הקדמה:
זה כיף גדול לראות את האירוויזיון באיכות כל כך גבוהה!!! כרגיל אצל הצרפתים הכל כל כך מכובד ומאופק.
מעניין לציין את הקונספציה הבריטית: לאחר מלחמת העולם השנייה, המדינה כולה הייתה עסוקה בשיקום. ה-BBC, כחלק ממאמצי השיקום, שידר תכנים שיימשכו צופים מכל הגילים על מנת לעודד את התא המשפחתי הבריטי. הגישה השמרנית הזו הוא הסבר אחד, חזק למדי, לכך שאין זכר באירוויזיון למהפכה המוזיקלית שעברה על בריטניה ואחר כך על העולם, בשנות ה-50 ה-60. ה-BBC פשוט המשיך לשדר תכנים המיועדים לכל המשפחה, ולשם כוונו גם השירים שהתקבלו לקדם המקומי. 

מהלך הערב:
קאן, צרפת. התחרות נפתחת בצילום של חוף הים של קאן בלילה, בכניסה לאולם ואז המצלמה מתמקדת בקהל, שעוד מנסה למצוא מי יושב איפה. אילו שקולטים שהמצלמה עליהם ישר מסתדרים ומתיישרים. משעשע. היום היו מסתפקים בדאק פייס וסימן וי.
המנחה מברכת אותנו לשלום, פוסעת לעבר לוח הנקודות ומציגה את רשימת השירים בעזרת מוט כלשהו. לאחר מכן מציגה לנו את כל מתמודדי התחרות ופונה אליהם בשם המדינה שלהם וברכת שלום בשפה הרשמית של המדינה.
האמנים מוצגים על הבמה, שמורכבת מ-3 במות קטנות, שהבסיס של כל אחד מסתובב על ציר, אבל לא הצלחתי לתפוס כמה סיבובים כל במה עושה. כל מדינה מקבלת תמונת רקע, המייצגת אותה.
השנים הטובות של התזמורת מתחילות, מה שיגיע לשיא לטעמי בשנות השישים ויחזור בסערה בשנות ה-90. התזמורת מצליחה לשדרג כמעט כל שיר בשנה חלשה זו.

שלב ההצבעה:
כמו בשנה שעברה צוות השיפוט הראשון הוא מהמדינה האחרונה שהופיעה ועוברים אחורה, האחרונה להצביע היא המדינה הראשונה שהופיעה. כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו. הניקוד ניתן לפי סדר הופעת השירים, חוץ מבריטניה שמחליטה לתת ניקוד לפי הניקוד הגבוה ביותר ואז בסדר יורד.
הענקת הנקודות היא המותחת ביותר עד אותה עת. שוויץ מתחילה חזק עם הולנד שנושפת מאחוריה. בשלב מסוים דנמרק האיומה טוענת לכתר. ההצבעה ההולנדית מעלה את בריטניה למקום הראשון ומונקו מחזקת מגמה זו. איטליה נותנת 7 נקודות להולנד ומקפיצה אותה למקום הראשון, צרפת האחרונה להצביע חותמת את הניצחון ההולנדי עם 4 נקודות שהיא מעניקה לזוכה. בריטניה מסיימת שנייה, צרפת שלישית. שווייץ ודנמרק חותמות את הטופ 5.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  מונקו – קצב מוזר, מקצב קריבי עם שירת שאנסון צרפתי, זמר דרמטי. עם AIR-כלשהו. כל אלה נותנים לו את המקום הראשון אצלי ואת המקום האחרון אצל השופטים.

02.  איטליה – Domenico Modugno מלא פאתוס ותשוקה על הבמה, בשיר שמנסה לשחזר את ההצלחה של השנה שעברה. הופעה מצוינת, טובה מגרסת הסטודיו.

03.  הולנד – פופי וקליל, כל תו בשיר הזה אומר להיט. הופעה קצרה יחסית, אך אפקטיבית. הולנדית מעולם לא נשמעה נגישה יותר מאשר בשיר הזה.

04.  צרפת – שוב זמר מלא שארם, עם שיר שמתחיל את מוטיב החזרה על מילה מספר פעמים. פופ קליט ופריך, התזמורת פה אחראית על שדרוג השיר.

05.  שבדיה – השיר הכי לא שבדי ששבדיה שלחה. נשמע כמו משהו שאוסטריה הייתה שולחת. הזמרת השבדית נשמעת כאילו היא כועסת על מישהו.

06.  בלגיה – בלדה סבירה, שמנסה להיות שאנסונית. לא זכירה מספיק, הופעה גדולה, אולי גדולה מידי בשביל שיר כזה.
07. שווייץ – פעם היה הפייבוריט שלי. היום נשמע כמו ריפ-אוף ל-Dream a Little Dream of Me. הקול של הזמרת לא מזמין ונע בין צעקני לצווחני.
08.  דנמרק – מביך לצפייה. שיר חסר פואנטה וילדותי. הזמרת חושבת שהיא טווס עם תנועות ידיים א-לה זהבה בן בקדם 92 והליכה מוזרה על הבמה תוך שהיא מנופפת בקצה השמלה/בישבן שלה. לפחות זה מסיח את הדעת מהשיר עצמו.
09.  בריטניה – פרופס בדמות בובת ציפור ושני זמרים עם שיר גן ילדים. המילים קיטשיות, הבעות הפנים מעושות, הלחן גנוב מכמה שירים אחרים.
10.  אוסטריה – קליפסו בשקל בשילוב קולות של יודל. זה נורא יותר ממה שזה נשמע. יותר שטיקים משיר.
11.  גרמניה – שתי תאומות בתנועות פתייניות וכוראוגרפיה מתואמת מראש. שיר ריקני שמורכב משאריות שלאגר.

המנחה:
Jacqueline Joubert – דומיננטית בהרבה מהמנחים הקודמים. מקצוענית, בעלת קול חזק וביטחון, סמכותית וחייכנית, לפי כל החוקים של פעם, של מה מנחה צריך להיות.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* צרפת – "Souper d'adieu" של Cora Vaucaire הוא שאנסון מקסים. מקום חמישי.
* בריטניה – "This is My Town" של Lita Roza, הגיע למקום השני. בלדה נוסטלגית מקסימה, הייתה יכולה להיות ייצוג עדיף עשרות מונים על הציפור שהם שלחו לבסוף.

* בקדם הדני – Birthe Wilke זוכה בקדם לבדה, אך גם משתתפת בדואט נוסף. שותפה לדואט באירוויזיון 1957, הלא הוא Gustav Winckler, מתחרה גם הוא לבדו ובדואט עם זמרת אחרת.
* בקדם האיטלקי –  Betty Curtis מנסה את מזלה ותישלח ב-1961. Claudio Villa מנסה כמו מידי שנה ויישלח ב-1962 ושוב ב-1967. Tonina Torrielli, אחת מנציגות המדינה ב-1956, גם בין המתמודדות.
* בקדם ההולנדי – יש גרסה גברית וקצבית יותר של השיר הזוכה. Corrie Brokken זוכת אירוויזיון 1957 ונציגת המדינה ב-1958 מנסה את מזלה ומגיעה למקום השלישי בדואט,  ולמקומות הרביעי והשביעי.
* בקדם השבדי – המלודיפסטיבלן עולה בפעם הראשונה, והשאר היסטוריה. למקום הרביעי והחמישי מגיע Östen Warnerbring, אשר יישלח ב-1967.
עוד לפני הקדם השבדי, קבעה רשות השידור השבדית כי Brita Borg תייצג את המדינה בתחרות. היא לא השתתפה בקדם כלל, כי למה לטרוח אם כבר נבחרת לניצחון. את הקדם לקחה בענק Siw Malmkvist עם השיר "Augustin", שכאמור ניתן ל-Borg. בשנה הבאה, Malmkvist עצמה תקבל את ההזדמנות לייצג את שבדיה ותהיה לכוכבת גדולה. מדוע? רשות השידור השבדית טענה כי היה עליהם לשלוח את זהות הנציג עד תאריך מסוים, מה שלא היה נכון לפי החוקים, כי הרי חלק מהקדמים התקיימו אחרי שנערך זה השבדי. יכול להיות שהם לא הבינו את החוקים. ייתכן כי לא סמכו על הזמרים הצעירים ורצו להימנע ממבוכה אפשרית, ובחרו בזמרת מנוסה ובוגרת. באופן אירוני למדי, הסינגל שיצא בשבדיה בביצועה של Malmkvist הפך ללהיט גדול והיא נעשתה סוג של כוכבת בן לילה.
* בקדם השוייצרי – Mathé Altéry, אחת מנציגות צרפת ב-1957 מנסה את מזלה.

פרטי טריוויה:
* הבמה מסתובבת ומציגה תמונת נוף אחרת עבור כל שיר מתמודד.
* אנחנו בשיא חדש של 11 מדינות.
* לוקסמבורג פורשת.
* מונקו מופיעה לראשונה.
* בריטניה חוזרת ומגיעה למקום השני, מקום שהממלכה תקבל עוד 14 פעמים במהלך ההיסטוריה של התחרות.
* Birthe Wilke מדנמרק ו-Domenico Modugno מאיטליה חוזרים בפעם השניה לתחרות. היא אחרי 1957, הוא אחרי 1958.
* אין interval act, הולכים ישר להצבעה.
* נקבע חוק, לפיו מפיצי מוזיקה (publishers) ומלחינים לא מורשים לכהן כחברי צוות שיפוט.
* חידוש "טכנולוגי" – יש חץ קטן שעולה ויורד בלוח הניקוד ומסמן מי מוביל כעת. הכל ידני כמובן. המנחה מכריזה על המוביל הנוכחי עבור מאזיני הרדיו.
* Christa Williams (במקור Christa Bojarzin) ייצגה את שווייץ. בעיתונות השבדית לעגו למשקלה וטענו כי ככל הנראה אכלה יותר מידי גבינה שווייצרית. כאשר הובילה את התחרות בשלב הראשון להצבעה, הפרשן הצרפתי טען שזה עקב יופייה. בין אם ניסו להחמיא לה או לעלוב בה, עשו זאת הפרשנים עם מנה הגונה של סקסיזם.
* השיר הגרמני, "Heute Abend wollen wir tanzen geh'n", סיים רק במקום השמיני. אולי היו אלו המילים, שציירו את הבנות כהוללות ולא כנשים עדינות וכנועות, היה מה שגרם לאנטי אצל השופטים.
* השיר ההולנדי, "'n Beetje", אמנם זוכה בקדם, אך לא מצליח במדינה. חברת התקליטים פיליפס שילמו על הקלטה מחדש של השיר כדי להפוך אותו לחזק יותר. השיר לא מצליח מסחרית מחוץ למדינה, אבל לראשונה מראה שבאירוויזיון יכולים לזכות גם שירי פופ קלילים.
* תקדים מקסים שלא יחזור על עצמו: כל הטופ 3 מופיעים ולא רק הזוכה.
* התמלילן ההולנדי הופך להיות התמלילן היחיד שזוכה בתחרות פעמיים, לאחר שגם כתב את המילים לזוכה ההולנדי מ-57'.
* נטען בעיתונות, שאיטליה וצרפת נתנו נקודות להולנד כדי להכשיל זו את זו. טענה זו מעולם לא הוכחה.
* Bob Benny, הנציג הבלגי, הוא ככל הידוע לנו ההומוסקסואל הראשון שהופיע באירוויזיון. הוא יצא מהארון בשנת 2001.

סרטון בן דקה על הגרלת סדר השירים:

צפו כאן בתחרות המלאה: