הקדמה:
צבע! נכנס לנו צבע לחיים. התחרות, אשר שודרה מאולם אלברט הול המפורסם בלונדון, זכורה בעיקר בזכות זה שהייתה התחרות הראשונה ששודרה בצבע. ואכן הייתה זו תחרות שיש בה מן המהפך. אם נשים לרגע בצד את קרב הענקים בין Massiel (ספרד), Cliff Richard (בריטניה) ו-Isabelle Aubret (צרפת), נוכל לשים לב למדינה נוספת, אשר עוברת תמורה ביחס לתחרות. החל משנת 1960, גרמניה מתחילה לשלוח שירים כבדים יותר ופופיים פחות. התחרות נתפסה אז בעיניהם כתחרות רצינית מאד, אירופאית ומאופקת וכל אלמנטים של פופ או רוק בשיר אירוויזיון פסולים מראש. לאט לאט הם נפתחים מוזיקלית וב-1963-4 שולחים שירי פופ שלאגריסטיים, אך מאד גרמנים-אירופאיים. ב-1968 חל המהפך ביחס לתחרות, כאשר המדינה שולחת את Wencke Myhre הנורבגית בלהיט פופ-שלאגר חסר בושה, שלוקח הרבה ממוזיקת המצעדים של אותם ימים. מבחינת גרמניה נפתח כאן סכר, שיאפשר להם לקחת את התחרות ברצינות, אך גם לקחת את הפופ שלהם ברצינות, ולהביא להם הישגים בולטים מאד בשני העשורים הבאים. באופן אירוני למדי, את הזכייה שלהם הם יעשו עם בלדה שמרנית להחריד בעוד 14 שנים.

מהלך הערב:
לונדון, בריטניה. התזמורת פותחת עם נעימת האירוויזיון ואז נעימת "Puppet on a string". המנחה Katie Boyle עולה על אחת הבמות האהובות עליי אבר. הבמה מזכירה מסלול של תצוגת אופנה. כל אמן נראה מאחורי הקלעים מנופף למצלמה ואז הולך לאורך הבמה, כאשר מאחוריו תפאורה פשוטה , שער בצורת סמליל האירוויזיון המסורתי. עם עליית כל זמר לבמה מופיעה תמונה גדולה שלו על הרקע. עוד דבר שחביב עליי במיוחד הוא עבודת המצלמה. כל שיר נגמר בשוט אחרון של מצלמת רחף (נראה לי), שמתרחקת מהזמר ועולה למעלה, מה שנותן לכל הופעה נופח דרמטי וסיום בומבסטי. המנחה מציגה את המנצח ואת הזמר המופיע לפני כל הופעה, אבל לא ממש רואים או שומעים אותה….

שלב ההצבעה:
לכל מדינה 10 שופטים, כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו, כך שכל מדינה מפזרת 10 נקודות. הניקוד ניתן לפי סדר הופעת השירים. לוח הניקוד פשוט ואלגנטי
לפני הקראת הניקוד משהו מוזר; Katie Boyle, כנראה עקב הביקורת שה-BBC חטפו על המחטף לכאורה שהיה ב-1963, מבהירה כי אם לא יצליחו להשיג מדינה מסוימת בעת הקראת הניקוד יחזרו אליה בסוף השידור, ואם גם אז לא יצליחו להשיג אותה, הם לא יוכלו להצביע. ושוב היא מבהירה שכדי לשמור על דיוק נמצא המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Clifford Brown…
לוקסמבורג מפזרת את 10 הנקודות שלה בין 8 שירים שונים. הכי הרבה ניקוד שניתן באותו הערב היה 6 נקודות שצרפת קיבלה מבלגיה, ששבדיה קיבלה מנורבגיה, שספרד קיבלה מגרמניה ושאירלנד קיבלה מיוגוסלביה. ספרד מובילה לאחר ההצבעה הראשונה, הבלגים מקפיצים את צרפת למקום הראשון ואת בריטניה שנייה אחריה. אוסטריה מקפיצה את אירלנד למקום השני אחרי צרפת. שווייץ מקפיצה את בריטניה בחזרה למקום השני. מונקו מתעלמת מצרפת ומחזקת את בריטניה וספרד שמתקרבות אליה. מאותו הרגע צרפת זוכה להתעלמות מוחלטת כמעט משאר המדינות. להקת הגרופיות שצווחות כל פעם שבריטניה מקבלת נקודות, מתחילות לצרוח גם כשספרד מתחזקת. שבדיה מביאה את בריטניה לשוויון במקום הראשון עם צרפת, כשאירלנד שלישית. שבדיה מעלה את בריטניה למקום הראשון ואת ספרד לשלישי. ספרד בשוויון במקום השני עם צרפת לאחר ההצבעה הצרפתית. לאחר ההצבעה האיטלקית בריטניה מובילה כשספרד אחריה. צרפת שלישית עם 20 נקודות וכך גם תסיים. נותן הניקוד הבריטי חומד לצון בצרפתית ומתעלם לחלוטין מהמתחרות העיקריות של בריטניה… ההצבעה הנורבגית המושחתת מקפיצה את שבדיה לטופ 5 אחרי שדשדשה כל הערב וחושפת את הבעייתיות שבשיטת ההצבעה. מעניק הנקודות הספרדי המנומנם מציג את ההצבעה הספרדית שגם היא מתעלמת מהתחרות של ספרד. ההצבעה של גרמניה, מדינה אחת לפני אחרונה להצביע מעלה את ספרד למקום הראשון במרחק נקודה אחת לפני בריטניה. הקהל צורח מאכזבה. יוגוסלביה מתעלמת מבריטניה ומספרד ומקפיצה את אירלנד למקום הרביעי. נראה שיוגוסלביה נתנה 11 נקודות במקום 10, מה שלא ישנה את הניצחון הספרדי, אבל עבור קייטי בויל זה סיוט שמחזיר אותה לשערורייה ב-1963. ספרד זוכה לראשונה באירוויזיון, בריטניה שנייה בפעם השישית בהיסטוריה, צרפת שלישית פעם שנייה ברצף, אירלנד רביעית, שבדיה חמישית.

הענקת הפרס ו-reprise:
Sandie Shaw עולה בשמלה בירוק זרחני, שנראית כאילו רצחה בובה מהחבובות ועשתה ממנה כותונת לילה, כדי להעניק את הפרס ל-Massiel, שעולה לבמה בקופצנות האופיינית לה ומנשקת בחום את כל הנוכחים. בהופעת השיר הזוכה, תורמת Massiel חלק באנגלית.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  צרפת – יצירת מופת, אחד הדברים היותר טובים שעלה על בימת האירוויזיון. Isabelle Aubret, זוכת אירוויזיון 62', לא עוברת את הוועדה שהקימה הטלוויזיה הצרפתית ל-67' עם השיר הזה, אבל תודה לאל שב-1968 החליטו לבחור בשיר שהגישה בשנית. שיר מקסים ורחפני שנשמע כמו שיר אהבה באווירה רגועה ומלודית, אבל המילים טרגיות ומזעזעות את המאזין, כשמבינים שהן מדברות על אונס אכזרי (ורצח?). מילות השירים נכתבו בין היצר על ידי Guy Bonnet, שייצג את צרפת שנתיים לאחר מכן כפרפורמר.

02.  בלגיה – בלדה מינימליסטית קסומה, רחוב שאנסון פינת Joan Baez. יש אטמוספירה חלומית, עם שימוש נרחב בנבל ובכינור בודד. השיר מצליח להיות נגיש למרות שהוא לא מתפתח, לטעמי אחד השירים היותר טובים של בלגיה אי פעם.

03.  יוגוסלביה – בהיעדר יכולת להופיע כלהקה, Dubrovački trubaduri הקרואטים מפרקים עצמם ומופיעים כצמד, כאשר שאר חברי הלהקה אמונים על הליווי. זה פופ-פולק יוגוסלבי קליט ומקסים, שלאגר סלבי אמיתי, שמצליח לשמור על הייחודיות הלוקאלית של הלהקה ולשלבה עם פופ קליט שנגיש לאוזן המערבית. הלבוש הימי-בניימי בולט לטובה בין המתמודדים.

04.  איטליה – איטליה בוחרת באחד הזמרים שזכה בסן רמו, אבל נותנת לו שיר אחר. איטליה חוזרת לעצמה במידת מה. למרות חוסר הצלחה של השיר בתחרות, זוהי בלדה מודרנית, שלא מוותרת על הסגנון הסן רמואי ועל האינטגרטי האיטלקי (במוזיקה, רק במוזיקה). השיר מזכיר בסגנון את זה הצרפתי. קליף ריצ'רד ישחרר גרסת כיסוי לשיר זה מאוחר יותר באותה השנה.

05.  נורבגיה – שיר כאוטי, מבולגן, הזמר הזוי. השיר נע בין פזמון צעקני לבתים שאנסונים. זה משעשע, חמוד ובעיקר מאד לא לוקח את עצמו ברצינות, אני מאד אוהב את זה.

06.  פורטוגל – פורטוגל בשיר עדכני, פופ לאונג'י חמוד. Carlos Mendes גם כן חמוד, יש לו כריזמה. השיר עצמו מאד laid back, קצת סטלני. פתיחה טובה ומעוררת לערב.

07.  גרמניה – אחרי שניסתה לייצג את מולדתה נורבגיה כמה פעמים ללא הצלחה, Wenche Myhre נבחרת על ידי גרמניה. אחד השלאגרים האהובים עליי בתולדות התחרות, כמה שהוא ממוסחר, ככה הוא חמוד ומעלה חיוך. יש לזמרת קסם אישי וכריזמה מטורפת. השיר באנרגיה גבוהה, Myhre משחקת עם השיר בהרבה ביטחון. התזמורת נותנת לשיר עיבוד מאד שונה ממה שיש בסטודיו. מצד שני, זה המבשר על עליית השלאגר בתחרות…

08.  ספרד – Massiel עושה את השיר הזה. היא עולה בביטחון שלא ראיתי עד כה בתחרות, לבחורה יש ביצים והמון אנרגיה. הבתים בסגנון השאנסון השקט, הגשר מעלה הילוך ומוסיף דרמה. הפזמון הוא "לה לה לה" מטופש כדברי השיר, פופ קליט ומדבק בטירוף. Key change והנפת ידיים של Massiel חותמות את הניצחון ההיסטורי הזה עבור ספרד.

09.  פינלנד – Kristina Hautala החמודה. שיר פסטיבלים קטן וחמוד. אין לי מושג למה זה הגיע מקום אחרון, כנראה בגלל השפה הפינית, שלא עוברת בשיר, וסטייל מוזיקלי פיני שמתחיל לתת את אותותיו ולכרסם בהצלחה המוקדמת של פינלנד בתחרות.

10.  מונקו – מוזיקת אקורדיון מלודית, אירופה של פעם, מיושן אבל שובה לב. Line & Willy גורמים לגעגועים לזמרים של פעם. זה שיר מקסים בפשטות שלו. זה לא להיט אירוויזיוני, וזה בסדר. יש מקום גם לשירי אהבה קטנים כאלה.

11.  שבדיה – שיר שרוצה להיות רוק'נ'רול פיפטיזי עם שארם שבדי. זה הכי הרבה ליקוקי שפתיים שנצפו עד כה על הבמה. השיר מכניס את שבדיה לטופ 5 בשנה מאד קשה. זה נחמד, אבל לא יותר.
12.  אירלנד – בלדת שובר הלבבות המקומי, בלדה אירית טיפוסית. אירלנד מתקשה לשחזר את ההישג של השנה שעברה, אבל זה מגיע יחסית גבוה. הזמר מאד כריזמטי עם עיני חדר המיטות שלו, קצת מלוקק. התזמורת משדרגת את השיר ככל יכולתה כשהשיר מסתיים בפלצט מיותר.
13.  שוויץ – מזל שיש צבע, אחרי זה איך נדע שהוא כתום מרגליים ועד ראש, כולל משקפיים. חוץ מהסטייל המהרס, השיר עצמו נשמע כמו סן רמו ריג'קט. גנרי עם מודולציות בשירה פה ושם. הוא זמר מאד מרשים, אבל באמת שאין כאן כלום וזו דרמה מנופחת.
14.  הולנד – נציג הקהילה הגאה. למיטב הבנתי כבר אז חי עם בן זוגו. בכל מקרה, השיר דרמטי, פסטיבלי מידי, נתפר לתחרות, קיטשי, מידטמפו שלאגר.
15.  בריטניה – צרחות של מעריצות היסטוריות מלוות את תחילת וסיום השיר. בריטניה מובילה בשליחת שטיקים לאירוויזיון, וכאלו שעובדים. לא פלא שהם נכשלים מתחילת העשור הקודם. זה מה שקורה כשאתה סומך על זה שהמדינות שסביבך לא יתקדמו מוזיקלית ואתה ממשיך לשלוח את אותה המוזיקה המטופשת. כותרת השיר לא קשורה לכולם, העיבוד והלחן לגמרי הולכים נגד כל מה שמרענן בסצינה הבריטית באותה תקופה.
16.  אוסטריה – האוסטרים לא יודעים כיצד להתמודד עם לכתו של Udo Jürgens ולוקחים אותו בתור מלחין השיר. הפעם בביצוע Karel Gott, שהיה המתמודד הצ'כי הראשון בתחרות. בלדה קיטישית, Udo Jürgens-ית טיפוסית מינוס הפאסון. זה דרמטי ומעורר גיחוך. חבל שבאת.
17.  לוקסמבורג – זה מעליב לצפייה. מזמן לא ראיתי הופעה של שיר כל כך גרוע באירוויזיון. Chris Baldo הביא את Sophie Garel הדוגמנית כדי למשוך את תשומת לב הצופים, והוא משתמש בה כאינסטרומנט מוזיקלי. עזבו שהיא מזייפת, זה שיר כל כך פשוט ומטופש, בתים ללא לחן ומלודיה גנרית בפזמון. דרעק.

המנחה:
Katie Boyle – מביאה לי ת'עצבים, משוחקת ומעושה לטעמי. אבל היא מקצועית כמו שזכרתם. לובשת שמלה חשופת גב שערורייתית ומנסה כמו תמיד לגנוב את ההצגה.

Interval act:
Impressions from London – התזמורת מנגנת על נופי לונדון, למה לנכר עיניים למה?

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* פינלנד – "Kissankellojen aikaan" של Johnny הוא בלדה מאד חביבה, שהייתה יכולה להגיע גבוה יותר עבור פינלנד לטעמי.
* הולנד -לא ברור למה הלכו עם Morgen. שירים עם המון פוטנציאל: "De pianoles" של Conny Vink הוא להיט, פופ מצוין, אך השיר לא הגיע לגמר כמו גם "Mijn groot geluk" שלה, שהיא בלדה חביבה, שמזכירה את השיר של אסתר עופרים מ-1963. אותה זמרת הגיע מקום שני בגמר עם "Hé, moet je bij mij zijn". שיר חזק מאד, מרים ומרקיד!

"Annemarie" של René Frank מגיע למקום השלישי. הוא טיפה מיושן, אבל בולט. אותו זמר שר את הבלדה "Op die dag" בחצי הגמר שגם ראויה לציון, שמזכירה טייק אוף עכשווי על הזוכה ההולנדי מ-1957.
* פורטוגל – "Fui ter com a madrugada" של Tonicha הוא בלדה קטנה וחמודה שמגיעה למקום השני. "Calendário" של אותה זמרת ראוי לציון. "Ao vento e às andorinhas" של João Maria Tudela מגיע למקום החמישי. שיר טוב, אך לא טוב מהזוכה. "Balada para Dona Inês" של José Cid מגיע למקום השלישי לפני התקופה הפרוגרסיבית שלו, אך ניכרים שם הניצנים של אותו הסגנון. Simone de Oliveira שולחת שני שירים מצוינים "Canção ao meu piano velho" הסלוני והעדין ו- "Dentro do outro mundo" הקצבי והדרמטי.

* שבדיה – ניצנים של המלודיפסטיבלן כפי שאנו מכירים אותו. מלא להיטים. "Du är en vårvind i April" של Svante Thuresson הוא שיר מידטמפו מודרני. "Jag vill tro" של Anna-Lena Löfgren הוא בלדת פופ קלאסית שמזכירה שאנסון צרפתי. "Du vet var jag finns" של Towa Carson זמרת עם קול גדול, אך השיר לא מספיק מהודק. "Fri hos dej" של Britt Bergström מגיע לאחד המקומות האחרונים, אך לטעמי השיר היה יכול להיות קפיצה משמעותית לשבדיה בתחרות. שיר שמושפע מתרבות המוטאון. "Jag ser en värld" של Gunnar Wiklund הוא עוד בלדת פופ גדולה. אבל יש לשים לב לשני שירים "Gå och göm dej, Åke tråk" של Mona Wessman הוא שיר פופ חצוף וחמוד והוא הדבר הכי קרוב לשלאגר שבדי ששמעתי עד כה. השיר השני הוא "Låt mej få va' i fred" של Cecilia Stam והוא השיר הכי מגניב ועדכני מבין כולם הפקה פסיכדלית וכותרת מרדנית. חבל שלא נשלח.

* שוויץ – "Für alle zeiten" של Paola Del Medio הוא בלדת פסנתר עם מוטיבים של פולק אמריקאי. הרבה יותר טוב ממה שנשלח ומהשירים שהיא הלכה איתם לאירוויזיון.

* בריטניה – קליף לא טומן ידו בצלחת "High 'n' dry" מגיע למקום השני והוא לטעמי יותר עדכני ומוצלח, "Little rag doll" מזכיר את השיר של בריטניה בשנה הבאה עם צלילי הקרנבל שבו הוא נפתח. חמוד.
* יוגוסלביה – מה שהולך בקדם היוגוסלבי זה קסם שלא נגמר. לצערי לא ניתן להשיג את כל השירים. "Ce bi teden stel osem dni" של Elda Viler הסלובנית היא בלדה גדולה מהחיים כשזה היה עוד לא מקובל באירוויזיון לצרוח בקול גדול. היא מסיימת שנייה. "Pesnik mira" של Lola Jovanovic היא בלדה קסומה.
* בקדם הפורטוגלי – António Calvário נציג 1964 מנסה (מקום 10 ואחרון), כמו גם Simone de Oliveira נציגת 1965 (מקום 6 ו-8), שתישלח שנה לאחר מכן, Tonicha, שמגיעה למקום השני, ותישלח 3 שנים לאחר מכן ו-José Cid, שמגיע למקום השלישי, ויישלח 12 שנים לאחר מכן
* בקדם הבלגי – Tonia נציגת 1966 חוזרת לנסות.
* בקדם השוויצרי – Paola Del Medio מנסה ותישלח בשנה הבאה ושוב 12 שנים אחר מכן.
* בקדם השבדי – Svante Thuresson נציג 1966 מנסה עם שני שירים ומגיע למקום שני ולמקום החמישי בדואט עם Östen Warnebring, נציג 1967.
* בקדם הצרפתי – שוב אין קדם, אלא בחירה פנימית. Line & Willy בין המועמדים, עם השיר איתו ייצגו השנה את מונקו. Arlette Zola שולחת שיר, ותישלח רק ב-1982 כנציגת שווייץ.
* בקדם האיטלקי – בגמר פסטיבל סן רמו מתמודדים Massimo Ranieri שיישלח ב-1971 וב-1973, Al Bano שיישלח בדואט עם אשתו ב-1976 ושוב ב-1985 ו-Gigliola Cinquetti נציגת וזוכת 1964, אשר תישלח שוב ב-1974. בגזרת האמנים הבינלאומיים, שלא מתמודדים על ייצוג באירוויזיון, נמצאים Dionne Warwick ו-Wilson Pickett. בחצי הגמר ניתן למצוא את Domenico Modugno נציג 1958, 1959 ו-1966 ואת Iva Zanicchi, שתישלח בשנה הבאה. הבינלאומיים בחצי הגמר כוללים את Eartha Kitt, Paul Anka, Shirley Bassey וזוכה אירוויזיון 1966, Udo Jürgens. בפסטיבל זוכה השיר "Canzone per te" בביצוע Sergio Endrigo, אך לבסוף מוחלט לשלוח אותו עם שיר אחר פרי עטו,  "Marianne".
* בקדם הנורבגי – אותם זמרים כל הזמן: Nora Brockstedt נציגת 1960 ו-1961 (מקום 3 ו-4), Kirsti Sparboe נציגת 1965 ו-1967 (מקום 1 ו-2) ותישלח שוב בפעם האחרונה שנתיים לאחר מכן. "Jeg har aldri vært så glad i no'en som deg" של Odd Børre את Kirsti Sparboe זוכה בתחרות, אך המלחין מחליט לפרוש כאשר מועלות האשמות שהשיר נשמע כמו "Summer holiday" של קליף ריצ'רד.
* בקדם האירי – Tina מגיעה למקום השלישי ותשלח ב-1974.
* בקדם היוגוסלבי – בין המשתתפים, Lola Jovanovic, היא נציגת 1962, רק שאז היא נקראה Lola Novakovic.
* קדם פרטי בבריטניה.

שירים במצעדים:
ספרד – מקום 5 בנורבגיה, מקום 8 בשווייץ ואוסטריה, מקום 12 בגרמניה, מקום 18 בהולנד, מקום 35 בבריטניה.
בריטניה – להיט ענק בכל קנה מידה! מקום 1 בבלגיה, אירלנד, הולנד, ספרד ונורבגיה. מקום 2 באוסטריה, ניו-זילנד ושווייץ, מקום 3 בגרמניה, מקום 4 באוסטרליה ודרום אפריקה, מקום 15 בצרפת ומקום 190 בדנמרק.
שבדיה – מקום 2 בנורבגיה.

פרטי טריוויה:
* כאמור התחרות הראשונה בצבע.
* התחרות מתקצרת ואורכת 1:36 שעות. בכל זאת, יעילות בריטית.
* Isabelle Aubret חוזרת לייצג את צרפת בפעם השנייה, לאחר שזכתה כבר ב-1962
* לראשונה מזה זמן רב, כל המדינות מקבלות נקודות, אין איפוסים.
* Joan Manuel Serrat נבחר לשיר עבור ספרד, אך בשל התעקשותו לשיר בקטלונית, הוחלט להחליפו ב-Massiel, שנקראה לדגל רק שבוע לפני התחרות (!) לייצג את ספרד.
* אנו נאלץ לחכות עד 2004, אז אנדורה תשלח לראשונה שיר בקטלאנית.
* כותב השיר הבריטי, ממורמר מההפסד קרא לשיר הספרדי "Piece of rubbish".
* לפי סרט תעודה ששודר בספרד ב-2008, Francisco Franco קנה חלק מקולות השופטים על מנת לזכות בתחרות כדי להילחם בתדמית המדינה הפאשיסטית. בתמורה, הטלוויזיה הספרדית קנתה תכניות טלוויזיה מהמדינות השונות והזמינה אמנים מהמדינות השונות להופיע אצלה. הבמאי ציטט עיתונאי שלאחר מכן אמר שדבריו הוצאו מהקשרם, שאם פרנקו היה קונה את הזכייה הוא לא היה עושה זאת עבור Massiel, אלא עבור זמר המקורב לשלטון, וכי הערוץ ששידר את הסרט רצה לקדם את Rodolfo Chikilicuatre, שייצג בשמם את ספרד באותה שנה, ולכן הוציא מההקשר את דבריו ובנה קונספירציה שלמה. Massiel הייתה מזועזעת מההאשמות.
* פורטוגל במיקום שיא עבור המדינה – מקום 11.
* לראשונה התחרות שודרה גם בבולגריה ובתוניסיה.
* דו"ח של ה-BBC בעקבות סקר שנערך לאחר התחרות ציין כי חלק נכבד מהנשאלים לא הבין כיצד זכה השיר הספרדי. העולתה הערכה כי השופטים משוחדים ומושפעים משפה ופוליטיקה ולא שופטים את השיר לגופו (הערכת הבלוג: ובכל זאת זכה שיר בספרדית ממדינה פשיסטית).
* השיר המונגסקי זכה לגרסת כיסוי מפתיעה (לא ממש) של Dana ,זוכת אירוויזיון 1970, באלבום הבכורה שלה מ-1970. בגרסתו האנגלית השיר נקרא "When You're Really In Love".

ניתן לצפות בתחרות במלואה כאן: