2019 – נלחמת תל אביב

הקדמה:
תל אביב, ישראלתם לו עוד עשור, כיצד נסכם אותו? התחרות נוטשת עם תחילת העשור את האתנו-פופ האירופאי וחוזרת לאמץ את הפופ האסקפיסטי, שאפיין אותה בשנות ה-60. המוזיקה יותר ויותר מתכתבת עם מה שקורה ב"עולם האמיתי". ההופעות הופכות להיות מושקעות יותר מבחינת הפקה, יקרות יותר. כוראוגרפיים ומנהלים אמנותיים הופכים להיות הכוכבים האמיתיים של התחרות, כאשר הם מציעים את שירותם לכל דורש עם כיס עמוק מספיק. ובתוך כך, עבודת המצלמות משתדרגת, מסכי ה-LED דומיננטיים, משחקים של אור וצל הופכים הופעות למיני קליפים, כל המעטפת סביב השיר חשובה לא פחות מהשיר עצמו ותורמת להצלחתו או כישלונו. השופטים הופכים דומיננטיים ומשנים למעשה את התמהיל המוזיקלי של התחרות, שכן רבים מנסים לכוון לטעמם, מבלי להרתיע את הקהל. גם בעשור זה אימפריות נפלו וקמו; יוון, סרביה וארמניה יורדות מגדולתן עם צמצום השפעת הקהל. רוסיה ואוקראינה שומרות על כוחן, אך אינן דומיננטיות כפי שהיו בעשור הקודם. טורקיה עוזבת התחרות, אוסטרליה מצטרפת. המערב חוזר לשלוט בתחרות ומתחילה מעין מלחמה קרה בתוך התחרות, כאשר רוסיה מסומנת על ידי הקהל המערבי ושופטיה כאויבת הגדולה. שבדיה, שחוותה ירידה בסוף העשור הקודם דומיננטית מאד בעשור זה, ולמעט אי העפלה אחת לגמר ב-2010, מסיימת כמעט מידי שנה בטופ 5 או בטופ 10. היא גם מתקרבת למספר זכיותיה של אירלנד בתחרות. זה היה גם העשור הגרוע ביותר של בריטניה, אשר לא מצליחה להיכנס לטופ 10 אפילו פעם אחת. התחרות ארוכה יותר, עמוסה יותר, יקרה יותר, רהבתנית יותר. ועם הדברים הללו, נעבור לתל אביב!
התחרות חוזרת לישראל לאחר 20 שנים והשמחה רבה. במבט על התחרות לעומת זו של 1999 וזו של 1979 ניתן גם לראות את השינוי שעברה ישראל, מחברה צנועה לחברת שפע. ב-79' היה משהו מאד תמים ומקסים, כל עובד מאחורי הקלעים הרגיש שביצוע עבודתו היא בגדר שליחות. את התוצאה המרשימה ראינו על המסך, וזאת למרות שישראל הייתה בעלת מסורת טלוויזיונית קצרה וללא ניסיון בהפקת אירועים בהיקף של האירוויזיון. ב-99' ההרגשה הייתה יותר שכונתית וחובבנית, שהדגישה יותר מכל את הסיאוב, השחיתות וחוסר היעילות ברשות השידור. השנה מקצועיות הייתה שם המשחק. ישראל לא רק מבינה בטלוויזיה הרבה יותר, היא גם מיישרת קו עם שאר התחרויות ומעמידה מופע ראוי לציון. וכמו ב-79', גם כאן היו שחקני נשמה, אשר התאבדו על משימת האירוויזיון. המוטיבציה הפעם היא לא רק מתוך שליחות, אלא גם כי לתאגיד השידור החדש יש הרבה מה להוכיח.
תאגיד השידור, אשר נולד כשנתיים לפני, נמצא במתקפה מתמדת מצד אלו אשר מעוניינים להרוס את השידור הציבורי ולעשות בו כבשלהם. התגובה הטובה ביותר היא להצטיין. די ברור לכולם כי הממשלה והעומד בראשה חפצים לסגור את תאגיד השידור, אשר מסרב לתפקד כשופר שלהם. ראש הממשלה דוחה את פיצול התאגיד, אך ההתעללות בו לא מסתיימת. תקציבים אשר מתחייבים אליהם, זוכים להתעלמות. תחילה אושרה הלוואה בלבד, בתנאי חשכ"ל. המשמעות היא קיצוץ מתקציב תאגיד השידור בשנים הקרובות. בתאגיד התנגדו לכך ונערך דיון האם להתנגד להלוואה ובכך להביא לביטול התחרות בארץ. הם ידעו כי בכל מקרה הם ייצאו בהפסד ובחרו לקחת את ההלוואה. הסרת הענן של פיצול התאגיד מעניק ל"כאן" חברות מלאה ב-EBU, לפחות לעת עתה.
הבחירה בתל אביב מדגישה את המוד האסקפיסטי בו נמצאת התחרות. לצד זה, התחרות לא עוברת ללא אמירות פוליטיות. מקריאה של אנשי תרבות ברחבי היבשת להחרים את התחרות ועד לחשיפת דגלי פלסטין על הבמה ובגרין רום. ועם זאת, המחאות נבלעות בתוך האירוע והן חסרות השפעה, לפחות בטווח הקצר. בחירת העיר המארחת לא עברה חלק, כמו כמעט כל שלב בהתגבשות אירוויזיון 2019. נטע הכריזה על הבמה בליסבון כי ירושלים תהיה העיר המארחת. אחריה מביעים על רצונם לארח את התחרות בירושלים, גם רה"מ, בנימין נתניהו, שר האוצר, משה כחלון, ראש עיריית י-ם, ניר ברקת וכמובן שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אשר אינה קשורה לתחרות בשום צורה ועניין. את ההצהרה של נטע ניתן להסביר אולי בניסיונה והצלחתה להתחבר לקונצנזוס. את נציגי הממשלה והקואליציה מעניין יותר לדהור על העיר המפולגת ביותר במדינה כדי להוכיח את הגויים שלא מכירים בה כבירתנו. לא משנה העובדה שהתחרות התארחה בירושלים כבר פעמיים, ולאף אחד באיגוד השידור האירופי לא היה באמת איכפת מכך. מהר מאד מתברר כי לאף אחד בממשלה אין אינטרס שהתחרות תתקיים בירושלים ותחלל את השבת. המפלגות החרדיות דואגות להבהיר להם את מקומה של התחרות בעיניהם ומקומה של ירושלים בעיניהם. אין להם אינטרס להראות את ירושלים כבירה, זה ממש לא משנה להם, כן יש להם אינטרס שלא יעבדו בה בשבת, ולו בשביל לנופף בעובדה זו לבוחריהם ובכך להראות ש"הנה, אנחנו שומרים על השבת בממשלה ולכן שווה לכם להמשיך להצביע לנו". בשלב זה לא ברור באמת היכן תתארח התחרות: לירושלים יש לפחות שני מבנים שיכולים לארח את התחרות, אך השבת. בתל אביב אין אולם פנוי ראוי, את האיצטדיון בחיפה צריך לקרות ואין מספיק מלונות ובתי הארחה בעיר, אילת מציעה אולם ספורדי ורצון לארח את התחרות, שנובע יותר מכל ממוטיבציה ליח"צ על רקע הבחירות לעיריית אילת. כחודש לאחר הניצחון מתחילים לרדת מהעץ עליו טיפסו, ויותר ויותר בכירים מציינים כי אין לירושלים את המשאבים לארח את התחרות או סתם מתנערים בפתאומיות מהכרזות על כך, שרק ירושלים יכולה וצריכה לארח את התחרות. חיפה ואילת יורדות מהפרק. תל אביב מוכרזת כעיר המארחת.
מעבר לבחירת העיר המארחת, הפוליטיקאים המקומיים נהנו גם להתפלש בערך שמירת השבת על מנת לקושש עוד קצת תמיכה ממצביעים פוטנציאליים. הגדילה לעשות שרת התרבות והספורט, אשר ביקשה לערוך את גמר התחרות ביום ראשון ולא במוצאי שבת, במה שהיה עוד טריק יח"צני. שר הבריאות, יעקב ליצמן, ירד מהעץ לאחר שהתחרות הועברה לתל אביב. פרישת להקת שלווה, שחלק מחברייה דתיים, מהתכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", הייתה האות לכל הקופצים על העגלה למחות (על מה בעצם?) ולטעון שהאירוויזיון מפלה יהודים דתיים. מעבר לעובדה שמדובר בטענה מגוכחת, שקרית ומניפולטיבית, הפרשה סיפקה לפוליטיקאים ולאושיות רשת מטעם עצמם את האפשרות לחשוף את בורותם בכל הנוגע לאירוויזיון וכמובן את הבורות של אלו שתמכו בזעקות הגוועלד המיותרות שלהם.
אך לא רק הישראלים איימו להרוס את התחרות, גם אנטי-ישראלים ברחבי העולם שאפו כי התחרות לא תגיע לישראל. תנועת החרם BDS קראה לרשויות השידור ברחבי אירופה להחרים את התחרות על רקע המדיניות הישראלית בגדה המערבית ובעזה. מפלגות שמאל קיצוני באוסטרליה, אירלנד ובשבדיה היו ווקליות לגבי האפשרות ורשות השידור האיסלנדית אף קיימה דיון בנידון לאחר עצומה שהועברה אליה. לבסוף אף רשות שידור לא החרימה את התחרות. 171 אנשי תרבות שבדיים חתמו על עצומה הקוראת להחרמת התחרות. העצומה התפרסמה בעיתון השבדי Aftonbladet לצד מאמר דעה המביע תמיכה בחרם. המחאה נגד ישראל הגיעה לחצי הגמר של הקדם הצרפתי, אשר בה פעיל חרם התפרץ לבמה במהלך ההופעה של נטע ברזילי. במהלך הקדמים של ספרד, גרמניה ודנמרק נערכו הפגנות נגד ישראל מחוץ לאולם. לעיתים כמות המפגינים הייתה מעליבה אפילו את ישראל… ה-EBU שלח מכתב לכל רשויות השידור עם הנחיות להתמודדות במצבים שכאלו. מנגד פורסמה עצומה של אנשי תרבות בריטיים נגד החרם.
להקת Hatari האיסלנדית, שנבחרה לייצג את איסלנד, התבטאה נגד ישראל מספר פעמים לפני התחרות, ובמהלך ההצבעה אף חשפה באנרים עם דגלי פלסטין עליהם. הלהקה ציינה טרם התחרות כי תשתמש בהופעתה בתל אביב על מנת למחות נגד הכיבוש וקיבלה מספר אזהרות בנידון מאיגוד השידור האירופי. ה-BDS מצידם טענו כי המעשה של Hatari לא שירת את המטרה הפלסטינית, וכי עליהם היה להחרים את התחרות ככלל.
ובחזרה לתחרות. ההפקה מתקדמת יחסית, והיא התקדמות יפה לעומת השנתיים שקדמו לה, אך הברדק הישראלי ניכר. אחת הפארסות הבולטות של השנה הייתה דווקא בנוגע למכירת הכרטיסים. הגל הראשון של המכירה לא נפתח בדצמבר 2018 כמובטח. בתחילת פברואר 2019 עדיין לא היה ידוע סופית כמה כרטיסים ניתן יהיה לספק לרוכשים. תחילה דובר על 2,500 כרטיסים בלבד לקהל הישראלי ועוד 2500 לתיירים. בשלב זה עדיין לא סגרו באופן סופי כיצד ייבנו הטריבונות במקום, כך שהמספר המדויק של המקומות שיוצעו למכירה היה עדיין לא ברור.
לאור מיעוט מקומות הישיבה באולם, חוסר הרצון של הממשלה לתמוך כלכלית בתחרות ויוקר המחייה, מחירי הכרטיסים הרקיעו שחקים. כרטיסים ל-Green Room נמכרו אף הם במחירים גבוהים מאד, למרות שכלל לא נתנו לרוכשיהם את האפשרות לצפות בתחרות בלייב. התחרות הוכרזה כ"יקרה ביותר" עבור רוכשי הכרטיסים. בתחילת מרץ הליך המכירה הוקפא לאחר שהתברר לתאגיד השידור כי היה ניסיון של גורמים שונים להתערב בהליך המכירה. כרטיסים נשמרו לבכירים בעולם התקשורת והספורט במקום לציבור הרחב. לאחר החשיפה התקשורתית הוצעו שוב כל הכרטיסים לציבור. אך זה לא הסתיים שם. אירופאים רבים עשו את החישוב והחליטו לדלג על האירוויזיון בארץ, כרטיסים לא נמכרו וחודש מאי התקרב. תאגיד השידור מחליט לחתוך מחירים, אך אז מבקשים רבים מרוכשי הכרטיסים לבצע ביטול עסקה ולרכוש כרטיסים מחדש במחיר המוזל. הדבר מן הסתם הוביל להפסדים גדולים עוד יותר. עדיין נותרו כרטיסים רבים שלא נמכרו לשלושת המופעים. מה שגרם לבסוף לתאגיד השידור לחלק כרטיסים בחינם; תחילה דרך חברות מסחריות שהציעו ללקוחותיהם כרטיסים, זמן קצר לפני התחרויות לתושבי הדרום ולבסוף לכל דורש. כל הנ"ל הביא לכך שרוב הקהל מורכב מישראלים. כפועל יוצא, רוסיה מקבלת שנה חופש מקריאות הבוז המסורתיות.
מלבד שערוריית הכרטיסים, מקרים נוספים גרמו לרבים לזעוק כי "האירוויזיון בסכנה"; Jon Ola Sand שולח מכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו קובל על כך שלפי תאגיד השידור, "בניגוד להבנות שהושגו עם נתניהו, הממשלה מסרבת לממן את עלויות האבטחה". עוד הוא מציין כי "במקרה שבו מימון האבטחה יוטל על "כאן" הרי שזה יפגע באיכות המופע ועשוי ליצור הרס ממשי לאירוע כולו. ההשלכות של נסיגה בהיבטים הבטחוניים, יהיו בלתי ניתנות לתיאור". ממשרד ראשו הממשלה נמסר כי "בתום עבודה משטרתית ייבחן הנושא וייקבעו המקורות התקציביים". באמצע מרץ מעביר ה-EBU מכתב לשר האוצר, משה כחלון, ובו הוא מבקש להעביר לתאגיד השידור את הכסף שהובטח לו עבור מימון עלויות האירוויזיון. המשטרה דורשת מהתאגיד והעירייה 10 מיליון שקלים נוספים לאבטחת האירוע. הדרישה החדשה נוגעת לאירועים שיתקיימו בתל אביב בתקופת האירוויזיון במאי, ובתאגיד טוענים כי משרד ראש הממשלה הבטיח שיממן אותה. בסוף מרץ מוסכם כי ארבעה משרדי ממשלה ותאגיד השידור ישלמו כל אחד מיליון וחצי שקל. איגוד השידור האירופי מודיע כי יפנה לרה"מ בדרישה שהממשלה תישא בעלות. בהמשך, שורה של פוסטים שפרסמה זיוית דוידוביץ', המפיקה הראשית של אירוויזיון העלו חששות בנוגע להתקדמות בניית הבמה והפקת האירוויזיון. זמן קצר לאחר מכן פורסם בכלי התקשורת כי ההכנות לאירוויזיון הוקפאו וכי ה-EBU שלח מכתב חריף לראש הממשלה. למחרת המשבר נפתר.
איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה אק"ט מחליט ליצור שערורייה משל עצמו, ומאשים את תאגיד השידור בהצעת תנאי עבודה לא מספקים. מנגד, בתאגיד טוענים כי התנאים טובים מהמקובל בשוק". התאגיד הזהיר, שאם לא יתקבלו תנאי ההעסקה שהציע, יועסקו עובדים זרים במקום ישראלים. לגבי עובדי ההפקה המקצועיים, בתאגיד שקלו לגייס צוותים מפורטוגל, שעבדו על אירוויזיון 2018, במקום עובדים ישראלים. לבסוף תם המשבר בין התאגיד לאק"ט. הוסכם כי הנהלת התאגיד תוסיף, בכל חוזה עליו היא חותמת מול חברת הפקה חיצונית, סעיף לפיו אותה חברה מתחייבת להעסיק את העובדים לפי תנאי אק"ט ואיגוד המפיקים.
יוקר המחייה אף הוא מאיים לשבש את התחרות, כאשר מחירי המלונות בתל-אביב מגיעים לעד 4,000 ש"ח ללילה בעקבות האירוויזיון. במקביל, בעלי דירות ומסבלטים למיניהם מנצלים את האירוע להאמרת המחירים. זאת לצד מחירי הכרטיסים הגבוהים, מביאים רבים מהאירופאים להחלטה כי עדיף לוותר על התחרות ולא להגיע לישראל.
המסעדנים בתל אביב מאיימים אף הם כי ייסגרו את המסעדות בשבוע האירוויזיון במחאה על מצב הענף. הרקע הוא הכבדת "הרגולציה על הענף עם חוק הטיפים וחוק העובדים הזרים".לאחר מכן עיריית תל אביב מכריזה על שורה של הקלות לבעלי המסעדות והברים בשבוע האירוויזיון, במטרה לעודד את עסקי הלילה בתקופת האירוויזיון. במאי מחליטים המסעדנים לבטל את ההשבתה ולמצות את המגעים שהם מקיימים עם הממשלה.
ולבסוף המצב הביטחוני שב לסדר היום וגורם לספקולציות בתקשורת בנוגע להתכנות התחרות תחת איום טילים מעזה. במהלך חודש מרץ ה־EBU מסרב להשיב מה יעלה בגורל התחרות במקרה של הידרדרות המצב הביטחוני. בתחילת מאי, חמאס מנצלים את נקודת התורפה הישראלית וסבב לחימה נוסף נפתח, ומסתיים במהרה.
את אחד הסיפורים השערורייתיים של השנה סיפקה השנה דווקא מדינה שלא נכחה באירוע – אוקראינה. במהלך גמר הקדם האוקראיני, ה-Vidbir, עלה לדיון עניין הקשרים שיש או אין למי מהמשתתפים עם רוסיה. השופטים, וביניהם Jamala, זוכת אירוויזיון 2016, תחקרו את המתמודדים לגבי הנושא, כולל הזמרת Maruv, אשר נכנסה לתחרות ברגע האחרון. Maruv נשאלה כי במידה ותישאל במהלך האירוויזיון בתל אביב למי שייך חצי האי קרים כיצד תשיב? מארוב ענתה שלאוקראינה. המנחה ציין במהלך המופע כי לרשות השידור, UA:PBC, אשר לא בה משודרת התחרות, שמורה הזכות לשנות את הבחירה ולא לבחור בזוכה הקדם לייצג את המדינה. Maruv זכתה בקדם לאחר שהגיעה למקום הראשון בקהל ולמקום השני בשופטים, אך עדיין לא הוכרזה כנציגת אוקראינה לאירוויזיון. בחוזה שנשלח למנהליה של Maruv, אשר היה עליה לחתום תוך 48 שעות, היא הוכרחה למעשה לבטל את כל הופעותיה המתוכננות ברוסיה תוך 24 שעות. בנוסף, נאסר עליה לשנות את המופע שלה או לדבר עם עיתונאים ללא אישור של רשות השידור, כמו גם עליה להיענות לכל דרישה אשר תבוא מן הרשות. אם לא תעשה את כל אלו תחת החוזה, תיאלץ לשלם קנס של 2 מיליון הריבניה (המטבע האוקראיני). Maruv ציינה גם כי רשות השידור סירבה לפצות אותה על הופעות מבוטלות וסירבה לשלם על הטיסה לישראל. יומיים לאחר שזכתה בקדם, Maruv ורשות השידור האוקראינית הודיעו כי היא לא תייצג את המדינה בתחרות עקב אי הסכמה על הכתוב בחוזה. רשות השידור החלה לחפש נציג אחר, בעודה טוענת כי Maruv לא הסכימה לבטל את הופעותיה ברוסיה, והיא ועורך דינה לא הסכימו על כך שהיא צריכה לייצג את דעות הממשלה האוקראינית במסגרת תחרות האירוויזיון. למחרת הודיע ההרכב שהגיע למקום השני, Freedom Jazz, כי לא ייקחו את מקומה של Maruv בתל אביב, וכך גם הודיע ההרכב שהגיע למקום השלישי, Kazka. לבסוף הודיעה רשות השידור של אוקראינה על פרישתה מהתחרות עקב חוסר היכולת למצוא מי ימלא את מקומה של Maruv. לדבריהם, הקדם המקומי "הסב את תשומת הלב לבעיה סיסטמטית בתעשיית המוזיקה האוקראינית – קשריהם של אמנים עם מדינה תוקפנית." רשות השידור עורכת מסיבת עיתונאים ומודיעה כי ניסתה לערוך משא ומתן נוסף עם Maruv ללא הצלחה, וכי המדינה פורשת מהתמודדות באירוויזיון 2019 באופן סופי. אוקראינה מודיעה מראש כי במידה ורוסיה תזכה באירוויזיון ותארח את התחרות בשנה שלאחר מכן, היא לא תשתתף או תשדר אותו. לדברי נציגי רשות השידור, החוזה שניתן ל-Maruv היה זהה לזה שקיבלו Melovin, Jamala, Mariya Yaremchuk ואחרים. ההבדל היחידי היה הדרישה לבטל את ההופעות ברוסיה. Maruv ככל הנראה מחויבת בחוזה עם Warner Music להופעות ברוסיה ולא יכלה להרשות לעצמה להפר את החוזה. מה באמת צריך לעשות אמן, שחלק נכבד מהקריירה שלו והפרנסה שלו תלויים ברוסיה? מה צריכה לעשות אוקראינה, שאמנם נוהגת בתוקפנות כלפי האמנים שלה, כי היא לא יכולה להיות תוקפנית כלפי רוסיה. המפסידים הם אנחנו, אבל זכינו לראות כיצד פוליטיקה מקומית יכולה להרוס ולדרוס גם את נווה המדבר האסקפיסטי של האירוויזיון.
בשנה זו שוב בלט הפער בין טעם הקהל לשופטים, אחרי שנים של הסכמות יחסיות. השופטים מוכיחים שמרנות ואת הערכתם לביצועים קוליים מושלמים יותר מכל; הם בוחרים בתצוגות הווקליות סוחטות הרגש, אשר מגיעות ממקדוניה ומשבדיה. הקהל, שמרן לא פחות, בוחר דווקא באירופופ המסורתי מנורבגיה. יצוין כי נורבגיה זוכה בהצבעת הקהל ומסיימת הכי נמוך שפייבוריט הקהל סיים אי פעם – במקום השישי. שני שירים בלבד משותפים לטופ 5 של הקהל והשופטים, והם השירים של הולנד ואיטליה. אלו גם שניים מהשירים היותר מודרנים ומתקדמים בתחרות.
בהשוואה ל-2018, שנה זו מביאה יותר להיטים פוטנציאליים, ומספר סיפורים. Duncan Laurance ההולנדי הוא זוכה סטנדרטי יחסי, פחות כזה שמעביר מסר. עצם העובדה שהוא מחוץ לארון כבר לא משחקת תפקיד בתחרות, לא כשמדובר בגבר. השיר עצמו הוא בלדת Blue Eyed Soul, אשר מזכירה מאד את Sam Smith ומושפעת גם מ-Amy Winehouse. מדובר בבלדה מודרנית, עשויה כהלכה, פופ שעשוי חכם ופורט על נימי הרגש, שמצליח להיות נגיש לכל, אך גם לרגש. מאחוריו מסיים Mahmood האיטלקי, אשר מייצג קוסמופולטיות אירופאית, וביחד עם דאנקן שניהם מייצגים את הדור החדש. Mahmood, ששקל לא להגיע לאירוויזיון מחוסר עניין שלו ושל חברת התקליטים שלו, מחליט לקחת את הסיכון וזוכה בלהיט אירופאי, שבמיוחד בישראל גורם להצלחת זוכה האירוויזיון להחוויר. Sergey Lazarev, שמסיים במקום השלישי, מייצג ניתוק מסוים, והסיפור שלו מקבל תפנית לאחר התחרות, אך על כך בהמשך. John Lundvik השבדי הוא הגיבור הטרגי של הערב, אשר הצופים "זוכים" לראות את ליבו נשבר ברגע השיא של התחרות. נדמה ששבדיה ורוסיה לא מצליחות להבין מה אירופה רוצה. במקרה של רוסיה, הפומפוזיות המנותקת לא עובדת. אמנם השיר מסיים גבוה, אך בעיקר בזכות העובדה שמדובר ברוסיה ומדובר ב-Lazarev. לגבי שבדיה, הפורמט של המלודיפסטיבלן מעקר כל אפשרות שייצאו מתוכו שירים גדולים. הפורמט אמנם מצוין ומהנה לצפייה, אך מעקר כל רגש ולא נותן לאמנים אמיתיים לצמוח מתוכו, לא כאלה שלא נדחפים על ידי חברת תקליטים ומלחיני בית חרושת. הסינדרלה של הערב היא מקדוניה, או צפון מקדוניה בשמה החדש. Tamara Todevska מביאה את המדינה להישג הטוב בתולדותיה בתחרות, אך טורחת להרוס בתוך חודש וחצי את המעמד שלה במדינה. סן מרינו מגיעה אף היא להישג הטוב בתולדותיה, אך הצלחה זו צורמת. על שני אלה בהמשך גם כן.
בשנה שעברה ציינתי שני מוזיקאים שאני חושב שיזכו בשנים הקרובות: Borislav Milanov ו-Jonas Thander. מילאנוב לא מצליח להכניס שיר לטופ 5 ושובר את הרצף שלו מ-2016. הוא כן מצליח להיכנס לטופ 10 עם השיר האזרבייג'ני ולתת לאזרבייג'ן את המיקום הטוב ביותר שלה בחמש השנים האחרונות. עם מלטה הוא מצליח פחות, ולמרות הציפיות היחסיות גבוהות, היא ממוקמת רק במקום ה-14 בגמר. Thander לעומתו מגיע למקום האחרון עם השיר הבריטי. על אילו מלחינים מהשנה נעקוב? כנראה Laurell Barker, אשר חתומה השנה על 3 שירים (שווייץ, גרמניה ובריטניה), בשנה שעברה על שיר אחד (שווייץ) ושירי קדם רבים. המוזיקאי השני הוא Tom Hugo המקסים, אשר עם בעלו עומדים מאחורי השיר הנורבגי השנה, שזכה בהצבעת הקהל. אני מהמר ששניהם ינסו את מזלם שוב בשנה הבאה.
אי אפשר לדבר במצליחי השנה בלי לגעת בכישלונות. אחרי שניצחה לפני שנתיים וסיימה במקום האחרון לפני שנה, פורטוגל מגיעה לתל אביב עם אחד השירים היותר שונים ומיוחדים השנה. היא מסיימת במקום ה-15 המאכזב בחצי הגמר. מה שמוכיח את התיאוריה כי ההצלחה ב-2017 הייתה סטייה חד פעמית ולא סימלה שינוי במגמת הכשלונות הפורטוגלים בתחרות. לולא הצבעות המהגרים הפורטוגלים מגרמניה ובלגיה והצבעת השכנה ספרד, הייתה מגיעה אף יותר נמוך… לראשונה מאז 2016 מתגלות שגיאות בהצבעה בחצי הגמר, הנובעות מטעויות של השופטים עצמם, שלא מבינים כיצד עליהם לדרג את השירים. לאחר התחרות הסתבר כי 3 שופטים ממדינות שונות הצביעו "הפוך" בחצאי הגמר ודירגו את השירים הפייבוריטים שלהם בתחתית, ולהפך. בחצי הגמר הראשון הייתה זו Jitka Zelenková מצוות השיפוט הצ'כי, אשר ניכר שהצביעה הפוך לא רק מההצבעות של שאר חברי צוות השיפוט הצ'כי, אלא הפוך מהצבעתה שלה בגמר התחרות. הטלוויזיה הצ'כית וה-EBU לא אישרו כי טעתה בהצבעה, אך אם הדבר נכון, פולין הייתה צריכה להעפיל לגמר במקום בלרוס. בחצי הגמר השני, Lina Hedlund השבדית הצביעה הפוך גם כן: הולנד ושווייץ היו 2 המדינות האחרונות בדירוג שלה בחצי הגמר, אך שתי הראשונות שלה בגמר. היא מיקמה בחצי הגמר את אוסטריה במקום הראשון, מה שהעניק למדינה 8 נקודות משבדיה בחצי הגמר. גם במקרה זה, הטלוויזיה השבדית וה-EBU לא הגיבו על התקרית. בחצי הגמר השני, Igor Gulyaev מצוות השיפוט הרוסי הצביע הפוך גם כן ככל הנראה, כאשר הוא ממקם את דנמרק ראשונה ואת אזרבייג'ן אחרונה. בגמר הוא מצביע הפוך וגם ממקם את אלבניה במקום השני, לאחר שבחצי הגמר דירג אותה במקום אחד לפני אחרון. עם זאת, ההצבעה שלו ושל השופטת השבדית די ביטלו זה את זה באופן אירוני, ולא השפיעו על זהות 10 המעפילות לגמר מחצי הגמר. אז דנמרק עלתה בצדק מחצי הגמר, בלרוס למעשה לקחה את המקום בגמר, שהיה אמור להיות של פולין.
השערורייה האמיתית מבלרוס לא הייתה ההעפלה שלא הייתה אמורה להיות, לא היציאה ההומופובית להחריד של המלחין לכאורה של השיר, לא העובדה שהוא כנראה לא באמת היה מעורב ביצירתו, לא הסיבות ההזויות שבגינן שופטים הורידו ניקוד למשתתפים בקדם (אחד השופטים הוריד ניקוד לסטודנט זר מאפריקה כי הוא לא בלרוסי) וגם לא האודישנים הנפלאים והמביכים לקדם. חברי צוות השיפוט הבלרוסי חשפו למי הצביעו בחצי הגמר הראשון ובשל כך נפסלו מלשפוט בגמר. הטלוויזיה הבלרוסית לא העמידה צוות שיפוט חדש, כנראה בשל מיעוט זמן, וה-EBU מחליט כי ניקוד השופטים ייקבע על פי ממוצע הניקוד של המדינות אשר נמצאות באותו "הבית" של בלרוס, אשר נקבע לפני חלוקת המדינות לחצי הגמר, דהיינו רוסיה, ארמניה, אזרבייג'ן וגאורגיה. בגמר, בלרוס מעניקה ניקוד לכל המדינות המצויות בתחתית הטבלה, כולל 12 נקודות לישראל, אשר לא קיבלה ניקוד מאף צוות שיפוט אחר. איך זה קרה? יום אחרי הגמר חושף משתמש הטוויטר @euro_bruno כי לפי ניתוח שערך, גילה כי הניקוד הבלרוסי שהוצג היה שגוי. שלושה ימים לאחר מכן הודו ב-EBU כי הייתה טעות בהצגת הניקוד וכי ככל הנראה, עקב טעות אנוש, הניקוד הוצג באופן הפוך, כך שלמעשה הניקוד מבלרוס ניתן לבוטם 10 הממוצע של הצבעת השופטים מהבית שלה ולא לטופ 10:

D68rDEeWwAEptD6

איך דבר כזה קורה? האם אין אף אחד שיוכל לבדוק את ההצבעה ב-24 השעות מחזרת השופטים בשישי בערב ועד לערב האירוויזיון במוצ"ש? האם לאף אחד זה לא נראה מוזר, מה שנראה מוזר למליוני צופים בתוך כמה שניות? לאחר תיקון התוצאות, הסתבר כי הפער בין הולנד לאיטליה הצטמצם ל-26 נקודות. נורבגיה ירדה למקום השישי, שבדיה עלתה לחמישי, מקדוניה הייתה המדינה שסיימה במקום הראשון בהצבעת השופטים, ולא שבדיה. מקדוניה עולה למקום השביעי, אזרבייג'ן יורדת לשמיני. קפריסין עולה למקום ה-13, מלטה ל-14, סלובניה וצרפת יורדות ל-15 ו-16. אלבניה עולה למקום ה-17, סרביה עולה ל-18. סן מרינו עולה ל-19, אסטוניה יורדת ל-20. בלרוס עולה למקום ה-24, גרמניה יורדת ל-25.
ולאירוע עצמו. הסיסמה של השנה הוא "Dare to Dream". לדברי Jon Ola Sand, המפקח הממונה מטעם ה-EBU, "הסיסמה מייצגת ומסמלת את המהות של האירוויזיון. הסיסמה מדברת על אחדות, על ההשתתפות בתחרות והתעוזה לחלום כי אתה יכול לזכות בה, להיות להיות אמיץ ובעל ביטחון מספיק, לעמוד ולהופיע מול העולם כולו הוא דבר השווה לחלום עבורו. זה מה שעשתה נטע בשנה שעברה, כשהופיעה בליסבון. היא עלתה לבמה עם חלום – חלום להביא את תחרות האירוויזיון בחזרה לישראל. והיא הצליחה בזאת…".
סמליל התחרות השנה מורכב משלושה משולשים המתחברים לכוכב גדול, הנוטה על צידו. שניים מהמשולשים הם בגוון של זהב, כאשר המשלוש השלישי שקוף לחלוטין עם מסגרת ניאון כחולה. הרקע לסמליל הוא שמיים זרועי כוכבים. היו שטענו כי המשולש השקוף מזכיר את מפת מדינת ישראל (כולל הגדה המערבית, אך ללא רמת הגולן…). לפי ההסבר, אשר פורסם באתר הרשמי של התחרות, "המשולש, אחת הצורות העתיקות בעולם, הוא סימן בסיסי המהווה אבן פינה, אשר נמצא באמנות, במוזיקה, בקוסמולוגיה ובטבע, ומייצג חיבור ויצירתיות. החיבור בין המשולשים יוצר יישות אחידה חדשה, המבטאת את השמיים האינסופיים זרועי הכוכבים, בשעה שכוכבי העתיד מגיעים ומתאחדים בתל-אביב, עבור אירוויזיון 2019."
הסמליל שואב השראה מעיצוב בימת האירוויזיון של Florian Wieder, אשר כלל בתוכו משולשים רבים. הסמליל והסיסמה של השנה נוצרו על ידי שתי סוכניות מיתוג: Awesome Tel Aviv העומדים מאחורי הקונספט הקריאטיבי, ו-Studio Adam Feinberg (ST/AF), אשר יצרו את הסמליל. חוץ מהסמליל הראשי, נוצרו עוד שני סמלילי משנה זהים, הנבדלים בצבע הניאון של המשולש השקוף, האחד בסגול והשני באדום-צהוב:

90e200ecf36d302d93b285ec045e18c8088103bb1cac3ec43e19690e8a4a009f

הבמה עוצבה על ידי חברת Wieder Design, אשר עיצבה את הבמות לתחרויות של 2011, 2012, 2015, 2017 ו-2018. Wieder ציין כי עיצוב הבמה הוא בהשראת מגן דוד, 12 השבטים וסממנים יהודיים נוספים. על הבמה מותקנים 12 צגי לד שמסתובבים ב–360 מעלות. מספר הצגים נקבע כמחווה למספר שבטי ישראל. ארבעה חרוטים שיכולים לרדת ולעלות בזמן ההופעות מקיפים את הבמה. את התקרה מעטרים יותר מ–100 משולשים מודולריים — המהווים את סמל האירוויזיון השנה — ועליהם הוקרנו דגלי המדינות המשתתפות.

50863013_2343871459165700_267528298777542656_o

כולנו נשמנו לרווחה כשגילינו כי מסכי ה-LED חזרו אחרי הפסקה של שנה, כולל רצפת LED.
עם חשיפת השיר ההולנדי, הולנד מתמקמת במקום הראשון בהימורים ומעיפה את רוסיה למקום השני. הולנד נשארת בראש טבלאות ההימורים עד הסוף, וכאמור גם זוכה בתחרות. רוסיה ממוקמת שנייה, עד תחילת החזרות. שווייץ, איטליה ושבדיה מזנבות אחריהן ומחליפות ביניהן מקומות. בשבוע האירוויזיון קופצות צרפת ואזרבייג'ן לטופ 5 בהימורים. לפני הגמר נכנסות במקומן אוסטרליה ואיסלנד. מעניין לראות שההימורים המוקדמים היו נכונים יותר ודי קלעו לטופ 5 הסופיים. סרביה, בלרוס וסן מרינו עולות לגמר מחצי הגמר הראשון בניגוד להימורים.

חצי גמר 1:
לאחר הדה טאום, סרטון אילוסטרציה המתאר משפחה הצופה ביחד בזכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998. בבית, נטע הקטנה שואבת השראה מניצחונה של דנה ומפתחת את דמותה הבימתית והאמנותית בהשראת האחרונה. היא גדלה לצד הורים תומכים, כאשר העולם מסביב לא תמיד מקבל אותה בשל משקלה. הכיתוב "Dare to Dream" מופיע בפינה השמאלית התחתונה של המסך, חותכים לניצחונה של נטע באירוויזיון 2018 ולסגירת המעגל. אימג' של האולם בלילה, עם המגדלים של תל אביב ברקע, שקצת הוזזו כדי ליצור תמונה יותר אפקטיבית, והגלגל ענק של הלונה פארק. נכנסים לאולם. חתול מנקי נקו ענק במרכז הבמה מואר בלבן, מתוכו יוצאת נטע ושרה רמיקס של זוכה אירוויזיון 2018, "Toy". בפיזמון מצטרפות אליה רקדניות הלבושות במראה האירוויזיוני האייקוני שלה. לאחר מכן מצטרפים רקדנים בעקבים שעושים ווגינג. בחלק האחרון של השיר מצטרפות דמויות הולוגרמה של נטע על ה-Catwalk. נטע מברכת את הקהל ויוצאת מהבמה. הכרוז מכריז על ארבעת המנחים שפוסעים למרכז הבמה. ח"ח על הסטייליסטים שהלבישו אותם, הם משלימים זה את זה מבחינת המראה וכולם בולטים על הרקע המתכתי. התחרות מתחילה.
לפני כל גלויה, 3 המשולשים שיוצרים את הסמליל מסתובבים. שניים מהם מציגים מקטעים מדגל המדינה, השלישי שקוף. שם המדינה מופיע באמצע, בין שלושת המשולשים, היוצרים תחושת תלת מימד. 

אחרי כל גלויה דגל המדינה המופיעה, מופיע על התקרה אשר מעל הבמה, העשויה משולשי LED. בתחתית המסך באמצע מופיע שם המדינה בלבן, ומתחתיו שם השיר ושם המבצע, בלבן גם כן. מתחתיהם שמות כותבי השירים בכחול. לדוגמה:

בין ההופעות ואחריהן, לוסי ואסי מראיינים את המתמודדים בגרין רום. לוסי מראיינת אחרי ה-interval act את זוכת אירוויזיון ג'וניור 2018, Roksana Węgiel מפולין. אסי מצווה על המשתתפים להשתכר, במה שהזכיר לי את התוצאה העצובה של ההשתכרות ההמונית באירוויזיון 1999. כנהוג, בשלב זה מוצגים שלושה מהשירים, שהפעילו אוטומטית לגמר: של Miki מספרד, Bilal Hassani מצרפת ושל קובי מרימי מישראל המארחת. Jon Ola Sand מאשר כי יש תוצאות והמנחים בר וארז מציגים את 10 המעפילות לגמר: יוון, בלרוס, סרביה, קפריסין, אסטוניה, צ'כיה, אוסטרליה, איסלנד, סן מרינו וסלובניה.

חצי גמר 2:
מתחילים את הערב בתקציר חצי הגמר הראשון. מי יהיו 10 המדינות שחלומותיהן יתגשמו הערב? שואל הכיתוב על המסך. הכרוז מכריז על ארבעת המנחים, שפוסעים למרכז הבמה. כולם החליפו שמלות/חליפות, אך שומרים על התמה של שחור-לבן על הרקע המתכתי-עתידני. בר טועה ומציינת ששופטים מ-41 מדינות מצביעים הלילה… התחרות מתחילה. בין ההופעות ואחריהן, לוסי, בר ואסי מראיינים את המתמודדים בגרין רום. בין היתר, אסי מראיין גם את Conchita Wurst, זוכת אירוויזיון 2014, אשר עתידה להופיע ב-interval act בגמר. באחד מקטעי המעבר אסי מספר בדיחה בעלת אופי מיני משהו על A very big plane, שמחכה לנו בגמר. חסר טעם לדעתי. לפני ההכרזה על סגירת הקווים אסי מציין כי 2 נקודות בלבד הפרידו בין המעפיל מהמקום ה-10 למקום ה-11. ארז מראיין את Måns Zelmerlöw, זוכה אירוויזיון 2015, אשר יופיע בגמר. לוסי מקדמת את ה-Eurovision Choir Contest. שוב מוצגים שלושה מהשירים, שהפעילו אוטומטית לגמר: של S!sters מגרמניה, Mahmood מאיטליה ושל Michael Rice מבריטניה. קטע קצר למשיכת זמן, המתאר את רגעי קבלת 12 הנקודות והזכייה באירוויזיוני עבר, בדגש על השנים האחרונות. Jon Ola Sand מאשר כי יש תוצאות והמנחים לוסי וארז מציגים את 10 המעפילות לגמר: מקדוניה, הולנד, אלבניה, שבדיה, רוסיה, אזרבייג'ן, דנמרק, נורבגיה, שווייץ ומלטה.

גמר:
הערב נפתח בסרטון, המציג את נטע כטייסת המטוס, שמביא את 26 הפיינליסטים לתל-אביב. Jon Ola Sand במגדל הפיקוח. הם מקבלים סיוע מנהגי רכבי שטח במדבר, עובדי WeWork המפעילים רחפנים, דייגים, רוכבי אופניים בירושלים וצופיפניקים. המוזיקה היא של "הללויה", הזוכה הישראלי מ-1979. סופרים לאחור ונכנסים לאולם. הוידאוארט מראה את המטוס והבמה מדמה מסלול נחיתה. פלייבק של "אם ננעלו" עפרה חזה, בעוד מסכי הלד נפתחים וחופשים קדמת מטוס, ממנו יורדים מתמודדי הגמר. נטע עולה לבמה ומברכת את הקהל לצלילי "Toy". רקדנים בדמות דיילים מנופפים בדגלים, בעוד תקרת האולם מציגה את דגלי המדינות. הכרוז מברך את המבצעים בשפת מדינתם, בעוד הם פוסעים על מדרגות ה-catwalk בזה אחר זה. הכל לצלילי "ילדים זה שמחה" של הברירה הטבעית. דנה אינטרנשיונל עולה ומבצעת חלקים מ-"תל אביב" של עומר אדם ומ-"דיווה", זוכה האירוויזיון שלה מ-1998. מצעד הדגלים ממשיך לצלילי "תל אביב", בעוד הוידאוארט מציג לוח טיסות. המוזיקה משתנה ומנגנת את "Hermetico" של Balkan Beat Box. אילנית עולה לבצע פיזמון וחצי של "אי שם", השיר הראשון של ישראל באירוויזיון. מצעד הדגלים ממשיך עם רמיקס של "הבה נגילה". נדב גדג' עולה לבצע אף הוא פיזמון מ-"Golden Boy". נטע ודנה אינטרנשיונל מכריזות על ארבעת המנחים, שפוסעים לבמה. ארז מציין שמהותה של ישראל מגולם בסיסמה "Dare to Dream". התחרות מתחילה. בין ההופעות, המנחים מראיינים את המשתתפים, כמו את מעצב האופנה הצרפתי, Jean Paul Gaultier, הראפר Quavo, והזמרת Madonna, שהגיעו להופעת אורח במסגרת מופעי המעבר. כשמראיינים את Tamara Todevska המקדונית היא קוראת ללוסי "יפה שלנו". אחרי שמסכת מופעי הביניים מסתיימת, Jon Ola Sand מאשר כי יש תוצאות.

שלב ההצבעה:
ארז ואסי מציגים את הצבעת השופטים. פורטוגל מצביעה ראשונה ומציבה את הולנד במקום הראשון. הצבעת אזרבייג'ן שמה את מקדוניה במקום הראשון. מלטה מעניקה 12 נקודות לאיטליה ושמה אותה בראש. אחרי 5 הצבעות איטליה בראש ואחריה רוסיה, הולנד, אלבניה ואזרבייג'ן. הולנד מעניקה 12 נקודות לשבדיה, שנכנסת לטופ 10. ההצבעה האסטונית שמה את רוסיה בראש ומכניסה את שבדיה לטופ 5. ההצבעה הפולנית מחזירה את מקדוניה לטופ 5 ומתעלמת מהפייבוריטיות איטליה, רוסיה והולנד. אסי וארז עוקצים את מכריז הנקודות הפולני… אחרי 10 הצבעות, רוסיה מובילה בנקודה אחת על איטליה ואז מקדוניה, הולנד ושבדיה. בריטניה מקבלת נקודות ראשונות, וכעת עם 0 רק אסטוניה, גרמניה, ישראל וספרד. ההצבעה הספרדית מציבה את איטליה בחזרה בראש הטבלה. ההצבעה האוסטרית מחזירה את מקדוניה לטופ 5. ההצבעה הבריטית מעלה את מקדוניה למקום הראשון בשוויון עם איטליה. ההצבעה האיטלקית מתעלמת מהולנד ושמה את מקדוניה בראש לבדה. אסטוניה מקבלת 5 נקודות ראשונות. אחרי 15 הצבעות, מקדוניה מובילה עם 91, במרחק של 16 נקודות אחריה נמצאת שבדיה, איטליה, אזרבייג'ן ורוסיה. ההצבעה האירית מחזירה את הולנד לטופ 5 ומעניקה 2 נקודות ראשונות לגרמניה. ההצבעה הבלרוסית השגויה מעניקה בטעות 12 נקודות לישראל, וכמובן 6 נקודות ראשונות ושגויות לספרד. אחרי 20 הצבעות, מקדוניה מובילה, ואחריה שבדיה, איטליה, אזרבייג'ן והולנד. ההצבעה הרומנית מורידה את איטליה למקום החמישי. קפריסין מעניקה את 12 הנקודות שלה ליוון וזוכה, כרגיל, לקריאות בוז, תוך שהיא מתעלמת ממקדוניה. כך נראית הטבלה אחרי 22 הצבעות, כולל ההצבעה השגויה של בלרוס:
תמונה10

לוסי מראיינת את מובילי הטבלה, Tamara ממקדוניה ו-John משבדיה. ההצבעה ממשיכה. ההצבעה הרוסית מתעלמת משבדיה, איטליה והולנד. ההצבעה הגרמנית מחזירה את איטליה לטופ 5. אחרי 25 הצבעות, מקדוניה עדיין בראש, ואז שבדיה, אזרבייג'ן, איטליה והולנד. ההצבעה הבלגית מעלה את איטליה למקום השלישי. ההצבעה השבדית מתעלמת ממקדוניה ומעלה את הולנד למקום הרביעי. ההצבעה הקרואטית מעלה את איטליה למקום השני. מעניק הנקודות הליטאי מתרשם ממוצאה הליטאי של בר רפאלי ומעלה את הולנד למקום השלישי. מעניקת הניקוד הסרבי מודה לישראל בעברית מרשימה ומאפסת את הולנד. אחרי 30 הצבעות, מקדוניה מובילה, ואחריה איטליה, ואז שבדיה, הולנד ואזרבייג'ן. ההצבעה האיסלנדית מעלה את שבדיה למקום השני. ההצבעה הגאורגית מעלה את הולנד למקום השלישי בשוויון עם איטליה. יוון מעניקה כרגיל 12 נקודות לקפריסין, ומתעלמת משבדיה ומהולנד. הקהל לא מתעלם וצועק בוז. אחרי 35 הצבעות, מקדוניה מובילה. 15 נקודות מאחוריה שבדיה, ואז הולנד, איטליה ואזרבייג'ן. John השבדי מתרגש מ-12 הנקודות מדנמרק, בעוד מאחוריו מקפץ אוהד שרגאי עם דגל ישראל. אחרי 40 הצבעות, אין שינוי בטופ 5. ההצבעה הישראלית האחרונה מעלה את שבדיה למקום הראשון, למרות שעקב הטעות בניקוד הבלרוסי, התברר כי מקדוניה זכתה בהצבעת השופטים. לצערנו נמנע מהמדינה רגע התהילה שלה. להלן טבלת הניקוד אחרי הצבעת כל השופטים. לאחר תיקון הניקוד יתברר כי ישראל סיימה עם 0 נקודות מהשופטים וספרד עם נקודה בודדה:
תמונה11

יון אולה סאנד מאשר כי יש תוצאות מהקהל. בר מחליפה את אסי, והיא וארז מכריזים על ניקוד הקהל המשוקלל מהמקום ה-26 של השופטים ועד המקום הראשון. בר רפאלי מציינת את 0 הנקודות שקיבלה גרמניה, בצירוף "Sorry", מה שבעיני אירופאים רבים היה קר וישיר מידי. אלו כנראה הניואנסים הקטנים שאנחנו הישראלים לא מסוגלים להבין. המסך מתפצל להראות את האמנים שמוקמו בטופ 10 של הקהל או של השופטים. נורבגיה שהגיעה למקום ה-15 בשופטים מסיימת ראשונה בקהל ועולה זמנית למקום הראשון. האיסלנדים חושפים את דגלי פלסטין כאשר המצלמה מתמקדת עליהם. הם עולים זמנית למקום הרביעי:
תמונה12

רוסיה מקבלת כמות נכבדת של נקודות ועולה זמנית למקום הראשון. צ'כיה, אשר הגיעה גבוה בשופטים, מקבלת רק 7 נקודות מהקהל. Chingiz האזרבייג'ני מאוכזב שקיבל רק 100 נקודות מקהל. איטליה מקבלת 253 נקודות מהקהל ועולה למקום הראשון. המסך מתפצל ומראה את הארבעה שמתמודדים כעת על הניצחון: שבדיה, מקדוניה, הולנד ואיטליה. הולנד מקבלת 261 נקודות ועולה למקום הראשון. מקדוניה מקבלת מעט מידי נקודות, וכעת התחרות היא בין הולנד לשבדיה. המסך מתפצל לשניים ומציג את John השבדי ו-Duncan ההולנדי. שבדיה מקבלת רק 93 נקודות ו-John נראה כמי שכל חלומותיו נופצו ברגע.
תמונה13

הולנד זוכה בתחרות לאחר 44 שנים. איטליה במקום השני, רוסיה בשלישי, שווייץ רביעית. עקב הטעות בניקוד, נורבגיה ממוקמת חמישית, אך לאחר התיקון נגלה כי שבדיה היא זו שחותמת את הטופ 5.

card.png
התוצאות כפי שהוצגו בערב התחרות, לפני התיקון.
60971407_1350458775110285_5285013397245526016_n
תוצאות סופיות, אירוויזיון 2019.

הענקת הפרס ו-reprise:
דאנקן פוסע מה-Green Room, שנמצא בכלל באולם אחר. נטע מעניקה ל-Duncan את הגביע, שמצהיר ש"מוזיקה לפני הכל", מה שזה לא אומר. את השיר הזוכה הוא מבצע בעמידה ללא הקלידים.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01. slovenia סלובניה – טריפ-הופ/דאון טמפו אמביינטי וקסום. סגנון שלא שומעים באירוויזיון תכופות.  אינדי-פופ המשלב בין האקוסטי לאלקטרוני. הפקה עדינה ואמביינטית. הקול של זאלה נמוך ומכשף. הסלובנית נשמעת נפלא.  שיר אורגני, שלא נכתב במיוחד בשביל האירוויזיון. שלוש שנים אחרי שג'אמלה זכתה, שוב תת ז'אנר של מוזיקת הפופ האירופאית עושה דרכו למרכז הבמה. זה רפטטיבי, חסר מאמץ, קסום, אמיתי, אדיש. המילים נואשות, עייפות, אך מלאות תקווה ואהבה. הופעה מקסימה ומנימליסטית. המצלמה מסתובבת סביב Zala Kralj ו-Gašper Šantl. הוידאוארט של החלל מוקרן גם על הרצפה וזה נותן אווירה פסיכדלית להופעה כולה. יש בשיר ובהופעה משהו מהפנט כמעט, וההופעה הווקלית, למרות שלא מדובר בשיר קשה לביצוע, נשמעה לי כמו בגרסת הסטודיו. מרגש ונוגע.

02. austria אוסטריה – בלדת פופ אלקטרונית מינימליסטית. השיר מתחיל בקול הסופרן של PÆNDA ובעיבוד שכמעט ולא נשמע. בגשר היא יורדת אוקטבה, רק כדי לעלות שוב בפימזון, וזאת על רקע הפקה אלקטרונית-אמביינטית עדינה מאד, עם עיטורים בלבד. ב-C Part הדרמה עולה בזכות העיבוד שמעלה הילוך, רק כדי להיעלם שוב בפיזמון ולתת את הבמה ל-PÆNDA. זה מקסים, זה נכון מאד מוזיקלית, אינטימי ומלא רגש. ההופעה עשתה לי עור ברווז. היא מתחילה בישיבה ולאחר מכן נעמדת, מסביבה עמודי LED, הנדלקים אחד אחד ונותנים לבמה מראה אינסופי, ללא התחלה וסוף. הוידאוארט מהמם עם אפקטים בצבע כסף. היא משתנקת בקולה הגבוה, בעוד המלווים משלימים אותה בקולות חזקים.

03. georgia גאורגיה  – בלדת רוק דרמטית, אינטנסיבית והמנונית מאד, הכוללת מארש צבאי. הדרמה הולכת ונבנית על ידי העיבוד האלקטרוני הקודר לצד הגיטרות החשמליות והתופים. המשך ישיר של המגמה המקומית לשלוח שירים בעלי אופי לאומי-פוליטי. שיר קינה, המזכיר בסגנונו את "1944" של Jamala, למרות שהוא הרבה פחות נגיש. בדומה לשיר "We Don't Wanna Put In"' הנון אנטרי הגאורגי המחאתי נגד ולדימיר פוטין מ-2009, ו-"Keep The Faith" המנחם מ-2017, השיר נושא מסר של מחאה פוליטית. בניגוד לשני השירים הנ"ל, השיר הנוכחי הוא כבר הרבה יותר כועס, התפרצות של זעם, המכילה בתוכה בושה וגאווה לאומית, חוסר אונים, כמו גם אמונה ודבקות במטרה. Oto Nemsadze שר על גדרות תיל ועל אומה, שלא נותר לה נשק מלבד יכולתה לשיר, ולשמר את ההיסטוריה והמורשת התרבותית שלה. הוא עומד בקצה האחורי של הבמה, לבוש אאוטפיט שחור, כמיטב המסורת הגאורגית… הופעה מאד לירית ודרמטית. בוידאוארט הרים מושלגים והוא עצמו פוסע על גשר, החוצה נהר, כמובן שהכל מוקרן בוידאוארט על הרצפה. בחלק השני של השיר ההרים שבוידאו עולים באש. בפיזמון האחרון להקת הליווי צועדת קדימה ו-Oto מסתובב אליהם ושר להם. השיר מעביר את כל התחושות הקשות שהמילים בגאורגית מעוררות. הופעה מדהימה של פרפורמר מושלם. בסוף יש לחיצת יד בגדול בוידאוארט שמסמלת את החיבור שהגאורגים מבקשים בינם לבין הבדלנים האבחזים. Oto והמלווים שלו ווקליסטים מושלמים. 3 דקות מאד אינטנסיביות.

04.  italy איטליה – פופ משולב עם RnB, היפ הופ והפקת אלקטרופופ מתקדמת. השיר קליט, תופס את אזניי המאזין ומעורר עניין מיידית. מודרני, מצוין, אקלקטי, אך גם נגיש מאד ולהיטי במידה. אחד השירים המודרנים ביותר מבין שירי התחרות. יש בשיר השפעות של הזמר הבלגי Stromae. השיר הוא כתב אישום נגד אביו של הזמר. מתכתב במובן כזה או אחר עם "Toy", אשר בדומה לו מביא מצד אחד צלילים קצביים עדכניים, וכמוהו הוא גם שיר עם הרבה נשמה ומסר, מביא את האינדבידואליות והיצירה שנולדת מתוך כאב. הוא מושלם בעיני כפרפורמר, כוכב אמיתי, דמות עגולה, מעניינת, בעלת נוכחות, שמביאה סיפור על הבמה ומחוצה לו. ההופעה אורבנית ומתאימה לשיר, הרקדנים לא מכניים. ההופעה מגניבה מידי, זה מתאים לטקס פרסי מוזיקה. זו לא הופעה אירוויזיונית במובן הקלישאתי של המילה. משפטים מהשיר בתרגום לאנגלית מופיעים על המסך.

05. netherlands הולנד – בלדת Blue Eyed Soul, אשר מתחילה שקט עם עיבוד עדין ורק בפיזמון מקבלת עיבוד אגרסיבי גוספלי. זה נשמע לפרקים כמו שיר נושא מודרני לסרט של ג'יימס בונד. לקראת סוף השיר הוא עולה לקרשנדו וקולו של Laurence נחנק מאמוציות. תצוגה אפקטיבית של מוזיקת פופ אמוציונלית, אשר לה חיים וזכות קיום מחוץ לבועת האירוויזיון. השיר סנטימנטלי מידי לרדיו, אבל מאופק במונחים אירוויזיונים. שלוש הדקות הן מלאכת מחשבת של כיצד יוצרים אפקטיביות מוזיקלית. השיר מדבר על אהבה נכזבת. הדובר מדמה עצמו לילד במשחקיית וידאו, שעיניו פעורות אל מול האורות והשפע, הוא בזבז את כל מה שליבו יכל להעניק, התמכר לאהבה בלתי אפשרית, משחק שסופו הפסד. מטאפורת הגיימינג ממשיכה: הוא ממשיך להכניס מטבעות למכונת המשחקים, למרות שהוא יודע שהבית תמיד מנצח, השחקן תמיד מפסיד. הוא ידע מראש מה הולך לקרות, ועדיין, כמו מכור להימורים, או כמו ילד המכור למשחקי מחשב, הוא נצמד למושא אהבתו עד שליבו נשבר והוא נאלץ להודות בתבוסתו. דאנקן יושב ליד אורגן קטן ומנגן. וידאוארט של סערה באותם צבעים, במה חשוכה. שני פרוג'קטורים מאירים אותו משני צדדיו ב-C PART, ובפיזמון האחרון המצלמה מתמקדת בקהל. השוט האחרון הוא זום אאוט איטי מדאנקן, מה שגורם לבמה להיראות עצומה ולו להיראות כמו small town boy in a big arcade. זה קטן ומרגש, אבל צנוע מאד. בדומה לזוכים רבים, גם ההופעה ההולנדית יוצרת שוט אייקוני ואפקטיבי.

06. malta מלטה –  פופ RnB עם אפרו-פיוז'ן. הפקה מדויקת, קצת מלפני שלוש שנים, ועדיין. מריאצ'י מקסקיני, צלילים קאריביים, דרופ אלקטרוני עם בס כבד. הבמה צבעונית, הופעה מאד מלודיפסטיבלנית. ל-Michela קונסטרוקציה של חצי ריבוע שעליו מקרינים לוקיישנים שונים. כשאין לוקיישנים הקירות של חצי הריבוע מחליפות צבעים כמו זיקית… שיר והופעה כיפיים מאד. נראה ש-Michela עברה סדנת העצמה ו"שרשרת חיול" כדי להוציא ממנה את המרב (מי אמר נדב גדג'). ווקלית היא טובה, זה אזור הנוחות שלה, ורואים את זה, לעומת הקטעים שהיא צריכה לרקוד או סתם לשחק מול המצלמה. לטעמי זהו השיר המלטי הטוב ביותר אי פעם, והיה צריך לסיים גבוה יותר. Michela הצעירה שרה על דור חזק, המסגל עצמו לעולם המשתנה במהירות מחרידה.

07. portugal פורטוגל – הטרגדיה הגדולה של האירוויזיון הזה. מי שהתחיל את העונה כפייבוריט, אך סיים בתחתית חצי הגמר. נאמבר אקלקטי ומיוחד, המשלב מוזיקת פולקלור פורטוגלית, צלילי אלקטרו וטכנו, צלילים אפריקאיים שורשיים, צלילים ערביים, לטינים, והכל על רקע קולו המסלסל של קונאן. פאדו מודרני, משולב עם מינימל טכנו וצלילי מוזיקת עולם. יש דמיון בין השיר לבין סגנונו של Childish Gambino מבחינת ההפקה והצלילים האתניים בשיר. Conan Osiris עולה לבמה עם קימונו ירוק בוהק ומסכה שחורה. בוידאוארט מוטיבים אדומים של שושנה גדולה ואש. השילוב של האדום והירוק זורק לדגל פורטוגל. ההופעה הווקלית טובה ומדויקת, לקונאן יש קול מיוחד ושומעים זאת, אבל הכריזמה שעברה בקדם לא מתורגמת טוב על בימת האירוויזיון. הקהל לא הצליח להתחבר אליו, והשופטים עוד פחות. בדיעבד גם לי זה התחיל להיראות יומרני ומלא בחשיבות עצמית ככל שהזמן חלף, וירד מהמקום הראשון שלי. זה עדיין שיר מצוין ומיוחד, אך בעל אימפקט מוגבל ותלוי הקשר ככל הנראה.

08.spain ספרד – שיר אפטמפו לטיני אמיתי, בלי התחכמויות מיותרות. מיקי הוא פרפורמר מעולה, מלא ביטחון וכובש קהל… השיר הוא רומבה שמחה, כיפית ומרימה. רק ספרד יכולה להביא שיר כזה. הופעה צבעונית מאד. Miki נראה יפהפה. עולה בכחול כהה צמוד, עם ארבעה רקדנים בבגדים צבעוניים. יש קונסטרוקציה דמוית בית על הבמה, של שתי קומות ו-6 חדרים. הוא והרקדנים מסתובבים בתוכה. יש בובה גדולה דמוית רובוט, שמנסה להפיל את הבית. זה קצת הופעת תכנית ילדים. הוידאוארט מציג צבעים בוהקים ושמחים, צורות שונות בצבעים שונים. ההעמדה קרקסית ומעט מעושה. הייתי שמח שזה יהיה בסגנון מסיבת רחוב.

09.hungary הונגריה – בלדת פופ שמתחילה כאקוסטית וממשיכה עם מעט קישוטים אלקטרוניים בהשפעה אתנית-צוענית. את השיר כתב Joci Pápai על אביו, ומכאן גם שם השיר. המוזיקה נהדרת, האווירה נוסטלגית, מלאת אהבה וערגה, גם אם נעדרת דרמה. הפיזמון פריך ועגול, אמוציונלי ועצוב. מדובר באחד הזמרים הטובים מבחינה טכנית, אך לא רק. בלייב הוא מעביר את השיר אמוציונלית ולבדו. הוא לבוש אאוטפיט שחור פשוט ואלגנטי עם שרשרת זהב, ומתהלך על הבמה יחף. Pápai ממלא את הבמה בכריזמה שלו ונראה שיקי מאד. בוידאוארט עץ זהב, ששורשיו מופיעים על רצפת הבמה והעץ עצמו ברקע. השילוב של הזהב והשחור נראה נפלא. במהלך השיר מופיעים תמונות ראשים של אבות. זה נראה מוזר למי שלא מבין את מילות השיר וקצת פוגם באסתטיקה הכללית.

10. armenia ארמניה – פופ-RnB עם Soul והפקה אלקטרונית מושחזת. פופ מצוין בסטודיו, שהולך לאיבוד על הבמה. השיר נפתח בהפקת Soul עם צלילי מחיאות כפיים, צלילים אלקטרוניים ומהר מאד נכנס כלי מיתר שנותן לשיר את הטאץ' הארמני. הבאס כבד, מדגיש את המקצב של השיר. המלודיה קליטה, הביט אגרסיבי. השיר לא מורכב מידי מלודית וקליט. Srbuk לבדה על הבמה. היא לא נוכחת ולא מתחילה את השיר בעוצמה כמו בסטודיו. האלמנט של הזכוכית המתנפצת ב-C Part מופיע כגרפיקה על המסך לצופים. קולה של Srbuk רועד בתו הגבוה. לקראת סוף השיר, המצלמה פונה לאולם ומראה אותו ריק, מה שגרם לאנשים לחשוב שמדובר בחזרה ולא בהופעה חיה. לבסוף הסתבר כי זו הייתה בקשה של המשלחת הארמנית כדי להעצים את הדרמה. זה לא עבד בכלל. מישהו במשלחת צריך לאבד את העבודה שלו.

11. iceland איסלנד – הילדים הרעים של אירוויזיון 2019, אשר הצליחו גם להביך את המדינה המארחת… "השנאה תנצח" הוא רוק תעשייתי בהפקת טראנס המושר בצרחות גרוניות, רק כדי לחתוך בפיזמון לפופ-אמביינט מלודי ומתקתק. הדור החדש מכריז בפיזמון שאין תקווה. זה דיג'יטל הארדקור, EBM, Crust punk וטכנו תעשייתי. זה נכון לפחות לגבי הבתים, המושרים בצרחות מחרישות אזניים. זה רוקיסטי ואלקטרוני, מחאתי מעצם היותו לא מלודי וקונטרה לסגנונות המוזיקה שאנו נוהגים לשמוע באירוויזיון. שיר עצבני, שמקבל הופעה בהתאם, מאד BDSMאית. עבודת המצלמה עצבנית מוסיפה לתחושה האינטנסיבית.
12. poland פולין – פולקלור פולני מודרני, במקצב מידטמפו עם הפקת רוק. ארבעת חברות Tuia לבושות אדום, עם סוג של הינומה וכתרים מוזהבים. הן עומדות על פלטפורמה עגולה קטנה, שמסובבת אותן. חותכים לקהל מספר פעמים השיר. אם זה אמור להראות כמה הקהל נהנה, זה לא עובד ולא תורם למכירה של השיר. מחבב את הסגנון, אבל מודה שהשיר לא להיטי מספיק וההופעה הסטטית מאד לא תורמת לו מאומה. הן נשמעות טוב ולטעמי השיר הוא אחד היותר אותנטיים השנה. תצוגה של תרבות מקומית ורב תרבותיות פן אירופאית. רק מדינה שלא רוצה לזכות שולחת שיר כזה, וזה נאמר כמחמאה.
13.albania אלבניה – השיר מתחיל בצלילי תופים רועמים ואחריהם נכנס קולה הצלול והמכשף של Jonida. על רקע צליל גס מאד, נכנס לופ אלקטרוני וקולה של הזמרת עולת בצעקה רמה. היא שרה על חזרה לאדמה, ואכן בשירה שלה יש משהו מאד אתני ושבטי, העומד בניגוד ללופ האלקטרוני ברקע, שלפעמים נשמע מתריס. זו בלדה אתנית-ניו אייג'ית מופקת כהלכה. פירוש כותרת השיר הוא "חזור לאדמה", והוא קריאה למהגרים מאלבניה לשוב אליה. הופעה ווקלית מצוינת. על רצפת ה-LED יש וידאו של קן, שאנשים מתאספים בו, כדי לדמות את קריאתה של יונידה לאחיה האלבנים לחזור למולדת.
14. fyr_macedonia מקדוניה – פאוור-בלאד, המתחילה בנגינת פסנתר, ובהמשך מקבלת עיבוד תזמורתי. תמרה שרה בקול אמוציונלי ומנסה לתעל רגש באמצעות משחק בקולה העולה ויורד. בחלק האחרון של השיר נכנסים זמרי הליווי, שמנסים לתת בוסט לשיר. ההפקה שומרת על פשטות, ולא נופלת למקומות זולים מידי של דרמה וקיטש. השיר מצליח להתלבש על האוזן ולהיות זכיר מספיק. התמה של השיר היא פמינסטית גאה, אך גם כואבת מאד, כזו שמושרת מתוך ניסיון חיים ומלאת צלקות. Tamara Todevska בשמלת טורקיז סטייל "Frozen". הופעה ווקלית מעולה, היא לא זזה כל ההופעה. מאחוריה וידאוארט של אמהות ובנות בשחור לבן, במה מוחשכת ומספר מראות מאחוריה. בסוף ההופעה יש תמונה שלה ושל ביתה הקטנה על הוידאוארט. הול שלה יכול להמיס קרחונים והנוכחות שלה חזקה מאד.
15. 
romania רומניה – השיר התחיל כאחד החביבים עליי, אך כמעט ולא הכרתי אותו עם תחילת החזרות. בלדת פופ-בלוז חצי Lana Del Rey. הפקה צנועה ושיר חביב מאד בסטודיו. מתחיל באקורד גיטרה שמזכיר שירי רוק כאלה ואחרים, לדוגמה "Under The Bridge" או "Californication" של Red Hot Chilli Peppers. זה קודר, עם השפעות בלוזיות, מבוסס כלי הקשה ופריטות גיטרה. Ester Peony שרה בקול חושני, על סף המתחנן. היא קצת נוקשה בפנים וההופעה עמוסה מידי.
16. latvia לטביה – בלדת בלו-גראס, אמריקנה, קאנטרי-רוק-רך מאד ופולקי. השיר אקוסטי לחלוטין, ונסמך נטו על האווירה והמוד של ההופעה. נשמע די רגיל בז'אנר שלו, אבל לא לגמרי נשכח וגנרי, נשען על צליל הגיטרה האקוסטית וקולה העדין של הסולנית. זה רחוק מלהיות מתוחכם וקצת נשמע כמו מוזיקת רקע, המוזיקה חנפנית נורא, המלודיה פשוטה ורפטטיבית בפיזמון, ובעלת מעט יותר נפח בבתים, שם הזמרת ממלאת את המנגינה בקולה הדק. ההופעה נראית כאילו יצאה מ-American Country Music Awards, נאשוויל פינת אוסטין. זה נאמר כמחמאה, כי זה משדר אותנטיות. הופעה נקייה מאד, מדגישה את הוייב הדרום ארה"בי של השיר. הסולנית נשמעת מאד מדויקת, זה אמנם שיר פשוט, אבל יש משהו מרגיע בקולה והיא נשמעת כמו בסטודיו. זה עדיין משעמם וחד גוני מאד לטעמי. בסוף השיר עולה שמש בוידאוארט, שמתחבר לנרטיב של השיר, על אישה הממתינה כל הלילה לאהובה עד הזריחה.
17. belgium1 בלגיה – בלגיה לא מצליחה זו השנה השנייה ברציפות להעמיד הופעה אפקטיבית. Eliot מזייף את נשמתו בפיזמון, נשמע חלש וחסר נוכחות קולית או בימתית. השיר הוא בלדת אלקטרופופ. ההפקה היא סינת'פופ ו-Synthwave, אייטיזית מאד, כאשר העיבוד של השיר נשמע בחלקו כמו מוזיקת הנושא של סדרת הנוסטלגיה לאייטיז, "Stranger Things". הבתים משרים אווירה מסתורית ואינטנסיבית, במיוחד עם העיבוד הדרמטי, אך הפיזמון יורד באנרגיה, מעט רפטטיבי ולא מורכב מלודית. הוא חמוד, אבל שם זה נגמר.
18.norway נורבגיה – המנון פופ-האוס, אשר בבתים מצליח להישמע כמו Clean Bandit או The Chainsmokers, אבל בפיזמון חותך להמנוני הפופ-דאנס של הניינטיז. "שיר אירוויזיוני" למהדרין. לשיר מאפיינים אתניים-סאמיים, אך הוא מאד פופי, עם הפקת דאנס אלקטרונית ניינטיזית מאד. המלודיה לא בלתי דומה ל-"Monsters", שירה של Saara Aalto מאירוויזיון 2018, והייתה גם השוואה מסויימת ל-ABBA. הופעה מאד מחממת לב. השלישייה מחוייכת ומעבירה הרבה חביבות וכריזמה. הכימיה בין חברי KEiiNO נהדרת וכשפרד עושה יוייקינג יש סמלים שבטיים בוידאוארט ועל רצפת ה-LED. המוטיב החוזר בהופעה הוא שילוב של חום וקור.
19. switzerland שווייץ – דאנס-פופ עם השפעות של מוזיקה שחורה ומוזיקה לטינית, עם דגש על רגאטון. הבתים והגשר הם יותר RnB, כאשר הפיזמון הוא יותר על הצד הרגאטוני. הדרופ אחרי הפיזמון הוא כבר טורקי/ערבי/מזרח תיכוני. השיר שואב השראה מ-"Fuego" ומ-"Despacito", להיט הפופ הלטיני והרגאטון מ-2017. מכיל את כל האלמנטים של להיט עכשווי לצד סימפליפיקציה אירוויזיונית, אשר עוזרת לו להיקלט מהרגע הראשון ולהיות זכיר מספיק. Luca Hänni נראה מצוין, נשמע נהדר, והאנרגיות גבוהות. הוא לובש חולצה שחורה ללא שרוולים, עמו 4 רקדנים באדום. הוידאוארט גם אדום ומשדר אפקטים ויזואלים שונים. יש משחקי מצלמה, שנדמית לרגע כמצלמה במסך רחב, ברגעים אחרים מקטינה ואז שוב מגדילה את גודל המסך. יש אפקטים ויזואלים נוספים, שעובדים טוב עם העיבוד. בגדול, אי אפשר להוריד מזה את העיניים. זה נראה כמו קליפ, אלגנטי ונקי. מזכיר במובן הזה את ההופעה של Benjamin Ingrosso. מהשנה שעברה. הרקדנים מושלמים, הוידאוארט האדום תזזיתי ותורם לתנועה שלהם.
20. greece יוון – אינדי-פופ/דרים-פופ, המזכיר מאד את סגנונן של Lana Del Rey ו-Florance + The Machine, בייחוד את "Shake It Out" של האחרונים. הוא להיט אצטדיונים עם השפעות של מוזיקת גוספל ופיזמון המנוני וזכיר. Katerine Duska לובשת שמלה לבנה, שמזכירה את הסגנון של ליידי גאגא. המון קורה על הבמה, לפעמים זה יותר מידי. מבחינת טעם טוב זה קצת גבולי, אבל כן אפקטיבי. השיר מתעורר לחיים בהופעה, שמצליחה להלך על החבל הדק שבין קיטש לתיאטרליות, בלי לעבור אותו. עבודת מצלמה טובה, שחולפת בין זמרות הליווי, קטרין והקהל. זה עוזר להופעה לזרום, ומראה הבנה של השיר. קתרין מצוינת ווקלית, גם אם נשמעת כאילו היא עושה את הקול שלה, במקום לשיר באופן טבעי. קולה נע בין גרוניות עמוקה לפלצטים מרשימים, אך עושה רשם של קול טכני מאד. השיר עצמו לא המקורי ביותר ששמעתם.
21. cyprus קפריסין – זוכה לפתוח את חצי הגמר הראשון. דאנס פופ רקיד, שמח ומרים, אירוויזיוני מאד. השיר מנסה לשחזר את הצלחת השנה שעברה בהעתקת הנוסחה במדויק: מילה אחת שחוזרת על עצמה, פופ ג'ניפר לופזי עם השפעות לטיניות, הפקה אלקטרונית, מלודיה קליטה ונדבקת ודרופ אגריסיבי ואפקטיבי. מאחורי שני השירים אותם כותבים. Tamta מופיעה בשיער סתור ומראה כללי קצת מסמורטט. היא לובשת ז'קט עור ומגפי עור. הז'קט יורד במהלך ההופעה לחשוף בגד גוף כסוף וחושפני. עמה 4 רקדנים לבושים בשחור עם מגבעות שחורות תאומות. היא מתנשפת וההופעה הווקלית לא עוברת. הביט החזק של השיר והעובדה שמדובר עדיין בלהיט פופ אפקטיבי למדי עושים את העבודה וממקמים אותה בסופו של דבר בצד השמאלי של הטבלה. אה, זה והעובדה שהיא מקבלת 48 נקודות ברורות מראש מיוון ומגאורגיה.
22. france צרפת – פאוור בלאד עם מילים מעצימות. הפיזמון חלש בצורה יוצאת דופן, וחסר כל פוטנציאל להיטי. הפתיח מזכיר את "Alive" של Sia. בהופעה Bilal Hassani עומד בצד, כאשר פנים שונים, מילים וצורות מוקרנות עליהם. הוא פוסע למרכז הבמה, לבוש בחולצת בטן לבנה ומכנסיים תואמות. ממתינה לו על הבמה רקדנית כבדת משקל, שנותנת בפירואטים. הם רוקדים. לאחר מכן הוא רוקד עם רקדנית שנייה, חירשת, ואז שלושתם ביחד. שתי הרקדניות מעבירות מסר של inclusion ובעצם סוגרות את הקצוות שדמותו של בילאל עשויה להשאיר פתוחים. הוידאוארט בסגנון פילם נואר מדהים בעיני. ברמה האתסטית זה יפה, וגם להופעה יש אמירה.
23. 
belarus בלרוס – הפתיח מזכיר את "No Scrubs" של TLC. אלקטרופופ קצבי עם השפעות של מוזיקה שחורה. הפיזמון רפטטיבי ורזה מבחינת מלודיה. יש בשיר גם מעט צליליים מזרחיים-אתנים המעטרים אותו, אבל את הנפח הגדול לוקחת ההפקה האלקטרופופית. הקול של זנה מזכיר מעט את של Zara Larson, אך המלודיה והמקצב נשמעים כמו משהו מ-1999. סוג של באבלגם-פופ עם הפקה יחסית רעננה, גם אם לא חדשנית במיוחד. זה מרים ושמח, קצת נופל בפיזמון. המון קורה על הבמה; היא נותנת הופעה ווקלית טובה, גם אם יש קטעים שהיא צווחת, אבל זה לא עובד ויזואלית. השיר הוא לא אורבני מגניב, והם מנסים להפוך אותו לכזה. מדובר בגילטי פלז'ר, והם היו צריכים לדבוק בכך.
24. azerbaijan אזרבייג'ן – דאנס-פופ-האוס בעל צלילי אמביינט, הנפתח בצלילים אוריינטליים, או יותר נכון קישוטים, הנעלמים ככל שוייב המסיבה מתעצם. Chingiz מנסה להישמע כמו Sam Smith. הוא לובש אאוטפיט שחור-אפור קצר שרוול. הוא עומד כשמאחוריו פרופ משולש המואר בניאון כחול. שני ידי רובוט סורקים את גופו, כאשר וידאו ארט של לב פועם מוקרן על חזהו. הוא פוסע קדימה בפיזמון. הוידאוארט מציג אף הוא לב פועם ופנים של אישה. בחלק האחרון של השיר, הדמות שלו בהולוגרמה עולה מעלה. ההופעה אסתטית והוידאוארט יפה, אבל השיר מה איתו? הוא לא מחזיק את הבמה מבחינת נוכחות.
25. 
au אוסטרליה – אחת ההופעות המדוברות של השנה, שהקפיצו את המדינה קרוב אל ראש טבלאות ההימורים. Kate Miller-Heidke לובשת שמלה כסופה מלכותית ועוטה כתר. היא והרקדניות מוחזקות באוויר על ידי מוטות מוסתרים. הוידאוארט מאחוריהן מראה את החלל החיצון ומתחתן את כדור הארץ, מה שנותן תחושה שהן מרחפות בחלל ותחושה תלת מימדית. כדור הארץ מתרחק לקראת סוף השיר מאחוריהן, וזה נראה כאילו הן נעות קדימה. זה נע על הגבול של הופעה מיוחדת ומקורית לקיטשית ואירוויזיונית. השיר הוא אלקטרו-פופ קצבי, שמגביר קצב לקראת הפיזמון, שמפתיע בקולות סופרן ובהפקת Art-Rock. קייט מזכירה את קייט בוש. השיר לא שגרתי, מקורי ומעניין, לא מדהים, טיפה messy, אך ניכר כי נעשה במלאכה רגישה. את השיר כתבה בעקבות הדיכאון שחוותה לאחר לידת בנה הבכור. הקהל הישראלי מריע בהתלהבות, בהמשך יתברר כי הטלווטינג הישראלי העניק לשיר 12 נקודות בחצי הגמר.
26. serbia סרביה – כלל הנראה ההופעה הווקלית המרשימה של השנה. בלדת פופ דרמטית ומשתפכת, אך לא מעניינת ולא זכירה מספיק. זה מלא אלמנטים קיטשיים והפקה לפי הספר, כולל משפט באנגלית, זעקות שבר וגיטרה חשמלית. זה רדיו פרנדלי מאד, אך די מיושן. Nevena Božović היא ווקליסטית ופרפורמרית מוכשרת, אך השיר זועק מיינסטרים פופ בלקני גנרי. הקהל העדיף שני שירים אחרים לפחות בקדם, אבל השופטים השמרנים לא היו מוכנים לשלוח ראפ או בלדה בלקנית, והלכו על אמצע הדרך. ההופעה מרהיבה ויזואלית. יש swirl בזהב וכחול מאחוריה ועל רצפת ה-LED, אמור היה להיות אפקט של מציאות רבודה שמקיפה אותה, אבל זה לא עובד. הבמה מתמלאת באורות ובעשן, והעבודת המצלמות המחמיאה תורמת לדרמה הסרבית, שלוקחת אותנו מעט לאירוויזיונים של העשור הקודם, אך לטעמי עם שיר בינוני.
27. lithuania ליטא – מידטמפו פופ-רוק המנוני. Jurius משחק עם קולו ועולה לפלצטים רק כדי לשיר את הפיזמון בקולו הגברי. זה מאד להיט אצטדיונים מערבי, אשר משתמש במוטיבים שבטיים, ספק אפריקאים כדי לתאר את החייתי, אשר מואדר בשיר בכל הזדמנות. הפיזמון החנפני מאד קליט, והדובדבן שעל הקצפת הוא כאמור Jurij, שיודע לשחק מול המצלמה ולגרום לצופה להרגיש שהוא שר רק עבורו/ה. זה קצת פיזמונים מתחילת הניינטיז. הוידאוארט הזכיר לי מעט את שבדיה 2016, אבל זה באמת לא עושה כלום. עבודת המצלמות תורמת לדנימיקה של ההופעה. הוא נשמע טוב ונראה טוב, אבל השיר לא מעניין וההופעה לא מצילה אותו.
28. 
denmark דנמרק – מידטמפו סינגר-סונגרייטרי, על אף ש-Leonora עצמה לא הייתה מעורבת בכתיבתו. פופ-פולק, המשלב משפטים בשפות שונות, כולל חלק נכבד בצרפתית. מחויך, אביבי וקליל, על רקע קולה מתקתק של הזמרת, אך גם מאד חנפני. הופעה לירית, צרפתית משהו. היא עצמה בעלת כריזמה מוגבלת למדי, אבל השיר מתאים לאנרגיה שלה. שיר יעל-נעים-אי מאד, מלודי, בעל מנגינה פשוטה ולא יומרנית. בסוף הפיזמון היא עולה בסולם ונותנת לשיר מעט עניין וגיוון מוזיקלי. השיר כולו אקוסטי, נשען על כלי מיתר וכמה כינורות בוכים. העיבוד מדמה שיר ברחוב אירופאי, כמעט פריזאי, ובכך הזכיר לי את "New Soul" של יעל נעים. Leonora מטפסת על כיסא גדול ויושבת במרכזו כשמשני צידיה שתי זמרות ליווי. ביחד הן מתנועעות מצד לצד. בפיזמון האחרון מצטרפים אליהם שני גברים להתנועעות. וידאוארט שמזכיר תכניות לפעוטות, עם קרני שמש גדולות, שדה באביב, עניים לבנים על רקע שמיים כחולים.
29. ireland אירלנד – השיר בנוי כפופ סינגר-סונגרייטרי בעל הפקה פשוטה, הכוללת כלים אקוסטיים ומעט כאלו חשמליים. המקצב של השיר פשוט ביותר, והשיר לא כולל שום דרמה מוזיקלית, התפתחות מרשימה או תצוגה ווקלית מעניינת. יש משהו בשיר מאד layed back ורגוע, אך גם משהו מאד לא קומפטטיבי. השיר פשוט מידי, גנרי, להיט רדיו גלג"צי לא אפוי, שנשמע יותר מכל כמו ריג'קט של Ed Sheeran או פילר באלבום פופ-פולק כלשהו. Sarah McTernan עולה במראה פיפטיזי כללי, א-לה איימי ויינהאוס. כל הסט נראה כמו דיינר אמריקאי מהפיפטיז. הוידאוארט הוא של קומיקס אמריקאי פיפטיזי גם כן. ההופעה מתוקתקת במידה, חשבו על כל רגע. זה טראשי, אך נראה טוב. זה נראה מאד כמו הופעת X Factor עם שיר שאף אחד לא מכיר. ההופעה הכי אפקטיבית שיכלו לתת לשיר, אך המקום האחרון כנראה היה בלתי נמנע. ווקלית זה חלש ו-McTernan לא כובשת במה. הקולות שלה ושל המלווים מתנגשים ונשמעים לא הרמוניים ביחד.
30. israel ישראל – האינטרו החדש לוקח מהזוכה הפורטוגלי של 2017 בבירור. מתחיל כבלדת פסנתר וממשיך כבלדה תזמורתית דרמטית מאד, אמוציונלית מאד. קובי יודע לשחק עם הקול שלו, יש בביצוע הרבה נוכחות ואמוציות. הקול הרועד של קובי כשברקע הלהקה וקולותיהם הצלולים משלימים זה את זה. בפיזמון השני, קובי עולה בחצי טון והביט משתכלל, הדרמה עולה. חמשת המלווים פוסעים קדימה ונעמדים מאחוריו בפיזמון הראשון, משל היינו ישראל באייטיז. הוא נוטש אותם, ופוסע על ה-catwalk בעוד גשם של פירוטכניקה שוטף את הבמה מאחוריו. המלווים הולכים אחורה וכל אחד עומד מול מסך אחר. זה נתן לי וייב חזק מאד של נורבגיה 2010. ברמת הזמר, הוא ללא רבב, ברמה של סטודיו, אבל זה לא זה. את השיר הוא מסיים בהתפרצות בכי, אמיתית? מעושה?
31. 
san_marino סן מרינו – האתנחתא הקומית של השנה כנראה, וגילטי פלז'ר עבור רבים. Serhat שר את השיר בקולו הנמוך, או יותר נכון מדקלם בקצב, כאשר על החלקים המלודיים המעטים בשיר אחראיות זמרות הליווי. האווירה היא ניינטיזית, שאז היה הדיסקו בתקופת רטרו מוצלחת. נדמה שחזרנו 20 שנה אחורה, רק כדי לחזור 40 שנים אחורה. Serhat מכוון ישר למועדוני היורוקלאב ומביא שיר שהוא המשכו הישיר של שיר האירוויזיון הקודם שלו. הרקדנים המפזזים סביבו, מנסים להפוך שיר דודות קיטשי למגניב ואורבני. כש-Serhat סופר בטורקית, המילים בטורקית מופיעות על המסך וזה גורם לי להתגעגע לטורקיה, שיש לה מורשת אירוויזיון לא מבוטלת. עבודת המצלמות קצת מבורדקת, אבל כנראה שהחבילה השלמה של זמר שלא באמת שר, שיר שהוא לא שיר ובלגאן כאוטי, יוצרים אירוטראש למהדרין. בתחילת העונה חשבתי שההופעה של פורטוגל בתחרות תיזכר לדורות, בסוף דווקא זו של סן מרינו עשתה את האימפקט המיוחל. אולי מה שכולם רוצים בסוף השבוע זה קצת אסקפיזם. אני מודה שיש לי בעיה להתחבר להייפ של החובבים סביב השיר. גם אם מדובר בגילטי פלז'ר, אני לא יכול להתנתק מהמחשבה שיש כאן טייקון מלא בכסף, שבעצם שילם, לכאורה, כדי להשתתף בתחרות. כפי שההיסטוריה של סן מרינו בתחרות לימדה אותנו, זה מה שנדרש על מנת לזכות בכבוד לייצגה…
32. czech_republic צ'כיה – מתחיל כמידטמפו פופ-רוק ובפיזמון הופך לאלקטרופופ-פאנק חביב. כשהסולן עובר לספוקן וורד הוא מאמץ לעצמו מבטא בריטי, שזה מעט מוזר, אבל השיר אכן משחק עם הפופ הבריטי העדכני. זה שיר כיפי, קליל, האווירה בשיר היא אוורירית ואווירית, שיר אהבה אסקפיסטי, אמביינט עם מעט Fאנק, המנותק מהזמן ומהמקום. השיר נשמע מאד מאד דומה ל-"Ready to Go" של Hurts. הדמיון כמעט מכאיב. ההופעה מצוינת, כריזמטיות ומאד זורמת. סולן Lake Malawi מקפץ ממקום למקום. הוא ושני חברי הלהקה הנוספים נראו על רקע ריבועים צבעוניים. האווירה אנרגטית וכיפית לאורך כל ההופעה. ההעמדה פשוטה, ועושה קצת משחקי מצלמות בלי יותר מידי שטיקים. ועדיין, אני לא יכול להתגבר על הדמיון של השיר לזה של Hurts.
33. russia רוסיה – שיר דרמטי מאד, בעל הפקה תזמורתית, ועיבוד קודר, שמזכיר מחזות זמר, קצת "פנטום האופרה", קצת "עלובי החיים". יש גם ניסיון להכניס אלמנטים ממוזיקת הנושא של "משחקי הכס". השיר מתחיל כבלדת פסנתר פשוטה, אך הגשר ממהר להגיע, ועמו מתגברים צלילי הפסנתר וגם צלילי תופים רועמים. הפיזמון, אשר נסמך על החזרה על כותרת השיר, מלווה בכינורות דרמטיים שמתווים את הכיוון המלודי של השיר ואת האווירה העצבנית משהו. בבית השני יש כבר הפקה אלקטרונית עדינה, שוב להגברת הדרמה. זה הכל חוץ ממרגש. יש בשיר משהו מאד מכני, לא אותנטי, מאד מיושן וכמו משהו שנתפר לתחרות ועובד כדי לתת מקום להופעה מרשימה ויזואלית. Sergey Lazarev הוא כמו מכונה. הוא עומד ומאחוריו 8 מראות, שבשלב מסוים מתפקדות כמסכי וידאו, ועליהן מוקרנות הלקטות שלו. הוא יוצא ונכנס אל האור, שר אל מול חלון בגשם ועוד. הוא לובש לבן ומאחוריו ארט של כוכבים נופלים, מה שנותן דינמיות לבמה. נראה ששפכו על זה טונה של כסף, אבל שכחו לשים נשמה. Lazarev נשמע מצוין, אבל החבילה כולה מאד סינתטית. ויזואלית זה קר, מנוכר, מזויף, אך מושלם מכל בחינה אחרת.
34. finland פינלנד – האוס-פופ היישר מסוף הניינטיז. השיר פשוט מבחינה מלודית ויש לו הפקה לא יומרנית מחד, אך גם לא לחלוטין ממוחזרת. Sebastian Rejman גבר נאה, אך נעדר כריזמה בימתית לחלוטין. השיר מדבר על ההתחממות הגלובלית, וההעמדה של הרקדנית מובנת בשל כך. בוידאוארט מים סוערים, קרחונים נמסים והרקדנית בתוך המים. יש משהו מאד לא כרימזטי, לא רק במבצע, אלא גם בשיר עצמו, שהוא פילר באלבום דאנס האוס, שיכול לעבור ליד האוזן במסיבה, אבל לא הבמה.
35. united_kingdom בריטניה – פאוור בלאד, שהולכת ונבנית, ונשמעת כמו שיר גמר של ריאליטי שירה. שיר אהבה המנוני מאד, המתנפל על המאזין. השיר עשוי מידי, תפור לתחרות, שבדי במהותו, צפוי, המבנה שלו שבלוני וקיטשי, זה מיושן מאד ולוקח את התחרות לא רק אחורה, אלא מכניס אותה לשלולית הקלישאות שהקהל הרחב רואה כשהוא חושב על מוזיקה "אירוויזיונית". Michael Rice מתחיל לבד על הבמה, התמונה היא במונוכרום. בפיזמון הוידאוארט מראה כוכבים נופלים. הצבע נכנס, והוידאוארט מציג גלקסיות כוכבים, ממש כמו בהופעות של אוסטרליה וסלובניה. בסוף השיר נכנסים זמרי הליווי, הלבושים בלבן, ויחד עם מייקל יוצרים מעגל. הופעה מאד צפויה. זה עייף וחיוור. הוא לא מחזיק את הבמה לבד והמניירות של הדיווה א-לה מאריה קארי או כריסטינה אגילרה לא עובדות. החלק האחרון של השיר בו מצטרפות אליו זמרות הליווי הוא המרשים ביותר בכל ההופעה.
36. sweden שבדיה – בגדול מה שניסו לעשות כאן זה לשחזר את ההצלחה של אוסטריה באירוויזיון 2018. זה עובד על אותו שטיק. פאוור-בלאד עם אלמנטים של Soul וגוספל. זה מתחיל כבלדת פסנתר שקטה ומתעצם לשיר גוספל אפטמפו בהמשך. ההפקה היא הכל מהכל. חוץ מגוספל אנחנו מקבלים גם הפקה אלקטרונית כבדה ודיסקואית ומה שנשמע כמו שלאגר, שעבדו עליו יתר על המידה.  John Lundvik מגייס את כל הכריזמה הבימתית שלו, ויש לו. הוא נשמע מצוין ויפהפה כתמיד. הבמה מוחשכת ומעליו קונסטרוקציית LED, שמדמה את מה שהיה לו במלודיפסטיבלן, רק בקטן יותר. היא מקרינה מעליו אורות מוזהבים. ברגע השיא, הבמה מוארת ו-4 זמרות הגוספל צועדות לקדמת הבמה. זה משחק על כל השטיקים שנועדו לרגש ולמשוך קולות. יש הרגשה של מאמץ מאד גדול. אין אופנה ושטיק שהם לא פסחו עליהם.  הערכתי כי העיבוד שהשבדים הביאו איתם לתל אביב היה שונה ועם יותר oomph מהמקור, אך אין לי הוכחה לכך. בשלב מסוים הבמה אפופת עשן. עם האור מהפרוג'קטור LED גורם לזה להיראות כאילו יון נמצא בתוך סופת חול עשויית זהב.
37. germany גרמניה – בלדת פופ דרמטית וצעקנית, גם אם מודרנית. זה לוחץ מידי והמלודיה לא מעניינת במיוחד. השיר מתחיל בצלילי מובייל של תינוקות, וממשיך להיבנות מבלדת פסנתר לפאוור-בלאד קרינג'ית למדי, במיוחד מבחינת המילים המבטאות סוג של פסיכופתיה. השיר מתאר השלמה בין שתי נשים שהיו אויבות והפכו אחיות. פופ גנרי ורדיו-פרנדלי, שמשלב פופ, רוק וקצת גוספל. הקולות של השתיים די משלימים זה את זה. בעוד של-Carlotta קול מאד "בריטי", Sugababe-אי ומנעד קולי יחסית מוגבל, ל-Laura קול מעט יותר אמריקאי, Soulful, מאנפף. ה-S!sters עומדות כל אחת בקצה אחר של ה-Catwalk ומתקרבות זו אל זו. על הוידאוארט וידאו שלהן שרות, לאחר מכן זה משתנה למילים כמו "Sorry" ו-"Respect". הן מתאחדות והמצלמה סובבת סביבן. בסוף ההופעה יש וידאוארט של אחיות, שזה מוסיף לקיטש. הופעה בסיסית ולא אפקטיבית. העובדה שמוקמו רביעיות בסדר ההופעות לא עזר ולא במפתיע הגיעו אחרונות בקהל.
38. estonia אסטוניה – המבנה של השיר הוא של המנון אצטדיונים, אווירת OneRepublic פוגש את Avicii ז"ל. EDM עכשווי, פופ-האוס, הבנוי לאולמות גדולים, שלא לומר אולם אירוויזיון, בעל מלודיה עגולה Sing Alongאית, עם שימוש נרחב בכלי מיתר ואווירה שמחה ואופטימית. לא בלתי דומה לשיר "Without You" של Avicii ו-Sandro Cavazza. האמת? שיר משעמם נורא, אפור וחסר אופי. Victor Crone פורט על הגיטרה בבית הראשון וזורק אותה לאחר מכן. לקראת סוף השיר, יש קטע שהוקלט מראש ומדמה סערה אלקטרונית, כאשר השירה היא בלייב, אבל הקטע צולם בחזרות באמצעות מסך ירוק. האימפקט של זה הוא אפסי. ויקטור לא כרזימטי, הוא לא מגיע לגבוהים ומזייף בפיזמון כאילו אין מחר. כאשר ראיתי את החזרות חשבתי שזה יראה גמר רק בזכות השופטים. בחיי שהבנות שישבו לידי באחת החזרות התלהבו מהשיר, ובסוף אכן התברר לי שגם הקהל מיקם את זה גבוה בחצי הגמר. מה אני מבין.
39. montenegro מונטנגרו – בלדת פופ קיטשית מאד, אולד סקול שמאלץ. פופ אמצע הדרך א-לה 1999, של להקת בנים-בנות אירופאית, משהו שיכולנו למצוא סביב אותם שנים בקדמים של הולנד ודנמרק. מבחינת המילים מדובר בשבלונה בסיסית מאד של שיר אהבה. ששת חברי להקת D mol לבושים בטייק מודרני על תלבושות בלקניות מסורתיות בלבן ען צעיפים ועיטורים באדם וזהב, המתכתבים עם צבעי דגל המדינה. ההופעה חובבנית להחריד, ההרמוניות הקוליות סבירות, אך הכל נראה כמו הופעת בית ספר, במיוחד השניות האחרונות של ההופעה.
40. moldova מולדובה – פאוור בלאד אגרסיבית, מיושנת ואירוויזיונית מאד. זה מוגזם, צעקני, דרמטי, בינוני עד רע, הלחן שבלוני וחובבני. העיבוד זול למדי וחסר השראה. הופעה מרגיזה, שבה המולודבים ממחזרים את ההופעה האוקראינית מ-2011, על ידי הבאת אמנית החול Kseniya Simonova, שמציירת על לוח בשלג, וציוריה מוקרנים על המסך מאחורה. Anna Odobescu נשמעת מצוין ווקלית, אבל המבטא שלה קשה לשמיעה. היא לא מצליחה לבטא את שם השיר כיאות… הרבה לונג שוטים כדי שיראו את העבודה בשלג של קסניה.
41. croatia קרואטיה – קיטש שבלוני ומעייף. שיר של שלושה אקורדים, שחוזר על עצמו בלופ, כולל בפיזמון. זו בלדה ממוחזרת, אייטיזת וקיטשית. ההופעה קיטשית מאד ומספרת סיפור נוצרי מאד, של יציאה מהגיהנום לגן העדן. כולל רקדנים בלי חולצה בדמות מלאכים… רוקו נשמע מצוין. הוא מתחיל את ההופעה שוכב על הרצפה ורצפת הלד נותנת לו כנפי אש. הוא קם והארט משתנה לשמיים ועננים. המצלמה רועדת ומדמה רעידת אדמה ו-Roko עולה השמיימה. וידאוארט עובר מאש ותמרות עשן לשמיים ועננים. הוא פוגש בשני המלאכים/רקדנים, והם מעניקים לו כנפיים. סוף טוב, הכל טוב. ווקלית זה טוב, אבל שם זה נגמר.

המנחים:
ארז טל, בר רפאלי, לוסי איוב ואסי עזר – בדרך כלל אני אומר מדוע צריך 3 מנחים? 4 מנחים? הפעם זה עבד. ארז טל אמור להיות המבוגר האחראי, דובר הצרפתית, המנהל, זה שאמון על הכרזת התוצאות. גם הוא משתטה לפעמים, כמנהגו בקודש, והוא אפילו התרגש קלות. בר רפאלי התעלתה על יכולות ההנחייה שלה, כפי שהכרנו אותם, והייתה טבעית וזורמת, או לפחות שיחקה אותה ככזו. אסי עזר החל פורמלי ומכובד והלך והפך שתוטניק, כמעט כמו שאנחנו מכירים אותו מ"הכוכב הבא" מינוס הצעקות. העבודה שמיתן את התגובות שלו הופכת אותו לרוב לחינני, אולי שווה להתחיל לסגל את אותן המניירות גם ל"כוכב". לוסי איוב, שכולם עפו עלייה, הייתה המנחה הפחות טובה מבין הארבעה, לטעמי. מעט נשכחת, ומישהי שהייתה יכולה להיות המנחה בפורטוגל או אוסטריה ולא היינו שמים לב. הכימיה בין המנחים הייתה טובה והבדיחות לא היו לגמרי מביכות. בגדול, תיקון ל-1999.

הגלויות:
פשוטות, מרעננות וקלילות. כל מבצע רוקד עם חבורת רקדנים על רקע אתר ישראלי כזה או אחר. על רקע האתרים השונים והנופים היחודיים מוצגים גם סגנונות ריקוד שונים. הגלויה נפתחת במבצע לוחץ על סימן Play גדול המופיע המרחף באוויר, והוא למעשה אחד ממשולשי סמליל התחרות השנה. הגלויה מסתיימת במבצע מחווה תנועה של זריקה בה הוא משליך את המשולש אל המצלמה, המלווה בשובל של אור.
לדוגמה:

Interval act:
חצי הגמר 1 – "Just the Way You Are" בביצוע דנה אינטרנשיונל. ההופעה שוב בפלייבק מלא. המצלמה חולפת על פני זוגות עם סמל הלב האירוויזיוני. כצופים צייתנים, רוב המצולמים מתנשקים כשהמצלמה עליהם. אני מבין את הבחירה בשיר ואת השטיק של ההופעה; ניסיון ברור למכור את התדמית הלהט"בית והמכילה של תל אביב ולגרוף תשואות. הכל טוב, אבל למה עם שיר של ברונו מארס, שהוא חסר קשר לתחרות האירוויזיון או למוזיקה האירופאית באופן כללי? היה ראוי לשקף את התרבות המקומית יותר, ופחות ללכת על מכנה משותף רחב.
קליפ של משתתפי אירוויזיון 2019, בקטע שחובר מתוך הריקודים של צילומי הגלויות, כאשר המוזיקה שמלווה את הקליפ היא גרסה מודרנית של "אבניבי".
מחווה למורשת האירוויזיון, חלק 1 – Kutiman בקולאז' וידאו מגניב, שמציג 3 דקות ראשונות של קטעי וידאו, אשר חיבר ביחד לידי פיסה מוזיקלית וויזואלית קוהרנטית בצורה מפתיעה. מה שאהבתי הוא שבין הקטעים כמה מהשירים האיזוטריים והנשכחים ביותר, לצד קלאסיקות ידועות. אולי קטע ה-interval act הטוב מבין קטעי השנה.
חצי גמר 2 – "Million Dreams" בביצוע להקת שלווה. ממש כמו דנה אינטרנשיונל בחצי הגמר הראשון, גם כאן גרסת כיסוי. והפעם לשיר מתוך פסקול "האמן הגדול מכולם", שיצא ב-2017. איך זה יישמע בעוד כמה עשורים? זו עדיין תהיה הופעה מרגשת, אבל הבחירה שוב בשיר אמריקאי מסרט אמריקאי לא קשורה בשום תורה לתרבות הישראלית או לתרבות שקשורה באופן כזה או אחר לאירוויזיון.
ליאור סושרד – האמן האלחושי עושה קטע עם נציגי ליטא, רוסיה, אירלנד ואוסטריה. כל אחד כותב מספר בין 1 ל-1000. המספרים יוצרים במהופך את המילה "Eurovision". נחמד.
מחווה למורשת האירוויזיון, חלק 2 – Kutiman בחלק שני של קולאז' הוידאו המרהיב שיצר.
גמר – Song Switch, בהשתתפות זוכי ואמני האירוויזיון Conchita Wurst, Måns Zelmerlöw, Eleni Foureira ו-Verka Serduchka. הם שרים זה את שירו של זה. קונצ'יטה שרה את שירו של מונס בגרסת בלדה, מונס שר את שירה של אלני כמידטמפו משמים, אלני עושה וורקה, בביצוע שנאמן למקור במידה, ושלוקח את אלני עוד צעד בבנייתה כגיי אייקון ראשון במעלה. מהביצוע נעדר צמד המילים "Lasha Tumbai", האם כדי לא להעליב/להכעיס את הרוסים? וורקה שרה את שירה של נטע, בגרסה פוסט-סובייטית. מדובר ב-interval act השני בדרגת המיותרות של הערב. למה זה היה טוב למעט מריחת זמן?
גלי עטרי עולה לבצע את "הללויה", כאשר את תפקיד חברי חלב ודבש, לוקחים ארבעת זמרי האירוויזיון שזה עתה הופיעו. הוידאוארט מציג מחווה לתפאורת אירוויזיון 1979.
הפרויקט של עידן רייכל – רייכל מופיע עם השיר הראשון שלו, אי שם מ-2002, "בואי". על הבמה עמו מאיה אברהם, משפחת אלייב, לואי עלי ועוד. מבין כל קטעי מופעי הביניים זהו הראוי ביותר לטעמי.
ליאור סושרד – חוזר לקטע נוסף, עם נציגי נורבגיה, קפריסין ושווייץ.
נטע מבצעת את הסינגל השלישי והאחרון שלה, "Nana Banana". לטעמי השיר הזה, למרות שהוא חמוד, מסמל את השחיקה שנעשית בתדמית ובדמותה הציבורית של נטע. אם היא לא תעצור כאן, זה יתקע לה את הקריירה בטווח הרחוק. ללא שום קשר, נטע מקבלת באירוויזיון הזה את הבמה וההעמדות הכי עשירות, הכי פופיות והכי מפרגנות. בסוף ההופעה היא מציגה ציפורן חסרה.
Madonna מבצעת את להיטה מ-1989, "Like a Prayer", עם להקה גרגוריאנית. מזייפת? כן, אבל כל הכבוד לה שהופיעה בלייב בניגוד לשורת האמנים שהופיעו עכשיו וכולם (!) השתמשו בפלייבק. אז העליהום עליה לא מוצדק מהבחינה הזו. בכל זאת, בגיל 60 הקול אינו מה שהיה. מה לגבי הסכום שדרשה ולקחה על הופעתה? על כך ראויה לכל ביקורת. לאחר מכן מבצעת את שירה החדש "Dark Ballet". סביבה רקדניות בשמלות לבנות ורקדנים בחליפות שחורות עם מסכות גז. לבסוף את שירה "Future" ביחד עם Quavo. בשלב זה רקדן ורקדנית, שעל גביהם דגלי ישראל ופלסטין עולים במדרגות אל הצמד. שתי ההופעות האחרונות דווקא היו עם פלייבק.
גל גדות – השחקנית הישראלית המצליחה בארה"ב בסרטון על מה אפשר לעשות ב-3 דקות בתל אביב, בהשתתפות יובל סמו, חסידי ברסלב וגבי עמרני. קטע מיותר, שנוצר למריחת זמן. טוב, חוץ מגבי עמרני.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
איסלנד – Maria Olafsdottir, נציגת 2015.
גאורגיה – Levan Abshilava, נציג 2018 כחלק מהרכב.
גרמניה – Michael Schulte, נציג 2018.
ישראל – נציגת 1981 כחלק מהרכב.
לטביה – Zigfrīds Muktupāvels, נציג 2007 כחלק מהרכב.
ליטא – Andrius Mamontovas, נציג 2006 כחלק מהרכב.
מולדובה – Geta Burlacu, נציגת 2008.
מונטנגרו – Marko Pešić, נציג 2016 כחלק מהרכב.
ספרד – David Feito, נציג 2013 כחלק מהרכב.
סרביה – Sanja Ilić, נציג 2018 כחלק מהרכב (למרות שכלל לא הופיע על הבמה בתחרות).
פולין – Dominika Gawęda ו-Paweł Rurak-Sokal, נציגי 2004 כחלק מהרכב.
קרואטיה – Franka Batelić, נציגת 2018.
רומניה – Monica Anghel, נציגת 2002 כחלק מצמד.
רוסיה – Anastasia Tolmacheva ו-Maria Tolmacheva, נציגות 2014.

מעניקי ניקוד בולטים:
נורבגיה – Alexander Rybak, זוכה 2009 ונציג 2018.
ארמניה – Aram MP3, נציג 2014.
רומניה – Ilinca, נציגת 2017.
קפריסין – Hovig, נציג 2017.
שבדיה – Eric Saade, נציג 2011.
לטביה – Laura Rizzotto, נציגת 2018.
דנמרק – Rasmussen, נציג 2018.
שווייץ – Sinplus, נציגי 2012.
סלובניה – Lea Sirk, נציגת 2018.
ישראל – יזהר כהן, זוכה 1978.

שירים במצעדים:
הולנד – מקום 1 בבלגיה, באסטוניה, באיסלנד ובלוקסמבורג, מקום 2 בפלנדריה, באירופה, ביוון ובאיסלנד, מקום 3 בישראל, מקום 6 בשבדיה ובשווייץ, מקום 8 בצרפת, מקום 10 בנורבגיה, מקום 22 באוסטריה, מקום 23 דנמרק, מקום 24 בסקוטלנד, מקום 26 בגרמניה, מקום 31 בוולוניה, מקום 32 בקרואטיה, מקום 36 בהונגריה, מקום 37 באירלנד, מקום 38 בספרד ומקום 40 בסלובניה.
איטליה – מקום 1 ביוון ובישראל, מקום 2 באסטוניה, מקום 3 באיסלנד, מקום 5 בספרד ובשווייץ, מקום 8 באירופה, בלוקסמבורג ובשבדיה, מקום 12 באוסטריה, מקום 16 בוולוניה, בהולנד ובנורבגיה, מקום 32 בגרמניה ומקום 38 בקרואטיה.
שווייץ – מקום 3 באיסלנד, מקום 5 באסטוניה, מקום 10 ביוון, מקום 20 בפלנדריה, מקום 26 באוסטריה, מקום 32 במצעד ההורדות הבריטי, מקום 35 בשבדיה ומקום 38 בנורבגיה.
שבדיה – מקום 3 באיסלנד, מקום 13 באסטוניה, מקום 20 בשווייץ, מקום 27 בנורבגיה, מקום 29 בפלנדריה, מקום 38 במצעד ההורדות הבריטי ומקום 40 בסקוטלנד.
נורבגיה – מקום 7 בסקוטלנד, בשווייץ ובמצעד ההורדות הבריטי, מקום 11 באסטוניה, מקום 19 בפלנדריה ומקום 33 בשבדיה.
אזרבייג'ן – מקום 31 באסטוניה ומקום 35 במצעד ההורדות הבריטי.
אוסטרליה – מקום 2 בשבדיה.
צ'כיה – מקום 18 באסטוניה.
דנמרק – מקום 12 בשבדיה.
קפריסין – מקום 2 ביוון, מקום 8 בוולוניה ומקום 27 באסטוניה.
מלטה – מקום 29 באסטוניה ומקום 38 באיסלנד.
סלובניה – מקום 13 בשבדיה ומקום 32 באסטוניה.
צרפת – מקום 4 בוולוניה.
אסטוניה – מקום 39 בשבדיה.
בריטניה – מקום 8 בשבדיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אוסטרליה – "2000 and Whatever" של Electric Fields הוא שיר אלקטרו-Soul ופיוז'ן של סגנונות אחרים, כולל מוזיקה ילידית אוסטרלית, מרענן ועדכני. מקום שני.

* אוקראינה – "Maybe" של Braii הוא מוזיקת New Wave ופוסט-Pאנק המבוצע על ידי סולנית הנשמעת כמו דבי הארי. הפקה מצוינת ומקצועית מאד. מקום שביעי בחצי הגמר השני ולא ממשיך לגמר. "Ever" של Khayat הוא בלדת פופ-אינדי עם סלסולים עדינים ואווירת שיר נשמה אותנטי. "Siren Song" של Maruv הוא פופ מתקדם עם הפקת מוזיקת מועדונים, ששואבת השראה מ-"Toy" וממוזיקת נצחונות. זוכה בקדם, אך כאמור המדינה פורשת מהתחרות.

* אלבניה – "Nënë" של Mirud הוא פופ-מוזיקת עולם, המנוני, באווירה קצת ניו-אייג' ניינטיזית. השיר לא מעפיל לגמר למרות היותו פייבוריט. הסיפור מאחורי השיר הוא על אמא שמתנכרת לבן שלה עקב נטיותיו המיניות. על פי ההערכות, האלבנים לא קיבלו בהבנה שיר שמבקר את אמא.
* אסטוניה – "Öhuloss" של Öed הוא אלקטרו-סינת'-פופ לדור החדש. שיר קצבי ושמח עם מסר מחאתי על תרבות הרשתות החברתיות, תרבות הזהות הוירטואלית והסדר החדש-ישן.  מסיים תשיעי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה.
* בלרוס – "Running Away from the Sun" של PROvokatsiya הוא פופ-Hip-Hop לא רע ומרענן, מגוחך, אבל נורא קאלטי ומרים. מקום שמיני.
* בריטניה – "Sweet Lies" בגרסתה של Anisa היא בלדה חשופה ונוגעת. מזכיר לפרקים את ליאונה לואיס או מאריה קארי. מודחת בסיבוב הראשון.
* גאורגיה – "Me Mjera" של Giorgi Pruidze הוא פופ-רוק קצבי א-לה Coldplay. הבתים מעט יותר אינדי, הפיזמון הוא כבר ממש להיט רדיו עם גיטרות חשמליות. מקום רביעי ואחרון.
* גרמניה – "Wear Your Love" של Aly Ryan הוא Brass Pop עם פיזמון חזק, קצבי ושמח. מקום רביעי. "Surprise" של Lilly Among Clouds הוא  Chamber pop ו-Art Pop א-לה Florence and the Machine. מיוחד.

מקום שלישי. " The Day I Loved You Most" של Makeda הוא בלדת פופ-Soul שהולכת ומתעצמת עם הזמן. המלודיה מהודקת ואפקטיבית מאד, בלדה נקייה, stripped down. מקום שני.
* דנמרק – "Hold My Breath" של Rasmus Faartoft הוא בלדה תזמורתית עצובה ונוגה, עם קישוטים אלקטרוניים קלים. פזמון חזר וליריקה נוגעת ללב. לא עולה לסופר גמר. "That Vibe" של Leeloo הוא הוא פופ-דאנס עם השפעות RnB. שיר מאד חזק, המנון מסיבות, עדכני ואגרסיבי, אשר הייתי יכול לשמוע מושר על ידי Rita Ora למשל. גם שיר זה לא עולה לסופר גמר.
* הונגריה – "La Mama Hotel" של Dávid Heatlie הוא רוק-פופ, בדגש על הרוק, עם השפעות אלקטרוניות וכאלו של מוזיקה אורבנית. מלודיה מקורית ומושקעת. השיר מסיים במקום השמיני בטרום גמר 2 ולא עולה לחצי הגמר. "Posztolj" של USNK הוא ראפ מודרני, עם מוזיקה קודרת ברקע, מגניב מאד, רלבנטי מאד. עולים לחצי גמר ראשון ומסיימים בו במקום התשיעי והאחרון.
"Hozzád bújnék" של Gergő Oláh שיר עצוב ודרמטי. מידטמפו שבונה את הדרמה עד לפיזמון הפופי, אך באווירה עצובה. עולה לגמר אחרי פסילה של Petruska. מסיים בו במקום השמיני והאחרון.
* לטביה – "Smaragdi un pelni" של Press הוא בלדת אינדי עם הפקה מינימליסטית וקישוטים אלקטרוניים עדינים. דרמטי ורגשני. מקום חמישי בחצי גמר שני ולא עולה לגמר. "Tautasdziesma" של Dziļi Violets feat. Kozmens הוא רוק אלטרנטיבי,עם פזמון מלודי-ביטלזי. מקום חמישי בגמר.
* ליטא – "Klaidos" של Giedrius Nakas הוא בלדה עם מנגינה עגולה וקולות ליווי מלאכיים. מסיים במקום ה-11 בטרום הגמר השני ולא ממשיך הלאה. "Strength of a Woman" של Justina Budaitė-Junà הוא המנון העצמה פמיניסטי עם סטקטו ספוקן וורד פיזמון חזק מאד. מגיע לגמר ומסיים בו במקום השמיני.

"Mažulė" של Antikvariniai Kašpirovskio Dantys הוא הוא חגיגה של פולקלור מקומי, בשילוב מוזיקת היפ-הופ מטופשת למדי. קליט מאד. מקום שלישי בגמר. "The Rush" של Dagna הוא שיר עם אפיל עתידני ותחושה של אמינטה 2.0. מקום שביעי בטרום גמר 3, לא ממשיך הלאה. "Lay It Down" של Gabrielė Rybko הוא להיט פופ א-לה Bebe Rexhe. מקום תשיעי בטרום גמר 4, לא ממשיך הלאה. "Laiko mašina" של Saulės Kliošas הוא פופ תעשייתי ניו-ווייבי של האייטיז בבתים, כאשר בפיזמון זה יותר ג'אז. שיר חזק. עולים לחצי גמר 1 ומסיימים שם במקום התשיעי. "Light On" של Monika Marija הוא חביב חובבים, בלדת פופ אדל-ית מאד, קומפטטיבית ובנויה כהלכה. מקום שני בגמר.
* מולדובה – "Sub Pământ" של Che-MD feat. Elizaveta Ivasiuk הוא גלאם רוק של להקה שכבר צריכה להגיע לאירוויזיון. מקום עשירי ואחרון.
* מונטנגרו – "Ja sam ti san" של Andrea Demirović הוא פופ אגרסיבי עם השפעות מוזיקת טרנס והאוס, שהולך לאיבוד בלייב. מקום שלישי.
* נורבגיה – "Mr. Unicorn" של D'Sound הוא אלקטרו-אמביינט ניינטיזי מתוק, Daft Punk מהדהדים ללא בושה בשיר. זה זורם, קליל, Fאנקי ומרגיש כמו גלידה ביום קיץ חם. השיר עולה לגמר הזהב, מסיים בו במקום השלישי ולא ממשיך לדו-קרב הזהב. "En livredd mann" של Mørland הוא בלדת פופ עצובה, שהופכת מעט שלאגריסטית. עצוב ויפה. השיר לא עולה לגמר הזהב ומודח בסיבוב ההצבעה הראשון.

* סלובניה – "Rhythm Back to You" של Kim הוא שיר שבנוי נכון מאד, בעל צליל פופ-קאנטרי, אבל שיותר מתכתב עם אביצ'י ואלקטרופופ עכשווי. אפקטיבי בטירוף. מקום שמיני. "Lepote dna" של Lumberjack הוא  שיר שמתכתב עם סגנון הגראנג' והפוסט-פאנק שאפיינו את הניינטיז ותחילת שנות האלפיים. מגניב ורטרואי. מקום שישי.
* ספרד – "Muérdeme" של María Villar הוא רגאטון-פופ באווירה סקסית, עם מילים חצופות המשלב את כל האופנות בפופ הלטיני שכבשו את העולם. מקום שני. "Qué quieres que haga" של Julia הוא בלדה עם אלמנטים של פלנמקו, רלבנטי ועדכני לשוק הספרדי. מקום שמיני. "Todo bien" של Marilia הוא פופ לטיני מעט ילדותי, עם השפעות קריביות בולטות. להיט. מקום שישי.
* סרביה – "Nema suza" של Dženan Lončarević הוא בלדה בלקנית מהספר. אתני, עדין ונוסטלגי, הרגשה יוגו-נוסטלגית. מקום שני. "Bela" של Ivan Kurtić הוא פולק סרבי, שיר טברנות מידטמפואי. מקום שישי. "Moja bol" של Ivana Vladović & Wonder Strings הוא בלדה עם אלמנטים אתניים, קצת אירוויזיון 2005. מקום חמישי. "Ljubimo se" של Sanja Rio הוא פופ קצבי באווירת אנדר-פרודקשן, רטרואי ונוסטלגי, ובו בזמן מרענן ונכון מאד. מקום עשירי בחצי הגמר השני, לא עולה לגמר. "Da li čuješ moj glas" של Saška Janks הוא פופ-Soul עשוי כהלכה, עם פיזמון אמוציונלי. מקום שלישי.
* פורטוגל – "Inércia" של Ana Cláudia הוא קטע האמביינט הזה, הנע בין נוסטלגיה פורטוגלית למוזיקה פיוצ'ריסטית. צלילי אלקטרו משתלבים בצלילי תזמורת. מקום שמיני ואחרון בגמר. "Perfeito" של Matay הוא בלדה אקוסטית דיסני-אית מאד, מלאת נשמה. מקום שלישי.

"Pugna" של Surma הוא פוסט רוק מחתרתי ומיוחד. מקום חמישי.
* צ'כיה – "On My Knees" של Jara Vymer הוא בלדת פופ עם השפעות גוספל. רגש מאופק. מקום שביעי.
* צרפת – "Allez leur dire" של Silvàn Areg הוא שיר צרפתי מאד, כפרי, המבטא רוח צרפתית אמיתית. מקום חמישי. "Comme une grande" של Aysat הוא פופ-אפרו-פיוז'ן עם השפעות דאנסהול. שיר מצוין, שהולך לאיבוד בלייב. מקום שביעי. "Ce qui me blesse" של Ugo הוא בלדת פופ מודרנית, פרשית מאד, חצי אקוסטית, עם מעט קישוטים חשמליים-אלקטרוניים. מקום חמישי בחצי גמר שני, לא עולה לגמר. "Tous les deux" של Seemone הוא בלדה פן-אירופאית רגשנית. מקום שני.
*קרואטיה – "Brutalero" של Luka Nižetić הוא פופ עם השפעות רגאטון, הופעה קומיקסית וצבעונית. מקום שלישי. "Redemption" של Ema Gagro הוא שיר מידטמפו RnBאי עם צלילים אוריינטליים. נשמע אותנטי ולא שבלוני. מקום חמישי. "Tek je počelo" של Lidija Bačić הוא שיר פופ מצוין, אירוויזיוני מאד, לא מודרני בשום צורה, שלאגרי, אבל מרענן. מקום 11. "Tower of Babylon" של Lorena Bućan הוא חגיגה קלטית מטופשת ומזויפת למדי, שמנסה ליצור דרמה מכלום. מקום שני.
* רומניה – "Ielele" של 2 Gents הוא פופ נחמד בבתים וחגיגה רומנית מגניבה בפיזמון. מקום שביעי בחצי הגמר השני ולא עולה לגמר בזכות הופעה מחרידה. "Dear Father" של Laura Bretan הוא פאוור בלאד, המתחיל בקטן ונבנה לכל אורך שלושת הדקות. מאד צפוי ואפקטיבי. מקום שני.

"Rock This Way" של Ommieh x Anakrisez הוא להיט מצעדים עם צליל מתכתי-אלקטרוני. שוב הופעה איומה, מקום שמיני בחצי הגמר הראשון, לא עולה לגמר. "Destin" של Trooper הוא Heavy Metal מערבי בבתים ושאגות "לה לה ליי" רומניות בפיזמון. מקום שביעי. "Army of love" של Bella Santiago הוא פופ קצבי עם השפעות דאנסהול והפקה אלקטרונית כבדה. להיט פוטנציאלי, מדבק בטירוף. מקום שלישי. "Right Now" של Olivier Kaye הבלגי הוא  פופ-דאנס אורבני אפקטיבי במידה, שכתב לו Ovi הזכור לנו מאירוויזיון 2010 ו-2014. מקום שמיני.
* שבדיה – "Mina bränder" של Zeana feat. Anis don Demina הוא רגאטון לטיני עם RnB, מרים, פורח, פשוט וכיפי. מקום חמישי בטרום גמר 1 ולא ממשיך הלאה. "Ashes to Ashes" של Anna Bergendahl הוא המנון פופ-קאנטרי, שיר חתונות, אבל אפקטיבי. מגיע לגמר דרך שלב ה"הזדמנות נוספת" ומסיים בו במקום העשירי. "Tempo" של Margaret הוא פופ חמוד, זול וטיפשי. מקום חמישי בטרום גמר 2 ולא ממשיך הלאה. "Somebody Wants" של The Lovers of Valdaro הוא פופ-דיסקו חביב ו-Fאנקי והרגשה של מסיבת גייז שבדית. נכתב על ידי הצוות שעומד מאחורי שבדיה 2012, אך במקרה זה מסיים במקום השביעי והאחרון בטרום גמר 3 ויוצא מן התחרות. "Habibi" של Dolly Style הוא באבלגם-פופ עם פיזמון בסיסי, אך קליט. מקום חמישי בטרום גמר 3 ולא ממשיך הלאה. "Torn" של Lisa Ajax הוא בלדה עצובה וקודרת. שיר ראוי שעולה לגמר משלב ה"הזדמנות נוספת" ובגמר מסיים במקום התשיעי. "On My Own" של Bishara הוא בלדת שברון לב קלאסית, שהייתה יכולה להצליח באירוויזיון. מקום שני.

* בקדם המונטנגרי – תחילה מפורסם כי רשות השידור המקומית קיבלה 27 שירים, אך רק 10 מתוכם עומדים בכללי התחרות. יום לאחר מכן פרסמה רשות השידור שהייתה טעות ב"קול הקורא", אשר על בסיסה הם נאלצים לבחון בשנית את כל השירים שהוגשו, כולל ה-17 שנטען בתחילה שלא עמדו בכללי התחרות. Andrea Demirović, נציגת 2009, מסיימת במקום השלישי. השיר הזוכה "Heaven" בביצוע D moll הוא השיר הראשון אי פעם באנגלית מלאה בקדם המקומי, ה-Montevizija.
* בקדם הפיני – טרם הקדם Darude ו-Sebastian Rejman התארחו בתכנית רדיו בפינלנד שם השמיעו להם את "Release Me" של הזמרת השבדית Agnes, ושאלו אותם האם יש סכנת פסילה לדעתם לשירם בעל אותו השם. הצמד נשמעו מודאגים מאד, Darude אודה שיש סיבה לפסילת השיר, בעוד Sebastian ציין כי חלקים בשיר נשמעים "אחד לאחד". שירם בעל השם הזהה התמודד בקדם הפרטי של הצמד וסיים במקום השלישי והאחרון.
* בקדם הפולני – נערכת בחירה פנימית. Universal Music Poland מגישה את מועמדותה של להקת Tulia לייצוג פולין באירוויזיון ללא ידיעתה. בנות הלהקה גילו זאת רק לאחר שנבחרו.
* בקדם הצ'כי – Lake Malawi מגיעים למקום השני בהצבעת הקהל, אך למקום הראשון בהצבעת השופטים הבינלאומיים, וזוכים בקדם. בהצבעת הקהל זוכה Jakub Ondra עם "Space Sushi".
* בקדם הסלובני – נציגת 2018, Lea Sirk, גרמה לשערורייה זוטא לאחר שקיללה כשהוכרז על Zala Kralj & Gašper Šantl כמנצחים בקדם, מאחר ורצתה בניצחונה של Raiven.
* בקדם ההונגרי – Petruska עולה לחצי הגמר, מסיים בו במקום השני ועולה לגמר. שירו "Help Me Out of Here" הואשם בהיותו פלגיאט של השיר "White Sky" של Vampire Weekend, והוא נפסל מהשתתפות בגמר. Petruska הגיב בפוסט בפייסבוק, בו הוא אומר שהשיר מבוסס על הרמוניה בסיסית, שמשומשת רבות במוזיקת פופ וכי לא מדובר בגניבה ספרותית. הוא מציין כי על אף שהוא מכבד את ההחלטה, הוא לא מסכים עמה, וכי לקח אותה קשה. הוא לא מעוניין להילחם על מקומו בפסטיבל. את מקומו בגמר תופס Gergő Oláh, אשר קיבל את מספר הנקודות הרב ביותר מבין שירי חצאי הגמר, אשר לא העפילו לגמר. הוא מסיים במקום השמיני והאחרון בגמר.
* בקדם הבלרוסי – לאחר שפרש מהקדם הרומני ונדחה על ידי רשות השידור של סן מרינו, Mihai Traistariu מגיש את שירו לקדם הבלרוסי. הוא לא מופיע לאודישנים המצולמים. מי שכן מופיע לאודישנים הוא Daz Sampson, נציג בריטניה 2006. הוא לא עובר את האודישן. לאחר הקדם, יו"ר הטלוויזיה הבלרוסית, Ivan Eismont, מצהיר כי הטלווטינג בוטל בקדם לבקשת המשתתפים. לדבריו משתתפים בעבר השתמשו בשיטה כדי להטות את ההצבעה. לדבריו, ZENA, נציגת בלרוס לתחרות, חווה מתקפה בוטה ברשת מאז שזכתה בקדם. הוא טוען כי מדובר בחשבונות פיקטיביים לרוב, אשר נוצרו על ידי מי מהמתמודדים בקדם, שלא קיבלו את תוצאות התחרות.
* בקדם הסרבי – Nevena Božović מסיימת במקום השלישי אצל הקהל, אך במקום הראשון אצל השופטים, וזוכה בקדם. Nataša & Una מגיעות ראשונות בהצבעת הקהל בשיר "Samo bez straha" ומסיימות במקום הרביעי. Extra Nena, נציגת יוגוסלביה 1992, מסיימת במקום השמיני בחצי הגמר הראשון ולא עולה לגמר. השיר "Do 100" נכתב על ידי Sanja Ilic עבור Balkaniaka, אך הם סירבו להתמודד שנה שנייה ברציפות, לאחר שייצגו את המדינה ב-2018. השיר התמודד בחצי הגמר הראשון של הקדם, סיים במקום ה-11 ולא עלה לגמר.
* בקדם האוסטרלי – קדם ראשון לאוסטרליה אחרי 4 שנים של בחירות פנימיות.
* בקדם האיסלנדי – Friðrik Ómar, נציג 2008 כחלק מצמד, מסיים במקום השני. Hera Björk, נציגת 2010, מסיימת במקום הרביעי.
* בקדם האסטוני – בסיבוב ההצבעה הראשון של הגמר Victor Crone מסיים במקום השלישי בשוויון עם Sissi, אך מכיוון שקיבל 12 נקודות מהקהל, הוא עולה לסופר גמר מהמקום השלישי, שם רק הקהל מצביע. הוא מנצח בגדול בסופר גמר. Sandra Nurmsalu, נציגת 2009, מסיימת במקום השמיני. Tanja, נציגת 2014 ו-Birgit, נציגת 2013, מגיעות ביחד, כחלק מהרכב, למקום השביעי. Cätlin Mägi & Jaan Pehk מגיעים למקום השישי בחצי הגמר הראשון ולא עולים לשלב הבא. Jaan Pehk ייצג את המדינה ב-2003 כחלק מהרכב. Uku Suviste מסיים במקום השני. הוא יזכה בקדם 2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון.
* בקדם הפורטוגלי – Conan Osíris מגיע רק למקום השני בחצי הגמר הראשון של הקדם. בגמר הקדם הוא זוכה בענק. Marlon פורש מהתחרות טרם הקדם. מחליף אותו João Couto עם אותו השיר, "O Jantar". השיר מסיים במקום השישי בחצי הגמר הראשון ולא עולה לגמר.
* בקדם היווני – נערכת בחירה פנימית. שתי חברות התקליטים הגדולות ביוון לא לקחו חלק בהליך ולא שלחו אמנים מטעמם לייצג את המדינה בתחרות. MINOS EMI נמנעה מכך מאחר ו-Tamta, נציגת קפריסין, חתומה אצלם והם לא ירצו ליצור תחרות בין שני אמנים שלהם. PANIK נמנעו מכך מאחר והחברה בבעלותו של בן הזוג של Tamta…
* בקדם הסן מרינאי – נערכה בחירה פנימית. Mihai Trăistariu, נציג רומניה ב-2006, פונה לסן מרינו בבקשה לייצג את המדינה בתחרות, לאחר שפרש מהקדם הרומני, אך נמסר לו כי כבר בחרו בנציג…
* בקדם המולדובי – Anna Odobescu מגיעה למקום השני בקהל, אך למקום הראשון בהצבעת השופטים, וזוכה בקדם. Maxim Zavidia בשירו "I Will Not Surrender" מגיע ראשון בהצבעת הקהל. ומסיים שני. רק 28 שירים התקבלו לטלוויזיה המולדבית. עם זאת, שיר אחד התקבל עם קובץ שמע חלקי ושיר אחר הפר את החוקים בכך שהכיל תוכן פוגעני ולא סובלני. אלו הותירו רק 26 שירים במירוץ. מתוכם נבחרו 10 להתמודד בקדם. בן הזוג של Vera Țurcanu, אשר התמודדה בקדם טען כי הקדם היה מכור ל-Anna Odobescu וכי חלק מהמתמודדים היו מודעים לכך כבר מינואר. לדבריו הוא גייס מאות אנשים שהצביעו בערב ל-Vera, והם אף קיבלו הודעה שהצבעתם התקבלה, אך מספר ההצבעות הסופי היה נמוך מכמות האנשים שהוא יודע שהצביעו. מנגד הועלו טענות נגד Vera Țurcanu עצמה, כי היא פיברקה את התקלה שהייתה לה באזנייה כדי שיתנו לה להופיע שוב בסוף הערב.
* בקדם הלטבי – Carousel מסיימים שניים בהצבעת הקהל המעט מורכבת. בזכות המיקום הראשון בהצבעת השופטים, הם זוכים בקדם. Markus Riva בשירו "You Make Me So Crazy" מגיע ראשון בהצבעת הקהל ולמקום השני הכללי. Samanta Tina מסיימת במקום השביעי, תזכה בקדם של 2020, אבל תישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. היא תישלח ב-2021.
* בקדם הרומני – Nicola, נציגת 2003, מסיימת בחצי הגמר במקום החמישי בהצבעת הקהל ובמקום השישי בהצבעת השופטים ולא עולה לגמר. Mihai Trăistariu, נציג 2006, ו-Dan Bittman, הנציג הראשון של רומניה מאירוויזיון 1994, התקבלו לקדם, אך פרשו טרם התחרות. Bittman פרש עקב התנגשות בלוחות הזמנים. Trăistariu הכריז בעמוד הפייסבוק שלו על פרישתו מאחר והוא אינו סומך על מארגני הקדם, וזאת לאור הפייבורטיזם שהפגינו כלפי שתי המועמדות שהוזמנו להשתתף בקדם ללא סינון, Bella Santiago ו-Linda Teodosiu. לאחר מכן, הוא פונה לרשות השידור הרומנית בבקשה לקבל wildcard לגמר וזוכה להתעלמות.
מוחלט כי בגמר הקדם שישה שופטים בינלאומיים ייתנו את הניקוד שלהם בשיטת האירוויזיון וכי הקהל המקומי יהווה נקודת שיפוט שביעית. כלומר, הקהל יעניק רק 1/7 מהניקוד הסופי. התוצאה הייתה שיר שופטים שלקח את כל הקופה. אחרי שששת השופטים הצביעו, התברר כי Ester Peony מובילה ב-12 נקודות על Bella Santiago וב-14 נקודות על Laura Bretan, מה שביטל את האפשרות ש-Laura תזכה. Peony קיבלה רק 3 נקודות מן הקהל, אך זה היה מספיק לה על מנת להבטיח את ניצחונה. החובבים השתוללו מזעם: שניים מהשופטים היו מן אתר החובבים הפופולארי Wiwibloggs. בסיקור הוידאו שעשו לתחרות שבועות לפני כן, ציינו את Laura Bretan בתור הפייבוריטית שלהם ועל השיר של Peony אמרו כי הוא משעמם. עם זאת, שניהם העניקו 12 נקודות ל-Ester Peony וניקוד נמוך יותר ל-Bretan. היו שחשדו כי בעקבות וידאו שעלה לפני התחרות ובו מצהירה Laura כי היא תומכת באיסור נישואים גאים, החליטו השניים להוריד אותה בדירוג. בוידאו שהעלו השניים לאחר התחרות הם ציינו כי השיר של Peony התעורר לחיים בהופעה החיה וכי באופן כללי דירוגם השתנה לאחר הצפייה של התחרות בלייב. החובבים המקומיים לא קיבלו את ההסבר, ושלל תיאוריות קונספירציה פרחו בעקבות המקרה.
* בקדם הדני – השיר הזוכה "Love is Forever" נשלח בתחילה לקדם השבדי, אך לא התקבל. לפי נתוני הרייטינג, מדובר בקדם הכי פחות נצפה במדינה מאז 2008.
* בקדם השבדי – מתעורר דיון סביב השתתפות להקת Pagan Fury במלודיפסטיבלן. תאגיד המשחקים Paradox, עומד מאחורי הלהקה אשר מקדמת את משחקי החברה. רשות השידור השבדית הגנה על השתתפותם בטענה כי הלהקה שחררה חומר מוזיקלי לפני שהיה לה קשר עם החברה. הוכח כי הלהקה לא שחררה שום חומר מוזיקלי טרם הקשר שלה עם Paradox. למרות זאת, לא פסלה רשות השידור השבדית את השתתפות ההרכב.
שירה של Wiktoria פורסם בשירות Spotify מוקדם מן המתכונן, מספר ימים לאחר שעלתה לגמר מטרום הגמר. הדבר היה אמור להוביל לפסילתה. השיר הוסר לאחר שעתיים ו-SVT מסרו כי היא לא תיפסל בשל כך מהתחרות.
הוצג שינוי בשיטת הצבעת הקהל. המצביעים באפליקציה מחולקים ל-7 קבוצות גיל, כאשר כל קבוצת גיל מחושבת כנקודת שיפוט רגילה. מי שמצביע דרך הטלפון יהיה בקבוצת השיפוט השמינית. אפשרות ההצבעה ב-SMS מבוטלת. כנגד הצבעת הקהל יש 8 שופטים בינלאומיים אשר יצביעו כפי שעשו בשנים הקודמות. ההצבעה בחצי הגמר היא לפי הנקודות 1, 2, 4, 6, 8, 10 ו-12, ובגמר לפי הנקודות הנהוגות באירוויזיון – 1-8, 10 ו-12 נק'. בשלב "ההזדמנות השנייה", בו יש דו קרבות, לכל קבוצה יש נקודה 1. מאחר ורק הקהל מצביע בשלב זה, במצב של שוויון 4-4, מי שמקבל את מרב הקולות יזכה בדו קרב.
הלב הפועם בתחתית המסך בזמן ההופעה פועם, ולא מראה להבות, ומשנה את צבעו לפי קבוצת הגיל שבה זכה לפופולריות הרבה ביותר. הדבר אמור להקשות על הצופים לדעת בזמן הצפייה מה מצב השיר בהצבעה. הצבע ישתנה לפחות 3 פעמים. הצבעים אשר קיבלו הקבוצות השונות הן לפי גילאי המצביעים כדלקמן: 3-9 – ירוק, 10-15 – טורקיז, 16-29 – כחול, 30-44 – סגול, 45-59 – ורוד, 60-74 – אדום, 75 ומעלה – כתום, הצבעה טלפונית – ללא צבע. המצביעים באפליקציה יוכלו להצביע ל-5 שירים בכל מופע.
לדברי המארגנים, השיטה החדשה לא הייתה משנה את זהות העולים לגמר או את זהות המנצח ב-2018, אם היה נעשה בה שימוש באותה שנה.
Anna Bergendahl, נציגת 2010, מסיימת במקום העשירי. Arvingarna, נציגי 1993, מסיימים במקום השישי. Martin Stenmarck, נציג 2005, מגיע לשלב ההזדמנות הנוספת ומסיים שם.
השיר "Torn", שביצעה Lisa Ajax, הוצע ב-2017 ללורין, אשר בחרה את "Statements" על פניו. השיר הוצע גם ל-Molly Sandén, שסירבה לו. Ajax מסיימת במקום התשיעי.
* בקדם האוסטרי – נערכת בחירה פנימית. מנחה הרדיו והמלהק Eberhard Forcher מספר כי עבד עם פאנל של 15-20 מומחי מוזיקה ו/או אירוויזיון. בקרב הפאנל לא הייתה הסכמה בדבר זהות הנציג. Paenda הביעה את רצונה להשתתף בתחרות ואף כתבה שיר לכבוד האירוויזיון, אבל הפאנל לא חשב שהוא מתאים לאירוויזיון והיא יצאה מהמירוץ. Forcher האזין לאלבומה השני, שעדיין לא יצא, ומצא את השיר "Limits" כמתאים לתחרות. הפאנל הסכים לבסוף וכך היא נבחרה.
* בקדם הקרואטי – Četiri tenora פורשים מהקדם טרם התחרות עקב בעיות בלוח הזמנים. מאחר והמחליפה הראשונה ברשימה Since Tonka פורשת אף היא, את מקומם לוקחת Kim Verson עם השיר "Nisam to što žele". היא מסיימת במקום ה-16 והאחרון. רשות השידור הקרואטית מודיעה על שני שירים חדשים שנכנסנים לרשימת המחליפים והם: Patricia Gašparini עם השיר "Pretend" ו-Eni & Vjeko עם השיר "Čudo". מאוחר יותר הודיעו Eni & Vjeko, שהם פורשים מרשימת ההמתנה, את מקומם לוקח Igor Delač, שפורש אף הוא. את מקומו אמורה הייתה לקחת Nikita עם השיר "The Winner", אך ככל הנראה השיר לא עמד בכללי התחרות…
Neda Parmać, חברת Femminem לשעבר, נציגות בוסניה והרצגובינה 2005 וקרואטיה 2010, מתמודדת כחלק מהרכב Gelato Sisters. הן מסיימות במקום ה-12.
* בקדם המלטי – בהליך הבחירה המתבצע במסגרת ה-X Factor, הגיע המתמודד Matthew Grech לאודישן. בוידאו שלפני האודישן הוא התראיין וסיפר שבעבר ניהל אורח חיים הומוסקסואלי, אך כיום הוא "מצא את אלוהים" כדבריו. Grech גם חבר בארגון אנטי-להט"בי המארגן טיפולי המרה. הוא עבר את האודישן בהצלחה, בתמיכת 3 מתוך 4 השופטים, כולל Ira Losco. השופטים, שספגו מתקפה בפייסבוק על כך שהעבירו אותו את האודישן, הסבירו כי לא ראו את הראיון עמו טרם האודישן. הראיון ורשות השידור המלטית, ששידרה אותו, הרגיזו את הקהל, הממשלה, האופוזיציה וארגונים לא ממשלתיים. עקב כך, הורידה רשות השידור את קליפ האודישן מהאתר שלה. Grech דרש התנצלות מרשות השידור ומהממשלה, שביקשה ממנה להוריד את האודישן שלו מהאתר. המתמודד המשיך בתכנית כחלק מהרכב, אך לא הגיע לשלב ההופעות החיות. לאחר זכייתה, Michela Pace נוסעת לאוסטריה להקליט שירים שכתבו לה Symphonix, אשר עומדים בין היתר מאחורי השירים של בולגריה 2016 ואוסטריה 2018. היא תיסע עם שיר שלהם לאירוויזיון, אך גם הקליטה את השיר "Colors", אשר סיים במקום השני בבחירה הפנימית ב-2018.
* בקדם הליטאי – Gabrielė Rybko מואשמת כי אורגנה עבורה הצבעה טלפונית בניגוד לחוקי התחרות. ניקוד הטלווטינג שלה מאופס והיא מסיימת במקום האחרון ברבע הגמר הרביעי. Jurgis DID, נציג 2010 כחלק מהרכב ואשתו Erica Jennings, נציגת 2001 כחלק מהרכב, מסיימים בדואט במקום הרביעי. Sasha Son, נציג 2009, לא מופיע לטרום הגמר שלו ומודיע על פרישה מהתחרות. הוא מאשים את מפיק השיר, אשר לדבריו לא שלח לו את השיר בזמן שהסכימו עליו, וכששלח אותו לבסוף הוא היה ללא העיבוד הסופי. הוא חשש מהתוצאה בקדם והעדיף לפרוש ולשלם קנס של 2,000 אירו. אחרי שהצופים לא שעו לבקשתה והצביעו לשיר שלה, Monica Marija החליטה לפרוש מגמר הקדם עם השיר "Criminal", כדי לשפר את הסיכויים של שירה השני שהגיע לגמר, "Lights On". היא שילמה קנס של 2000 אירו בגין הפרישה. את מקומה תפס Alen Chicco, שהגיע למקום החמישי בחצי הגמר. Marija סיימה במקום השני עם "Lights On", בעוד Chico סיים במקום החמישי. לפני הגמר, השיר של Jurijus עומד בסכנת פסילה מאחר ושירו "Run with The Lions" נחשף לקהל דרך Soundcloud ב-2013, ועובר על חוקי הקדם. לאחר התייעצות של LRT עם ה-EBU הוחלט לא לפסול את השיר. השיר זכה בקדם.
* בקדם האלבני – Vikena Kamenica פורשת מהקדם המקומי עם השיר "Natën e mirë" עקב מחוייביות מקצועיות בלתי צפויות, שבעקבותיהם לא תוכל לעמוד בכללי התחרות. במקומה השתתפו Artemisa Mithi ו-Febi Shkurti עם הדואט "Dua ta besoj". הם עולים לגמר ומסיימים בו במקום ה-14 והאחרון.
* בקדם הנורבגי – Mørland, נציג 2015 כחלק מצמד, מתמודד ולא עולה לגמר הזהב.
* בקדם הגרמני – שיר אחד הרשים מאד את השופטים, אך לא נמצא עבורו אמן מתאים, שיש לו יכולות קוליות מספקות. עקב כך, השיר יישמר ל-2020. ההרכב Sisters הורכב במיוחד עבור התחרות, לאחר שהשיר "Sister" התקבל ללא אמן, לאחר שנכתב במחנה כתיבת שירים. ההרכב והשיר זכו לבסוף בקדם. השיר עצמו נשלח להליך הבחירה השווייצרי ולא התקבל.
* בקדם הישראלי – זו השנה החמישית בה מתקיים "הכוכב הבא לאירוויזיון" בקשת. בהסכם עם התאגיד הוחלט כי אחד המתמודדים בגמר התחרות יגיע ממסלול נפרד שישודר ב"כאן 11". הזוכה בתחרות ישיר שיר שייבחר אף הוא במסגרת מיני קדם, שישודר אף הוא ב"כאן 11". אף אחת מן ההחלטות הללו לא מתקיימת, ככל הנראה מאחר ו"כאן" מפנים את כל משאביהם להפקת האירוויזיון.
* בקדם הצרפתי – השיר "Le Petit Nicolas" בביצוע Silvàn Areg, שעלה לגמר הקדם הצרפתי, נאלץ לשנות את שמו עבור הגמר, עקב זכויות יוצרים. שמו החדש של השיר "Allez leur dire". מתקבלים איומים על חייהם של משתתפי קדם האירוויזיון הצרפתי, מצד גורמים אנטי ישראלים, במידה ולא יפרשו מהתחרות.
* בקדם האיטלקי – מתקבל מספר שיא של שירים לקטגוריית האמנים הצעירים בפסטיבל סנרמו – 677 שירים במספר. Laura Ciriaco נפסלה מהשתתפות בפסטיבל בקטגוריית האמנים החדשים, עקב טענות לפלגיאריזם מהשיר של "I Won't Give Up" של Jason Mraz.
בערב הפסטיבל הראשון, Mahmood מסיים במקום השמיני, בזכות העיתונאים אשר דירגו אותו ראשון. השופטים והקהל ממקמים אותו בתחתית הטבלה. בערב הרביעי, שהיה ערב הדואטים,  Mahmood מטפס למקום השלישי, בזכות השופטים שממקמים אותו במקום הראשון. הקהל מתחמם אליו מעט וממקם אותו במקום ה-12. בתום הסיבוב הראשון של הערב החמישי, Mahmood עולה למקום הראשון לאחר שמוקם ראשון אצל השופטים, שני אצל העיתונאים, וסוף סוף שביעי אצל הקהל. שלושת המקומות הראשונים עולים לסיבוב הצבעה שני. צוות השיפוט המקצועי והעיתונאים מעניקים את הניצחון ל-Mahmood, בעוד הקהל העדיף את Ultimo ואחריו את Il Volo. למרות ש-Ultimo קיבל כמעט כמחצית מקולות הקהל ו-Mahmood מקבל פחות מ-15%, ההצלחות של האחרון אצל השופטים והעיתונאים במצטבר מהערבים הקודמים, גורמים לערב להסתיים ב(כמעט)פוטו פיניש. Mahmood מנצח עם 39% מהקולות, Ultimo מסיים שני עם 35.5% מהקולות.
שלישיית Il Volo, נציגי 2015, מגיעים למקום השלישי. לפני התחרות נטען כי לא יוכלו להשתתף באירוויזיון אם יזכו, עקב סיבוב הופעות ביפן שצפוי להתקיים בסמוך לתאריכי האירוויזיון.
* בקדם הספרדי – שנה שנייה ברציפות מתקיים ה-Operación Triunfo, אשר במסגרתו, אך באופן נפרד הנציג והשיר לאירוויזיון. המתמודדות שהגיעו למקום השני והשלישי בתחרות הרגילה, Alba Reche ו-Natalia ומתמודדת נוספת שהייתה פייבוריטית לניצחון בקדם, Maria, הצהירו כי הן פחות מעוניינות לקחת חלק באירוויזיון מאחר והוא מתרחש בישראל, וכי הבחירה בישראל כמדינה המארחת היא "מצערת". ייתכן שבשל כך הן החלו לקבל פחות ופחות קולות בהצבעה האינטרנטית, מאחר והמעריצים שלהם לא רוצים שתגענה לקדם ואולי לאירוויזיון בניגוד לרצונן. מצד שני נטען כי השירים שלהם לא פופולאריים ולא זכו להצבעת רבות מלכתחילה (להוציא את Maria הפייבוריטית), ולכן הן משתמשות בתירוץ של חוסר רצון להגיע לישראל כדי שהפסד בקדם לא ייראה ככישלון. במהלך מועד ההצבעה על 17 השירים בהליך הבחירה האינטרנטי המקדים, חבריה ומקורביה של Maria, ניסו לשכנע מעריצים ברשת לא להצביע לשיר שלה. אביה לעומת זאת, ניסה לעשות את ההפך. מסע השכנועים שלהם לא עבד והיא עלתה לקדם מהמקום הראשון בסקר האינטרנטי. 
לאחר התחרות גם Natalia וגם Maria אישרו כי הן לא היו מעוניינות להשתתף באירוויזיון. Natalia אף ציינה שלא אהבה את השיר שלה. לאחר תום הבחירה האינטרנטית מפצירה Maria  כבר באופן גלוי במעריציה להצביע ל-Miki ולא לה… Miki, אשר זכה בגאלת האירוויזיון, הגיע בתחרות הרגילה של ה-Operación Triunfo רק למקום השביעי. Famous, אשר זכה בתחרות, הגיע בגאלת האירוויזיון רק למקום השביעי. במסגרת גאלת האירוויזיון, מארחת התכנית את דורון מדלי הישראלי, כותב זוכה אירוויזיון 2018 "Toy", כחלק מפאנל מומחים. הוא מציין כי החל לכתוב לאירוויזיון בעקבות התכנית וספציפית מביע את רצונו לכתוב למי שסיים במקום השני ב-Operación Triunfo של 2002, David Bisbal: 

* בקדם האוקראיני – הזמרת Tayanna פורשת מן הקדם טרם התחרות. בפוסט מעט אמורפי בפייסבוק היא לא ממש מסבירה מה הסיבה, וגורמת לחובבים לחשוב כי הציבה תנאים שהטלוויזיה האוקראינית לא יכלה להם. הזמרת Maruv נכנסת במקומה.
* קדם פרטי בפינלנד.

פרטי טריוויה:
* אף מדינה לא חוזרת לתחרות.
* בולגריה ואוקראינה פורשות מן התחרות. בולגריה פורשת רשמית עקב סיבות תקציביות. מקורות יודעי דבר ציינו כי השיקולים נובעים מחוסר עניין של גורמים בממשל להפנות מקורות תקציביים, אשר קיימים, לטובת התחרות, והעדפה להפנותם לפרויקטים של מקורבים. אם כן, לכאורה שחיתות פוליטית היא הסיבה לצעד זה של בולגריה. עוד חזרו והאשימו גורמים את הממונים על הרשתות החברתיות ברשות השידור הבולגרית, אשר ניפחו את הציפיות מההצלחה הבולגרית המצופה, שלא הגיעה, באירוויזיון 2018. הסיפור מאחורי הפרישה האוקראינית הובא מוקדם יותר בעמוד זה.
* בנובמבר 2018, Alan Azhibayev, יו"ר רשות השידור הקזחסטנית, אישר כי מתקיימים מגעים עם ה-EBU בדבר הזמנת קזחסטן כמשתתפת אורחת באירוויזיון 2019. המגעים לא מבשילים להשתתפות.
* בדצמבר 2018 מתקיים דיון ב-EBU לגבי צירופה של קוסובו לתחרות. הם מחליטים לדחות את ההחלטה ליוני 2019 ובכך סותמים את הגולל על האפשרות שהמדינה תשתתף באירוויזיון 2019.
* הולנד זוכה בתחרות בפעם החמישית בתולדותיה. היא עוקפת את ישראל במספר הזכיות, אחרי שהאחרונה השוותה עמה מספר זכיות בשנה שלפני. הולנד משווה את מספר הזכיות של צרפת, לוקסמבורג ובריטניה.
* Sergey Lazarev חוזר לייצג את רוסיה, לאחר שעשה זאת ב-2016. נציג סן מרינו מ-2016, Serhat, חוזר אף הוא. Joci Pápai, נציג הונגריה 2017 חוזר גם השנה. Tamara Todevska חוזרת לייצג את מקדוניה לבדה, לאחר שייצגה את המדינה ב-2008 כחלק מהרכב. Nevena Božović, נציגת סרביה כחלק מהרכב ב-2013, חוזרת לייצג את סרביה לבדה. ב-2007 הייתה גם נציגת המדינה באירוויזיון ג'וניור.
* שווייץ מבקשת מה-EBU להופיע בחצי הגמר השני, עקב משחק הוקי של הנבחרת השווייצרית באליפות העולם ביום חצי הגמר הראשון. ה-EBU נעתר לבקשה. שאר המדינות מ"הבית" של שווייץ מוקמו בחצאי הגמר בהתאם.
* אוסטרליה הבטיחה את מקומה באירוויזיון בחמשת השנים הקרובות. ה-EBU אישר את השתתפותה של המדינה עד ל-2023 ללא צורך בהזמנה מיוחדת בכל פעם.
* סן מרינו מפרסמת ציוצים בטוויטר שגורמים לכולם לחשוב שהיא בחרה ב-Rodrigo Alves, הידוע בכינויו בובת קן האנושית, כנציגה לתחרות. בשיחת פייסבוק שקיים Alves עם אדם נוסף, ציין כי הוא אינו נציג סן מרינו לאירוויזיון, אך כן ייקח חלק בתחרות. לבסוף, דבר מזה לא קרה.
* בראיון ל"הארץ", ציין Jon Ola Sand, המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, כי האיגוד לא ירשה להפוך את האירוע לפוליטי וכי לא יורשו נאומים פוליטיים על בימת התחרות. עוד ציין כי תל-אביב הייתה הבחירה הטובה ביותר, והזכיר את נושא השבת, שניתן לשער היה אחד הגורמים המכריעים לבחירת העיר המארחת. הוא סירב תחילה לדבר על מניעת כניסת פעילי BDS למדינה בשבוע התחרות. לאחר לחץ מן המראיין, ציין כי לדעתו שימוש בתחרות לצורך מחאה פוליטית נגד ישראל אינה דבר חיובי. הוא הביע דאגה לגבי אפשרויות הלינה בתל-אביב בשבוע האירוויזיון, כמו גם לגבי המחירים הגבוהים, והביע דאגה לגבי התדמית שזה עשוי ליצור לתל-אביב.
* פורסמו תכתובות בין יוני לדצמבר 2018 בין גורמים ישראליים ומקומיים לבין רשות השידור האירית. הופעלו לחצים שונים ונסיונות דיפלומטיים כדי לשכנע את RTE, רשות השידור האירית, מצד אחד להחרים את התחרות בישראל ומנגד להשתתף בתחרות. ניתן לקרוא את הסיפור המלא כאן.
* פורסם כי צרפת מאיימת לפרוש מן התחרות עקב סדרה המתוכננת ב"כאן", שבמרכזה טרוריסט שמגיע מצרפת על מנת לבצע פיגוע באירוויזיון תוך שהוא מתחזה להומוסקסואל. הצרפתים הכחישו את הידיעה וטענו ל-Fake News. לא ברור האם אכן מדובר בסיפור אמיתי או בתרגיל שיווק של "כאן". הסדרה "דוז פואה" עלתה לשידור אחרי האירוויזיון.
* חברת MyHeritage נבחרת לספונסרית הראשית של התחרות השנה. מסיבה זו, ומאחר והצבע של לוגו החברה הוא כתום, נערך אירוע "שטיח כתום" לקבלת משתתפי התחרות, במקום "שטיח אדום".
* אש"ף פנה לאיגוד השידור האירופי בבקשה למנוע את שידור האירוויזיון בהתנחלויות ביהודה ושומרון, מה שבלתי אפשרי לביצוע ברמה הטכנית…
* חברת "אוג הפקות" זכתה במכרז להפקת הגלויות לאירוויזיון 2019, אך החליטה לוותר על הזכות. הפרויקט עבר לחברת "גוסטבו הפקות", אשר הגיעה במכרז למקום השני.
* עקב מיעוט החדרים במלונות, הועלו אופציות אלטרנטיביות עבור החובבים שיגיעו לשבוע האירוויזיון בתל אביב, כמו לינה על ספינות שיהפכו למלונות צפים וצפיות המוניות בפארקים ובאולמות ברחבי העיר והמדינה. היוזמות בוטלו מאחר ואף חברה לא ניגשה למכרזים, מה גם שלא היה בהם צורך לאור מיעוט התיירים שהגיעו לתחרות.
* בנובמבר 2019 מפורסם, כי Tamta במגעים מתקדמים לייצג את קפריסין בתחרות, וכי היא קיבלה הצעה דומה מרשות השידור היוונית. נמסר כי קפריסין הציעה את הייצוג השנה גם לה וגם ל-Helena Paparizou, אך האחרונה סירבה, בעוד Tamta הביעה חוסר רצון לשתף פעולה עם רשות השידור היוונית, וכך למעשה נסללת לה הדרך לייצג את קפריסין.
* על פי וואלה! תרבות, קשת 12 לא אישרה בתחילה לתאגיד לשבץ את ארז טל כמנחה האירוויזיון, ללא הסכמת התאגיד לעונה נוספת בה "הכוכב הבא" תבחר את נציג ישראל לאירוויזיון. בקשת הכחישו את הדברים באופן רשמי, אך גורם בקשת רמז כי הדברים נכונים. גורם מטעם התאגיד ציין כי אכן יש לקשת 12 דרישות רבות מן התאגיד, אך לתאגיד נהלים סדורים וברורים, וגם אם מישהו בתאגיד מעוניין בכך לא ניתן להבטיח להם שייזכו לבחור את הנציג עבור 2020. בנוסף, הגורם ציין כי התאגיד מעוניין שעבור 2020 הנציג ייבחר דרך השידור הציבורי. אנו יודעים כיום כי רק חלק מן ההליך ישודר ב"כאן" ו"הכוכב הבא לאירוויזיון 2020" ישודר בקשת 12.
* דווח כי שכר מנחי התחרות היה נמוך ב-50% לעומת המקובל באירועים מסוג זה. לוסי איוב לא קיבלה שכר מעבר למשכורתה הרגילה מתאגיד השידור. אסי עזר תרם את השכר שקיבל על הנחיית האירוע לאיגי, ארגון הנוער הגאה.
* אף גלויה לא צולמה ביהודה ושומרון. לוסי איוב נשאלת בראיון מדוע לא שולבו צילומים מהאזור והיא עונה כי "לא היה עניין". ניסיון שאלה נוסף מצד המראיין נענה בהתעלמות מוחלטת. ראש המועצה האזורית מטה בנימין שבשומרון, שלח בתגובה מכתב ליו"ר התאגיד ובו טען כי העובדה שהדברים לא זכו לתגובה מן התאגיד מוכיח כי אין מקום לקיומו של תאגיד השידור.
* הקליפ המקורי של השיר הפולני כלל מראה של צלב אבן. הצלב הוסר עבור גרסת האירוויזיון של הקליפ, מה שגרר האשמות מצד גורמים בפולין על צנזורה ואפלייה נגד נוצרים. יו"ר רשות השידור הפולנית קרא לחברת התקליטים להחזיר את הצלב לקליפ. לדברי מנהלי Tulia, הצלב הוסר עקב ההגבלות של ה-EBU בדבר קידום מוסדות פוליטיים וכי לא הם אחראים להסרה של הצלב מהקליפ. למרות זאת, דמותו של יאן מנפומוק, קדוש קתולי צ'כי, מופיעה בקליפ גם בגרסת האירוויזיון.
* השיר הרומני הואשם בדימיון לשיר הפולק האמריקאי "The Wayfaring Stranger". הטלוויזיה המקומית ממנה צוות מומחים למוזיקה, אשר קובעים כי למרות שיש לשיר קווי דמיון לשיר האמריקאי הוא אינו בגדר פלגיאט.
* השיר הגאורגי כולל שתי מילים באבחזית. שפה שלא שומשה לפני כן בתחרות.
* להקת שלווה פורשת לפני חצי הגמר של "הכוכב הבא לאירוויזיון" לאחר שהם מבינים כי הם פייבוריטים לזכייה בתכנית והשתתפות באירוויזיון תביא לחילול שבת מצידם, וזאת לאור היות רוב חברי הלהקה דתיים. בתכנית של "הכוכב הבא" שבה הם מכריזים על פרישתם, מודיע להם המנחה אסי עזר, כי הם נבחרו להופיע בחצי הגמר השני כחלק ממופע הביניים.
* השיר הדני כולל מילים בדנית, וזאת לראשונה מאז 1997, שכן מאז 1999, שבה בוטל חוק השפה, הקפידה לשיר המדינה באנגלית מלאה.
* לאחר שנבחר, התגלו ציוצים נגד ישראל וציוצים שצוחקים על מתקפות טרור של נציג צרפת, Bilal Hassani. עלו לקריאות בצרפת לפסול את שליחתתו לאירוויזיון, כולל סנאטור אחד שדרש זאת מפורשות. הציוצים פורסמו כשבילאל היה בן 14, והוא טוען שמי שצייץ את אותם ציוצים הוא חברו לכיתה תחת חשבונו.
*  Thomas Schreiber, מנהל מחלקת הבידור ברשות השידור הגרמנית, ציין טרם הקדם הגרמני, כי הוא חושש, שהאמן הגרמני שייבחר יקבל תשומת לב מיוחדת בישראל לאור ההיסטוריה בין העמים.
* לראשונה מאז 2003, השיר הגרמני לאירוויזיון לא נכנס למצעד השבועי מיד לאחר בחירתו.
* Srbuk נציגת ארמניה חשפה כי צוות של האירוויזיון בוחן כיצד הקליפ שלה ביוטיוב קיבל 1.5 מיליון צפיות בשעה אחת. בפוסט בפייסבוק היא מציינת כי המשלחת הארמנית פנו להפקת האירוויזיון בנושא. ההנחה היא שצד שלישי רכש את הצפיות.
* רוג'ר ווטרס פנה ל-Conan Osíris, נציג פורטוגל באירוויזיון, וביקש ממנו להחרים את האירוויזיון בישראל ולא להופיע בתחרות. Osíris ציין כי קיבל את הפנייה מרוג'ר ווטרס כשבוע לאחר זכייתו בקדם, אך סירב להגיב לגביה. בהמשך 40 אמנים פורטוגלים חתמו והעבירו מכתב פתוח ל-Osíris, בו הם דחקו בו להחרים את האירוויזיון בישראל.
* לאחר מכן פונה ווטרס גם לנציגות אוסטרליה ויוון ולמדונה ומבקש מהן להחרים את התחרות בישראל. גם ה-BDS פונה למדונה בבקשה דומה.
* שר הפנים האיטלקי התנגד לזכיית השיר "Soldi" בפסטיבל סנרמו, תוך דגש כי מדובר בשיר ששר בן של מהגר.
* אחד מכותבי השיר הבלרוסי, Viktor Drobysh, עורר סערה לאחר שפירסם פוסט באינסטגרם, אשר בו הוא תמך בממלכת ברוניי על כך שחוקקה חוק מוות ללהט"בים. לאחר מכן שחרר Drobysh חצי התנצלות, שבה הסביר שהתבדח, וחתם אותה בכך שהוא עכשיו יודע את ההבדל בין "הומו" ל"מתרומם".
* עלתה הטענה כי שמו של Viktor Drobysh הוסף לרשימת כותבי השיר כדי לוודא שהשיר ייזכה בקדם, וכי הוא לא באמת היה מעורב בכתיבתו.
* השיר הצרפתי זכה לעיבוד שונה מזה הרשמי, אשר נחשף לראשונה על בימת התחרות.
* גם ישראל מציגה עיבוד שונה לשירה, ששוחרר רק בשבוע החזרות.
* זוכה אירוויזיון 2017, סלבדור סוברל, התבטא נגד קיום האירוויזיון בישראל, כינה אותה "פלסטין" ואמר שאם היה משתתף היה עולה עם חולצה "Free Palestine".
* כבר באפריל 2019 AVROTROS ו-NOS, שתי הרשויות השונות האחראיות על השידור הציבורי בהולנד, מתחילות להתווכח ביניהן על התקציב לאירוח אירוויזיון 2020, כמו גם על הקרדיט והנראות של כל אחת מהן באירוח.
* חברי להקת "חלב ודבש" זעמו על כך שלא הוזמנו להופיע באירוויזיון, למרות שזכו בתחרות לפני 40 שנה מטעם ישראל. במכתב ששלח ארגון אמ"י, ועליו חתום חנן יובל, לתאגיד השידור תוארה ההחלטה להזמין רק את גלי עטרי כ"שערורייה דיקטטורית".
* 16 מדינות סיפקו לעצמן את הגרפיקה הממוחשבת עבור ההופעה באירוויזיון. שאר המדינות נעזרו בשירותיה של חברת Gravity הגרמנית.
* תאגיד השידור עורך האקתון ולמקום הראשון מגיע צוות אשר מציע פיתוח מערכת, שתסייע לבעלי לקויות ראייה לעקוב אחר הניקוד בתחרות האירוויזיון.
* הבגד שלבש בתחרות זוכה האירוויזיון, Duncan Laurance, היה עשוי מבד ממוחזר, כאשר הבדים עצמם נוצרו לפני יותר מ-100 שנים. הבגד נוצר על ידי המעצב ההולנדי Sjaak Hullekes, אשר ציין כי המטרה הייתה ליצור בגד שייצג פגיעות, ולא שלמות, כדי לתת לבגד אופי וליצור עניין.
* מתעוררים קשיים במציאת חברת אבטחה שתאבטח את האירוע: בסיבוב המכרזים הראשון לא הגישה מועמדות אף חברת אבטחה, בסיבוב השני זכתה אחת החברות באבטחת הפרויקט, אך ועדת המכרזים פסלה אותה משום שלא עמדה בדרישות האבטחה הגבוהות. בכיר במערך האבטחה רמז כי נדרש גיוס של רשויות הביטחון של המדינה עבור האבטחה היקרה של האירוע.
* חברת "עיצוב במה" נבחרה להקים את הטריבונות לקהל. החברה הואשמה במותה של סגן הילה בצלאלי ז"ל, אשר מצאה את מותה ב-2012 בחזרות לטקס הדלקת המשואות. על פי וואלה!, "נודע כי מארגני האירוויזיון החליטו שלא לשכור מהנדס בטיחות אלא להסתפק בהנדסאי בניה שאינו רשום בספר מהנדסי הבטיחות של ישראל. עוד נודע כי ההתקשרות עם ההנדסאי שנבחר לא בוצעה בהליך מכרז כפי שנעשה עם כלל הספקים ונותני השירות להפקת האירוע".
* ערוץ 10 דיווח כי "התאגיד רצה להכריז על בר רפאלי כמנחה של האירוויזיון אבל באיגוד השידור האירופי, שהוא הגוף המכריע לגבי המנחים, מתנגדים לכך בגלל שהדוגמנית עומדת בפני כתב אישום בכפוף לשימוע בחשד להעלמה של 30 מיליון שקל מיסים." לבסוף, הוכרזה רפאלי כאחת מארבעת מנחי התחרות.
* אחת המשלחות לאירוויזיון נפלה קורבן לתרגיל עוקץ. על פי החשד, נוכלים שהתחזו לנציגים של בית מלון הצליחו להוציא במרמה כספים מהמשלחת. מבצעי תרגיל העוקץ אינם ישראלים.
* תאגיד השידור מקדם נגישות של משדר האירוויזיון באמצעות 3 משדרים חיים באינטרנט, בהובלת תומר לוי, סטודנט באוניברסיטת בן גוריון:
1. משדר המלווה בשפת סימנים עבור חירשים ומוגבלי שמיעה. בנוסף, בחינוכית ישראל משדרי האירוויזיון שודרו עם כתוביות המציגות את שמות השירים ומופעי הביניים. השירים לוו בשפת הסימנים, אך לא תורגמו באמצעות כתוביות לפי המדיניות של ה-EBU.
2. משדר העושה שימוש בפישוט סימולטני ומסביר את המשדר בשפה פשוטה, עבור אנשים עם מוגבלויות קוגנטיביות.
3. משדר המלווה בתיאור קולי של המתרחש, עבור עיוורים וכבדי ראייה.
* 182 מיליון צופים צפו בתחרות. מדובר בירידה של 4 מיליון צופים מהשנה שעברה, אך הייתה עלייה של 2% בנתוני הצפייה בקרב צעירים בגילאי 15-24.
* ב-Marcel Bezençon Awards זוכה אוסטרליה בקטגוריית ה-Artistic Award, על פי הצבעת ה-commentators השונים. איטליה זוכה ב-Composer Award, על פי הצבעת המלחינים של השירים המשתתפים. הולנד זוכה בקטגורית ה-Press Award, על פי הצבעת גופי התקשורת והעיתונות הנוכחים בשבוע האירוויזיון.
* בסקר ה-OGAE השנתי הנערך כהצבעה בין מועדוני החובבים השונים ברחבי אירופה והעולם, זוכה איטליה, ואחריה מגיעות שווייץ, הולנד, נורבגיה וקפריסין.
* עומר אדם היה לקחת חלק במופע האמנותי של אחד מחצאי הגמר, אך לבסוף ביטל את הופעתו עקב חילול השבת הנגרם מקיום האירוויזיון. מנגד, היו שטענו כי פרש לאחר שהבין שלא יהיה המופע המרכזי מבין מופעי הביניים.
* הופעתה של מדונה מומנה על ידי המיליארדר היהודי-קנדי סילבן אדאמס.
* במופע הביניים של התחרות היו אמורים להשתתף גם Balkan Beat Box ואילן פלד. הם לא השתתפו לבסוף מסיבה לא ברורה.
* תקלות והפרעות טכניות: במהלך חצי הגמר הראשון מתקפת סייבר פגעה בשידורים הנגישים של "כאן" ביוטיוב. ההאקרים שידרו שקופיות המזהירות את הצופים מפני פגיעת טילים. בנוסף, היו מספר תקלות אשר שיבשו את השידור הקולי של ה-commentators של הולנד, פולין ומקדוניה. פולין אף הציבה commentator שישדר מוורשה בשל כך. בצרפת חוו שיבושים בהעברת האודיו במהלך ההופעות של פורטוגל ובלגיה. בבריטניה נחתך השידור בזמן הצגת תקציר שירי המדינות העולות לגמר. תקלות נחוו גם בשידור לטלוויזיה הגרמנית.
במהלך ההופעה של נורבגיה בחזרת השופטים של הגמר הייתה תקלה של מספר שניות, אשר שידרה מסך שחור ולאחר מכן חתכה למצלמה הלא נכונה. למרות שהתקלה הייתה קצרה, רשות השידור הנורבגית הגישה תלונה ל-EBU וביקשה להופיע שוב. ה-EBU דחה את הדרישה.

* בחצי הגמר הראשון אוסטרליה מקבלת 5 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. צ'כיה מקבלת אף היא 5 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. יוון מקבלת 4 פעמים מהשופטים ופעמיים מהקהל. קפריסין מקבלת פעם אחת 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. אסטוניה מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעמיים 12 נקודות מהקהל. איסלנד מקבלת פעם אחת מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. בלרוס, מונטנגרו ולסלובניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהשופטים. סן מרינו מקבלת 3 פעמים 12 נקודות מהקהל. פורטוגל וסרביה מקבלות פעמיים 12 נקודות מהקהל כל אחת. פינלנד והונגריה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהקהל.
* בחצי הגמר הראשון, צ'כיה מקבלת נקודות מכל צוותי השיפוט – 19 במספר. סרביה ויוון מקבלות נקודות מ-17 צוותי שיפוט. אחריהן קפריסין ואוסטרליה עם 16 צוותי שיפוט מנקדים. איסלנד ואסטוניה מקבלות ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 19 במספר. אחריהן סן מרינו וצ'כיה עם 18 נקודות טלווטינג מנקדות. אחריהן סלובניה עם 16 נקודות טלווטינג מנקדות.
* בחצי הגמר השני שבדיה מקבלת 7 פעמים 12 נקודות מהשופטים ואף לא פעם אחת מהקהל. מקדוניה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. הולנד מקבלת 3 פעמים 12 נקודות מהשופטים. רומניה מקבלת פעמיים מהשופטים ופעם אחת מהקהל. מולדובה מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל. דנמרק מקבלת פעם אחת 12 נקודות מהשופטים. אלבניה, רוסיה ושווייץ מקבלות פעם אחת מהשופטים ו-3 פעמים מהקהל כל אחת. נורבגיה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות מהקהל. ליטא מקבלת 3 פעמים מהקהל. אזרבייג'ן ולטביה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהקהל כל אחת.
* בחצי הגמר השני מלטה, הולנד, מקדוניה ואזרבייג'ן מקבלות נקודות כמעט מכל צוותי השיפוט – 18 צוותי שיפוט סך הכל, אחריהן רוסיה ושבדיה עם 15 צוותי שיפוט מנקדים ושווייץ עם 14. שווייץ, רוסיה, נורבגיה והולנד מקבלות נקודות מכל נקודות הטלווטינג – 20 בסך הכל. אחריהן אזרבייג'ן עם 19 נקודות טלווטינג מנקדות ושבדיה עם 18 נקודות טלווטינג מנקדות.
* בגמר שבדיה מקבלת 10 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. הולנד ומקדוניה מקבלות 6 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעמיים מהקהל. איטליה מקבלת 6 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. צ'כיה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות מהשופטים. אוסטרליה מקבלת פעמיים מהשופטים. אזרבייג'ן, יוון וסרביה מקבלות פעם אחת נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל כל אחת. קפריסין מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעמיים מהקהל. דנמרק ומלטה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהשופטים. רוסיה מקבלת פעם אחת 12 נקודות מהשופטים ו-11 פעמים מהקהל. נורבגיה מקבלת 8 פעמים מהקהל. איסלנד מקבלת 3 פעמים מהקהל. אלבניה מקבלת פעמיים 12 נקודות מהקהל. ישראל, ספרד ושווייץ מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהקהל כל אחת.
* בגמר אזרבייג'ן מקבלת נקודות מ-33 צוותי שיפוט. מקדוניה, שבדיה, הולנד ואיטליה מקבלות ניקוד מ-32 צוותי שיפוט. שווייץ מקבלת ניקוד מ-28 צוותי שיפוט. הולנד מקבלת ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 40 במספר. איטליה ושווייץ מקבלות ניקוד מ-38 נקודות טלווטינג ונורבגיה מקבלת ניקוד מ-37 נקודות טלווטינג.
* הבדלים בין הקהל לשופטים: בחצי גמר 1, סן מרינו ממקומת רביעית בקהל ורק במקום ה-15 בשופטים. בחצי גמר 2, נורבגיה ממקומת ראשונה בקהל ורק במקום ה-11 בשופטים. ליטא שמינית בקהל ומקום 17 בשופטים. בגמר, נורבגיה ממקומת ראשונה בקהל ורק 18 בשופטים. איסלנד שישית בקהל ו-16 בשופטים. סן מרינו 10 בקהל ו-23 בשופטים. מקדוניה מקום 1 בשופטים ומקום 12 בקהל. ספרד מקום 14 בקהל ומקום 25 בשופטים. קפריסין מקום 20 בקהל ומקום 11 בשופטים. יוון 21 בקהל ו-14 בשופטים. מלטה 22 בקהל ומקום 10 בשופטים. צ'כיה מקום 24 בקהל ומקום 8 בשופטים.
* מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר: בחצי הגמר הראשון, אוסטרליה במקום הראשון, מסיימת תשיעית בגמר. צ'כיה שנייה, מסיימת בגמר במקום ה-11. איסלנד שלישית, מסיימת עשירית. אסטוניה רביעית ויוון חמישית, מסיימות במקום ה-20 וה-21 בהתאמה בגמר. סלובניה שישית, מסיימת במקום ה-15. סרביה שביעית וסן מרינו שמינית מסיימות במקום ה-17 וה-18 בהתאמה בגמר. קפריסין במקום התשיעי, מסיימת 13 בגמר. בלרוס עשירית, מסיימת במקום ה-24. בחצי הגמר השני, הולנד במקום הראשון, זוכה בגמר. מקדוניה שנייה, מסיימת בגמר במקום השביעי. שבדיה שלישית, מסיימת במקום החמישי. שווייץ רביעית, מסיימת רביעית בגמר. אזרבייג'ן חמישית, מסיימת במקום השמיני בגמר. רוסיה שישית, מסיימת במקום השלישי בגמר. נורבגיה שביעית, מסיימת שישית בגמר. מלטה שמינית, מסיימת במקום ה-14. אלבניה תשיעית, מסיימת במקום ה-17. דנמרק עשירית, מסיימת במקום ה-12.
* Viktor Drobysh, מכותבי השיר הבלרוסי, ציין כי יש לתבוע את ה-EBU לאור השגיאה שנעשתה בחישוב ניקוד השופטים הפיקטיבי של בלרוס, מאחר והדבר ייפגע ביחסי רוסיה-בלרוס.
* בהופעתה של מדונה נטען כי המילים מהשיר "Dark Ballet", אשר ביצעה כחלק ממופע הביניים, כוונו נגד ישראל:  "they think we are not aware of their crimes. We know, but we're just not ready to act". בשיר "Future" הראפר Quavo שר "Not everyone is coming to the future, not everyone is learning from the past". הטענות לא הוכחו באופן חש משמעי, ומדונה טענה כי החלק בהופעה שבה שני רקדנים הופיעו עם דגלי ישראל ופלסטין על גבם לא הייתה פרו-פלסטינית, אלא קריאה מצידה לשלום ואחדות.
* ה-EBU שחרר הצהרה לפיה ההשלכות של חשיפת הדגלים הפלסטינים מצד להקת Hatari האיסלנדית יידונו בפגישה של ה-reference group של התחרות. לבסוף, בספטמבר 2019 החליט ה-EBU להטיל על רשות השידור האיסלנדית קנס של 5000 אירו.
* הולנד היא המדינה השנייה הזוכה בתחרות ללא הגעתה למקום הראשון בקהל או בשופטים תחת שיטת ההצבעה החדשה.
* הולנד קובעת שיא של פער בין שני ניצחונות – 44 שנים לקח למדינה לזכות שוב בתחרות.
* צפון מקדוניה מסיימת במקום השביעי, מיקום שיא עבורה בתחרות. זו גם פעם ראשונה שהמדינה מסיימת בטופ 10.
* סן מרינו מסיימת במקום ה-19, מיקום שיא עבורה בתחרות.
* ארמניה מסיימת במקום ה-16 בחצי הגמר, אשר עבורה זהו שיא שלילי.
* בריטניה מסיימת במקום האחרון בפעם הרביעית בתולדותיה.
* לראשונה מסיימת אירלנד אחרונה בחצי הגמר. טכנית, זהו המיקום הנמוך ביותר אליו הגיעה.
* שווייץ מסיימת במקום הרביעי, 26 שנים מאז סיימה פעם אחרונה בטופ 5.
* כמידי שנה, גם השנה צוותי השנה סיפקו הצבעות מפוקפקות, ו/או מחשידות ו/או לא הוגנות: כל השופטים הגאורגיים ממקמים את רוסיה במקום ה-26 והאחרון בגמר. ממוצע הניקוד של השופטים הקפריסאים נותן ליוון 12 נקודות בגמר ו-10 נקודות לרוסיה, אשר נכתב בין היתר על ידי המלחין היווני, Dimitris Kontopoulos. יוון עושה את אותו דבר עם קפריסין במקום הראשון ורוסיה בשני. השופטים במונטנגרו מצביעים די הוגן עבור סרביה בחצי הגמר וממקמים אותה רביעית בדרוגם הממוצע. בגמר הם לא יכולים יותר להיות הוגנים וכבר מפרגנים למדינה השכנה ב-12 נקודות. כל השופטים הסרבים ממקמים את מונטנגרו ראשונה בחצי הגמר. כרגיל השופטים הארמניים כולם ללא יוצא מהכלל ממקמים את אזרבייג'ן אחרונה הן בחצי הגמר והן בגמר. אזרבייג'ן עושה לה בדיוק אותו הדבר בחצי הגמר. רומניה ומולדובה מעניקות זו לזו 12 נקודות בחצי הגמר השני, לאף אחת מהן זה לא עוזר ושתיהן נשארות מחוץ לגמר.
* האם סן מרינו עלתה בצורה הוגנת לגמר? באופן מוזר למדי המדינה מקבלת ניקוד גבוה במדינות, שבהן קל לבצע Power Voting ולהשפיע על תוצאות הטלווטינג: בחצי הגמר היא מקבלת ניקוד גבוה מצ'כיה, גאורגיה, הונגריה, מונטנגרו, אסטוניה קפריסין ובלרוס (אך גם ספרד). בגמר מפרגנות לה בטלווטינג אלבניה, גאורגיה, מולדובה, מונטנגרו ומקדוניה (אך גם אזרבייג'ן, שתמיכתה ב-Serhat עושה שכל לאור מוצאו הטורקי).
* עלו קריאות לחרם על ישראל בתעשיית המוזיקה האיסלנדית. בין החתומים על העצומה להחרמה נמצא נציג 1997, Páll Óskar, ומי שהגיע למקום השני בקדם 2017, Daði Freyr Pétursson.
* עיריית תל אביב מקדימה את אירועי "הלילה הלבן" ל-16/05 למאי, שבו נערך חצי הגמר השני, וזאת על מנת למקסם את העובדה שהעיר סוג של מלאה בתיירים.
* ב-Barbara Dex Award, הניתן למתלבש הגרוע ביותר, הנבחר על פי סקר אינטרנטי, זוכה פורטוגל.
* מי אהב את השיר הישראלי מבין משתתפי העבר שהיו בצוותי השיפוט ומי לא? בפולין Dominika Gawęda, סולנית Blue Café, נציגי פולין לאירוויזיון 2004, ממקמת את ישראל במקום ה-24. Paweł Rurak-Sokal, מנהיג הלהקה, ממקם את ישראל במקום ה-18. במונטנגרו Marko Pešić מלהקת Highway, אשר ייצגה את המדינה ב-2016, מיקם את ישראל במקום ה-19. בסרביה Sanja Ilić, מי שעומד מאחורי השיר הסרבי לאירוויזיון 2018, ממקם את קובי מרימי במקום ה-25 והאחרון. בגאורגיה Levan Abshilava, מלהקת Iraio, נציגי 2018, ממקם את ישראל במקום ה-25, כאשר רק רוסיה ממוקמת בדירוגו אחריה. באיסלנד Maria Olafsdottir, נציגת 2015, ממקמת את ישראל במקום -23. במולדובה Geta Burlacu, נציגת 2008, שמה את ישראל במקום ה-19. בלטביה Zigfrīds Muktupāvels, שייצג את לטביה כחלק מהרכב ב-2007, מיקם את ישראל במקום ה-20. Monica Anghel, נציגת רומניה 2002, ממקמת את ישראל במקום התשיעי. בקרואטיה Franka Batelić, נציגת 2018, ממקמת את ישראל במקום ה-24. Andrius Mamontovas, נציג המדינה ל-2006, ממקם את ישראל במקום ה-24. ברוסיה Anastasia Tolmacheva ו-Maria Tolmacheva, נציגות 2014, ממקמות את ישראל במקום ה-24 וה-21 בהתאמה. בגרמניה Michael Schulte, נציג 2018, ממקם את ישראל במקום ה-23. בספרד David Feito, נציג 2013 כחלק מהרכב, ממקם את ישראל במקום ה-15.
את המיקום הגבוה ביותר לישראל מבין שופטי התחרות, מעניק המוזיקאי האירי Aidan O'Connor, מלחין השיר הצ'כי לאירוויזיון 2016, אשר ממקם את קובי מרימי במקום השלישי מבין שירי הגמר.
* חברי צוות השיפוט הישראלי ראויים לנזיפה, שכן הדמיון בין הצבעתם בחצי הגמר לגמר הוא מקרי בהחלט. במיוחד בולטת ההתעללות שעבר השיר היווני אצלם, אשר ממקום ראשון מובהק בחצי הגמר, התדרדר למקום ה-16 בגמר. לשלומית אהרון הפתרונים.
* הסינגל ההולנדי מגיע למעמד פלטינה בהולנד, ומעמד זהב בבלגיה, נורבגיה, קנדה ומקסיקו.
* הסינגל האיטלקי מגיע למעמד פלטינה משולשת באיטליה ולמעמד פלטינה בספרד.
* הסינגל השווייצרי מגיע למעמד פלטינה בשווייץ.
* האלבום הרשמי של אירוויזיון 2019 מגיע במצעדי האלבומים למקום ה-2 בגרמניה, ה-8 במצעד האוספים הבריטי וה-13 באוסטרליה.
* האם הקריירה של Sergey Lazarev מקבלת תפנית בעקבות האירוויזיון? כמו שירו ב-2016, גם "Scream" לא יוצא בהפצה מסחרית. הטבלואידים הרוסיים מגבירים את העיסוק שלהם בנייטתו המינית, כולל מידע על בן זוגו, הילד שלא ברור מי אמו וסיפור מונפץ על כך שנישא לרקדן ישראלי במהלך שהותו בישראל. ה-Dream Team עצמם לא מביעים בו תמיכה יתרה, לא תומכים או דוחפים את הגרסה הרוסית של השיר ודי מתחילים להתעלם ממנו לאחר התחרות. הוא כבר לא הגולדן בוי הרוסי. ניכר שרק זכייה הייתה יכולה להרים את מעמדו, וזה כאמור לא קורה.
* Tamara Todevska נהנית במשך זמן קצר ממעמד של גיבורה לאומית בעקבות ההצלחה של מקדוניה. ב-4/7/19, ביום העצמאות של ארה"ב, Todevska הופיעה בשגרירות האמריקאית בסקופיה, מקדוניה, ושרה את ההמנון המקדוני, תוך השמטת שמם של Goce Delcev, Pitu Guli, Dame Gruev ו-Sandanski, הנחשבים גיבורים לאומיים ומוזכרים במילות ההמנון. המהלך נתפס כפוליטי, וכחלק ממאמצים של מפלגת השלטון לשכתב מחדש את ההיסטוריה המקדונית, שעולים בקנה אחד עם האינטרס האמריקאי. Todevska התנצלה לאחר מכן, רה"מ הצהיר כי מדובר בהשמטה שלא בכוונה, אך הנזק התדמיתי כבר נעשה.
* מי המדינה שניסתה לקנות סיקור חיובי? במרץ היוטיובר Jake’s Face Reacts העלה סרטון ובו סיפר כי מדינה מסוימת הציעה לו כסף עבור סיקור חיובי של שירה. לדבריו, הוצע לו סכום ששווה לשנה שלמה של משכורות וכי העביר את ההוכחות ל-EBU. יצוין כי ל-EBU אין ממש סמכות לעשות דבר בנידון, וכי ככל הנראה לא מדובר בעבירה על החוק, אך אכן מראה על כוונות לא טהורות מהמדינה המדוברת. ג'ייק מחק לאחר זמן קצר את הסרטון. לפי ההתכתבות הבאה ניתן לשער כי מדובר בבלרוס:

Annotation 2019-07-27 182319

* הפקת אירוויזיון 2019 בתל אביב זיכתה את תאגיד השידור בפרס "הטכנולוגיה והחדשנות הטובות ביותר לשנת 2019" ב-Venice TV Awards.
* באוקטובר 2019 הפך השיר האיטלקי, "Soldi" של Mahmood, לשיר האירוויזיון המושמע ביותר ב-Spotify בכל הזמנים. בנובמבר 2020 עקף השיר ההולנדי, "Aracde" של Duncan Laurance, את "Euphoria" של Loreen, השיר השבדי לאירוויזיון 2012, והפך לשיר השני המושמע מבין שירי האירוויזיון ב-Spotify. השיר "Soldi" עדיין במקום הראשון.
* בינואר 2020 הגיע הסינגל "Soldi" למעמד של תקליט זהב בצרפת. שיר האירוויזיון הראשון מאז "J'ai cherché" של Amir שהגיע למעמד זה.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון במלואו כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני במלואו כאן:

ניתן לצפות בגמר במלואו כאן: