הקדם הלטבי התחיל שבוע שעבר, ב-5 בפברואר, 2017. אם פספסתם את התכנית הנהדרת שהיתה שבוע שעבר, תוכלו להשלים הכל כאן.

השנה הקדם הלטבי הוא מצוין ומשופה בהמון שירים טובים, הרבה אינדי-פופ, ובעיקר גישה בריאה לתחרות. השופטים מעלים שני מתמודדים לגמר, בעוד הקהל מעלה שני מתמודדים. בחירת הקהל וניקודו נקבעת על ידי שקלול בין ההאזנות ב-Spotify לפני התחרות לבין ההצבעות שנעשות בערב עצמו ב-SMS ובטלווט. בין לבין מופיע ה-beaver הלטבי הקורע מצחוק.

התחרות מתחילה:

1. שיר ראשון – Katrine Lukins – Silhouette – בסקירת השירים ערן כתב על זה: "אנחנו ממשיכים במסע המודרני שנקרא הקדם הלטבי. הפעם מדובר בבלדה, קצת יותר קטנה, זה היה יכול להיות בלדת פסנתר, אבל זה מקבל הפקה מעט אלקטרונית,, אבל יותר מנועה ממה שהיה עד כה. המלודיה קצת צפויה ולא מלהיבה או מרגשת, זה נורא בסדר, אבל לא יותר מזה. לא עשה לי כלום לצערי 3/5" אני אהיה חריף אף יותר ואגיד שיחסית לשירים מצוינים אחרים בקדם, אין בשיר הזה כלום. קתרין אמנם נראה נהדר בהופעה החיה, אבל היא לא יודעת לשיר במיוחד. יש לה קול קטן ועדין מדי בשביל להחזיק הופעה. לא משהו. 1/5

גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

2. שיר שני-Markus Riva–Dynamite– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "בלדת אלקטרופופ שלא מוותרת על הרגש ואישית לא עושה לי כלום. זה נשמע לי כמו משהו שיגיע גבוה בגמר. המילה "דינמייט" חוזרת על עצמה אינספור פעמים והמלודיה היאא מידטמפו שלאגר שמקבל שדרוג בהפקה מודרנית, אך לא אדג'ית ולא מרשימה בעליל. 2/5" אני מסכים. מרקוס ריווה הוא שועל ותיק בקדם הלטבי והשתתף ב-2015 ו-2016. מבין שלושת שיריו, זה הכי פחות מוצלח, לטעמי. אני עדיין חסיד של Take Me Down מ-2015. מרקוס נראה נהדר והוא דוגמן, אבל הוא לא משקיע מספיק בשירים שהוא מגיש לקדם הלטבי ונדמה ששוב יישאר בלטביה ולא יגיע לקייב. בהופעה החיה מרקוס לא נראה במיטבו, הוא מזייף לא מעט והצילום המיוחד של "הפזמון" עושה סחרחורת. נורא ואיום. 1/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

3. שיר שלישי-Toms Kalderauskis–We Won’t Back Down– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "אז אחרי כמה שירים מרשימים, אנחנו חוזרים לשטאנץ של הקדם הזה, בלדות עד מידטמפו פופ-רוק בהפקה אלקטרונית, משל לא הייתה מוזיקה בעולם זולת OneRepublic. שוב ניסיון לרקום המנון סוחף. האמת? זה לא כזה רע, לא הייתי פוסל את זה על הסף, זה מאד קומפטטיבי, הבמה של שהשיר נבנה עד לדרמה בפזמון, שיכול לעבוד מאד טוב בלייב, אם השיר יתנהג כמו להיט האצטדיונים שהוא מנסה להיות. 3/5" אני אישית אוהב את OneRepublic ועליי השיר הזה עבד מעולה בגרסת האולפן. לצערי, ההופעה החיה היתה לא מרשימה. הקול של הסולן רועד והוא מזייף בגבוהים. חבל. 2/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

4. שיר רביעי-UP – One by One– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "בלדת פולק אמריקאית סיקסטיזית מאד. האמת, לא ציפיתי לזה. זה שובר לגמרי את רצף השירים האלקטרוני הקר שנוצר כאן. יש כאן התכתבות עםם הביטלס ובייחוד עם התקופה ההודית שלהם, כאשר נגינת סיטאר נכנסת אחרי הפזמון הראשון. המילים קריפיות ומאיימות, וזה עומד בניגוד מוחלט למוזיקה הנעימה וההיפית, וזה נפלא. זה נגמר מהר, ואני רוצה יותר מזה 4/5" אני עפתי על השיר הזה אפילו יותר, כי זה מסוג השירים שאפשר למצוא רק בקדמים בלטיים.. ריחוק קריר, שגורם לך לרצות להתכרבל ולדמיין שסופת שלג בחוץ. עם זאת, ההופעה החיה לא היתה מוצלחת. ההעמדה קודרת כמו מילות השיר, כאשר שתי רקדניות גוססות במהלך השיר ומתות. לדעתי, זה מסיח את הדעת. הייתי מעדיף לראות רק את הסולנית, אולי עם כלי נשק כלשהו. יש עוד עבודה על ההופעה הזו, אבל יש כאן פוטנציאל. זה מאוד שונה. 4/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

5. שיר חמישי-Miks Galvanovskis–Runaway– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "אנחנו חוזרים לפופ, אבל הפעם באווירת פאנק ודיסקו סבנטיזית. השיר נחמד, אבל עושה רושם חובבני למדי. הקליפפ המלווה אותו משעשע, אבל הוא באמת נופל בכל המדדים כשיר גנרי ונשכח למדי. אם אתה הולך על Fאנק אז תעשה את זה עד הסוף, אבל זה נשאר נורא חלבי ולא מספיק מגניב בשביל הז'אנר שלו 3/5" אני הייתי מחמיר אף יותר ואומר שזה שיר שפשוט לא עובד. הוא לא מספיק כיפי כדי להיות פאנקי, ולכן הופך למשמים ומעיק. בהופעה החיה המוצלחת, מיקס משחק על סקסאפיל בריקוד חושני עם רקדנית נאה, אבל השירה שלו לא מספיק טובה לטעמי. 2/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

6. שיר שישי-The HiQ–Taju ot lyubvi– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "אחד השירים היותר מדוברים השנה בקדם והיחיד בשפה שאינה אנגלית (רוסית!) אז זה קודם כל מקבל נקודות על השימוש בשפת אחרת. זה אותנטי, בלדת רוק נפלאה ופריכה. אני לא מבין את השפה ובכל זאת זה נגע בי. אוהב את השילוב בין האקוסטי לאלקטרוני, זה אופנתי, נכון ונפלא מוזיקלית. אוהב מאד 4/5" אני מסכים עם ערן ואוסיף שההופעה החיה כנה ומרגשת, גם אם רגילה לחלוטין ונטולת גימיקים. הצ'לו (והצ'לן) הם תוספת נהדרת. אני אהבתי, אבל כדי לנצח, הם יצטרכו הופעה מרשימה יותר 4/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

7. שיר שביעי-Santa Daņeļeviča–Your Breath– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "בלדת אינדי-פופ עם ביטים ברקע . זה מתחיל כבלדה קטנה ומינימליסטית וממשיך כקצת פחות מינימליסטי….אבל לא הרבה פחות. זה סגנון שהולך היום אצל כלל מיני סינגר-סונגרייטרים, אבל השיר עצמו חסר כריזמה ולא מיוחד מספיק. אין לי מושג איך הוא הלך שנייה אחרי שהוא נגמר 3/5" אני מסכים עם ערן בהקשר זה. אולם, בהופעה, סנטה נראית נהדר, מלאת כריזמה ושרה נפלא. ההפקה מינימליסטית בהופעה כמו בשיר וזו רק סנטה על הבמה. אני לא יודע אם הכריזמה שלה מספיקה לבדה כדי לעבור לשלב הבא, אבל אני מעריך מאוד את הכישרון שלה. 3/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

8. שיר שמיני-Laura & Chris– Little Weird– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "דואט אפקטיבי, בלדת פופ רומנטית, אך לא דביקה מידי, עדכנית וכזו שמדברת לקהל רחב. אני לגמרי רואה כאן שיר קאנטרי במקור שקיבל הפקה קצת שונה. זה נחמד מאד, ואני חושב שזה יכול להביא לתוצאה טובה בקייב. זה כנראה השיר הראשון בקדם שמתחבר לרגש ומשדר אווירה "חמה". 3/5" לי השיר עשה פחות מערן. הוא יפה ונעים, אבל לא זכיר. אולי הכימיה ביניהם בהופעה חיה תכפה על האנמיות של השיר. מהאולפן לא נפלתי וההופעה היתה גרועה אף יותר, סוג של הופעת סוף שנה בתיכון בפרברים. ממש מיותר. 1/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

9. שיר תשיעי-My Radiant U–All I Know– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "פופ-רוק-קאנטרי פופולרי משום מה באזורים הללו של אירופה, לא מצליח להבין את זה. זה נורא אמצע הדרך, טובע בבינוניות. ההפקה נחמדה, הקולות שלהם נעימים כאלו, אבל זה עוד ממה שאנחנו כבר מכירים ושמענו. כולם מנסים להיות ליידי אנטבלום או The Common Linnets וזה די משעמם 2/5"  אני, בניגוד לערן, דווקא מאוד מחבב את השיר הזה. הוא כיפי ונעים והמבנים שלהם מזכירים שירים אמריקאיים כמו של ברוס ספרינגסטין. My Radiant U, ששמם המחוכם בעל כפל המשמעות ("האורניום המועשר שלי" או "את/ה המקסים/ה שלי"), גם הם ותיקי הקדם הלטבי וזו הפעם השלישית שבה הם מתמודדים, לאחר שניסו את מזלם ב-2014 וב-2016. לטעמי, השיר שלהם השנה משתווה לזה החינני של 2014, ושניהם עדיפים על שירם משנה שעברה. ההופעה לא מיוחדת, אבל אותנטית ונראה שהם אוהבים את השיר. זה לא חומר לאירוויזיון, אבל זה כיפי. 3/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

10. שיר עשירי-The Ludvig–I’m In Love With You– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "היפסטר מוזר ונפלא בבלדת אהבה רומנטית, פשוטה ומקסימה. אינדי-פופ מקסים ומקורי. המלודיה לא מאד מתוחכמת, אבך הפשטות לצד הצלילים האלקטרוניים סינתטיים ברקע הופכים את השיר לשלם, שמיע ומרגש. נגמר ומשאיר טעם של עוד, מת לראות את זה בלייב 4/5" אני די מסכים עם הניתוח של ערן על גרסת האולפן, אבל בהופעה, לודוויג נורא חנוני ומגושם, קצת כמו שיורי פוטסמן מאסטוניה 2016 נראה במציאות ולא על הבמה. לא התחברתי להופעה. 2/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

11. שיר אחד עשר-Triana Park–Line– בסקירת השירים ערן כתב על זה: "ה-שיר הכי מדובר של השנה, כבר בניתי ציפיות. האמת, זה נשמע להיט, אבל משאיר אותי אדיש. אולי כי זה נורא מודע לעצמו ומלא בחשיבות עצמית. אולי כי השיר רפטטיבי מאד.. הבתים טובים, אבל הפזמון הוא סוג של חפירה. העיבוד מהמם, אין מה לומר. סינת'פופ אייטיזי עם שאריות דיסקו, ביטים של האוס מתחילת המילניום. זה נשמע כמו הרבה מאד דברים מוכרים, ולכן אני מאמין זה נחשב הפייבוריט, אבל שמעתי טובים ממנו בקדם זה 3/5" אני התלהבתי יותר מערן. זה שיר שעם עבודה טובה, יכול להיות מאוד מיוחד ומאוד אפקטיבי באירוויזיון. ההופעה לא מהוקצעת, לצערי. היא מתבססת על צבעים זוהרים ועל הכריזמה של הסולנית, אבל חסר כאן מגע "שוודי" כדי להפוך את כל המרכיבים הללו לנוסחה מנצחת. עם זאת, זה עדיין יותר טוב מכל מה שהיה הערב. 4/5
גרסת האולפן:

ההופעה החיה:

1. My Radiant You
2. Triana Park