צרפת חוזרת לפורמט הקדם. אחרי שלוש שנים של בחירות פנימיות, הצרפתים משיקים קדם שאפתני (יחסית). Destination Eurovision יכלול שני חצאי גמר וגמר. בכל חצי הגמר ישתתפו 8 מבצעים אשר יבצעו גרסת כיסוי ואת השיר עמו הם מתמודדים לאירוויזיון. 4 שירים יעפילו לגמר מכל חצי גמר. מי שייקבע את התוצאות בחצי הגמר הם 3 שופטים מקומיים ו-3 שופטים "בינלאומיים". השופטים הצרפתים הם עמיר חדד, נציג 2016, Isabelle Boulay ו-Christophe Willem. השופטים "הבינלאומיים" הם Christer Björkman, ראש המשלחת השבדית, Nicola Caligiore, ראש המשלחת האיטלקית ו-Olga Salamakha, ראש המשלחת הבלרוסית. בגמר לא יהיו שופטים צרפתים. אל "הבינלאומיים" יצטרפו שופטים מבולגריה, ארמניה, שווייץ, רוסיה, ישראל, פינלנד ואיסלנד וביחד הם יהיו צוות שיפוט בינלאומי אחד. השירים בגמר ייבחרו על ידי הקהל (50%) וצוות השיפוט הבינלאומי (50%).

חצי הגמר מועבר בשידור חי בדף הפייסבוק של הערוץ השני של צרפת. הצטרפו אלינו לסיקור החי!

השידור נפתח בנעימת הפתיחה של האירוויזיון כאשר קול עלום מתאר כמה מההופעות הבולטות במהלך השנים, ביניהן של פראנס גאל, מרי מרים, סלין דיון, פטרישיה קאס, קונצ'יטה וורסט.

הקול ממשיך להצגת השופטים ומתמקד בעמיר, הנציג האחרון של צרפת שהגיע לטופ 3. לאחר מכן השידור עובר לאולם לא גדול ובו הקהל עומד ומריע. שלושת הושפטים יושבים מורמים מעם על כיסאות מול הבמה, בדומה ל"כוכב הבא".

המנחה לא מבזבז זמן, לאחר אזכור קצר נוסף לפראנס גל, הוא עובר מיד אל החלק המעניין: השיר הראשון.

מידי פעם הוא מראיין את אחד מחברי צוות השיפוט הבינלאומי, שמציגים שליטה מרשימה בצרפתית.

שלב גרסאות הכיסוי:

Masoe – Pas là – לוקח טיפה זמן עד שהוא מגיע לטונים הגבוהים שהוא אמור להיות חזק בהם. כשזה סוף סוף קורה, זה אנטי-קלימקטי בהחלט. לא ברור מה הוסיף עניין גרסת הכיסוי הזו.

Noée – Le paradis blanc – ניכר כי היא מתרגשת, והיא קצת לוחצת בחלקים מסויימים של השיר, אבל מצליחה להוכיח שליטה יפה בקול.

Lisandro Cuxi – Billy Jean – גרסה מרטיטה של הלהיט של מייקל ג'קסון. ליסאנדרו, בחור צעיר כהה עור, הוא הראשון שהצליח לתפוס את תשומת ליבי הערב עם הקול שלו.

Malo' – Wasting My Young Years – מאלו הצעיר עם תסרוקת בלונדינית מדובללת עולה עם גיטרה חשמלית נותן קאבר מצויין לבלדת רוק מצויינת. ככה זה לפלצט כמו שצריך. הערב משתפר.

Emmy Liyana – Je Te Promets – אמי מקבלת המון מחיאות כפיים עוד לפני שבכלל הופיעה על הבמה. כשהיא עושה זאת, עם לוק פאנק, פירסינג בשפה, תנוכי אזניים מורחבים, תספורת סגולה קצוצה ומשקפיים ענקיים, היא שרה effortlessly ומקסימה את הקהל והשופטים. משאירה טעם של עוד.

Enéa – Tous les cris les S.O.S – אניא לא מספיקה לעשות משהו עם השיר שלה על הבמה והוא כבר נגמר. גירסת קריוקי יותר מאשר כיסוי. חמוד, היא חמודה. לא יותר.

Pheno Men – ABC – חמישיית גברים שחורים שרים גירסת אקפלה לשיר המוכר של חמישיית ג'קסון. מצד אחד זה אקפלה וזה מרשים, מצד שני זו גירסא שנופלת בכמה דרגות מהמקור. בנוסף, ההבדלים הגדולים בגבהים של חברי ההרכב מבלבלים. זה נראה מבולגן.

 Louka – Alros Regarde – לוקה, לבד על הבמה, עם לוק של סרגיו דאלמה צעיר וסטייל זרוק ומגניב, נותן "הופעת אודישן" פשוטה ומצויינת, בליווי גיטרה אקוסטית בלבד. השופטים רושמים המון המון הערות.

Ehla – Time After Time – אהלה, במכנס לבן וטופ אדום, מנסה לבצע חיקוי של הגירסא המקורית של סינדי לאופר, אין פה חידוש וגם לא מרשים בשום צורה.

שלב הצגת השירים המתמודים בתחרות:

Masoe – Paradis – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "Masoe מגיע לתווים הגבוהים, בבלדה עד מידטמפו האלקטרו-פופית הזו. שיר מאד עכשווי. הוא עצמו נשמע מצוין, קול מעט גבוה, ושבר לאנגלית בפזמון, מהלך שניתן היה לוותר עליו. זה נשמע נורא נכון מכל בחינה. יש בביצוע הרבה רגש וההפקה מדויקת 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: לא עושה רושם שהזמר ניחן ביכולות קוליות מרשימות. הוא מפלצט מלא, מזייף ומחפש את המצלמה, שמתרכזת בכלל בעמיר… מאסו רץ במעגלים וזועק את הפזמון, שורה באנגלית שחוזרת על עצמה: You Rock My Mind. פתיחה מאכזבת לערב הזה.

Noée – L'un près de l'autre – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "השיר נפתח כמו הלהיט של אינדירה מלפני 3 שנים. זה חביב, ל-Noée קול נעים ורגוע וכל האווירה בשיר רגועה ונעימה, אולי מידי. מלודיה עגולה ומחניפה. ושוב, זה קצת מחניף מידי. זה מסוג השירים שידברו להרבה מאד אנשים, במיוחד המבוגרים מבנינו. זה קצת Safe מידי לטעמי 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: לא החלטתי אם זה ואלס או טנגו. בכל מקרה, זה מיושן ולא מתרומם. הקול של נואי ענוג אך היא לא מצליחה לסחוב את המלודיה הזו על כתפיה הצעירות. המצלמה שוב מתמקדת בשופטים שמסתכלים בכלל על רשימותיהם ולא עליה, וזה לא מפליא כי שום דבר לא קורה על הבמה. לא כל אחת יכולה לעשות פטרישה קאס. מאוד לא מרשים.

Lisandro Cuxi – Eva – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "לפי כל השמועות זה לקח את הערב ובגדול. הפקה אגרסיבית לשיר פופ טיפוסי, כמעט מלודיפסטיבלני. פופ-אורבני עם השפעות של RnB אירופאי, זה לא משהו שלא שמענו אף פעם, אני מניח שהוא נתן את הופעת חייו, כי זה נשמע מאד העשור הקודם 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: השיר מאוד גרובי, ואכן מזכיר את מייקל ג'קסון בסאונד. ליסאנדרו זז על הבמה, מתקשר גם עם הקהל וגם עם המצלמות, בקיצור, עושה את העבודה. השיר לא מצליח להעביר את היכולות הווקאליות שהוא הציג בגירסת הקאבר. זה טוב מספיק לאודישן ראשון בתוכנית ריאליטי אבל לא מספיק בשביל אירוויזיון. על פי תגובותיו לדברי השופטים, עושה רושם שהם מחלקים סופרלטיבים ומשבחים.

Malo' – Ciao – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "מאלו פותח את השיר בקול מלחשש ומיסתורי. בתחילה חשבתי שזו אישה שרה. יש לו קול מאד מיוחד. המלודיה בפזמון ניינטיזית ומזכירה את בלדות הרוק של התקופה ההיא, סטייל אואזיס. הבתים יותר אקוסטים לעומת הפזמון. גם כאן יש מעבר לאנגלית בפזמון, חוץ מהמילה צ'או שהיא באיטלקית 4/5."

דיווח מההופעה בלייב: מאלו מתחיל את ההופעה לצד פסנתר וכולו בטראנס. השופטים מתים עליו ועל הקול המיוחד והשונה שלו, קצת מזכיר את אסף אבידן. הוא עוזב את הפסנתר אך אל דאגה – לקראת סיום השיר הוא חוזר אליו ומנגן בעמידה. כל ההופעה הזו היא צפיה באדם שעובר חוויה על-חושית ומרגיש את השיר בכל איבר בגופו. זה יכול להצליח.

Emmy Liyana – OK ou KO – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "השיר נשמע קצת כמו "Human" של Rag'n'Bone Man, הן במלודיה, אך במיוחד בהפקה. מן פופ-Soul בהפקה קרה. הקול של אמי קצת מרגיז, ונשמע מאנפף. על אף שהשיר מופק בצורה מקצועית, זה מסוג השירים שאני חושש שצרפת תיבחר ואז תיפול איתם באירוויזיון עצמו, אולי כי זה הזכיר לי מעט את צרפת 2013… 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: הפעם  אמי עולה לבמה ללא מעיל. זה שיר מאוד מודרני והיא עושה אהבה עם המצלמה ומגניבה מבטים לקהל. נראה שהיא מאוד נהנית על הבמה, ואז מגיעה השאגה שמשדרגת את השיר. הקהל שואג את שמה בתום השיר. עם הופעה טובה זה יכול לעבוד מצויין, אבל הצרפתים לא הוכיחו שיש להם הרבה מעוף כשזה מגיע לבימוי. בכל מקרה, לא אתלונן אם זה יתווסף לפלייליסט של התחרות השנה.

Enéa – I'll Be There – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "פופ פשוט ובסיסי מאד. גם כאן הפזמון באנגלית, בעוד הבתים בצרפתית. המוזיקה וההפקה לא הכי עכשוויות, למעט הדרופים ברקע בפזמון. זה קצת מוזיקה של להקת בנות מסוגת הפופ-RnB החלבי וחסר העוקץ. השיר הסתמי ביותר בחצי הגמר הראשון 2/5.

דיווח מההופעה בלייב: אניא הקטנטנה עושה פרצופים שהיא מתאמצת נורא אבל הולכת לאיבוד בשיר. הקול שלה נבלע בפלייבק והיא נבלעת על הבמה. בניסיון נואש להקושש כוח היא ניגשת לקהל ונותנת לו יחס אבל עושה רושם שהיא רק נעלמת יותר ויותר. אין מה לחפש. גם השופטים לא מתלהבים.

Pheno Men – Jamais sans toi – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "להקת ווקל גברית בביצוע שיר פופ-Fאנק-דיסקו שמזכיר את חמישיית ג'קסון ואחרים. זה נחמד, מחויך, רקיד מאד, יותר דיסקו מ-Fאנק, רטרואי ורלבנטי. עם זאת, זה מחוויר ביחס לשירים היותר חזקים ונשמע מעט נוסחתי וחנפני 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: בניגוד לכיסוי, השיר עצמו עם פלייבק מלא. ההרכב, בתלבושות אחידות, מנסה לעשות חנדלעך אך הריקוד לא אחיד וכל ההופעה מתאימה יותר למועדון ג'אז מאשר לבמה גדולה. לדעתי יש פה גם אי דיוקים ווקאליים. ההופעה מבולגנת והשיר לא מעניין כדי להסיח את הדעת. המצלמה מתמקדת בקהל ובמתמודדים שכבר סיימו להופיע אך הדבר היחיד שמציל את המצב הוא סוף השיר, שבו המוזיקה נעלמת וההרכב חוזר לשיר אקפלה. עושה רושם שהשופטים הורשמו לטובה (לא ברור לי ממה).

Louka – Mamma Mia – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "אחד מהפייבוריטים של החובבים. פופ-RnB עכשווי, ג'סטין ביבר סטייל. גם הקול שלו מזכיר את האחרון. לוקה חותך לאיטלקית בבית השני, שכן הוא איטלקי. השיר עצמו חביב, מוכוון מצעדים ורחבות מועדונים. השפעות של רגאיי ואפרו-פיוז'ן. עם זאת, זה לא עושה לי כלום ברמת הרגש. זה עשוי טוב ועובד לפי כל הכללים, אבל מפספס את הלב 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: פעם ראשונה הערב שנעשה שימוש ראוי לציון ברקע: על המסכים מופיעות שפתיים אדומות מצויירות הנושכות עצמן ובולעות דובדבן. לשיר יש פוטנציאל אך לוקה קצת מאבד טת זה במעבר בין השפות. אין לו מספיק ביטחון על הבמה כדי להצדיק מעמד של אליל נועא. אני חושב שזיהיתי רגע-טון, אבל סטטיק ובן-אל זה לא. עמיר ככל הנראה מבצע השוואה בינו לבין אלילי הנוער הפוטנציאליים האחרים: ליסאנדרו ומאלו.

Ehla – J'ai cru – ערן מציין על גרסת הסטודיו: "בלדת פופ-RnB חביבה, אך לא אפקטיבית מספיק. בפזמון יש ניסיון להכניס קצת קצב, אבל זה לא עובד בסטודיו ואני בספק אם זה יראה אפקטיבי על הבמה, אלא אם יש לה כמויות של כריזמה. זה שיר מאד נחמד, אבל כזה שלא מותיר יותר מידי רושם, מנומנם לי מידי 3/5."

דיווח מההופעה בלייב: אני תוהה אם התסרוקת המרושלת מכוונת. את השורשים והקצוות המפוצלים רואים  מהשורות האחרונות בקהל. בכל מקרה, אהלה נותנת הופעה כריזמטית ומשכנעת לשיר רוק בסגנון דנה ברגר. הקהל מגיב באופן חיובי וגם השופטים לא מצליחים להוריד ממנה את העיניים (או שזה השיער, אני לא בטוח). עם כל הפרגון, לא יהיה מה לעשות עם זה באירוויזיון.

לאחר כל ההופעות המנחה מתמוגג להזמין את עמיר לביצוע ליפסינק לאחד משיריו.

דירוג של ערן לפי גרסאות הסטודיו:

1. Malo' – Ciao
2. Masoe – Paradis
3. Louka – Mamma Mia
4. Ehla – J'ai cru
5. Noée – L'un près de l'autre
6. Emmy Liyana – OK ou KO
7. Lisandro Cuxi – Eva
8. Pheno Men – Jamais sans toi
9. Enéa – I'll Be There

התוצאות הרשמיות:
ביורמקן נותן 12 נקודות לאמי ליאנה.
אולגה נותנת 12 נקודות לליסאנדרו. כעת הוא בתיקו עם אמי ליאנה.
ניקולא מפתיע ונותן לאמי ליאנה רק 8. את ה-12 שלו הוא נותן לליסאנדרו שכעת מוביל.
איזבל נותנת לאמי ליאנה רק 6 8 לאהלה ו-10 לליסאנדרו. היא מעניקה 12 לשירו של מאלו.
גם כריסטוף נותן 12 למאלו ומעלה את אהלה עוד קצת.
עמיר, השופט האחרון ויקיר הערב מעניק 8 לאמי ליאנה, 10 ללוקה ומדיח את אהלה מהטופ 4. את 12 הוא מעניק לליסאנדרו.

העולים לגמר:

• Louka – Mamma Mia
• Malo' – Ciao
• Emmy Liyana – OK ou KO
• Lisandro Cuxi – Eva