הקדמה:
אפשר להכריז ששנות השמונים התחילו, פחות או יותר. אמנם זה התחיל בקטנה בשנה שעברה, אבל ניתן לראות בשנה זו את החפיפה בין שנות השבעים לשמונים, שאריות דיסקו לצד אלמנטים אלקטרוניים מודרניים. מעניין לראות מגמות בקדמים השונים. החל מסוף שנות השבעים כנראה התחילה אופנה של מוזיקה ברזילאית-דרום-אמריקאית-קריבית כי זה מתחיל לצבור תאוצה, ויש יותר ויותר שירים עם מקצבי סמבה, רומבה ושאר קשקושי אמריקה הלטינית והמרכזית. רק ב-1987 יגיע למקום השני שיר פופ סטנדרטי עם אלמנטים של הרגאיי הג'מייקני. ולמה אני מציין את זה עכשיו? כי ישנה עוד מגמה שהחלה עם כניסתנו לשנות השמונים – רטרו לפיפטיז. בניגוד למקצב הרגאיי, הרטרו לפיפטיז מקבל הכרה על ההתחלה. השיר הזוכה של Bucks Fizz הוא כזה. ליתר דיוק, הוא שיר (נוראי, כן?), ששואב אלמנטים משנות החמישים, כולל מקצב וסגנון, אבל השלד כולו של השיר הוא מודרני. זאת לעומת היוגוסלבים שהחל מ-1982 שולחים שירים שהם פשוט שעתוק של מה שהיה בפיפטיז בלי הטוויסט המודרני. בכך הם עושים מוזיקה מיושנת במקום מוזיקת רטרו. אבל באמת, כמות שירי ה"רוק'נ'רול" בסגנון שנות החמישים בקדמים השונים עולה מדרגה השנה. חוץ מבישראל כמובן…

מהלך הערב: 
דאבלין, אירלנד. פתיח די ארוך הכולל מוצגי אריכאולוגיה קלטית, נופים, מצוקים וטירות עתיקות לצד מבט על אירלנד המודרנית עם תמונות עדכניות של אומנות, מטוסים ומירוץ סוסים. מפת אירופה עולה והופכת לגלובוס, הלוגו מהבהב בצבעי קשת זוהרים ואנו נכנסים לאולם. הקהל החנוט בחליפות מוחא כפיים למנחה, שפוסעת למרכז הבמה ופותחת בנאום באירית ואחר כך באנגלית. יש שיפור ניכר בכל מה שקשור לעבודת המצלמה, בטח בהשוואה לאירוויזיונים של 1978-1980. יש ריבוי מצלמות, צילום מזוויות שונות ודינמיקה כללית שמעניקה לשירים עניין. הבמה היא מעין הומאז' לבמה האירית מלפני עשר שנים עם שני עיגולים גדולים בשני צידי הבמה ושני עיגולים קטנים לצידן. יש עבודת תאורה שנותנת צבעים שונים ומשחקים באור וצל. המנצחים יורדים במדרגות לתזמורת שנמצאת לימין הבמה. לזמרים יש במה מרכזית עגולה ומדורגת, אשר לצידה שתי במות עגולות קטנות. עיגולים קטנים מחברים בין הבמות כמעין גשר, אבל אף אחד לא באמת השתמש בהן כגשר, אולי רק Debbie Cameron.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד כולו דיגיטלי. המדינות בצהוב, הניקוד בכחול. ליד כל מדינה שמקבלת נקודות דולקת לשתי שניות נורה אדומה. ההצבעה מלאה תקלות משעשעות. אוסטריה מצביעה ראשונה, אך שוכחת שכבר לא מנקדים מדינות לפי סדר הופעת השירים, אלא מהניקוד הנמוך לגבוה. אחרי שפרנק נף נוזף במקריאת הנקודות, צרפת מקבלת את 12 הנקודות הראשונות. פרנק נף מבקש מהמנחה להאט את הקצב. אחרי ההצבעה של לוקסמבורג, צרפת כבר קיבלה 3 פעמים 12 נקודות והיא מובילה, אירלנד שנייה, בריטניה שלישית, גרמניה רביעית ושווייץ חמישית. זהו ראש החץ שיישמר עד סוף הערב עם הרבה מאד תהפוכות. אירלנד פתאום מופיעה עם 326 נקודות לקול צחוק ותשואות הקהל, מה שמעכב את ההצבעה הישראלית. דן כנר פותח ב-12 נקודות לבריטניה, גם הוא לא מבין איך מנקדים. למזלו, אף אחד לא שם לב כי צריכים לתקן את הניקוד של אירלנד ומבקשים ממנו להמתין. כשהוא חוזר הוא כבר מבין את השטיק. דנמרק מעלה את אירלנד למקום הראשון, כאשר אחריה צרפת ובריטניה והפער מאד צמוד. המנחה מתקשה ליצור קשר עם יוגוסלביה. כאשר סוף סוף היא משיגה את הדוברת היא פונה אליה בשאלה "Could I have you vote please?" ונענית ב-"I don't have it" לצחוקו של הקהל באולם. הקטע יהפוך לקאלט עם תחילת עידן האינטרנט. ההצבעה היוגוסלבית מעלה את בריטניה לשיוויון עם אירלנד במקום הראשון, צרפת שלישית. אחרי ההצבעה הפינית צרפת חוזרת למקום הראשון, בריטניה שנייה ואירלנד שלישית. המרחק בין הטופ 5 לשאר המדינות גדול מאד. צרפת מעלה את בריטניה למקום הראשון, כשצרפת ואירלנד בשיוויון במקום השני. ההצבעה הצרפתית מעלה את גרמניה למקום השני. ההצבעה ההולנדית מגדילה את הפער של בריטניה בצמרת ומעלה את אירלנד בחזרה למקום השני. בנקודה זו אירלנד מתחילה להתדרדר, אחרי שהיא מנקדת וכמובן לא יכלה לנקד את עצמה, מגיעות 3 מדינות שנותנות לה 0 עגול ועוד אחת שנותנת לה רק נקודה 1, והיא מאבדת את המומנטום ואת הפוטנציאל להביא דאבל לאירלנד. ההצבעה הנורבגית מעלה את שווייץ למקום השני, וההצבעה של בריטניה מעלה את שוייץ לזמן מאד קצר למקום הראשון כשמאחוריה במרחק שתי נקודות בריטניה עצמה וגרמניה שלישית. ההצבעה הבלגית מעלה את בריטניה בחזרה למקום הראשון, כאשר מאד קרובות אליה גרמניה ושוייץ במקום השני והשלישי. יוון נותנת 12 נקודות לקפריסין במהלך שהולך להיות מסורת מתישה ודוחה. קפריסין גומלת ליוונים ב-6 נקודות "בלבד". הניקוד של טורקיה מתאפס משום מה, וחוזר לאחר מכן….ההצבעה של קפריסין יוצרת טירוף ושיוויון במקום הראשון של גרמניה, בריטניה ושווייץ עם 120 נקודות לכל אחת. 3 מדינות קרובות לזכייה בשלב קרוב לסוף ההצבעה וזה מטורף. תורה של שווייץ להצביע והיא דוחפת את המתחרות שלה קדימה רגע לפני ההצבעה האחרונה: בריטניה מובילה, גרמניה ושווייץ בשיוויון במקום השני, צרפת פורצת קדימה, אבל כבר לא יכולה לזכות. שבדיה נותנת נקודה אחת לשווייץ ומוציאה אותה מהמירוץ. זה כרגע בין בריטניה לגרמניה. 8 נקודות לבריטניה חותמות את הזכייה הבריטית הרביעית וצהלות שמחה נשמעות מהקהל. גרמניה שנייה, צרפת שלישית, שווייץ ואירלנד חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Bucks Fizz עולים לקבל את הפרס מ-Johnny Logan. הלהקה קופצת מהתרגשות על הבמה, כשהבמה מוארת בנורות מהבהבות, במהלך שעשוי לגרום להתקף אפילפסיה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  פורטוגל – יש! אחרי כמה שנים קשות (לטעמי לפחות) פורטוגל חוזרת עם אחד השירים המצוינים. Carlos Paião בשיר ביקורת על זמרי בצורת. פופ הומוריסטי עם נגיעות אלקטרוניות, שנשמע מצוין עם התזמורת. כן, זה מבולגן, אבל יש בזה המון אופי וייחודיות. מושלם.

02.  בלגיה – דיסקו חושני ומגניב. הבלגים חשבו שהם הולכים לזכות עם זה, ומה הייתה מרה אכזבתם. Emly Starr עם שמלה בהשראת מלכות בית ראשון, שרה על שמשון הגיבור, שלחם בפלישתים ימח שמם. שתי רקדניות מנופפות בנוצות ענקיות. ההופעה הסקסית של הערב (אם לא מכלילים את Seid היוגוסלבי). זה מבוצע בצורה מאד משכנעת, זה לוכד את העין וזה גם נשמע מאד רלבנטי ומהודק.

03.  פינלנד – Riki Sorsa עם זוג המכנסיים היפה ביותר שגבר לבש אי פעם… פופ-רגאיי רפטטיבי, אבל לגמרי מגניב, ייחודי. עוד זמר עם קול צרוד, אך שיכול גם לשיר קולות גבוהים כשצריך. פינלנד נכנסה לתקופה האינפנטילית שלה בשנה שעברה וגם כאן, עם הופעה צבעונית, נגני ליווי דינמיים וקצב חדשני ומרים.

04.  שבדיה – Björn Skifs חוזר עם בלדת רוק, שבמונחים אירוויזיונים נחשבת כאסחיסטית. אחלה סיום לערב, דרמטי במידה, מודרני ומלודי במידה. לכבוד האירוע הוא מגיע עם ז'קט זמש כחול עם זנב, חולצה ומכנסיים ורודים, זוג כפפות תכלת ובליטה אחת.

05.  יוון – אחרי כל הדיסקו הזה והפופ אני מותש. Yiannis Dimitras בבלדה יוונית קסומה ורומנטית. הוא נותן הופעה ווקלית משכנעת כאשר לצידו נגנית פסנתר, שמהווה ככל הנראה את מושא אהבתו. שיר שמעורר כבוד למוזיקה במידת מה, מתגעגע לשירים כאלה בתחרות. זה מרגש, מבוצע כהלכה, אינטימי ומצליח להעביר לראשונה את היוונית לאירופה בבלדה!

06.  יוגוסלביה – Seid Memić "Vajta" הבוסני בשיר אהבה לליילה. בלדת פופ-רוק בניחוח מיושן. ל-Memić המזוקן קול מעושן, שנותן לשיר הרבה אופי. Tito השליט היוגוסלבי הלך לעולמו רק שנה לפני, ומתחילים להרגיש את המתחים הפוליטים בפדרציה. שיר כזה בחיים לא היה זוכה בקדם בעשור הקודם, אבל ההצבעות ב-Jugovizija נעשות יותר פוליטיות וכך נשלח הנציג הבוסני. שימו לב ש"ליילה" הזו הקדימה את זו מ-2006. לי זה הזכיר את "It's a Heartache" של Bonnie Tyler.

07.  נורבגיה – מקום אחרון שלא בצדק. בלדה נוגה ומאד סקנדינבית. Finn Kalvik עם קול מלאכי, אבל בלי הרבה כריזמה. עם שפה כמו נורבגית קשה מאד להעביר שיר כזה. אני מחבב את זה כי זה מאד מקומי. בלדה עם קצוות שלאגר. לא ברור מה הוא חשב כשלבש חולצת ספורט עם צעיף (זה מה שזה היה?). נורבגיה בתקופה השחורה שלה, ופעם שנייה מקום אחרון עם 0 נקודות ב-4 שנים זה לא נעים.

08.  לוקסמבורג – שאנסון צרפתי מהדור הישן. Jean-Claude Pascal חוזר 20 שנים לאחר ניצחונו עבור לוקסמבורג עם בלדה מקסימה, שיר אהבה לאירופה ותרבותה לעומת זו האמריקאית. אירופה מרימה ראש מול התרבות האמריקאית השלטת, ואין במה מתאימה לזה יותר מהאירוויזיון. מי אמר שצריך להפריד בין האירוויזיון לפוליטיקה?

09.  שווייץ – Peter, Sue ו-Marc בהופעה רביעית ואחרונה בתחרות, עשר שנים בדיוק מהופעתם הראשונה בתחרות, גם אז באירלנד. הפעם הם בבלדה איטלקית רומנטית ומשתפכת. שיר שכתוב עליו מנצח וברור שהוא יהיה אחד הטוענים לכתר. החצוצרות בסוף השיר מוסיפות לנופח הדרמטי של השיר, כמו גם חליל הפאן שלו חלק דומיננטי בשיר.

10.  דנמרק – Tommy Seebach ו-Debbie Cameron חוזרים עם דיסקו מקפיץ, הרבה יותר טוב מ"Disco Tango". בעת הפזמון Cameron עולה על המעגל הגבוה במרכז ונותנת בריקוד, אבל כשזה מגיע לקול, היא נתמכת בכבדות על זמרי הליווי, כי היא לא מצליחה לסחוב את השיר. חייב להודות, שזה לרגעים מדהים על הבמה ורגעים אחרים מתפקדים כ-downers ונשמעים פשוט לא טוב. שיר שסובל מחוסר אחידות בהופעה. מה שכן, שתי רקדניות ליווי בהתקף אפילפסיה קנו אותי. חוץ מזה שהשיר מדבר על כך שנאהב את הילדים המעורבים שלנו, ומאחר וסביר שהילדים שלי יהיו חצי שחורים אני מזדהה עם השיר.

11.  ישראל – שוקי לוי תפר ל"הכל עבר חביבי" שיר באווירת דיסקו, כאשר הבנים בשירת א-לה ביג'יז ושלומית נותנת את הקונטרה הנשית. הופעה דינמית, כמעט מושלמת מבחינה ווקלית. שיר מודרני, קליט. הבית והפזמון נשמעים כאילו לקוחים משני שירים שונים והולחמו להם יחדיו בחוסר חן, כמו גם צלילי האקורדיון שלא משתלבים בשיר.
12.  טורקיה – אי אפשר שלא לאהוב את השירים הטורקיים באייטיז. זה כל כך מנותק ועם זאת ממש חמוד. רביעייה לא אטרקטיבית בעליל, כולם לבושים בלבן בוהק. פופ-טורקי עם נגיעות של Fאנק ודיסקו.
13.  ספרד – עוד שיר ספרדי שאף אחד לא זוכר, והפעם איך אפשר? מידטמפו לא מעניין במיוחד, שאריות דיסקו מחוממות. זה נדמה שזה נמשך מעל 3 דקות, לא מזיק לא מועיל.
14.  צרפת – ככה נשמע מאמץ יתר. בלדה דרמטית, המוחה על מירוץ הגרעין וחימוש באופן כללי, אך לוקה באובר דרמטיות. Jean Gabilou מחזיק את השיר מאד יפה, אבל זה מתיש. הצמד שעומד מאחורי השיר אחראי גם לזכייה של צרפת ב-1977.
15. אירלנד – פופ-דיסקו קליט ורקיד שמקבל שדרוג בליווי התזמורת. זה מאד אפקטיבי במיוחד מבחינה ויזואלית, למרות שהכוריאוגפיה של הבנות מאד בסיסית עד לא קיימת. השיר עצמו די חוזר על עצמו בשלב מסוים ובשירים מהסוג הזה, זה גורם לאיבוד עניין. המוזיקה די בסיסית גם כן. בנות הלהקה לבושות בהשראת הכוכבים (אלו שבשמיים). אנחנו עוד נתגעגע לשירים קצביים מאירלנד… כמובן תשואות גדולות לשיר.
16.  הולנד – האין זה פלא שהשיר הזה סיים טופ 10? לא ברור. Linda Williams לבושה מקסים בשמלה צהובה נשפכת, אך מעוצבת. הלחן נשמע מעט ילדותי ויש שימוש בז'אנר ה-Levenslied שהוא מתיילד לכשלעצמו. מדובר בסופו של דבר בשלאגר הולנדי (קרוב יותר לזה הגרמני מלזה השבדי).
17.  אוסטריה – בלדה קיטשית חסרת ייחוד. מלוקק ונמרח, אוסטריה כמהה לאיזה להיט בסגנון Udo Jürgens ונופלת עם הקשקוש הזה. Marty Brem מלווה ע"י 4 מלוות: אחת בבגדי רקדנית בטן, אחת בשמלה לבנה, אחת בשמלה בצבע זית ואחת בבגד גוף עם חותלות וקסדת פוטבול. זו ללא ספק ההופעה הסוריאליסטית ביותר שהייתה באירוויזיון. אי אפשר להאזין לשיר מרוב מה שקורה על הבמה, כוריאוגרפיה מאד… הממ.. .מודרנית. הרקדניות גם לובשות אוזניות וזו עם הקסדה נותנת בקולות סופרן. הזייה.
18.  קפריסין – איום ונורא. זה חנפני להחריד, מסוג השירים שמנסים למצוץ את קולות השופטים, החל משם הלהקה, לשם השיר ועד למוזיקה הקליטה בצורה בלתי נסבלת. קפריסין בהופעת בכורה, אשר לצערה יהיו אחד מרגעי השיא היחידים של המדינה בתחרות.
19.  בריטניה – שונא את השיר הזה בכל איבר בגופי. בריטניה בשיר ריקני, מטופש ולא מעניין. Bucks Fizz מביאים את הפיפטיז בחזרה (מה שהיה די אופנתי בימים אלו). קקפוניה כללית שאני לא מסוגל לסבול או להבין. אחת מהזמרות צווחה במקום לשיר וכל החבילה עושה לי מיגרנה.
20.  גרמניה – בלדת שלאגר קיטשית ומשתפכת. אני מצטער, אבל אני ממש לא מחובבי השיר. הופעה בינונית של Lena Valaitis הליטאית, במיוחד בסוף השיר כשהיא משתנקת ולא מצליחה לדייק בשירה. המילים מתלקקות ושמאלציות, חנפני ומעצבן. השיר מקבל תשואות רבות.

המנחה:
Doireann Ní Bhriain – עוד מנחה שנכנסת למשבצת ה"חמודה" ולא מותירה אחריה שום רושם. לא מושכת תשומת לב, נייטרלית בהתנהגותה, טבעית, אבל לא משוחררת. למדה צרפתית במיוחד בשביל התחרות.

Interval act:
Planxty with "Timedance" danced by Dublin City Ballet – מופע פולקלור אירי. הצגה של מוזיקה אירית לאורך השנים. זו בהחלט עליית מדרגה מזוועות השנה שעברה, אבל לא מתקרב לרמה של שלום 79'.

הגלויות:
הזמרים המשתתפים מסתובבים ברחבי אירלנד. סתמי ביותר.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "De opera" של De opers – ככה עושים פופרה. "Brussel" של Liliane St. Pierre מתכתב עם אמסטרדם של הולנד 1980, אך לטעמי טוב יותר. תענוג של שיר.

"Veel te veel" של Stella היא בלדת פסנתר מקסימה עם רגעי דרמה חזקים.
* פינלנד – הקדם המצטיין של השנה בעיניי. "Hiroshima" של Taiska הוא שיר מעניין על העיר היפנית, שהופצצה באטום על ידי האמריקאים. "Tangetto" של Marketta Joutsi הוא פופ-טנגו משובח, שלא צלח את חצי הגמר. "Ei tule toista kertaa" של Paula Koivuniemi מגיע למקום האחרון בגמר, אך מדובר בפופ פיני דרמטי שעוד נלמד להכיר בהמשך. "Titanic" של Frederik הוא שיר היסטרי וקקפוני במיטב המסורת הפינית. חבר שלי שאל אם מדובר בשיר יפני…

"Ilomantsi" של Juice Leskinen הוא שיר סטלני ומגניב עם השפעות רגאיי. "Tuhlaajapoika" של Tomas Ek הוא רוק מודרני מצוין עם חליל נורדי שנוחת עלייך משום מקום.
* צרפת – "Pour une fille quelque part" של David Christie הוא Fאנק-רוק טוב מאד, שלא עובר את חצי הגמר.
* גרמניה – "Männer" של Nina Martin הוא פאנק מצוין. "Josephine" של Thomas Fuchsberger היא בלדת קיטש משתפכת, אך ראויה. "Mannequin" של The Hornettes מגיע למקום השני והוא פופ-שלאגר מוצלח. "Träumer, Tramps und Clowns" של Peter Cornelius היא בלדת פופ שלאגר טובה.
* ישראל – "סינדרלה" של סקסטה הוא פופ-דיסקו-שלאגר, חצי קלאסיקה מקומית.

"מונה ליזה" של עירית בולקא הולחן גם הוא ע"י שוקי לוי, שהלחין את "הלילה", ונשמע כמו שיר הפתיחה של "אליסה בארץ הפלאות", שגם הולחן ע"י שוקי לוי.

"איה ודן" של גרי אקשטיין הוא בלדת פופ חמודה ורומנטית. "בוא אליי" של חדווה עמרני מגיע נמוך אבל הוא באמת שיר פופ חמוד. "קליידסקופ" של שלמה גרוניך ודפנה ארמוני הוא פופ הימנוני למרות יומרתו להיות אלטרנטיבי, כנראה שאז הוא היה. "תן לי" של יגאל בשן הוא כנראה הקלאסיקה המקומית הגדולה שיצאה מאותו הערב.
* הולנד – "Marionette" של Maribelle הוא שיר מצוין שהיה יכול להביא להולנד טופ 5 לדעתי. שיר קצבי שנבנה בהדרגה, קליט ונגיש לכל אוזן.

"Retour" של Ben Cramer היא בלדת שמאלץ חביבה. "Sim sa la bim" של The Familee הוא פופ-שלאגר מדבק.
* נורבגיה – "Født på ny" של Darlings הוא פופ היפי שמתאים לסיקסטיז, מרענן לעומת שאר הפופ באותה שנה.
* פורטוגל – עוד קדם מצוין, שמתחרה בזה הפיני. "Tanto e tão pouco" של António Branco היא בלדה כבדה כבדה. "Ali-Bábá, um homem das Arábias" של Doce הוא פופ אייטיזי מגניב עם נגיעות אלקטרוניות.

"Morrer de amor por ti" של José Cid היא בלדת אהבה מתוקה. "Um adeus, um recomeço" של Maria Guinot היא טעימה ממה שמחכה לנו ממנה 3 שנים לאחר מכן, בלדת פסנתר מלודית, קול נפלא.
* שבדיה – "Det är mitt liv – det är jag" של Anders Glenmark הוא רוק סבנטיזי טיפוסי. "God morgon" של Sweets 'n' Chips הוא שלאגר מושלם.

"Men natten är vår" של Kicki Moberg מגיעה למקום החמישי והאחרון, אבל זו בלדת פופ שלאגר מרשימה.
* טורקיה – "Istanbul Istanbul" של Aysegül Aldinç & Modern Folk Üçlüsü מגיע רק למקום השלישי, אך הוא טוב מהשיר שלהם שזכה לבסוף. "Bigudi" של Füsun Önal הוא שיר פופ פאנקי מגניב על מכשיר לתלתול השיער.
* בריטניה – "Wish" של Beyond הוא בלדה מלודית רומנטית. "Don't Panic" של Liquid Gold מתכתב עם "I Will Survive". דיסקו מקפיץ.
* יוגוסלביה – "Sve što se odgada, to se ne dogada" של Neda Ukraden הקרואטית הוא שיר בלקני קיצבי מאד מקומי, נפלא.

"Emanuel" של Dejan Petkovic הסרבי היא בלדת רוק מצוינת ומפתיעה. "Ne podnosim dan" של Maja Odzaklievska המקדונית הוא דיסקו טוב. "Malli i mengjesit" של Shpresa Gashi הקוסוברית היא בלדה מקסימה באלבנית.
* בקדם הטורקי – Kayahan Acar מגיע למקום השישי והאחרון וייצג את המדינה לבסוף 9 שנים לאחר מכן. את השיר הזוכה הייתה אמורה לבצע Zerrin Özer, אך היא הסתכסכה עם המלחין והשיר עבר ל-Aysegül Aldinç.
* בקדם הגרמני – Linda G. Thompson מגיעה למקום השני עם ההרכב The Hornettes. היא הייתה בהרכבים Les Humphries Singers ו-Silver Convention, שייצגו את המדינה ב-1976 וב-1977 בהתאמה, אבל בשניהם לא בזמן האירוויזיון… השירים שסיימו במקום הראשון והשני בקדם נכתבו על ידי הצמד Ralph Siegel ו-Brend Meinunger. הזמרת Nicole שולחת את השיר "Flieg nicht so hoch, mein kleiner Freund" לקדם, אך הוא נדחה ומאוחר יותר באותה שנה הופך ללהיט במדינה. היא תייצג את גרמניה שנה לאחר מכן עם שיר אחר ותביא את הניצחון הגרמני הראשון באירוויזיון.
* בקדם הישראלי – אבי טולדנו מגיע שלישי וייצג את המדינה שנה לאחר מכן. חלב ודבש, הפעם עם לאה לופטין, שייצגו את ישראל וניצחו באירוויזיון 1979, מגיעים למקום הרביעי.
* בקדם היוגוסלבי – Novi Fosili הקרואטים מגיעים למקום השני, וייצגו את המדינה 6 שנים לאחר מכן. Srebrna Krila הקרואטים מגיעים למקום השלישי, וייצגו את המדינה 7 שנים לאחר מכן.
* בקדם הפיני – Markku Aro נציג 1971 מגיע למקום החמישי.
* בקדם הצרפתי – Frida Boccara נציגת צרפת וזוכת אירוויזיון 1969 מנסה שוב, אך מגיעה רק למקום הרביעי.
* בקדם ההולנדי – למקום השני והשלישי מגיעה Maribelle, שתישלח 3 שנים לאחר מכן. Ben Cramer, נציג 1973 מגיע למקום השמיני ולמקום העשירי והאחרון. Oscar Harris, אחד מהזמרים המפורסמים, שהיו אמורים להשתתף בקדם, פורש. במקומו מוזמנת Linda Williams האנונימית, אשר זוכה בקדם.
* בקדם האירי – למקום השלישי מגיעות Duskey Sisters, שביחד עם אחיהן ייצגו את אירלנד בשנה הבאה. Nicola Kerr מגיעה למקום החמישי, והיא הייתה חברת הלהקה, שייצגה את אירלנד ב-1977.
* בקדם הפורטוגלי – José Cid, נציג השנה שעברה, מגיע למקום השני. Maria Guinot מסיימת שלישית, והיא תייצג את המדינה 3 שנים לאחר מכן. Doce מסיימות במקום הרביעי, והן יישלחו בשנה הבאה.
* בקדם הבלגי – Liliane St. Pierre מגיעה למקום השני לפי השמועות, והיא תייצג את המדינה ב-1987. Stella שהייתה חלק מההלקה שייצגה את הולנד ב-1970 וחלק מלהקה אחרת שייצגה את בלגיה ב-1977, מנסה את מזלה, ותישלח בשם בלגיה בשנה הבאה.
* בקדם השווייצרי – Mariella Farré מגיעה שישית ואחרונה, ותישלח כעבור שנתיים בסולו ושוב ב-1985 כחלק מצמד.
* בקדם השבדי – מלודיפסטיבלן מצומצם עם טופ 3 מאד קרובים זה לזה. למקום השני מגיעים Sweets 'n' Chips, שהם Lasse Holm שיישלח ב-1986, Kikki Danielsson, שתישלח בשנה הבאה ושוב ב-1985, Tania כלשהיא, ולראשונה Elisabeth Andreasson, מי שהאירוויזיון יהפוך אצלה לאובססיה. היא תייצג את שבדיה בשנה הבאה ביחד עם Kiki, היא תזכה עבור נורבגיה ב-1985 כחלק מ-Bobbysocks, היא תייצג את נורבגיה שוב כחלק מצמד ב-1994 ולבדה שוב ב-1996. בין לבין היא גם תשתתף בקדמים. הקדם מורכב רק מ-5 שירים, אשר הוזמנו מ-5 מוזיקאים, שהובילו במצעדים בשנים 1979-1980, והם Agnetha Faltskog מלהקת ABBA, Anders Glemark, Bjorn Skifs, Bengt Palmers ו-Janne Lucas.
* קדם פרטי באוסטריה.

פרטי טריוויה:
* קפריסין בהופעת בכורה.
* ישראל ויוגוסלביה חוזרות!
* איטליה ומרוקו פורשות (מרוקן לתמיד, אבל לתמיד היא בלב) (איטליה פורשת עקב מה שהוגדר כחוסר עניין בתחרות).
* Jean-Claude Pascal חוזר לייצג את לוקסמבורג בפעם השנייה בהפרש של 20 שנים. Marty Brem חוזר בשנית עבור אוסטריה, אחרי שעשה זאת ב-1980. Tommy Seebach חוזר עבור דנמרק, אחרי שעשה זאת ב-1979. Björn Skifs חוזר עבור שבדיה, אחרי שעשה זאת ב-1978. Cheryl Baker מ- Bucks Fizz השתתפה כחלק מלהקת Coco באירוויזיון 1978, בעוד Maxi מלהקת Sheeba ייצגה את אירלנד כסולנית ב-1973.
* Peter, Sue and Marc חוזרים לייצג את שווייץ בפעם הרביעית והאחרונה. בכל השתתפות שלהם הם שרו בשפה אחרת: צרפתית, אנגלית, גרמנית ועכשיו איטלקית.
* התחרות אורכת 2:32 שעות, עדיין לא בשיא הישראלי הבלתי יעיל…
* צרפת מיוצגת לראשונה על ידי זמר שהגיע מהטריטוריות הצרפתיות הנקראות "צרפת מעבר לים", שכן הוא נולד בהאיטי.
* המשלחת הבריטית התאכזבה לגלות שהאירים לא דאגו לסקספוניסט בתזמורת, מאחר והסקסופון היה כלי דומיננטי בהקלטת השיר. מפיק השיר אמר שאם הם היו יודעים הם היו מוותרים על אחד מזמרי הליווי ומביאים סקסופוניסט משלהם.
* השיר הנורבגי עובד ע"י Benny Andersson המוכר מלהקת ABBA, כאשר Agnetha Fältskog ו-Anni-Frid Lyngstad מאותה להקה ידועה נותנות בקולות רקע.
* Linda Williams זכתה לביקורת לאחר הקדם ההולנדי, מאחר והופיעה בו ללא תזמורת חיה, אלא עם פלייבק שנעלם ב-fade out.
* השיר ההולנדי נקרא תחילה "Het is weer zomer", אך שונה לקראת הקדם ל-"Het is een wonder".
* היה ויכוח סביב מי כתב את השיר ההולנדי, כאשר שמו של Bart van de Laar הופיע כאחד המלחינים, אך השמועה טענה כי אין לו קשר לשיר. בתכנית אירוח שנערכה לאחר הקדם התווכח van de Laar עם אמו של המלחין השני, שטענה שלא הוא הלחין את השיר.
* התחרות נוהלה תחת אבטחה כבדה מדאגה מחשש למחאה פוליטית מצד מפגינים.
* בריטניה מקבלת נקודות מכל המדינות, והיא היחידה שמצליחה בכך.
* שווייץ מקבלת הכי הרבה פעמים 12 נקודות – 5 פעמים בסך הכל. צרפת וגרמניה מקבלות 4 פעמים 12 נקודות, אירלנד ובריטניה מקבלות פעמיים 12 נקודות, קפריסין, דנמרק ושבדיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* נורבגיה מסיימת עם 0 נקודות בפעם השלישית בהיסטוריה.
* הגיע הזמן להפריך את מיתוס ה"אירוויזיון המקולל": Lena Valaitis נולדה בליטא, אבל גדלה וחיה בגרמניה, אז והיום. היא לא נחקרה על ידי הסובייטים בשל השתתפותה בתחרות, אין על זה שום תיעוד. Jean-Claude Pascal אולי היה עצוב על זה שהגיע למקום ה-11, אבל למות משברון לב 11 שנים לאחר מכן?! נשמע לי מופרך. התאונה של Bucks Fizz אכן קרתה, אבל עפרה שלנו מתה מאיידס, מיינד יו.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: