מהלך הערב:
שטוקהולם, שבדיה. התחרות נפתחת בהומור שבדי טיפוסי. שחקן מעונב מחפש את שבדיה על המפה. אחריו שחקנים מציגים שלבים שונים בהיסטוריה השבדית. השלב הנוכחי כולל דוגמנית בלונדינית בביקיני, נבחרת ההוקי של שבדיה וסקי בהרי המדינה. אנחנו רואים את נופיה של שטוקהולם ממעוף הציפור. התזמורת מנגנת והמנחה פוסעת פנימה עם שמלת סמרטוטים כחלחלה ופותחת בשבדית, אנגלית וצרפתית. התפאורה היא קיר כחול על מה שנראה כמו ציפורים ענקיות או גלים ברקע.

שלב ההצבעה:
לראשונה נכנסת שיטת הניקוד החדשה לשימוש. זו השיטה שאנו מכירים עד היום. כל מדינה מעניקה 1-8, 10 ו-12 נקודות. אך הניקוד לא ניתן מ-1 ועד 12, אלא לפי הסדר שבו השירים הופיעו. לוח הניקוד פשוט: כיתוב לבן על רקע כחול. כשמדינה מנקדת דולקת לימינה נקודת אור קטנה. נקודת אור נוספת דולקת ליד כל מדינה שמקבלת נקודות. לוח הניקוד חוזר להיות דיגיטלי. לוקסמבורג מובילה אחרי ההצבעה הראשונה ונשארת שם עד להצבעת גרמניה שמעלה את בריטניה למקום הראשון. הצבעת לוקסמבורג מקפיצה את הולנד למקום השני, אך בריטניה עדיין ראשונה. רק עם ההצבעה של בריטניה עוברת הולנד להוביל בנקודה אחת על בריטניה, איטליה כבר חזק בשלב זה במקום השלישי. ההצבעה של בלגיה מעלה את בריטניה חזרה למקום הראשון עם שתי נקודות מעל הולנד. לוקח זמן עד שיצחק שמעוני עולה לשידור מטעם ישראל וגם אז הוא שואל מספר פעמים האם שומעים אותו ולא מתרצה עד שהמנקה במשרדים ברוממה צורחת בעברית "שומעים שומעים". ההצבעה הישראלית מביאה לתיקו בין הולנד לבריטניה במקום הראשון. טורקיה מתעלמת מבריטניה ונותנת את ההובלה להולנד, שכעת בהפרש של 4 נקודות מבריטניה. הצבעת מונקו מצמצמת את הפער ל-2 נקודות בלבד וזוכה לתשואות הקהל כשמעניקה 3 נקודות ראשונות (ואחרונות) לטורקיה. המנחה שואלת בתמימות "Can we get 3 points on the turkey" והמונגסקית מתפוצצת מצחוק. מגישת הנקודות הפינית מאבדת סבלנות מהאיטיות של המנחה ואומרת את הניקוד גם בצרפתית, עד שהמנחה מסבירה לה שהיא ממתינה שהניקוד יופיע על המסך לפני שהיא חוזרת עליו בצרפתית (למה, סתומה?). שבדיה נותנת לבריטניה רק 5 נקודות מה שחותם את הזכייה ההולנדית הרביעית והאחרונה עד כה. איטליה אחרונה להצביע והיא נותנת להולנד רק נקודה אחת, מה שמעורר ספק צחוק ספק לעג מהקהל.

הענקת הפרס ו-reprise:
המזכיר הכללי של איגוד השידור האירופי עולה לנאום באנגלית שבורה ומעניק את הפרס למלחינים.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  טורקיה – איזה משב רוח רענן. אחרי כל הפופ, שמאלץ ומאמץ היתר, טורקיה בהופעת בכורה מלאת לב ונשמה. זה כל כך שונה, כל כך יפה. שיר אהבה מקסים, אמוציונלי וטוטאלי שמתחיל בקטן ומטפס לאט לאט עד לשיא בפזמון. אין סיכוי שאירופה תבין את זה וחבל.

02. פורטוגל – כן! Duarte Mendes החתיך סוף סוף מצליח לזכות בקדם המקומי עם השיר המצוין הזה על מהפכת הציפורנים שאירעה שנה לפני כן. אני מת על זה, זה מלא אופטימיות ותקווה לעתיד, תשוקה ודרמה. זה שיר בעל משמעות, כמו כל השירים של פורטוגל באותם הימים. זה זכה להתעלמות מוחלטת מהשופטים. Mendes זמר מצוין שלצערי התזמורת קצת העפילה עליו לפרקים.

03.  נורבגיה – בלדה מודרנית עם עיבוד מאד מיושן. זה קטן, אבל לא מינימליסטי כמו מוזיקת פולק. מה שהייתי קורא orchestrated ballad. בגרסה הנורבגית המקורית זה קרוב למסטרפיס.

04.  ספרד – Juan Carlos Calderón חוזר, אחרי ההצלחה עם "Eres tu", להלחין גם את השיר הזה. הצמד הספרדי עושה עבודה נפלאה בשיר הבאמת מצוין הזה. זו בלדת פופ מלודית ופריכה, עשויה היטב, רומנטית ו"מכובדת" אם מותר להגיד את זה על שיר.

05.  איטליה – בלדת סול-פופ מאד אפקטיבית ומודרנית. זה מאד שונה בנוף האירוויזיוני, בזה שזה מחד גיסא עדכני ומאידך גיסא לא מכוון לזכייה, כי זה מאד לא אירוויזיוני. יחד עם זאת, אוהבי מוזיקה בקרב השופטים לא יכולים להתעלם מהדיגניטי המוזיקלי של זה. בולט לטובה.

06.  גרמניה – פעם לא סבלתי את זה, אבל אם הבעל האפרו-אמריקאי שלי חושב שזו מוזיקת נשמה ראויה, כנראה שיש בזה משהו. Joy Fleming מביאה המון נשמה שחורה, שחסרה מאד על בימת התחרות. זה מלא תשוקה, אנרגיה וקול ענק. חבל שאירופה הלבנה נבהלה מקצת מוזיקה שחורה באירוויזיון.

07.  פינלנד – מוזיקת קאנטרי-פולק מפינלנד? זה חמוד מאד, מרענן. בהתחשב בעובדה שאין קשר בין הז'אנר לפינים, הם עושים חסד עם הסגנון ונותנים לו הרבה כבוד. זה שמח, עשוי כהלכה, הקולות מעולים ומאד הרמונים. נגן הכינור עושה עבודה מצוינת.

08.  צרפת – תיסמכו על הצרפתים שיביאו בלדה משובחת עם מילים מרגשות בעלות משמעות. Nicole Rieu הכריזמטית שרה על המוזיקאי, הצייר, השחקן והסופר, ומזכירה את מקומם של האמנים בעולם. זה יפה, קטן, מאד צרפתי וזה מלודי להפליא.

09.  יוגוסלביה – Pepel In Kri הסלובנים בשיר, שתאמינו או לא, הוא קלאסיקה מקומית בקרב יותר ממדינת ex-Yu אחת. זהו שיר המנוני, אופטימי ומחויך על יום שמש של אהבה. זה מאד לא יוגוסלבי, אבל זה פופי ומודרני, כמו שרק היוגוסלבים ידעו להיות באותם ימים. אל תנסו למצוא בשיר שאריות של הבלקן כי אין.

10.  בריטניה – אני מעריך את זה שמדובר בשיר מאד עדכני, שמבוצע בקלילות וכריזמטיות. יחד עם זאת, מוזיקלית אני לא מתחבר לזה ולעובדה שזה נשמע כאילו זה נכתב בעשר דקות במטרה להיות להיט.

11.  ישראל – שלמה ארצי, אז אליל נוער, לימים הזמר המצליח ביותר בישראל. אני מאד אוהב את האינטרו הקצבי ואת הקצוות הפאנקים בשיר, אבל החבילה כולה שמאלצית מידי ומעט מתאמצת לדעתי להתאים את השיר לתחרות. יחד עם זאת, הוא ווקליסט נהדר, נורא טבעי וכריזמטי.
12.  בלגיה – Ann Christy מצליחה לזכות בקדם המקומי אחרי שנים של ניסיונות. היא מופיעה בגרסה הדו לשונית של השיר. כמו תמיד, בלגיה מנסה להיות עדכנית אבל עוברת ליד השופטים. לשיר חסר הוק משמעותי ו-Christy קצת נלהבת מידי.
13  אירלנד – בלדה אירית שמחה, אופטימית, מודרנית. מזכירה מוזיקה אמריקאית, ונראה שהצמד גם מתאמץ להישמע אמריקאי. קצת גיטרה חשמלית שלא מצליחה להפוך את השיר למלהיב.
14.  מונקו – למונקו יהיו כמה שנים של הצלחות לפני הפרישה שלה, זו לא אחת מההצלחות. השיר בנוי כשיר-עם בפיזמון עם מוטיבים שאנסונרים בבתים. זה לא מספיק טוב או זכיר ובשנה שהיא מאד פופית ועם גם כמה בלדות חזקות זה טבעי שזה יילך לאיבוד.
15.  מלטה – זה כנראה השיר הקומפטטיבי והנגיש ביותר שמלטה שלחה עד כה. המדינה הקטנטנה שולחת את Renato החתיך בפעם הראשונה באנגלית. שיר מאד פשוט מבחינת המבנה שלו, שלא משתנה מהמבנה הרפטטיבי sing along שלו, אבל מצליח באמצעות מודולציה וקצת כריזמה להגיע למקום הכי גבוה של מלטה עד כה.
16.  לוקסמבורג – עוד בלדה צרפתית טיפוסית. Géraldine האירית עולה לי על העצבים עם הקול הכאילו חושני. הפיזמון נשמע פסטיבלי טיפוסי וחסר קשר לבתים שמושרים בליווי פסנתר וכינורות. המעבר החד למוזיקה בומבסטית לא במקום, כמו גם למארש הצבאי בסיום השיר.
17.  הולנד – נורא. הולנד ממשיכה בקו הפופ הקליל, אבל משהיה לאבבא בכישרון ומקוריות, ל-Teach In אין. זה נשמע כמו פארודיה על הפופ הממוסחר. זה חסר אדג', היגיון לירי וכמו שזה נכנס לי לאוזן אחת זה יוצא מהאוזן השנייה.
18.  שבדיה – זוועה. שבדיה מנסה בכוח לא לזכות בפעם השנייה. לא ברור אם בגלל עלות ההפקה או המחאות הפוליטיות. בכל מקרה, זה שיר חסר משמעות על פשוטה בשם ג'ני. השיר הזה עובר כמו מים ואתה לא מרגיש אותו, גנרי, כאילו נוסטלגי במקצב שלו ומזכיר קצת את מונקו מבחינה הזו.
19.  שווייץ – שיר מטומטם על דוקים. הזמרת נראית משועממת מעצמה ומהשיר. מעולם לא הבנתי את המיקום הגבוה של זה. עוד שלאגר גרמני טיפוסי. למה השירים הללו של שנה שעברה נכשלו וזה מגיע גבוה? האם זו שיטת הניקוד?

המנחה:
Karin Falck – מביכה, על סמי הזייה. נראה שהיא לא התכוננה לערב בכלל, היא מתבלבלת, שוכחת מה הניסוח הנכון של חלק מהמשפטים באנגלית או צרפתית, אסוציאטיבית והחלק של הניקוד הוא פשוט קטסטרופה. כישלון בכל קנה מידה.

הגלויות:
המשתתפים יורדים למרתף אפל ושם הם מציירים את עצמם בצבעי גואש על חתיכת בריסטול ממוסגר. זול וסתמי.

Interval act:
The World of John Bauer – התזמורת מנגנת על רקע ציורים של האמן השבדי המנוח John Bauer. הכי הפסקת שירותים.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Dan zal ik dansen" של Ingriani פופ מודרני עם השפעות דיסקו. מזכיר את "Samson" שהם שלחו ב-1981.
* פינלנד – אחד הקדמים הטובים של השנה. "Mätä makee" של Maarit. פירוש שם השיר הוא Really Cool, ואכן מדובר בפאנק לפנים. "Hei lähde maailmaan" של Dans גם מאותו הז'אנר. איזה פספוס. "Oh, New York – rakkain" של Kirka – The Islanders הוא ג'אז פאנק פופ ומה לא, ענק.

* גרמניה – "Eine Liebe ist wie ein Lied" של Mary Roos הוא שלאגר חביב שהגיע למקום השלישי. היה מצליח יותר מ-Joy Fleming, למרות שאני מעדיף את האחרונה. "Hör wieder Radio" של Love Generation הגיעה למקום השלישי גם כן, זה שיר פופ-סול עדכני. "Ich liebe dich" של Katja Ebstein מגיע למקום החמישי. זה שיר פופ-גוספל מופק כהלכה, קטיה מתקדמת עם הזמן. "Du und ich und zwei Träume" של שוקי ואביבה גם ראוי לציון.
* מלטה – "Sing a Song of Love" של The Greenfields הוא בלדת פולק עם קצת פרוג. מצוין.
* הולנד – "Ik heb geen geld voor de trein" של Albert West הוא להיט, בימים שהולנד ידעה מה לעשות.

* פורטוגל – לא טוב כמו בשנים קודמות ועדיין… "A boca do lobo" של Carlos Cavalheiro מגיע למקום השני, שיר פימבה כיפי. "Com uma arma, com una flor" של Paulo de Carvalho מגיע למקום השלישי. גם שיר על המהפכה. נפלא וסוחף.
* שבדיה – מתחרה עם פינלנד על הקדם הטוב של השנה. "Lady Antoinette" של Hadar Kronberg & Glenmarks זה רוק-פופ טיפוסי וקליט. "Bang, en boomerang" של Svenne & Lotta והוא שלאגר מושלם, שנכתב על ידי בני וביורן מלהקת ABBA.

"Michelangelo" של Björn Skifs הוא רוק עדכני שהיה יכול לרענן מה שקורה באירוויזיון. "Som min vän" של Göran Fristorp הוא בלדה אלטון ג'ונית מרגשת. "Sången lär ha vingar" של Gimmicks מזכיר מאד את מה שסקנדינביה תתחיל לשלוח בשנות ה-80. כנראה שהשמועה נכונה ושבדיה החליטה ללכת על שיר חלש כדי לא להסתכן ולזכות שוב.
* שווייץ – "Liverpool" של I Nuovi Angeli הוא רוק מלודי עדכני. "Ricominciare" של Marisa Frigerio הוא בלדת סן רמו שהלכה לאיבוד וחבל. בסוף בחרו בשיר על דוקים. דרעק.
* טורקיה – "Delisin" של Cici Kizlar הגיע למקום הראשון עם Semiha Yankı. קאלט!!

* בריטניה – "No No Nina" של The Shadows (או "הצלליות", כמו שאבא שלי קורא להם) הגיע למקום האחרון, אבל זה השיר הכי טוב בקדם. "Stand Up Like a Man" שלהם הגיע למקום השני והוא בלדה ווקלית נהדרת!
* יוגוסלביה – הקדם שהורס אותי כל פעם מחדש. מאיפה מתחילים? "Neka srce kuca jace" של Betty Dordevic הוא בלדה מצוינת, אבל זה לא עבר את חצי הגמר. "Syri yt ai quiell ne shi" של Besnik Krajku הקוסוברים עושה היסטוריה, חשבתי לרגע שאני בפי"ק. זה באלבנית! "Ti si covek moj" של Bisera Veletanlic הקרואטית היא פאוואר בלאד. "Rijec po rijec" של Elda Viler הסלובנית היא בלדת פופ מערבית לכל דבר. "Srce u srcu" של Neda Ukraden הסרבית הוא פופ-פולק מגניב, שלפי השמועה הגיע למקום הראשון בתיקו עם Pepel in kri.

"Budi s njom" של Ambasadori הוא עוד בלדה בלקנית מצוינת. "Rastanak" של Biserka Spevec הוא המנון יוגוסלבי טוב. "Ti, on ili neko treci" של 777 הסרבים הוא שיר פשוט ומשעשע.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. בין שולחי השירים Guy Mardel, נציג 1970, הפעם בדואט, הוא יישלח לבדקו ב-1983. זמרת נוספת ברשימה היא Dani, הנון-נציגה של השנה שעברה.
* בקדם הגרמני – Séverine, זוכת אירוויזיון 1971 מטעם מונקו, מנסה, כמו גם מרי רוס נציגת 1972, Katja Ebstein נציגת 1970 ו-1971, Peter Horton נציג אוסטריה ב-1967 ו-Jürgen Marcus שייצג את לוקסמבורג בשנה שלאחר מכן. בין כל השמות ניתן למצוא גם את הצמד הישראלי הידוע שוקי ואביבה שמגיעים למקום השישי. אותו שוקי ילחין לימים את השיר הישראלי "הלילה" שייצג את ישראל באירוויזיון 1981.
* בקדם הנורבגי – Anne-Karine Strøm נציגת השנה שעברה משתתפת. למקום השני מגיע Jahn Teigen שיישלח 3 שנים לאחר מכן ועוד כמה פעמים. למקום השלישי מגיע Benny Borg נציג 1972 כחלק מדואט.
* בקדם השוויצרי – Peter, Sue & Marc נציגי 1971 שוב מגיעים למקום השני, אך יישלחו שוב בשנה הבאה ואחרי זה עוד פעמיים נוספות.
* בקדם היוגוסלבי – 4M הסרבים נציגי 1969 (זמר+מלווים) מנסים שוב ללא הצלחה. Ambasadori לא צולחים את חצי הגמר, אך יישלחו בשנה הבאה
* בקדם המלטי – Mary Spiteri מגיעה למקומות השני והשלישי ותישלח רק ב-1992.
* בקדם הבלגי – Micha Marah שוב מנסה, ולא מבינה שהיא תישלח רק 4 שנים אחר כך.
* בקדם הטורקי – אחרי הצבעת הג'וריז והצבעת גלויות מהקהל 2 שירים שהגיעו למקום הראשון. ההחלטה מי מביניהם יישלח לאירוויזיון נעשתה על ידי הגרלה, שבה שני המקומות הראשונים בחרו מעטפות, שבאחת נכתב "השיר שייצג את טורקיה בשבדיה".
* בקדם הפיני – Vesa-Matti Loiri מגיע למקום השלישי וייסע רק 5 שנים לאחר מכן לייצג את פינלנד רק כדי לסיים אחרון. Kirka מנסה שוב, מגיע חמישי, ויצליח להישלח רק ב-1984. צמד האחיות Mon-Ami מנסות, אך לא צולחות את חצי הגמר. Monica Aspelund, החצי הראשון של הצמד, תישלח שנתיים לאחר מכן. החצי השני, הלא היא Ami Aspelund, תישלח ב-1983.
* בקדם הפורטוגלי – Paulo De Carvalho נציג השנה שעברה מגיע למקום השלישי והרביעי.
* בקדם השבדי – Göran Fristorp חצי מהצמד של 1973 מנסה את מזלו שוב. Svenne & Lotta מנסים עם שיר שכתבו להם בני וביורן מלהקת ABBA ומגיעים שלישים. Björn Skifs מגיע חמישי ויישלח 3 שנים לאחר מכן ושוב ב-1981. Ted Gärdestad מנסה שוב ומסיים שביעי. הוא יישלח 4 שנים לאחר מכן.
* קדמים פרטיים באירלנד ובבריטניה.

פרטי טריוויה:
* שיא חדש של 19 משתתפות.
* שיטת הניקוד וכמות המשתתפים מאריך את התחרות מעבר לשעתיים – 2:12 שעות ארך המשדר.
* טורקיה בהופעת בכורה.
* יוון פורשת כמחאה על הפלישה הטורקית לקפריסין בשנה שלפני כן.
* צרפת ומלטה חוזרות.
* הזמר הפורטוגלי רצה לעלות לבמה עם מדים ורובה, אך שוכנע לא לעשות כן.
* פורטוגל ויוגוסלביה בחרו לשיר באנגלית בחזרת השופטים, אך בשפתן הרשמית בהופעה החיה.
* במסגרת חוש השפה החופשית, הולנד, נורבגיה, פינלנד ושבדיה בחרו לשיר באנגלית מלאה.
* גרמניה ובלגיה בחרו לשיר את שירם בגרסה הדו לשונית – גרמניה בגרמנית ובאנגלית, בלגיה בפלמית ובאנגלית.
* Ellen Nikolaysen חוזרת לייצג את נורבגיה בפעם השנייה, לאחר שעשתה זאת ב-1973 כחלק מה-Bendik Singers.
* הולנד הזוכה מקבלת ניקוד מכל המדינות.
* הולנד מקבלת את המספר הרב ביותר של 12 נקודות – מ-6 מדינות בסך הכל. בריטניה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות, פינלנד וצרפת פעמיים, בעוד אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, פורטוגל ושוויץ מקבלות 12 נקודות פעם אחת כל אחת.
* טורקיה מסיימת במקום האחרון בהופעת הבכורה שלה.
* גורמים מודיעיניים חששו מניסיון של כנופיית באדר-מיינהוף לבצע פיגוע. עקב כך ההפקה נאלצה להדק את אבטחת האירוע. כחודש לאחר מכן הותקפה שגרירות גרמניה בסטוקהולם על ידי קבוצת הטרור.
* קבוצות שמאל בשבדיה הפגינו נגד האירוויזיון והפן המסחרי שלו. בתחילה הייתה זו ביקורת על בזבוז הכסף עבור ההפקה, אך לאחר מכן זה הפך למחאה תרבותית על מוזיקה ממוסחרת. באותה עת שבה נערכה התחרות, בחלק שני של העיר ארגנו הארגונים תחרות אלטרנטיבית עבור כל מי שירצה לשיר.

ניתן לצפות כאן בתחרות המלאה: