Heat מס' 3 של המלודיפסטיבלן השבדי. ניתן לצפות בחי כאן לפי מיטב המסורת השבדית, תכנית 3 היא התכנית שאם משהו משתבש הוא משתבש בה. המנחה David Lindgren פותח את הערב בנאום קצר ובעקבותיו בלדה קורעת לב בשם "En Drom", אשר הוא שותף לכתיבתה. לצידו מופיע ילד, שאמור להיות הגירסה של דיויד בצעירותו.

דויד מציג את הקיקסייד שלו, Fab Freddie, שינחה מהקהל ומעמדת האמנים. להזכירכם, בצד שמאל למטה לב פועם המציג כמה השיר פופולארי בקרב מצביעי אפליקציית התחרות.

Martin Almgren – A Bitter Lullaby – בגרסת הסטודיו: שיר פופ-קאנטרי פשוט מאד, רדיו פרנדלי מאד, משובץ במקום הראשון בסדר ההשמעה וכנראה ייקבר בהצבעה. זה לא שיר רע, אבל מאד מוכר, פשוט ו"בטוח" מבחינת what you see is what you get. בקושי 3/5. בהופעה החיה: האינטרו הזה עיטר כל כך הרבה שירים….. מרטין עוטה על עצמו חולצה ירוקה שמגיעה לו עד הברכיים וז'קט כחול באורך דומה. ההופעה מאד סטטית והאורות האדומים ששוטפים את הבמה נראים לא מתאימים לשיר. האפליקציה דווקא מצביעה על כך שהקהל מחבב את השיר. הופעה פשוטה וחביבה, עם זאת מבחינה ווקלית הוא מקרטע פה ושם.

Barbi Escobar – Stark – בגרסת הסטודיו: כרגע ממוקמת אחרונה בסיכויים לעלות לגמר. פופ דאנס מועדוני שנבנה בבתים ובפיזמון עוצר את נשימתו לדרמה קטנה. אחרי הפיזמון דרופ אלקטרוני ממוחזר לעייפה, כמו השיר הזה. זה מנוכר, גנרי לחלוטין, ולא רואה גמר בשום אופן 2/5. בהופעה החיה: ברבי נראית נורא, בבגדים הכי שחורים ופשוטים שהיא יכלה לחשוב עליהם ואיפור ושיער סתמיים בהתאם. 4 רקדנים ורקדניות שרצים סביבה מנסים לתרום לדינמיות של השיר, אבל נראה שההופעה הזו תוביל אותה למקום האחרון הערב. זה שיר בסיסי מאד, שההופעה לא תורמת לו מאום.

Moncho – Cuba Libre – בגרסת הסטודיו: מונצ'ו מביא אווירה קריבית קלילה בשבדית מלאה. זה לוקח אותי אל הסרט של דיסני "בת הים הקטנה" ואל השיר מתוכו "Under the Sea". אין בזה שום דבר פרשי מצד אחד, מצד שני זה ניסיון להתחבר לאווירה הקריבית ששולטת חלקית במצעדים. במובן זה מדובר בקורבן אופנה, וכזה שיגיע לכל היותר לאנדרה חאנסן 2/5. בהופעה החיה: מונצ'ו עולה בלבוש קריבי, שזה אומר חולצת טריקו לבנה, מכנסי סקיני לבנים וז'קט לבן וראסטות לראשו. אליו מתלוות להקת רקדניות בלבוש קריבי, כולל מטפחת הראש וריקודים של קלאב מד. זה רע מאד, להיט קיץ מטופש וחסר חשיבות. אנדרה חאנסן כמו שאמרתי, שם זה ייקבר.

Jessica Andersson – Party Voice – בגרסת הסטודיו: יסיקה חוזרת, הם בגדול? פופ אגרסיבי ועצבני שמנסה להחיות מחדש את הקריירה של המבצעת שלו. זו אחת הסיבות לכך שהפופ השבדי כל כך מצליח וכל כך שנוא מאידך. שיר חלול וסתמי, לא נשמע מקורי, לא מעניין, חסר נשמה ומהות 1/5. מקום חמישי ולא יותר לטעמי. בהופעה החיה: יסיקה עולה בחליפה שחורה מחרידה, אליה מתלוות ארבע רקדניות לבושות ורוד שנראות כמו המלאכיות של צ'רלי. הרקע הוא וידאוארט של אורות סגולים מנצנצים. ההופעה הקולית איומה ונוראה, כאשר זמרי הליווי מחפים עליה. האפליקצייה מראה על התלהבות מוגבלת ביותר. זה נורא ואיום.

Kalle Moraeus & Orsa Spelmän – Min dröm – בגרסת הסטודיו: שלאגר מיושן בואכה סבנטיז-תחילת האייטיז. השבדית חולים על השטויות האלה. האם זו תהיה ההטרלה של המלודיפסטיבלן השנה? זה שיר סתמי וממוחזר לעייפה, שאין לו זכות קיום מעבר לאירוויזיון. דרמטי, מוכר מידי וצפוי 2/5. בהופעה החיה: ההופעה נפתחת בחבורת כנרים עולים מהקטווק לבמה. קלה מופיע בחולצה שחורה מכופתרת וגיטרה חשמלית על רקע שער פרחים, שמזכיר את זה שביונסה הצטלמה על הרקע שלו. בפיזמון השני פוסעים מהשער זוגות רקדנים בלבוש מסורתי. אני מצליח להעריך את המקום שיש לזה בתרבות השבדית, למרות שזה לחלוטין לא הסגנון שלי. זה עולה אצלי ל-3/5. יש מצב שהוא עולה לאנדה חאנסן במקום מרטין.

Dotter – Cry – בגרסת הסטודיו: בלדת פופ-אלקטרו, שנשמעת כמו פופ פרשי ונכון כמו שפופ צריך להישמע ב-2018. הפקת אינדי מרעננת, מלודיה לעומת זאת מאד פריכה ונגישה. זה השיר הטוב ביותר ששמעתי במלודיפסטיבלן השנה. דוטר שרה בהרבה אמוציות, אך מבלי להיות וולגרית. אם זה לא עולה ישירות לגמר זה פשע! 3/5. בהופעה החיה: דוטר מופיעה בעליונית שחורה ומכנסיים תואמים. היא מופיעה על במה אפופת עשן, כאשר עבודת המצלמות מזכירה את זו של Nano משנה שעברה, מאד מדויקת. הופעה ווקלית מצויינת לשיר שהוא מאד נכון ועכשווי. היא לבשה על הבמה לאורך כל ההופעה והפסנתר שלצידו היא הייתה אמורה להופיע והופיע בחזרות נזנח לטובת הופעה מינמליסטית מאד. לצערה, האפליקציה מצביעה על חוסר התלהבות של הקהל. ככה נראה ונשמע שיר פופ עדכני!

Méndez – Everyday – בגרסת הסטודיו: הוא חוזר אחרי עשור וחצי! מנדז מתעדכן עם הזמן ושולח שיר אלקטרו-פופ עכשווי, כל כך עכשווי שהוא נשמע בפיזמון בדיוק כמו שיר שהיה להיט לא מזמן ואני מתקשה כעת לזכור את שמו. אני מאמין שזה יהיה אפקטיבי מספיק בלייב כדי לעלות ישירות לגמר, אבל אני ממש נגד 1/5. בהופעה החיה: הוא נראה כמו מי שנמלט מריב כנופיות, עם קעקועים על הפנים ושעון מזהב. בפיזמון האווירה משתנה לפורח לטיני בלתי מתפשר עם רקדניות לטיניות תואמות. בזמן הפיזמון נדמה שהקהל אוהב, לפחות לפי האפליקציה. השיר פשוט מאד לביצוע, ולא נראה שמנדז מתאמץ יותר מידי, האם יש לנו מעפיל ראשון לגמר שכולו כרגע על טהרת הגברים? ההתלהבות של הקהל הולכת ופוחתת ככל שהשיר ממשיך. נדמה כי זהות המעפילים קשה לפענוח השבוע.

העולים לשלב הבא הם Moncho, Kalle Moraeus & Orsa Spelmän, Méndez, Martin Almgren ו-Jessica Andersson.

Barbi Escobar סיימה במקום האחרון, בעוד Dotter במקום השישי. שתיהן סיימו את דרכן בתחרות.

הקווים פתוחים כעת עבור חמשת השירים שעברו את הסינון הראשוני של הקהל, רק שניים מהם יעברו לגמר, בעוד שניים יעברו לשלב ההזדמנות השנייה.

הראשון שעולה לגמר הוא/היא………

Martin Almgren

לשלב ההזדמנות השנייה עולים: Moncho ו-Méndez.

השני שעולה לגמר הוא/היא………

Jessica Andersson

מה שאומר ש-Kalle Moraeus & Orsa Spelmän סיימו במקום החמישי וסיימו את דרכם בתחרות.

ניתן לצפות בתכנית שוב כאן.