר. גלי עטרי הייתה זמרת שניסתה לפרוץ את דרכה מתחילת שנות השבעים. אליה הוצמדו יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמוליק בילו. "הללויה" הוא המנון פופ, שאחראי במידה מה לקונספציית שירי השלום של ישראל בתחרות. השיר זוכה בפסטיבל הזמר והפזמון ונוסע לירושלים (או נשאר בירושלים). באירוויזיון ההופעה פשוטה ונקייה, התזמורת שעושה קסמים, השיר שבנוי בהדרגתיות, ההרמוניות הקוליות, צלילי פעמוני הכנסייה והתמה הדתית היהודו-נוצרית של השיר עשו את שלהם והפכו את זה למנצח.
קובי אשרת, שניצח על התזמורת בשיר, סיפר שנים לאחר מכן, כי רק בעת החזרות האחרונות לתחרות האירוויזיון, כי "הללויה" ארוך ב-19 שניות מהאורך המותר לשיר בתחרות, 3 דקות. לדבריו, ראש המשלחת השווייצרית מדד את האורך של כל השירים, כדי לנסות ולפסול את מי שלא עומד בכללי התחרות. עקב כך, הורה לו Frank Naef, נציג איגוד השידור האירופי, לקצר את השיר ולא, ייאסר על ישראל להשתתף בה, עקב הפרת הכללים. באותו הזמן הוא נענה לבקשת המפיק השבדי Stig Anderson לפגישה, בה ציין Anderson כי "הללויה" הולך לזכות בתחרות, והציע לו לרכוש את הזכויות על השירים שיכתוב בחמש השנים הבאות. אשרת היה כה עסוק בקיצור "הללויה", ששכח לחזור אליו, מה גם שלא ידע בזמנו שמדובר במוח מאחורי להקת ABBA. הוא המשיך לעבוד על השיר, ובעת התחרות עצמה הושמעה הגרסה המקוצרת. לאור העובדה כי התזמורת במופע הייתה מורכבת מנגנים ישראלים בלבד, הצליח אשרת לסכם איתם מבעוד מועד, שהיה והשיר יזכה בתחרות, בעת ההשמעה החוזרת שלו בתום המופע, אם יזכה, יבוצע השיר באורך המקורי. כך היה לבסוף.

השיר הופך ללהיט ענק וזוכה ל-400 גרסאות בכ-30 שפות. חלב ודבש יוצאים לסיבוב הופעות ברחבי אירופה. אשרת מספר כי הוטל עליו לכתוב את הסינגל הבא של הלהקה, שיופץ בינלאומית. הוא מבקש משלמה צח, שיבקש שירים מהוצאות לאור ברחבי העולם, מאחר ולא האמין שיצליח לשחזר את ההצלחה של "הללויה". אחד השירים שהתקבל היה, לדבריו, מאת Elton John, אך הוא לא היה טוב. אשרת מתיישב לכתוב שירים להרכב. פולידור אינטרנשיונל בוחרת ב-"Goodbye New York" כסינגל הבא של הלהקה, למורת רוחו של אשרת, שחשב שהשיר לא מתאים לתדמית של הלהקה, למרות שציין כי הוא מאד גאה בשיר.

ב-1980 גלי עטרי עוזבת את הלהקה. לדברי אשרת, הוריה של עטרי גרמו לה לעזוב את ההרכב ולבוא בדרישות כלפי מנהלי הלהקה וחברת התקליטים. אשרת התחנן בפניה שתסיים את אלבום הבכורה עם "חלב ודבש", ואז יקליטו ביחד אלבום סולו. עם הזמן, האיבה בינה לבין חברי הלהקה גדלה. חברת התקליטים ביקשה ממנה לעמוד בחוזה עליו חתמה, או שיפרדו דרכיהם. עטרי יוצאת בקריירת סולו מצליחה, אחת מקריירות הפופ המרשימות של זמרת בישראל. לדבריו היום הוא ועטרי חברים טובים. הוא יזם איחוד של ההרכב לכבוד יום העצמאות ה-70 של ישראל, אך אז שוב באה עטרי בדרישות, ולמרות ששאר חברי ההרכב הסכימו להם, היא בוחרת לפרוש משיתוף הפעולה. משרד התרבות בוחר בעדן בן זקן לבצע את השיר לכבוד יום העצמאות ה-70, וגלי מבקשת ומצטרפת אליה בדואט.
ב-1981 עורכת ישראל לראשונה את הקדם האירוויזיון. אשרת מלחין עבורו את "סרנדה" בביצוע חלב ודבש, כעת כבר עם לאה לופטין בתור הסולנית. השיר סיים במקום הרביעי בקדם. הלהקה תתפרק ב-1984.

לקדם אירוויזיון 1982 מלחין אשרת שני שירים: "אל האור", שיר הקאמבק של יזהר כהן, מסיים במקום השביעי. "הימלאיה" של ששי קשת מסיים במקום הרביעי, למרות שאשרת חשב שהוא יכול להצליח מאד באירוויזיון. יזהר כהן סיפר לימים כי לא היה בריא מנטלית אז, וכי השיר וההתמודדות בקדם היו הדרך שלו להשתקם. הוא לא רצה לזכות בקדם ולנסוע לאירוויזיון.

בקדם אירוויזיון 1983 לא משתתפים שירים שהולחנו על ידי קובי אשרת, אבל הוא כן מעבד את השירים של ריקי גל ופנינה רוזנבלום.
ב-1984 השיר "בללייקה", שהלחין אשרת, נכתב במקור לבקשת שמעון פרס, על מנת לשדר הזדהות עם אסירי ציון והאוכלוסיה היהודית ברחבי ברה"מ. השיר מוצע בראשונה לירדנה ארזי, אך היא דוחה אותו בטענה שאינו להיט. השיר הועבר לאילנית ונשלח לקדם 1985. אילנית חשבה שהשיר פוליטי מידי וביקשה למשוך אותו. היא גם לא הייתה מעוניינת בהשתתפות נוספת בתחרות. אשרת מתחרט עד ליום זה שהשיר לא התמודד בקדם. עם זאת, קובי אושרת משתתף בקדם אירוויזיון 1985 עם שני שירים אחרים: הראשון היה "מילה ועוד מילה" של אריק סיני, שמסיים במקום הרביעי. לדברי אשרת, השיר ניסה לחקות את הצליל של "הללויה". השני היה "עולה עולה" של יזהר כהן, שזוכה בקדם. השיר "עולה עולה", עם מילים אחרות, נכתב עבור הפסטיגל. שלמה צח טען בפני אשרת, שזהו שיר לאירוויזיון, וקנה את המאסטר של השיר ממפיק הפסטיגל. "עולה עולה" הייתה הכותרת החדשה לשיר, אשר הוצעה על ידי מזכירתו של אשרת.
בגוטבורג יזהר כהן היה משוכנע שהוא הולך לזכות שוב, והשיר היה מהפייבוריטים בטבלאות ההימורים. השיר מסיים במקום החמישי לאכזבתם של כהן ואשרת. הוא ממשיך בקריירה על אש נמוכה, עד שמחליט לפרוש ולהתמקד בחנות התכשיטים שלו ברחוב דיזנגוף. מבין מלוויו בתחרות זכורים אדם (חיים כהן), שהיה לכוכב גדול שנתיים לאחר מכן, וטלי סיני. לסיני היו מספר בעיות בזמן ההופעה. היא צווחה את הפיזמון הראשון, המיקרופון שלה נפל והחל מטלטל ברחבי הבמה. אושרת חוזר לנצח על התזמורת בהופעה הישראלית.

לקדם 1986 מלחין אשרת את "נערה" של יהודה תמיר, אקס חלב ודבש, המסיים במקום החמישי. אשרת ציין כי הוא כתב את השיר לאחר שהבטיח לתמיר בימי "חלב ודבש" כי אחרי שההרכב יתפרק הוא יכתוב לו שיר. הוא בוחר לכתוב בלדה, מאחר ומעולם לא כתב לפני כן בלדה לאירוויזיון.
בקדם 1987 אין שירים שהלחין אושרת, אך שלושת המקומות הראשונים, "קזינו עולמי" של מיקי קם, "די לי די" של אילנה אביטל "ושיר הבטלנים" של דטנר וקושניר, זוכים לעיבוד שלו. אבי קושניר ונתן דטנר נפגשו בחזרות להצגה "אילוף הסוררת". הם החליטו להרים מופע ביחד, שיכלול מערכונים, סטנד אפ ורוק אנד רול. החשיפה שלה זכתה ריטה בקדם 1986, עודדה את מנהלם יהודה טלית לשלוח אותם להתחרות בקדם. "שיר הבטלנים" היה מהשירים, שהתקבלו לקדם, אך לא היה לו מבצע. לאחר שהגשש החיוור, ספי ריבלין ואחרים סירבו לבצעו, הצמד לקח את השיר לקובי אשרת על מנת שיהפוך אותו ליותר רוק אנד רולי. אשרת סירב בתחילה, מאחר ולדבריו השיר נשמע מבולגן ולא ברור, לדבריו "שיר ילדים". הוא צופה באותו ערב ב"אחים בלוז", מה שמעורר בו השראה כיצד להפיק את השיר. הצמד לא בנה על ניצחון והיה ברור שמדובר ב-filler שנועד לשעשע את הקהל. במהלך החזרות, שאר המשתתפים היו סבורים כי מדובר בחלק מהמופע האמנותי. למרות זאת, השיר זוכה בקדם. לאחר זכייתם של הצמד, שר התרבות, יצחק נבון, איים להתפטר אם השיר יישלח לתחרות. הוא לא עשה זאת לבסוף. גם שר המדע והפיתוח, גדעון פת, הרים קול מחאה. אשרת נוסע לאירוויזיון בבריסל כמנצח על התזמורת בשיר הישראלי. השיר מפתיע את כולם (שוב) ומסיים במקום השמיני. אשרת זוכר מאותו אירוויזיון את החברות שנוצרה עם המשלחת האיסלנדית ואת הצחוקים. לדבריו, לא היה איכפת להם מהתחרות מרוב שנהנו.

1988 הייתה אמורה להיות השנה של קובי אושרת. הוא מלחין את "היא רוקדת" לקדם הפרטי של ירדנה ארזי. היא ביקשה מאשרת שיר בסגנון הצועני, עמו הייתה מזוהה. השיר גם היה המועדף עליה בקדם, אבל לבסוף הוא מסיים רק במקום השני. ארזי לא הקליטה שירים רבים של אשרת. אחד מהם היה "Petite fleur de galile", אשר יצא בגרמניה ב-1979 אחרי האירוויזיון אותו הנחתה.

קדם האירוויזיון חוזר ב-1989, ובו יש לאשרת שני שירים: "אני מאמין" של חלב ודבש, שמסיים במקום השמיני ו"הגבול הוא השמיים" של אסנת זנו, המסיים במקום התשיעי. האחרון היה אמור להיותר מבוצע על ידי חיה סמיר. סמיר פורשת מן התחרות, לדבריה כי לא הייתה מוכנה לשיר בפלייבק. לדברי אשרת, היא פשוט קיבלה רגליים קרות.

בתחילת שנות התשעים פונה ההנהלה של Cliff Richard לבצלאל אלוני עבור הקלטת דואט עם עפרה חזה. אלוני פונה לאשרת, אשר מציע את "הגבול הוא השמיים", רק בגרסה האנגלית. זו הקלטה של השיר באנגלית של חזה עם אשרת:

לקדם אירוויזיון 1991 מלחין אשרת את "בלה" של להקת פנצ'ר, שמסיים במקום השמיני. הוא גם מעבד את שיריהם של להקת אממא, טל אמיר ואת "כאן" של אורנה ומשה דץ, אשר זוכה בתחרות ונוסע לאירוויזיון ברומא. לדברי אשרת, השיר במקור, בביצועו של מלחין השיר עוזי חיטמן, היה שיר ערש, והוא נתן לו צליל יותר מזרחי-ערבי. אשרת מצטרף למשלחת שוב כמנצח על התזמורת. הוא נזכר כי כשהגיע לחזרות ברומא, התזמורת מחאה לו כפיים מרוב שאהבו את העיבוד שכתב עבורם. השיר מסיים במקום השלישי, במרחק נקודות ספורות מהמקום הראשון.
בקדם 1992 זוכה אשרת בפעם האחרונה בקדם אירוויזיון עם "זה רק ספורט" של דפנה דקל, שלא התקבל לקדם 1991. אשרת נזכר כי השיר נכתב ביוזמתו של אהוד מנור. דפנה דקל, שרצתה להתחתן במאי אותה שנה, לא רצתה להתמודד בקדם. אשרת משכנע אותה להשתתף בטענה שאין סיכוי שהשיר יזכה בקדם. אשרת יטען לימים שהוא טעה לתת לשיר סאונד לטיני, כשהאירוויזיון מתקיים בשבדיה.
לאחר הקדם, ענת עצמון, שהגיעה למקום השני בהפרש של נקודה, מגישה תביעה נגד דפנה דקל, בעידוד ירוסלב יעקובוביץ' מלחין שירה, מאחר והשיר "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר בתחרות. לאחר שהתברר שגם שירה של עצמון חרג באורכו מן האורך המותר במספר שניות, דקל זכתה במשפט וקיצצה את 17 השניות האסורות לפני האירוויזיון. קובי אשרת ואהוד מנור, שניים שכבר ייצגו את המדינה בשיריהם יותר מפעם אחת, נוסעים לראשונה לתחרות יחדיו. אשרת שוב מנצח על תזמורת האירוויזיון. זו תהיה לו נסיעתו האחרונה לאירוויזיון. דפנה דקל מתחילה בסולם הלא נכון במאלמו, ומוסיפה לחרדות הביצוע של הצופים הישראלים. הפזמון האחרון של השיר הישראלי שבו שרה דפנה דקל "ויווה ספורט" הוא ניסיון ראשון מישראל לשיר חלק מהשיר לא בעברית. הגרסה האנגלית של השיר נכתבה על האולימפיאדה בברצלונה אשר התרחשה בקיץ שלאחר האירוויזיון. בשנה חזקה מאד, השיר מסיים רק במקום השישי, שזה יותר ממה שחשבנו שנסיים לאחר ההופעה. ב-1999 דקל תנחה את האירוויזיון כשהאירוויזיון יחזור לירושלים. היום היא מתמקדת בעיקר במשחק במחזמרים ומידי פעם בסדרות טלוויזיה.

בקדם 1993 חוזר אשרת עם "עד" של אדם, שמסיים במקום השלישי. בקדם 1995 הוא מלחין עם סי היימן את "בטלוויזיה הלילה" של סי היימן ולהקת האחיות. השיר מסיים במקום החמישי. זו תהיה ההשתתפות האחרונה של אשרת בקדם אירוויזיון.

עבור הבחירה הפנימית לאירוויזיון 1999, מלחין אשרת את "תפילה לאלף הבא" של אפרת רותם, למילים של אהוד מנור. השיר מסיים במקום השלישי בהצבעת הוועדה:

אשרת מציין כי הוא לא אוהב את מה שקרה עם התחרות בעשורים האחרונים, לדוגמה ביטול התזמורת. לדבריו, השיר הפך להיות משני והתחרות הפכה להיות ממוקדת בהופעות. לדבריו, הדבר שהכי נהנה ממנו בחייו המקצועיים הוא הניצוח על התזמורת, בין היתר באירוויזיון. לדבריו, זו הסיבה שניצח על התזמורת חמש פעמים באירוויזיון.

מחוץ לעולם האירוויזיון היו לקובי אשרת להיטים רבים. אנסה להזכיר את הגדולים שבהם. כאמור במסגרת צמד הקוביות עם קובי רכט, הוציא את "למה עכשיו", שנחשב קלאסיקת רוק ישראלית.

ב-1971 הלחין לפסטיבל שירי הילדים את "גלי" של נועם קניאל, שנחשב עד היום לקאלסיקה ישראלית. השיר הגיע למקום השני בפסטיבל.

בתחילת 1973 החל לעבוד עם גבי שושן על אלבום הבכורה שלו "נער שחור עיניים", שיצא בהמשך השנה. אושרת עיבד את כל שירי האלבום. האלבום הניב להיטים גדולים כמו "שש עשרה מלאו לנער", שהלחין אשרת עם צביקה נוי. קלאסיקת רוק נוספת:

באותה שנה הלחין לעוזי פוקס שני שירים שהפכו ללהיטים גדולים: "אין לך מה לדאוג", שזכה לעדנה מחודשת במלחמת "חרבות ברזל" ב-2023, ו-"ילדונת", בלדה רומנטית, עם ליריקה מעט בעייתית:

עוד ב-1973, יצא "גשם בעיתו" בביצוע רותי נבון. בשנות התשעים, במסגרת אפנת הנוסטלגיה לשנות השבעים, זוכה השיר לעדנה מחודשת:

בתחילת 1979 אשרת מלחין את "Lady Sun", של גלי עטרי. השיר לאחר מכן מתורגם לעברית תחת הכותרת "שמש אדומה":

בהמשך אותה שנה הוא מלחין את "דרך ארוכה" של גלי עטרי לפסקול הסרט "דיזינגוף 99". גם שיר זה זוכה לחיי נצח:

ב-1980 הוא מלחין את שיר השירותרום "יחד" בביצוע חלב ודבש, שהופך ללהיט נצחי:

"בללייקה" של אילנית, המוזכר לעיל, היה ללהיט ב-1985:

ב-1994 הלחין את "קופסת צבעים" למילותיה של טלי שורק, לכבוד טקס קבלת פרס נובל באוסלו. הוא מציע את השיר לעפרה חזה, שהסכימה מייד והגיעה במיוחד מלוס אנג'לס להקליט את השיר. לאחר מכן ביצעה את השיר בטקס קבלת הפרס, בליווי קובי אשרת.

אשרת מספר כי בדצמבר 1999 קיבל שיחה מחזה, שביקשה ממנו להפיק עבורה שיר שהוקלט לכבוד יוניצ"ף. זו הייתה השיחה האחרונה שלו עמה, והיא הולכת לעולמה חודשיים לאחר מכן.

חלק מהמידע בפוסט נלקח מהראיון של קובי אשרת בפודקאסט Eurovision Legends. להאזנה לראיון לחצו כאן.