הקדמה:
אוסלו, נורבגיה. עשור חדש נפתח. ה-EBU מחליט שלא מספיק לאזן את הצבעות הקהל בגמר, ומכניס הצבעות 50% שופטים ו50% קהל גם בחצאי הגמר. המצב הכלכלי מתחיל לתת את אותותיו כאשר מספר מדינות פורשות, ונורבגיה עצמה מוכרת את הזכויות לשידור המונדיאל כדי לממן את אירוח התחרות. האתנו-פופ מתחיל לאבד מגדולתו, הוא עדיין נוכח, אבל מצליח פחות מבעבר.
הכנסתם של השופטים להיות שוב חלק דומיננטי בתחרות יוצרת מצב, שבו המדינות עוברות תהליך חיברות, במהלכו הן מנסות לקלוע לטעמם של השופטים. האתנו-פופ הופך לאט לאט פחות אטרקטיבי, ואת התחרות שוטפים כאילו-להיטי-רדיו, שחלקם אשכרה נשמעים כמו שירים שכבר שמענו ברדיו. העובדה שהעשור נפתח במדינה מערבית, וגם זוכה בו לא רק מדינה מערבית אלא אחת מ-4 הגדולות, הוא בשורה, שכן העשור הקודם נשלט ברובו על ידי המזרח והבלקן. גרמניה נכנסת לתקופת זוהר קצרה, שבדיה לוקחת צעד אחורה, רק כדי לקחת קפיצה ענקית קדימה החל מהשנה הבאה, ולכבוש את התחרות בסערה. ישראל מתחילה סביר, אך מתרסקת במהלך המחצית הראשונה של העשור, רק כדי לרענן את תפיסת האירוויזיון שלה סוף סוף באמצע העשור ולזכות להצלחות מינוריות. לפחות אפשר להתנחם בעובדה, שהשיר הישראלי לאירוויזיון 2009 היה שיר השלום האחרון ששלחנו, וכי העשור של 2010-2019 הוא הפופי ביותר של ישראל מזה שנים.
זכייתו של Alexander Rybak בשנה שעברה מביאה לטרנד חולף של כינורות, שהוא לא יותר מאפיזודה קצרה וחסרת השפעה על התחרות.
הסיפור הגדול של הערב הוא של גרמניה, שכמו סינדרלה כובשת את המקום הראשון, בשיר שהופך ללהיט אירופאי, ומעל הכל, ובניגוד מוחלט לעשור הקודם, זוכה בהופעה שהיא נטולת גימיקים או אפקטים לחלוטין. Lena עומדת על הבמה ושרה בשמלה שחורה, לא יותר מזה ולא פחות. לצערנו זה לא מעיד על מגמה של זוכים בשנים הקרובות, אבל הייתה תקווה שהאירופופ והגימיקים יפנו מקום ללהיטים בעלי פוטנציאל מסחרי מחוץ לתחרות. נורבגיה לעומת גרמניה, חוזרת שוב לתחתית הטבלה כפי שהיא רגילה, וייקח לה כמה שנים לחזור למסלול.
בפעם הראשונה נשמע בוז ברור לרוסיה במהלך ההופעה. מסתבר שהאירוח בשנה שעברה, שחשף את פניה המכוערות של המדינה כמו גם מדיניותה התוקפנית, הוביל לתגובת נגד של החובבים.
טרנד נוסף ומדאיג של העשור הזה הוא רכישת שירים. אם בעבר היינו זוכים לקבל את המיטב שיש לשוק המקומי להציע וכל זכייה הייתה גאווה והתהדרות בכישרון המקומי, הרי שכעת כולם מכוונים לזכייה. מאחר והשופטים לא תמיד פתוחים לסגנונות מיוחדים ושונים, בהכללה גסה, נוצרת תופעה של מלחינים קבועים, ששוטפים את הקדמים השונים בשירים שלהם וזוכים, ומדינות שמזמינות מראש שירים אצל כותבים, שהוכיחו עצמם בתחרות. לראייה, השיר הזוכה מגרמניה נכתב על ידי צמד אמריקאי, השיר הדני נכתב על ידי שבדים, כמו גם השיר האזרבייג'ני, השיר הבלגי נכתב בשיתוף כותב אנגלי, השיר הגיאורגי הוא שיתוף פעולה גרמני-שבדי. השיר הנורבגי והשיר האירי הם תוצר של שיתוף פעולה עם כותבים שבדיים.
במובן הזה תצוין אזרבייג'ן, שאחרי הצעדים הקרימינלים מצידה ב-2009, השנה פשוט משקיעה הון תועפות של כסף על מנת לקדם את השיר שלה. המטרה היא להגיע ללא פחות מהמקום הראשון. היא נמצאת בין הפייבוריטים לניצחון אחרי גרמניה ולפני ישראל. כן, שמעתם נכון, ישראל הייתה מועמדת לניצחון על פי הסקרים המקדימים, אך השיר שכנע בעיקר את השופטים ולא יותר. הראל סקעת נבחר על ידי הערוץ הראשון, ומסכים לייצג את ישראל אחרי שנים של סירובים מצידו. הסכמתו היא בין היתר עקב רצונו לחזור למרכז הבמה, לאחר שחברת התקליטים שלו מנעה זאת ממנו עקב סכסוך עסקי. הוא היה אמור להיות שירי מימון בגרסתה הגברית. זה לא קרה. מעבר לשיר המיושן, מבוצע גם עיבוד מחדש שכולו הפקת-יתר, ההופעה שלו באוסלו עייפה ומדכאת. הניסיון הבימתי עמו הוא בא לא עובר והוא כושל גם קולית. ההתרגשות בקרב חברי המשלחת הישראלית תמיד קיימת. בניגוד לעשור לפני, ב-2010 כבר מבינים שיש מדינות מקומבנות יותר ומקומבנות פחות, ושכל העפלה לגמר שלנו היא בגדר נס. לא כך הטורקים, שמגיבים באדישות מדהימה כשמכריזים על העפלתם לגמר. אבל זו השנה האחרונה שבה טורקיה מצליחה בגדול, בשנה הבאה הם יתרסקו, ולראשונה יפספסו את הגמר. בשנה לאחר מכן ייתנו את הופעת הפרידה שלהם מהתחרות. בעוד טורקיה מפנה את מקומה, אציין את דנמרק שנכנסת כעת לתקופת זוהר שנייה וקצרה מאד, אך אפקטיבית מספיק. הקדמים הדניים הקטנים הופכים להיות מהחזקים ביבשת.
מעניין להסתכל בהקשר הזה על שני מוזיקאים שייתנו את אותותיהם על התחרות. הראשונה היא Lise Cabble, יוצרת ומוזיקאית דנית, שכבר פעילה משנות ה-90, אך לא בלטה בהקשר של האירוויזיון למרות ניסיונותיה. היא כותבת פופ מאד אפקטיבית, ומי שעוקב אחרי הקדם הדני יכול להיווכח כי ניצחון דני בניצוחה הוא בלתי נמנע, והוא אכן יגיע תוך 3 שנים. היוצר השני הוא Stefan Örn, שתופר את השירים האזרבייג'נים לאירוויזיון. הוא נוחל הצלחה ענקית, כולל ניצחון ב-2011, אך ככל הנראה מצפונו גורם לו לכתוב שיר מחאה חתרני ב-2014, שעובר מתחת לאף של הממשל האזרבייג'ני, ושיתופי הפעולה מופסקים מאותו הרגע.
העיצוב האמנותי כולל כדורים בצבעים ורוד, כסף וזהב, אשר מסמלים התאספות של אנשים ומגוון של רגשות, הסובבים את האירוויזיון. הסיסמה של השנה היא "Share the Moment" והיא מתחברת לעקרונות של העיצוב האמנותי בנוגע להתאספות ורגשות.

הבמה אינה כוללת מסכי LED, כפי שהפך להיות מקובל בשנים האחרונות, אלא שטופת נורות, אשר נותנות לה הרגשה שונה בכל הופעה. הבמה עגולה, קטנה בהרבה מהפאר הרוסי של השנה שעברה, ויש מין שרשראות של נורות שיורדות מהתקרה בחלק מהשירים. אכן יש התמקדות יותר בשירים עצמם ופחות בבמה ובאפקטים. בקצה הבמה יש מסלול, שמשתמשים בו מעט מהמשתתפים, כולל המנחה Nadia Hasnaoui, שמקריאה משם את ההצבעות.

חצי גמר 1:
התחרות נפתחת במסע בין כוכבים. צבעי הוורוד שולטים. הגלקסיה הופכת לבלון ורוד קטן, המתעופף בנורבגיה וחג בין האנשים. אליו מצטרפים כדורים זהובים וכסופים. אלו יהיו הצבעים השולטים. כל הבלונים-כדורים יוצרים את הכיתוב "Share the Moment", ואנחנו נכנסים לאולם.
המנחים מברכים לשלום בעוד הבמה מוארת בשלל צבעים ואוהדים מכל רחבי אירופה מניפים דגלים. המנחים ממשיכים באנגלית, צרפתית וממש מעט נורבגית. הם מסבירים על הליך ההצבעה, וכי השנה הקווים ייפתחו עם תחילת ההופעות וייסגרו רק אחרי שכל המדינות הופיעו. הקווים נפתחים וההופעות מתחילות. הבאנר עם דגל המדינה ופרטי השיר, כולל מספר השיר בגדול, מופיע גם בתחילת וגם לקראת סיום השיר כדי שהצופים יידעו לאן לחייג.
בין השירים, המנחים Nadia Hasnaoui, Haddy N'jie ו-Erik Solbakken מספקים לנו פרטי טריוויה, עושים מינגלינג עם החובבים בקהל ומסתחבקים עם המשלחות בגרין רום.
אחרי 14 שירים, סרטון קצר על המתרחש מאחורי הקלעים של חצי הגמר הראשון. למדנו ש-Milan Stanković הסרבי ו-Aisha הלטבית מסתדרים מצוין, אולי זה אחוות בלונדינים.
אחרי שכל השירים הופיעו, סרטון בו Solbakken עורך סיור לתיירים שבאו לאוסלו עבור האירוויזיון. אני למד מהסרטון ומהגלויות, שהתמה של התחרות השנה היא חובבים צורחים, כי כל פעם שהם רואים מצלמה הם צורחים בהתלהבות ומנופפים בדגלים. לא הבנתי באיזה קטע זה אמור לשעשע, זה הומור נורא בסיסי. המנחים מציגים חלק ניכר מן המשתתפים בגרין רום. על כולם ניתנים פרטי טריוויה קצרים וזה מאד נחמד.
ההצבעה נסגרת ומתחיל מופע הביניים. אחריו, Hasnaoui מדברת על רקע סרטון משעשע (שוב) על דרכי ההגעה של האמנים והחובבים לתחרות, תוך אזכור הענן הוולקני האיסלנדי (זוכרים?). ראיון ארוך מידי שלה עם מעריץ דרום אפריקני ועם אחותו של נציג פולין. לאחר מכן מוצגים בקצרה השירים של המעפילות האוטומטיות לגמר, ספרד, נורבגיה, בריטניה, צרפת וגרמניה.
המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור, Svante Stockselius, מאשר כי יש תוצאות. סוף סוף אין מעטפות או כפתורים מטופשים. Hasnaoui מקריאה בזה אחר זה את שמות המדינות ברות המזל, בסדר שנקבע על ידי ההפקה: בוסניה והרצגובינה, מולדובה, רוסיה, יוון, פורטוגל, בלרוס, סרביה, בלגיה, אלבניה ואיסלנד. עבור כל מדינה שמוכרזת, גרסת הסטודיו של שירה מושמע ברקע. Hasnaoui מקריאה את שמות המדינות כאשר כל מדינה מופיעה במעטפה וירטואלית, וכל מעפילה חדשה מצטרפת לרשימת המדינות שהוקראו עד כה. שומרים את איסלנד לסוף, מאחר והיא פייבוריטית חובבים ברורה, והמתח מייצר התרגשות שיא מהקהל כששם המדינה מוקרא. המבצעים מעשרת המדינות שהעפילו לגמר עולים לבמה לנופף בדגלי מדינותיהם.

חצי גמר 2:
פתיחה זהה לזה של חצי הגמר הראשון. N'jie עונדת משהו שנראה כמו אנטנה. Hasnaoui מתבלבלת בפעם הראשונה, משהו לא מקובל מרובוט כמוה. פותחים את קווי ההצבעה והתחרות מתחילה!
אחרי השיר השוויצרי, מציגה N'jie את Lys Assia אסיה, היושבת בקהל. לא די ממנה? Hasnaoui מציגה את גביע הזכוכית, אותו יקבל הזוכה הגדול. בין השירים, מחוות שונות של המנחים לאמנים בגרין רום. גם הפעם יש סרטון המתאר את המתרחש מאחורי הקלעים של חצי הגמר.
אציין שאחרי שהופיעו כל השירים, מוצג תקציר השירים, אשר בו בוחרים את הקטע הגרוע ביותר מהופעתו של הראל סקעת. לאחר מכן, סרטון חביב, בו מוצגים שירים שסיימו במקומות האחרונים, חלקם אני ממש אוהב, בעצם נראה לי שאת רובם אני ממש אוהב. שוב המנחים מציגים חלק נכבד מן המשתתפים בגרין רום, כאשר על כל אחד ניתנים פרטי טריוויה קצרים.
לאחר המופע האמנותי, ראיון קצר עם שני חובבים אוסטרלים, ושוב תקציר של המעפילות האוטומטיות לגמר.
Svante Stockselius, מאשר כי יש תוצאות, ו-Hasnaoui מציגה את עשרת המעפילות לגמר: גיאורגיה, אוקראינה, טורקיה, ישראל, אירלנד, קפריסין, אזרבייג'ן, רומניה, ארמניה ודנמרק. המבצעים מעשרת המדינות שהעפילו לגמר עולים לבמה.

גמר:
משפחה יושבת אי שם ב-1956 לצפות באירוויזיון הראשון. אנו יוצאים למסע בזמן, שעובר ברחבי היבשת. שובל של כדורים צבעוניים מלווה אותנו בין תקופות, שירים ומדינות. השובל מגיע לנורבגיה ושוטף אותה כמו נחיל ארבה. הוא נכנס לאולם והאוהדים מריעים. הוא עובר מעל החובבים ויוצר את הסלוגן "Share the Moment" ואת סמליל התחרות השנה. על המסך משודרים דרישות שלום ובהצלחה ממשפחות בכל רחבי היבשת, אשר צופות בתחרות. Alexander Rybak מוסר בהצלחה מנורבגיה ועולה לבמה לשיר את שירו הזוכה מ-2009. שלישיית המנחים חוזרת ברוב אפרוריותם לדברים באנגלית, צרפתית וממש מעט נורבגית. Nadia Hasnaoui נפרדת משני המנחים, אשר עוברים על הזוכים של העשור החולף. Hasnaoui מסבירה על הליך ההצבעה, המנחים שבים ומתאחדים (למה התפצלתם מלכתחילה?), הקווים נפתחים והתחרות מתחילה!!
אחרי 8 שירים, Hasnaoui מתייחסת להפרעה במהלך ההופעה הספרדית, ומציינת כי תינתן לספרד הזדמנות להופיע פעם נוספת ללא הפרעות.
אחרי 12 שירים ואחרי השיר הבריטי, N'jie מבקרת את גרהאם נורטון הפרשן בתאו לראיון קצר.
אחרי 20 שירים, N'jie ו-Solbakken מסתודדים עם האמנים בגרין רום, בעוד נציגת איסלנד, Hera Björk מנסה להרגיע רפליקה של הר געש, בטייק על התפרצות הר הגעש האיסלנדי שאירעה באותה שנה.
אחרי שכל השירים הופיעו, Daniel Diges הספרדי עולה להופעה נוספת, הפעם ללא הפרעות. אחרי קטעים נוספים מהגרין רום ומאזור החובבים, נותרו עוד 8 דקות להצבעה הארוכה בהיסטוריה של התחרות.
המנחים מציגים סרטון של קבלת הפנים למשתתפים בארוע השטיח האדום. בקטע חביב ומחויך, המנחים פונים בסרטון למשתתפים בשפותיהם. Hasnaoui אפילו זורקת להראל משפט בעברית. המנחים מזכירים לנו את הסיומים הצמודים בהיסטוריה של התחרות, אלו של 2003, 1988 ו-1969. נראה לי שהם שכחו את 1991.
אחרי מופע הביניים,שוב הסתודדות של Solbakken בגרין רום עם חלק מהתמודדים, כולל פרטי טריוויה קטנים עליהם. חוזרים ל-Hasnaoui במרכז הבמה והיא מאשרת מול Stockselius, שהתוצאות קבילות ותקינות. היא פונה אליו בתור "הוד מעלתו". מוזיקה דרמטית מלווה את הצגתו, בעוד המצלמה עוברת אל מאחורי הקלעים ואל הגרין רום, שם הוא יושב. Hasnaoui מנחה את שלב ההצבעה לבדה, דבר שלא קרה לדעתי מ-1999.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד לא שונה בהרבה מזה של השנה שעברה. הרקע הוא הכדורים הצבעוניים לא בפוקוס, והצבע של הרקע והשולט באופן כללי הוא הסגול. שמות המדינות באפור על סגול, כאשר מדינות שמקבלות נקודות מוארות בוורוד-סגול. הניקוד עצמו הוא הכדורים הקטנים, שמתעופפים על המדינה שמקבלת אותם והדגלים הם מסורתיים ופשוטים. מתחת לכל שם מדינה שמצביעה רשום גם מיקומה בסדר ההצבעה, כדי שנדע כמה אנחנו קרובים לסוף ההצבעה, או כמה רחוקים ממנה.

לאחר ההצבעה הרומנית, דנמרק במקום הראשון. אחרי ההצבעה האירית, דנמרק כבר קיבלה פעמיים ברצף 12 נקודות, ומובילה בגדול, כאשר אחריה בלגיה וגרמניה. ההצבעה הגרמנית מעלה את טורקיה למקום השלישי, את יוון לרביעי ומתעלמת מדנמרק, בעוד בלגיה עולה למקום הראשון. ההצבעה הסרבית, מתעלמת שוב מדנמרק ומעלה את יוון למקום השני אחרי בלגיה. ההצבעה האלבנית מעניקה לראשונה ניקוד לישראל – 4 נקודות. הצבעה זו מעלה את יוון למקום הראשון ואת גרמניה למקום הרביעי. אזרבייג'ן שהייתה פייבוריטית, מתחילה חלש, והיא כעת עם 3 נקודות במקום ה-19. ההצבעה הטורקית מקפיצה את אזרבייג'ן אל הטופ 10, ואת גרמניה למקום השני אחרי יוון. ההצבעה הקרואטית מעלה את בוסניה והרצגובינה למקום הרביעי, את טורקיה לשני ואת גרמניה למקום הראשון! במיקום זה תישאר גרמניה עד סוף הערב.
דנמרק שהתחילה חזק מתדרדרת כשהיא לא מקבלת ניקוד כמעט בכלל מהמדינות האחרונות, אך פולין מפצה אותה על כך ומעלה אותה למקום החמישי, כאשר בלגיה עולה לרביעי. אחרי ההצבעה הבוסנית, הפער בין גרמניה לטורקיה הוא 8 נקודות בלבד, וניכר שהן פותחות פער מהשאר. פינלנד נותנת לישראל 10 נקודות ומעלה אותה למקום ה-15, כאשר 12 הנקודות שלה הולכות לגרמניה, ואז כבר נפתח פער של 17 נקודות בינה לבין טורקיה. לאחר ההצבעה הסלובנית דנמרק קופצת למקום הרביעי והפער בין גרמניה לטורקיה גדל. אחרי ההצבעה האסטונית הפער כבר עולה של 30 נקודות. ההצבעה האזרבייג'נית סובלת מאחת הדוברות המגוחכות של הערב. היא מחזירה את המקום השני לטורקיה שנלקח אך לפני שנייה על ידי דנמרק. הדובר היווני נותן מונולוג בנורבגית ומקבל את הבוז המגיע לו כאשר הוא מעניק את 12 הנקודות המסורתיות של מדינתו לקפריסין.
ההצבעה האיסלנדית מעלה את בלגיה למקום השלישי ואת דנמרק למקום השני. ההצבעה הדנית מעלה את טורקיה למקום השלישי את בלגיה לשני ורומניה לראשונה בטופ 5. ההצבעה הצרפתית מתקבלת בקריאות אכזבה כאשר ישראל מקבלת נקודה בודדה. צרפת מעלה את טורקיה למקום השני בשוויון עם בלגיה. אחרי ההצבעה הספרדית, הפער בין גרמניה לטורקיה עומד על 38 נקודות.
Solbakken בגרין רום מראיין את Lena, שנראית נפעמת מגודל המעמד. N'jie מראיינת את נציגי טורקיה, maNga האדישים, שמספקים קלישאות. מסתבר שאנחנו בחצי הדרך. מוצג הטופ 3: בלגיה, טורקיה וגרמניה.
ההצבעה הסלובקית מעלה את ישראל למקום ה-14 ואת בלגיה למקום השני. ההצבעה הבולגרית מחזירה את טורקיה למקום השני. אזרבייג'ן, שהייתה עד עכשיו איפהשהו בתחתית הטופ 10, מקבלת פעמיים 12 נקודות מבולגריה ואוקראינה ומתחילה לצבור כוח ומומנטום, כמוה גם רוסיה שמתקרבת לטופ 10. אבל זו שעתה הגדולה של גרמניה, שכעת בפער של 52 נקודות על טורקיה. ההצבעה המלטית מעלה את בלגיה למקום השני ונותנת ניקוד מקסימלי לאזרבייג'ן במה שתהיה מסורת מטונפת בין שתי המדינות בשנים הקרובות. ההצבעה הנורבגית מעלה את דנמרק למקום השלישי. ההצבעה הקפריסאית מעלה את ישראל למקום ה-13 ולצדה השמאלי של הטבלה. הדובר הבלרוסי הוא הדבר המוזר ביותר שנראה על המסך הערב, העיניים שלו פעורות על כולנו. הוא זוכה לבוז כאשר שוב הניקוד המקסימלי ניתן מבלרוס לרוסיה, אשרעולה למקום ה-12. טורקיה עולה למקום ה-3, בעוד רומניה ואזרבייג'ן מתחזקות במקום החמישי והשישי. ההצבעה הבלגית מעלה את אזרבייג'ן לראשונה הערב למקום ה-5 בשוויון עם יוון. ההצבעה הבריטית מעלה את יוון למקום הרביעי ואת טורקיה למקום השני, שם תישאר עד סוף הערב. ההצבעה ההולנדית מעלה את ישראל למקום 12, שזה המקום הגבוה ביותר שנגיע אליו הערב. עופר נחשון נותן מונולוג בנורבגית, ישראל מעלה את רומניה למקום הרביעי, בעודה מתעלמת ממדינות הטופ 3: גרמניה, טורקיה ובלגיה. אחרי ההצבעה המקדונית, 74 נקודות מפרידות בין גרמניה לטורקיה. ההצבעה המולדובית מעלה את רומניה למקום השלישי. ברגע האחרון, ההצבעה הגיאורגית נותנת את 12 הנקודות שלה לבלרוס ומוציאה אותה מהמקום האחרון שבו הייתה לאורך רוב הערב, משאירה את בריטניה לבדה במקום האחרון. ההצבעה השבדית מעלה את דנמרק בחזרה למקום החמישי. ההצבעה הארמנית כנראה הכעיסה מאד את האזרבייג'נים, שכן היא מעלה על חשבונם את דנמרק למקום הרביעי. גרמניה זוכה, טורקיה שנייה, רומניה שלישית, דנמרק ואזרבייג'ן חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Lena מנופפת בדגל גרמניה. הטה דאום מנוגן בגרסת מיקס כאשר היא פוסעת לאורך הגרין רום ואל הבמה. היא מקבלת זר פרחים הזוי ומעט מפחיד. Hasnaoui מכריזה על גרמניה כזוכה, תרועות חצוצרה נשמעות בעוד אורות לבנים שוטפים את הבמה. N'jie ו-Solbakken על הבמה ממתינים ל-Lena. קיר הבמה נפתח, והיא יורדת במדרגות מהגרין רום. קונפטי שוטף את הבמה. Lena פוסעת על שטיח אדום בליווי N'jie ו-Solbakken לסוף המסלול, שם היא פוגשת את Hasnaoui ואת זוכה אירוויזיון 2009, Alexander Rybak, שמפלרטט איתה ומחליף איתה נשיקות. ראיון קצר עם הזוכה הטרייה, ששמה את הדגל על הראש ונראית מאוכזבת מהעובדה שהיא צריכה להופיע שוב. היא עולה לשיר פעם נוספת את שירה מלווה בדגל גרמניה. המונים רוקדים ברחובות המבורג לחגוג את הניצחון השני של גרמניה בתחרות.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1.  יוון – לפני שהיה את עומר אדם היה לנו את זה. אחד הלהיטים, ובים הזבל ששלחה המדינה זה מנצנץ לטובה. פופ-דאנס ביוונית, שלוקח את האתנו-פופ מבלי להתפשר על מלודיה טובה. הפזמון הוא לגמרי אתנו בעוד הבתים הם פופיים. המילים הם שבירת שגרה מרעננת, ומדברים על המשבר הכלכלי ועל ההתגברות האישית עליו. כמיטב המסורת היוונית, מסרים קשים מועברים בשירי טברנה, מקסים ומרשים.

2.  סרביה – אני חולה על Goran Bregović ועל Milan Stanković, והשילוב ביניהם עובד מצוין. Stanković נראה קצת כמו ילדה, אבל ברגע שהוא פותח את הפה אתה מבין שיש לו קול ענק. שיר כיפי, אתנו-פופ סרבי, מחויך, עם קריצה. שוב אקורדיון דומיננטי מאד בפזמון. זה מגניב, זה מה שצעירים וזקנים שומעים באזור הזה של אירופה, רלבנטי, ממכר, אווירת טברנה עם טוויסט מודרני, כמו ש-Bregović יודע לעשות.

3.  צרפת – המדינה קצת מנערת את התדמית המעונבת, החנוטה, והלעיתים היפסטרית, בשביל קצת שכונה. בשביל זה באתי. תצוגה פופולארית של תרבות צרפתית-קאריבית ללא טיפת התנשאות, כמו שאולי היה ב-1990. להיט אצטדיונים ממכר, סקסי, שכונתי, כיפי ומרים. Jessy Matador, רקדני וזמרי הליווי קופצים על הבמה, ועדיין מצליחים לגרום להעמדה להראות מהודקת. הברייק עם הריקודים האפריקאיים היסטרי. תרימו!

4.  טורקיה – maNga שוברת את הבמה. רוק-סקא-פאנק עם גשר באווירה אתנית. הבמה נראתה שונה לחלוטין, כאילו מדובר בקונצרט פרטי שלהם. מוארת ועם דגלים לבנים, עבודת מצלמות מרשימה ופרפורמרית אחת ברקע הלבושה בשריון, פושטת אותה ככל שהשיר מתקדם, ולבסוף מחבקת את הסולן עם בד שחור ולבן. יש משחקים של אור ואש, ניגודיות של שחור ולבן, פירוטכניקה ודרמה, והכל מופק ומבוים לעילא. להיט מודרני. 

5.  אסטוניה – אח, איזה שיר. היה הפייבוריט שלי לפני התחרות. בלדת אינדי קפואה מהמדינה הצפונית. זמר עם מניירות פרה-היפסטריות, שמזכיר לי קצת את הזמרים האקסצנטריים של סקנדינביה בתחרות בשנות השישים. מוזיקלית זה אלטרנטיבי, וקצת מרגיש כמו דג מחוץ למים על בימת האירוויזיון הנוצצת. על הבמה לא קורה כלום, הם בעיקר משתמשים בעצמם כגימיק. אחד המלווים מזייף התעלפות בסוף ההופעה.

6.  מולדובה – פתיחה חזקה לתחרות. שיר אירופופ-דאנס מקורי, עדכני ומודרני. ה-hook של נגן הסקסופון אפקטיבי מאד, כמו גם הכינור החשמלי ברקע. השיר מייצג את הייצוא הטוב ביותר של רומניה ומולדובה כפי שהיה בתחילת העשור. המיקום הסופי בגמר לטעמי לא מוצדק. הופעה צבעונית, אנרגטית, שיר פופ שמח, רלבנטי, שיכול להיות בקלות להיט מועדונים. הופעה וווקלית טובה וכריזמטית. יופי.

7.  רומניה – היה לי בזמנו קראש קצר על Ovi, כזה בובון. Paula Seling יפהפייה שאין דברים כאלה, לבושה בחליפת חתול. השיר הוא אירופופ מבוסס פסנתר וביטים כבדים. השיר מופק מעולה, מהודק מבחינת הלחן, וההופעה מנצחת! הצמד יושב על פסנתר כפול, שקוף ומואר. כדברי השיר, מאחוריהם, דולקות להבות. השיר הוא פשוט פופ בצורתו הפשוטה והטובה ביותר. מודרני, קליט וסקסי.

8.  רוסיה – קול גבוה מידי לטעמי, לשיר נוסטלגי, בלדת רוק בסגנון סבנטיז. Peter Nalitch חמוד מאד ומשדר כנות, והשיר עצמו לא רע, אפילו לא רע מאד. מכונת רוח, העובדת לקראת סיום השיר, והשלג המזויף, נותנים לשיר איזושהי קריצה ומסבירים לנו לא לקחת את פיטר והלהקה יותר מידי ברצינות. אם מגיעים עם ידע מוקדם על כך שמדובר בזמר ששר הרבה שירים קומיים, זה יכול לעזור למסר להיקלט. שיר מאד לא רוסי. 

9.  ליטא – אחרי 3 כישלונות ברצף, ליטא חושבת שלחזור לשיר בדיחה, שהביא לה את המקום השישי ב-2006, יביא לה את המזל. זה לא קרה, זה גם לא שיר בדיחה ממש. רוק-פאנק עם הפקה רזה, ביטים נקיים, סטיילינג נקי וחמוד. המילים מחאתיות, ומציינות שהליטאים לא שווים לאזרחי האיחוד מהמערב, ורומזות לכך שמערב אירופה צירפה את המזרחיות לאיחוד רק כדי להשתמש בהם כמנקים, חוטבי עצים ושואבי בארות.

10.  גרמניה– אחרי כישלונות אינספור, כשתקופת הזוהר של גרמניה מאחוריה, Stefan Raab בעל מגע הזהב, ניגש למשימה. בתכנית ריאליטי כשרונות שהרים, זוכה זמרת צעירה, שסוחפת את התחרות ואת אירופה בשיר עדכני, מבטא בריטי כבד ומזויף וסאונד סיסקטיזי, שהולך במצעדים. פשוט, קליט, חמוד ושובב. Lena מופיעה בקלילות, בחוסר אכפתיות, באדישות קולית ובטבעיות גמורה ואיכויות של כוכבת.

11.  הולנד – מנהל יחסי אהבה-שנאה עם השיר הזה. מצד אחד, מיושן מאד, שלאגר רגיל לחלוטין שכבר שמעו בהולנד ים פעמים. מצד שני, זה בדיוק זה, תצוגה של תרבות הולנדית אותנטית ומקורית. לאווירת הרטרו מוסיפים דמויות מתוך תיבת נגינה על הבמה כדי ללכת עם ההרגשה עד הסוף. זה זקן וזול, זה פשוט ודבילי. יחד עם זאת, בשעה שמדינות רוכשות שירים משבדיה ומבריטניה, זה הכי אמיתי ומחאתי שיכול להיות.
12.  בוסניה והרצגובינה – המדינה שיודעת מה היא עושה, ומצליחה להעמיד הופעה חזקה מידי שנה, עושה זאת שוב, אך הפעם עם הצלחה חלקית בלבד, הכוללת העפלה לגמר בלבד. לצערי הם נטשו את הבוסנית לטובת אנגלית. בלדת רוק דרמטית מלאת תופים, צלילי גיטרות וכינורות חשמליים. עבודת תאורה מדהימה והעמדה נכונה וחכמה מאד. וVukašin Brajić משכנע וכובש את הבמה. השיר טוב, אבל לא מצוין.
13.  אוקראינה – המדינה שלא עוצרת, בעוד פסגה. הפעם ההישג אינו גדול, אבל בתור שיר, שאף אחד לא ספר ומסיים בטופ 10, זה יפה. בלדת רוק שמתחילה בפריטת גיטרות, ומזכירה מעט את הרוק האמריקאי של הניינטיז. Alyosha פונה לאנשים המתוקים, ההורסים את העולם. היא לא מהזמרות ששרות בהמון כוונה מבלי להבין על מה הן שרות, שכן היא כתבה שירה. הפקה בימתית מינימליסטית ואפקטיבית. שיר סביר.
14.  פינלנד – שיר עם נוסטלגי ומיושן מפינלנד. אותנטי, שמח, עם תצוגה חביבה מאד של תרבות מקומית. הצמד לבוש בלבן ולצידו שני מלווים וכנרית, גם היא בלבן. זה מאד פשוט מוזיקלית, כמעט אקוסטי, עם צליל אקורדיון מובהק והרגשה כללית של ניתוק ממה שקורה במוזיקה העכשווית. תחשבו על "בן אדם" או "חי" בלי ההפקה המלוטשת דאז. קליל, נחמד וכיפי, אבל אתה מרגיש שחסר משהו, כדי שזה יהיה אפקטיבי.
15.  בריטניה – מעודדים מההצלחה של השיר של Lloyd Webber בשנה שעברה, ה-BBC פונים לStock ו-Waterman, שהיו אחראים להמנוני פופ מצליחים מאד החל מאמצע שנות השמונים. משנאה יוקדת לזה, התחלתי לחבב. זו מראה של אימפריה נופלת. בריטניה מנפיקת הלהיטים נאלצת להתרפק על העבר באיחור רב, ולהביא משהו, שנשמע כאילו להקת Steps דחו בניינטיז. זה נעדר האלמנט הלהיטי, למרות המימד הנוסטלגי המקסים.
16.  בולגריה – כאילו נשלף מאירוויזיון 2007, Miro נראה לא במקומו. ההופעה מזכירה מאד הופעות שכבר ראינו, עם רקדנים עם כנפיים וכאלה. השיר חמוד, קצת רטרו, אירופופ-דאנס בהפקה דרמטית. זמר טוב, שעדיף שהיה דובק בשיר בבולגרית. זה נשמע כמו משהו מהמצעדים של 10 שנים לפני, ועדיין אני מצליח לחבב את זה. יש בזה חוסר מודעות מקסים בעיני, זה לא משדרג את השיר, אבל זה מקבל כמה נקודות ממני.
17.  מקדוניה – לחובבי הדדיז. Gjoko Taneski בשיר, שמזכיר שוב את יוגוסלביה בשנות ה-70 וה-80, עם הסצינה החזקה של הרוק שהייתה שם, אבל זה רק בכאילו. אין בשיר הזה הרבה, הוא חלש בז'אנר שלו, נשמע מיושן, ואז מגיע הראפ המיותר בהיסטוריה. יותר מידי דרמה והפקה על מעט מידי שיר. השוט שבו הגיטריסט עומד ליד Taneski והמצלמה יורדת, הוא המאני שוט, אבל זה לא היה מספיק.
18.  ספרד – בדיוק כמו שבתחילת העשור ההוא ספרד נתנה לנו רגע לדורות, כשבפתיחת התחרות Azúcar Moreno ירדו מהבמה כשהפלייבק נכנס באיחור, גם פה ספרד מופיעה בפתיחת המופע (שנייה), ומעניקה רגע בלתי נשכח. פעיל קטלוני בשם Jimmy Jump קופץ לבמה ועושה טרולינג. Daniel Diges לא מתרגש יותר מידי ונותן הופעה מקצוענית. בלדה מיושנת בקצב הוואלס. מאד ספרדי, אך ארכאי.
19. אזרבייג'ן – כבר אימפריית אירוויזיון' והתמונה תושלם בקרוב עם זכייה, אבל עוד לא. בלדת Beyoncé מופקת מכל כיוון, העמדה בימתית משכנעת, עם כי עמוסה לטעמי. השיר עצמו חביב, להיט רדיו בינוני, לא משהו היסטרי. Safura נחשבת פייבוריטית, והמתחרה היחידה הרצינית ל-Lena הגרמניה. כמו כל שיר שבדי עם כסף אזרבייג'ני, זה נראה ונשמע חסר נשמה. מעתה אמרו "שירי נפט", שירים שנקנו מכספי נפט.
20.  קפריסין – איכשהו בגלגולה הנוכחי המדינה מצליחה רק כשהיא מייבאת שירים ו/או אמנים מבריטניה. שיר סינגר-סונגרייטרי עם זמר דושבג מארץ הדושבגים. די סטנדרטי בז'אנר הזה, מאד לא פורץ דרך ולא נושא בשורה חדשה. הפזמון מידבק, קליט ונורא אפקטיבי. ההופעה פשוטה מאד, ובים השטיקים הביטים והאורות המנצנצים זה מנצנץ כמשהו שונה, דווקא בגלל שהוא כל כך בנאלי ומוכר.
21.  פולין – אחת המדינות הלא ברורות בתחרות, שכבר מזמן איבדה קשר עם המציאות, בשיר שדי מזכיר את מצבה. בלדה כל כך מוזרה, שילוב בין בלדת פופ לבין צליליים אתניים מזרח אירופאיים. הוא שר על אגדה. הוא לובש חליפה בעוד המלוות והרקדניות לבושות בתלבושות מסורתיות. על הבמה הכל מוזר, עם תפוח שלא ברור מה תפקידו ואלמנטים קשים של BDSM, עם חניקות וקריעת בגדים מאחת המלוות. הזיה.
22.  אלבניה – עם חניכיים מהגיהינום וקול מהאף, מגיעה אלינו Juliana Pasha במראה שרית חדדי ומנסה למכור את להיט הדיסקו שלה. כששומעים את זה בפעם הראשונה, זה מאד אנרגטי ומידבק. אחרי כמה האזנות, מבינים כי מדובר בשיר גנרי, חלש, שיר חתונות של דודות. ההופעה נותנת הרגשה של מועדון עם הרבה גלאם בבגדים ושלוש זמרות אפרו-אמריקאיות גדולות, שנותנות קצת נשמה לשיר.
23.  ארמניה – שוט פותח על המחשוף של הזמרת, תמיד עוזר. Eva Rivas לבושה נורא, בג'ינס ושמלה עם שסע שעולה מעל לפופיק וחושף את הג'ינס. סטייל זה לא. יש גוגו ענק מאחוריה, זמרי רקע בלבוש מסורתי ומישהו שמנגן על חליל, נראה לי. בניגוד גמור למה שקורה על הבמה, השיר הוא פופ רגיל לחלוטין, אירופופ נעים וזורם, לא מאיים, לא מאתגר, סטנדרטי. כל מדינה יכלה לשיר את זה. הברייק למוזיקה אתנית לא משכנע.
24.  אירלנד – Niamh Kavanagh חזרה אחרי 17 שנים, ובשביל מה? לא עדיף לחזור לעבודה בבנק? היא נראית אותו דבר, רק מבוגרת, עבה יותר ועם זקן. אז היה לה קול גדול ושיר וולגרי. היום יש לה קול מוגבל ושיר בינוני, כמו אחרונת העלובות. חליל קלטי מוסיף להוזלה של השיר עמוס הקלישאות. Adult Contemporary, safe וסתם. כל מה שתצפו שיהיה יש: חליל, הלימות תופים, מודולציה ומכונת רוח.
25.  סלובקיה – מדהים איך השיר הזה נשכח כלא היה. פייבוריט בקרב החובבים, אך לא היה קרוב אפילו להעפיל לגמר. אפשר להאשים את השפה הלא אטרקטיבית ואת אופן השירה של Kristina, כמו גם את ההופעה הלחוצה וחסרת הכריזמה שלה. היא והרקדנים לבושים בירוק זית, כאילו הם מכוסים בעלים. המלווה הווקלית נראית לא קשורה לכלום. השיר עצמו הוא קצת שיר דודות, פופ למבוגרים. לא מדהים בעליל.
26.  לטביה – עוד שיר שבסטודיו נשמע חזק, אבל בהופעה נופל. נפתח בביט רפטטיבי. Aisha נראית לחוצה או סתם עצובה, עבודת המצלמה מזעזעת. היא לובשת משהו שנראה כמו שילוב בין בייבי-דול לחלוק רחצה ואיתה 5 מלוות מיותרות עם תנועות ידיים של הופעת גן חובה. המילים מטומטמות להחריד. השיר עצמו חביב, עם צליל אקורדיון בבתים, אבל ההופעה הווקלית חלשה וההופעה עצמה לא עקבית.
27.  קרואטיה – זה שקוף, שהיה פה ניסיון של קרואטיה לחקות את הניצחון הסרבי ב-2007. שיר שבנוי בצורה דומה, בלדה דרמטית ויחסים לסבים. בעוד שהראשון היה אלגנטי ומחדש, הנוכחי מנסה להתלבש על נוסחה לא לו. הבנות נותנות הופעה ווקלית בינונית, וגורמות לקרואטית להישמע לא טוב. זה כל כך סטנדרטי ונשמע עשרות פעמים, שבדיעבד ברור למה זה לא עלה. הכוריאוגרפיה לקראת הסוף מביכה.
28.  איסלנד – פייבוריט חובבים נוסף, שאין לי מושג מה הקשר לשיר טוב במקרה הזה. שלאגר פופ-האוס של זמרת טובה בהחלט שמתבזבזת עליו, ההופעה סטטית ומגושמת, הכל נורא קלישאתי. אם איסלנד 2008 היה מרענן במידה מסוימת, זה נראה נורא שחוק. שיר מועדוני גייז מהניינטיז. לא מרשים מוזיקלית, וגם לא עושה לי את זה מבחינת הופעה שנראית פסטיגלית במקרה הטוב. כוריאוגרפית בית אבות.
29. בלגיה – מוכרח להודות שעד היום אני לא מבין את ההשתפכות סביב השיר הבלגי. כן, הוא חמוד, כמו ילד, לא יותר, בזה זה מסתכם. בלדת גיטרה אקוסטית דלוחה ועלובה. שמענו אלפי שירים כאלה ואנחנו עדיין שומעים. כל ילד עם גיטרה חושב שהוא Bob Dylan, ופעם אחת כשיש שיר אקוסטי של בחור לבן עם גיטרה, כולם מתלהבים. שיר American idol טיפוסי, לא מעניין ולא מקורי, נקסט בבקשה.
30.  ישראל – מסיימת שנה שלישית של עלייה לגמר. הראל היה פייבוריט מההתחלה, אך פישל ברגע האמת. הוא לחוץ, מזייף וזורק פרצופים מוזרים. השיר עצמו הוא ניסיון לשחזר את ההייפ, שהיה סביבו בתקופת כוכב נולד עם "שלכת". סליחה, אבל זה מביך, ניסיון לדרמה בשקל, חיקוי לשאנסון משנות ה-70. מטאפורות הזויות כמו "זר של מנעולים", הפקה פומפוזית ושיר, שמנסה להקיא רגש אבל נעדר אינטימיות ואותנטיות.
31.  פורטוגל – עוד בלדה דלוחה ולא רלבנטית. זה נשמע כמו משהו מ-1995, ש-Mariah Carey כתבה, ואז זרקה כי זה לא היה טוב מספיק. מה שכן, Filipa Azevedo עושה אהבה עם המצלמה, ומוכרת את השיר ככל יכולתה. פורט על נימי הרגש הכי חשופים. ההופעה הווקלית מדויקת להפליא, אבל השיר הוא הכי סתם, הכי ריאליטי כישרונות, ואני שמח שזה התרסק בגמר, כי עם כל אהבתי לפורטוגל יש גבול. מה את צורחת??
32.  שוויץ – אאוץ'. זה בטח נראה כמו רעיון טוב על הנייר. לשלוח מישהו, שהיה כוכב לדקה והמדינה פספסה אותו לפני למעלה מעשור… אז זהו, שפחות. אירופופ אייטיזי , שנראה כמו חיקוי חיוור של הלהיטים הצרפתיים של התקופה ההיא. ל-Michael von der Heide אולי יש קול סביר, אבל זה ממש לא השיר ולא ההופעה, שיחזירו את הצבע ללחיים השוויצריות. הוא לבוש בחליפת זהב ותספורת של ילד זין. הפקה דרמטית של שיר קטן. עצוב נורא.
33.  שבדיה – שנות השפל המעטות של שבדיה מסתיימות בבום. שבדיה לא עולה לגמר, בפעם הראשונה והאחרונה. Anna Bergendahl נשמעה כמו עז, היא פועה במקום לשיר, היא זזה כמו סתומה. השיר נשמע כמו בולשיט סינגר-סונגרייטרי. מלא פאתוס, אבל חסר משמעות. השבדים רוצים לרקוד על כל החתונות. גם נערת פולק עדינה, גם דרמה ומלווים היסטריים וקיטשיים. זה נראה מגוחך ומאד מזויף.
34.  סלובניה – בזמנו אהוב עליי, היום אני תופס כמיותר. ניסיון לא אלגנטי לשלב בין שני ז'אנרים עלובים, כל אחד בדרכו שלו: מוזיקת פולקה מרכז אירופאית, שלאגריסטית וזולה, ורוק סלבי מזדקן ומגוחך של התקופה הפוסט-יוגוסלבית. די, תתבגרו, זה לא גימיק, זה לא מעניין. זה סתם שני שירים בינוניים שהולחמו להם יחדיו. השיר ממצה עצמו מהר מאד, ופשוט חוזר על השבלונה שיצר שוב ושוב, עד שבא הקריז.
35.  דנמרק – עוד שיר אובירייטד קשה. G:son חוזר עם דואט שבדי משועתק. הפתיח גנוב מ-"Every Step You Take", וכך גם הביט לאורך הבית כולו. הופעה חזקה של הצמד, שפותח את ההופעה בעמידה עם מחיצה ביניהם. דרמה שמועברת היטב בזכות בימוי נכון, אפקטים מדויקים ותיזמון. השיר עצמו הוא שלאגר דלוח, מיושן ומאובק. כמו כל יצירה שבדית ראויה היא מבוססת על שיר אמריקאי או בריטי ישן. שמרני.
36.  גיאורגיה – Sofia כנראה שם פופולרי בגיאורגיה. עוד אחת, שנראית כאילו גודלה במעבדה לזמרות, שחונכו להיראות ולהישמע מערביות ככל הניתן. Sofia Nizharadze נשמעת אמריקאית, וזה הדבר הכי לא גיאורגי שהמדינה שלחה עד כה. הופעה הווקלית קרובה למושלמת, על הבמה בלאגן עם רקדנים וזמרות ליווי. בשורה התחתונה זה שיר זול, פאוור בלאד רגשנית ושמאלצית שלא מדברת על כלום. עוד אחת שצורחת כמו מנוע סולר.
37.  נורבגיה – מישהו אמר ש-Didrik Solli-Tangen ייתן להראל לאכול אבק. ובכן, זה לא קרה. הוא שר טוב בקדם, באירוויזיון הוא זייף. זמר פומפוזי, שיר מחזות זמר קיטשי ושחוק. המילים הן קלישאה והלחן הוא אולי ניסיון לחקות את Andrew Lloyd Webber בלי יותר מידי חן. ההעמדה, כרגיל אצל הנורבגים, מטופשת להחריד, ומוכיחה שהם לא התקדמו מאז 1992. אחד הפלופים הגדולים של הערב ומיקום מוצדק בתחתית.
38.  בלרוס – מה זה החרא הזה? אחרי פעמיים שלא עלו לגמר, בלרוס עושה זאת עם בלדת דיסני של Maxim Fadeev. חמישה זמרים במבטא סובייטי כבד, שרים בלדת שמאלץ, שתגרום לכם לסוכרת. הבנים בחליפות, הבנות בשמלות ערב מנצנצות בזהב, כסף וברונזה. בסוף השיר יש מודולציה, ככל הנראה הצפויה בהיסטוריה, והבנות פורשות כנפיים של פרפרים. הקאתי בפה והלכתי להזריק אינסולין.
39.  מלטה – המדינה, שעושה הכל מידי שנה כדי לבחור את השיר הלא מותאם לתחרות ביותר, עושה זאת שוב. Thea Garrett רק בת 17, אבל נראית בת 45, בבלדת סיום של American Idol. קיטשי, פומפוזי ובעיקר נורא לוקח את עצמו ברצינות. היא עומדת עם שמלה כסופה כעורה ויוצא לה עשן מהישבן. לקראת סוף השיר מגיע מישהו מאחוריה, ופורש כנפיים כאילו זה לא היה פומפוזי ומוגזם עד כה. רע.

המנחים:
Erik Solbakken, Haddy N'jie ו-Nadia Hasnaoui – ההבדל בין ההנחיה של מזרח אירופה/הבלקן לבין הנחיה של סקנדינביה/מערב אירופה בולטת כאן מאד, אחרי שנים של הנחיות של האחרונים. הנורבגים, כפי שמצופה מהם, אקסטרה מנומסים, נטולי אגו, חנונים, מתוסרטים מראש, מחייכים וגורמים לכולם להרגיש ממש טוב עם עצמם. הם לא גונבים פוקוס, ולראשונה מזה הרבה זמן אין צרחות מהמנחים. נכון, הייתה ההנחיה של פינלנד, אבל אל תתעכבו על עובדות בבקשה. למה אנחנו צריכים שלושה שיהיו בדיוק אותו הדבר, פלקטיים וחסרי אופי? כי חלק מהקטע של המערב זה גם להראות את המגוון האתני. אז Solbakken הוא נורדי-לבן, N'jie היא שחורה, אפרו-נורבגית ו-Hasnaoui היא ממוצא ערבי. יש פה מסר מאד ברור. מבין השלושה, Hasnaoui היא הדומיננטית, לא כי היא שתלטנית, אלא כי נותנים לה את רוב הבמה. N'jie היא הכי פחות מושכת תשומת לב. Solbakken ו-Hasnaoui הם מנחי טלוויזיה, N'jie היא גם זמרת, מוזיקאית, עיתונאית ועוד.

הגלויות:
גלויות אלטרנטיביות, אבל די מטופשות. כדורי אור באולם יוצר את דגל המדינה, ולאחר מכן מסך וירטואלי עליו מוצגים חובבים מקפצים ומתחבקים באתר מרכזי במדינה. רואים את המבצע כבר על הבמה מחכה לקיו כדי להתחיל לשיר. שוב פעם חוזרים למסך המטופש עם החובבים הקסומים. אחת מסדרת הגלויות הגרועות שראיתי מזה זמן רב.

Interval act:
חצי גמר 1 – "Human sounds" video and stage act – לא אוהב את זה. בכלל, צלילים מהגוף וביט בוקסינג לא עושים לי את זה. זה חזר לאופנה בתקופה ההיא, ותודה לאל שכבר הספיק לצאת מהאופנה. השטיק הזה מוצג בסרטון, שבו כל מיני אנשים עושים כל מיני קולות. אני חושב, שזה נעדר פואנטה, או איזושהי אמירה אמנותית מעניינת. בסוף הסרטון הם מופיעים על הבמה ושרים איזה שיר בנורבגית.
חצי גמר 2 – A video about a boy that gets to the Eurovision venue and makes an exhibition of break-dance live on stage – הכותרת הארוכה הזו די מסבירה מה מתרחש, נראה לי… גם פה יש שימוש יתר של קולות אנושיים, זה מתחיל להיות קריפי, והכל בסרטון. לא מת על מופע ביניים מוקלט מראש. בסוף הקטע הילד רץ באולם אל הבמה. זה ממשיך עם כל האנשים בתלבושות השחורות, שעושים דברים קריפיים.
גמר – A flashmob styled performance with Madcon performing "Glow", alongside live and taped footage of audiences dancing around Europe – שוב, זה די מסביר את עצמו. מעריצה ארמנית מפריעה ל-Madcon ומופלת בגסות על ידי אחד המאבטחים. זה חמוד, אבל עובר לידי. אני זוכר שזה היה ה-דבר בזמנו, אבל לאחר 6 שנים זה כבר נראה מעושה.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
בלגיה – Barbara Dex, נציגת 1993.
אסטוניה – Gerli Padar, נציגת 2007.
גרמניה – Mary Roos, נציגת 1972 ו-1984.
יוון – Thanos Kalliris, נציג 1987 כחלק מצמד.
נורבגיה Anne-Karine Strøm, נציגת 1973 כחלק מהרכב ונציגת 1974 ו-1976 לבדה.
סלובניה – Matjaž Bogataj, נציג 2009 כחלק מהרכב.
שבדיה – Andreas Lundstedt, נציג שוויץ 2006 כחלק מהרכב. Eric Saade, נציג 2011 העתידי.

מעניקי ניקוד בולטים:
בלגיה – Katja Retsin, נציגת 2008 כחלק מהרכב.
קפריסין – Christina Metaxa, נציגת 2009.
איסלנד – Yohanna, נציגת 2009.
לטביה – Kārlis Būmeisters, נציג 2005 כחלק מצמד.
מלטה – Chiara Siracusa, נציגת 1998, 2005 ו-2009.
שבדיה – Eric Saade, נציג 2011 העתידי.

שירים במצעדים:
גרמניה – מקום 1 במצעד האירופאי, דנמרק, פינלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, שביה ושוויץ, מקום 2 באוסטריה ואירלנד, מקום 3 בהונגריה, מקום 4 בפלנדריה וישראל, מקום 5 באיסלנד ופולין, מקום 6 בוולוניה וסלובקיה, מקום 13 בטורקיה, מקום 23 בספרד, מקום 25 בצ'כיה, מקום 30 בבריטניה, מקום 31 בהולנד ומקום 37 באוסטרליה.
במצעדי סוף השנה השיר נבחר לשיר השנה בגרמניה, מגיע למקום ה-11 באוסטריה, למקום ה-20 בהונגריה ובשוויץ, ולמקום ה-34 במצעד האירופאי.
טורקיה – מקום 27 בשבדיה.
רומניה – מקום 12 בנורבגיה, מקום 28 בפינלנד, מקום 29 בשבדיה.
דנמרק – מקום 5 בנורבגיה, מקום 12 בשוויץ, מקום 21 בשבדיה.
אזרבייג'ן – מקום 15 בנורבגיה, מקום 21 בטורקיה, מקום 22 בשווייץ, מקום 26 בגרמניה, מקום 38 בפלנדריה, מקום 40 בשבדיה.
בלגיה – מקום 1 בוולוניה, מקום 20 בגרמניה ובאירלנד, מקום 24 בשבדיה, מקום 27 במצעד האירופי, מקום 30 בהולנד, מקום 32 בשוויץ, מקום 39 בדנמרק.
יוון – מקום 20 בפינלנד, מקום 37 בפלנדריה.
צרפת – מקום 4 בפלנדריה, מקום 5 בנורבגיה, מקום 6 במצעד האירופאי, מקום 7 בפינלנד, מקום 13 בוולוניה, מקום 17 בגרמניה, מקום 30 בדנמרק, מקום 34 בשבדיה, מקום 39 באירלנד.
אלבניה – מקום 21 בפלנדריה.
איסלנד – מקום 17 בפינלנד, מקום 27 בפלנדריה.
מולדובה – 7 בנורבגיה, 31 בשבדיה.
שבדיה – מקום 6 בנורבגיה, מקום 40 בהונגריה.
סלובקיה – מקום 33 בצ'כיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Përtej kohës" של Rovena Dilo מגיע רק למקום העשירי, אבל מדובר באחת מבלדות הפופ הטובות והזכירות ביותר בתחרות.

"Ndonjëherë" של Kejsi Tola היא עוד בלדה מצוינת שמסיימת רק במקום ה-15. הזכיר לי לפרקים את "ואתה פה חסר לי". "Le të bëhet çfarë të dojë" של Flaka Krelani הוא פופ קצבי אגרסיבי עם קישוטים אתניים, מקום חמישי. "Love Love Love" של Bojken Lako & Banda Adriatica במקום השישי הוא רוק מצוין ומקורי, שגרם לי להיות מעריץ של הלהקה. "La La La" של Mariza Ikonomi במקום התשיעי היא בלדת קאנטרי-פופ אפקטיבית.
* אזרבייג'ן – "Up, Up" של Elli הוא אתנו-פופ מודרני מצוין שלא מעפיל לגמר. עוד שיר שלא עולה לגמר הוא "Söz ver" של Safura Alizadeh. בסטודיו מדובר בלדה אתנית מרטיטת לבבות ומדהימה. בחצי הגמר השיר בוצע בגרסתו הקצבית והזולה. "Soulless" של אותה Safura בגמר הקדם, הוא פופ-RnB קצבי וקליט.
* בולגריה – "Ostani" של Miro במקום הרביעי היא בלדה בלקנית, לא הכי אפקטיבית ותחרותית, אבל טובה ודרמטית במידה.
* קרואטיה – אחד הקדמים הקרואטיים הטובים מזה שנים. "Ti I ja" של Martina Vrbos מגיע למקום התשיעי בחצי הגמר, ולא מעפיל לגמר, בלדת ג'אז פסנתר קטנה וטובה. "Trio tulipan" של Swing Mamas הוא רטרו לשנות ה-20 בסגנון הצ'רלסטון, שמסיים עשירי בגמר. "Preporodena" של Marta Kuliš מסיים בגמר במקום ה-16 והאחרון. בלדת ג'אז חלקלקה ומקסימה. "Nek nam bude lijepo" של Dani Stipanicev היא בלדת קיטש של פעם, לחובבי הנוסטלגיה בלבד. מקום שמיני. "Vol or ne vol" של Valungari הוא רוק אורבני בלקני במקום השלישי, נפלא וממכר.

"Blagdani" של Žiga & ŽVS Druge במקום הרביעי הוא מוזיקת פולקלור מקסימה. "Jobrni je jobrni" של Franko Krajcar & Indivia היא בלדת פולקלור-ניו אייג' עם צלילים קלטיים, נחמד. מקום שני.
* דנמרק – "Breathing" של Bryan Rice במקום השני היא בלדת פופ מודרנית. "How Will I Know" של Simone היא בלדת דיסני מרגשת ושמאלצית במקום השלישי-רביעי. "Only Tonight" של Kaya Brüel הוא פופ חלומי של סוף הניינטיז, חביב. "Come Come Run Away" של Silas & Kat הוא פופ דני אפקטיבי של Lisa Cable, הפקה מהוקצעת ופספוס ענק לדעתי. מקום שלישי-רביעי.

* אסטוניה – "Oota mind veel" של Marten Kuningas & Mahavok הוא רוק קליט ומצוין, מקום חמישי. "Maagiline päev" של Violina feat. Rolf Junior במקום השלישי הוא פופ אלקטרוני להיטי. "Astronaut" של Iiris Vesik במקום הרביעי הוא פופ-אינדי מקסים ומודרני. "Rapunzel" של Lenna Kuurmaa הוא פופ סיקסטיזי סטלני ומקסים, מקום שני.
* גרמניה – "Bee" של לנה הוא פופ laid back חמוד נורא.
* יוון – "Polemao" של Giorgos Karadimos היא בלדה יוונית דרמטית שמזמן לא שמענו, לא הגיע הזמן?

"O Kinezos" של Melisses הוא רוק ניינטיזי ביוונית, כיפי מאד.
* איסלנד – "Komdu á morgun til mín" של Anna Hlín היא בלדת פסנתר נעימה, שלא צולחת את חצי הגמר השלישי. "The One" של Íris Hólm היא בלדת פופ קצת מיושנת אבל תחרותית, מגיעה לגמר. "Gleði og glens" של Hvanndalsbræður הוא רוק-פופ-פאנק מרים, גם כן בגמר. "One More Day" של Jógvan Hansen במקום השני הוא בלדת קאנטרי חזקה.
* ישראל – "אלייך" של הראל סקעת מגיע למקום השלישי בלבד, אבל שיר מצוין שמוכיח שאנחנו צריכים את אוהד חיטמן בתור מלחין מוביל!

* לטביה – "Rišti rašti" של Kristine Karkle-Purina היא בלדת ניו אייג' מודרנית. מקום שביעי.
* ליטא – "Say Yes to Life" של Sasha Song & Nora במקום החמישי הוא פופ-RnB פשוט קצת ניינטיזי, אך קליט. "Field of Kings" של Agama היא בלדת ניו-אייג' קלטית. מקום רביעי. "I Love a Boy Who's in Love With a Fairytale" של Ruslanas Kirilkinas הוא פופ סתמי במקום השביעי, אבל הוא שיר גאווה להט"בית מעורר כבוד עם רפרנס ל-Alexander Rybak.
* מקדוניה – "Akcija reakcija" של Daniel מגיע מקום 12 ואחרון בחצי הגמר הראשון, ולא ממשיך הלאה, וחבל. RnB-פופ חביב. "Mrazam" של Duo Slajd באותו חצי הגמר סובל מגורל דומה, כאשר הוא מסיים תשיעי, רוק מצוין וקליט. "Lagi" של Darko Ilievski עולה לגמר אך מסיים במקום ה-14 והאחרון. פופ-רוק עם נגיעות היפ-הופ. "Ostani" של Aleksandar Belov מסיים שביעי בגמר, בלדה בלקנית דרמטית. "Džipsi dens" של Esma's Bend הוא יופי של אתנו-פופ טורבו-פולק מקדוני, מקום עשירי. "Letam kon tebe" של Vlatko Lozanoski במקום הרביעי הוא בלדת פופ מצוינת, והדבר שהכי יכל להצליח עבור מקדוניה לעניות דעתי.

"Sni" של Pampers מגיע למקום ה-13 והאחרון בחצי הגמר השני, ולא עולה לגמר, עוד רוק מיוחד ושונה עם גיטרות דיסטורשן.
* מלטה – "Beautiful Contradiction" של Miriam Christine לא עולה מחצי הגמר השלישי, פופ קצבי וזול.
* מולדובה – "Imm Eurovision" של Pavel Turcu במקום השישי הוא שיר הזוי ומצחיק, אני מאד אוהב. "Meloterapia" של Doinita Gherman במקום העשירי הוא עוד מוזיקה שמחה ואתנית ממנה. מתי כבר ישלחו אותה לייצג את מולדובה?
* נורבגיה – "Be Good to Me" של Tomine Harket לא עולה מחצי הגמר השני, בלדה מינימליסטית שקטה. "Make My Day" של Maria Haukaas Storeng היא עוד בלדת העצמה ממנה, מגיעה לגמר אך לא לסופר פיינל. RnB-פופ ניינטיזי קצת להקות בנים בסטייל. "The Dragontower" של Keep of Kalessin הוא מטאל טוב במקום השלישי.
* פורטוגל – "Canta por mim" של Catarina Pereira במקום השני הוא פופ זול של Andrej Babić שלאגר שהופך לחביב חובבים.

* רומניה – "Come Along" של Lora & Sonny Flame במקום השישי הוא פופ-רגאיי עם הצליל הרומני הכל כך מוכר, יופי.
* רוסיה – "Dlinnaya-dlinnaya beresta I kak sdelat' iz nee aishon" של Buranovskiye Babushki במקום השלישי הוא מאד שונה וחביב. אין מה להרחיב.

דווקא השיר האיטלקי "Senza respiro" של Antonello Carozza במקום השמיני בולט לטובה, רוק אמצע הדרך נחמד. "Piastry" של Alaska במקום ה-23 הוא פאנק אתני חמוד.
* סרביה – כל השירים של Goran Bregović מצוינים, כל השלושה. "Ti kvariigro" הוא להיט טורבו פולק נפלא בזכות השורה "אהבה היא מוסקה", מקום שני.

"Predsednice halo" של Oliver Katic feat. Jelena Markovic במקום השלישי הוא עוד פולק סרבי מצוין.
* סלובקיה – "Myslíš, že vieš kto som" של Horská Chata הוא רוק גראנג'-פאנק, שלא צולח את חצי הגמר השני, ומסיים שם במקום ה-11. "Taká sa mi páci" של Hrdza מגיע למקום הראשון ברבע הגמר הראשון, אך נפסל, רוק פאנק עם נגיעות פולקלוריסטיות. "Priestor pre dvoch" של Six & Kristy הוא RnB סקסי, שמסיים שישי ברבע הגמר הראשון, ולא ממשיך הלאה. "Blue Sun" של Get Exploed מסיים שישי בחצי הגמר השני, ולא עולה לגמר. רוק-ראפ-אלקטרוני מצוין ומרענן. "Život" של Andrea Súlovská מסיימת במקום העשירי והאחרון ברבע הגמר השלישי ולא ממשיכה הלאה, בלדה קסומה מלאת אווירה. "Emotions" של Mista הוא פופ-RnB חזק שמסיים שני אחרי שובר שוויון במקום הראשון.

* סלובניה – "Roko mi daj" של Langa מסיים שלישי, בלדה דרמטית, חינני. "Dovolj ljubezni" של Martina Šraj במקום השביעי הוא פופ-RnB מקפיץ וזורם.
* ספרד – "En una vida" של Coral Segovia במקום השני היא בלדת שמאלץ דרמטית מידי, אבל חובבים מתים על זה.

* שבדיה – "Hippare hoppare" של Andra Generationen & Dogge Doggelito מגיע שישי בחצי הגמר השני ולא ממשיך הלאה, מוזיקה בלקנית עם ראפ ורגאטון מצוין ולא מוערך מספיק. "Manboy" של אריק סעדה במקום השלישי הוא להיט הפופ האגרסיבי של השנה. "Innan alla ljusen brunnit ut" של Anna Maria Espinosa מסיים שמיני ואחרון בחצי הגמר השני ולא ממשיך הלאה, בלדה שפשוט גורמת לי לבכות מ-2010… "Keep On Walking" של Salem Al Fakir מסיים שני בגמר וכנראה היה מצליח הרבה יותר עבור שבדיה, בלדת אמצע הדרך עדכנית ומעצימה.

"Kom" של Timoteij הוא אתנו-פופ שבדי שחובבים אוהבים. נו בסדר. מקום חמישי בגמר.
* בקדם המולדובי -Pasha Parfeni מסיים במקום השני. הוא ישלח ב-2012 וב-2023.
* בקדם הרוסי – Dima Bilan, זוכה 2008, מגיש את השיר "White Nights" שכתב Philipp Kirkorov. הוא הופך לפייבוריט, אך כשרשימת המתמודדים בקדם מתפרסמת הוא לא מופיע בה. מסתבר כי הוא פרש, ולא ניתנת לכך הסיבה. Buranovskiye Babushki מגיעות למקום השלישי, ותשלחנה ב-2012.
* בקדם האסטוני – "Made Me Cry" של Nikita Bogdanov מתקבל לתחרות, אך נפסל כי מתגלה שהועלה ליוטיוב לפני אוקטובר 2009. הצמד Malcolm Lincoln מתקבל לתחרות במקומה. בסיבוב הראשון בקדם, Lenna Kuurmaa זוכה במירב הנקודות מהקהל ומהשופטים ועולה ל-Superfinal לצד Malcolm Lincoln. ב-Superfinal ישנה הצבעת קהל בלבד, וזוכים בו האחרונים ומפתיעים את כולם. Lenna Kuurmaa, שהגיעה שנייה, ייצגה את שוויץ ב-2005 כחלק מהרכב. למקום השלישי מגיעים Violina feat. Rolf Junior, כאשר אחת מחברות הלהקה היא Daana Ots, שהייתה חלק מההרכב שייצג את המדינה ב-2005. למקום השביעי מגיעים Disko 4000, כאשר סולנית הלהקה היא Piret Järvis, שהייתה גם היא חלק מההרכב שייצג את שוויץ ב-2005.
* בקדם הסלובקי – נקבע כי ההכנסות מהטלווטינג בחצאי הגמר ייתרמו עבור נפגעי רעידת האדמה בהאיטי. הגמר מסתיים בתיקו בין Kristina לבין Mista. מאחר והראשונה הגיעה למקום הראשון בטלווטינג היא מוכרזת כמנצחת. ברבע הגמר השישי Marcel & Tomáš Palonder feat. Street Dance Academy מגיעים למקום השמיני, ולא ממשיכים הלאה, כאשר Palonder היה נציג 1996.
* בקדם הפיני – מתקיימת תחרות מקדימה אינטרנטית, בה משתתף Geir Rönning, נציג 2005. הוא לא מעפיל לשלב הבא. כנ"ל לגבי להקת Daisy Jack. אחת מחברות הלהקה היא Krista Siegfrids, שתישלח לבדה ב-2013. כנ"ל לגבי Saara Aalto, אשר תישלח ב-2018.
* בקדם הלטבי – בסיבוב הראשון וב-Superfinal יש שוויון בין Aisha לבין Dons. הראשונה מוכרזת כמנצחת כי הייתה במקום הראשון בטלווטינג. למקום הרביעי מגיע Lauris Reiniks, נציג 2003 כחלק מהרכב. למקום העשירי והאחרון מגיעים PeR, שיישלחו ב-2013. Triānas Parks מגיעים למקום השישי, ויישלחו ב-2017.
* בקדם הסרבי – שינויים בקדם המקומי. לראשונה נזנח הקדם המסורתי ה-Beovizija, עבור קדם פרטי למלחין, שבו הוא מלחין 3 שירים ל-3 אמנים שונים. Goran Bregović, אחד המוזיקאים הסרבים המפורסמים בעולם, מקבל את הצעת רשות השידור הסרבית, RTS, לכתוב את השירים, לאחר שכבר הופיע במופע הביניים של גמר אירוויזיון 2008.
* בקדם המלטי – Glen Vella מגיע למקום השני, הוא יישלח ב-2011. Miriam Christine, נציגת 1996, לא מעפילה מטרום הגמר השלישי, בעוד Mike Spiteri, נציג 1995, לא מעפיל מטרום הגמר הרביעי. Jessica Muscat לא מעפילה מטרום הגמר השישי, ותישלח ב-2018 כנציגת סן מרינו כחלק מצמד. Claudia Faniello מגיעה למקום השמיני, ותישלח ב-2017.
* בקדם האלבני – Rona Nishliu אמורה להופיע בהופעת הבכורה שלה בדואט עם כותב השיר, אך היא לא מופיעה וגם לא השיר, בעוד כותבו מופיע עם שיר אחר שלו. היא תישלח לבסוף ב-2012. מושפעים מאד מהסנרמו האיטלקי, האלבנים שואלים ממנו הרבה אלמנטים, ביניהם ערב של הצגת השירים, חלוקה לקבוצות של אמנים מוכרים ואמנים בתחילת דרכם, ושלב שבו השירים מבוצעים בדואטים. למקום השני מגיעה Anjeza Shahini, נציגת 2004. Kejsi Tola, נציגת 2009, מגיעה למקום ה-15. Lindita Halimi מגיעה למקום ה-12, ותישלח ב-2017.
* בקדם היווני – רשימת עשרת השירים מצטמצמת לשבעה, כאשר זמרת אחת פורשת, ושאר השירים נפסלים. בין הנפסלים, שירה של Eleftheria Eleftheriou, שתישלח עם שיר אחר כמובן ב-2012. הקדם מסתיים בתיקו משולש, אך Giorgos Alkaios & Friends מוכרזים כזוכים, מאחר וקיבלו את מירב הנקודות מהקהל.
* בקדם הפורטוגלי – RTP מצמצמת את השירים, ששלחו אליה לבחירה, ל-30 שירים, והם מועלים לאינטרנט להצבעה של גולשים מכל העולם. Homens da Luta מובילים בהצבעה, אך נפסלים כי מתגלה, ששירם נחשף כבר ברשת במאי 2009. הם יישלחו בשנה הבאה. בגמר זוכה Catarina Pereira במירב הקולות מהקהל, אך בהיעדר תמיכה מהשופטים מסיימת שנייה אחרי Filipa Azevedo, שמגיעה ראשונה בשופטים ורביעית בקהל. Nucha, נציגת 1990, מגיעה למקום ה-12 והאחרון בחצי הגמר הראשון, ולא מעפילה לגמר.
* בקדם המקדוני – למרות שמגיעים בחצי הגמר הראשון רק למקום השלישי בקהל ולרביעי בשופטים, Gjoko Taneski feat. Billy Zver & Pejcin מצליחים לקבל בגמר את מירב הנקודות מהשופטים ואת המקום השני מקהל. יש שוויון בינם לבין Vlatko Ilievski, אך מאחר והם היו הפייבוריטים של הקהל, השלישייה מוכרזת כזוכה של הערב. Ilievski יישלח ב-2011. Vlatko Lozanoski מגיע רביעי, ויישלח ב-2013 כחלק מצמד.
* בקדם הבלרוסי – ברדק. לאחר שתכננו לקחת אחריות על קדם האירוויזיון לבקשת נשיא בלרוס הדיקטטור, ולא הורשו לעשות זאת או להשתמש בשם של האירוויזיון, רשת ONT מעלה את הקדם המתוכנן רק מבלי לציין שהוא קדם או קשור לאירוויזיון. בתחרות שהיא חצי ריאליטי-כישרונות זוכה Artem Mihalenko עם השיר "Don’t Play with Love". הרשת האחראית BTRC קוראת לשליחת שירים לבחירה פנימית ובוחרת ב-"Far Away" של 3+2, שהגיעו למקום השני בתחרות הכישרונות של ONT ובתור 3, בלי ה-2. שלושה ימים לפני הדדליין להגשת שירים ל-EBU, רשות השידור הבלרוסית, BTRC, מודיעה כי השיר הוחלף ב-"Butterflies".
* בקדם הליטאי – Donatas Montvydas זוכה בגדול בטרום הגמר השני, עם ניקוד מקסימלי מהקהל והשופטים, אך נפסל מאחר ומתגלה כי שירו פורסם לפני ה-1 באוקטובר 2009. הוא יישלח ב-2012 ושוב ב-2016 תחת השם Donny Montell. הזמרת Evelina Sašenko מגיעה שלישית, ותישלח ב-2011. Sasha Song מגיע רביעי כחלק מצמד, לאחר שהיה נציג 2009. למקום ה-10 מגיעה Monika Linkyte, שתישלח ב-2015 כחלק מצמד, ושוב לבדה ב-2023. ההרכב 4Fun, נציגי 2007, מגיעים למקום העשירי בטרום הגמר השלישי, ולא מעפילים לשלב הבא.
* בקדם הארמני – Emmy & Mihran מגיעים למקום השני. היא תישלח לבדה ב-2011.
* בקדם הדני – מעודד מניצחונו בקדם של השנה שעברה, Ronan Keating כותב שוב שיר לתחרות עם כותבים נוספים. שירו "All About a Girl" בביצוע Joakim Tranberg מתקבל לקדם, אך לא מעפיל לסיבוב השני.
* בקדם השבדי – מספר שינויים מוצגים בתחרות: מתווספת תחרות אינטרנטית, שבה הקהל מצביע אונליין לרשימה מבין מאות שירים שהוגשו ל-SVT. השיר הזוכה מצטרף לרשימת השירים בטרומי הגמר. 11 צוותי השיפוט המסורתיים, המייצגים 11 אזורים בשבדיה, מבוטלים. במקומם באים 5 צוותי שיפוט שבדיים ועוד 6 צוותי שיפוט ממדינות אירוויזיון שונות. Eric Saade מסיים שלישי, ויישלח בשנה הבאה. למקום השמיני מגיעה Jessica Andersson, שייצגה את המדינה כחלק מצמד ב-2003. למקום הרביעי בטרום הגמר השלישי מגיעה להקת Alcazar. אחד מחברי הלהקה הוא Andreas Lundstedt, שייצג את שוויץ ב-2006 כחלק מהרכב אחר. הם עולים לשלב "ההזדמנות הנוספת", אך לא ממשיכים משם הלאה.
* בקדם האזרבייג'ני – בגמר עצמו משתתפות שתי זמרות והרכב אחד. כל אחד שר שלושה שירים. את רוב השירים כותבים הצמד Stefan Örn ו-Sandra Bjurma, כאשר Örn כותב שיר אחד לבדו. שיר נוסף נכתב על ידי Anders Lundström, כלומר נוכחות שבדית מלאה בקדם, כולל כותב שירים אחד בולט. Örn ימשיך לכתוב את השירים האזרבייג'נים לתחרות, עד לסיום צורם ב-2014. בין היתר הוא גם יביא את התחרות לבאקו, בירת אזרבייג'ן. אחד המתמודדים בקדם הוא הצמד Milk & Kisses, אחת מחברות הצמד היא Dilara Kazimova, שתישלח לבדה ב-2014.
* בקדם האוקראיני – נערך בתחילה קדם פרטי ל- Vasyl Lazarovych, אך לאחר חילופי בכירים בהנהלת ה-NTU, מוחלט לבטל את הבחירה בו ונערך קדם, בו גם הוא משתתף עם השיר שזכה בו בקדם הפרטי. הכל נעשה מעבר לדקה ה-90. רשות השידור מכריזה על הקדם ב-17 למרץ, ועורכת אותו שלושה ימים לאחר מכן. Alyosha ו-Masha Sobko מסיימות בתיקו, אך מאחר והראשונה מועדפת על השופטים, היא נבחרת עם השיר "To Be Free". זמן קצר לאחר מכן, הועלו האשמות שהשיר הוא פלגיאט של שיר של Linda Perry ו-Grace Slick בשם "Knock Me Out", ושהוא אף פורסם לפני שנתיים. ב-22 למרץ מודיע ה-NTU כי השיר נפסל, ש-Alyosha תישלח עם שיר חדש, ושניתנת למדינה הארכה עד ה-26 למרץ. מסתבר כי ה-EBU קונסים את ה-NTU על הגשת השיר המאוחרת וקונסים אותה אף ברמה היומית עד להגשת השיר. למקום החמישי בקדם מגיעה Zlata Ognevich, שתישלח ב-2013.
* בקדם ההולנדי – חמישה אמנים שונים שרים את השיר "(Ik ben verliefd (Sha-la-lie" בגרסאות שונות, עד כמה שזה אפשרי. חמישה שופטים מצביעים, כל אחד לביצוע האהוב עליו, וההצבעה נגמרת בתיקו בין Sieneke לבין Loekz. המלחין של השיר מתבקש לבחור את הביצוע המועדף עליו מבין השניים. הוא מסרב, לוחצים עליו, אז הוא מטיל מטבע, מסבירים לו שזה בניגוד לחוקים, אז הוא בוחר ב-Sieneke.
* בקדם הרומני – Luminita Anghel, נציגת 2005, מגיעה למקום השני כחלק מהרכב. למקום הרביעי מגיעים Hotel FM, שיישלחו בשנה הבאה. Paula Seling, נציגת 2010 כחלק מצמד, מגיעה למקום החמישי בצמד אחר עם Kamara, שייצג את רומניה כחלק מהרכב ב-2007. Anda Adam & Connect-R מגיעים למקום השביעי, כאשר האחרון ייצג את מולדובה ב-2006 כחלק מהרכב. למקום ה-13 והאחרון עם 0 נקודות מגיעה להקת Pasager, שאחד מחבריה הוא Ovidiu Anton, שיהיה הנון-נציג של 2016.
* בקדם הסלובני – ה- RTV SLO קובע שכל השירים חייבים להיות בסלובנית כחלק מתכנית של הרשת לקדם את השפה והתרבות הסלובנית. הדבר גורם לתסכול בקרב יוצרים ומוזיקאים מקומיים. Nuša Derenda, נציגת 2001, מגיעה למקום התשיעי. למקום ה-10 מגיעה Lea Sirk. היא תישלח ב-2018. למקום ה-12 מגיעה להקת Tangles, אשר שניים מחבריהם הם Marjetka Vovk ו-Raay, שיישלחו ב-2015 כצמד תחת השם Maraaya.
Manca Špik רוצה לשלוח את "Žensko srce" הקצבי לקדם הסלובני, אך החליטה לשלוח בלדה במקום. השיר נכתב מחדש בפורטוגלית, ונשלח לקדם בפורטוגל תחת השם "Canta por mim". השיר בביצועה של Catarina Pereira סיים במקום השני בפורטוגל.
* בקדם הבולגרי – ועדה בוחרת את האמן עבורו ייערך קדם פרטי. Poli Genova מגיעה למקום השני בוועדה. היא תישלח ב-2011 וב-2016. שם נוסף שנשקל הוא של הצמד Elitsa Todorova ו-Stoyan Yankulov, שייצגו את המדינה ב-2007, ויישלחו שוב ב-2013.
* בקדם הקפריסאי – Deep Zone Project, נציגי בולגריה 2008, מתקבלים לקדם, אך נפסלים לאחר שמתברר, ששירם הועלה ליוטיוב ולרשתות לשיתוף קבצים, בניגוד לכללי הקדם. למקום השני מגיע Constantinos Christoforou, נציג 1996 ו-2005 בסולו ו-2002 כחלק מהרכב.
* בקדם הגיאורגי – הקדם הפרטי ל-Sofia Nizharadze, רוב השירים נכתבים על ידי מוזיקאים זרים, רבים מהם עומדים מאחורי להיטי אירוויזיון, כמו Andrej Babić (קרואטיה 2003, בוסניה והרצגובינה 2005, פורטוגל 2008, סלובניה 2007 ו-2009), Tinatin Japaridze (איסלנד 2009), צביקה פיק (ישראל 1998 ו-2003 ואוקראינה 2003) ו-Hanne Sørvaag (גרמניה 2008 ונורבגיה 2010). שירה של האחרון נבחר.
* בקדם הטורקי – אין קדם אלא וועדה פנימית, שמציעה ל-Ajda Pekkan, נציגת 1980, לייצג את המדינה שוב לאחר 3 שנים, אך היא מסרבת. רשות השידור הטורקית, TRT, שולחת גם הצעה לכוכבת Şebnem Ferah, שמסרבת בטענה, שזו כבר לא תחרות מוזיקלית.
* בקדם הספרדי – Anabel Conde, נציגת 1995, מגיעה למקום השמיני.
* בקדם הנורבגי – לאחר שחסמה בשנים האחרונות את אפשרות השתתפותם של מלחינים זרים, רשות השידור הנורבגית, NRK פותחת אפשרות זו שוב, עם מכסה של 50% מהשירים לפחות, שייכתבו על ידי כותבים נורבגים. Maria Haukaas Storeng, נציגת 2008, בין המנסים. היא מצליחה להעפיל לגמר. Hanne Haugsand, נציגת 2000 כחלק מהרכב, משתתפת בטרום הגמר השני, ולא מעפילה לשלבים הבאים.
* קדמים פרטיים בישראל, בבולגריה ובגיאורגיה.

פרטי טריוויה:
* גיאורגיה חוזרת לתחרות.
* צ'כיה, הונגריה, מונטנגרו ואנדורה פורשות. צ'כיה פורשת עקב חוסר הצלחתה בתחרות, היא תחזור ב-2015, הונגריה ב-2011 ומונטנגרו ב-2012, שתיהן פרשו עקב בעיות תקציביות. אנדורה פורשת עקב בעיות תקציביות, ועד היום לא חזרה לתחרות.
* Feminnem חוזרות לתחרות, לאחר שייצגו את בוסניה והרצגובינה ב-2005. Niamh Kavanagh חוזרת בפעם השנייה עבור אירלנד.
* עלתה הצעה להחזיר את התזמורת לתחרות, שהחלה בעצומה של חובבים, אך היא לא התקבלה.
* לראשונה יש הצבעת 50% שופטים 50% קהל גם בחצאי הגמר, לאחר שבשנתיים האחרונות תפקיד השופטים בחצי הגמר היה רק לבחור רק את השיר העשירי שיעפיל מכל חצי גמר. בנוסף, לראשונה הקווים נפתחים עוד לפני שהשיר הראשון עלה להופיע.
* מנהל מטעם ה-EBU הכריז, שאוסטריה תחזור לתחרות, ושיש לו סיבות להאמין, שגם מונקו ולוקסמבורג יחזרו. המדינות לא חזרו לבסוף לתחרות, ומנהל התכניות בטלוויזיה האוסטרית אף ציין כי "התחרות נהרסה עקב עודף רגולציות". וזה אחרי שהם התלוננו, שלא עושים מספיק על מנת להילחם בהצבעות שכנים וכד'… לך תבין. ה-EBU אף מנהל שיח עם רשת שידור מליכטנשטיין, על מנת שזו תגיש בקשה להתקבל ל-EBU, אך הדבר לא נושא פרי. Wales מגששת גם היא, אך מובהר כי היא אינה רשאית להשתתף בתחרות' מאחר והיא אינה מדינה ריבונית.
* נשיא בלרוס, Alexander Lukashenko, מביע חוסר שביעות רצון מהתוצאות המדינה בתחרות, ומחליט שהאחריות על התחרות תילקח מ-BTRC לטובת ONT. אלו מגישים בקשה להתקבל ל-EBU, אך באיחור. גורם מטעם ה-EBU מציע ש-BTRC יגישו את כל הנדרש מטעמם כרשות השידור האחראית, ומאוחר יותר יסגרו בינם לבין ONT את הפרטים על ייצוג המדינה בתחרות. ה-EBU אוסר על ה-ONT לעשות שימוש בשם של האירוויזיון ומאיים באמצעים משפטיים. ONT מסירים מאתר האינטרנט שלהם את כל הקשור לאירוויזיון. טרם שעשו כן, הם קראו להגשת שירים עבור קדם מקומי, אך גם קריאה זו מוסרת ומוחלפת בהודעה שהקדם בוטל.
* בגלויות של 4 מדינות לא נראו על המסך מפות המדינות או נראו באופן חלקי, עקב סכסוכים טריטוריאליים באותן המדינות. אתם יכולים לנחש כי מדובר בגלויות של ישראל, סרביה, ארמניה ואזרבייג'ן.
* בחצי הגמר הראשון, הטלווטינג באחת המדינות לא עמד בסטנדרט הנדרש והיא השתמשה רק בהצבעת השופטים. לא נחשף באיזו מדינה מדובר, אך לאור ההיסטוריה של הצבעותיה בתחרות, ניתן להניח כי מדובר באלבניה.
* לראשונה מאז 1999, שלושה מנחים מנחים ביחד את התחרות, במה שיהפוך לסטנדרט בשנים הקרובות.
* ההשראה לצליל הג'אזי בשיר המולדובי הגיע מצפייה של יוצר השיר על ברווזים מגעגעים על החול בחוף.
* נגן הסקסופון בשיר המולדובי הפך ל-Meme בשם Epic Sax Guy, והוא עצמו הפך לתופעת רשת.
* לראשונה מאז החלה שיטת חצאי הגמר, מצליחה בלגיה לעלות לגמר.
* אמנם בלגיה כבר הגיעה למקום הראשון ב-1986 ולמקום השלישי ב-2003, אך זו הפעם הראשונה מאז 1977 שפלנדריה מצליחה להיכנס לטופ 10. מדובר גם במיקום הגבוה ביותר שפלנדריה הגיעה אליו אי פעם בתחרות!
* הסינגל הבלגי מגיע למעמד זהב במדינה.
* ההופעה הארמנית כללה את נגן הדודוק Djivan Gasparyan בן ה-81, שהיה לאדם המבוגר ביותר על בימת האירוויזיון עד ששווייץ שברה את השיא ב-2013.
* כותב השיר הארמני אישר השיר מכיל בעצם מסר חבוי ומדבר על רצח העם הארמני.
* במסגרת היח"צ האגרסיבי לשיר האזרבייג'ני, Željko Joksimović מפיק גרסה בסגנון בלקני לשיר בביצועו.
* השיר ההולנדי הואשם בהיותו פלגיאט של השיר "Angelien" של המוזיקאי ההולנדי Dick van Altena. האחרון מגיש תלונה לאגודות ההולנדיות למלחינים ומפיצי מוזיקה. ב-6/05/10 הוא מושך את התביעה, לאחר שהגיעו עמו להסדר.
* השיר הרומני נרשם בנורבגיה כלחן משותף של Ovi עם Simen Eriksrud, מה שהיה בניגוד לחוקי הקדם הרומני, לפיהם רק שירים של יוצרים רומניים יכולים להשתתף בקדם. בתעשייה קראו לפסילת השיר ולקיום קדם חדש. Eriksrud אישר, כי הוא רק המפיק של השיר, וכי Ovi הוא המלחין והכותב. ראש המשלחת הרומנית אישרה, כי השיר נכתב על ידי Ovi, לאחר התייעצות עם איגוד זכויות היוצרים הנורבגי, חברת התקליטים של Ovi ומשרד זכויות היוצרים הרומני.
* Dalma, אחת המשתתפות בקדם הרומני, ניסתה להביא לפסילת השיר. היא טענה שהיא ואחרים לא הצליחו להצביע בתחרות, וזו ההוכחה שקווי ההצבעה של המתמודדים האחרים נחסמו. לעומתה, Monica Anghel הייתה יותר מפרגנת, והשוותה את השיר הרומני הנבחר לזוכי האירוויזיון הגדולים.
* השיר הקפריסאי לא כולל את שם השיר הארוך בשיר עצמו, אלא בשינוי מספר מילים.
* השיר הגיאורגי נכתב במקור עבור Celine Dion.
* Anne-Marie David, זוכת אירוויזיון 1973, כותבת את המילים לגרסה הצרפתית של השיר הישראלי, "מילים". בהמשך היא גם מקליטה את השיר הספרדי בגרסתו הצרפתית.
* השיר הנורבגי עורר דיון במדינה, שכן המבטא של המבצע, Didrik Solli-Tangen, גרם לכותרת השיר להישמע כמו "My Hard is Yours".
* לאור הביקורת הקשה שקיבל השיר הבריטי, אתר ההימורים הבריטי המוביל William Hill נתן לשיר את סיכויי הזכייה הנמוכים ביותר, שאי פעם היו לשיר בריטי באירוויזיון עד לאותה שנה.
* השיר הבריטי, "That Sounds Good to Me", הגיע במצעד הבריטי למקום ה-179, שהוא המקום הכי נמוך אי פעם במצעד הבריטי עבור נציג בריטניה לאירוויזיון עד לאותה שנה.
* השיר הצרפתי נכתב מתוך מטרה להיות להיט קיץ, ולקדם את משחקי מונדיאל 2010, שהתקיימו בצרפת.
* Google מפרסם טרם התחרות, כי לפי החיפושים במדינות השונות המשתתפות, הזוכה תהיה גרמניה.
* הניצחון הגרמני הוא הניצחון הראשון שלה בתור מדינה מאוחדת, והניצחון הראשון מאז 1997 של מדינה מ-4 הגדולות.
* במהלך שבוע האירוויזיון מחלוקים ה-Marcel Bezençon Awards. לראשונה מדינה אחת זוכה בכל הקטגוריות. ישראל זוכה בפרס האמן, המלחין והעיתונות. כבוד.
* בסקר ה-OGAE השנתי של מועדוני המעריצים של התחרות ברחבי אירופה והעולם, הנערך לפני התחרות, מגיעה דנמרק למקום הראשון. אחריה, ישראל, גרמניה, נורבגיה ואיסלנד.
* הופעתה הכפולה של ספרד, מאחר שהופרעה במהלכה, היא הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה של התחרות בה קיבל שיר את הזכות להיות מבוצע פעם נוספת עקב תקלה. השיר הראשון היה זה האיטלקי ב-1958.
* התוצאות המפוצלות של הצבעת השופטים לעומת הצבעת הקהל פורסמו לאחר הגמר, אך לא פורסם עד היום כיצד הצביעה כל מדינה.
* בחצי הגמר הראשון מקבלת בלגיה נקודות מכל המדינות – 19 מדינות בסך הכל. אחריה יוון ואיסלנד, עם 18 הצבעות ופורטוגל עם 16 הצבעות. בחצי הגמר השני אין מדינה, שמקבלת ניקוד מכל המדינות. דנמרק ורומניה מקבלות ניקוד מ-17 מדינות, אזרבייג'ן, אוקראינה וגיאורגיה מ-16 מדינות וטורקיה עם 15 מדינות מנקדות. בגמר גרמניה מקבלת ניקוד מהכי הרבה מדינות – 33 מדינות בסך הכל. אחריה רומניה עם 29 מדינות מנקדות וגיאורגיה ודנמרק עם 25 מנקדות.
* בחצי הגמר הראשון בלגיה מקבלת 5 פעמים 12 נקודות, רוסיה מקבלת 3 פעמים, אלבניה, אסטוניה וסרביה מקבלות פעמיים, בלרוס, בוסניה והרצגובינה, איסלנד, מקדוניה, מלטה ופורטוגל מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת. בחצי הגמר השני מקבלת אזרבייג'ן 3 פעמים 12 נקודות, ארמניה, דנמרק, גיאורגיה, שבדיה וטורקיה מקבלות פעמיים 12 נקודות, קרואטיה, קפריסין, אירלנד, ישראל, ליטא ורומניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת. בגמר מקבלת גרמניה 9 פעמים 12 נקודות, דנמרק מקבלת 5 פעמים, אזרבייג'ן ויוון מקבלות 4 פעמים, ארמניה וטורקיה מקבלות 3 פעמים, גיאורגיה מקבלת פעמיים, אלבניה, בלרוס, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, קפריסין, רומניה, רוסיה, ספרד וסרביה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת
* ההבדלים הגדולים ביותר בין הצבעות השופטים והקהל: בחצי הגמר הראשון אסטוניה מגיעה למקום התשיעי בשופטים ורק למקום ה-16 בקהל. רוסיה מגיעה למקום ה-14 בשופטים לעומת מקום 4 בקהל. פינלנד מגיעה למקום 15 בשופטים ולמקום השישי בקהל. לטביה חולקת את המקום האחרון אצל הקהל והשופטים. בחצי הגמר השני ישראל מסיימת רביעית בשופטים ומקום 12 בקהל. אירלנד שישית בשופטים ו-13 בקהל. בולגריה, סלובניה ושוויץ חולקות את 3 המקומות האחרונים גם בשופטים וגם בקהל אם כי בסדר אחר. בגמר גרמניה מסיימת ראשונה הן בקהל והן בשופטים. בלגיה מסיימת שנייה בשופטים ורק מקום 14 בקהל. ישראל מקום 5 בשופטים ומקום 19 בקהל. ספרד נהנית מההופעה הכפלה ומתשומת הלב ומגיעה למקום ה-12 בקהל, אך רק למקום ה-20 בשופטים. סרביה מגיעה למקום 10 בקהל, אך למקום ה-12 בשופטים. צרפת מגיעה למקום ה-22 בשופטים, אך למקום ה-8 בקהל. בריטניה מסיימת אחרונה גם בקהל וגם בשופטים.
* בחצי הגמר הראשון השופטים ממקמים את מלטה, אסטוניה ומקדוניה בטופ 10, אך הן לא עולות לגמר עקב חוסר תמיכה מהקהל. הקהל תומך בפינלנד, אך היא נשארת בחצי הגמר, עקב חוסר תמיכה מהשופטים. בזכות השופטים עולה בוסניה והרצגובינה, בעוד בזכות הקהל עולות בלרוס ומולדובה.
בחצי הגמר השני הטופ 10 של השופטים עולה במלואו, בעוד הקהל ממקם את שבדיה בטופ 10, שלא עולה עקב חוסר תמיכה מהשופטים. בזכות השופטים עולה ישראל לגמר.
* מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר – בחצי הגמר הראשון בלגיה מגיעה ראשונה – בגמר מסיימת שישית. יוון מגיעה שנייה – בגמר מסיימת שמינית. איסלנד שלישית – בגמר מסיימת במקום ה-19. פורטוגל רביעית – בגמר במקום ה-18. סרביה חמישית – בגמר מסיימת במקום ה-13. אלבניה שישית – בגמר מקום 16. רוסיה שביעית – בגמר מקום 11. בוסניה והרצגובינה שמינית – בגמר מקום 17. בלרוס תשיעית – בגמר מקום 24. מולדובה עשירית – בקדם מקום 22. באשר לחצי הגמר השני, זו מגיעה ראשונה טורקיה אשר מסיימת בגמר במקום השני. אזרבייג'ן שנייה – מסיימת בגמר במקום החמישי. גיאורגיה שלישית – בגמר תשיעית. רומניה רביעית – בגמר שלישית. דנמרק חמישית – בגמר רביעית. ארמניה שישית – בגמר שביעית. אוקראינה שביעית – בגמר עשירית. ישראל שמינית – בגמר מקום 14. אירלנד תשיעית – בגמר מקום 23. קפריסין עשירית – בגמר מקום 21
* רומניה משחזרת את ההישג הגבוה ביותר שלה – המקום השלישי, אך מאחר וב-2005 הגיעה למקום השלישי עם 34% מהניקוד וב-2010 קיבלה 35% מהניקוד, מדובר בשבירת שיא. שיא זה נשמר עד ליום זה. מעניין לציין שהשיר הרומני באירוויזיון 2006, אמנם הגיע רק למקום הרביעי, אך השיג כמעט 39% מהניקוד.
* גיאורגיה מגיעה למקום התשיעי, שהוא לה המקום הגבוה ביותר עד כה. ב-2011 היא תשווה את השיא, אך עם פחות % מהניקוד, כך שהשיא של 2010 נשמר עד היום.
* לאחר שבשנתיים האחרונות מקדוניה לא עלתה מהמקום העשירי, הפעם היא מסיימת בחצי הגמר במקום ה-15. מה שאומר שמדובר בהישג הגרוע בהיסטוריה שלה. שיא שלילי זה יישבר בשנה הבאה, ולאחר מכן שוב ב-2013.
* לטביה מצליחה להגיע למקום האחרון בחצי הגמר שנה שנייה ברציפות.
* בפעם הראשונה בהיסטוריה של התחרות, ונכון להיום האחרונה, שבדיה לא מעפילה לגמר.
* מאוחר יותר באותה שונה ארגנה חברת פומה קמפיין שיווקי עבור מונדיאל 2010, שבו חלק מאוהדי הקבוצות המשתתפות שרו שירי אירוויזיון ממדינותיהם בסגנון המנוני כדורגל. האוהדים האנגלים שרו את "That Sounds Good to Me" בעוד הצרפתיים שרו את "Allez Ola Olé".
* לאחר זכייתה של Lena בקדם המקומי, הפך "Satellite" לסינגל, שהגיע למעמד זהב הכי מהר דרך הפצה דיגטילית בכל הזמנים. השיר סיים במעמד של פלטינה כפולה. השיר נחשב לשיר השני, שהורד הכי הרבה פעמים דרך האינטרנט בגרמניה, כאשר עוקף אותו רק "Poker Face" של Lady Gaga.
* השיר הגרמני הוא זוכה האירוויזיון הראשון המגיע לפסגת המצעד בשוויץ מאז 1982. גם אז זו הייתה זוכה מטעם גרמניה.
* השיר הגרמני מגיע למעמד זהב בדנמרק ובשבדיה, למעמד פלטינה בשוויץ ולמעמד פלטינה כפולה בגרמניה.
* ב-Barbara Dex Award השנתי למתלבש הגרוע ביותר בתחרות, זוכה Milan Stanković מסרביה.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון של התחרות כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני של התחרות כאן:

ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: