פסטיבל סנרמו משמש, החל מחזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, כקדם המקומי, להוציא את ב-2014. מאז חזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, המדינה סיימה כמעט תמיד בטופ 10, למעט ב-2014 וב-2016, כך שהציפייה ממנה מידי שנה גבוהה. בשנה שעברה, זוכה הפסטיבל "Fai rumore" בביצוע Diadato הפך ללהיט המרפסות של האיטלקים בזמן סגר הקורונה הראשון במדינה. השיר הפך להיות חביב חובבים לאחר ההופעה מלאת הרגש שנתן הזמר במופע, "Europe: Shine a Light". מי יהיה נציג איטליה השנה?
אז איך בעצם עובד פסטיבל סנרמו? התחרות מחולקת, כמידי שנה לקטגוריית האמנים המבוססים והאמנים החדשים. ביום שלישי האחרון התמודדו 13 השירים הראשונים בקטגוריית המבוססים + 4 שירים מקטגוריית החדשים. עבור האמנים החדשים, רק שניים העפילו לחצי הגמר: Gaudiano ו-Folcast.
ביום רביעי התמודדו 13 המבוססים האחרונים + 4 החדשים הנותרים. עבור האמנים החדשים, רק שניים העפילו לחצי הגמר: Wrongonyou ו-Davide Shorty.
ביום חמישי, התמודדו כל 26 האמנים המבוססים, וביצעו גרסאות כיסוי לשירים מוכרים.
היום בערב הופיעו כל 26 האמנים המבוססים את שיריהם. בקטגוריית האמנים החדשים, נערך הגמר בין ארבעת השירים שהעפילו לשלב זה, ובו זכה Gaudiano.
בשבת בערב ייערך גמר הסנרמו לאמנים המבוססים. שוב יצבעו כל ה-26 את שיריהם, וייבחר המנצח ונציג איטליה לאירוויזיון 2021.
איך עובדת ההצבעה?
בקטגוריית האמנים המבוססים:
- בערב הראשון והשני, ההצבעה היא 100% של צוות השיפוט הדמוסקופי. מה זה דמוסקופי? מדובר במילה שאין לה פירוש בעברית או אנגלית, לצורך העניין. זה סוג של הצבעת קהל, אבל עם בחירה מראש של קהל המצביעים. זו אינה הצבעה שפתוחה לכולם. הקולות הללו מהווים ביחד 25% מהניקוד הסופי שיינתן בערב החמישי.
- בערב השלישי ההצבעה היא 100% של חברי התזמורת וזמרי הליווי. הקולות הללו מהווים ביחד 25% מהניקוד הסופי שיינתן בערב החמישי.
- בערב הרביעי ההצבעה היא 100% של צוות השיפוט העיתונאי. הקולות הללו מהווים ביחד 25% מהניקוד הסופי שיינתן בערב החמישי.
- בערב החמישי ההצבעה בסיבוב הראשון היא 100% טלווטינג.
- לסופר-גמר ביום חמישי יעלו 3 שירים, ואז הניקוד יתאפס. לשלושת השירים יצביעו הדמוסקופי (33% מהניקוד הסופי), העיתונאים (33%) והטלווטינג (34%).
בקטגוריית האמנים הצעירים:
- בערב הראשון והשני ההצבעה היא 50% צוות שיפוט דמוסקופי ו-50% טלווטינג. 2 שירים יעפילו מכל ערב לשלב הסופי.
- בערב הרביעי הניקוד יתאפס. לארבעת השירים יצביעו הדמוסקופי (33% מהניקוד הסופי), העיתונאים (33%) והטלווטינג (34%). לאחר מכן יצביע שוב אותו הרכב לשני הפיינליסטים.
גם השנה, כפי שעיניכם רואות, אין הדחות של שירים בקטגוריית המבוססים, כולם מגיעים לערב האחרון ביום חמישי. להלן הדירוג לאחר ההצבעה של שני הערבים הראשונים:
- Ermal Meta
- Annalisa
- Irama
- Malika Ayane
- Noemi
- Fasma
- Francesca Michielin e Fedez
- Lo Stato Sociale
- Willie Peyote
- Francesco Renga
- Arisa
- Gaia
- Fulminacci
- La Rappresentante Di Lista
- Måneskin
- Max Gazzè e la Trifluoperazina Monstery Band
- Colapesce e Dimartino
- Coma_Cose
- Extraliscio feat. Davide Toffolo
- Madame
- Gio Evan
- Orietta Berti
- Random
- Bugo
- Ghemon
- Aiello
להלן תוצאות ההצבעה של הערב השלישי:
- Ermal Meta
- Annalisa
- Willie Peyote
- Arisa
- Irama
- Lo Stato Sociale
- Malika Ayane
- Extraliscio feat. Davide Toffolo
- Orietta Berti
- Måneskin
- La Rappresentante Di Lista
- Noemi
- Max Gazzè e la Trifluoperazina Monstery Band
- Gaia
- Fulminacci
- Fasma
- Colapesce e Dimartino
- Francesco Renga
- Francesca Michielin e Fedez
- Ghemon
- Madame
- Gio Evan
- Bugo
- Random
- Aiello
- Coma_Cose
להלן סקירת שירי התחרות:
Aiello – Ora – כתב את שירו בעצמו. השיר נפתח בנגינה דרמטית ואז נרגע, כשנכנס קולו של Aiello. הפזמון מלודי ודרמטי מאד. בלדה אוטוביוגרפית, שמושרת מתוך זעקה וכאב. הוא מדבר על קיום יחסים תחת השפעת משככי כאבים. לקראת סוף השיר, Aiello כבר צועק בקול צרוד. המלודיה מאד איטלקית, עגולה, נדמה שכבר שמענו שירים כאלו בעבר, וזה תמיד נחמד לשמוע שוב. מה שעושה את ההבדל האמיתי זה הקול של הזמר והביצוע מלא האמוציות. 3/5.
Annalisa – Dieci – אחת הפייבורטיות לזכייה בשבת וחביבת חובבים תמידית. הגיעה למקום השני הכללי בדירוג שני הערבים הראשונים ובערב הקאברים גם כן. השיר נפתח ברקיעות על פסנתר, ולאחר מכן נכנסים כלי המיתר. בלדה איטלקית מודרנית, די טיפוסית, ש-Annalisa היא אחת מכותבותיה. מבקרים ציינו לחיוב את הפזמון של השיר, אני חייב להודות שמדובר בשיר די סטנדרטי. זה נעים לשמיעה, מכיל דרמה במידה, אבל לא הזיז אצלי יותר מידי בלב. 3/5.
Arisa – Potevi fare di più – אחת הזמרות החביבות עליי בתחרות, שהביאה לטעמי את השיר הטוב ביותר בסנרמו לפני שנתיים. היא עצמה זכתה בפסטיבל סנרמו 2014. בלדה, המושרת בקול נמוך, וכוללת הפקת אלקטרו אמביינטית וחלומית. תמיד אפשר לסמוך על Arisa שתביא צליל מעניין ותהיה כמו זיקית מוזיקלית. באמצע השיר הוא כבר מקבל נפח נוסף על ידי עיבוד תזמורתי, בנוסף לזה האמביינטי. הקול שלה עדין ומקסים, והצליל מלנכולי ומתוק משהו. שמעתי יותר טובים ממנה, אבל זה טוב מספיק. 3/5.
Bugo – E invece sì – הזמר הזכור בזכות השערורייה בשנה שעברה, בה עזב את הבמה לאחר שבן זוגו לדואט החל להעליב אותו במהלך ההופעה. בלדת רוק נוסטלגית, מן סוג של המנון אצטדיונים, שנועד לשירה עם להקת רוק בתוך אולם או אמפיתיאטרון. הפזמון זכיר, קולח, אבל השיר עצמו לא מצליח להתפתח יותר מידי. דורג בין המקומות האחרונים עד כה, וזה די מובן. 3/5.
Colapesce e Dimartino – Musica leggerissima – שיר בעל צליל אייטיזי, שמחזיר אותי היישר לפסטיבלי סנרמו של לפני 35+ שנים. ההפקה נעה בין צליל אייטיזי, לצליל עכשווי ולצלילי כלי מיתר, ועבורי זה קצת עמוס מידי. הפזמון מדבק, מזכיר את להיטי האיטלו-פופ של שנות השמונים, ואכן השיר הוא הומאז' למוזיקה אסקפיסטית. במשימתם לתת לי חוויה אסקפיסטית הם הצליחו. הצמד הגיע מסיציליה ואת הופעתם מלווה מחליקה על הקרח. 3/5.
Coma_Cose – Fiamme negli occhi – בלדה עד מיטמפו, שיר רגוע, בעל הפקה עדכנית, השואלת מהפולק-פופ ולא משתמשת בצלילים אלקטרוניים. הצמד Fausto ו-Francesca מופיעים כשהם מביטים זה בעיני זה כדי לשדר את האווירה הרומנטית, שאולי פחות עולה במלודיה ה"מגניבה". הם מזכירים את בשיר את קליפורניה, ואכן יש משהו מאד צ'יל, שמזכיר את האווירה על חופי קליפורניה. זה לא להיט, אבל זה בהחלט חביב להאזנה. 3/5.
Ermal Meta – Un milione di cose da dirti – נציג איטליה לאירוויזיון 2018 ואולי גם השנה? ממוקם כעת במקום הראשון בסיכויי הזכייה בטבלת ההימורים, אחרי שסיים במקום הראשון בשלושת הערבים הראשונים. בלדה איטלקית טיפוסית, אשר אותה Meta שר בעודו מנגן על פסנתר בחלקו הראשון של השיר. די ברור למה זה מדבר לקהל המקומי. מדובר בצליל איטלקי טיפוסי, דרמטי, לא הכי עדכני, מוכר ונינוח. 3/5.
Extraliscio feat. Davide Toffolo – Bianca luce nera – שיר רוק-פולק באווירה צוענית, שנכתב בהשראת מגדת עתידות. האווירה שמחה ורקידה, הצליל הוא איטלקי-צועני, המלודיה מעניינת, הכי מעניינת עד כה. ההפקה צנועה יחסית, מפתיעה, בעלת אלמנטים רוקיסטיים וגיטרה חשמלית לצד כלי הנגינה האקוסטיים. לצערי ממוקמים מאד נמוך אחרי שלושת הערבים הראשונים. שיר מצוין. 4/5.
Fasma – Parlami – בלדת רוק-ראפ, שבאופן מפתיע מוקם במקום השישי אחרי שני הערבים הראשונים של הפסטיבל (כמו ש-Diadato מוקם בשנה שעברה בשלב זה). זה מגניב, עדכני, אבל לא מידי. זה למען האמת נשמע יותר רוק מאשר ראפ. Fasma נשאר נאמן לצליל שלו ולמלודיה הכה-איטלקית. זה היה גם יכול להיות ללא ראפ, וזה היה עובר טוב באותה מידה. 3/5.
Francesca Michielin e Fedez – Chiamami per nome – מוקמו די נמוך בערב השלישי של הסנרמו, אבל זה עוד לא הסוף בשבילם. הצמד עדיין נמצא בין הפייבוריטים לזכות בפסטיבל… Michielin עצמה ייצגה את איטליה באירוויזיון 2016, לא בהצלחה רבה, אבל החובבים עדיין מאד אוהבים אותה. יש כאן הרבה אוטוטיון מיותר, ראפ מהצד של Fedez ומידטמפו פופ מהצד של Michielin. זה סגנון שפחות מדבר אליי, ולי אישית נשמע כמו המון שירים עכשוויים אחרים. לא מוצא בשורה כלשהי בשיר, גם אם אובייקטיבית לא מדובר בשיר רע. 3/5.
Francesco Renga – Quando trovo te – הוא זכה בפסטיבל סנרמו לפני 16 שנים. השיר תואר כפופ רב-שכבתי, מה שזה לא אומר. בלדה רדיו-פרנדלית, אשר בה Renga פורץ בפיזמון ומוכר הרבה רגש. העיבוד פשוט ומשתמש בכלים אקוסטיים וחשמליים. יש בזה משהו נקי מאד, לא מתאמץ. יש לי הרגשה שאתחבר לזה יותר אחרי כמה האזנות. 3/5.
Fulminacci – Santa Marinella – זמר שמגיע מרומא וגם שר עליה בשיר זה. את השיר הוא מבצע בעודו מנגן על גיטרה. התזמורת נכנסת בפזמון ומביאה את האפיל הרומנטי שבשיר. שאר השיר זורם על מי מנוחות. לא הכי זכיר, לא הכי מעניין, נדמה ששמעתי מאות שירים כאלה ברדיו הישראלי. לקראת סוף השיר, מתחיל ה"נה-נה-נה" ומנסה להפוך את השיר ללהיט אצטדיונים. לא ממש עובד. 3/5.
Gaia – Cuore amaro – שיר פופ-פלמנקו, בעל אלמנטים צועניים, אשר תואר כלהיט רדיו פוטנציאלי. זה סקסי, מסתורי, אך גם שמח ועושה חשק לרקוד. Gaia מבצעת את השיר בקול נמוך וחושני. הפזמון קליט, זורם, אורבני משהו. השיר לא מתפתח יותר מידי, אלא להרגשתי מתחיל על 100 ונשאר שם. ממוקם כרגע איפשהו באמצע הטבלה וכנראה מחוץ למרוץ. וחבל. 3/5.
Ghemon – Momento perfetto – השיר תואר כשילוב של ראפ, soul ו-Fאנק. מתחיל בשקט, ואז מתפרץ בפזמון שמח, מלא כלי נשיפה, Fאנקי, שקצת מזכיר את הסגנון של Raphael Gualazzi, או אם תרצו רפרנס מקומי, אז גיא מזיג. שיר מלא נשמה, שזוכה להופעה אלגנטית וקלילה. הצליל הוא נצחי, אבל כנראה לא מדבר לכולם, כי ממוקם מאד נמוך אחרי שלושת הערבים הראשונים. 3/5.
Gio Evan – Arnica – שיר פואטי ולא פשוט לביצוע. Evan נשמע כמעט בוכה בשיר. הפזמון מגיע מהר למדי, ובו הרגשות לא מתפרצים כפי שהייתם מצפים. הוא רץ לפני המוזיקה, מתוך בחירה אמנותית מכוונת, המשדרת הרבה אמוציות ואולי חוסר אונים? זה לא להיט, אבל יש בשיר משהו מאד אינטליגנטי, מלנכולי ועם זאת שליו. יפה. גם הוא ממוקם נמוך למדי בדירוג שלושת הערבים הראשונים. 3/5.
Irama – La genesi del tuo colore – חביב החובבים השנה. השיר תואר כלהיט קיץ. למען האמת זה יותר להיט מועדונים עם אלמנטים ים-תיכוניים משהו. אלקטרו-פופ עם כינורות, שתורמים לדרמה של השיר. Irama שר בקצב מהיר את השיר, המשלב לטעמי יותר מידי כיוונים מוזיקליים. זה יוצא לא אחיד ודרמטי ללא סיבה. העיבוד עמוס לעייפה וראוי היה להוריד קצת. על פי אתר ההימורים William Hill ממוקם כעת במקום החמישי בסיכויי הזכייה. 3/5.
La Rappresentante di Lista – Amare – יותר מידי אנשים ציינו, שזה שיר שיכל להיות הפתעת השנה בפסטיבל. כרגע לא נראה שזה הולך לקרות. שיר אהבה, שמתחיל שקט ובפזמון הופך להיות המנון דאנס-פופ. זה לא הצליל הכי פרשי, וזה מעט מאכזב, אבל הפזמון קליט מאד והמקצב מדבק. לסולנית יש קול אדיר, והיא בהחלט משתמשת בו. 3/5.
Lo Stato Sociale – Combat pop – הם היו הפייבוריטים בפסטיבל לפני 3 שנים, ולא זכו. עכשיו הם חוזרים עם להיט בסגנון הרגיל שלהם. השיר מתחיל בקטע דיבור והופך בפזמון לשיר רוק'נ'רול של פעם. ההופעה משעשעת וכוללת דמויות שונות מתרבות הפופ, אשר צצות על הבמה והופכות את ההופעה לזכירה למדי. הצליל הוא שמח, ואולי באמת עדיף לקרוא לו "רוק קרבי" מאשר רוק'נ'רול… מוקמו במקום השמיני אחרי שני הערבים הראשונים, ובמקום השישי בערב השלישי. 3/5.
Madame – Voce – אחד הקולות המעניינים של הפסטיבל השנה. ראפרית בת 19, אשר מופיעה יחפה על הבמה. השיר מיוחד מאד, זה לא ראפ טיפוסי, אלא כזה מלודי למדי, בהפקת אלקטרו-פופ עם באס חזק, שנותן בראש. הקול שלה מעניין מאד, אמוציונלי ואינטימי משהו. המלודיה מעניינת, וההרגשה היא שמשהו חדש נוצר בשילוב של השירה שלה, העיבוד והלחן. אחלה דבר. 4/5.
Malika Ayane – Ti piaci così – שיר קליל, של מי שסיימה ב-2015 במקום השלישי מאחורי Il Volo ו-Nek. זה להיט פופ-רוק רדיו-פרנדלי, קצת באנדר פרודקשן, שמבליט מאד את קולה של Ayane. לא הייתי משער שיש מספיק בשיר הזה על מנת לגרום לו לבלוט בין ים השירים השנה. ועדיין, היא סיימה במקום הרביעי אחרי שני הערבים הראשונים ובמקום השביעי בערב השלישי. 3/5.
Måneskin – Zitti e buoni – להיט רוק של אחד ההרכבים המעניינים, שזו השתתפותם הראשונה בתחרות. זה רוק שנותן בראש, עם פזמון רפטטיבי וצליל שנשאר נאמן למה שהלהקה עושה בדרך כלל. השירה של הסולן מהירה מאד בבתים, וזה החלק המרשים בשיר. לגבי שאר השיר, חייב להודות, שבעוד שהוא מרענן בהיצע השנה, הוא לא באמת מחדש. ועם כל זה, יש בו משהו שמושך אותך פנימה ואתה רוצה להאזין לו עוד פעם. 3/5.
Max Gazzè e la Trifluoperazina Monstery Band – Il farmacista – לשיר סאונד ניו-וייב של תחילת האייטיז, כולל שלל צלילי רובי לייזר. זה נשמע אוונגרדי בתחילה, ואז מגיע הפזמון המפתיע והמלודי באופן שלא ניתן לצפות. זה חמוד ומאד מאד איטלקי, מחויך ומשעשע. הפזמון קליט וממכר. בהופעה הזמר לבוש כנוסטרדמוס וסביבו מספר דמויות קרטון. אחד השירים המגניבים, שנהניתי לשמוע, ושכמובן אין לו שום סיכוי להגיע אפילו קרוב לזכייה… 4/5.
Noemi – Glicine – ואחרי כמה צלילים יוצאי דופן, אנחנו חוזרים לבלדה האיטלקית הישנה והטובה. שיר פואטי, בלדה טיפוסית, שלא מבשרת חדש, ומבוצעת לעילא על ידי Noemi בעלת הקול המרשים. היא סיימה במקום החמישי אחרי שני הערבים הראשונים, בעוד בערב השלישי הגיעה למקום ה-12. ממוקמת במקום השישי בסיכויי הזכייה על פי האתר William Hill. אף פעם אל תהמרו נגד בלדה איטלקית מהספר. 3/5.
Orietta Berti – Quando ti sei innamorato – ואם כבר דיברנו. Orietta Berti פעילה משנות השישים ולקחה חלק בכמה וכמה פסטיבלים בימי חייה. השיר מתחיל כבלדה סטנדרטית למדי, ובהמשך הופך לבלדה נפוליטנית משתפכת. הפזמון הוא החלק המאכזב של השיר. בעוד הבתים והגשר בונים דרמה, הפזמון נשמע שבלוני מאד, או לפחות לא גמור. הייתי משאיר את הגשר בתור פזמון למען האמת. 2/5.
Random – Torno a te – בלדת פופ מבוססת פסנתר, עדכנית ורלבנטית. השיר בעיבוד פופ-Soul והקול של הזמר מצוין, גברי ובעל נשמה. אבל הפזמון בשיר נשמע מאד מאד כמו של להיט פופ אחר, שאני לא מצליח להיזכר בו כעת. הוא בכל מקרה מוקם נמוך מאד בכל אחר מערבי הפסטיבל עד כה, אז לא הייתי חושש מזכייה בלתי צפויה. לא מצליח להשתחרר מהתחושה שזה בעיקר מאד לא מקורי. 2/5.
Willie Peyote – Mai dire mai (La locura) – אחד המועמדים להיות הסוס השחור של התחרות. ראפ מהיר ומושחז, שתואר כשיר הפוליטי ביותר השנה בפסטיבל. אחרי הבתים הראפיים, מגיע הפזמון הדינמי והמלודי בצורה בלתי רגילה. לי אישית זה נשמע כמו להיט רדיו. זה ממכר, מעניין, מרשים מאד מוזיקלית ובעיקר מצליח לעורר משהו אצל המאזין. אחד השירים הטובים השנה. 4/5.
להלן דירוגי לשירי התחרות:
- Madame – Voce
- Willie Peyote – Mai dire mai (La locura)
- Extraliscio feat. Davide Toffolo – Bianca luce nera
- Max Gazzè e la Trifluoperazina Monstery Band – Il farmacista
- Aiello – Ora
- Gaia – Cuore amaro
- Ghemon – Momento perfetto
- Gio Evan – Arnica
- Colapesce e Dimartino – Musica leggerissima
- Fasma – Parlami
- Lo Stato Sociale – Combat pop
- Arisa – Potevi fare di più
- Måneskin – Zitti e buoni
- Ermal Meta – Un milione di cose da dirti
- Noemi – Glicine
- Malika Ayane – Ti piaci così
- Francesco Renga – Quando trovo te
- Coma_Cose – Fiamme negli occhi
- La Rappresentante di Lista – Amare
- Annalisa – Dieci
- Irama – La genesi del tuo colore
- Bugo – E invece sì
- Fulminacci – Santa Marinella
- Francesca Michielin e Fedez – Chiamami per nome
- Random – Torno a te
- Orietta Berti – Quando ti sei innamorato
מי צפוי לזכות השנה בתחרות? לפי הממוצע שמביא Oddchecker, בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות הוא Ermal Meta, ואחריו Annalisa ו-Francesca Michielin e Fedez. במקום הרביעי והחמישי בסיכויי הזכייה נמצאים Willie Peyote ו-Irama.
כרגע נערך הערב הרביעי של פסטיבל סנרמו, ובשבת בערב הערב החמישי והאחרון. בסופו יוצגו התוצאות ויוצג נציג איטליה לאירוויזיון 2021.
המדריך לאירוויזיון 